Tracing the history of eating milchigs on Shavuos

Tracing the history of eating milchigs on Shavuos

by Eliezer Brodt
In this post I would like to deal with tracing the early sources for the minhag of eating milchigs on Shavuos. A version of this article was printed last year in the Ami Magazine (# 119). This post contains a few corrections and additions to that version. A much more expanded version of this article will appear in Hebrew shortly (IY”H). Eating the vast array of customary dairy delicacies on Shavuos including, of course, cheesecake, is a minhag that very few people find very difficult. But what is the source of this minhag? This minhag goes back at least to the times of the Rishonim, and varied explanations for it also do.[1] That the minhag of milchigs on Shavuos was observed widely in recent history is very clear. For example, in an informative nineteenth-century Lithuanian memoir, the author describes the milk-based Yom Tov atmosphere:

“And at home there was again roasting and baking namely, many butter cakes! On this Holiday you especially ate all milk and butter dishes. The traditional cheese blintzes with sour cream, a kind of flinsed, were essential… On the second day of Shavuos… a happy mood prevailed; we drank fine aromatic coffee and ate butter cakes and blintshikes.”[2]

In Yeshivas Volozhin, after staying up the whole night, the whole yeshiva would take part in a milchig kiddush at the Netziv’s house.[3] We find the same thing in the Lomza Yeshiva; they had a kiddush after davening with cheesecakes and the like. [4] The question is, where did this minhag of eating milchigs on Shavuos come from? The Rambam, Tur, and Shulchan Aruch do not make any mention of it. In this article, I will trace some of the earliest known sources that we have for this minhag and discuss some of the reasons that are given. This is not an attempt to cover all aspects of this rich minhag, I hope to return this in the future. [5]One of the earliest mentions of this minhag can be found in a Pesach drasha from the Rokeach (1165-1240), which was printed from a manuscript for the first time just a few years ago. [6] Another one of the earliest sources is found in the very interesting work Malmed Hatalmidim from Rav Yaakov Antoli. Rav Antoli was born around 1194 in Provence, in southern France. He married the daughter of Rav Shmuel Ibn Tibon, the famous translator of the Moreh Nevuchim into Hebrew. The Malmed Hatalmidim was only first printed in 1866, with the haskamos of many gedolim, but the manuscript form had been used before that by many Rishonim, most notably the Avudraham.Rav Antoli writes that the custom is to eat milk and honey on Shavuos. He explains that this is because Torah is compared to milk and honey. Since milk is a very important food, so too, the mitzvos of the Torah are food for the soul, he says.[7]
Another early source for eating milchigs is found in the work Even Bochen from Rav Kalonymos ben Kalonymos (1286-1328)[8], where he describes milchig breads made with honey and formed into the shape of a ladder. (We’ll return to the ladder-shaped breads shortly).
Yet another early source can be found in the works of Rav Aharon Hacohen Miluneil (died around 1330) in his early work Kol Bo and in his later work Orchos Chaim. He writes, like the Malmed Hatalmidim, that on Shavuos people have the custom to eat milk and honey because Torah is compared to milk and honey. Women also bake challos with four heads, he says, as a zecher to the lechem hapanim. He says that others dip matzahs left over from Pesach into the spice known as zefrin since it causes happiness.[9] Rav Avigdor Hatzorfoti (died 1275) brings a remez (hint) from the Torah for the minhag. The passuk about Shavuos says, “Ubyom habikurim bihakriyvchem mincha chadasha lashem beshivuaschem.” The beginning letters of the last three words spell out chalav, milk.[10] This minhag is also found in the following early sefarim: the minhagim of the Maharam Merutenberg (written by a talmid of his)[11], Terumas Hadeshen[12], Maharil[13], Rav Isaac Tirina (born around 1380)[14], Meshivas Nefesh from Rabbi Yochanon Luria (1382)[15], Rama[16], Seder Hayom (printed in 1599)[17], Yosef Ometz (1570-1637)[18], and the Shelah Hakodesh (1570-1635).[19]
Aside from the reasons already mentioned, many additional reasons for this minhag have been given over the years. Recently, close to 150 reasons were collected by Rabbi Moshe Dinin in a small work called Kuntres Matamei Moshe. Here are a few reasons and some interesting points related to them. Rav Elyakyim Horowitz says that we eat milchigs because Dovid Hamelech died on Shavuos. The halacha is that when a king dies, all of the Jews have the status of an onen and are not permitted to eat meat.[20] This same reason can also be found in the work of Rabbi Shimon Falk.[21] Rav Avrohom Hershovitz brings the Mishna at the end of Avos, which says that one of the 48 ways the Torah is acquired is through not indulging oneself. Since meat is considered an indulgence, we eat milk products during the chag of Matan Torah as a reminder that this is the way to acquire Torah.[22] Rav Mordechai Leib Zaks points out that in the parsha of Bikurim it says that Hashem gave us the land of milk and honey. Therefore he suggests that the custom is to eat milchigs on the Yom Habikkurim to give thanks to Hashem for giving us the land of milk and honey and as a reminder of the mitzvah of bikkurim, which only included the fruits of Eretz Yisrael, the land of milk and honey.[23] Rabbi Yeshuyah Singer in Zichron B’sefer (printed in 1900) writes an interesting reason which he had heard. The Torah was given on Shabbos. The meat they had prepared before learning the halachos of shechita was assur to eat. It is not permitted to shecht on Shabbos. Therefore Bnei Yisrael had to eat milchigs, as they could not eat the food that they had prepared beforehand.[24]
The Mishna Berurah mentions a similar reason that he heard in the name of “gadol echad.” Immediately after Bnei Yisrael accepted the Torah, they were unable to eat anything but milchigs. The reason for that is because the preparation of kosher meat is very involved. A kosher knife and kosher utensils are necessary. Since this takes a long time, they just cooked milchigs.[25] Who is the “gadol echad” mentioned here? Rabbi Nachum Greenwald located this idea in the work Toldos Yitzchak, first printed in 1868. This idea is mentioned in the name of Rabbi Levi Yitzchak from Berditchev. It is interesting that the Chofetz Chaim did not say the name of the person he heard this idea from.[26] A similar idea can be found in the work Geulas Yisroel first printed in 1821. Rabbi Kapach says that the Jews in Yemen expressed wonder at those who ate just milchigs on Shavuos. They did not like the reason given (as we mentioned before) that the meat slaughtered prior to Matan Torah would be neveilah afterwards, because they argued that only the Erev Rav were unable to shecht before Matan Torah. The rest of the Jews, they claimed, were shechting before Matan Torah, just as we know that the Gemara says that Avraham Avinu kept all the mitzvos of the Torah before they were given.[27] However this statement is not so simple, because even if they were shechting and doing mitzvos before it is heavily debated what that would be considered, since their status as Jews may have changed during Matan Torah. According to many it would follow that after Matan Torah they would need to kasher the utensils and shecht new animals.[28]
Rav Yissachar Teichtal deals with a related issue. He asks that since the Torah was given on Shabbos and they couldn’t shecht and their prior shechita was not kosher, how did they fulfill the obligation of eating meat on Shabbos?[29] Rav Teichtal first mentions the answer of the Zichron Basefer quoted above, which is that they didn’t eat meat that Shabbos. However, Rav Teichtel disagrees. He has an interesting answer to explain how they did indeed have meat on this Shabbos. Basing himself on various sources, he says that they had meat created through the Sefer Yetzirah. The Gemara relates that there were those who were able to create an animal via the Sefer Yetzirah; Rav Teichtal says that that was done here.[30] The Toldos Yitzchak, quoted above, from Reb Levi Yitzchak Berditichever, gives another answer. There is a concept in halacha called Hoiel v’ishtrei ishtrei, which means that if something was permitted at one time, it remains muttar. It follows that they were permitted to eat anything they had prepared beforehand and did not have to throw out their dishes. Then he says that even though it was permitted, the Yidden were stringent and didn’t eat the meat. Since they were accepting the Torah that day, they wanted to be machmir.
A similar idea is found when Moshe Rabbeinu, as a baby, didn’t nurse from a non-Jew even though it was permissible. It appears that this idea is based on a concept found in numerous sources, called chinuch shanei. It means that the first time we do something, we do it in the best way possible, even if other ways are permitted. Moshe Rabbeinu could have been nursed from a non-Jew, but since he was the one who was going to get the Torah, he was kept from doing it. So too, here, the Yidden were machmir by not eating what was entirely permissible.[31]

Speaking of Moshe Rabbeinu, an original reason for this minhag is given by Rabbi Yitzchak Weiss, who says that Moshe Rabbeinu was found by the daughter of Pharaoh on Shavuos. Since they tried to give him milk from a non-Jew and he refused, we eat dairy to remind us of that.[32]

Cheesecake on the clock

Rav Dunner, in a recent article on the topic, lists many gedolim who ate the milchig seudah at night, including the Chazon Ish, Rav Aharon Kotler, Rav Yechezkel Abramsky, and others.[33] It is questionable whether or not there is an obligation to eat meat at night on Yom Tov.[34] In other sources, we see the opposite. There were people who specifically ate milchigs during the day—for example, the Volozhin and Lomza yeshivas, which I mentioned earlier, where there was a kiddush with cheesecake after davening.[35] This is also what the Darchei Teshuvah suggests one should do to avoid many different halachic issues.[36]
There is much discussion in the poskim whether it is permitted to eat milchigs first during the day, and then wait and eat meat. There’s also discussion about how long to wait. Some wait an hour before eating meat. Other poskim deal with the question of whether there is an obligation to bentch after the milchig kiddush.[37] For example, the Knesses Hagedolah (1603-1673) writes that he ate milchigs and honey, then he benched, and after he waited an hour, he ate fleishigs.[38]
However it’s pretty clear that the Magen Avrohom argues when he writes:
ועבי”ד סי’ פ”ט דא”צ להפסיק בב”ה [בברכת המזון] אם אינו אוכל גבינה קשה (סי’ תצד:ו).[39]
What’s interesting is that certain mekubalim did not eat milk the same day they ate meat products. Rabbi Eliyahu de Vidas, author of the Reishes Chochma (d. 1579), in his work Tosos Chaim writes that one should wait 24 hours(!) after eating meat before eating milk. According to this, it wouldn’t be possible to eat milk after meat on Shavuos![40] The Yosef Ometz quotes the Shelah, who says that he would wait 24 hours after meat to eat milk.[41] But later on (in siman 854), he says that people were lenient about this on Shavuos.
Interestingly enough, the Tzror Hamor even says that one should not eat meat within 24 hours of eating milk, and vice versa.
לפי קבלת קדמונינו בא לאסור בשר בחלב. ואמר לא תבשל. ולא אמר לא תאכל. לרמוז לנו כפי חכמי האמת כי אסור לאכול בשר ואחר כך חלב. וכן אסור לאכול חלב ואחר כך בשר. ואעפ”י שנתנו חכמים שיעורים בזה. כבר כתב רשב”י ז”ל כי כמו שאסור חלב אחר בשר. כך אסור לאכול בשר אחר חלב. ודינם שוה לענין השיעור שהוא עד שיתעכל המזון שבמיעיו. שהם כמו שש שעות שהוא זמן מסעודה לסעודה. כי הבישול האמור כאן על בישול האצטומכא הוא. בענין שלא יתבשלו הבשר והחלב באצטומכא בזמן אחד. ולפי שיש אצטומכא מאחרת העיכול. ליראי ה’ ולחושבי שמו אין לאכול גבינה ובשר ביום אחד. וכל שכן בשר וגבינה. וכן נוהגים המדקדקים במצות ואנשי מעשה. והטעם בזה לפי שאין ראוי לערב הכוחות אלו באלו. כח הדין בכח הרחמים. וכח הרחמים בכח הדין. כי הבשר הוא מדת הדין בסוד קץ כל בשר. כי מנפש ועד בשר יכלה הצר. והחלב הוא סוד הרחמים הגמורים המלבינים עונותיהם של ישראל. כאומרו כשלג ילבינו. והחטא הוא אדום בסוד הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. ולכן יש להפרידם זה מזה כל אחד על כנו. ואת כל עורב למינו (צרור המור, משפטים, כג:יט).
According to this there would be appear to be no way to eat both milk and meat on Shavuos. The Toras Chaim is also very concerned with this issue of eating meat after milk; he says not to eat milchigs on Shavuos.[42] However, other rabbanim were to the other extreme. The Rokeach writes that his great uncle used to eat cheese, then wash his mouth out and immediately eat meat.[43] There is also a talmid of the Terumas Hadeshen who writes in his work Leket Yosher that his rebbi did the same[44]

From honey to milk

    It would appear that this minhag of eating milchigs ties in with another minhag of Shavuos and perhaps is derived from there.[45] When the talmid of the Maharam Merutenberg brings among the minhagim of the Maharam the minhag to eat milchigs on Shavuos, he brings it right after he brings another minhag: “Special cakes with pesukim on them are made for children as they begin to learn on Shavuos these are made to help them have an open heart [for learning].” There are numerous sources in Rishonim (such as Rokeach and Machzor Vitri) that on Shavuos when a boy begins to learn an elaborate ceremony is performed in which they eat from specially prepared cakes and dip their fingers in honey while saying certain pesukim.[46] This is done to help the boy’s mind open up and is a special segulah to help him remember what he learns. (Some sources do not mention that this was done on Shavuos; most do.)
    This ceremony was done on Shavuos because it is the day we received the Torah. Interestingly, we find sources for a few hundred years in the Rishonim that this minhag continued, at least in German circles. But it appears to have eventually been forgotten. The Shach cites the Rokeach as having mentioned the minhag but says that now it is not done.[47] Rabbi Dovid Ginsburg writes that he only found out about this minhag later on in life and had he known about it earlier he would have definitely done it for his children.[48]
    Rav Yaakov Emden writes that the reason that in earlier times the children excelled in their Jewish education as opposed to in his times was due to that they stopped doing this ceremony quoted in the Rishonim![48] Recently this minhag has been revived as part of the upsherin ceremony. Be that as it may, it is possible that this minhag of eating honey and sweets on Shavuos actually led to the minhag of eating of milchigs, because honey has always been associated with milchigs. As mentioned earlier, some made special milchig breads in the shapes of ladders. In the work Even Bochen from Rav Kalonymos ben Kalonymos we find an explanation, that the gematria of sulam (ladder) is Sinai. The Yosef Ometz and others bring different reasons connecting a ladder and Shavuos.[49]
     Professor Daniel Sperber suggested that the reason why the bread is shaped in the form of a ladder is that it ties in to the ceremonies for children who begin learning. To get the children to ask what is going on we make the breads in an interesting shape, similar to our methods of getting them to ask at the Pesach seder.[50]

 

 

 

