Updates and clarifications

This post is devoted to discuss some of the various comments I have received from many different people regarding part one (here). I will also add in some of the material which I had forgotten to quote for part one [some of which I was reminded of by readers] along with additional material that I have recently uncovered. I apologize for the delay in posting this.  From the outset, I would like to thank all those people who sent in comments regarding the post. I hope to publish the next two parts to this article in the near future.

My email address is eliezerbrodt@gmail.com; feel free to send comments.

Firstly, on the general topic of censorship and especially related to this post, I forgot to mention Professor S. Stampfer’s remarks to me when I discussed with him the general idea of this post: “Those who impose censorship presumably assume that they are wiser than the author whose text they wish to suppress“. [See also his work Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 11].[1]

 In the beginning of the first part of this post [and in note two], I wrote that that this is a work in progress. In the future, I hope to write an in-depth article exploring other Heterim for reading newspapers on Shabbos. I forgot to mention Rabbi Eitam Henkin’s article on the subject available here. Rabbi Henkin deals with the Netziv Heter in note 24. [Thanks to J. for reminding me about this source].

Rabbi Henkin shows ¹ the similarity of between the Pesak by R’ Moshe Feinstein to that of the Netziv’s.

ושוב שאלתיו איך לנהוג בטילטול איגרת שלום.

תשובה: כיוון דמותר לקראות איגרת שלום בשבת, מותר לטלטלו. דהטעם שאסרו איגרת שלום בטילטול, הוא משום שמא ימחוק (רמב”ם שבת פכ”ג הי”ט, ועי’ או”ח סי’ ש”ז ט”ז ס”ק י”א), וכיוון דאנו נחשבים לגבי האי דינא כחשובים, אין לחשוש שמא ימחוק, כמו דלא חיישינן בחשובים לשמא יטה (סימן ער”ה סעיף ד’). דבאיסור קריאת איגרת נאמרו שני טעמים, אחד משום שמא ימחוק, והשני משום ודבר דבר. ואיסור ודבר דבר הוא רק באופן שקורא בפה, אבל עיון וקריאה שלא בפה מותר. ואיסור קריאה בדרך עיון בעלמא הוא רק משום שמא ימחוק, ועל טעם זה יש בו היתר דאנו נחשבים כחשובים [שו”ת אגרות משה, או”ח, ה, סי’ כב אות ד].

This Teshuvah was purportedly written to Rabbi Y.P. Bodner. However, a check in Rabbi Bodner’s work, The Halachos of Muktza, pp. 7-8, where he publishes the Teshuvot that he received from R’ Moshe Feinstein, nothing of the sort appears regarding this issue. On the other hand, it bears note that in the introduction to this Teshuvah in Igrot Moshe (#21), the editors write that R’ Moshe Feinstein had later added to them comments and corrections. [Thanks to Moshe Kaufman for this source].

In note five I deal with relying on R’ Baruch Halevei Epstein’s Mekor Baruch. I predicted (to myself) that CFP would comment about this [as he has in the past]. Others, as well, have complained to me about relying on this work. I am not going to get into the whole subject at this time; it has been dealt with in the past by many and will probably be dealt with in the future by many more. I plan to write my own thoughts on the topic in the future, B”N. For now, I will quote something related to this [and to some of the other sources I used in this post] from Professor Stampfer’s introduction to his work Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 11) related to all this:

The sources I have used in this book… and memoirs are worthy of note. The last category is the most important, and like every other source it has both advantages and disadvantages. Memoirs sometimes provide a more detailed picture than official documents, but most were written many years after the events described and more than likely in consequence to suffer from only partial recall; they also reflect their authors attitudes at the time of writing rather than at the time of the events they describe. In most cases I have assumed that, although what was written may only be part of the truth, the authors would not have deliberately lied. Moreover, almost all my conclusions are based on several sources, so that if one source proves unreliable it does not usually affect my general conclusions.

In the case of the Netziv reading newspapers, I have provided enough ancillary evidence. As for his having permitted reading them on Shabbas and himself having done so, I believe I have provided enough sources for that as well.

CFP commented:

“I don’t know why you assume that the MB’s fabrications – to the extent that they were such – were “common knowledge”. How would the Netziv’s activities, in the privacy of his house on Shabbos, be “common knowledge”? As an insider, RBE had free reign to claim whatever he wanted. The same applies also to R’ Kook. He may not have known what his rebbe did Shabbos morning in his house. But even if he did, there’s no reason to assume that R’ Kook read the entire MB before giving a haskama on it. When assessing the validity of historical evidence, it can be useful to imagine that we’re assessing this same evidence today. Do insiders make claims about great rabbis’ practices that are of dubious veracity? Do people give haskamos on things that they’ve not read in full? It was probably no different then.”

The reason why I assume it was common knowledge is this: Volozhin itself was a small town. Almost whatever the Netziv did was noted by the hundreds of Bochurim who learnt there; other than learning there was almost nothing else to talk about. In present-day Yeshivas, one of the hot topics which Yeshivah Bochurim enjoy discussing is what their Rebbe said or did; I believe this was no different in those days. The simplest way for everyone knew that the Netziv received newspapers was that they noticed his incoming mail. As for their knowledge of what went on in his house, many bochurim ate in his house on Shabbas and Yom Tov, as is clear from the various memoir literature. Thus, I do not think that R’ Epstein had free reign to claim whatever he wanted about the goings on inside the Netziv’s home.

I agree that I cannot prove that R Kook read the whole work in its entirety; I assume it is reasonable that he read all the parts about his Rebbe. Anyone familiar with how much the Netziv meant to him should be able to understand why I believe this. Conversely, I fully agree that people give haskomos to works they do not read, however that specific point has no direct bearing on my conclusions.

One of the memoir sources I quoted a few times in part one was from the various articles written by Micha Yosef Berdyczewski. Micha came from a chassidic home, learned in Volozhin for a short time, and ended up becoming a famous non-religious writer and thinker.[2] Thus, it begs the question how one could rely on such a source.

Berdyczewski wrote a lengthy article about Volozhin in Volume three of HaAssif (1886), pp. 231-242. This article was recently reprinted in his collected writings volume one (pp. 65-75) However, they did not reprint the five page appendix to the article. See the end of this post for the complete article.

