Browsed by
Language: Hebrew

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים

“שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו “קדושים הרב משה צוריאל הרבה חקרו בשאלה מה הוא המקור לכך שאומתנו מעניקה תואר-כבוד “קדושים” לנהרגים בשואה במלחמת העולם השניה. פשוט הדבר שהנהרג מפני שהוא מקיים אחת ממצוות התורה, והגוים הורגים אותו על כך, הוא נקרא “קדוש”. אבל ההרוגים בשואה לא נהרגו מפני שקיימו מצוות. גם אם נגיד שנהרגו מפני שהיו יהודים, רק אם היתה להם אפשרות להכחיש יהדותם ולהמלט, ובכל זאת בחרו להודות ביהדותם, אפשר לכנותם “קדושים”. אבל העובדה היא שלרובם של ההרוגים…

Read More Read More

מצות ישיבת ארץ ישראל

מצות ישיבת ארץ ישראל

מצות ישיבת ארץ ישראל בצלאל נאור א] רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה, דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל, דאמר רב יהודה, כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר “בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאום ה’ [והעליתים והשיבותים אל המקום הזה]” [ירמיה כז, כב]. אמר, איזיל ואשמע מיניה מילתא מבית וועדא והדר אפיק. אזל1 אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרב יהודה, היה עומד בתפלה ונתעטש, ממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל. איכא דאמרי, היה עומד בתפלה ובקש להתעטש, מרחיק לאחריו ארבע אמות ומתעטש, וממתין עד שיכלה הרוח, וחוזר ומתפלל ואומר, “רבונו…

Read More Read More

‘אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ’ ו’לֶחֶם לַנְּעָרִים’ – השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום

‘אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ’ ו’לֶחֶם לַנְּעָרִים’ – השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום

יעקב ישראל סטל ירושלים ‘אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ’ ו’לֶחֶם לַנְּעָרִים’ השימוש המִשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום* “…The aravot, with which they observed the commandment of lulav, or the ‘ritual of the aravah’ (on Hoshana Rabah), would be discarded after their use. However, the German sages, as a token of their love for mitzvot, were wont to keep them in order to perform future mitzvot, such as for burning chametz or baking matzot on erev Pesach.  The German custom…

Read More Read More

אמירת ‘שלש-עשרה מידות’ בשבת בהוצאת ספר תורה של ימים נוראים

אמירת ‘שלש-עשרה מידות’ בשבת בהוצאת ספר תורה של ימים נוראים

Note: This post is an updated version of this one from 2013. אמירת ‘שלש-עשרה מידות’ בשבת בהוצאת ספר תורה של ימים נוראים* מאת: אליעזר יהודה בראדט בליל יום הכיפורים תשס”ה, שבאותה שנה חל בשבת, ענה הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, בתשובה לשואל אחד, שאין לומר י”ג מידות בשבת, אע”פ שהשואל הסתייע מלוח ארץ ישראל לרי”מ טוקצ’ינסקי שיש לאמרן. אחר כך סיפר השואל לנוכחים שמפרסמים פסקים בשם הרב שאינם נכונים כלל. כך ראיתי בעיני ושמעתי באוזני. ויהי ערב ויהי בוקר. בתפילת שחרית לא נכח…

Read More Read More

ביאור שי’ הגר”א ביחס למנהג העמדת אילנות כו’ בחג השבועות

ביאור שי’ הגר”א ביחס למנהג העמדת אילנות כו’ בחג השבועות

ביאור שי’ הגר”א ביחס למנהג העמדת אילנות כו’ בחג השבועות* איסר זלמן ווייסברג, לייקוואוד איתא בשו”ע אורח חיים (תצד, ג) ברמ”א: ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה. לשון הרמ”א צ”ב, דאיך מזכירים שמחת מ”ת ע”י שטיחת עשבים בביהכ”נ או בתים? מקור הדברים הוא במהרי”ל (מנהגים) הלכות שבועות: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ובמעגלי צדק[א]: נהגו לשטוח שושנים ועשבים טובים בביהכ”נ לכבוד התורה. ובמנהגים דק”ק וורמישא (לר’ יוזפא שמש[ב]) ח”א…

Read More Read More

מי כעמך כישראל

מי כעמך כישראל

מי כעמך כישראל                                   איסר זלמן ווייסברג, לייקוואוד מסופר[1] שבליל א’ דר”ח חשון תשל”ט הי’ הצייר החבד”י ר’ ברוך נחשון שיחי’ מקרית ארבע ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש זצוק”ל ושאל אם יכול להראות להרבי את הציורים פרי מעשה ידיו שהביא עמו מארה”ק. הרבי נענה בחיוב. ולשם כך הכינו תערוכה מציוריו בבנין הצמוד ל770. ביום רביעי ו’ כסלו הלך הרבי בלוויית מזכיריו לראות התערוכה. הרבי עיין בכל הציורים והעיר כו”כ הערות עליהם. כשניגש לציור בה מצוירים תפילין של הקב”ה ושל ישראל, ובתפילין…

Read More Read More

image_pdfimage_print