Rabbi Baruch Oberlander is the rabbi in Budapest, Hungary, since 1989, and is the editor of Tel Talpiot. He has published many articles in the journal Ohr Yisroel and is the world's leading expert on the forged Yerushalmi Kodashim.

כיצד כותבים את ההיסטוריה של יהדות הונגריה בישראל?הרב ברוך אבערלאנדער
אב"ד בבודאפשט, הונגריה קהילות הונגריה – הקהילות החרדיות בהונגריה – תש"ד, מאת פרופ' שלמה שפיצר, מכון ירושלים, תשס"ט, 466 עמודים. 
החשיבות של כתיבה היסטורית נכונהכתיבה מדוייקת של דברי ימי הימים של עם ישראל חשובה מאד, וכבר במדרש[1] נאמר על כך: "כביכול ברא לדור המבול, ולא כתב אימתי בראן, העבירן מן העולם, ולא כתב אימתי העבירן… וכן לדור הפלגה, [וכן לסדומיים], וכן למצרים, לא היה כותב להם אימתי נבראו, ולא אימתי מתו… כיון שעמדו ישראל אמר הקב"ה למשה איני נוהג באלו כאותן הראשונים, אלו בני אבות הן, בני אברהם יצחק ויעקב הן, לפיכך כתוב להם, באיזה חדש, בכמה בחדש, ובאיזו שנה, ובאיזו איפרכיא, באיזה מדינה רוממתי קרנם, ונתתי להם תלוי ראש, לכך נאמר וידבר ה' אל משה במדבר סיני, הרי איפרכיא, באהל מועד הרי המדינה, באיזה שנה בשנה השנית, באיזה חדש בחדש השני, בכמה בחדש באחד לחדש…". ואם חשובים תולדותיהם של עם ישראל בכלל, הרי חשובים במיוחד תולדותיהם של אלו מבני ישראל שמתו על קד"ה, הי"ד.מיד עם תום השואה ניסה ההיסטוריון ההונגרי הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד להציב גלעד ליהדות הונגריה על קהילותיה, רבניה ושש מאות אלף קדושיה בספרו "טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן"[2]. מאז הופיעו הרבה מאד ספרים, לקסיקונים ואנציקלופדיות שהמשיכו והשלימו עבודה חשובה זו.פרופ' אלכסנדר שייבר (1913-1985), מנהל הסמינר לרבנים הניאולוגי בבודפשט, מצהיר באחד ממאמריו[3]: "בימינו אלו קיימים שלש מרכזים בהם מתעסקים באינטנסיביות בחקר ההיסטוריה של יהדות הונגריה: בישראל, בארה"ב ובהונגריה. בישראל מופיעים בזה אחר זה מונוגרפיות וספרי זכרון על הקהילות שנחרבו… נדיר שיהיה לפרסומים אלו מטרה מדעית, בעיקר הם מתמקדים באסיפת הפרטים על החורבן הגדול וכן רשימת שמות הקדושים. ערכם של המונוגרפיות נקבעת לפי אישיותם וטעמם האישי של המחברים. ברוב המקרים החסרון שלהם הוא, שלרשותם עומדים קצת מאד מקורות; הם אינם משתמשים בחומר הארכיוני שקיים בהונגריה… הגיוני שהעבודה הכי חשובה נעשית בהונגריה…".אין ספק שצדק שייבר שקיים בהונגריה חומר ארכיוני חשוב, ואכן, אלו מהחוקרים וכותבי דברי הימים שמשתדלים להוציא מתחת ידם דבר שלם מרבים להשתמש בהם. אבל הקביעה שלו שבארץ ישראל לא עומדים לרשות החוקרים מקורות אותנטיים יומרנית מדי. גם הקביעה שלו שהעבודה ההיסטורית שנעשתה בהונגריה היא הכי חשובה ועולה בערכה על כל מה שנכתב בארץ ישראל – אינה עומדת בפני הביקורת, ואין צורך להאריך בזה.ברוח הדברים הללו אסקור במאמר זה את הספר "קהילות הונגריה" שיצא לאור בזמן האחרון בארץ ישראל, ונבדוק עד כמה דייקו הכותבים והעורכים בעובדות ההיסטוריות שרשמו, והאם השתמשו בכל המקורות העומדים לרשות ההיסטוריון של יהדות הונגריה. צורת השימוש במקורות השונים, ואלה שלא השתמשו בהם…לצד העורך הראשי פרופ' שפיצר עבדו גם עורכי משנה: הרב אליעזר שטרן והגב' חיה בתיה מרקוביץ. הספר מרשים מאד, ורשומים בו ערכים נפרדים על כ-600 קהילות שונות, גדולות וקטנות. הערכים השונים באים לפעמים בארוכה ולפעמים בקצרה, והקורא צריך לשים אל לבו שלא להסיק מסקנות מהכמות על האיכות, וכפי שכבר הזהיר על-כך העורך בהקדמה לספר ש"גודל הערך בספר לא תמיד משקף נאמנה את חשיבות או גודל הקהילה… [אלא רק] משקף בדרך כלל את כמות החומר הכתוב שמצאנו על הקהילה"[4].