The article is well written and appears to be a very accurate portrayal of Volozhin.[3] Many who wrote on Volozhin used it.

Reading the appendix we find that the Netziv helped Berdyczewski, providing him with some information for this article. Berdyczewski quotes two pieces from the Netziv (p. 239, 240).

I contacted the world-renowned expert on Berdyczewski, Professor Holtzman, to inquire if this letter is still around. He was kind enough to send me a scan of the letter and another letter of the Netziv to Berdyczewski. To the best of my knowledge, these letters have never been printed.[4] Follows are the aforementioned letters, with Professor Holtzman’s kind permission, followed by my transcription.

Letter 1

Letter 2

מכתב א

ב”ה ה’ לסדר ויברך אתכם. תרמ”ו. וולאזין.

כאור בוקר יזרח כבוד הר”ר האברך המופלג ושנון שלם ומשכיל על דבר יקר רוח כ”ש מ’ מיכה יוסף ני”ו.

מכתבו הגיע וציו[י]תי להעתיק המצבות. והנם רצוף בזה. והנני להודיעו. כי היינו עוסקים בבנין חומת הישיבה ה”ק. וגם מאריכים אותו כמה אמות. ואנו מקוים ב”ה, כי בחורף הבעל”ט נשוב ללמוד בו.

ע”ד השאלה שהכשיר שו”ב אחד שני ורדות.[5] ונפלא ממני הוראה זו בשתים. חלילה לילך נגד פסק הרמ”א, אשר כבר קבלנו כל מנהגיו שהנהיג. ואפי’ אם הי’ מקום להתיר, אין זה אלא בדעת הרב המו”ץ בקהלה, ולא השוחט. אכן אם להעביר את השו”ב מחמת זה או לא, אין לנו להגיד בזה מרחוק. ואין כל המדינות שוות בהתנהגות השו”ב עם הרבנים.

וה’ ישמרנו מלכד. הנני ידידו העמוס בעבודה

מכתב ב

ב”ה א’ בין כסא לעשור תרמ”ז

ישא ברכת המועד כבוד ידידי החכם המופלג ושלם משכיל על דבר כ”ש מ’ יוסף בארדיטשווסקיא ני”ו

מכתבו הגלוי הגיעני [ו]הנה ספרי מטיב שיר[6] למכירה אין לי כעת כי נשרפו ביום זעם ר”ל. ואלו הי’ לי הייתי שולחו למעל[ת]ו חנם כי מחירו מצער.

ע”ד מבוקשו לספחו לעשרה הנבררים[7] כבר נבררו. ואין עוד מקום. אך אם ירצה מע”כ נ”י להיות שקד בתורה, יכול לבא ולא יחסר לחמו כדרכה של תורה בעת הזאת.

הנני העמוס בעבודה רבה

ידידו נפתלי צביהודא ברלין

In 1888 Berdyczewski printed a journal called Beis Hamedrash which included an article from Rabbi Chaim Berlin [!] where Reb Chaim corrects and adds some important information to Berdyczewski famous article about the History of Yeshivat Volozhin. In this article, which it is obvious Reb Chaim Berlin read, Berdyczewski mentions the Netziv’s reading newspapers and a listing of the many newspapers the Bochurim of Volozhin read in his time.

Rabbi Chaim Berlin’s article was recently reprinted in the Nishmat Hayyim, Mamorim u’Mechtavim, (pp. 329-331) but the name of the person this letter was addressed to, Micha Yosef Berdyczewski, was edited out. [It appears that the commenters on this forum were not aware of this]. See the end of the post for the original article of Rabbi Chaim Berlin.

Professor Holtzman sent me the original letter of Rabbi Chaim Berlin to Berdyczewski and an additional letter of Rabbi Chaim Berlin to him. These letters were not printed before to the best of my knowledge.

Letter 1

Letter 2

 

מכתב א

בעזהי”ת. ג’, ך”א אלול, התרמ”ו. ביאלא.

כבוד הרב וכו’ ה’ ה’ רבא דעמי’ מדברנא דאומתי’

מ’ מיכה יוסף בארדיטשעווסקי הי”ו

ביום ה’ שבוע שעבר, פ’ כי תבא, שבתי ממעינות הישועה דרוזגעניק. אשר הלכתי שמה, עפ”י עצת הרופאים, להחליף כח [מ]צאתי מכתב מעלתו ערוך אלי, עוד בחדש תמוז העבר. אשר לדעתי [כ]בר עבר זמן שאלתו, כי בלי ספק כבר נדפס גם מאמרו הראשון [בה]אסיף. וגם המילואים, בעלי הצפירה. – ובר מן דן, אין אוכל [ל]מלאות בקשתו, טרם היות לנגד עיני, מאמרו הראשון. לזאת חדלתי [מ]חפצו זה.

