Browsed by
Language: Hebrew

על הלכות בעל קרי בסידור בית יעקב

על הלכות בעל קרי בסידור בית יעקב

English abstract: Siddur Bet Ya‘akov (Warsaw, 1881) is based on R. Jacob Emden’s siddur Ammudé Shamayim Ve-sha‘are Shamayim (Altona, 1745–1748), but in fact it contains a large amount of new material from the printer, R. Moshe Shub, who effectively created an entirely new work. Among the added material is a section Seder Ba‘al Keri, which presents the approach that the ancient “Edict of Ezra”, that one whose body has emitted semen must immerse in a mikve before prayer, has never…

Read More Read More

תיובתות דחפץ חיים תיובתות – עלומות בשולי ההדפסה הראשונה של המשנה ברורה חלק א

תיובתות דחפץ חיים תיובתות – עלומות בשולי ההדפסה הראשונה של המשנה ברורה חלק א

מנשה קפלן, רחובות Copies of the 1884 of the Mishnah Berurah first printing aren’t identical. Working from several surviving exemplars, Menashe Caplan documents the variants: Rav Chaim Elazar Wacks’s haskama appears in some copies but not others; the last line of the introduction comes in three versions (blank, a halakhic gloss, or thanks to three specific donors); a printing warning appears sporadically; three different subscriber lists circulate in different combinations. Nothing is accidental. The Chafetz Chaim sat in the Warsaw…

Read More Read More

New Sefer Announcement – פירוש התורה לרבינו אברהם בן הרמב”ם, ספר שמות

New Sefer Announcement – פירוש התורה לרבינו אברהם בן הרמב”ם, ספר שמות

פירוש התורה לרבינו אברהם בן הרמב”ם, ספר בראשת, תרעח עמודים פירוש התורה לרבינו אברהם בן הרמב”ם, ספר שמות, תתלב עמודים מאמר על הדרשות ועל האגדות לרבינו אברהם בן הרמב”ם, מעיתיק השמועה, [בירורים בתולדות חכמי התלמוד] צז+צ עמודים Recently the second volume of R. Avraham b. HaRambam’s perush on Chumash Shemot was released (832 pp.). This new edition was edited by Rabbi Moshe Maimon and was published in a beautiful edition by Machon Aleh Zayis. Last Year Rabbi Maimon published the…

Read More Read More

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים הרב משה צוריאל הרבה חקרו בשאלה מה הוא המקור לכך שאומתנו מעניקה תואר-כבוד “קדושים” לנהרגים בשואה במלחמת העולם השניה. פשוט הדבר שהנהרג מפני שהוא מקיים אחת ממצוות התורה, והגוים הורגים אותו על כך, הוא נקרא “קדוש”. אבל ההרוגים בשואה לא נהרגו מפני שקיימו מצוות. גם אם נגיד שנהרגו מפני שהיו יהודים, רק אם היתה להם אפשרות להכחיש יהדותם ולהמלט, ובכל זאת בחרו להודות ביהדותם, אפשר לכנותם “קדושים”. אבל העובדה היא שלרובם של ההרוגים…

Read More Read More

‘אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ’ ו’לֶחֶם לַנְּעָרִים’ – השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום

‘אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ’ ו’לֶחֶם לַנְּעָרִים’ – השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום

השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום* “…The aravot, with which they observed the commandment of lulav, or the ‘ritual of the aravah’ (on Hoshana Rabah), would be discarded after their use. However, the German sages, as a token of their love for mitzvot, were wont to keep them in order to perform future mitzvot, such as for burning chametz or baking matzot on erev Pesach. The German custom has a Talmudic basis, that if an object is used…

Read More Read More

מי כעמך כישראל

מי כעמך כישראל

איסר זלמן ווייסברג, לייקוואוד מסופר שבליל א’ דר”ח חשון תשל”ט הי’ הצייר החבד”י ר’ ברוך נחשון שיחי’ מקרית ארבע ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש זצוק”ל ושאל אם יכול להראות להרבי את הציורים פרי מעשה ידיו שהביא עמו מארה”ק. הרבי נענה בחיוב. ולשם כך הכינו תערוכה מציוריו בבנין הצמוד ל770. ביום רביעי ו’ כסלו הלך הרבי בלוויית מזכיריו לראות התערוכה. הרבי עיין בכל הציורים והעיר כו”כ הערות עליהם. כשניגש לציור בה מצוירים תפילין של הקב”ה ושל ישראל, ובתפילין של הקב”ה נכתב “ומי…

Read More Read More

חז”ס ופולמוס חנוכה

חז”ס ופולמוס חנוכה

‘מאי חנוכה’ מאת זרחיה ליכט תמונה מהחכם חיים זליג סלונימסקי חיים זליג סלונימסקי (1810-1904), המכונה חז”ס, היה אחד מגדולי המשכילים במאה ה-19. חכם גדול בתורה ובמדע שפעל הרבה להפיץ השכלה עולמית בקרב עמו. כמעט עד סוף ימיו נשאר חז”ס נכבד בין בעיני הרבנים מצד חכמתו בתורה ונאמנותו לשמירת המצוות, ובין בעיני המשכילים מצד חכמתו במדע. אך בעת זקנותו אבד עמדתו החיובי בקרב הרבנים ע”י כתבה אחת שפרסם בעיתונו ‘הצפירה’ (דצמבר 1891). בחנוכה של שנת 1891 פרסם חז”ס מאמר בדפי העיתון,…

Read More Read More

עוד שמועות נדירות, ופנינים וסיפרים מדור שעבר ששמעתי ממו”ר הרב שמרי’ שולמאן שליט”א בעמ”ס באר שרים ועוד, ומשיירי כנסת הגדולה

עוד שמועות נדירות, ופנינים וסיפרים מדור שעבר ששמעתי ממו”ר הרב שמרי’ שולמאן שליט”א בעמ”ס באר שרים ועוד, ומשיירי כנסת הגדולה