1

Highlights of the Mossad HaRav Kook Sale of 2019, New Rabbi Tovia Preschel volumes & Beis Havaad Convention

|

Highlights of the Mossad HaRav Kook Sale of 2019, New Rabbi Tovia Preshel volumes & Beis Havaad Convention

By Eliezer Brodt

For over thirty years, beginning on Isru Chag of Pesach, Mossad HaRav Kook publishing house has made a big sale on all of their publications, dropping prices considerably (some books are marked as low as 65% off). Each year they print around twenty new titles and introduce them at this time. This year they printed close to thirty new volumes. They also reprint some of their older, out of print titles. Some years important works are printed; others not as much. This year they printed close to thirty new volumes. See here here and here for a review of previous year’s titles.

If you’re interested in a PDF of their complete catalog, email me at eliezerbrodt@gmail.com

As in previous years I am offering a service, for a small fee, to help one purchase seforim from this sale. The sale’s last day is this Sunday, May 5. For more information about this, email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of the proceeds will be going to support the efforts of the Seforim Blog.

What follows is a list of some of their newest titles.

גאונים–ראשונים

  1. הלכות פסוקות השלם כרך ד

  2. חידושי הר“ן בבא מציעא

  3. שיטה מקובצת מנחות

  4. חומש דעת עזרא [פירוש על אבן עזרא] שני חלקים על חומש שמות

  5. חומש עם רמב“ן – עם פירוש מר‘ שמואל הלחמי

  6. תורת חיים – תהלים, ג‘ חלקים

גר“א

  1. ספר יצירה עם ביאור הגר“א המפורש

  2. דקדוק אליהו\דקדוק ופירוש על התורה

  3. סידור הגר“א

מעניין–מומלץ

  1. ר‘ שלמה פפנהיים, יריעות שלמה, ביאור על שמות נרדפים שבלשון הקדוש, בעריכת ר‘ משה צוריאל

  2. ר‘ טוביה פרשל, מאמרי טוביה, ד [ראה למטה התוכן]

  3. ר‘ טוביה פרשל, מאמרי טוביה ה [ראה למטה התוכן]

  4. האתרוג, מאמרים מדעיים הלכתיים והיסטוריים בנושא האתרוג [מסורת, מחקר ומעשה בתוספות אלבום זני אתרוג הגדולים בישראל]

  5. נ“ך לאור ההלכה, יהושע שופטים

  6. ר‘ משה שליטא, שערים בהלכה, המבנה והתוכן במשנת הטור והשלחן ערוך

  7. ד“ר יהושפט נבו, הפיוט לאור המדרש, עיון במקורות המדרשים של פיוטי הסליחות וימים נוראים לפי נוסח אשכנז

  8. ד“ר דניאל צדיק, יהודי איראן וספרות רבנית, היבטים חדשים על יהודים איראן והספרות הרבנית

ענינים שונים

  1. רבקה ליפשיץ, לכתוב עד כלות, יומנה של נערה מגטו לודז‘

  2. ר‘ אוריאל קוקיס, עלי אור, קובץ מפרשים ועוד, כולל פסקים מאת הגרש“ז אויערבך זצ“ל מכתב יד

  3. ר‘ יהונתן אמת, אליבא דאמת, סוגיות יסוד בהלכות ברכות

  4. ר‘ צבי אינפלד, בעקבות המועדים והזמנים, מבט חדש ועמוק על מועדי השנה

  5. ר‘ מנשה ביננפלד, התנ“ך לשפה העברית, סיור ולימוד תנכי דרך הניבים ומטבעות הלשון בשפה העברית שמקורם בתנ“ך

  6. יהונתן עץ חיים, סוגיות מוחלפות מסכת סנהדרין

  7. מיכלא קאופמן, השומר גופי אנוכי – בריאות תזונה וכושר לאור ההלכה

  8. ר‘ ראובן רז, עיונים בנתיבות עולם, האדם ומידותיו במשנת המהר“ל

A few years back I wrote:

