Eli Meir Cohen: A Question of Mesorah?
by Eli Meir Cohen
In the following post we have attempted to trace some of the available manuscript and mesoratic evidence on this issue as well as the early printed editions. We have also presented opinions of some of the authorities on dikduk that have dealt with this issue directly.
הנידון הוא כאשר כתוב בתורה מילת דם לפני מילת נקי. כגון בפרשת שופטים יט,י “ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ד’ אלקיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים”, האם קוראים דַּם בפתח ופירושו לשפוך דַּם של איש נקי או קוראים דָּם בקמץ ופירושו לשפוך דָּם שהוא נקי, ונקי הוא תיאור להדם. מילת דם הסמוך למילת נקי מופיעה עוד ארבע פעמים בספר דברים.
השאלה נידונת באופן מפורש בחומש מאור עינים מהמדקדק הידוע הרב וולף היידנהיים בדברים יט,י ושם הוא מביא מקור לדבר מהרד”ק, וזה לשונו שם, “כן הוא (בקמץ) בספרים מדויקים וכתבי יד וכן כתב רד”ק במכלול בשקל פל, בדרך כלל כל דָּם נקי קמוץ וכל דַּם הנקי פתח, וכן עיקר כי כל דם נקי פירושו דם שהוא נקי ואיננו סמוך, אבל דַּם הנקי פירושו דם של האיש הנקי לכן סמוך ופתוח אבל הדָּם הנקי קמוץ שאיננו סמוך בעדות הה”א שבראשו”.
הכתבי יד המנוקדים הישנים והמדויקים של התורה מלפני תקופת הדפוס שנמצאים כיום תואמים בנידון זה להרוו”ה. וכן בבדיקת הערות ‘המסורה הקטנה’ ‘והמסורה הגדולה’ שבידינו מצאנו רק הערת ‘מסורה גדולה’ יחידית על “דם הנקי” שהוא בפתח והוא גם תואם למה שמובא ברד”ק והרוו”ה.
ברם חומש מקראות גדולות דפוס ויניציה הנודע (שנת רפ”ד-רפ”ו), שעליו התבססו הרבה חומשים ותיקונים במשך הדורות, מנוקד בשלוש מקומות דַּם בפתח ובשתי מקומות מנוקד דָּם בקמץ. הגם שרק מופיעה הערת ‘המסורה’, (המוזכרת למעלה) במקום אחד בלבד, והוא על “דם הנקי” שהוא בפתח.
מאידך, בתנ”ך כתר ירושלים, ע”פ הנוסח והמסורה של כתר ארם צובה וכתבי יד הקרובים לו בשיטת הרב מרדכי ברויאר (נוסח השער) ניקדו בדיוק כהרוו”ה וכן ניקדו בתנ”ך הוצאת קורן. וכנראה מכח זה שינו הרבה חומשים ותיקונים הנדפסים היום מהניקוד הישן שנסמך על דפוס ויניציה וניקדו באותו צורה כהרוו”ה וכהמופיע בכת”י.
הצעה אחת יש, והיא לחזור פעמיים על המקומות המסופקים וכעין מה שנהגו כמה בפרשת זכור במילת זכר עמלק – זֵכר או זֶכר (הגם ששם ודאי חומרא בעלמא הוא יען שאין פירושה מתחלפת). ואכן כן מצינו מובא בקובץ זכור לאברהם תש”נ במאמר “עין רואה ואזן שומעת בעניני קריאת התורה” דף ש”ה בשם הרה”ג ר’ אביגדור נבנצאל שליט”א שמכח ספק זה החמיר לקרוא “דם נקי” המופיע בפרשת כי תבוא בשתי האופנים. ולכן שאלתנו פרוסה לדעת האם אפשר להכריע בדבר ולקבוע תורה אחת לעם ישראל ושלא תהא קריאתנו אגודות אגודות, זה בכה וזה בכה, בבהכנ”ס אחת תתפרש הקריאה דם של נקי ובבהכנ”ס אחר דם שהוא נקי.
הספק והמקורות
-
(דברים יט, י) ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ד’ אלקיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים.
-
(דברים יט, יג) לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך.