בדיקה קלה של ספרנו מגלה לקורא שהבסיס העיקרי של הספר הוא סידרת הספרים 'פנקס הקהילות' (להלן: פ"ה)[5] בהוצאת יד ושם, ירושלים. העורכים מצאו והעתיקו מן המוכן[6] את רובם הגדול של הערכים עם קיצורים ושינויים קלים[7]. לדוגמא, כל הערך על הכפר ניר-אבראן (עמ' 265) הועתק בשינויים קלים מפ"ה (עמ' 379); גם המידע על הכפר ניר-באלטאק (עמ' 270) הועתק בשינויים קלים מפ"ה (שם עמ' 384-385), ועוד כיו"ב לאורך כל הספר. אמנם, כיון שהספר מיועד לקהל קוראים חרדי, נוסף תמיד 'תרגום' לתאריכים הלועזיים, ובמקום 1941 לדוגמא נכתב תש"א (1941)[8]. כמו כן הושמט כל הנאמר על הקהילות הניאולוגיות, ופרטים נוספים שאינם לרוחו של הקורא החרדי. כדוגמא לכך, בעיר ניר-באטור (עמ' 269) נשמט האמור בפ"ה (שם עמ' 383) שבשנת 1921 [תרפ"א] נמנו בין יהודי הקהילה ארבעה עורכי דין, שלושה רופאים ועוד. במקום זה נכתב בקיצור: "כמו כן היו כמה בעלי מקצועות חופשיים". אמנם העורכים לא היו עקביים ב'תרגום' התאריכים, ולא הקפידו לתקן את "המאה ה-18" ו"המאה ה-19" המפוזרים לאורך כל הספר.
השמות הלועזיים שבפ"ה 'מתורגמים' גם הם לשמות עבריים, ולדוגמא הרב קארל פרידמאן, תלמיד ה'כתב סופר' והרב של קהילת סטטוס-קווא בנירעדהאזא (פ"ה עמ' 380) הוא בספרנו (עמ' 266) הרב יעקב קאפל פרידמן. לעומת זאת, ממלא-מקומו הרב בלה ברנשטיין נשאר עם שמו ההונגרי, ולא 'תורגם' ל"דוב"[9]. גם שמו של הרב אברהם למברגר מנירבאטור (עמ' 270) צריך תיקון, על פי צילום דף השער של ספרו ההונגרי (ששמו נעתק בספרנו עם כמה טעויות כתיב!) שמופיע בפ"ה (שם עמ' 384): אברהם צבי.מוכרת מאד התופעה של מחבר ספר שאינו מוסיף או מחדש דברבתחום עליו הוא כותב, אלא "קורא 10 ספרים ומזה הוא עושה את הספר ה-11". כעת, לאחר שמתברר שהספר מבוסס על פ"ה, צצה השאלה האם יש בספר משהו הבא מן החדש? ואם כן, מהו החלק החדש שבו?הבדיקה מעלה שעורכי הספר הגישו לנו בספר שני מקורות חדשים:מקור חשוב הוא מפקד קהילות הונגריה שנערך באביב תש"ד (1944), בידי "המועצה המרכזית של יהודי הונגריה", היא ה"יודנראט", על פי פקודתם של הנאצים. בכ"ד אדר תש"ד (19 במרץ 1944) נכנסו הגרמנים לשטחה של הונגריה, וכמה שבועות אחרי זה, ב-7 באפריל 1944 (= ערב פסח תש"ד!) שלחה המועצה הנ"ל חוזר מיוחד אל כל הקהילות היהודיות, בו "מבקשים מראשי הקהל הנכבדים להחזיר לנו תוך 24 שעות מקבלת מכתב זה את שני השאלונים המצורפים כשהם ממולאים בפרטים המדוייקים בהתאם למצב הקהילה בתאריך 31 בדצמבר 1943 (ד' טבת תש"ד)". כ-750 קהילות נענו לקריאה בין ה-9 ל-12 באפריל (במשך ימי חול המועד). לא ידוע האם הנאצים אכן השתמשו בו. החומר החשוב הזה נשאר בידי ה"מועצה המרכזית" ונשכח מהלב. לפני כמה שנים גילו את החומר, והוא נתפרסם בשנת תשנ"ד (1996), השנה ה-50 לשואת יהודי הונגריה, בשני כרכים עבי כרס שכוללים 890 עמודים. מחוץ להונגריה לא כל-כך שמעו על קיומו של פרסום זה, שנותן תמונה מדויקת על יהדות הונגריה בימים שטרםעלה עליהם הכורת הי"ד.עורכי הספר רושמים על פי המפקד את מספר החברים ("משלמי מיסים") בקהילה, הישיבה ואת רבני הקהילה[10]. ב'פתח דבר' לספרנו כותב הרב משה בוקסבוים "שבסיסו של הספר הינו מפקד הקהילות בתש"ד". אין כוונתו לומר שבסיס כל הכתוב בספר הינו מפקד הקהילות, שהרי בסיסו של זה הינו סידרת הספרים פ"ה, אלא שכוונתו לומר שעל-פי המפקד הוחלט אלו קהילות יכללו בספר, וכל קהילה שזכרה לא בא במפקד אינה מופיעה בספר. עם כל זה עורכי הספר יצאו מגדרם ו"לגבי מספר מצומצם של קהילות חשובות ומרכזיות אשר לא נמצא חומר לגביהן במפקד הקהילות, כגון בודאפסט אשר בה חיו כמחצית מיהודי הונגריה[11], נכתבה סקירה תמציתית". אולם במקרים אחרים נעשתה השמטה מכוונת, כמו לדוגמא הנאמר בעמ' 281: "ביקסאד [לא מופיעה במפקד תש"ד, ולכן לא הובאה בספר זה]" (וראה 'על הספר' עמ' יב). דוגמא זו מלמדת אותנו כי עורכי הספר השמיטו ערים ועיירות – "קהילות הונגריה" – באופן מודע, וזאת כיון שלא הופיעו במפקד. האם עובדת היותם חסרים במפקד מוכיח שלא התקיימו כלל? התמיהה גוברת לאחר שכבר התברר שרובו של החומר הועתק מספרי פ"ה, ואם כך, למה לא יכלו להעתיק גם את הערך על ביקסאד מפ"ה (רומניה, ב, עמ' 104)?