Browsed by
Language: Hebrew

מנהג אמירת ‘שלש-עשרה מידות’ בהוצאת ספר תורה בימים נוראים ובשלש רגלים ובפרט כשחל בשבת

מנהג אמירת ‘שלש-עשרה מידות’ בהוצאת ספר תורה בימים נוראים ובשלש רגלים ובפרט כשחל בשבת

אישית . בליל יום הכיפורים תשס”ה, שבאותה שנה חל בשבת, שמעתי באזני מפי הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, שענה לשואל אחד שאין לאמרם בשבת, אע”פ שהשואל הסתייע מלוח ארץ ישראל לרי”מ טוקצ’ינסקי שיש לאומרם. אחר כך סיפר השואל לנוכחים שמפרסמים פסקים בשם הרב שאינם נכונים כלל וכלל. לשאלת השואל היה המשך מעניין: ויהי ערב ויהי בוקר. בתפילת שחרית לא נכח הגרי”ש בבית הכנסת, ובהוצאת ספר תורה פתח החזן באמירת ‘שלש-עשרה מידות’. קם אחד המתפללים וגער בו בקול: ‘אתמול קבע הרב שליט”א שאין…

Read More Read More

חכמים הזהרו בציון מקורותיכם – חוסר עיון במקורות ועל ראשי תיבות

חכמים הזהרו בציון מקורותיכם – חוסר עיון במקורות ועל ראשי תיבות

לאחר שקראתי את הפוסט המעניין מאוד של פרופ’ מרק שפירו, אמרתי כי עכשו הזמן להוסיף עוד משהו בבחינת מעניין לעניין באותו עניין. מה הוא דיבר על דרכם של כותבים בדורנו, אף אני אכתוב על פרט מסויים בדרכם של הכותבים בדורנו. הפרט שאני רוצה להצביע עליו הוא שיש מחברים המציינים את המקור לדבריהם, ואף מפנים את הלומד לעיין באותו מקור, אבל הם עצמם לא עיינו באותו מקור. אילו היו מטריחים עצמם לעשות כן, היו רואים שמקור זה לא היה ולא נברא….

Read More Read More

ביקורת ספרים: מסורת התורה שבעל פה, הרב פרופ’ שלמה זלמן הבלין

ביקורת ספרים: מסורת התורה שבעל פה, הרב פרופ’ שלמה זלמן הבלין

הספר “מסורת התורה שבעל פה – יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה” שהוציא לאור לפני כשנה הרב פרופ’ שלמה זלמן הבלין, בהוצאת מכללת אורות-ישראל, עוסק בהיבטים שונים של אחד הנושאים שמעסיקים ביותר את חיי היהודי המאמין, התורה שבעל פה. הספר מכיל חמישה עשר פרקים, חמשה מתוכם רואים אור לראשונה בספר זה, והעשרה הנותרים ראו אור בכתבי עת שונים במהלך השנים. בתור לקט כזה, הספר אינו אחיד. ישנם פרקים הכתובים בצורה אינציקלופדית (כך למשל פרק י”א שהוא למעשה הערך “תלמוד בבלי” מהאנציקלופדיה העברית), וישנם…

Read More Read More

?האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם

?האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם

has published numerous works in virtually all areas of Torah scholarship. The Seforim Blog is grateful that he has chosen to publish his latest essay here. מפורסם באומה כי קברה של רחל נמצא בבית לחם. יש שם גם מבנה ומצבה המציין כך. וכך כתוב בתורה “ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה וכו’. ותמת רחל ותקבר [נפעל] בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל עד היום, (בראשית לה, טז-כ). שוב…