-
(דברים כא. ח) כפר לעמך ישראל אשר פדית ד’ ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם.
-
(דברים כא. ט) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ד’.
-
(דברים כז. כה) ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן.
הצירוף דם נקי מופיע תשעה פעמים בנ”ך (שתים מהם בתוספת “ו”)1, דם הנקי מופיע ב’ פעמים בנ”ך2. באחד מהם, מלכים ב’ כד,ד מופיע גם דם נקי וגם דם הנקי באותו פסוק. כמו כן מופיע דם נקיא פעמים בנ”ך3
ישנם שתי דרכים לנקד את מילת “דם” בקמץ או בפתח, והניקוד גורם לנפקא מינה גדולה במשמעות המילים משום הסמיכות למילת “נקי”.
-
אם הניקוד הוא בקמץ, א”כ מילת “דם” אינה סמוכה למילת “נקי” וכוונת הפסוק הוא דם שהוא נקי (ר”ל הדם הוא נקי).
-
אם הניקוד הוא בפתח, א”כ מילת “דם” סמוכה למילת “נקי” והכוונה הוא דם של איש הנקי.
הרד”ק בספר המכלול, (שער דקדוק השמות דף קפ”ג), דן מפורשות בשאלת הניקוד, וז”ל שם, דָּם קמץ ובהסמכו פתח, דַּם הפר (ויקרא ד’). דָּם נקי (שופטי’ י”ט) קמץ, דַּם הנקי (שם) פתח, דַּם נקיים (ירמיה י”ט) פתח.
בדיקת כמה כת”י המוקדמים, והמנוקדים של התורה, מעלה את החלוקה הבאה.
-
כידוע כתר ארם צובא, (משנת 930 לספה”נ) שהוא הכת”י הכי מדויק שיש ע”פ המסורה, חסר עד לסוף פרשת כי תבוא.
אבל הרב יעקב ספיר שהיה מן החכמים האשכנזים בירושלים שלח בשנת 1855 לספה”נ 550 שאלות לרב משה סתהון שישב בחאלב כדי שיבדוק בכתר בשבילו.אחד מהשאלות היה ניקוד דם נקי הראשון, והתשובה הייתה שהיא בקמץ.
בדיקת החלקים שנשתיירו מהכתר בנ”ך מעלה את החלוקה הבאה.
• דָּם נקי, ודָּם הנקיא תמיד בקמץ.
• דַּם הנקי בפתח, במלכים ב’ כ”ד ד יש הערת מסורה קטנה ג’, [דהיינו ששלושה פעמים מופיע דם הנקי בתנ”ך]. ובאותו פסוק שם מופיע דָּם נקי לאחריו מנוקד בקמץ!
-
בכת”י לנינגרד5 (משנת 1008 לספה”נ) הניקוד הוא כדלקמן.
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
בנ”ך כל דָּם נקי (ודָּם הנקיא) בקמץ ו דַּם הנקי בפתח.
-
כתר דמשק6 (בערך משנת 1000 לספה”נ) גם כן
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח, הפתח ברור. (אמנם ישנו נקודה מרוחקת מהפתח אבל ברור שהיא אינה כחלק מקמץ).
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ. (הקמץ ברור כשבודקים במהדורה המסורקת).
-
בספר הללי (משנת 1241 לספה”נ) הוא ככת”י לנינגרד,
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
(ישנו גם שם הערת המסורה הגדולה, “דם הנקי ג’ וסי’ לא תחוס עינך עליו, וגם דם הנקי שפך, ועל דם הנקי אשר שפך”.)
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
בשנת 1920 לספה”נ הדפיס המשומד קריסטיאן גינזבורג, שנחשב לאחד מגדולי חוקרי המסורה בעולם המחקר, חומש שמבוסס על 71 כתבי יד ו24 דפוסים ראשונים של התורה. בהערותיו על הניקוד בדברים יט,י הוא כותב שרובם של כת”י הניקוד הוא דָּם בקמץ ומיעוטם הם דַּם בפתח. החלוקה היא כדלקמן.
• כ”ד כת”י הניקוד הוא בקמץ.