  • [1] There are many collections of material on this issue see for example Rabbi Pinchas Schwartz, Minchas Chadasah, pp. 38-44; Rabbi S. Deblitski, Kuntres Hamoyadim, pp. 37-40; Kovet Eitz Chaim (Bobov) 6 (2008) pp. 239-242; an excellent collection of material in Pardes Eliezer, pp. 227-316; Rabbi Freund, Moadyim Lisimcha 6, pp. 490-505 ; Rabbi Yitzchack Tessler, Pininei Minhag, pp. 292-319; Rabbi Oberlander, Kovetz Or Yisroel, 32:104-120 and later updated in his Minhag Avosenu Beyadneu. See also YehudahAvidah in his work on Yiddish foods, Yiddishe Macholim, pp. 43-44; M.Kosover,Yiddishe Macholim, p. 75, 77, 98.
  • [2] Pauline Wengeroff, Memoirs of a Grandmother, 2010, p.150.
  • [3]Reshumot 1, p. 340.
  • [4] See Pirkei Zichronos, (2004) p. 359
  • [5] I hope to return to many other aspects of the minhag in the near future.
  • [6] Drasha Lepesach, ed. Simcha Emanuel (2006), p. 39, 110. See the important comment on this from my friend M. M. Honig in Pininei Minhag, p. 292.
  • [7] Malmed Hatalmdim, p. 121b. I hope to return to this work in a future article; for now see my article in Yeshurun, 24 (2011), p. 457.
  • [8] Even Bochen, p. 34. Mahratz Chiyos in his Kol Sifrei (p. 236) quotes this as an early source for eating milchigs. Both Matai Moshe (siman 692) and Mekor Chaim quote this work when talking about eating milchigs on Shavuos. On Rav Kalonymus ben Kalonymus much has been written already see: Y. Zinberg, Toldos Safrus Yisroel, vol. 1, pp. 411-427; Uberto Cassuto in the intro of the facsimile edition of Mesechtas Purim printed by A. Haberman in 1978; A. Haberman, Toldos Hapiyut Ve-hashira, vol. 2, pp. 142-149; A. Haberman IyunimBshira Ubpyuit, pg 162-179; C. Shirman, Toldos Ha-shira Haivirit Be-sefard, pp. 514-541.
  • [9] Orchos Chaim, p. 78a, Kol Bo, siman 52. Most are not aware that this work was authored by the same person. There were actually those that thought the Kol Bo was authored by a woman; see my Bein Kesseh L’essur (2010) p. 143.
  • [10] See Rav Avigdor Hatzorfoti, p. 478 See his Pirush Rav Avigdor Cohen Tzedek printed in the Toras Chaim edition of Megillas Rus, 2011, p. 53. On Rav Avigdor Hatzorfoti see Simcha Emanuel, Shivrei Luchos, pp. 173-181; E. Kanarfogel, Peering through the Lattices, pp. 107-109.
  • [11] Minhaghim of Maharham, p. 30.
  • [12] Leket Yosher, p. 103
  • [13] Minhaghim p. 85
  • [14] Sefer Minhaghim, Reb Isaac Tirina (2000) p. 67-68. To be more exact this minhag is in the section which is called Hagahos haminhagim. It is unclear exactly who the author is of that section but it assumed to have been written rather early on. On all of this, see S. Spitzer in his introduction to this edition pp. 17-18.
  • [15] Meshivas Nefesh, p. 185. On the dating of this work see Rabbi Yakov Stahl, Deutsche 84, (2010) p. 6.
  • [16] See Igros Moshe OC 1:160. On this topic see this excellent article by my friend Rabbi Yehudah Spitz here.
  • [17] Seder Hayom Shavuos p.78
  • [18] Siman 854
  • [19] Shelah, Mesechtas Shavuos, p. 30a.
  • [20] Zichron Yerushlayim, p. 153. In Reshumot 1, p. 350 we find that some made a special seudah because of this and finished Sefer Tehillim.
  • [21] Shut Shem Mishomon, OC, 2:4, p.15.
  • [22] R. Avraham Eliezer Hershkowitz, Otzar Kol Minhaghei Yeshrun (St. Louis, 1918),p. 201
  • [23]Zemanim, (1951) p. 53 See also his Mili Demordechai, p. 125. For another connection between bikkurim and eating milchigs see Rabbi Shlomo Schick, Seder Minhaghim 1 (1880)pp. 83b-84a.
  • [24] Zichron Besefer, p. 122. See Emes Leyakov (Shulchan Aruch) p. 215 where Rav Yaakov suggests this reason himself and adds some points.
  • [25] Mishna Berurah 494:12. See also Rav Tzvi Farber, Sefer Moadyim, p. 26 (and see there for some other reasons). See also Rabbi Aron Misnik, Minchas Ahron, pp. 102-106; Pardes Eliezer, pp. 279-282.
  • [26] The Chofetz Chaim did not have a problem quoting chassidic sources; he quotes the Shulchan Aruch Harav numerous times. On the Chofetz Chaim and chassidus see what I wrote in the article “Censorship in the Sefer Chofetz Chaim,” here.
  • [27] Halichos Teiman, p. 31. See also Keser Shem Tov, 4 p. 16 who has a similar issue.
  • [28] The status of the Yidden before Matan Torah and the mitzvos performed then has been discussed in numerous works I hope to return to this topic at a later date. See also Rabbi Oberlander (above, note 1) p. 632- 633.
  • [29] Shut Mishnat Sachir, siman 136.
  • [30] Much has been written on how one creates something based on the Sefer Yetzirah and if one can use what has been created through such a method for a mitzvah or the like. I hope to return to this topic at a future date.
  • [31] A subject I hope to return to in the future.
  • [32] Elef Kesav, 1, p. 64.
  • [33] Kovet Eitz Chaim (Bobov) 6 (2008) p. 240
  • [34] See Eitz Chaim Ibid. See Darchei Tesuvah, 89:19.
  • [35] See Pirkei Zicronos, (2004) p. 359.
  • [36] Darchei Tesuvah, 89:19.
  • [37] See Darchei Tesuvah, 89:14; Dershot Mishnat Sachir, 2, pp. 347-348.
  • [38] Shiurei Kness hagedolah, 494. See Shut Sich Yitzchack, 234. On this topic see this excellent article by my friend Rabbi Yehudah Spitz here.
  • [39] I will deal with this Magen Avrhom at great length in the near future B”n.
  • [40] See Tosas Chaim, 2008 p. 79. In the back of this edition there is a lengthy Peirush Ir Hachaim, pp. 245- 249 and for in-depth discussion of this topic see the Pardes Eliezer pp. 233- 238. I will deal with this at greater length in the near future B”n.
  • [41] See Yosef Ometz, siman 137.
  • [42] Toras Chaim, Chullin 83a. However it is worth pointing out that the Toras Chaim in Bava Metzia 86b, says that the reason for eating milchigs on Shavuos is to show the malachim that we are careful about basar b’cholov and that when we eat milk we are careful to do everything halacha says to do before we eat meat.
  • [43] See Drasha of the Rokeach, p. 39
  • [44] Leket Yosher, p. 103
  • [45] This idea was suggested by my friend M.M. Honig. Rabbi Oberlander (above, note 1) also suggests this point. D. Sperber in his Minhagei Yisroel 3, p. 139 also connects the two.
  • [46] See my article on this in Yerushacheinu, 5 (2011) pp. 337-360 especially pp. 344-347.
  • [47] Shach, 245:8.
  • [48] See my article in Yerushacheinu (ibid), p. 347 note 65.
  • [49] Migdol Oz, p. 32.
  • [50] Others have different shapes and reasons; see Rav Yehoshua Falk, Choshevi Machsvos p. 152. See also M. Gidman , Hatorah Vehachaim 3, 108; H. Pollack, Jewish Folkways in Germanic Lands (1648-1806), p. 102, 277
  • [51] Minhagei Yisroel 3, p. 139.