אך. על ד”ת. אשר שאל בטעם פסק הרמ”א בשם מהרי”ו ז”ל. להטריף גם בחסר וורדא, גם בשתי וורדות. והדברים סותרים זא”ז. ומה גם לפי מנהגינו להכשיר יתרת מקמה?. ובלי ספק. כבר שלטו עיניו בכל [ה]אמור בזה, בט”ז ס”ק ד’. ובש”ך ס”ק י”ז. ולא הונח לו. וע’ עוד בפלתי [ס”ק] ב’. אבל האמת הוא, כמו שביאר רבינו הגר”א ז”ל, בביאורו ס”ק ה’ וס”ק ו’. [?] דבס”ק ה’ כתב. דמש”ה נהגו להטריף בחסר וורדא. כיון שדרכו להיות בכל הבהמות. והיינו. דבבאור הסוגיא קיי”ל כרש”י. דעובדא הוי בוורדא אחת. וא”כ מדינא דש”ס חסר וורדא כשר. כדפירש”י ז”ל. אלא דזה הי’ בזמן הש”ס, דלא הי’ שכיח וורדא אפי’ אחת. אבל לדידן דנשתנו הטבעים. ונמצא וורדא בכל הבהמות שלנו, ממילא, אם חסרה הוורדא, הויא שינוי והוי בכלל חסר. וטרפה. וכ”כ הר”ן בשם הרב אלברגלוני, דעכשיו שיש [לכל] הבהמות שלנו, עינוניתא דוורדא, אי משכחת דלית לה טרפה. וע’ בב”ח שביאר דבריו, דאזיל בשיטת רש”י ז”ל. וכמו שכתבתי.-. ואח”כ בס”ק ו’ ביאר רבינו הגר”א ז”ל, דמשום הכי נהגו להטריף בנמצאו שתי וורדות. משום כל יתר כנטול דמי, והו”ל חסרה הוורדא.-. זהו אמתות הדברים. וכן מצא[תי] גם בלבושי שרד ס”ק נ”ד. שבאות ו’. הקשה כקושיית מעלתו. ובאות ז’ יישב כדעת רבינו הגדול הגר”א ז”ל. ע”ש באריכות.-. ויש עוד לדבר בזה אך לעצר אני צריך. וכבר נתיישבה קושיית מעלתו, בדברים האלה. והי’ זה שלום לו, ולשנה טובה ומתוקה, יכתב ויחתם עם כל הכתוב לחי[ים] טובים בספר. כאשר עם לבבו. וכברכת המוקירו, מבלי הכירו, ומכבדו כערכו, ידידו”ש וטובו לעד. חיים ברלין בהג”מ נצי”ב הי”ו מוולאזין אב”ד דמאסקווא וכעת בביאלא.

מכתב ב

בעזהי”ת. ב’ דחנוכה, שנת “דע את אלהי אביך ועבדהו” לפ”ק

פה ביאלא.

כבוד הרב החכם, משכיל ושלם. חוקר קדמוניות. וחובר חברים.

מ’ מיכה יוסף באדיטשעווסקי הי”ו [??]

הגיעני מכתבו. ולמלאות בקשתו והפצרתו ממני, זה פעמים. במכתב גלוי [וב]מכתב חתום, שמתי עיני על מאמרו, “תולדות ישיבת עץ החיים” בהאסיף [שנ]ת תרמ”ז. ומצאתיו מלא טעויות ושגיאות. והנני סופר ומונה אותם, בפרט, [ב]גליון מיוחד, הרצוף הֵנה – כבקשתו.-.

ואשר הקשה לשאול ממני עוד. לשום עין על ספרו, “תורת העולם והאדם, לפי דרכי התלמוד, והבדילם מן היונים, כולל שטה כוללת מהשקפות התלמוד על עולם ההויה, ועל האנושות. על תורת האדם בפרט חובתו לעצמו ולאחר [ע]רוכים עפ”י דרכי ההגיון וחקירה העיונית”, כל זה לשון כבודו במכתבו [ש]דרש ממני לתת לו הסכמה על ספרו זה. בתתו לפני מפרק אחד ממנו. ואנכי מה אשיב לו. – האמת אגיד לכבודו. כי מעולם לא ראיתיו, ולא שמתי שמו וזכרו. ואינני יודעו ומכירו. אך את זה אני רואה שהגיע להוראה [ו]הוא גם מורה ואב”ד בישראל. ואחרי אשר כבר פנוי הוא להתעסק בענינים [א]לה. בלי ספק. כבר כל מקצועות שבתורה, הנחוצים להוראה, והם ש”ס בבלי וירושלמי, ותוספתא, וספרי רבותינו הראשונים, הרי”ף והרמב”ם [וה]רא”ש, וכל נושאי כליהם. וספרי ארבע טורים, וארבע שו”ע עם כל נושאי כליהם האחרונים הגאונים ז”ל. אשר כל אלה, נחוצים המה לרב ומורה, ובפרט בזה”ז. שא”א להורות. מבלי שיהא הרב בקי גם בספר פרי מגדים, בית אפרים, תבואות שור, לבושי שרד, סדרי טהרה, וכדו[מה.] ובלי ספק. כבר כל הספרים האלה, ערוכים ושמורים על דל שפתיו וד[מי] לי’ כמאן דמנחי בקופסי’. ואשר ע”כ הוא פנוי לבלות זמנו על ענינים אלה – [אבל] אנכי העני, אודה ולא אבוש, כי עדין לא הגעתי לידי מדה זו להיות כל התורה כלה, ערוכה על דל שפתי, ועוד זמני יקר לי, למיהדר תלמודא, ולא לעסוק בענינים אלה, ובאתרא דעייל ירקא, ליעול בשרא וכוורי.-. ואשר ע”כ רחוק אני מִתֵת הסכמה, על ענינים אלה. אשר עוד לא ירדתי לכוונתם ולתכליתם. ולא ידעתי מה המה. ובספרי רבותינו הגאונים הראשונים והאחרונים ז”ל. לא מצאתי דוגמתם. והמקום יפתח לבי בתורתו, דבר ה’ זו הלכה. וישים בלבי אהבתו ויראתו, לעשות [רצונו] ולעבדו בלבב שלם. כאשר עם לבבי.-.

מתולדות הגאון ר’ משה חפץ ז”ל. לא ידעתי מאומה. אם כי ספרו מלאכת מחשבת נמצא בידי. אך בלי ספק. נמצא הוא גם ביד כבודו. ויוכל לשאוב ממנו, את הדרוש לתולדות ימיו. ויותר מזה לא ידעתי.-.

יהי ה’ עמו, ויענה את שלומו, ככל חפצו, וחפץ ידידו, המכבדו כערכו, ומוקירו, מבלי הכירו, דו”ש וטובו לעד. חיים ברלין

A short time later Berdyczewski published several more articles related to Volozhin, one of which was a five chapter piece about the Yeshivah, titled Olam Ha-Atzeilus, printed in Hakerem in 1888. While this article does contain valuable information, it’s written in a different style than his earlier article. It was reprinted in the excellent collection Yeshivot Lita (pp. 132-151) and in the small Booklet Pirkei Volozhin (1984).

Another series of articles about Volozhin, written at the same time, was called Tzror Mechtavim Me-Eis Bar Be Rav and caused a great commotion. The series was printed in Ha-Melitz, starting from January 1888 and onwards. The series was written under a pen name, and only in the last issue did Berdyczewski sign his name.