Just a few years ago, the great Talmid Chacham, writer and bibliographer (and much more), R’ Tovia Preschel, was niftar at the age of 91. R’ Preschel authored thousands of articles on an incredibly wide range of topics, in a vast array of journals and newspapers both in Hebrew and English. For a nice, brief obituary about him from Professor Leiman, see here. Upon his passing, his daughter, Dr. Pearl Herzog, immediately started collecting all of his material in order to make it available for people to learn from. Already by the Shloshim a small work of his articles was released. A bit later, she opened a web site devoted to his essays. This website is constantly updated with essays. It’s incredible to see this man’s range of knowledge (well before the recent era of computer search engines)… This is an extremely special treasure trove of essays and articles on a broad variety of topics. It includes essays related to Halacha, Minhag, bibliography, Pisgamim, history of Gedolim, book reviews, travels and personal encounters and essays about great people he knew or met (e.g.: R’ Chaim Heller, R’ Abramsky, R’ Shlomo Yosef Zevin, R’ Meshulem Roth, R’ Reuven Margolis, Professor Saul Lieberman). Each volume leaves you thirsting for more…

Here are links to download the table of contents of the two volumes.

Maamarei Tovia Vol. 4 TOC

Maamarei Tovia Vol. 5 TOC

Beis Havaad Convention

In November 2007 (!) I wrote a review on the Seforim Blog (here) about the Beis Havaad volume. This volume is a collection of articles based on a series of lectures that were delivered in Yerushalayim dealing with many aspects of the proper way seforim should be published. In 2016 in the Kovetz Chitzei Giborim – Pleitat Sofrim  [reviewed here on the blog by Marc Shapiro] a section was devoted to this project. For an earlier article related to all this see this post on the Seforim Blog.

This week in Jerusalem there will be a third convention where similar topics will be discussed.

Here is the information.

הכנס השלישי של בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו

יתקיים בעזהי“ת בכ“ז ניסן תשע“ט בין השעות 15:30-21:00

בירושלים עיה“ק בבית כנסת ‘ישורון‘ רח‘ המלך ג‘ורג‘ 44

15:30 מושב ראשון: הטכנולוגיה בשירות הספרות התורנית. יו“ר: הרב יואל קטן

‘ויאמר לקוצרים ה‘ עמכם‘ – על כתיבה, ההדרה ותוכנות מחשב בדורנו – הרב אחיקם קַשָת

פרויקט פרידברג לכתבי יד יהודיים: סקירה כללית – אלן קרסנה

על האתרים ‘הכי גרסינן‘ ו‘מהדורא‘ והשימוש בהם – הלל גרשוני; הרב ישראל פריזנד

כלים חדשים להשבחת טקסטים תורניים – הרב יעקב לויפר; פרופ‘ משה קופל

מחידושיה של גניזת אירופה – פרופ‘ שמחה עמנואל

שער למהדיר לגניזת קהיר – עדיאל ברויאר

הפסקה וכיבוד קל

18:30 מושב שני: ישן וחדש בבית המדרש. יו“ר: הרב אליהו סולוביצ‘יק

ההדרה – בין עיון למדני למחקר תורני – הרב אביאל סליי

תולדות דפוסי הרמב“ם – הרב פרופ‘ שלמה זלמן הבלין

אסכולות פרשניות של הראשונים – הרב אהרן גבאי

ישן וחדש בהדפסת ספרי רבני צפון אפריקה – הרב פרופ‘ משה עמאר

המהפכה התורנית – הספרות המבוארת – הרב מנחם מנדל פומרנץ

כתבי העת התורניים, מטרות והישגים – הרב שלמה הופמן

עבר, הווה ועתיד באנציקלופדיה התלמודית – הרב פרופ‘ אברהם שטינברג

מכון שלמה אומן יד הרב הרצוג

בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו

0526-051253



Two Notes on Censorship and Plagiarism on the Ramban’s Commentary on the Torah

|

There are a significant number of seforim that are considered “classic” commentaries on the Torah, including, for example, Rashi, Ibn Ezra, Radak, Ralbag and Ramban, et.al. In this post, we shall discuss the Ramban’s commentary on the Torah, as it is also on important work in the history of Hebrew printing.

The first edition, published between 1469-72,[1] in Rome, was the first book published in that city (and the only one of the early works that positively identifies Rome as the city of publication) and is available online here [it was also reprinted by Mekor in 1970 with a short introduction by A.M. Habermann]. Over the years, the Ramban’s commentary increased in popularity, and in commensurate with that popularity, many books have been written to further understand this commentary. The most commonly used edition today is the edition by Charles B. Chavel.[2] This edition, published by Mossad HaRav Kook, in two volumes, contains a critical edition of the text as well as explanatory notes.