New Seforim and books 2014

New Seforim and books 2014
by Eliezer Brodt
Although the world, has been shifting more and more to E- books, seforim and books are still being printed in full force in the Jewish world. What follows is a list of new seforim and books I have seen around in the past few months. Some of the titles are brand new others are a bit older. I am well aware that there are new works worth mentioning that are not included. Due to lack of time I cannot keep track of every book of importance nor comment properly on each and every work. I just try to keep the list interesting. For some of the works listed I am able to provide a Table of contents or a sample feel free to email me at eliezerbrodt@gmail.com. I hope you enjoy!
ספרים
1.      פיוטים לארבע פרשיות, קרובץ לפורים עם פירוש רש”י ובית מדרשו [ניתן לקבל תוכן הענינים], רלט עמודים
2.      פירוש רש”י למסכת ראש השנה, מהדורה ביקורתית, מהדיר אהרן ארנד, מוסד ביאליק,
3.      ספר משלי עם פירוש הרוקח, מכ”י ע”י ר’ אליעזר שווארץ, רכב עמודים
4.      ספר המצות להרמב”ם, השגות הרמב”ן עם ביאורים והערות, שרשים, חלק א, ר’ שלמה אריאלי, שלט עמודים
5.      אהבה בתענוגים, לר’ משה בן יהודה חלק א מאמרים א-ז, איגוד העולמי למדעי היהדות, [מהדיר: אסתי אייזנמן], 355 עמודים
6.      פירושים פילוסופיים של רבי ידעיה הפניני, על מדרשי רבה, תנחומא, ספרי ופרקי דרבי אליעזר, מתוך כ”י, אוצרות המגברב, 351 עמודים
7.      תלמוד מסכות עדיות, למהר”ש סיריליאו, על פי כ”י, אהבת שלום, 73 + שיג עמודים [מצוין]
 I hope to return to this special work shortly.
8.      ר’ יעקב פראג’י, שו”ת מהרי”ף החדשות, מכ”י, מכון טוב מצרים, שפט עמודים
9.      ר’ אליעזר נחמן פואה, דרכי תשובה, על ענין התשובה עם קונטרס בקשות ווידויים כפי הזמן  על פי כ”י,  שפט עמודים [מצוין]
10.  תפארת ישראל, מגילת ספר על מגילת אסתר, להרשב”ץ האחרון [נדפס לראשונה בשנת שנ”א], שסג עמודים
11.  ר’ זאב וואלף אולסקר, חידושי הרז”ה, [אחד מגדולי חכמי הקלוז דבראד בזמן הנודע ביהודה],  ב’ חלקים, [מהדיר: ר’ אהרן וויס], חלק גדול על פי כת”י, חידושי מסכת ברכות, שיעורי תורה, דיני חדש, מכירת חמץ, הערות בשו”ע, [מצוין] כולל מבוא על הספר מאת דר’ מעוז כהנא, תרלא +רפג+117 עמודים, מכון זכרון אהרן
12.  הדרת קודש, מדרש הנעלם מגילת רות, גר”א, מהדיר: ר’ דוד קמנצקי, מוסד רב קוק, שמא עמודים
13.  ר’ ישראל איסורל מפאניוועז’, מנוחה וקדושה, תיח עמודים
A few years ago I wrote about this sefer and the censorship of various parts. This new editions is complete. What is interesting is that the censored edition had a Haskamah from Rabbi Shmuel Auerbach while the new edition is uncensored, based on the advice of Rabbi Steinman and Rabbi Chaim Kanievsky.
14.  ר’ יהודה ב”ר נתן הלוי, מחנה לויה, על הלכות שמחות למהר”ם מרוטנברג, מכון המאור, תקנט עמודים
15.  סדר הכנסת שבת מאת אדמו”ר הזקן, [זמנים], עם ביאור ר’ שלום דובער לוין, קלב עמודים
16.  ר’ אליהו הכהן האתמרי, בעל שבט מוסר, מגלה צפונות, שמות, [עם מפתחות], תרסב עמודים
17.  דרשות וחידושי רבי אליהו גוטמאכר, ויקרא, רסז עמודים
18.  יד דוד על התורה, רבי דוד אופנהיים, מכון נצח יעקב, שלח עמודים ומפתחות של סג עמודים
19.  תורת חכמי מיץ, מכ”י, ביאורים, חידושי סוגיות ודברי אגדה על פרשיות השבוע ועל המועדות, [מה’שאגת ארה’, יערות דבש, רבינו שמואל הילמן, רבינו אברהם ברודיא רבינו אהרן וורמסר עוד], שכח עמודים
20.  שו”ת נחל אשכול, כולל שו”ת מ’ ר’ צבי אויערבך, ורבו ר’ יעקב באמבערגער, וגם שו”ת עוללות אביעזר ופסקי דינים מאת ר’ יוסף זינצהיים, ושו”ת עזרי מקדש, מכון שמרי משמרת הקדש, שמד עמודים, [מצוין]
21.  משפט שלום, מהרש”ם, חושן משפט סי’ קעה-רלז, רמא- רצ, שני חלקים
22.  מהרש”ם, תכלת מרדכי מועדים, תפא עמודים
23.  צפנח פענח, על מסכת ברכות, מתוך גליונות הגמרא שלו, מכון המאור, תקכג עמודים
24.  ר’ אברהם יצחק הכהן קוק, לנבוכי הדור, [מצוין] ידיעות ספרים,  366 עמודים
25.  פנקס בית הדין בחרבת רבי יהודה החסיד מיסודו של מרן רבי שמואל סלנט, תרס”ב- תרפח, פסקים והכרעות דין בענייני הציבור והיחיד הוראות בענייני הלכה ומנהג, תקנות וחזקות, מכון הרב פרנק, שסח עמודים
26.  אוסף מכתבים ממרן בעל ‘ברכת שמואל’, נדפס ע”י ר’ קלמן רעדיש, סח עמודים
27.  ר’ אלחן ווסרמן, קונטרס דברי סופרים עם מילואי דעת סופרים, גליונות חזון איש וקהילות יעקב ומפתחות, שנב עמודים
28.  ר’ עובדיה יוסף, חזון עובדיה, שבת חלק ו, שסד עמודים
29.  ר’ רפאל בנימין פוזן, פרשגן, ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס, שמות, 780 עמודים, [מצוין]
30.  ר’ שמואל קמנצקי, קובץ הלכות חנוכה, רנ עמודים
31.  ר’ שמואל קמנצקי, קובץ הלכות שבת, א, תשפט עמודים
32.  ר’ מרדכי אשכנזי, שערי תפילה ומנהג, ביאורים בנוסח התפילה בסידור רבינו הזקן ובמנהגי התפילה, א, תפילות חול וברכת המזון, תקלח עמודים
33.  קנה בינה, מגן אברהם המבואר, הל’ שבת סי’ רמב-ש, תיד עמודים
34.  ר’ יצחק וויס, בינה לעתים חנוכה, קי עמודים
35.  אם הבנים שמחה [ראה כאן]
36.  ר’ מנחם שורץ, מנחת אליהו, עיונים בעמוק הפרשיות, בראשית, תתקי עמודים
37.  פסקי הגרי”ש, קובץ קיצור הלכות, או”ח, שנכתבו ע”י ר’ יוסף ישראלזון, ריג +63 עמודים
38.  חידושי מנחת שלמה, סוכה, לר’ שלמה זלמן אויערבאך, שיח עמודים
39.  ר’ יעקב בלויא, נדרי יעקב, הלכות נדרים ושבועות,  תלד עמודים
40.  ר’ דוד כהן, מזמור לדוד, מאמרים בסדר פרשיות התורה ומועדי השנה, חלק ב, תקנו עמודים
41.  ר’ יצחק שילת, רפואה הלכה וכוונות התורה, 278 עמודים [ניתן לקבל תוכן עינינים והקדמה]
42.  אנציקלופדיה תלמודית כרך לב [כפרות-כתבי קודש] [ניתן לקבל תוכן הענינים]
43.  אנציקלופדיה תלמודית כרך לג [כתובה – לא יומתו אבות על בנים] [ניתן לקבל תוכן הענינים]
44.  ישורון, קונטרס חנוכה ופורים תיד עמודים
45.  סידור אור השנים, לבעל הפרד”ס, ר’ אריה ליב עפשטיין, אהבת שלום, תתקצג עמודים
46.  סידור עליות אליהו אשכנז מהדורה שניה, 817 עמודים
47.  סידור אזור אליהו, כמנהג רבנו הגר”א ע”פ נוסח אשכנז, מהדורה תשיעית, [כיס]
48.  קובץ מאמרי טוביה פרשל לרגל מלאת השלשים לפטירתו, 149 עמודים
49.  קובץ מאמרי טוביה פרשל, כרך ב, 129 עמודים
50.  ספר בנות מלכים, עניני לידת הבת בהלכה ובאגדה, קס עמודים
51.  ר’ זאב זיכערמאן, אוצר פלאות התורה, שמות, תתקא עמודים
52.  ר’ שריה דבליצקי, תנאים טובים, תנאים בכוונת השמות הק’, נז עמודים
53.  ר’ יאיר עובדיה, קונטרס הלכה ומציאות בזמן הזה, כללים ביחס ההלכה כלפי המציאות, 75 עמודים
54.  ר’ דוד פלק כנור דוד, חדושים ובאורים בפיוטי זמירות שבת קודש, תצה עמודים
55.  ר’ ישראל מורגנשטרן, החמשל בשבת בזמנינו, קכ עמודים
56.  משוש דור ודור, מסכת חייו וקצות דרכיו בקודש של מרן רבנו יוסף שלום אלישיב זצוק”ל, חלק א, 442 עמודים
57.  ר’ דוד אברהם, מפיו אנו חיים, תולדות רבינו חיים פלאג’י, מכון ירושלים, שה עמודים
58.  ר’ בן ציון בערגמאן, מיכאל באחת, פרקי חייו  והליכותיו בקודש של רבנו מיכאל אליעזר הכהן פארשלעגער, תלמיד של ה’אבני נזר’, תלא עמודים [כולל מכתבים חשובים ועוד]
59.  ר’ נחום סילמן, אדרת שמואל, לקט הנהגות ופסקים של רבי שמואל סלנט, כולל קובץ ימי שמואל, פרקי חיים, תש”ן עמודים [ניתן לקבל דוגמא]
60.  מסורה ליוסף, עיונים במורשתו של ר’ יוסף קאפח, הלכה ומחשבה, חלק ח, 597 עמודים
61.  ר’ חיים קדם, נהג כצאן יוסף, משנתו החינוכית של הרה”ג יוסף קאפח, 219 עמודים
62.  ר’ מרדכי שפירא, דברות מרדכי, בדיני ברכת מעין שלש, קונטרס בענין אחיזת הבשמים בשמאל בהבדלה, רעח עמודים
63.  ר’ דוד יוסף, הלכה ברורה, ה’ אמירה לנכרי בשבת, ב’ חלקים
64.  ר’ יצחק אדלר, תדיר קודם, כללים ובירורי הלכה בדין תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, שפ עמודים הגדות
1.      הגדה של פסח מיטיב נגן, להגאון ר’ יעקב עמדין, עם הוספות מכתב יד המחבר [ניתן לקבל דוגמא], ר’ בומבך, כולל הדרשות ‘פסח גדול’ ו’שערי עזרה’.
2.      ר’ אליעזר אשכנזי הגדה של פסח עם פירוש מעשי ה’ החדש עם באורים והערות, מהדיר:  ר’ יהושע גאלדבערג, שלא עמדים
3.       הגדה של פסח, עם פירוש הגר”א כפי שהדפיס תלמידו רבי מנחם מענדיל משקלאוו עול פי דפוסים קדמונים, נערך ע”י ר’ חנן נובל, קפג עמודים + פירוש הגר”א לשיר השירים, צח עמודים
4.     רבי בנימין גיטעלסאהן, הגדה של פסח עם באור נגיד ונפיק, [נדפס לראשונה בתרס”ד בסיוע של האדר”ת], עם הרבה הוספות חדשות הערות ותיקונים שהעלה המחבר בכתב ידו בגליון שלו, נפדס ע”י ידידי ר’ שלום דזשייקאב, רנב עמודים [מצוין]
קבצים
1.      המעין גליון 208
2.      המעין גליון 209
3.      ישורון כרך ל [מצוין] [ניתן לקבל תוכן הענינים] [כולל בין השאר חומר חשוב על ר’ יעקב עמדין מכ”י וגם הרבה חומר מאת הגאון ר’ חיים לוין]
–
כידוע, לפני כמה שנים יצאה בהוצאת מאגנס ספר גדול ממדים ע”י ד”ר בנימין בראון בשם: ‘החזון איש’ הפוסק, המאמין המהפכה החרדית. הספר זכה לכמות חריגה של ביקורות, פנימיות וחיצוניות. לאחרונה גם קובץ ישורון הדפיס מאמר גדול על הספר ובקובץ החדש הגיב ד”ר בנימין וגם הכותב של המאמר הראשון, יהושע ענבל, הגיב לתגובה. בגלל חסר מקום בקובץ ישורון הדפיסו רק חלק של שני מאמרים אלו. באינטרנט עלו שני המאמרים השלמים, שאפשר לשולח למי שמבקש.
4.      אור ישראל גליון סח
5.      עץ חיים גליון כא
6.      מן הגנזים, ספר ראשון, ‘אוסף גנזים מתורתם של קדמונים גנזי ראשונים ותורת אחרונים דברי הלכה ואגדה, נדפסים לראשונה מתוך כתב יד, תטז עמודים
7.      קובץ אסיף, שנתון איגוד ישיבות ההסדר, ב’ חלקים, 413+414 עמודים, תלמודהלכה תנ”ך ומחשבה [מלא חומר חשוב]
8.     ארזים, גנזות וחידושי תורה, חלק ב מכון שובי נפשי, תתכב עמודים
מחקר וכדומה
1.      מסכת סוכה, פרקים ד-ה, משה בנוביץ, 802 עמודים
2.      אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות הר”ש אשכנזי שליט”א [‘העלם דבר וטעות סופר’, ‘הגונב מן הספר’, ‘הרמב”ם כמתרגם מלשון התלמוד ללשון המשנה’, ‘מילונות עברית כיצד’?], ערך והשלים והביא לבית הדפוס, יעקב ישראל סטל, בהשתתפות אליעזר יהודה בראדט, כריכה רכה, 166 עמודים.
3.      שלום רוזנברג, בעקבות הזמן היהודי, הפילוסופיה של לוח השנה, ידיעות ספרים, 383 עמודים
4.      אסופה ליוסף, קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, מרכז זלמן שזר, [מצוין], ניתן לקבל תוכן ענינים, 596 עמודים
5.      גבורות ישעיהו, דרישות וחקירות אמרות ברורות על ישעיהו צבי וינוגרד, בהגיע לשנת הגבורות, נדפס במאה עותקים בלבד, 110 עמודים [ניתן לקבל תוכן ודוגמא]
6.      שליחות, מיכאל ויגודה, 1008 עמודים, המשפט העברי
7.      ר’ דוד משה מוסקוביץ, המבוא לספרי הרמב”ם, [פירוש המשניות, ספרי המצות, משנה תורה] ניתן לקבל דוגמא,
8.      אייל בן אליהו, בין גבולות, תחומי ארץ ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני, ובתקופת המשנה והתלמוד,  בן צבי,  348 עמודים, [מצוין]
9.      יעל לוין, תפילות לטבילה, 29 עמודים [ראה כאן] [להשיג אצל המחברת ylevine@013net.net]
10.  יוצרות רבי שמואל השלישי [מאה העשירית] ב’ חלקים, מהדירים: יוסף יהלום, נאויה קצומטה, בן צבי, 1139 עמודים
11.  קובץ על יד כרך כב [ניתן לקבל תוכן ענינים]
12.  יואל אליצור, מקום בפרשה, גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, ידיעות ספרים, 480 עמודים, [מציון]
13.  זר רימונים, מחקרים במקרא ופרשנותו מוקדשים לפר’ רימון כשר, ניתן לקבל תוכן העינים, 640 עמודים
14.  משנת ארץ ישראל , שמואל וזאב ספראי, דמאי, 293 עמודים
15.  משנת ארץ ישראל שמואל וזאב ספראי, מעשרות ומעשר שני, 460 עמודים
16.  משנת ארץ ישראל, אבות, זאב ספראי, 390 עמודים
17.  תרביץ, פב חוברת א, [מצוין] [ניתן לקבל תוכן], 216 עמודים
18.  נטועים, גליון יח, 214 עמודים
19.  בד”ד 28
20.  דעת 76, עדות לאהרן, ספר היובל לכבוד ר’ אהרן ליכטנשטיין, הוצאת בר אילן, 304 עמודים
21.  ברכה זעק, ממעיינות ספר אלימה לר’ משה קורדובירו ומחקרים בקבלתו, אוניברסיטת בן גוריון, 262 עמודים.
22.  עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, נ+411+32 עמודים
23.  ליאורה אליאס בר לבב, מכילתא דרשב”י, פרשת נזיקין, נוסח מונחים מקורות ועריכה, בעריכת מנחם כהנא, מגנס, 392 עמודים
24.  שד”ל, הויכוח, ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזוהר, וקדמות הנקודות והטעמים, כרמל,41+ 142 עמודים
25.  יחיל צבן, ונפשו מאכל תאוה, מזון ומיניות בספרות ההשכלה, ספריית הילל בן חיים, 195 עמודים
26.  רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, שני חלקים הוצאת כרמל,
27.  מאה סיפורים חסר אחד, אגודת כתב יד ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים, עם מבוא והערות מאת עלי יסיף, אוניבריסיטת תל אביב, 351 עמודים
28.  רוני מירון, מלאך ההיסטוריה דמות העבר היהודי במאה העשרים, מגנס, 388 עמודים
29.  יצחק נתנאל גת, המכשף היהודי משואבך, משפטו של רב מדינת ברנדנבורג אנסבך צבי הריש פרנקל, ספריית הילל בן חיים, 211 עמודים
30.  טל קוגמן, המשכילים במדעים חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, מגנס 243 עמודים
31.  נעמי סילמן, המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית, ספריית הילל בן חיים, 184 עמודים
32.  שמואל ורסס, המארג של בדיון ומציאות בספרותנו, מוסד ביאליק
33.  יהושע בלאו, בלשנות עברית, מוסד ביאליק
34.  יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים. כרכים ‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620;  כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של יוסף פרל, 316 עמודים.
35.  קרן חוה קירשנבום, ריהוט הבית במשנה, הוצאת בר אילן, 342 עמודים
36.  מאיר רוט, אורתודוקסיה הומאנית, מחשבת ההלכה של הרב פרופ’ אליעזר ברקוביץ, ספריית הילל בן חיים, 475 עמודים
37.  גלעד ששון, מלך והדיוט, יחסם של חז”ל לשלמה המלך, רסלינג, 243 עמודים
38.  יומנו של מוכתר בירושלים, קרות שכונות בית ישראל וסביבתה בכתביו של ר’ משה יקותיאל אלפרט [1938-1952], בעריכת פינסח אלפרט ודותן גורן, הוצאת אוניברסיטת בר אילן,414 עמודים
39.   אהרן סורסקי, אש התורה,  על ר’ אהרן קוטלר, ב’ חלקים
40.  ר’ משה סופר, המנהיג, תרפ”א- תשע”ד, פרקי מוסף ממסכת חיו המופלאה של מרן ר’ עובדיה יוסף, 525 עמודים
41.  ר’ יחיאל מיכל שטרן, מרן, תולדות חיין של מרן רבי עובדיה יוסף, שפג עמודים,
42.  ר’ דב אליאך, ובכל זאת שמך לא שכחנו, חלק ב, זכורות בני ישיבה שיחות אישיות עם בחורי ישבות של פעם, 399 עמודים
43.  ר’ אליהו מטוסוב, עין תחת עיון, כיצד חוקרים אישים בישראל, אודו הרמב”ם והצדיק רבי משה בן רבינו הזקן [כנגד דוד אסף ועוד], 202 עמודים
44.  שואף זורח, בסערות התקופה במערכה להעמדת הדת על תילה, מכון דעת תורה, 739 עמודים
45.  ר’ עובדיה חן, הכתב והמכתב, פרקי הדרכה והנחיה באמנות הכתיבה התורנית, [מהדורה שניה], תמד עמודים
46.  קתרסיס יט, [פורסמה תגובה של בנימין בראון למאמר הביקורת של פרופ’ שלמה זלמן הבלין שפורסמה בגליון הקודם של קתרסיס, וגם תגובה של שלמה זלמן הבלין לתגובה של בראון]  Available upon request
English
 
1.
Dialogue, 4, 305 pp.-
2.
Hakirah 16, 246+45 pp.
3.
Benjamin Richler, Guide to Hebrew
manuscript collections, Second revised edition, Israel Academy of Sciences
and Humanities, 409 pp. [TOC available]
4.
Chaeran Y. Freeze & Jay Harris [editors], Everyday
Jewish life in Imperial Russia, Select Documents, Brandeis University
Press, 635 pp
5.
Rabbi Daniel Mann, A Glimpse at Greatness,
A study in the work of Lomdus (Halachic Analysis), Eretz Hemdah, 262 pp.
This work deals with four great Achronim; the Machaneh Ephrayim, K’tzot
HaChoshen, Rabbi Akiva Eiger, and the Minchat Chinuch. The author
provides a brief history of each one of these Achronim and then he delves into
their methods. He provides four samples of Torah of each one of these Achronim
with the background of the related sugyah and presents their methods clearly.
It’s a more in-depth version of Rav Zevin classic work Ishim Vishitos in
English. A Table of contents is available upon request.
6.
Rabbi Binyamin Lau, Jermiah, The fate of a
Prophet, Maggid- Koren, 225 pp.
7.
Moshe Halbertal, Maimonides Life and
thought, Princeton University Press, 385 pp.
8.
Rabbi Mordechai Trenk, Treasures,
Illuminating insights on esoteric Torah Topics, 244 pp
9.
Daniel Sperber, On the Relationship of
Mitzvot between man and his neighbor and man and his Maker, Urim Press 221
pp.
10.
Rabbi Dovid Brofsky, Hilkhot Mo’adim,
Understanding the laws of the Festivals, Maggid-Koren, 753 pp.
11.
Rabbi Moshe Meiselman, Torah Chazal and
Science, Israel book Shop, 887 pp.
12.
Rabbi J. David Bleich, The Philosophical
Quest of Philosophy, Ethics, Law and Halakhah, Maggid-Koren, 434 pp. This
book is beautiful and will hopefully get its own post in the near future.