In a memoir from someone who learnt in Volozhin at the time Berdyczewski’s articles were printed we find:

בעת ההיא הופיע בהמליץ פיליטון שנתן לדפוס ע”י בערדיצעוסקי… במאמר ההוא ציר הסופר בציורים נאמנים את חייהם של בני הישיבה את ענים ומרודם ואת לחציהם ובשבט עברתו הכה על ימין ועל שמאל את מנהלי הישיבה את חקיהם ומשפטיהם וכמעביר צאנו תחת שבטו כן העביר תחת שבט הבקורת את כל המנהגים מן ראש הישיבה עד השמש. המאמר ההוא עשה רושם גדול על מנהלי הישיבה וביחוד על ראשי הישיבה. בני הישיבה התיחסו אל המאמר ההוא בכובד ראש והעריצו את הסופר… [יהושע ליב ראדוס, זכרונות, עמ’ 68].

Radus continues in his autobiography that they had suspected someone specific in the Yeshiva for having authored these articles and that although Berdyczewski was involved in their writing, he was not the author. Radus writes that while this person was thrown out of Volozhin, he eventually became a renowned Rav. Unfortunately he does not name the person.

Regarding the Mekor Baruch, I wrote: “His work received a glowing haskamah from Rav Kook”.

In volume four of Mekor Baruch, at the end of the volume (pp. 14-15) R’ Epstein prints a letter from Rav Kook about the sefer but he does not print the whole letter. Rav Kook writes:

אבל יחד עם סדרי הזכרונות… וחותם האמת הטבוע עליהן…

For recent discussion about this letter see Eitam Henkin and Shmaria Gershuni, Alonei Mamreih 122 (2009)  (p.186).

Another comment regarding Mekor Baruch’s report was sent to me from Moshe Maimon:

R. Mazuz in his Mekor Ne’eman references the Mekor Baruch’s report twice. On p. 95 he relies on it to be Matir reading newspapers on shabbos and on p. 254 in a letter to Moshe Chavusha he quotes it to defend himself for citing R. Ovadia’s practice of listening to the radio every day.

More on the Netziv and reading newspapers:

In 1881, Rabbi Baruch Epstein wrote an article in Hamelitz about Volozhin defending it from various attacks in the newspapers. He describes Volozhin and the Netziv in depth:

מה אומר ומה אדבר על תכונת נפש נעלה של האיש הדגול מרבבה הגאון הנאור ר’ נצי”ב הי”ו… רוב מכ”ע לב”י ואחד בשפת רוססיא נמצאים בביתו, והוא אחד מן הזריזים הקודמים לקנות ספר חדש היוצא בעברית, יהיה מאיזה רוח ושיטה שהוא…”. [המליץ, יז, יום ב אדר תרמ”א (1881), גליון 3, עמ’ 54].

I am doubtful he would write something like this in a public forum, during the Netziv’s lifetime, if it was not true.

More on the Netziv and reading newspapers

In Shut Meishiv Davar we find a few more times that the Netziv refers to articles he read in newspapers.

ראיתי בכבוד הלבנון (משיב דבר, ב, סי’ קח)

ע”ד מאמר הגירושין בצרפת, הגיע לפה עלה הצפירה נו’ 44 וראיתי מאמר ותרגז בטני… (משיב דבר,ג, סי’ מט).

This last Teshuvah was actually printed in the Ha-Tzefirah before it was printed in the Meishiv Davar. Here is the original article:

But elsewhere in Meishiv Davar we find the Netziv writes:

 ראיתי שהמופלג ומדקדק הר’ אברהם לאנדמאן שי’ דקדק אחרי מש”כ בהעמק דבר… [משיב דבר, ב, סי’ קט].

In Igrot HaNetziv Me-Volozhin (p. 60) this teshuvah was printed with a few more words:

ראיתי בהמליץ נו’ 120 אשר המפולג ומדקדק הר’ אברהם לאנדמאן שי’ דקדק אחרי מש”כ בהעמק דבר…

Even more interesting is this letter was originally printed in the Hameilits. Here is the original:

However, it is apparent that based upon further evidence, Rabbi Taubies claim has no basis.

In part one of this article I cited a remarkable story from R’ Eliyahu Milikovsky about a Response that the Netziv wrote to an article in the HaMaggid. One might say that R’ Milikovsky’s memory failed him and he recalled the wrong newspaper. However here is the newspaper article written by the Netziv in the HaMaggid, referred to in this story. [Quoted in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, pp. 54-56]

The Netziv was responding to this article.

That aside, as we have shown in part one of this article, the Netziv quotes HaMaggid in his seforim. These quotes and their subsequent censorings were discussed there as well.

Here are some additional articles by the Netziv published in HaMaggid

This is reprinted in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, (pp.198-199)

There are more pieces of the Netziv in HaMaggid which will be discussed in a later post.

It bears mention that many other Gedolim also read and wrote in HaMaggid; see for example this piece of the Dikdukei Sofrim (one of many).

R’ Chaim Berlin (more on this shortly) also read the HaMaggid.

New evidence about the Netziv reading newspapers on Shabbas (and Censorship):

At the end of the January 7, 1869 issue of the Ha-Levonon newspaper there appeared an announcement regarding a new sefer that was to be printed soon for the first time from manuscript, namely The Ritva’s work on Nidah and his Sefer Ha-Zechron. Sefer Ha-Zechron is a defense of the Rambam from the Ramban’s various critiques in his Pirish Al Hatorah. After the announcement, Zalman Stern wrote a comment dealing with the subject of the Rambam’s reasoning for Korbonos.[8]

Less than a month later, in the February 11th issue of the Ha-Levonon newspaper, the Netziv wrote a lengthy response to Stern’s comment. The article is a beautiful essay by the Netziv, related to the reasoning for Korbonos.[9]

The Netziv begins his article with the following sentences:

הגיעני מווילנא על ש”ק שני עלי לבנון משנת ששית. וקראתי לשבת עונג מפרשת העלים ומדברי מע”כ שי’ המפקידים חן ודעת שכל טוב. ובהגיעי לנו 2 בבשורת סי’ הזכרון להריטב”א ז”ל נרגשתי במה שהעיר חכם א’ מעצמו וגם בשם האברבנאל ז”ל השגה…