בעיה דומה קיימת גם עם הגדרת השטח של "הונגריה". הקורא הממוצע יזהה קהילות הונגריות לפי אחת משתי האפשרויות: 1) לפי מפת "הונגריה הגדולה", כלומר כל השטחים שהיו שייכים לאימפריה האוסטרו-הונגרית עד לחתימת חוזה טריאנון אחרי מלחמת עולם הראשונה (ח"י סיון תר"פ – 4 ביוני 1920); 2) לפי מפת הונגריה של היום[12]. ספרנו אינו מתאים לאף אחת משתי המפות הללו, אלא "בספר זה פירושו מדינת הונגריה המורחבת בגבולותיה בערב השואה… כידוע, בעזרת גרמניה הנאצית, שתחמה מחדש את גבולות אירופה, החזירה הונגריה לעצמה שטחים שהיו בעבר תחת שליטתה… חלק לא מבוטל של הקהילות בספר שוכנות כיום … [מחוץ להונגריה.] לעומת זאת, כמה מן הקהילות ההונגריות הידועות ביותר, כגון פרשבורג, אייזנשטאט ומטרסדורף, היו שייכות לסלובקיה ולא היו חלק ממדינת הונגריה בשנת 1944, ולכן אין להן ערך משלהן בספר". שוב עולה התמיהה, מי הכריח אותם להיצמד ל"מיטת סדום" של ה"מפקד תש"ד"? האבסורד היוצא מכך הוא: שקהילות כגון פרשבורג, נייטרא ועוד, שאלו הם היהודים ההונגרים "הטיפוסיים" לא כלולים ב'קהילות הונגריה', ואילו כל ערי ה"מאמעלאנד": מונקאטש, אונגוואר ועוד חשובים כ'קהילות הונגריה'! כל מי שלא מכיר על בוריה את המפה של שנת תש"ד, אינו יכול לדעת אלו קהילות נכללו, ולעומתם, אלו קהילות חשובות הושמטו. למשל, קהילות מסויימות מסלובקיה כלולות בספר (לדוגמא גאלאנטא), וכן חלק מקהילות יהודי טרנסילבניה אולם לא במלואן (לדוגמא סאטמאר נמנתה, ואילו טמשוואר לא). התמיהה מתעצמת נוכח העובדה שהעורכים עבדו על פי ספרי 'פנקס הקהילות', ויכלו להעתיק גם מהכרכים של מדינות רומניה וסלובקיה!מקור חדש נוסף שעורכי הספר גילו הם "דפי עד" לרישום והנצחה של הנספים בשואה של "יד ושם", שבו פרטי הקדושים. כיון שכל הנאמר בדפים אלו נרשם בדרך-כלל על-ידי קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה, הרי שנמצא בהם אוצר של מידע די חשוב על רבנים ודיינים שכיהנו בהונגריה בשנת תש"ד. כמדומני שגם במקור חשוב זה לא מרבים להשתמש, ועכ"פ לא בספרות החרדית.לצד המקורות החדשים והישנים האמורים ששימשו את העורכים, קיימים מקורות חשובים אחרים שהעורכים ידעו עליהם, אבל לא התאמצו כלל לעיין בהם ולעדכן על פיהם את הנאמר בספר. הכוונה היא לספרי זכרון וזכרונות השונים, בשפות שונות, שהופיעו על הרבה קהילות, בדרך-כלל על-ידי ניצולי שואה שאספו ורשמו מידע על קהילותיהם. למרבה הפלא הדפיסו העורכים בסוף ספרנו (עמ' 457-464) רשימה של כ-150 ספרי זכרון כאלו[13]. רשמו והדפיסו, אבל לא התאמצו לעיין בהם. אין צורך להרבות במלים עד כמה יכלו לדלות מספרי זכרון אלו חומר חשוב ואותנטי שהיה משלים את מה שכבר רשמו על-פי פ"ה ועוד. חסרון זה מורגש עד מאד.כדוגמא, בערך על העיר נייפעסט (עמ' 14-15), בעקבות פ"ה (שם עמ' עמ' 139-141) חסריםפרטים על ייסוד הקהילה האורתודוכסית, וכן אין מידע מפורט על הרב הראשי הראשון של קהילה זו, רבי יוסף גולדמן – שנות רבנותו, פטירתו ועוד. עיון ב"ספר זכרונות של ק"ק אויפשט"[14] (חלק העברי עמ' יד-טז, חלק ההונגרי עמ' 26-32) יכול היה להוסיף לעורכים את המידע על שנת יסוד הקהילה – תרמ"ו, ושמו של הרב הראשון שכיהן שם (בשנים תרס"ד-תרצ"ג): הרב משה צבי פרידמן[15]. הר"י גולדמן (תמונתו נמצאת שם) נבחר לכהונת הרב הראשי בשנת עת"ר (1910), וכיהן במשך 28 שנים (נפטר בשנת תרח"צ), שאז נבחר בנו הרב חי"ל. כן יכלו להוסיף שבשנת תרפ"ט (1929) הקימו בנייפעסט "אגודת שומרי שבת", שתפקדה כאגודה ארצית, וזכורני שפעם ראיתי ספר שהוציאו לאור: רשימת כל החנויות ואומנים שומרי-שבת בכל רחבי הונגריה. צורת הכתיבה של שמות הערים והיישוביםלאחר שסקרנו חלק מהמקורות שהשתמשו – או שלא השתמשו! – בהם עורכי הספר, נסקור את הנכתב בספר.