 



Asufah of Rabbi Shmuel Ashkenazi

New sefer announcement: Asufah of Rabbi Shmuel Ashkenazi
By Eliezer Brodt  
אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות הר”ש אשכנזי שליט”א [‘העלם דבר וטעות סופר’, ‘הגונב מן הספר’, ‘הרמב”ם כמתרגם מלשון התלמוד ללשון המשנה’, ‘מילונות עברית כיצד’?], ערך והשלים והביא לבית הדפוס, יעקב ישראל סטל, בהשתתפות אליעזר יהודה בראדט, כריכה רכה, 166 עמודים.
It is with great pleasure that I announce the release of another volume of Rabbi Shmuel Ashkenazi’s work- Asufah. As I have written in the past, we are trying to print the collected material Rabbi Ashkenazi has written over a seventy year period. Many additional volumes are ready to go to print, but we lack funds to
do so [any help would be greatly appreciated].
This new volume is composed of four articles. Two of these articles (no. 3 and 4) were printed in Leshonenu and Leshonenu L’Am, almost fifty years ago. A third article (no. 2) was partially printed in a recent volume of Yeshurun, and the fourth article (no. 1) was supposed to have been printed in the journal
Or Yisrael but was excluded from the volume right before printing.
The first article deals with mistakes that great people have made in their writings. The point of the collection is to show that anyone can make a mistake, however this does in no way detract from their greatness. This sampling is only a small part [18 samples] of a much larger collection of similar kinds of mistakes that we hope to print in the future.
The second article is a list of 85[!] cases of plagiarisms. It’s seventy two pages long and includes a very broad introduction on the subject. Hopefully this list will encourage others to collect similar instances and work to complete such a list.
The third article deals with the Rambam as a translator. As is well known, the Rambam wrote his classic work Yad Hachzakah in the Hebrew of the Mishna, as opposed to Talmudic Hebrew which is comprised of many Aramaic loanwords as well.  Thus, the Rambam had to translate many Aramaic terms into Hebrew. This article deals with this topic and shows many interesting points related to this.
The fourth article is a review of the popular Hebrew dictionary HaMilon HaChadash, by Avraham Even-Shoshan. This article was first published in 1967 in the language journal Leshonanu in three parts. Some of the material from these articles was added into later editions of the dictionary. There is a wealth of information in this article about words and expressions. Rabbi Ashkenazi had made a 12 page index for his own personal copy of the article; this index is published here for the first time in this volume. Additionally,
Rabbi Ashkenazi added many notes which he recorded over the years on the side of his copy of the article. All of the above addenda have been included in this printing.
 In sum, this volume is of importance to any person interested in the Jewish book or the Hebrew Language.
The book was printed in a limited run of 300 copies and is not being sold in retail stores. If one is interested in purchasing a copy he can do so either through me, or at Beigeleisen in the U.S. or Girsa in Jerusalem. The price of the book, including air mail shipping to the U.S., Canada or England is $24.
For a sample of this work or for any other information regarding this project, feel free to email me at: eliezerbrodt@gmail.com

 



The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos, in general & Censorship (part one)*

 The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos, in general & Censorship (part one)*
By: Eliezer Brodt
Previously, I have touched on the topic of the Netziv reading newspapers on weekdays and on Shabbos [here and here]. In this post I would like to revisit the subject, and also deal with some cases of censorship in the Netziv’s seforim.[1] I would like to stress at the outset that this is a work in progress[2] and not intended L’Halacha; each person should consult his own Rav.

In 1928, R’ Baruch Halevei Epstein described in his Mekor Baruch how on Shabbos his uncle, the Netziv, would read the Hebrew newspaper:

ואחר שקידש דודי על היין וטעמו מיני מאפה קלה, ואחר שקרא מעט בעתונים שנתקבלו מחדש… [מקור ברוך, חלק ד, עמ’ 1790].Further he adds:
וזוכר אני, כי “המגיד” הי’ דרכו להתקבל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו, מפני שליל שבת הי’ קודש לו לחזור בעל פה על המשניות ממסכתות שבת ועירובין… וקרא בו (בהמגיד) במשך היום.
וכאשר נקרה, שנתאחר “המגיד” לבא בזמנו בערב שבת, הי’ אומר, כי באותה השבת חש הוא כאלו חסר לו דבר מה, כמו שמרגיש “בשבת חזון”. זה הרגיל ללכת למרחץ בכל ערב שבת, ובערב שבת חזון נמנעים מזה; וכן הי’ אומר כי העתונים יחשבו לו כמביאי אליו ברכת שלום מכל העולם ועל כן יוקירם וייחל להם [מקור ברוך שם, עמ’ 1794].
 In 1988, Artscroll published part of this book in English called ‘My Uncle the Netziv‘. Lakewood Cheder distributed it as a fundraiser. A few months later, the Cheder sent out a letter apologizing for having sent the book and recommended not reading it. The Cheder explained that there were statements in the book which did not represent the Hashkofos of the Netziv. Jacob J. Schacter, in his frequently quoted article “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892,[3] speculates as to which aspects of the book this letter was referring; was it the author’s description of the Netziv reading of newspapers on Shabbos?
There have been many articles written in the past about the Mekor Baruch, alleging plagiarism and the errors he made in his historical narrative.[4] Some have shown that quotes in his father’s name about Chabad are unreliable. In the present article, I do not wish to add to that. It seems unlikely that that Rabbi Epstein would publish fabrications regarding his uncle’s practices that were common knowledge.[5] His work received a glowing haskamah from Rav Kook; had R. Epstein penned outright lies about the Netziv, Rav Kook’s rebbe, it is   doubtful that he would have given such an approbation.
This assumption aside, we may adduce more concrete evidence as to the veracity of R. Epstein’s report. In 1888, when Rav Kook he was 23 years old, he published the first issue of a periodical entitled ‘Ittur Sofrim’.[6] This sefer had many impressive Haskomot from Gedolei Yisroel, among them the Netziv. The volume included a Teshuvah from the Netziv, where he writes:
במכה”ע… ולי נראה דודאי לעיין מותר בפשיטות
 Here is a copy of the actual Teshuvah of the Netziv:


 Later on in the same year (1888) Rav Zev Turbavitz in a letter to the Aderet, writes:[7]
כאשר הגיע לידי סי’ עיטור סופרים חלק ראשון נבהלתי מראות הלכה הראשונה בראשית הפעלים לתורה מהרב הנצי”ב מוואלאזין שחולק על הש”ע שאוסר גם העיון בשטרי הדיוטות בשבת… והארכתי בזה ובודאי נחוץ הוא להדפיסה כי בודאי רבים יפלו על המציאה הגדולה הזאת, ויתלה עצמן באילן גדול ויתפארו בעצמן שכתורה יעשו…
 He also wrote a letter to Rav Kook, where he says:
עיטור סופרים… והנה בפתחי אותו ראיתי ראשית אומרים בד”ת פסק הג’ הנצי”ב מוואלאזין, ונשתוממתי מאד ושלח דברים ע”פ חוצות לחלוק על הש”ע וכן הראשונים והאחרונים בדברים של מה בכך, ובפרט להקל באיסורי שבת… והאמת אגיד לכת”ר כי אם לא היה שמו של הנצי”ב חתום על דבריו לא הייתי מאמין שיצאו דברים אלו מפי בן תורה ומה גם מפי גדול. ונפלאתי על כבודו שנתן להם מקום עוד בראש דבריו…”.
R’ Chaim Berlin writes this about his father’s Heter in 1893:[8]
ועל דבר לעיין בשבת בהרהורא בעלמא בלי קריאה בפה באגרות רשות ובמכתבי העתים לא הי’ כלל דעת מר אבא הגאון שליט”א, לקבוע מסמרים בהלכה זו ככל דבריו שבעטור סופרים, ולא בא אלא ליישב מנהג העולם שקוראים במכתבי העתים בשבת שסומכים בזה על משמעות תלמודא דידן עפ”י דעתם, שמפרשים דתלמודא דידן פליג בזה על תלמוד ירושלמי, אבל להלכה גם הוא יודה דקיי”ל כהירושלמי, וכה”ג מצינו בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים ליישב מנהג העולם, שסומכים על דעה יחידית אף שלא כהלכה.

Without going into his reasoning, it seems clear that the Netziv, permitted reading newspapers on Shabbos.
In 1894, The Shut Bikurei Shlomo was printed (with a Haskamah of the Netziv). The first Teshuvah is a letter the author wrote to the Netziv in 1890, commenting on his Heter to read newspapers on Shabbos, which was printed in ‘Ittur Sofrim’. The second Teshuvah is the Netziv’s response clarifying his heter. He did not back down from it.[9] Even more interesting is that the letter of  Rabbi Chaim Berlin, previously mentioned, is also to the author of the Shut Bikurei Shlomo.

Worth pointing out is, in the Netziv’s Meromei Sadeh to Shabbos [116 b, p. 94] he writes exactly as he does in Ittur Sofrim, he just does not add in the words ‘newspapers’. This clearly shows that he understood that this was the correct way to learn the Sugyah.



R. Meir Bar-Ilan also writes that his father, the Netziv permitted reading newspapers on Shabbos (Me-Volozhin LeYerushalayim 1:138). Apparently he did not agree with his brother, R’ Chaim Berlin.

The Shut Meishiv Davar

R. Meir Bar-Ilan writes about his father’s Teshuvot:

ולא עלה על דעתו לפרסם חידושיו הרבים על הש”ס ותשובותיו שהגיעו לאלפים. רק בסוף ימיו, כאשר הפצירו בו מאות ואלפי תלמידיו שיפרסם את תשובותיו, הסכים בקושי גדול להדפיסן בשם ‘משיב דבר’, ומפני שלא היה בידו העתקות מתשובותיו, כשם שלא נשארו העתקות משאר מכתביו, מוכרחים היו לקבצם משואלים שונים ולאספם ממקומות רבים. מתוך כך התשובות שנדפסו במשיב דבר אינן אלא חלק קטן מאוד ממה שהשיב… [מוולוזין עד ירושלים, א, עמ’ 138][10].

It is interesting to note that these two Teshuvot [from Ittur Sofrim and Bikurei Shlomo] about reading newspapers were not printed in this 1894 collection.

In 1993, a new edition of the Shut Meishiv Davar was printed with a fifth section, which includes a collection of 109 Teshuvot and articles by Netziv from various places, including manuscripts. Noticeably absent are both of the Netziv’s Teshuvot regarding reading Newspapers, from the Ittur Sofrim and Bikurei Shlomo.

In 2004, Eyal Mishulash was printed on the subject of reading Shtarei Hedyotot on Shabbos. At the end of the work [p. 240], he quotes a response from Shut Bikurei Shlomo and dismisses the opinion, based upon a Mordechai. The author does not bother telling you exactly who he is dismissing, namely the Netziv, which I believe is a problematic way to present facts; at the very least, mention that the author of the Heter is the Netziv. I feel certain that if the Netziv had forbidden it, his Teshuvah would have been printed prominently in the book.

It is worth noting that none of the various compilations dealing with this topic mention the Netziv’s Teshuvot. Even Rabbi Ovadiah Yosef, who discusses reading newspapers on Shabbos in Chazon Ovadiah, 6:70-73 [one of the last things he wrote], does not quote these Teshuvot.

Reading newspapers during the week[11]

Rabbi Epstein writes:

כל מערכות העתונים העברים כמעט, מאלה אשר במדינה ואשר בחו”ל היו שולחים עליו את העתוניהם השבועיים והירחונים… חנם אין כסף, והיו מעתירים אליו כי יחוננם בספורתו מן איזה מין שהוא… והיו עתים ומקרים שנענה להם; ולקריאה תמידית וסדורית היו לו העתנוים “המגיד” ו”הלבנון”… [מקור ברוך, ד, עמ’ 1794].

R Meir Bar-Ilan also writes the same (Me-Volozhin LeYerushalayim 1:138[12]):

כשהתחילו הצפירה והמליץ לצאת בכל יום והדואר בוולוז’ין היה מתקבל פעמיים בשבוע, וכל פעם באה חבילה שלימה של עתונים, היה אבא ז”ל מקפיד על כך, שאיש לא יקח ממנו גליון עתון, קודם שעבר על הכל.

He repeats this in his work Raban Shel Yisroel (p. 112).

Micha Yosef Berdyczewski writes in an article first published in 1886:

נצי”ב… אוהב תורה וחכמה, ומכתבי העתים שלא יקצצו בנטיעות ימצאו מהלכים בביתו… [מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, כתבים, א, עמ’ 72]
 Another student of Volozhin writes in his memoirs about the Netziv:

 היה חותם על כל מכתב עת עברי וקרא בהם כמו ה’מליץ’, ה’צפירה’, ‘היום’, ‘המגיד’ ‘הלבנון’ ועוד [פרקי זכרונות, עמ’ 127].
In his memoirs about the Netziv, yet another student of Volozhin writes:

הגר”הל [הגאון ר’ הירש ליב] כידוע לא היה קנאי, היה גם מקוראי המליץ ואף ליודעי חן היה ביתו פתוח לקרות אותו.[13]

Similarly, Rabbi Moshe Shmuel Shapiro writes:

הנצי”ב עצמו היה מקבל בכל יום את הצפירה והמליץ [ר’ משה שמואל ודורו, עמ’ 62].
Censorship in the Meishiv Davar

Shaul Stampfer writes in his excellent book ‘Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century‘ (p. 163) “Both R. Berlin and R. Hayim Soloveitchik read newspapers”. 

In a footnote he records the following:

“Rabbi Boruch Oberlander pointed out that, in the latest edition of R. Berlin’s Responsa Meshiv Davar there is a curious omission. The original reads ‘as published in Hamelits, 137 in 5687′ but in the new edition reads simply ‘as published in 5687’ (… Meshiv Davar ii. [p.]71 (responsum 8). Despite the omission in the current edition, it is clear that R. Berlin read newspapers.”[14]

My good friend Mr. Israel, upon reading this passage, consulted a copy of the first edition of Meishiv Davar, printed in 1894, and confirmed what Rabbi Oberlander said is indeed correct, the words ‘Hameilits etc.’ appear. However, when he checked another copy of  Meishiv Davar, also printed in 1894, he saw that the words ‘Hameilits etc.’ had been removed! Thus proving that this censorship took place already in 1894!

It appears that the Meishiv Davar was printed twice in 1894 and already there are differences between the two editions.

 The Mifal Bibliography Haivrit notes:

קיימות הדפסות סטיריאוטיפיות אחדות של ספר זה, ובכולן התאריך תרנ”ד. יש השמטות אחדות שונות בין הדפסה להדפסה.

 However, they do not write what the differences are, exactly. It seems we have uncovered one of them.[15]

 

Shmuel Glick, in his first volume of Kuntres Hateshuvot Hachadoshot, s.v. Meishiv Davar [p. 686 # 2498], does not make any mention of there being two versions of the 1894 edition. However, in volume three [p. 1505], Glick notes that there are different editions of Meishiv Davar and while he does mention one difference between the two editions, he does not note this particular discrepancy. [See the end of the post.]

The story does not end here. When Mr. Israel turned the page to the very next siman in the Meishiv Davar, he again noticed the same occurrence. In one edition of the 1894 Meishiv Davar [p. 73, responsum 9] it says ‘Hameliits etc.’ and in the other edition, also printed in 1894, the word ‘Hameilits‘ had been removed!


Even more interesting is that these two Teshuvot originally appeared as articles in the Hameilits newspaper!!

Additionally worth pointing out, is another mention of Hameilits newspaper in the same siman [no. 9], which was not edited out from either 1894 edition:

אבל אם בעל נפש הוא עליו לבקש תחלה מחילה ברבים באותו מקום הוא המליץ…

[Presumably, those responsible for censoring the edition mistook the word to mean ‘advocated’, not the title of the newspaper]

Images five
In 1968, the Meishiv Davar was reprinted based on the 1894 edition that included the words ‘Hameilits etc.’.

 In 2003, a volume called Igrot HaNetziv Me-Volozhin was printed in Bnei Brak, including some letters on this same controversy [pp. 168- 174] [without saying where they are from[16]] with the words ‘Hameilits etc.’

Netziv and his Emek Ha-Netziv

Surprisingly, the story does not end here.

