עקידת יצחק בראי הלכה מאת יחיאל גולדהבר There have been numerous articles and even entire books about the Akedah. Here is a new collection of material on the subject from Rabbi Yechiel Goldhaber. הניצוץ הפנימי המתנצנץ ובוער בלב כל נפש ישראל פנימה, ייסודו ומקורו מאותו עמוד לבת אש קודש שיקד והאיר את העולם ואת העולמות כולם, נשגב ונעלם מהשגת אנוש, טמיר ומכוסה אף משרפי מעלה ומלאכי מרום. רשפיה רשפי אש, מעמד העקידה הקדושה שעקד אברהם את יצחק בנו יחידו לה’….
על שיבושי הצנזורה שנמצאים בהדפסות החדשות של התלמוד הרב ברוך אבערלאנדער אב”ד הבד”צ דקהילות החרדים דבודאפעסט ורב דקהילת חברה ש”ס – ליובאוויטש בהמשך לרשימה שהופיעה ב’ספרים-בלוג‘ אודות הצנזורה הנני מפרסם כאן מתוך מה שרשמתי בענין. הצנזורה בתלמוד מאז ‘דפוס באסיליאה’ לפני קרוב לארבע מאות וחמשים שנה, בשנים של”ח-שמ”א, נדפסה התלמוד הבבלי בעיר בזל שבשוצריה. ש”ס זה ידוע בשם ‘דפוס באסיליאה’ של הנוצרי אמברוסיאו פרוביאנו. מהדורה זו נדפסה על-פי ביקורת הצנזור מארקו מארינו, וזה השחית את תוכן המסכתות במאות מקומות. מסכת…
“שוק באשה ערוה”, לאיזה אבר התכוונו חז”ל? מאת זאב וגנר מאמר זה לקוח מהספר “אוצר רש”י” (בערך “שוק”), העומד לצאת בע”ה בקרוב והוא מילון אנציקלופדי המכיל כעשרת אלפים ערכים, הכוללים את הגדרותיו הלשוניות של רש”י במקרא ובתלמוד. הנושא הנידון הוא בירור מיקום אבר השוק באדם (שוק היא לשון נקבה, אך לא נקפיד בכך בהרצאת הדברים), כיצד נוצר הספק בדבר מיקומו וכן כיצד “מטפלים” במשנה ברורה “סורר” הפוסק שזה החלק העליון של הרגל בניגוד לדעת…
פיוט צרפתי לא-ידוע לחג השבועות מאת גבריאל וסרמן לכל חובבי המחזורים של ד’ גודלשמידט וחתנו י’ פרנקל, “לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם: כולל מנהג אשכנז (המערבי) מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר”, ידוע נוסח התפילה והפיוטים של יהודי צרפת בימי הביניים היה דומה, אך שונה, מזה של בני אשכנז וצאציהם היום. במנהג אשכנז (בחו”ל), אומרים שתי קדושתאות (מערכות פיוטים שמקשטות את תחילת העמידה עד הקדושה) בשבועות, אחת ביו”ט ראשון ואחת ביו”ט שני: “ארץ מטה” של ר’ אלעזר בירבי קליר, ו”אורח…
אור חדש במעשה ברבי אלעזר בהגש”פ מאת דוד פרקש* מעשה ברבי אלעזר ורבי יהושע וראב”ע ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם, “רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.” רבים תמהו על זה, איך אפשר שראשי הרים כאלה, גדולי הדור כולם, ישכחו זמן קר”ש? והאיך שייך שלא אחד מהם זכר הזמן, עד שהוצרכו לתלמידיהם להזכירם? הן אפילו מי שאסרו לעסוק בתורה קודם זמן קר”ש כמו שאר מלאכות…
פיוטי פורים באשכנז ובצרפת מאת גבריאל וסרמן באשכנז ובצרפת נהגו מימים ימימה לומר את קרובת הי”ח של הקלירי, “ויאהב אומן”, עם ההרחבות הקליריות “אזרח בט חוץ – תמימים כרשו ארץ – אותו מבהלת” ו”אספרה אל חוק – אמל ורבך”, וכן נוהגים עד היום הזה. ובליל פורים אחר קריאת המגילה אמרו באשכנז וברומא (ואולי גם בצרפת? – צריך לבדוק בכי”י) הפיוט הקדם-קלאסי “אשר הניא”, וכן נוהגים עד היום הזה באשכנז (אך לא ברומא). לכן לא היה הרבה מקום פנוי בתפילות פורים…