Here we have, in black and white, the Netziv writing about himself that he read the newspaper on Shabbas![10]

In 1993, this article was reprinted in the previously mentioned new edition of the Meishiv Davar  (5:90). While they do cite that the source of this article is from the Ha-Levonon (but not an exact location) the first three lines I just quoted are missing and the piece begins with the words נרגשתי במה שהעיר חכם א’

Rabbi Chaim Berlin and Reading Newspapers in general:

In a letter[11] to Avraham Eliyhau Harkavy he writes:

האמנם כי מתענג אנכי לעתים, למצוא את דברי חכמת, המאירים כספירים, על דלתי מכה”ע השונים, וגם בספרים מיוחדים, יקרים מפנינים, אבל משנה שמחה הי’ לי הפעם, בשלח ידידי את הספר, לי לשמי, וארא, כי כמוני כמוהו, עודנו זוכרים איש את רעהו, וכי נאמנו דברי המלך החכם, כי כמים הפנים, כן הלבב, ואהבה טהרה ונאמנה לעולם עומדת [שנות דור ודור, א, עמ’ קצט (=נשמת חיים, מאמרים ומכתבים, עמ’ שלט)].

Elsewhere he writes:

הן ראיתי את הרב מי’ שאול הכהן קאצענעלינזאהן, עומד על המצפה, בצופה נומר 30… [אוצר רבי חיים ברלין, נשמת חיים, א, סי’ רח].

הנני להודיע לכבודו את הרשום אצלי… אשר זה מקרוב גמגמו מהבנת לשונו גדולים חקרי לב העומדים על המצפה בצופה להמגיד שנה זו… [נשמת חיים, סי’ קצט].

Although Rabbi Chaim Berlin read newspapers he writes:

את העלה ממכתב העתי ההולאנדי הגיעני, ואם כי עלי להודות לו כי חובב הוא את דברי לפרסמם ברבים בשמי, בכל זה האמת אגיד לו, כי אין דעתי נוחה כל כך מהדפסת דברי תורה במכתב עתי, מטעם המבואר בפ”ק דרה”ש יח ב’ שבטלו חכמים להזכיר שם שמים בשטרות שלמחר נמצא שטר מוטל באשפה. ומי לא ידע, שמכתבי העתים מסוגלים לזה, שלוקחים אותם בחניות לכרוך בהם כל מיני סחורות וכדומה ולמחר מוטלים באשפה ח”ו על כן לא ירד בני בזה [אור המזרח, לה:א (תשמ”ו), עמ’ 44-45 (=ר’ אליעזר ליפמן פרינץ, פרנס לדורו, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 326-327 ; נשמת חיים, מאמרים ומכתבים, עמ’ קסט)][12].

The Netziv writes about printing newspaper articles in Torah:

טרם אענה אני אומר, שאין הדבר נוח לי לפלפל בד”ת בעלי עתים, וכבר אמרו חז”ל חמוקי ירכיך נמשלו ד”ת לירך מה ירך בסתר אף ד”ת בסתר, ורק בראותי דבר מפליא שהיה אפשר להרבות ממזרים בישראל ח”ו, ראיתי חובה להודעי במקום רבים כי אין זה הוראה אלא טעות… (אגרות הנצי”ב ממלאזין, עמ’ נז).

Newspaper articles by Rabbi Chaim Berlin:

Although it appears from the above quoted letter that Rabbi Cham Berlin was against writing newspaper articles, we do find that he did write some. For example:

In the June 24, 1868 issue of Ha-Levonon we find an article of Rabbi Chaim Berlin.[13]

A few months later in the August 26, 1868 issue Ha-Levonon we find another article of Rabbi Chaim Berlin.[14]

It could be that he wrote those two articles as they were important issues but in general he did not write articles of Random Torah.

In the 1993 edition of the Shut Meishiv Davar, after reprinting this piece by Rabbi Chaim Berlin, they print a letter that the Netziv wrote to him on the subject.

Rabbi Rafael Shapiro, brother in law of R’ Chaim,[15] also argues on this Pesak and begins his Teshuvah as follows:

הן הגיעני זה כשתי שבועות עלי הלבנון נו’ ט’ שם ראיתי את חידושיו… ולדעתי לא כן ידמה…

R’ Chaim’s great-uncle, Rabbi Meir Berlin, also has a Teshuvah on the subject. He takes issue with R’ Chaim’s Pesak, begining his teshuva stating:

הובא לפני עלה א’ מלבנון… [אוצר רבי חיים ברלין, שו”ת נשמת חיים, א, עמ’ שיב-שיד].

In his memoirs about Volozhin, a student writes:

בנו הרב הגא’ ר’ חיים ברלין שנתמנה אחר זמן לרב במסקבה היה כותב במ”ע מאמרים על דרך השכלה והיה סופר מצוין בכתב ולשון ארמית שכתב בה מאמרים על טהרת לשונה… [משה יאפעט, רשומות וזכרונת, קובנה תרפ”ד, עמ’ 10]

Rabbi Chaim Berlin and Reading Newspapers on Shabbas:

Printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin is a letter by Rabbi Chaim Berlin, dated Sunday 1892.[16] In the letter he writes as follows:

בשבת אתמול בסעודת ש”ק [=שבת קודש] בחברת מרעים כבדים, אהובים וידידים, רבנים מצוינים, וגבירים אדירים, עלה לפנינו עלה מכה”ע [=מכתב עת] המליץ, מיום ג’ העבר, נו’ 139, ושם נאמר…

Here is an image of the Newspaper that they were reading:

Additions to note six about the Journal ‘Ittur Sofrim’: I should have mentioned that the Netziv was not happy about it at first, as he thought it would take away too much time from Rav Kook’s learning.[17] 

Worth pointing to is Berdyczewski’s quote from the Netziv when he was asked about starting a Torah Journal for the Bochurim to print some of their ideas