There are two interesting points about the above edition that are less well-known. The first, a fairly minor point, is the “problem” some apparently have with the fact Mossad HaRav Kook published this edition. In R. Wreschner’s excellent commentary on Masekhet Avodah Zarah, Seder Ya’akov, first printed in 1988 (reprinted in 2004, third edition), in his introduction, he discusses the problem of censorship (in the “Jewish/Non-Jewish” sense, for example, removal of mentions of Jesus) in Hebrew books. While he rightfully decries the numerous instances of censorship in the history of the Jewish book, he notes that of late we have been partially able to rectify some of these omissions.

He singles out various editions and says:

ובעזרת הית”ב החומל על דלותם באורך גלותם, נדפסים היום ספרים כאלו [אם המילים החסרים] מחדש כגון ספר הרמב”ם בהוצ[ת] פראנקל, וכן פרש”י והרמב”ן ורבנו בחיי עה”ת . . . בהוצאת ה.ק. עכ”ל

With the help of God who has pity on our impoverished state due to the lengthy exile, today we have many such books [with the censorship replaced] anew, for instance the Frankel edition of the Rambam, and also Rashi’s commentary and the Ramban and the Rabbeinu Bachya on the Bible printed by Hey. Kuf. (Emphasis mine).

What does ה”ק stand for? R. Wreschner, two pages later, includes a full page explaining all the abbreviations in his book — but this one, ה”ק, however, does not appear there. Of course, this abbreviation is for HaRav Kook, meaning Mossad HaRav Kook. It seems that even fully mentioning the name of this publisher was, in R. Wreschner’s mind, unthinkable, even while he condemns other forms of censorship. That is, not R. Kook himself, but a publishing house named after him is also considered taboo.

The second issue with the Chavel edition is that there may actually be a reason not to mention this particular edition, not because of the publisher but because of the content. In one of the more interesting introductions, R. Moshe Greenes, in his commentary on the Ramban, Keren Peni Moshe, criticizes the Mossad HaRav Kook edition for what he perceives as serious errors in that edition.

R. Greenes begins, after going on a few tangents—including claiming that back in 1988 people were so lazy they couldn’t get up to look for a sefer, or even turn pages—by praising R. Chavel’s work on the Ramban. However, shortly after that praise, R. Greenes spends the next eight pages or so pointing out all the shortcomings of R. Chavel’s edition. First, he argues that R. Chavel plagiarized multiple times from the earlier commentary on the Ramban by R. Mordechai Gimpel, Techelet Mordechai. R. Greenes then accuses R. Chavel of plagiarizing from R. Menachem Zvi Eisenstadt’s edition (both volumes have recently been reprinted together in a single volume but were unavailable to R. Green at the time).[3]

R. Greenes includes numerous examples of alleged plagiarisms and even explains that the footnotes with asterisks can be identified with the Techelet Mordechai. These, alleges R. Greenes, were added only after R. Chavel acquired the Techelet Mordechai, which required inserting into the existing footnotes without altering the numbering scheme, resulting in numbers with asterisks. Whether or not R. Chavel properly attributed these sources is still up for debate. Nonetheless, regardless of whether there was actual plagiarism, the fact remains that R. Greenes’s introduction is one of the more unique ones out there.

Notes:
[1] On the date of publication, see Moses Marx, “On the Date of Appearance of the First Printed Hebrew Book,” in Alexander Marx Jubilee Volume (New York, 1950) pp. 485-501; and the bibliopgraphy in Catalogue of Hebrew Incunabula from the Collection of the Jewish Theological Seminary of America, ed. Shimon Iakerson (New York: Jewish Theological Seminary, 2004), [6]. For additional information on the prints of Ramban’s Commentary to the Torah, see M.M. Kasher, et al., Sa’arei haElef (Jerusalem, 1985), pp. 90-91, 571.
[2] For bio-bibliographical details about Chavel, see Moshe D. Sherman, Orthodox Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook (Westport: Greenwood, 1996), s.v. “Charles B. Chavel.”
[3] Perush ha-Ramban al ha-Torah (Brooklyn: 5762)