Read More Read More

תפילת בית המדרש, התיאטרון הרומי וישיבת הקרנות

תפילת בית המדרש, התיאטרון הרומי וישיבת הקרנות

דוד סג”ל מלבורן, אוסטרליה אף שלתפילה צורות הבעה ושמות שונים , הרי עיקר התפילה הוא אחד, והוא מוגדר ע”י הרמב”ם כך: “… חיוב מצווה זו /התפילה/ כך הוא, שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה’ על הטובה שהשפיע לו, כל אחד לפי כחו”. עיקרון זה מופיע בדברי הרמב”ם גם במקום אחר , בו הוא כותב: “לעולם יצעק אדם על העתיד…

Read More Read More

תורת הצורה והחומר וההעדר: ספרים המדברים בהשמטות הרמב”ם ובכללים להסבירם

תורת הצורה והחומר וההעדר: ספרים המדברים בהשמטות הרמב”ם ובכללים להסבירם

ידוע הוא לכל יודע ספר המשנה תורה שאחת מהמידות שהמשנה תורה נדרש בה היא ההשמטה ממנו. כמעט כל מפרשי הרמב”ם הניחו כיסוד שהרמב”ם כוון לכלול בספרו כל התורה שבעל פה (כמו שהזכיר הרמב”ם בהקדמתו למשנה תורה), ואם יש דין חסר ממנו יש דברים בגו . אמנם גם לאחר שהוכרה ההשמטה בהרבה מקרים קשה לדעת מה ללמוד מזה; אם להחמיר או להקל, לטמא או לטהר, לפסול או להכשיר (ולעתים קרובות נחלקו בזה המפרשים), אבל הכל מודים שניתן ללמוד מכל השמטה. א….

Read More Read More

אדם דואג על אבוד דמיו / ואינו דואג על אִבוד ימיו

אדם דואג על אבוד דמיו / ואינו דואג על אִבוד ימיו

In the prior post, Yitzhak discussed a phrase and its origins. We now present, a chapter from R. S. Askenazi unpublished works, related to the same topic. As mentioned before we are working on printing his writings. At this point three volumes are completely ready to print (with a few more on the way). While they still require financial assistance to see the light of day we are very close, only 5K is necessary. With the help of many people,…

Read More Read More

אימתי פסקה טהרת אפר פרה אדומה

אימתי פסקה טהרת אפר פרה אדומה

[1] מאמר זה [מתוך ספרי בין כסה לעשור שי”ל לפני כמה חדשים] הוא מבוסס על חומר שאספתי בס”ד במשך השנים דרך לימודי, ובנוסף לכך השתמשתי בכמה סיכומים שונים שנערכו על נושא זה, הם: ר’ זאב וואלף לייטער, שו”ת בית דוד, ירושלים תשס, סי’ סד, ובמילואים לשם; ר’ ראובן מרגליות, נפש חיה, סי’ קנט, ס”ק יג; ר’ אהרן מגיד, בית אהרן, י, ערך ‘אפר פרה’, ניו-יורק תשלה, עמ’ תרפו-תרצ; הרב דוד אברהם מנדלבוים, פרדס יוסף החדש, פרשת חוקת, בני-ברק תשנו, עמ’…

Read More Read More

על ספר קידוש החמה לר’ יונה בר”י בוקסבוים

על ספר קידוש החמה לר’ יונה בר”י בוקסבוים

[1] אגב, שם צויין כי הזכויות שייכות למכון עוז והדר, אבל אין פרט זה מענייננו. [2] אין מן הצורך לומר שאת הפתרון של ראשי תיבות אלו לא ימצא המעיין בשום ספר המפענח ראשי תיבות. [3] עתה ראיתי כי גם בספר ברכת החמה לר”צ כהן, בני ברק, תשס”ט, עמ’ שיז, מובאים דברים אלו בשם “ר’ שמעיה, תלמיד רש”י, בפירושו שעל ‘יוצר לפרשת החודש’ בעריכת הרה”ג אהרן אייזנבאך שליט”א, מירושלים”. אין לדעת אם הכוונה לספר שנדפס או שעתיד להדפס. לא הצלחתי להשיג…

Read More Read More