In an article written in 1887 by Rav Kook about the Netziv[17], he writes:
ובהיותו בן עשרים ושלש שנים כבר ראה לבו הרבה חכמה ודעת בכל מקצועות תורה שבעל פה ואז החל לכתוב ספרו הגדול על הספרי חמדה גנוזה עמו עד היום… הננו מעוררים בזה את כבוד הגאון שליט”א לזכות את הרבים מתופשי התורה בהוצאת הספר היקר הזה לאור עולם ולהאיר עיני רבים ממבקשי הדעת [כנסת ישראל, בעריכת ש’ ראבינוויץ, ווארשא תרמ”ח, עמ’ 140(=מאמרי הראי”ה, עמ’ 124)].

However, the Netziv’s Pirush on Sifrei,[18] entitled Emek Ha-Netziv was first printed from manuscript only in 1959-1969. In the first volume the Netziv quotes the “Zofeh Le-hamagid Year ten, issue 28″. Gil Perl already notes that this is the edition of the Ha -Maggid printed on July 17, 1867.[19] Although Perl noted other cases of censorship in the Emek Ha-Netziv, this source was not censored.[20] We see here clearly that the Netziv read newspapers and even referenced them in his work.

Netziv and his Ha’amek Davar                   
          
In 1879, the Netziv printed his classic work on chumash, Ha’amek Davar,[21] based on the Shiurim he gave after Davening.[22] In his Pirush to Parshat Bereishis (2:9), he quotes a manuscript of R’ Maimon (father of the Rambam) which he had seen printed in Ha-Levonon.

In 1937, Rabbi Meir Bar-Ilan printed a collection of almost one thousand and five hundred addenda by the Netziv to his Ha’amek Davar[23] [available here]. On page seven, Netziv quotes the newspaper Ha-tzefirah. Furthermore, Gil Perl points to some additional passages in Ha’amek Davar that seem to be based on material from the newspapers of the time.[24] From all the above, we see him reading newspapers.[25]


Censorship and the Ha’amek Davar

In 1999, a new edition of the Ha’amek Davar was printed incorporating many more corrections.[26] They inserted the numerous addenda published by Rabbi Meir Bar-Ilan into their proper places in the chumash. However two pieces were censored out – both of the aforementioned quotes by the Netziv,[27] citing these newspapers!

In 2005, Rabbi Mordechai Cooperman reprinted the Ha’amek Davar; with annotations, his edition does contain both newspaper references.


More on the Netziv and newspapers

In 2003, a volume called Igrot HaNetziv Me-Volozhin was printed in Bnei Brak this volume is full of references and articles by the Netziv from different newspapers of the time.[28]

In Meishiv Davar 1:44 there is a piece titled: “Al Yamin vsmal’.[29] This siman was actually first printed in the newspaper Machzike Hadat[30] and as can be seen from the introductory paragraphs, it was a response to an earlier article that the Netziv had read in that newspaper.

Appendix: Some other Gedolim who read Newspapers

Yitzchak Wetzlar writes in the introduction to his Libes Briv (written in the early 1700’s) about his work: “think of it as a Newspaper. Nowadays the finest and most important people, scholars and Rabbis read them or have them read to them”.[31]
For other Poskim who were known to have read newspapers, see: Rabbi Yakov Emden[32]; Rabbi Yosef Zechariah Stern [as anyone familiar with his writings knows][33]; Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, p. 34; Roni Beer Marx, ibid, pp. 40-41 [about the Malbim and others]; Rabbi Yitzchak Nissenbaum, Alei Cheldi,[34]; Jacob Katz, With My Own Eyes, pp. 30-31;  Pinchas Sirkis, Ish HaEmunah, 1979, p. 82, 86; Jacob J. Schacter, ‘Facing the Truths of History’, Torah U’maddah Journal, 8 (1998), p. 225, 263-264 [about Rav Moshe Feinstein Zatzal]; Benny Brown, Hachazon Ish, 2011, p. 21 [about the Chazon Ish; who even quotes Ha-Tzefirah in his work on Orach Chaim 141:9].

A student of the forgotten gaon,[34b] Rabbi Moshe Nechemia Kahanov (1817-1887) [Rosh Yeshiva of Eitz Chaim[34c]] writes:

 ר’ משה נחמיה כהנא או ה’רבה’ מחסלביץ, ראש הישיבה, ידע את נטיתי להשכלה וקרבני על כך, שכן אף הוא היה נוטה בצנעה להשכלה ולמשכילים. בימים ההם אסרו על ה’חבצלת’ לבוא בקהל והרב מחסלביץ היה מקבל אותה מדי שבת בשבת מידי אני. בכל שבת אחר הצהרים הייתי סר אל הישיבה כש’החבצלת’ טמונה בחיקי, מוסר אותה לידיו והוא פורש לחדר קטן הנשען אל הישיבה וקורא בה. כפעם בפעם היה מוסר על ידי שלום לרי”ד פרומקין ומביע לו את ידידותו והוקרתו על השקפתיו של העורך. אוסר אני בכבלים היה מצדיק את הדין על עצמו חולני אני ואין בכחי לעמוד בפני התקיפים ממני [אפרים כהן רייס, מזכרונות איש ירושלים, עמ’ 54].

Worth pointing out is Binyomin Goldberg’s claim that even Rabbi Chaim Soloveitchik secretly read the Hameilits.[35]
Rabbi Moshe Bernstein,[36] Son in law of Rabbi Baruch Ber Leibowitz records the following story about Reb Baruch Ber:
משביקר הגאון ר’ משה סולוביציק, שהיה אז ראש ישיבת תחכמוני בוילנה, כיבדו בהגדת שיעור בישיבה, תלמידי הישיבה שהיו ברובם קנאים התנגדו לזה בכל תקף ובאו לומר לרבם כי הם ילכו מהשיעור הזה, הוא אמר להם כדברים האלה, ת”ל חוננתי בכח מיוחד שלא להאמין בדבר שאינו רוצה, לדידי אין הדבר אמת כלל, ידיד נפשו הגאון ר’ משה אינו כלל בישיבת המזרחי תחכמוני[37], אינו קורא עתונים ואינו מאמין להם, וככה אני יועץ גם לכם, התלמידים שמעו לקולו והקשיבו אל השיעור בנחת ובשלוה [הגיונות, עמ’ עב].
Another Great Gaon who read newspapers was Rabbi Eliyahu Klatzkin. According to his son Yakov, he subscribed to and read several papers in different languages.[38] In an incredible Teshuva of his regarding Tzar Balei Chaim Rabbi Klatzkin quotes numerous medical works in different languages and even newspapers, including The London Times and others papers in Russian and Yiddish.[39]

While Rabbi Moshe Zeirah, Yeshurun 15 (2005), pp. 753-776, refers to the Teshuva on Tzar Balei Chaim and Rabbi Eliyahu Klatzkin’s expert knowledge of science, he does not mention this point.[40]

Another person who read newspapers was Rabbi Shneur Zalman Me’Lublin,[41] author of the Shut Toras Chessed:

רבי ישראל דוד פרומקין שהיה ממעריצי הרב שלח להרב בכל יום ששי העתון חבצלת שהוציא לאור. לקח הרב סכין וחתך למעלה, שיהא נוח לקרות, הביט שניה אחת על העמוד הראשון וכן על השני וכן להלן רק איזה שניות, אחר כך לקח את העתון ופרש על המפה שעל השלחן, ועליו היתה הרבנית מעמדת המנרות של שבת שלא יטפטף מן החלב על המפה. חשבתי שאינו קורא כל הכותב בעתון, המכיל 8 עמודים שלמים, רק מעט בצד זה ומעט מצד שני, וכן הלאה. פעם בין מנחה למעריב, כאשר שכב על מטתו ושמע חדשות (כשאר הבאתי לעיל), ספר אחד חדשות מענינות, אמר הרב זה מדפוס בעתון חבצלת של שבוע זה, ואמר לי להביא את העתון שהיה מונח על האיצטבא. מסרתי לו, ותוך כדי דיבר פתח העתון והראה בעמוד פלוני שורה פלונית כתוב זאת. נשתוממתי שבמהירות כל כך קורא את כל העתון ובשניה אחת הראה איפה מודפס [שלשה עולמות, ב, עמ’ קמז-קמח].
Another person who read newspapers was Rabbi Elchanon Wasserman. The following passage appears on Rabbi Aron Sorasky’s book Or Elchonon [1: 27-28 and the second passage appears in the same book pp. 282-283]. In the English version adaption of this book printed by Artscroll called Reb Elchonon both passage appear uncensored [pp. 28-29, 216] [Thanks to my friend Eli Markin for this source]. 


Another additional point in all this is there were great Gedolim who wrote articles in some of these newspapers[41b] such as Rabbi Alexander Moshe Lapidus,[42] Rabbi Tzvi Hirsch Kalisher,[43] Rabbi Eliyahu Gutmacher,[44] Rabbi Shmuel Moholiver, [45]Rabbi Mordechai Eliasberg[46] and Rabbi Yechiel Yakov Weinberg.[47]
Just to conclude with one last story related to reading newspaper:

*Special thanks goes to my good friend Yisroel Israel for all his time and help in preparing this article. I would also like to thank my friend Rabbi Yosaif M. Dubovick for editing this article. 
[1] For general sources on censorship in Shut [Responsa] Literature see S. Glick, Kuntres Hateshuvot Hachadoshot, vol. 1,  introduction, pp. 58-67; ibid, E-Shnev leSafrut HaTeshuvot, pp. 259-290.
[2]  In the future, I hope to return to exploring other Heterim for reading newspapers on Shabbos. For now see: Herman Pollack, Jewish Folkways in Germanic lands (1648-1806), Cambridge 1971, pp. 168-169, 235, Daniel Sperber, Darka Shel Halacha, pp. 238-241. I also hope to return to the Netziv and his writings in a special series of articles devoted to him. It must be noted that “newspapers” in this context do not only refer to newspapers like the New York Times. The periodical literature read by the Netziv was not the Times and was not Hamodia. These were in many cases ideologically maskilic papers, and while they contained typical Torah articles, they *also* contained editorials and “academic Jewish” type stuff, and this is what the Netziv read and these are what he is talking about, quoting, etc.
[3] Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 76-133
[4] See Rabbi Kirshbaum, HY”d, Zion Le-Menachem, New York 1965, pp. 251-265.
[5]  Many years ago I discussed the work Mekor Baruch with my Rosh Yeshiva, Rabbi Zelig Epstein Zatzal. He told me he that he had no problem believing this story by Rabbi Epstein or others that people had issues with. He mentioned that when he was learning in the Mir in Europe, he chipped in together with a few friends to purchase a set of Mekor Baruch. When I asked him specifically about this passage of the Netziv reading newspapers on Shabbos, he reiterated that he had no problem accepting its truth. He then told me that he once spent a Shabbos at Rav Dovid Tevil Dynovsky’s home whose daughter would read to him from a Yiddish newspaper. See Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 2, p. 1178 who quotes the same anecdote regarding Rav Dynovsky, citing Rabbi Zelig Epstein.

Rav Dynovsky’s anonymously published sefer, Maamar Likrat Tzamei,[which is an attack on Zionism, Hertzl and the Mizrachi movement], is full of quotes from the various Hebrew and Yiddish newspapers of the time [see for example pp. 5, 6, 20, 26, 29, 30, 31, 35, 37, 40, 45, 46 49, 50]. 

Saul Leiberman considered Rav Dynovsky his main Rebbe [Making of a Godol, 2, p. 1189, based on an interview with Shraga Abramson]. Shraga Abramson who also learnt by Rav Dynovsky writes about Leiberman and Rav Dynovsky the following:

לא רחוק מעיירת מולדתו, מוטלה, היתה ישיבה קטנה שידועה היתה בשעתה, לפני מלחמת העולם הראשונה, זו ישיבת מאלטש, בראשה עמד אדם מיוחד: רב העיירה וראש הישיבה ר’ דוד טעבל דיינובסקי, הי”ד, מבעלי ההגיון שבלימוד התלמוד ומבעלי המוסר מן יסד ר’ ישראל סאלאנטר. היסוד שהונח לו לליברמן בישיבה זאת היינו, לימוד התורה ולימוד המוסר נשאר אצלו חזק בכל ימי חייו. וליברמן ידע את ההשפעה שהושפע בישיבה זאת, וזכר לה חסד נעוריו כל ימיו [לזכרו של שואל ליברמן, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ”ד, עמ’ 24-25].

For more information on this unknown Gaon see Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 2, pp. 1174-1181.

Of course, it bears mentioning (as already noted On the Main Line [here]), Chief Rabbi Herzog’s words, The Jewish Chronicle, February 25, 1927: “On Sabbath morning, while turning the pages of my copy of the Jewish Chronicle, my eye caught under the caption Obituary notices the name of Rabbi Meir Simcha of Dvinsk…”.

See also Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, Kisvei Hagaon Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, 2, p. 396:

אחד מבני המשפחה הזאת הלעיז על הרב שהוא קורא עתונים בשבת.
[6]  I hope to return to this journal in a future article. Meanwhile, see Yehudah Mirsky, An Intellectual and Spiritual Biography of Rabbi Avraham Yitzhaq Ha-Cohen Kook from 1865-1904, PhD dissertation, Harvard University 2007, pp. 85-99. I am not sure why this volume [as far as I can see] did not make it to the Kuntres Hateshuvot Hachadoshot of Shmuel Glick.
[7] These letters were printed from manuscript in Moriah 23 (3-4) (1999), pp. 54-60 and more recently in a new edition of the ‘Ittur Sofrim’ printed in 2011, pp. 97-102.
[8]  Otzar R’ Chaim Berlin, Shut Nishmat Chaim, 4, (2008), p. 114; Shut Nishmat Chaim, Siman 24.
[9]   Rav Kook already commented about this Heter at the end of the first issue of the Ittur Sofrim. See also Shut Bikurei Shlomo siman, 3-4 for more on this topic. The Chasdei Dovid, 2, Jerusalem 1994, p. 149, on the related passage in Tosefta, is extremely important for this topic.
[10] See also Rabbi Shlomo Yosef Zevin, Ishim Veshitos, (2007), pp. 17-18;  Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 54.
[11] Of course, there were many Poskim who were against reading newspapers even during the week. See, for example, the Chofetz Chaim’s son, who writes:

מר אבא לא קרא עיתונים מעולם אף באותם שלא היה בהם מינות, ועגבים וליצנות ולא היה ניחא דעתו מקריאתי אני והיה אומר מה תמצא בעתונים רק צרות וצרות מבלי שאין בידינו להושיע, וידע אנכי זאת גם מבלעדי העתונים כי אין העולם הזה מקום של נחת וקורת רוח וכמו שאמר הכתוב… [דוגמא מדרכי אבי זצ”ל, עמ’ מג.]