• ז” כת”י הניקוד הוא בפתח.
אמנם מכיון שאינו מציין כלום בפסוקים האחרים כלל (אפילו לא בפסוק הבא דברים יט,יג דם הנקי!) א”א לדעת איך מתחלקים הכת”י בפסוקים השונים ואין רשימתו מועילה כלל מבלי בדיקת הכת”י עצמם.
דפוסים קדמוניםבדפוס הראשון של התורה בתנ”ך דפוס בולוניה שנת רמ”ב (1482) החלוקה היא כדלקמן
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
אותו חלוקה ממש מופיעה בתנ”ך דפוס סונצינו שנת רמ”ח (1488), תנ”ך דפוס ליסבון שנת רנ”א (1491), תנ”ך דפוס נפולי שנת רנ”א (1491)7, תנ”ך דפוס ברישא [שונצינו] רנ”ד (1492), תנ”ך דפוס פזרו רע”א (1511),
בתנ”ך דפוס שלוניקי שנת רפ”א (1521) החלוקה היא
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דַּם נקי בפתח.
בתנ”ך דפוס קושטא שנת ש”ו (1546) החלוקה היא
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדַּם הנקי בפתח.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
בחומש דפוס וינציה שנת רע”ח (1518), מופיע החלוקה הבאה.
• דברים יט,י דַּם נקי בפתח.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
בחומש דפוס וינציה שנת רפ”ד (1524) מופיע החלוקה הבאה.
• דברים יט,י דַּם נקי בפתח.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דַּם נקי בפתח.
בחומש דפוס וינציה שנת רע”ח (1525) מופיע אותו חלוקה.
• דברים יט,י דַּם נקי בפתח.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
(כאן ישנו הערת המסורה הגדולה, “דם הנקי ג’ וסי’ לא תחוס עינך עליו, וגם דם הנקי שפך, ועל דם הנקי אשר שפך”.)
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דַּם נקי בפתח.
האור תורה וגם המנחת שי לא העירו דבר באף אחד מהמקומות.
הרב ברויאר בספרו “כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא” , דף 39, מציין רשימה ארוכה של מקומות שבהם חומש דפוס ויניציה שינה הניקוד מקמץ לפתח (בניקוד של אות “ד”) בניגוד למופיע בכתבי יד ואעפ”כ לא העיר בהם המנחת שי דבר. שתיים ממקומות אלו הם דברים יט,י ודברים כז,כה.
דפוסים מאוחריםהדפוסים הידועים של המקראות גדולות במשך כל השנים שנסמכו על דפוס ויניציה גם ניקדו כדפוס כויניציה, דהיינו
• דברים יט,י דַּם נקי בפתח.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דַּם נקי בפתח.
וכמו כן התיקונים שנסמכו על דפוס ויניציה ניקדו ג”כ כך.
חומש היכל ברכה קמרנא (שאינו נחשב חומש מדויק ביותר) הניקוד הוא כמו דפוס ויניציה והמקראות גדולות. בהערותיו בהיכל ברכה על פסוק יט, י הוא מציין שדם בפתח, וכן ביט, יג. בדברים כא, ח אינו מעיר כלל אבל הניקוד בקמץ. וכן אינו מעיר על כא, ט שגם בקמץ ובכז, כה שנמקד בפתח.
ב’המסורה’ בחומש נטר (שבאופן כללי הולך אחר הרוו”ה) הניקוד הוא ג”כ כמו בויניציה וכמו כן רק מעיר על השתי מקומות הראשונים, יט, י שהוא בפתח וכן ביט, יג.
המקור להערות אלו המופיעים בחומש היכל ברכה וחומש נטר נראה שהיא ציון להנוסח הנדפס בדפוס ויניציה, משום שלא מצינו אף הערת מסורה בספרי המסורה, המעירים במקומות אלו, ואף בדפוס ויניציה עצמה ישנו רק הערת מסורה אחת על “דם הנקי” בלבד.