אי אפשר שלא להתעכב מיד על תעתיק שמות המקומות ההונגריים. הרבה צדדים לבעיה זאת. הבעיה הראשונה היא שהקורא החרדי בדרך-כלל מכיר את הערים האלו לאו דוקא לפי השם הלועזי הרשמי שלו, אלא לפי השם היהודי שלו. ולדוגמא העיר Makó (מאקו) נקרא בפי היהודים: מאקאווא[16]. עורכי ספרנו אימצו את שיטת פ"ה – להיצמד לשמו הלועזי הרשמי של העיר. אינני כל-כך בטוח שצדקו בזה[17], שהרי הקורא החרדי אינו מכיר את השם הלועזי ואינו מחפש לפיו, דבר העשוי רק לבלבל אותו. יתרה מכך, עורכי פ"ה לפחות היו עקביים בשיטתם, שהרי הם תמיד רושמים את שם העיר בהתאם לכינויה היום, והקורא יודע לחפש לפי השם האקטואלי. כל הערים והכפרים שנמצאים היום מחוץ לגבולות הונגריה נרשמים לפי שמותיהם ברומנית, סלובקית וכיו"ב. אולם ספרנו רושם ערים וכפרים אלו דוקא לפי השמות ההונגרים שנקראו בהם בשנת תש"ד, ואינני מבין ההגיון שבדבר.הבעיה השניה היא עם תעתיק שמות הערים לעברית: ספרנו, בעקבות פ"ה, מנקד כל אל"ף שבשם עיר בניקוד פת"ח, אבל עם ניקוד זה מקבלים אנו בהרבה מקרים שם חדש שגם אינו שמה הלועזי של העיר. לדוגמא, אם נרוצה לאיית את שם העיר מאקו כפי כינויו הלועזי, צריכים אנו לנקד את האל"ף עם קמ"ץ אשכנזי-ליטאי. הניקוד בפת"ח אינו נותן לנואת שם העיר הלועזי כמו גם שאינו מספק את שם העיר כפי שהיהודים רגילים לקרוא אותו[18]. מאידך, ישנם ערים שבפ"ה נכתבו כהוגן, ובספרנו – משובש. לדוגמא קערעסטיר (Bodrogkeresztúr), כפרו של הצדיק רבי ישעיה'לה, נכתב בספרנו (עמ' 78): בודרוג-קאראסטוֹר (עם חול"ם), ולא כמו בפ"ה (עמ' 221): בודרוג-קאראסטוּר (עם שורוק).החלטה אמיצה קיבלו עורכי הספר לכלול את קהילות הסטטוס-קוו, וכפי שכותב על כך העורך (עמ' יג): "כפי שמעיד שם הספר, הוא מוקדש לקהילות החרדיות בהונגריה בגבולותיה המורחבים בשנת 1944. יחד עם זאת החלטנו לכלול בספר גם את קהילות הסטטוס-קוו, שאף הן התנהלו על פי ה'שולחן ערוך'. בספר לא מופיעות קהילות שהוגדרו כניאולוגיות בעת עריכת המפקד…". אמרתי אמיצה, כיון שרובם של רבני הונגריה האורתודוכסיים שללו את מעמדן ההלכתי של קהילות אלו, אחרי שלא הצטרפו לאירגון האורתודוכסי[19].אמנם ראוי לציין כעין סימוכין לאמור מה שכתב הרב מרדכי אפרים פישל (פיליף) פישר מדעווא[20] בירחון ההונגרי [21]Magyar rabbik: "הרבנים האורתודכסים שמכהנים בקהילות סטטוס קוו קונסרבטיביות רובם הם מתלמידי ה'כתב סופר' ורבינו הרב שמחה בונם סופר ז"ל…". ובאותו ירחון כותב הרב אריה יחיאל מיכל (מיקשא) מעהר מסיראק[22], על רבו ה'שבט סופר' מפרעשבורג[23]: "קיבלתי ממנו התרת הוראה מתי שגרתי בקהילת סטטוסקוו בניישטעטל [בסלובקיה]. אני יודע גם מקרה, שפעם העיר לאחד מתלמידיו שיגיש מועמדותו לקהילת סטטוס קוו מסוים…". מצאנו בכתבי-עת תורניים שיצאו לאור בהונגריה שנתפרסמו בהם חידושי תורה גם של רבנים שכיהנו בקהילות סטטוס קוו, ראה לדוגמא 'וילקט יוסף'[24], שם מאמרו של רבי יואל מרגרטן דומ"ץ של קהילת סטטוס קוו בערלויא[25]. ואכמ"ל בזה. הערות, תיקונים והשלמותומעתה נמשיך לעיין בתיאורי הערים והכפרים השונים. כאמור, הרי רובו הגדול נעתק מפ"ה עם שינויים קלים, אמנם לשבחם יאמר שהעורכים ניסו להשלים את התיאור ולפרט יותר את הרבנים שכיהנו בקהילות, ביחד עם תולדות ימי חייהם עד כמה שידעו. אמנם לא כל-כך הבחנתי בחידושים גדולים ובמקורות חדשים לא ידועים שגילו בתחום זה, ולא עוד אלא שגיליתי בדבריהם הרבה טעויות בחסר ויתר ועירבובי דברים. אציין בזה כמה דוגמאות בערכים שעיינתי בהם[26]:נייפעסט[1] עמ' 14-15 – לא הוזכרה כאן ישיבתו של רבי בנימין ברגר[27], אמנם היא נזכרת שלא במקומה לקמן (עמ' 54) בתיאור העיירה בעלעד.