See also the Michtavei Chofetz Chaim #42:

See also this passage:

And this passage:

           
See most recently: Divrei Chachomim, Bnei Brak 1975; Rabbi Kalman Krohn, Harchek Mei’aleha Darcheka, Lakewood 2012. See Rabbi Fuerst, Ir Hagoleh, 1, p. 476. See also Mi’pihem, p. 375.
[12] This passage appears in the original Yiddish version of the book Fun Volozhin Biz Yerushalayim, Chapter 12. See also Me-Volozhin LeYerushalayim p. 163.
[13]  Moshe Yuft, Reshumot V’zichronot, 1924, p. 10. This memoir is not found in Pirkei Zichronot, nor was it used by S. Stampfer in Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century.
[14] This passage appears on page 179 of the Hebrew edition of Stampfer’s book.
[15]  See also Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202] (2012), p. 54 note, 22 who mentions this censorship about the Hameilits, but not that there were two editions of the 1894 printing.
[16]  It appears that there are additional letters about this same subject. See ibid, pp.163-168. For more on the controversy related to these Teshuvot, see Y. Mondshine, Zechor L’Avraham, (1999) pp. 374- 444 [also available here]. See also Igrot R. Yitzchak Elchanan, 1 (2004), pp. 266-267. See also S. Glick, E-Shnev leSafrut HaTeshuvot, pp.150-154.
[17] On this essay see Yehudah Mirsky, An Intellectual and Spiritual Biography of Rabbi Avraham Yitzhaq Ha-Cohen Kook from 1865-1904, PhD dissertation, Harvard University 2007, pp. 84-85. See also Rabbi Yitzchak Nissenbaum who wrote about this essay:
את… רבי אברהם יצחק הכהן קוק שמעתי זה כבר. בעודני צעיר קראתי את מאמרו ב’כנסת ישראל’ לשפ”ר על הנצי”ב מוואלוזין, וכתלמיד הישיבה, המחבב את רבו הזקן, נהניתי מאד מדבריו [עלי חלדי, עמ’ 188].
[18]  I hope to return to this incredible work in the future for now see the beautiful book of Gil Perl, The Pillar of Volozhin, Boston 2012.
[19] Gil Perl, The Pillar of Volozhin, Boston 2012, p. 32.
[20]  Ibid, and see here.
[21]  On this work see: Jay Harris, How Do We Know This?, pp. 239-244; Channah Katz, Mishnat Hanetziv, pp. 93-98; idem, Machanayim 4 (1993), pp. 380-387; Nissim Eliakim, Haamek Davar la-Netziv, Moreshet Yaakov 2003; Gil Perl, The Pillar of Volozhin, pp. 168-237; Rabbi Dov Leor, Aloni Mamrei, 121 (2008), pp. 73-85. For the dating of this work see: Gil Perl, ibid, pp. 169-171; Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202]. (2012), pp. 50-56.

On the Ha’amek Davar, see the article (quoted above) written in 1887 by Rav Kook about the Netziv where he writes:

בעת ההיא כתב גם כן ביאורו על התורה, אשר גם בו היתה לו האמת לקו והבקרת הנאמנה למשקלת יישר דברי חז”ל עפ”י הדקדוק בסגנון מליצת הכתוב…

In a letter to Dr. Eliyahu Harkavi the Netziv writes [I will hopefully return to the nature of their relationship in the future]:

וידעתי כי איני כדאי והגון להדפסה רחבה כזו, ומה אני ומה כחי להוציא לאור ביאור פרוס על חמשה חומשי תורה, וגם בפעלת ההדפסה רבה אשר הגיע עד חמשת אלפים רו”כ, ובחיי ראשי כי לא הי’ מכן בידי גם מאה רו”כ, אך יד ה’ והשגחתו הפרטית הי’ עמדי בזכות הישיבה הק’ שאני מוסר נפשי עליה, והטה דעת המדפסים להדפיס בהקפה יותר משלש אלפים רו”כ… [שנות דור ודור, ב, עמ’ קפג-קפד (=אגרות הנצי”ב, עמ’ לא)].

See also Igrot HaNetziv Me-Volozhin, p. 214.
[22]  The subject of these shiurim was not dealt with in the excellent book of S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century or in the volume Toldot Beis Hashem B’Volozhin,.

On these shiurim See the Netziv who writes:
וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני היושבים לפני ה’ בית התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור”ח זצ”ל [קדמת העמק, אות ה].
In the article (quoted above) written in 1887, by Rav Kook about the Netziv he writes:

בהנהגת הישיבה… גם הרגיל אותם לשנן פרשה אחת בכל יום מפרשת השבוע ויער אזנם למוסר לדעת איך ללכת נגד החיים…”.

See also Pinchas Turberg’s picturesque description of the scene when at age fourteen he first walked in to the Volzhiner Yeshiva on a Friday morning:

בבוקר,… השכמתי לקום וברוח סוערת מהרים לבית הישיבה., הרושם שעשה עלי הבית הגדול… כל זה אי אפשר לתאר באומר ודברים. הרגשתי את עצמי כאלו נכנסתי לתוך עולם אחר… ביחוד משך אליו את העין איש זקן בעל פנים מאירות ועינים טובות ומלטפות, שישב מעוטף בטלית ומעוטר בתפלין ולמד לפני תלמידים פרשת השבוע. הזקן הזה היה ראש הישיבה, הנצי”ב שלמד את שעוריו בחומש לאחרי תפלת שחרית [כתבי פינחס טורברג, ניו יורק תשי”ג, עמ’ קלא (= פרקי זכרונות, עמ’ 195)].
Rabbi Yitzchak Nissenbaum writes in his beautiful memoirs:

זמן מה הייתי שומע גם את שעורי הנצי”ב בחומש, שהיה מטיף אחרי תפילת השחרית [עלי חלדי, עמ’ 45 (=פרקי זכרונות, עמ’ 103].
In an article comparing the Netziv and Rabbi Chaim Soloveitchik, Rabbi Yitzchak Nissenbaum writes a bit more:

הסבא יושב בכל יום ויום אחר התפילה ומטיף לפני התלמידים פרשה בתורה מסדר השבוע, וכה הוא לומד ומלמד במשך השנה את כל חמשת חומשי תורה, עד שנולד לו באורו הידוע ‘העמק דבר’. והנכד חושב כי תורה שבכתב ניתנה רק לתינקות של בית רבן טרם שהגיע זמנם ללוד את תורה שבעל פה” [הצפירה, ו’ תשרי תרע”ט גלי’ 37 עמוד 9].

 Micha Yosef Berdyczewski writes:

תפילת שחרית בציבור בשעה 8 בבוקר… ורבים יישארו לשמוע פרשת השבוע מבוארת מפי הרב הגאון ר’ נצי”ב שליט”א על פי דרכו ביאורו הנפלא, הנוטע בקרב לב השומעים רגשות יקרות ואהבת אלקים ואדם. [מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, כתבים, א, עמ’ 73 וראה שם, עמ’ 71, 196]

See also Rabbi Meir Bar-Ilan, Me-Volozhin LeYerushalayim pp. 112-113; Pirkei Zichronot, p. 127, 172; Rabbi Moshe Neryah, Toldot HaNetziv, pp. 13-14; Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 41, 72; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 235. See also Binyomin Goldberg’s peculiar claim that the general consensus towards the Netziv’s Chumash Shiur was indifference, at best. This passage can be found in Zichron LeAchronim, 1924, p. 21. This book is extremely rare and there is no copy of it in Jewish National Library. Special thanks to Professor Shaul Stampfer for providing me with a photo-copy.
Chumash was learned in Volozhin in the times of Rabbi Chaim Volozhiner and Reb Itzeleh Volozhiner. See: Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, Kisvei Hagaon Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg Zal, 2, p. 217; Dov Eliach, Avi Hayeshivot, 2012, pp. 460-462; S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 42; Toldot Beis Hashem B’Volozhin, p. 63;M. Breuer, Ohalei Torah, pp. 122-123; Shlomo Tikochinski, Darchei Halimud Beyeshivot Lita Bimeah Hatesha Esreh, MA Thesis (Hebrew University, Jerusalem, 2004), p. 34.

In Pirkei Zichronot [p.84] we find a claim from Shmuel Zitron that R. Yehoshua Levin gave a chumash shiur using Mendelsohn’s Biur. However, S. Stampfer [ibid, p. 68] already notes that Zitron’s memoirs are not always accurate.

On Chumash being part of curricula in Yeshivot, see M. Breuer, Ohalei Torah, pp. 118-123. I hope to return to this subject in the future.
[23] The Netziv was always working on adding to this work, In a letter, he writes:
ויאמין לי מעלתו כי נכספתי מאוד לשוב ולהדפיס החומשים עם העמק דבר, כי רבים מבקשים אותם ממני, וגם יש לי הוספות הרבה, אבל אין לי עצה להשיג הוצאות הדפסה… [פרשגן, תרנ”ט ראש הספר].

This letter is also printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin (p. 41) without citing its source.

See also the following interesting letter from the Netziv to Rabbi Eliezer Lipman Prins:

ובכלל אענה על תרעומת מע”כ שקצרתי בלשוני כ”כ כי טוב הוא להתחוקק בראש למי שחפץ להבין ולהשכיל. ובכ”ז מודה אני שיש מקומות שקצרתי יותר מהנדרש וכשאר יזכני ה’ ברחמיו לשוב ולהדפיס החומשים עם באור העמק דבר אי”ה אראה לתקן הלשון באיזה מקומות. לבד אשר אשית נוספות הרבה אשר זכני ד’ לדקדק בלשון המקרא. אך עתה קצרה ידי לשוב ולהדפיס משום חוסר מעות. [פרנס לדורו, עמ’ 208-209].

Worth noting is that the 1999 edition quotes this letter in the beginning of their edition, without giving the source. They also print the whole letter in the back of the volume of Ha’amek Davar on Shemos (p. 21), without referencing the source. This letter is also printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin  (pp. 34-35) without citing its source.
The Aderet writes when he first met the Netziv:

העירותיו כמה דברים בביאורו על התורה שהיה מגיהו אז להדפיסו מחדש (סדר אליהו, עמ’ 85).

See also Rabbi Eliezer Lipman Prins’ notes on the Ha’amek Davar, printed in his Parnas Ledoro, pp.241-256.
[24] Gil Perl, ibid, p.81, 176-177. Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202], (2012), p. 54 points to further evidence in the Ha’amek Davar that the Netziv read newspapers.
[25] On this work see the excellent introduction by Rabbi Meir Bar-Ilan [of course it’s not included in the newer editions]; Rabbi Shlomo Yosef Zevin, Ishim Veshitos, (2007), pp. 23-26.
[26]   See what they write in the back of the first volume of Ha’amek Davar.

מהדורה מתוקנת המופיעה לראשונה, אשר בו אלפי תיקונים והוספות שהגיהם והוסיפם מרן הגהמ”ח זיע”א בכתב יד קדשו על גליוני החומש עם פירוש העמק דבר שהו”ל בחייו בשנות תרל”ט תר”מ. חלק גדול מההספות כבר נדפס בשנת תרח”ץ בסוף החומש, ועתה זכינו בס”ד להשלים את כל ההוספות וההגהות שנמצאו על גליוני החומש בכתי”ק, וכן לעוד הרבה תוספות מהעתקה אחרת שנערכה גם על מנת לשלב את ההוספות והתיקונים להפירוש.
I just started to compare the editions and noticed many new pieces. For example in the Introduction of the Netziv to the Ha’amek Davar called Kadmus Ha’amek there are over 20 new lines of text added in different places. In the famous introduction of Netziv to Chumash Bereishis over 6 new lines of text were added. I will hopefully return to all this in the future.
My problem with this edition is that although it’s amazing to have all these new pieces it would have been helpful for one to be able to see what’s new and what’s old. I would have suggested that they use different fonts, one for the original work, one for the 1500 additions from Rabbi Meir Bar Ilan and one for the new material that they added. Similar to the style found in the Eshkol edition of the Siddur of Rabbi Yakov Emden which allows the reader to see easily what is being added. For a different criticism see what Rabbi Mordechai Cooperman writes in the introduction to his edition of the Ha’amek Davar.

For an interesting discussion relating to this edition, see the back and forth which took place in some recent editions of the journal Hamay’an: Rabbi Avraham Glanzer, Hama’yan, 52:3 [201], (2012), pp. 94-95; Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202], (2012), pp. 50-56; Rabbi Dovid Shapiro, Hama’yan, 52:4 [203]. (2013), p. 103, Although, Rabbi Shapiro deals with an issue of the editing of the new Ha’amek Davar, he does not talk about the censorship of the Netziv’s newspaper reading. 

[27]  Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202]. (2012), p. 53 also points to the censorship.
[28] Hacarmel: p. 21; Ha’maggid: p. 54, 198; Hameilits: p. 60, 113, 114, 140, 147, 168, 170; Ha-Tzefirah: p. 112, 120, 133, 134, 140,141. See also Mekor Baruch, 4, pp.1795-1796 what he brings from the Netziv about the fighting between the Ha’maggid and  Ha-Levanon.

However in regard to the Newspaper Ha’Shachar he writes to Dr. Eliyahu Harkavi:

עוד בקשתי.. וכן ראיתי באיזה עלה עת שמעכ”ה מעריך דברים בעלה השחר, מבוקשי אם אפשר לשלחם לי כל היוצא, בלי עלה השחר, המשחיר את כבוד התורה וכל קדושיה עמה, וכי יבוא דברי מע”כ אלי וכבדתים להביט בדבריו [שנות דור ודור, ב, עמ’ קפד (=אגרות הנצי”ב, עמ’ לב)].

On these newspapers in general see: E.R. Malachi, Mineged Tir’eh, pp. 17-121; Gideon Kouts, Chadushot V’korot HaYamim, Tel Aviv 2013; Dovid Tal, Yehuda Leib Kantor, Tel Aviv 2011, pp. 367-370; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011.
[29]  On this essay see Y. Rivkin, HaNetziv Viyichuso L’Chibbat Tzion, 1919, pp. 7-9; Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 63; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 236; Gil Perl, ‘No Two Minds are Alike: Tolerance and Pluralism in the Work of Netziv’, Torah U-Maddah Journal, vol. 12, pp. 74-98.
[30]  On this newspaper see: Joseph Margoshes, A world apart, A memoir of Jewish Life in Nineteenth Century Galicia, p. 14, 25-27; Rachel Manekin, The Growth and Development of Jewish orthodoxy in Galicia, The “machsike hadas” Society 1867-1883, PHD, Hebrew University 2000.
[31] [(English translation of Yiddish) The Libes Briv of Isaac Wetzlar, edited and translated by Morris Faierstein, p.43 (see also p. 13)].