דכירנא כד הוינא בהישיבה, התעוררו הרבה תורנים משכילים ליסד מכתב עתי תורני, אשר בו יבואו חידושים כתובים ברוח הגיון, כללים הנמצאים בש”ס, מאמרים העוסקים בחכמת ישראל וספרותו, וכשאר באו להנצי”ב לבקש כי ישתדל בעדם רשיון הממשלה על זה אז גער בהם פן… התעדו קוראים נכבדים מה הוא הפן הזה? לא דבר אשר יכול להורס חלילה את מוסדי הישיבה מהשקידה הגשמית, על ידי עסקם בכתיבה… [הכרם תרמ”ח (=כתבי מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, א, עמ’ 97]

As one can see from the Netziv’s Haskamah to Ittur Sofrim here:

Rabbi Aaron Felder writes that he once asked Rav Moshe Feinstein about Rav Kook, to which Rav Moshe responded:

שבצעירותו היה הרב קוק אורך של ירחון תורני, והיו טוענים מכיריו שאין ראוי לאדם גדול שכמותו להיות אורך ירחון ומבחינת שאינו לפי כבודו [רשומי אהרן, א, עמ’ כח].

 Moshe Reines wrote in an article in the journal Beis Hamedrash printed in 1888:

גם חסרון ספ”ע מקדש לתורה ולהגיון לחקירה ולבקרת הוא חסרון מורגש בספרותנו, אולם החסרון הזה ימנה כנראה בקרוב, כי הנה הרה”ג ר’ אברהם יצחק הכהן קוק רב בעיר זימעל… אומר לה”ל מכ”ע חדשים כזה בשם עיטור סופרים, המקדש לתורה ולתועדה, וכבר נתנה החברת הראשונה בדפוס נחכה נא ונראה היצליח ד’ את דרכו אם לא [בית המדרש 1888, עמ’ 86].

See also R. Shmuel Alexandrov, Michtavei Meckar Ubikurut, 1, Vilna 1907, p. 7; R’ Mordechai Gimpel Yoffe’s letter to Rav Kook in Igrot LiRaayah, p. 17; R’ Kluger’s letter Ibid, pp. 26-27; Y. Mirsky, Rav Kook, Mystic in a time of Revolution, pp. 20-21.

Addition to note seven: The new version of ‘Ittur Sofrim’ does not say where their copy of Rav Zev Turbavitz’s letter about the Heter of the Netziv is from.

Rabbi Baruch Oberlander sent me a reference to Rav Zev Turbavitz’s Shut Tifres Ziv (1896), pp. 51-55 where he has a lengthy Teshuvah about reading newspapers on Shabbas in the beginning he writes:

 אמנם כעת יצא לאור ספר אחד ראיתי בו מכתב מאחד מגדולי הזמן שהביא….

In this Teshuvah he does not write the Netziv’s name nor the journal’s name nor does he write as sharply as he does in the letters I quoted from him to the Aderet and Rav Kook. But he does take strong issue with the Netziv’s Heter, going through the Sugyah at great length.

Addition to note eight: Both editions of Rabbi Chaim Berlin’s Teshuvot fail to mention the source of this Teshuvah; it’s printed in the back of the Shut Bikurei Shlomo (1:321). See also Shut Nishmat Chaim, p. 343, where he mentions he printed the Teshuvot found in Shut Bikurei Shlomo but he does not say where he did so.

Addition to note nine: The reference Shut Bikurei Shlomo siman, 3-4 includes a Letter of Rabbi Yehosef Zechariah Stern on this topic. In the new edition of the Shut Zecher Yehosef printed by Mechon Yerushalyim (2014), they reprinted this Teshuvah with many additions (2, pp. 437-440) from the notes of R’ Stern which he wrote on the side of his copy of Shut Bikurei Shlomo.

Who censored the 1894 edition of the Meishiv Davar?

In the Shar of the Sefer of both editions it says it was printed:

בהוצאת אשת הגאון זצלה”ה ובניה

I am not sure how much the sons Meir and Yakov had to do with the printing. Meir was fourteen years old at the time and Yakov was about seventeen[18].

R’ Chaim Berlin wrote to Rabbi Eliezer Lipman Prins:

מכ”י מר אבא הגאון החסיד זצלה”ה נדפס אחר פטירתו, שו”ת משיב דבר ע”י אלמנתו, הדרה בוורשא, ואך ממנה יכול רום מעלתו להשיגו, על פי האדרססא שארשום בשולי מכתבי, ובידי לא נמצא כי אם ספר אחד למעני [אור המזרח, לה:א (תשמ”ו), עמ’ 44-45 (=ר’ אליעזר ליפמן פרינץ, פרנס לדורו, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 324; נשמת חיים, מאמרים, עמ’ עח)].

I would say the Netziv’s wife had much more to do with the printing than her sons, however I do not think that Batyah Mirel Berlin[19] was the type to censor such a thing. According to her granddaughter’s description of her:

בשעות הפנאי המעטות שלה עיינה סבתא בעיתונים ובספרי הקודש בחומש ובנביאים, בהם הייתה בקיאה למדי [טובה ברלין פפיש, ספר וולוז’ין, עמ’ 481 (= צלילים שלא נשכחו, עמ’ 55)].

Furthermore her father the author of the Aruch Hashulchan writes:

נ”ל דכתבי העיתים אינם בכלל זה ומותר בחול לקרותן שהרי הם מודיעים מה שנעשה עתה וזה נצרך להרבה בני אדם לדעת הן במה שנוגע לעסק והן במה שנוגע לשארי עניינים אבל עניינים שכבר עברו מן העולם מה לנו לדעת אותם וכן כל דברי הבלים שיש בהם שחוק וקלות ראש וק”ו דברי עגבים עון גדול הוא ובעוה”ר נתפשטו עתה בדפוסים ואין ביכולת למחות בידם  (ערוך השלחן, סי’ שז ס”ק ט).

Here is an advertisement published shortly after the Netziv died, asking for financial assistance for completing the printing of the Meishiv Davar.