באלקאן[2] עמ' 58: "רבה הראשון של ב' היה הרב יהושע ברוך רייניץ (תקפ"ג-תרע"ב)" – הנכון הוא, שרבה הראשון של ב' היה רבי שמואל שמעלקא קליין (תקס"ה-תרל"ה), שכהן לאחר מכן כרבה של סעליש. עובדה זו אף נרשמה שלא במקומה בספרנו עמ' 251. שורש הטעות מצוי בספר פ"ה (עמ' 176) ממנו הועתקו הדברים.באראטו–אויפאלו[3] עמ' 68-69 – נשמט שמו של רבי יואל צבי רוט, מגדולי הרבנים בהונגריה, מחבר שו"ת 'בית היוצר'[28], שמאוחר יותר עבר לכהן כרבה של חוסט. גם כאן שורש הטעות מפ"ה (עמ' 176).בודפשט[4] עמ' 73: "הרב ליב שוואב (כיהן תקצ"ו-תרי"ז)… הרב הראשי לקהילה. הצטיין בידיעותיו הרבות והיה אהוד על כל פלגי הקהילה" – הערכה זו נעתקה כלשונה מפ"ה (עמ' 196) אך לא תואמת את המציאות, כיון שר' [יהודה] ליב שוואב היה נוטה למחדשים, ראה 'איגרות סופרים', מכתבי ה'כתב סופר' (עמ' 7): "…עיר פעסט, ושם יושב רב א' בשמו ר' ליב שוואב, אינו ממאמינים ואינו תוכו [כברו]"[29]. לעומת זאת נשמטו שני רבנים חשובים שכיהנו בקהילת פעסט: רבי בנימין זאב וואלף זוסמן-סופר, רבה של 'ש"ס חברה' – ביהכ"נ האורתודוכסי הראשון לפני ייסוד הקהילה האורתודכסית[30]. ספרו: 'חלפות שמלות בנימין'[31]. רבי אברהם אליעזר עקשטיין, הראב"ד הראשון של הקהילה החרדית בשנים תרל"ב-תרס"ח. ספרו: 'שיח אברהם'[32].[5] עמ' 75: "הרב ישראל ועלץ… כיהן כדומ"ץ ורבה של חברת ש"ס. לאחר השואה הגיע לירושלים… נפטר בשנת תשל"ד (1974)" – הנכון: לאחר השואה שימש כראב"ד בודפשט, עד לשנת תש"י[33], שאז עלה לארה"ק והשתקע בירושלים. נפטר ז' חשון תשל"ד (1973).[6] שם: "מלבדם כיהנו רבנים בבתי התפילה השונים שבעיר, וביניהם…" – יש להוסיף את רבי דוד אלי' הרשקוביץ, שכיהן בשנים תרפ"ח-תש"ד כרב בביהמ"ד 'ש"ס חברה', ואז עלה לארה"ק ונתמנה לרב שכונת גבעת שאול בירושלים. נפטר תשד"מ[34]. לפניו בשנים תרס"א-תרפ"ח כיהן שם אביו רבי יחיאל מיכל הרשקוביץ. נפטר תרפ"ח[35]. לפניו במשך כעשר שנים כיהן שם רבי זוסמאן סופר. נפטר תרס"ג[36]. פלא שדוקא הפרטים על קהילת 'ש"ס חברה' נשמטו מספרנו, שהרי אגודה זו כן מופיעה במפקד (ח"ב עמ' 535 מס' 11), עם 350 חברים. כן נשמטו גם רבני ביהמ"ד 'לינת הצדק' – רבי יהודה הרשקוביץ, כיהן כארבעים שנה, נפטר תש"ד. מילא את מקומו רבי ישראל דוד שלזינגר, שעזב את הונגריה ברכבת קסטנר[37].בוניהאד[7] עמ' 82: "הרב אליעזר חיים דייטש… ספריו: 'צמח הדסה', 'חלקת שדה'" – מועתק מפ"ה (עמ' 224). יש לתקן כאן כמה דברים: ספר 'צמח הדסה' לא היה ולא נברא! ולא רשמו את ספריו העיקריים: שו"ת 'פרי השדה'[38], ספרי 'תבואות השדה' על סוגיות בש"ס[39], ועוד[40].גירבא–פינצענעל[8] עמ' 102-103 שגו בעקבות פ"ה (עמ' 244) לרשום כרב הראשון את רבי אברהם הכהן קרפלס [ויש להוסיף: ספרו שו"ת 'אהל אברהם', מונקאטש תרנ"ט]. לפועל,הרב הראשון היה: רבי יהודה ליב וייס, שאת בתו היתומה נשא רבי אברהם, וכך מילא את מקומו. נפטר כ"ח תשרי תרנ"ה (1894)[41].דעברעצין[9] עמ' 106: "הרבנים של קהילת הסטטוס-קוו" – בעותק שתח"י נמחק בצדק ותוקן בכתב יד אלמוני: "של קהילת החרדים".