For some sources of regular people reading Newspapers see Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, p. 28; Pirkei Zichronot, p. 256 [In Telz]; Joseph Margoshes, A world apart, A memoir of Jewish Life in Nineteenth Century Galicia, p. 45, 47; Mah Shera’Iti [Zichronotav shel Yechezkel Kotik], p. 184, 297; Chaim Hamberger, Sheloshah Olamot, 2, pp. 40-41; Mi’pihem, p.273. See also M. Zalkin, Be’alot Hashachar, pp. 255-261.
[32] Rabbi J.J. Schachter, Rabbi Jacob Emden: Life and Major Works, PhD. Dissertation, Harvard University, 1988, p. 614; Maoz Kahana, ‘An Esoteric path to Modernity Rabbi Jacob Emden’s Alchemical Quest’, Journal of Modern Jewish Study (2013) 12:2, p. 271 note 70.
[33] See also Rabbi Zev Rabiner, Harav Yosef Zechariah Stern, 1943, p. 24.
[34]  pp. 56, 73-74, 76, 78, 87, 128, 132, 137, 165, 167, 196, 318.
[34b] The Mishna Berurah quotes his work Netivot Sholom numerous times in Hilchot Bishul, Sharei Tzion (318: 55, 57, 58, 61, 62).
[34c] About him see Avraham Lunz, Netivot Zion VeYerushlayim, pp. 208-209 [who was a talmid of his]; Rabbi Betzalel Landau, in the back of Sifsei Yeshai​nyim, pp. 35-58; Pinchas Gr​ie​vsky, Zichron Lechovvim Harishonim, 8, pp. 391-413; Rabbi Yechiel Michel Tycosinski, Luach Eretz Yisroel, 1, pp. 163-167 [=Chatzer Churvos Rebbe Yehudah Hachassid, pp. 48-53] Yosef Salamon, ‘The Etz Chaim Yeshiva in Jerusalem at the time of Moshe Nechemiah Cahaniu (1866-1887)’,  Yeshivot Ubatei Midroshot, pp.187-197. I will hopefully return to this Gaon in the second part of this post.
[35] See his work Zichron LeAchronim, 1924, p. 6. This passage is quoted in Shaul Stampfer ‘Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century‘, p. 163. See also Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 1, p.459 & vol. 2, p. 917 for a possible explanation as to why Rabbi Soloveitchik read the paper.
[36]  About him see Li’frakim, pp. 156-157.
[37]  However see Rabbi Yitzchak Nissenbaum who was one of the people who ran this Yeshiva who writes:
תכחמוני… כאשר נמנה אחר כך הרב רבי משה סולוביייציק לדירקטור הערכה כבר תכנית ללמוד גפ”ת ובתוכם כבר הובא איזה סדר… [עלי חלדי, עמ’ 344] [וראה: אגרות הרב ניסנבוים, עמ’ 243].
[38] Notrei Morshet, pp.157-169, for a more complete version of this article see Yaakov Klatzkin, Kesavim, pp. 304-320.
[39]Imrei Shefer, Siman 34, pp. 72-73. See also Shnayer Z. Leiman, Rabbinic Responses to Modernity, Judaic Studies 5, 2007 pp. 116-118.
[40] For more on Rabbi Eliyahu Klatzkin, see Rabbi Amram Blau, Heichal Habesht 34, (2013), pp. 159-160.
[41] About him see: Chaim Hamberger, Sheloshah Olamot, 2, pp. 141-158; Yitzchak Shirion, Zichronot , pp. 43-45; Chachmei Polin, pp. 350-353; Igrot Baal Ha’Toras Chesed edited by Y. Mondshine; Y. Chananel,  Ha’Gaon Me’Lublin.
[41b] See: Yakov Lipshitz, Zichron Yakov, 2, pp. 15-19, 99-116; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011; Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 38-41.
[42]  See Toras Ha’Goan Rebbe Alexander Moshe, pp. 583-592. See also Yakov Lipshitz, Zichron Yakov, 2, p. 99.
[43]  Many of them are collected in Y. Klausner, Ketavim Tzioni’im, Jerusalem 1947.
[44]  Many of them are collected in Succos Shalom, Jerusalem 1990; see for example pp. 31-33, 43, 49, 60, 61, 65, 75, 91, 95, 96, 101, 151, 159, 168, 172. 
[45] Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, pp. 197-198
[46]  Shevl Ha’zahav, p. 17; Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, p. 141, 146; Rabbi Bezalel Naor, The limit of Intellectual freedom, the Letters of Rav Kook, pp. 179-180.
[47] See Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 23-26.


New book Announcement- Megale Temirin: Special sale

New book Announcement- Megale Temirin: Special sale
by Eliezer Brodt
יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים. כרכים ‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620;  כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של יוסף פרל, 316 עמודים.
Megale Temirin (Revealer of Secrets) ed. Jonatan Meir. Three volumes, Mosad Bialik, Jerusalem
This is a short description of the work:
Megale Temirin, was first published in Vienna in 1819, and is considered one of the sharpest and wittiest pieces of Jewish literature written in the first half of the nineteenth century. It is perhaps the most important piece of Hebrew prose composed before the stories of Mendele Mocher Seforim. A sly and complex story deriding Hasidism and Hasidim, it is told through the correspondence between the beadles of Hasidic courts and contemporary rabbis. It presents a dark picture of avaricious frauds and swindlers whose main concern was control over territory and the souls of believers, a goal achieved by beguiling the authorities and attacking all opponents. Perl lends his book a ‘Hasidic’ feel both in its physical design and in its language, presenting a Maskilic version of the classic work Shivchei Habesht– that lays Hasidism bare so that no reader will ever be able to look at that, or any other Hasidic book, in the same way again.
In addition to the book’s satiric sting, which would have been enough to bring its readers a dual pleasure, Perl’s hints at contemporary people and places, hidden within anagrams and numerological tricks. With the unraveling of these clues, which also include the use of actual Hasidic sources, the book is a valuable, contemporary view of historical reality. A meticulous reading of the book may therefore open a window on the hidden worlds of Hasidism and the Haskalah at the start of the nineteenth century.
The first volume (Imagined Hasidism) of this collection serves as an introduction to the complex satirical writings of Josef Perl of Tarnopol (1773-1839). At the center of the book stands an analysis of the satires, Megale Temirin (1819) and Bochen Tzadik (1838), including a systematic treatment of the ‘characters’ in the central works and a discussion of the dozens of manuscripts to be found in the Perl Archive in Jerusalem. Perl’s writings are analyzed here in the fuller context of Hebrew and Yiddish literature in general and Maskilic and Hasidic literature in particular, as well as other polemical writings and governmental records critical of Hasidism. The study thus presents a complex and nuanced picture of the relationship between literature and history, between the anti-Hasidic reports and the more complicated historical reality, and lays the groundwork for further research into the genre of nineteenth-century Maskilic satire.
The second and third volumes (Megale Temirin) present for the first time an annotated edition of Megale Temirin. It is based on the first
edition and the scattered manuscripts and it includes a comparison to its Yiddish translation. The book is accompanied by appendices on its origins and contents, including fundamental treatments of several passages: an explication of the encoded names, the Hasidic sources used by the author, and the variants found in the manuscripts and in the only edition of the book in Yiddish.
The editor of the book, Professor Jonatan Meir, teaches in the Goldstein-Goren Department of Jewish Thought at Ben-Gurion University. He has published numerous articles and books on the Haskalah of Eastern Europe, Hasidism, and a number of varied topics in twentieth-century Kabbalah.
For a Table of Contents or more information about purchasing this work, feel free to contact me at Eliezerbrodt@gmail.com
 The set of three books is on sale for $62 before shipping. Shipping is available worldwide.

 