Appendix One:

Appendix Two:

 Mossad HaRav Kook 2015 sale

By Eliezer
Brodt

For over
thirty years, starting on Isru Chag of Pesach, Mossad HaRav Kook publishing
house makes a big sale on all of their publications, dropping prices considerably
(some books are marked 65 percent off). In recent years their practice has been
to publish several new titles in the few weeks prior to the sale; during the
rest of the year not too many titles are printed. They also reprint some of
their older titles that have gone out of print. Some years important works are
printed, some years not so much. In recent years one important title printed
for the first time was R’ Dovid Tzvi Hoffman’s commentary on Chumash Shemos,
translated from the original German.

What
follows is a list and brief description of some of their newest titles.

א. תורת חיים- משלי, ב’ חלקים תתקעז עמודים, כולל
פירושים על כ”י עם מקורות והערות, של רס”ג, רש”י, ראב”ע, ר’
יוסף קמחי, ר’ יונה, רי”ד, רלב”ג, מאירי, ר’ נחמיאש.

This work
is a continuation of their excellent Toras Chaim series which is very useful.
To date they have done Chumash, Avot (2 volumes), 5 Megilot (3 volumes) and
Hagadah Shel Pesach.

ב. הגדה של פסח- תורת הראשונים, ר’ אביגור אריאלי,
פירושי הראשונים שבדפוס ושבכתבי- יד שלא נכתבו על סדר הגדה, רכד עמודים.

 This work is a large collection of citations from
Rishonim, related to the Hagadah but not specifically written as a Pirush on
the Hagadah, such as citations from, for example, in their works on Chumash or
the like. The focus of this collection is the material dealing with Peshat of
the Hagadah not the Halacha aspect. I hope that eventually they will print such
a collection of all such Halacha material.

ג. הכתב והקבלה, ר’
יעקב צבי מקלנבורג, ב’ חלקים, ביאור על חמשה חומשי תורה, ערוך ומתוקן על פי דפוס
ראשון עם מבוא השלמות ומפתחות בעריכת ר’ משה צוריאל, תתתרנו + 80 עמודים.

 There are numerous highlights
to this new edition of this classic work. Among them are the notes and many
indexes all done by Rabbi M. Tzuriel. Perhaps most important is the restoration
of seventy(!) pages of text found only in the first edition of this work.

ד-ה. דרשות נחלת דוד,
ר’ דוד טעביל ממינסק, ערוך על פי דפוס ראשון עם מקורות  והערות ובתוספות כותרות משנה מאת הרב דוד
רובינשטיין, שיח עמודים.  דרשות בית דוד, ערוך
על פי דפוס ראשון עם מקורות  והערות ובתוספות כותרות משנה מאת הרב דוד
רובינשטיין, תמא עמודים.

In addition
to bringing back into print these two classic Derush seforim from R’ Dovid
Tevel, Talmid Muvhak of R’ Chaim Volozhiner, This edition also abounds with
useful notes, mostly pointing to comparative sources from his Rebbe and the
Gra. One minor complaint is the lack of an index.

ה. תשובות הרשב”א,
חלק שלישי, מסכת שבת עירובין: הרב חיים דימיטרובסקי.

This is the
second volume from this series. This is part of the much anticipated work on
the Rashba from Professor C.Z. Dimitrovsky z”l. However we will have to
wait for a careful review from the experts on the Rashba to weigh in if this is
as important as was expected.

ו-ז פירוש רלב”ג,
על נביאים ראשונים ב’- כתובים, הרב יעקב לוי על פי כ”י ודפוס ראשון עם מקורו
והערות. פירוש רלב”ג על איוב- משלי [איוב ע”י ר’ משה צוריאל, משלי
ע”י ר’ יעקב לוי].

These two
volumes continue the series of critical editions of the Ralbag’s works. The
volume on Iyuv has a partial index of the Ralbag from R’ M. Tzuriel. Worth
mentioning is his small newish work on the Ralbag called Otzros HaRalbag
(179 pp.), not printed by Mossad HaRav Kook.

ח. תוספות רי”ד
על מסכת קידושין, מהדיר: ר’ דוד מצגר.

This work
is based on the first edition (as no known manuscripts have survived on this Mesechtah)
and includes many notes.

                       

ט. אעברה נא, רבקה
מנוביץ-מעיני, סיפורו העלום של הרב דב מעיני מצורף דיסק עם מאמרים דברי תורה וניגונים.  תחקיר היסטורי שלמה טיקוצינסקי, 287 עמודים.

This
biography looks very promising. It deals with R’ Maayuni’s tragically short
life. Included are parts about life in Slabodkah, his relationship with his
Rebbe Muvhack, R’ Avrhom Eliyhuah Kaplan, his time in Beis Medrash Harabonim in
Berlin, Yeshivas Chevron in Eretz Yisroel and more. This book was written by
his daughter and Dr. Shlomo Tikochinski (expert on Slabodkah and Chevron
Yeshivah). It also includes excerpts of many of his letters. In the digital
world of today this volume comes with a flash drive which contains a bunch of
songs composed by R’ Maayuni and a volume of his correspondence (243 pp.). The
digital volume includes many pieces of great interest such as a 17 page article
about R’ Avrhom Eliyhuah Kaplan, a letter of his to a friend written right
after R’ Kook famous speech at the opening of Hebrew university (anti) and a
beautiful descriptive letter of R’ Moshe Mordechai Epstein arrival to
Yerushalayim and to Chevron [including references to the fights between the
camps of R’ Kook and R’ Sonenfeld].  I
guess the reason why this volume was not printed together with the biography
was a financial issue but I would have liked for them to have printed it in hard
copy (I am old fashioned).

י. תורה שבעל פה,
סמכותה ודרכיה, ר’ יהושע ענבל, 779 עמודים.

 A table of contents of
this work is available upon request. It deals with many of the “hot”
and “sensitive” topics of the day. Including Chazal’s knowledge of
science, how to understand Chazal attitude to Aggadah and much more. I really
hope to see some through reviews about this work in the future. It appears that
a form of some of the material in this book originally appeared here.

 יא.  צהר לבראשית, ר’ צבי אינפלד, ב’ כרכים, ניתוח מעמיק לפרשת
בריאת העולם עם ביאור נפלא לפסוקי תורה בענין זה, 987 עמודים.