[10] שם: "הרב מנחם מענדל רוזנברג. כיהן בד', החל משנת תרפ"ט (1929), כדיין וממלא מקום הרב. נבחר לתפקיד אחרי פטירת אביו הרב זאב וואלף רוזנברג ששימש קודם לכן כדיין. סבו של הרב מנחם מענדל, הרב יוסף רוזנברג, היה אב"ד פישפיק-לאדאן. חותנו של הרב מנחם מענדל היה הרב דוד צבי שרייבר ראב"ד קליינווארדיין. הרב מנחם מענדל נספה בשואה באוישוויץ ביום י"ח סיון תש"ד" – חסר ויתר, וכמה טעויות ישנן בדברים אלו, ואסדרם אחת לאחת: – רבי זאב וואלף רוזנברג, בנו של רבי יוסף יוזפא אב"ד פישפיק-לאדאן, היה דיין וראב"ד "ז"ן שנים בעדתו" בד', נפטר ב' דר"ח אייר תשי"ב[42]. על כן, מסתבר שהרב Rosenberg Emanuel שמופיע במפקד אינו הרב מנחם צבי (כפי שכותב בספרנו עמ' 107), אלא אביו הרב זאב וואלף.– בנו רבי מנחם צבי נתמנה לדיין בשנת תרפ"ט, בחיי אביו הגדול. הוא לא היה חתנו של רבי "דוד צבי שרייבר ראב"ד קליינווארדיין" כי רב כזה לא היה בקליינווארדיין (ראה בספרנו זה עמ' 379 ולקמן [31]), אלא חתנו של רבי דוד צבי שרייבר מנאנאש[43]. נפטר במחנה מאטהוזן כ"ג סיון תש"ה[44].– גם אחיו רבי חזקיהו פייבל, בן רבי זאב וואלף, "נתמנה כרב דחברה ש"ס ומורה צדק" בד'[45]. אחרי השואה חזר לד' וכיהן שם כראב"ד, כנראה עד המהפכה בחורף שנת תשי"ז.[11] שם: "הדיין השני בקהילה היה הרב משה שטרן… לאחר המלחמה כיהן הרב משה כרב הקהילה. היגר לארה"ב ושימש כרב בלוס אנג'לס… ספרו: שו"ת באר משה" – הנכון הוא שהרב שטרן לא כיהן בלוס אנג'לס אלא בניו יארק, בבארא פארק.[12] שם עמ' 107 רושם שני רבנים בקהילת סטטוס קוו: הרב יוסף באראן' והרב ארתור גייאר בלי שום פרטים. יש להשלים ע"פ הספר 'רבנים ניאולוגיים וסטטוס קוו'[46], עמ' 58.חוסט[13] עמ' 136: "במקומו בח' בא הרב יואל צבי רוט (נפטר תרנ"ג, 1893). ניהל בח' ישיבה גדולה" – הרב רוט נפטר י"א כסלו תרנ"ג (1892). לא ברור מדועלא זכה הרב רוט, שהיה מגדולי הרבנים בהונגריה, שיפרטו כאן את תולדות חייו, והרי ערך זה הועתק עם קיצורים מספר 'מארמארוש', ושם (סוף עמ' 203) זה מפורט.מאד[14] שם: "אחריו כיהנו בזה אחר זה אב ובנו: הרב אברהם יהודה והרב נפתלי הכהן שוורץ (עד שנת תרנ"ז). הרב נפתלי חיבר את הספרים: שו"ת 'בית נפתלי'… מרבניה המפורסמים של מ' היה הרב מרדכי ליב וינקלר… שהצטיין בלמדנותו המופלגת וכראש ישיבה מעולה" – הסגנון כאן מוזר ותמוה. תולדות חייו של רבי אברהם יהודה נשמטו לגמרי[47]. גם לא צוין שחיבר את שו"ת 'קול אריה'[48], ועוד ספרים. תמוה מאד לכתוב רק על הרב וינקלר שהוא "מרבניה המפורסמים", כאילו בעל 'קול אריה' או לפניו בעל 'בית שערים' אינם מפורסמים[49]. לא רק ספרו ותורתו מפורסמים, גם עובדת היותו רבה של מאד מפורסם. ואם-כן מה משמעות הדברים? הפתרון של זה פשוט: פ"ה (עמ' 341-342) השמיט לגמרי עובדת כהונתם של הרבנים שווארץ במאד, וכשהגיעו להרב וינקלר הוסיפו: "נתפרסם בלמדנותו המופלגת ושמו יצא לתהילה גם מחוץ לגבולות הונגריה", כשכתבו את ערך מאד בספרנו הוסיפו לרשימה את הרבנים שווארץ, אבל כנראה לא 'העיזו' לשנות את המשך התיאור. זהו אחד מסימני ההיכר של הוספת העורכים על הנאמר בפ"ה, שמוסיפים בהבלעה ובהיסוס, והדברים יוצאים מסורבלים ולא מובנים[50].טוט–קומלוש[15] עמ' 170: "הרב האחרון: הרב יוסף פורהאנד. נספה בשואה… שמו של הרב יוסף פורהאנד… לא מוזכר במפקד" – זוהי העתקה מפ"ה (עמ' 307) שם נכתב: "בט' כיהן רב עד הגירוש", וציינו את הרב יוסף פורהאנדט כ"רבה האחרון של העיירה". לא ידועים פרטים על הרב יוסף פורהאנד מהסיבה הפשוטה, רב כזה לא היה. בט' לא כיהן אף רב. ט' היתה שייכת ל"גלילות" של העיר מאקאווא, הנמצאת במרחק של כ-30 ק"מ מט'. רבי משה פורהאנד רבה של מ' היה מגיע הרבה פעמים לט'[51].