New Seforim

New seforim
By: Eliezer Brodt
This is a list of new seforim and books I have seen around recently. Some of the titles are brand new others are a bit older. Due to lack of time I cannot comment properly on each and every work. I hope you enjoy!
  1. סידור רב עמרם גאון, מכון ירושלים, חלק ג סי’ נו-קג, תפילות חול.
  2. מרדכי, שבת, על פי כ”י, מכון ירושלים, רצג עמודים
  3. ר”י מלוניל על מגילה, יבמות, כתובת, מכון תלמוד הישראלי
  4. האמונות והדעות לרבנו סעדיה גאון, עם ביאור דרך אמונה לר’ דוד הנזיר, חלק א, שצב עמודים, כולל מבוא ופתיחה כללית לרס”ג.
  5. לוי חן לר’ לוי בן אברהם, מעשה מרכבה, מכ”י, ההדיר והוסיף מבוא והערות חיים קרייסל, האיגוד למדעי היהדות, 330 עמודים , [כרך שלישי מתוך החיבור] [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  6. פירוש השר דון יצחק אברבנאל על מסכת אבות, ע”י אורן גולן ור’ משה צוריאל, כולל הקדמה ומפתחות 422 עמודים.
  7. חידושי מהר”ל מפארג, שבת, על פי כ”י ודפוס ראשון, מכון ירושלים
  8. חידושי מהר”ל מפארג, עירובין, על פי כ”י ודפוס ראשון, מכון ירושלים
  9. ר’ בנימין סלניק, בעל שו”ת משאת בנימין, על ה’ הדלקות נרות, נדה, חלה. חיבר באידיש ועכשיו תרגמו לעברית, זכרון אהרן, 271 עמודים.
 I will hopefully review this work shortly.
  1. ר’ חיים עובדיה, [תלמיד רבינו אליהו המזרחי], באר מים חיים, עץ חיים בעניני סעודה וברכת המזון, מקור חיים ביאור סדר קריאת שמע שעל המטה, כולל מבוא וחידושים על הש”ס מכ”י, שב עמודים.
  2. שרידי תשובות מחכמי האמפריה הענת’מאנית, ב’ חלקים, מהדיר שמואל גליק, [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  3. ר’ אלחנן חפץ מפוזנא, קרית חנה על מסכת אבות, נדפס לראשונה בפראג שע”ב, כולל מבוא, מ”מ תיקונים הארות והערות ע”י ר’ שלום דזשייקאב, קע+ מ עמודים [מצוין].
  4. ספרי ר’ נתן נטע הנובר, שערי ציון טעמי סוכה על פי דפוס ראשון ושני, תשע”ב עם מבוא.
  5. ר’ עמנואל חי ריקי, חזה ציון, תהלים, ב’ חלקים
  6. ר’ יוסף חיים בן סאמון, שו”ת עדות ביהוסף, דפוס חדש
  7. ר’ יעקב עמדין, עץ אבות על מסכת אבות, [דפוס יפה], רב + 30 עמודים, כולל פ’ על מסכת אבות לר’ צבי הירש ברלין ופרקי אבות ע”פ סידור בית תפילה לר’ זלמן הענא.
  8. ר’ דוד אופנהיים, יד דוד על התורה וספרו ילקוט דוד, מכתב יד, מכון בית אהרן וישראל, רעג עמודים
  9. אבן שלמה, גר”א, רעח עמודים
  10. הגדה של פסח עם פירוש הגר”א, עם תיקוני גירסא מדפוסים קדמונים בוספת מראה מקומות מקורות וביאורים, ע”י ר’ חנן נובל, קפב +צח עמודים
  11. ר’ שלמה חעלמא, שלחן עצי שטים, על ה’ שבת, יום טוב וחול המועד, דפוס יפה עם מאות הערות מאת ר’ צבי קראוס, תרע עמודים  [מצוין, ניתן לקבל דוגמא]
  12. ביאורי הרמ”מ משקלאוו על ספר הפליאה, מכון הגר”א, קנג עמודים + פקסמיליה של הכ”י
  13. ר’ שמשון נחמני, תולדות שמשון על מסכת אבות [בעל זרע אברהם] עם גבורת שמשון כולל שו”ת, תפילות, שירים קינות ואגרות מכ”י, [וגם מכתבים בינו והאור החיים הקדוש] [מצוין], שס +קכו עמודים.
  14. שו”ת מגידות לבעל פרי מגדים, כרך חדש מכ”י.
  15. ר’ יעקב מליסא, בעל נתיבות המשפט, נחלת יעקב אמת ליעקב דרשות מהר”י מליסא, על פי כ”י, מכון ירושלים, תקפד עמודים
  16. דרשות המגיד מהוראדנא, ר’ אריה לייב בערשטיין, מכ”י, מכון שובי נפשי, שלז עמודים
  17. ר’ חיים סופר, בעל המחנה חיים, תהלים עם פירוש שערי חיים, כולל המון הוספות, השלמות ותקינוים, תתקצח עמודים
  18. ר’ מרדכי רוזנבלאט, הדרת מרדכי על התורה, מכ”י, בראשית, מכון משנת ר’ אהרן, תקי עמודים [מצוין].
  19. ר’ מלכיאל טננבוים, דברי מלכיאל, חלק ח, חידושים והערות על מסכתות הש”ס והדרנים לסיומי מסכתות, [מופיע לראשונה מתוך כ”י] מוסד רב קוק, ש עמודים
  20. שו”ת פנים מאירית, חלק א [ב’ חלקים] עוז והדר
  21. ר’ יעקב צמח, זר זהב על שלחן ערוך או”ח, עד סימן רמא, נדפס לראשונה מכתב יד, תמו עמודים
Although it’s about time this important work was printed it’s a shame the editor did not include any sort of introduction of the importance of this work.
  1. חידושי הגאון מסוסנוביץ, ר’ שלמה שטענצל, בית שלמה, מכתב יד, קהלת שלמה [נדפס לראשונה בתרצ”ב], אוסף חשוב,  רמד + קנה עמודים
  2. ר’ צבי הירש שלעז, סימן כד, פירושים וביאורים לבאר הפסוקים בסימן כד שבחומש בראשית, אודות כדה של רבקה אמנו ונישואיה ליצחק אבינו ע”י אליעזר עבד אברהם עם מ”מ והערות של המו”ל ר’ משה היבנר, קנד עמודים
  3. ר’ יוסף חיים בעל ספר בן איש חי, שו”ת תורה לשמה, מכתב יד קדשו,  כולל הערות ומבוא מקיף על הספר, מכון אהבת שלום, תרפח עמודים.
This work is beautifully produced. They do a great job of proving that the Ben Ish Chai wrote this work. I am not sure why they do not add the proofs based on the computer programs of Professor Moshe Koppel. One question not dealt with in this fancy introduction is why the Ben Ish Chai wrote, the work in such a manner.
  1. ר’ יוסף אליהו הענקין, שו”ת גבורות אליהו, א, על שו”ע, אורח חיים, שעג עמודים [מצוין], [ניתן לקבל דוגמא]
  2. חומש דברים עם פירוש מעט צרי על תרגום אונקלוס
  3. ר’ חיים שמואלביץ, שיחות מוסר-חכמת חיים, שנת תשי”ז-תשכ”ט, שכ עמודים.
  4. ר’ חיים קניבסקי, טעמא דקרא, הוצאת חמישית, תכז עמודים
  5. ר’ עובדיה יוסף, חזון עובדיה, תרומות ומעשרות, שיח עמודים
  6. ר’ אפרים דוב לנדא, זכר דבר
  7. ר’ אורי טיגר, דרכה של תורה, הלכות מלמדים ותלמוד תורה [כעין משנה ברורה], קע עמודים
  8. ר’ חיים לרפלד, קונטרס דרך תורה, שו”ת מר’ חיים קניבסקי בעניני מצות תלמוד תורה, קלה עמודים
  9. ר’ ישראל גרינבוים, לאוקמי גירסא, חגיגה, תיקונים והוספות ברש”י עם הערות, מח עמודים
  10. ר’ יצחק שילת, במסילה העולה, סוטה
  11. ר’ יצחק שילת במסילה העולה, גיטין
  12. ר’ ישראל רוטנברג קהל ישראל, פירוש על שו”ע אהע”ז, הל’ פו”ר ואישות, [כעין משנה ברורה] רנד עמודים
  13. ר’ אברהם טטרואשילי, דלתי תשובה, על הלכות תשובה להרמב”ם, שה עמודים [כעין משנה ברורה].
  14. ר’ דוד אריה מורגנשטרן, פתחי דעת, הלכות נדה, [הלכות נדה לפרטיהן עם מקורות הדינים והכרעות הפוקסקים, ובו נתבררו בהרחבה צדדי המציאות וההלכה בנידונים רבים], 397 עמודים.
 Worth noting is the introduction of this work where the author, Rabbi Morgenstern one of Rav Elyahsiv’s main students, talks about being careful about relying on the Pesakyim quoted in the name of R Elyahsiv in various recent works.  
  1. ר’ מיכל זילבר, בים דרך, מאמרי עולם חלק ב, תו עמודים
  2. ר’ מנחם גיאת, חוקת עולם, אוצר דיני ובחוקותיהם לא תלכו, תקלו עמודים [אוסף חשוב]
  3. ר’ מנחם שלנגר, אהבת איתן, עבודת האמונה והבטחון, ביאור עיקרי האמונה בהנהגת ה’ ,349 עמודים
  4. ר’ שמשון מאוסטרופוליא, ניצוצי שמשוןזיו שדי, [מפי כתבו בספריו הנדפסים ובכתבי יד] נאסף ע”י ר’ אברהם בומבך, [תוספת מרובה ממהדורות קודמות], רצח + נט +מו עמודים
  5. אנציקלופדיה תלמודית כרך לא [כלים-כפה]
  6. ר’ מרדכי גיפטר, שמחת מרדכי, קובץ מאמרים וחידשי תורה, תפט עמודים
  7. ר’ פנחס הירשפרונג, ניצוצי אש פנחס, רלד עמודים
  8. ר’ ישראל דרדק, האלולים קודש לה’,  אסיפת דינים ומנהגים לחודש אלול ימי הרחמים והרצון, שיג עמודים.
  9. הליכות אבן ישראל, מתורת רבינו ר’ ישראל יעקב פישר, מועדים, פסח-תשעה באב, תמט עמודים
  10. ר’ אברהם גנחובסקי, בר אלמוגים, בעניני ברכות,  תתקכא עמודים [!]
  11. כל המתאבל עליה הלכות בין המצרים, ר’ יוסף מרדכי פאק, תרלא עמודים [ערוכים על הסדר החל במקורות חז”ל דרך ראשונים ואחרונים עד פסקי זמנינו].
  12. אוצר מנהגי עדן, ר’ משה מנחם, מנהגי תימן, שכו עמודים + מפתחות 27 עמודים
  13. ר’ מרדכי ויס, מעינם של אבות על מנהגי מצבות, קסד עמודים
  14. קונטרס ישועות יוסף, שיחות ומאמרים מאת הגה”ח רבי יוסף ציינווירט זצללה”ה [כולל צואה שלו], נו עמודים.
  15. ר’ יצחק דרזי, שבות יצחק, בגדרי מעשה ופסיק רישיה בטכנולוגיות החדשות,
  16. ר’ משה טוביאס, עשה לך רב, הלכה ואקטואליה לבית היהודי, רסז עמודים
  17. כתבוני לדורות, קובץ אגרות וכתבים ממרן הגאון רבי יוסף של’ אלישיב זי”ע, שמה עמודים
  18. קובץ הערות על התורה והמועדים ממרן הגאון רבי יוסף של’ אלישיב זי”ע, 443 עמודים
  19. קובץ הלכות, פסקי מורנו הגאון רבי שמואל קמנצקי, חג הסוכות, תלב עמודים
  20. קובץ הלכות, פסקי מורנו הגאון רבי שמואל קמנצקי, ימים נוראים, תקיט עמודים
  21. ר’ משה הררי, קונטרס קדושת השבת, הלכות חמשל בשבת וביום טוב, ב’ חלקים
  22. ר’ שמואל אויערבאך, אהל רחל, מועדים, רנח עמודים
  23. אגרות וכתבים ממרן רבינו המשגיח, רבי שלמה וולבה, חלק שני, שעה עמודים [מלא חומר מעניין]
  24. יום ההולדות ומשמעותו, מקורות, הליכות והנהגות סגולת היום ומעלתו, קפג עמודים
  25. ר’ משה קראסנער, קונטרוס סוד ליראיו, לבאר וללבן ענין יצירת דברים מן היפוטש וענין שינוי הטבעים על פי דברי חז”ל כמבואר בש”ס ובדברי רבותינו ראשונים ואחרונים, פד עמודים
  26. ר’ שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות תפלות לאור התורה והמדע, 460 עמודים
  27. ר’ משה יגודיוב, ור’ נתן הירש, משיבת נפש, ענייני קירוב רחוקים באספקלריית חז”ל ובמשנת רבותינו הראשונים והאחרונים, תסד עמודים
  28. ר’ שמעון ללוש, נשמע קולם, קבלה והלכה, קלח עמודים. This work is a defense of R’ Ovadiah Yosef Shitos on the subject.
  29. ר’ יצחק שלזינגר, מאורות יצחק, פנינים ומאמרים בתורה מוסר והלכה [כולל חומר על קורות העיתים ולימד היסטוריה במבט של תורה], תקיא עמודים
  30. מחזור ווילנא, כתר מלכות, ראש השנה, מהדורה שניה
  31. הליכות המועדים, הלכות ארבעה מינים, עם תמונות, עוז והדר, רנג עמודים
  32. אוצר מפרשי ההושענות, מיוסד ומבואר על פי מקראות ומדרשי חז”ל ליקוט מקיף של ביאורים ופירושים מתוך ספרי ראשונים ואחרונים, מכון ירושלים, 608 עמודים [ניתן לקבל דוגמא]
  33. ר’ שמואל כהן, קונטרס כרחם אב, בעניין יחס האב העמל בתורה לחינוך בני ביתו, לפרנסתם למשחק עמהם ועזרתו בבית, קב עמודים
ירחונים
  1. מוריה [ניתן לקבל תוכן]
  2. אור ישראל גליון סז
  3. קובץ עץ חיים גליון יט
  4. קובץ עץ חיים גליון כ
  5. קובץ היכל הבעש”ט, גליון לה
  6. ירושתנו ספר שביעי, [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  7. ישורון גליון כח [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  8. ישורון גליון כט [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  9. המעין גליון 206
  10. המעין גליון 207
  11. קובץ אסיפת חכמים, קובץ יב –באיאן
  12. עלי ספר כג
  13. סידרא,  כז-כח
  14. גנזי קדם ט
מחקר וכדומה
  1. תוספות רמב”ן לפירושו לתורה, שנכתבו בארץ ישראל, יוסף עופר יהונתן יעקבס, 718 עמודים. [ראה כאן]
  2. גנזי יהודה, אוסף גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס בפעם הראשונה, כולל מבוא מקיף על כל הכ”י מאת ר’ יחיאל גולדהבר, 323 עמודים [מצוין].
  3. ספר הודו, ד, שני חלקים, מכתבים של חלפון הסוחר עם המשורר ר’ יהודה הלוי, כולל ניתוח חשוב של כל המכתבים מאת מרדכי עקיבא פרידמן [מצוין], מכון יד בן צבי.
  4. אמנון בזק, עד היום הזה, ידיעות ספרים, שאלות יסוד בלימוד תנ”ך [מלא חומר חשוב],  470 עמודים.
  5. היא שיחתי, על דרך לימוד התנ”ך, ישיבות הר עציון והוצאת קורן, 264 עמודים [מלא חומר מעניין].
  6. תמיר גרנות אמונה ואדם לנוכח השואה, ב’ חלקים, [ראה כאן] ישובות הר עציון.
  7. ר’ מרדכי פגרמנסקי, תולדותיו, 592 עמודים. [מצוין] A must for any Telzer.
  8. ר’ מרדכי בלזר, רבי איצלה מפטרבורג, הליכותיו בקודש ומשנתו של גאון התורה חכם המסור מרק רבי יצחק בלאזר זצוקללה”ה, 736 עמודים.  I did not have time to read much of this book but I must say the pictures are beautiful.
  9. תרביץ שנה פא תשע”ג, ליעקב מנחה היא שלוחה, קובץ מאמרים מוגש לפרופסור יעקב זוסמן, 470 עמודים, [ניתן לקבל תוכן העניינים]. [מצוין]
  10. מתרדמת הגנזים לארון ספרים, מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים,  נדפסה במאה וחמישים עותקים,  62 עמודים [ניתן לקבל תוכן העניינים]
  11. ר’ יצחק גיבלטר, יסודר יסרני, על מסירות נפש בקיום התורה בגטו קונבנה [כולל חומר על הריגת ר’ אלחנן וסרמן הי”ד,  דבר אברהם, ור’ אברהם גרודז’ינסקי ועוד], 675 עמודים, [ניתן לקבל דוגמא].
  12. אור יקרות, קשרי הידידות בין רבי שלמה אלישוב זצ”ל, מחבר הספר לשם שבו ואחלמה ומרן הראי”ה קוק, 105 עמודים
  13. ר’ צבי ויספיש, גדולה שמושה, עובדות משקידתו והתמדות המופלאגה של מו”ר מרן רבנו יוסף שלו’ אלישיב זיע”א, תשט עמודים
  14. השקדן, חלק ג, הפסק והמנהיג, על ר’ אלישיב זצ”ל תשמ”א-תשע”ג, 286 עמודים
  15. שמא יהודה פרידמן, לתורם של תנאים, אסופות מחקרים מתודולוגיים ועיוניים, ביאליק, 534 עמודים [מצוין], [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  16. ר’ יואל משה סלומון פועלו ותולדותיו, תקצח-תרעג [על פתח תקוה], 525 עמודים
  17. ר’ אהרן רבינוביץ, רינת האמונה, האמונה התורנית והשתקפותה במדע הפסיכולוגיה, מוסד רב קוק 211 עמודים
  18. מפנקסו של עבד המלך, רשימות ורשמים מפנקסיו וכתביו של ר’ שמואל הומינר, שנג עמודים
If you are interested in seeing how the custom to go to the Kotel for Birchat Kohanim on Chol Ha-moed started see pp.54-59 of this work.
  1. אברהם אופיר שמש, חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה, פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה [מצוין], הוצאת בר אילן,  655 עמודים.
  2. סדר עולם, שני חלקים, מהדורה פירוש ומבוא חיים מיליקובסקי, הוצאת יד יצחק בן צבי
  3. שירי שיש, כתובות מבתי החיים של פדובה 1529-1862 דוד מלכיאל, הוצאת יד יצחק בן צבי
  4. אורי ארליך, תפילת העמידה, נוסחי היסדורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, [מצוין] 387 עמודים,  הוצאת יד יצחק בן צבי
  5. רוני רייך, מקוואות טהרה בתקופות הבית השני המשנה ותלמוד, הוצאת יד יצחק בן צבי
  6. אלישה קימרון, מגילות מדבר יהודה, כרך שני החיבורים העבריים, הוצאת יד יצחק בן צבי
  7. כחלום יעוף וכדיבוק יאחז, על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, מגנס
  8. סדקים על אחדות ההפכים הפוליטי ותלמידי הרב קוק, אבינועם רוזנק, רסלינג, 217 עמודים
  9. גוף ומיניות בשיח ציוני דתי החדש- יקיר אנגלנדר ואבי שגיא, הרטמןכתר, 267 עמודים
  11. החידות הקיום, פר’ משה טרופ, תורה ואבולוציה, 264 עמודים
  12. יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, ט, 535 עמודים, מרכז זלמן שזר
  13. בינו שנות דור דור חלק ד, [ניתן לקבל דוגמה]
  14. הפיוט כצוהר תרבותי, חביבה פדיה, קיבוץ המאוחד [הרבה חומר על פיוטי אריז”ל ור’ ישראל נגארה]
  15. איגרת רב שרירא גאון, מישור, שסח עמודים, [עם מבוא ותרגום לעברית]
  16. אוריאל רפפורט, בית חשמונאי, עם ישראל בארץ ישראל בימי החשמונאים, יד יצחק בן צבי, 499 עמודים.
  17. פאס וערים אחרים במרקו, בר אילן.
  18. נובהרדוק ב’ חלקים תולדות הסבא מנובהרדוק וישיבות בית יוסף על אדמת פולין וליטא ובתפוצות
  19. קונטרס ספרים וסופרים ילקוט לשונות של חיבה ושבח על ספרים ועל מחבריהם אשר נאמרו ונכתבו על ידי גדולי ישראל, צב עמודים.
  20. הרב שלמה גורן, בעוז ותעצומות, אוטוביוגרפיה, בעריכת אבי רט, ידיעות ספרים, 366 עמודים
  21. גשר לעולם מופלא, מדי דברי בו ר’ אפרים לונדנר, בנועם שיחו על פולין שלפני השואה, רטו עמודים
  22. ר’ משה לוונטהל, שררה שהיא עבדות, סוגיות ברבנות הקהילה, 760 עמודים [ראה כאן]
  23. נר המערבי, תולדות חייו של מרן האור החיים הקדוש, תקצו עמודים
  24. יואל פלורסהיים, פירושי הרמב”ן לירושלמי, מבוא, מוסד הרב קוק, שסח עמודים
  25. ארץ ומלואה, חלק ב, מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, מכון בן צבי, 250+ 62 עמודים.
One article of Interest in this collection is from Zvi Zohar called “And Artscroll created Aleppo in its Image: Aleppo as an Ultra- Orthodox community in the Book Aleppo City of Scholars.” An earlier version of this appeared here.
English
  1. Haym Soloveitchik, Collected Essays, I, Littman Library, 336 pp.  
  2. Jeremy Brown, New Heavens and a New Earth, The Jewish Reception of Copernican Thought, Oxford Press, 394 pp.
  3. Sara Offenberg, Illuminated Piety: Pietistic Texts and Images in The North French Hebrew Miscellany, Cherub Press
  4. Aramaic Bowl Spells, Jewish Babylonian Aramaic Bowls, Volume one. Shaul Shaked, James Ford and Siam Bhayro, Brill books, 368 pp.
  5. Avrohom Reit, Zeh Kaporosi, The Custom of Kaporos, History Meaning and Minhag, Mosaica Press, 163 pp.
  6. Memoirs by Esther Carlebach, Lost not forgotten,  255 pp.
  7. Hakirah, 15
  8. Yitzhak Meitlis, Excavating the Bible, New Archaeological Evidence for the Historical Reliability of Scripture, 397 pp.
  9. Rabbi Pesach Falk,,  The laws of Shabbos, 1, 443 pp.
  10. Rabbi Dovid Braunfeld, Dvar Yom, An in-depth Explanation of the Luach based on Achronim, Earlier and Present day minhagim and Astronomical facts, Israel Book Shop, 472 pp.
  11. Rabbi Moshe Walter, The Making of a Halachic Decision, Menucha Publishers, 231 pp.
  12. Rabbi Warburg, Rabbinic Authority, The vision and the Reality, Urim Press 341 pp.
  13. Rabbi Yosef Kushner, Commerce and Shabbos, The laws of Shabbos as they apply to today’s High tech Business world, Feldheim, 352 pp. + 78 pp.
  14. Rabbi Francis Rabbi Glenner, The Laws of Eruv, Israel Book Shop 353 pp.
  15. Rabbi Elozor Reich, A treasure of Letters, A yeshiva Bochur’s Fascinating Firsthand description of the World of Torah and Chassidus in Eretz Yisroel in the Early 1950’s. Israel Book Shop 199 pp. [See here and here]
  16. Moses Maimonides and his practice of Medicine, Edited by Kenneth Collins, Samuel Kotteck and Fred Rosner.
  17. Rabbi Avigdor Miller’s, A Divine Madness, Defense of Hashem in the Matter of the Holocaust, 273 pp.

Of course there is much to say about this work but I saw an interesting comment in his nephew and student Rabbi Yisroel Milller’s work, In Search of Torah Wisdom in his chapter on Remembering the Holocaust (p. 391). ” Does anyone today suggest that the Holocaust came about because of the sins of European Jewry? And if there are Talmidei Chachamim who do so suggest can you imagine the reaction if a Holocaust memorial was set aside with that theme?”