דפוסים מאוחרים מדוקדקים
“דם נקי, או”ה כן הוא בספרים מדויקים וכתבי יד וכן כתב רד”ק במכלול בשקל פל, בדרך כלל כל דָּם נקי קמוץ וכל דַּם הנקי פתח, וכן עיקר כי כל דם נקי פירושו דם שהוא נקי ואיננו סמוך, אבל דַּם הנקי פירושו דם של האיש הנקי לכן סמוך ופתוח אבל הדָּם הנקי קמוץ שאיננו סמוך בעדות הה”א שבראשו”.
וכן ניקד בחומש עצמו.
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
תנ”ך הוצאת קורן ג”כ הניקוד כן.
ובחומש שהדפיס הרב ברויאר לפי המסורה שהוא המדוקדק ביותר שישנו כיום, הניקוד הוא גם כך. וכן בתנ”ך כתר ירושלים.
דפוסים חדשים
כך הניקוד בחומש המאור
• דברים יט,י דָּם נקי בקמץ.
• דברים יט, יג, דַּם הנקי בפתח.
• דברים כא,ח דָּם נקי בקמץ.
• דברים כא, ט הדָּם הנקי בקמץ.
• דברים כז, כה דָּם נקי בקמץ.
וכמו כן חמשה חומשי תורה לבית המדרש הוצאת וגשל. וכן החומש הנפוץ חמשה חומשי תורה הוצאת ב”ב. וחומש שנדפס לאחרונה על ידי מכון ירושלים (חומש ע”פ רבינו יונתן) גם כהרוו”ה.
תיקון קוראים המפואר הוצאת יושר גם כן הניקוד כך. וכן תיקון סימנים החדש, שהוא תיקון מדוקדק (שסומך בעיקר גם על הרוו”ה ודפוס קורן) גם כהרוו”ה8.
(מלכים ב’ כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם
(מלכים ב’ כד, ד) וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלים דם נקי ולא אבה ד’, לסלוח.
(ישעיה נט, ז) רגליהם, לרע ירוצו וימהרו, לשפוך דם נקי מחשבותיהם מחשבות אוון שוד ושבר במסילותם
(ירמיהו ז,ו) גר יתום ואלמנה, לא תעשקו ודם נקי, אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם.
(ירמיהו כב, ג) כה אמר ד’ עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תונו אל תחמוסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה.
(ירמיה כו, טו) אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם
(משלי ו, יז) עיניים רמות, לשון שקר וידיים שופכות דם נקי.
(תהילים צד, כא) יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו.
(תהלים קו, לח) וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם
[2] (מלכים ב’ כד,ד) וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלים דם נקי ולא אבה ד’, לסלוח. (ירמיהו כב, יז) כי אין עיניך וליבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העושק ועל המרוצה לעשות.
[3] (יונה א, יד) ויקראו אל ד’ ויאמרו אנה ד’ אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה ד’ כאשר חפצת עשית.
(יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם.
[4] רב תודות לר’ יהודה חיים זאבאלאוו עמו”ש על עזרתו האדיבה בפתיחת ספרייתו הגדולה לרשותנו בעין יפה.
[5] אחרי כתר ארם צובא, נחשב כת”י לנינגרד לכת”י המדויק ביותר ע”פ המסורה.
[6] MS. Heb 5702. הוא כת”י מדויק ע”פ המסורה
[7] קצת קשה לקרוא הניקוד של דם הראשון אך נראה די ברור שהוא נקוד בקמץ
[8] על אף שבסופו יש ליקוט שכותב לנקד כויניציה, אבל כפי שכתוב בהקדמה, הליקוט אינו מהמוציא לאור של התיקון.
One thought on “Eli Meir Cohen: A Question of Mesorah?”
Interesting post. In the 1804 edition of Chamisha Chumshei Torah printed in Dubrovno (which as an aside, includes the first edition of Aderet Eliyahu), the publisher himself included a compilation called Minchat Kalil which contain many Masora glosses.
On the first two instances (Devarim 19:10 and 19:13) he notes that Dam should be vowelized with a Patah. While on the third instance in 21:8 he notes it should be with a Komatz. He does not comment at all on the last two instances. The Chumash itself follows the vowelization pattern of the Bomberg Mikraot Gedolot you mentioned in your post.