[16] שם: "כרב-רשם האחראי על ט' צוין [במפקד]: הרב מרדכי וייס אב"ד שימאני (ראה עליו שם)". במפקד עצמו רשום: "ד"ר מיקשא וייס". לפי זה תמוה ביותר לזהות אותו עם רבי מרדכי וייס, בנו של המקובל והצדיק רבי שבתי שפטיל וייס משימאני (בספרנו עמ' 261). בדקתי גם במפקד של שימאני ושם נרשם "מיקשא וייס" בלי ד"ר. כיצד יתכן שהרב של שימאני היה אחראי על הרישום גם בט', שנמצאת במרחק של יותר מ-400 ק"מ משם? ב"אנציקלופדיה הגיאוגרפית של השואה ההונגרית" (בהונגרית)[52] כתוב: "מבחינת הרשם היתה הקהילה האורתודוכסית של ט' שייכת למאקאווא עד ל-1884, ומאז היתה שייכת לקהילת אורושהאזא". זהו המפתח לכל הענין. אורושהאזא נמצאת כ-18 ק"מ מט', והרב-הניאולוגי של קהילת א', ד"ר מיקשא וייס (נפטר 2001)[53], היה הרב-רשם האחראי גם על קהילת ט'[54], ואין לזה כל קשר לרבי מרדכי וייס משימאני (שנספה בשואה). ה"אנציקלופדיה" האמורה הינה עוד אחד מהמקורות החשובים שעורכי ספרנו לא השתמשו בו.מאג'אר–גאנץ'[17] עמ' 198: "לא ידועים לנו פרטים על הקהילה, מלבד המופיע במפקד הקהילות תש"ד" – יש להוסיף: הרב ד"ר אברהם (אדולף) דויטש, מנהל ונשיא מוסדות החינוך של הקהילה האורתודוכסית בבודפשט מאז תר"פ ועד לשואה, היה מיוצאי קהילה זו, ראה ערכו ב'הלקסיקון היהודי' (בהונגרית)[55]. יש לציין שעל יסוד ה'לקסיקון' האמור אפשר להוסיף ולהשלים עוד הרבה פרטים שחסרים בספרנו[56].מאגוץ'[18] עמ' 202: "…הרב י' שיק… לאחר המלחמה כיהן בין השנים תש"ה-תשי"ח כרב החרדי של מישקולץ. משנת תרי"ט [צ"ל: תשי"ט] כיהן כנשיא של בית המדרש לרבנים" – יש להוסיף: שמו היהודי היה: משה נתן[57]. הנאמר כאן ש"כיהן כנשיא של בית המדרש לרבנים" תמוה מאוד – וכי איך יכהן רב חרדי כנשיא הסמינר הניאולוגי? עיינתי במקור הדברים בספר 'רבנים ניאולוגיים וסטטוס קוו' (עמ' 87), ושם נאמר שהוא כיהן כ-az Orthodox Rabbitanács elnöke, כלומר: "נשיא איגוד הרבנים האותודוכסיים". כמו כן לא מתקבל על הדעת שהרב החרדי של מישקולץ אחרי השואה כיהן כרב של קהילת סטטוס קוו במאגוץ' בשנות השואה, שהרי בדרך כלל לא התקבלו רבנים מקהילות סטטוס קוו לכהן כרבנים אורתודוכסיים. ואכן, התברר[58] שהרב שיק ממישקולץ היה לפני השואה רב ביהכ"נ "חברת בית יעקב" בבודפשט (ברח' אנדראשי), ו"תרי יוסף בן שמעון" איכא גם כאן.מאקאווא[19] עמ' 213: "הרב האחרון של הקהילה היה הרב משה פורהאנד. נולד בשנת תר"מ" – הנכון הוא שנולד בשנת תר"ך[59].[20] שם: "חתנו של הרב אפרים רוזנפלד אב"ד סענדרא" – הרב פורהאנד היה חותנו (ולא חתנו) של הרב רוזנפלד[60].[21] שם עמ' 214: "לצד הרב משה פורהאנד כיהן כדומ"ץ גיסו הרב משה נתן נטע למברגר" – הרב למברגר היה נכדו (ולא גיסו) של הרב פורהאנד, בהיותו חתנו של הרב רוזנפלד.[22] שם: "דומ"ץ נוסף במ' היה הרב יוסף כ"ץ" – שמו העברי של הדומ"ץ הוא: רבי יהושע כ"ץ, והיה ידוע כהרב דסערדאהעל בניו יארק. גם במפקד כשכתבו שאחד הרבנים הוא Katz József הכוונה לרב יהושע כ"ץ, ולא לרב יוסף כ"ץ.[23] "הרב יוסף כ"ץ… מילא את מקום חותנו הרב חיים יהודה דייטש כדומ"ץ לאחר פטירתו של זה" – שלא כדין נזכר הרב דייטש (תרל"ה-תרח"צ) רק בדרך הבלעה. הוא כיהן כדיין במ' בשנים תרס"ג-תרח"צ, וחיבר ספרים רבים, ביניהם מפורסם 'באר יהודה' על ספר החרדים[61] ועוד[62].ניר–טאש[24] עמ' 273: "במקומו נבחר הרב מנחם ברודא (ברודי)" – יש להוסיף: הרב ברודי היה חתנו של הרב משולם פייש הלוי[63].[25] "הרב האחרון היה… הרב אלימלך סג"ל לעווי… הוא נספה בשואה עם בני קהילתו" – רבי אלימלך נפטר בכ"ג כסלו תש"ג.סאטמאר–האג'[26] עמ' 279: "אין בידינו כל פרטים אודות הקהילה, מלבד הידיעה שהיו ברשותה בית כנסת ודירה לשוחט" – יש להוסיף: הרב שלמה יהודה פרידלנדר-אלגאזי, הזייפן הנודע של הירושלמי לסדר קדשים גר תקופה מסויימת מחייו בכפר זה, והיה כותב על עצמו שהוא המרא דאתרא, ראה לדוגמא מש"כ במכתב משנת תרע"ג[64]: "…הכותב וחותם ת[ו]ך אמוני עם סגולה הספרדים ת"ת[65] ק"ק סאטמאר-כרמים יצ"ו… חכם ואב"ד דפק"ק יצ"ו והגליל". באגרת משנת תרפ"ג[66] הוא מספר גם על סופה של משרה רבנית זו: "מלפנים רב אב"ד בק"ק סאטמאר-כרמים, ומפני המלחמות הוכרחתי לברוח משם…". אמנם מסתבר שכל זה אינו אלא דמיון. סאטמאר[27] עמ' 280: "אחריו נתמנה לרב: הרב אליעזר דוד ב"ר עמרם גרינוואלד, בעל 'קרן לדוד'…" – יש להוסיף: נולד כ"ו טבת תרכ"ז (1867).