שמועות נדירות בעניני ספרים וסופרים
נוסח סליחות אשכנזי מודפס ארבע עשרה בלתי ידוע
לפי פרופ’ דניאל גולדשמידט ז”ל, יש שלש עשרה נוסחאות מודפסים של סליחות אשכנזים: אשכנז הכללי (פפד’מ), עלזאס, פיורדא-נירנברג, וורמייזא, פלאס, שוואבין-שוויץ, קוילן, אשכנזים שבאיטליה (כל הנ’ל הם שייכים לנוסח אשכנז המערבי), ליטא, פולין, בהמן, פוזנא, ובית כנסת הישן בפראג (ששייכים למנהג המזרחי). , בדרך כלל, אצל אשכנזים, נהוג לומר סליחות שונות בכל יום, ובכל הנוסחאות הנ”ל, יש סדר שונה לכל יום של ימי אלול וימי התשובה, וכן לשחרית, מוסף, ומנחה של יוהכ’פ.[4] כדי להבין את מה שמיוחד בספר סליחות שמצאתי…
עקידת יצחק בראי הלכה
הפנימי המתנצנץ ובוער בלב כל נפש ישראל פנימה, ייסודו ומקורו מאותו עמוד לבת אש קודש שיקד והאיר את העולם ואת העולמות כולם, נשגב ונעלם מהשגת אנוש, טמיר ומכוסה אף משרפי מעלה ומלאכי מרום. רשפיה רשפי אש, מעמד העקידה הקדושה שעקד אברהם את יצחק בנו יחידו לה’. מעמד זה כל כולו “לב” – אהבה ויראה, צמאון ודביקות עד כלות הנפש. אך על כל שגבה ורוממותה, עם זאת, חכמי הדורות לא מנעו עצמם להעביר ענין זה בכלי ה”מוח”, ללמוד ולהבין, לבחנה בכור…
על שיבושי הצנזורה שנמצאים בהדפסות החדשות של התלמוד
אב”ד הבד”צ דקהילות החרדים דבודאפעסט ורב דקהילת חברה ש”ס – ליובאוויטש בהמשך לרשימה שהופיעה ב’ספרים-בלוג’ אודות הצנזורה הנני מפרסם כאן מתוך מה שרשמתי בענין. הצנזורה בתלמוד מאז ‘דפוס באסיליאה’ לפני קרוב לארבע מאות וחמשים שנה, בשנים של”ח-שמ”א, נדפסה התלמוד הבבלי בעיר בזל שבשוצריה. ש”ס זה ידוע בשם ‘דפוס באסיליאה’ של הנוצרי אמברוסיאו פרוביאנו. מהדורה זו נדפסה על-פי ביקורת הצנזור מארקו מארינו, וזה השחית את תוכן המסכתות במאות מקומות. מסכת עבודה זרה לא הדפיסו כלל – והטעם מובן. הדפוסים הבאים נמשכו…
“שוק באשה ערוה”, לאיזה אבר התכוונו חז”ל?
זה לקוח מהספר “אוצר רש”י” (בערך “שוק”), העומד לצאת בע”ה בקרוב והוא מילון אנציקלופדי המכיל כעשרת אלפים ערכים, הכוללים את הגדרותיו הלשוניות של רש”י במקרא ובתלמוד. הנושא הנידון הוא בירור מיקום אבר השוק באדם (שוק היא לשון נקבה, אך לא נקפיד בכך בהרצאת הדברים), כיצד נוצר הספק בדבר מיקומו וכן כיצד “מטפלים” במשנה ברורה “סורר” הפוסק שזה החלק העליון של הרגל בניגוד לדעת רוב שאר הפוסקים. במילון אבן שושן מגדיר שוק “חלק הרגל הנמצא בין הברך ובין כף הרגל” וזו…
פיוט צרפתי לא-ידוע לחג השבועות
אור חדש במעשה ברבי אלעזר בהגש”פ
פיוטי פורים באשכנז ובצרפת
ימימה לומר את קרובת הי”ח של הקלירי, “ויאהב אומן”, עם ההרחבות הקליריות “אזרח בט חוץ – תמימים כרשו ארץ – אותו מבהלת” ו”אספרה אל חוק – אמל ורבך”, וכן נוהגים עד היום הזה. ובליל פורים אחר קריאת המגילה אמרו באשכנז וברומא (ואולי גם בצרפת? – צריך לבדוק בכי”י) הפיוט הקדם-קלאסי “אשר הניא”, וכן נוהגים עד היום הזה באשכנז (אך לא ברומא). לכן לא היה הרבה מקום פנוי בתפילות פורים לפייטני אשכנז וצרפת לכתוב פיוטים לפורים. בהרבה כי”י מנהג אשכנז (אך…
מורשת הצדיק משטפנשט: עיון מחודש
רב קהילת “נצח שלמה”, פ”ת אונ’ בר-אילן בימים אלו נוהרים רבים להסתופף בצל אהלו של הצדיק ר’ אברהם מתתיהו פרידמן, נכדו של הריזי’נער, בנו של הבן הרביעי לחצר המלוכה, ר’ מנחם נחום פרידמן. הסיבה לכך היא יום הולדתו של הצדיק, שנלב”ע חשוך ילדים, שהוא כ”ה כסלו, נר ראשון של חנוכה. תאריך זה חקוק אף בשמו של הצדיק, המכונה אברהם על שם ר’ אברהם המלאך, בנו הדגול של המגיד ממזריץ’, סבו של הריז’ינר, וכן על שם מתתיהו החשמונאי. כאמור, בשל העובדה…
עד היום הזה, הרב אמנון בזק, הוצאת ידיעות ספרים
“המעט קחתך את אישי” (בראשית ל’ ט”ו)
אם לומדים את המקרא בלי דברי חז”ל יכולים לחשוב שלאה הייתה תמימה עם יעקב כשאביה רימה אותו והחליף אותה לבוא במקום אחותה. זאת אומרת, שלאה כלל לא ידעה על ההסכם בין אביה לאחיינו על נישואיו “לרחל בתו הקטנה” שהופר ע”י לבן, והיא נקטה שהיא נבחרה מלכתחילה להיות אשתו של יעקב. ולפיכך כשרחל נכנסה לאהל יעקב אחר שבעת ימי המשתה שלה, באה רחל לצרור עליה בחייה. ולכן, אחרי כמה שנים כשרחל מבקשת ממנה את הדודאים שראובן מצא, מתריסה נגדה לאה ואומרת,…
על הספר מגילת פלסתר
הרהורים בנכר (דפים מתוך פנקס מסעות)
פורים בגבעת שאול – דיוקה של שמועה
silhof@neto.bezeqint.net ירושלים היא כיום העיר היחידה הידועה בבירור כמוקפת חומה מימות יהושע בן נון שקריאת המגילה נעשית בה ביום ט”ו לחודש אדר. עם היציאה מן החומות ובניית השכונות החדשות סביב העיר הישנה, התעוררה השאלה עד להיכן מתפשטת ירושלים – אם להחשיבה כחלק בלתי נפרד ממנה אם מדין “סמוך ונראה”. דיון זה עדיין לא נפשט בשכונותיה הרחוקות יותר של ירושלים – כשבחוד חנית הויכוח עומדת לה שכונת רמות הנעשית בכל שנה ושנה אגודות אגודות. קונטרסים וספרים ללא מספר נדפסו בענין. באחד…