[28] שם: "למד תורה מפי אחיו הגדול [הרב משה גרינוולד אב"ד חוסט], אצל בעל 'קדושת יום טוב' בסיגט, ואצל הרב יהודה גרינוואלד מסעמיהאי" – הרב גרינוואלד לא למד לא בסיגעט ולא בסעמיהאי. הרב יהודה גרינוואלד מסעמיהאי בכלל לא קיים. כדי לפענח את הנאמר כאן עיינתי בספר 'קהלת צעהלים וחכמיה', שעורך ספרנו היה גם אחד מעורכיו[67], ושם נאמר שהרב גרינוואלד "נסמך להוראה" ע"י הרבנים מסיגעט וסעמיהאי (ועוד רבנים שמשום מה לא נעתקו בספרנו), ושמו הנכון של הרב מסעמיהאי: רבי יהודה גרינפלד.פאפא[29] עמ' 328: "הרב יוסף גרינוואלד… בזיווג ראשון חתן דודו הרב אברהם יוסף גרינוולד אב"ד חוסט" – הנכון הוא, שרבי יוסף גרינוואלד היה חתן דודו-זקנו רבי יעקב יחזקי' גרינוואלד מחוסט[68].[30] עמ' 329: "במפקד מופיע כרב גם הרב שלום (או שלמה) וידר, אך אין בידינו כל פרטים עליו" – המופיע במפקד אינו מדויק, כי הרב שלמה דוב וידר לא כיהן כרב בפ' אלא כמזכיר הקהילה[69], הוא היה בנו של רבי שלום וידר מנירעדהאזא, בעל 'משמיע שלום'[70], "היה רב בנירעדהאז לאחר החורבן. נפטר כ"ד תמוז תשכ"ב"[71].קליינווארדיין [31] עמ' 379: "הדיין הרב נפתלי שרייבר (תרל"ח-תרע"ג) חיבר את הספר 'מעטה נפתלי' (פרשבורג תרכ"ז)" – איך הדפיס את ספרו בשנת תרכ"ז אם נולד רק בשנת תרל"ח? אלא הדיין הרב נפתלי שרייבר (תקצ"ו?-תרע"ג) חיבר את הספר 'מעטה נפתלי' (קליינווארדיין תרע"ד)[72].אוהעל[32] עמ' 400: "הרב אלעזר מייזליש… אחרי המלחמה היה רב בארה"ב, בעיר שיקגו. נפטר שם בשנות ה-90 של המאה ה-20" – הנכון: עזב את שיקגו ועבר למיאמי, ונפטר שם ה' אלול תשנ"ה. על מצבתו נאמר[73]: "כיהן פאר כרב הצעיר לימין אביו ועמד בראש ישיבתו", ויש להוסיפו כאן בתיאור הישיבה.שולט–ואדקערט[33] עמ' 411: "הישיבה האחרונה בבהונגריה התקיימה בש'… ישיבתו של הרב בנימין יחזקאל יעקובוביץ…" – נתעלמה מהם שגם בפאקש התקיימה ישיבתו של רבי ברוך צבי הכהן מושקוביץ, מחבר הספרים 'תנובות ברוך'[74].נירעדהאזא[34] עמ' 462: "בעיר הייתה גם קהילה ניאולוגית" – הנכון הוא שהיתה בעיר (לצד הקהילה האורתודוכסית) רק קהילה של הסטטוס קוו (ראה גם בספרנו עמ' 265-267).אוהעל[35] עמ' 464: "בעיר הייתה גם קהילה ניאולוגית" –בעיר היתה (לצד שתי הקהילות האורתודוכסיות) רק קהילה של הסטטוס קוו (ראה גם בספרנו עמ' 398-400).כל מחבר ועורך, ובפרט בספר בקנה מדה גדול כמו האנציקלופדיה שלפנינו, מסוגל לטעות. אולם למרבה הצער מתקבל הרושם שבספרנו זה "שיטת העבודה". בחלק חשוב של הספר לא דרשו ולא חקרו עורכי הספר אחר החומר שהגיע לידם, אלא העתיקו מן המוכן מפ"ה ועוד על הטעויות שבהם. כמו כן, עורכי הספר לא בדקו בכל הספרים והאנציקלופדיות בהם נמצא חומר הקשור ל"קהילות הונגריה", ולא תמיד הבינו את הנאמר בספרים השונים בהונגרית. במקרה הזה אכן צדק פרופ' שייבר בביקורתו הגורפת נגד ספרי הזכרון שנדפסים בארץ ישראל. נראה כי עורכי הספר מיהרו מאד לחבר את הספר ולא הספיקו לחקור ולרדת לשורשי הדברים, ועל-כן הסתמכו על מה שכבר נדפס ונתפרסם. כל זה מערער בהחלט את האמינות של כל הנכתב בספר. קורא אני לעורכים ולמו"ל 'מכון ירושלים', שיעבדו מחדש את כל החומר הנפלא הזה וידפיסו את הספר במהדורה מחודשת ויפה כיאה לזכרון "קהילות החרדיות בהונגריה", והרי העורך החשוב ידידי הרב פרופ' שפיצר אתמחי גברא ואתמחי ספריו.