Also worth mentioning
in this brief survey is the English translation of The Mishlei Daat Mikrah
volume and the two volume English translation of Esther Farbstein’s work on
Hungarian Jewry during the Holocaust.

One last
title worth mentioning is their reprint of Rav Maimon’s memoirs which appear to
be of interest.

A complete
catalog is available upon request eliezerbrodt@gmail.com

New Book sale 2015

By Eliezer Brodt

This list consists of a few parts. Many of these titles are very hard to find. Some of the prices are better than others, but all in all I think they are fair. Almost all the books are in good shape. E mail your order to eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available. Payment will be done via Pay Pal. Shipping is not included in the price; that depends on the order and size, ranging between 6-9 dollars (with a few exceptions) a book. All books will be air mailed out after I receive payment. For every 5 titles purchased there is a 10 percent discount [not including the shipping] [a set count as one title]. This does not include the titles at the end of the
list as those are already discounted.  The end of the list contains a special list of books for $5, $10 or less. There is only one copy of each of  those titles. Feel free to ask for details about any specific book on the list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.com thank you and enjoy.

2. עלי ספר כרך
11,

3. בנתיבות
התלמוד, שמעון פדרבוש, ירושלים תשיז

4. דרשות
מר”ן ר’ יוסף קארו, הוצאת שיח ישראל

5. התורה והחיים בימי הביניים, כרך
ראשון / משה גידמן

6. ההלכה כוחה
ותפקידה, אליעזר ברקוביץ, ירושלים תשמא

7. משפט המלוכה
בישראל, שמעון פדרבוש, ירושלים תשלג

8.
הרהורים בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד

1.
זכרון נשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, רחל אליאור (הקיבוץ המאוחד),

2.
הדת הפנימית: פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקופתם במקורות היהדות (בר אילן)

3.
המסע האנושי למשמעות; עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, אבי שגיא, ישראל
תשסט

4.
יהדות ללא אשליה, א’ גולדמן, ירושלים תשסט (כתר)

5.
הסיפור בכתבי הקודש, יוספה רחמן, ישראל 2007
(הקיבוץ המאוחד)

6.
קווים לתולדות עם ישראל בתקופת התנ”ך, יעקב גורן, ישראל 2008 (הקיבוץ המאוחד)

7.
אוכלים לדעת: תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז”ל, רוחמה וייס, תל-אביב תשע

8.
אמונה לאחר השואה, אליעזר ברקוביץ, ירושלים תשסו (הוצאת שלם)

9.
מסע בסיפורי חסידים, יהודית בר-יש”ע גרשוביץ, ישראל 2011

10. האשכנזים הראשונים: תולדות
היהודים באירופה הצפונית וכו’, אשר פרישמן נורמות הקיום של העם 11. היהודי בזמן
החדש / אליעזר שביד (ספריית הילל בן חיים)

12.
האשה אשר נתתה עמדי: נשים כעילה לעימות ולמלחמה במקרא, רחל רייך, ישראל 2005.

13.
ותצא דינה; קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, חיים חיון, ירושלים תשעא

14.
וידויים, אוגוסטינוס, תל-אביב 2001 (ידיעות אחרונות)

15.
דקדוק ארמית בבלית, י”נ אפשטיין, (מאגנס-דביר)

16.
ספר שופטים אמנות העריכה, יאירה אמית, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים תשנב

17.
מסרת סיג למקרא, דוד כהנא, ווינא תרמב (הוצאת מקור)

18.
ספר חיים שירמן; קובץ מחקרים, בעריכת ש’ אברמסון וא’ מירסקי, ירושלים תשל

19.
ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, עודד ליפשיץ, ירושלים תשסד

20.
חקרי יהדות, פדרבוש

21.
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך שלישי ספר שני: קול רינה ותפילה / מהדורת זאב
בן-חיים, ירושלים תשכו

22.
התנ”ך היה באמת, ליאורה רביד, הוצא’ ידיעות אחרונות,

23.
דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, אמנון שפירא (ספריית
הלל בן חיים)

24.
זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד / עדיאל שרמר
/

25.
חלומות השוא ידברו: חלומות התגלות במקרא ומקומם בתולדות האמונה והמסורת בישראל
הקדומה  / רות פידלר

26.
מאמר אסתר: סוגיות חברה ומוסר במקרא ע”פ שיעוריה של אסתר שפרעם

27.
היסטוריה: מיתוס או מציאות: מחשבות על מצב המקצוע, אלעזר וינרב, האוני’ הפתוחה

28.
ממשה ליהושע ומנס לטבע; ניתוח ספרותי של פרקי הכיבוש בספר יהושע /  אליהו עסיס חברה

29.
משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום /  מאיר מלול רווח בין האותיות: 39. שיעוריו
התלמודיים של לוינס / אליזבט גולדוין

31.
דורש טוב לעמו: הדרשן וספרות הדרוש בתרבות העממית, בעריכת נחם אילן

32.
הגותו הפילוסופית של הרב סולובייציק, חלק א, דב שוורץ

33.
מליצת עפר ודינה לדון וידאל בנבנשת, מהדורת מתי הוס

34.
פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים / בעריכת ב”ז קדר

35.
איש ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאל, גאולה בת יהודה

36.
בעבותות השכול: עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים / חיים ליכט

37.
דת ללא אשליה נוכח עולם פוסט מודרניסטי / גילי זיוון

38.
מיתוס ותבונה ביהדות ימינו / אריאל טל

39.עיונים
בספרות השומרונית ובספרות הקראית / אילה ליונשטם

40.
לשון חכמים לפי מסורות בליות שבכת”י ישנים / אפרים פורת

41.
מסע הצלב הראשון והיהודים, רוברט חזן, ירושלים תשס

42.
הרהורים בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד

43.
פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זכרון לאברהם שליט, בעריכת א’ אופנהיימר,
ירושלים תשמא (יד בן צבי)

44.
אוצר יהודי ספרד, כרך 8

45.
מסכת נשים: חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה (קריאה בסיפורים תלמודיים ורבניים ושני
מדרשי שיר), אדמיאל קוסמן

46.
צחוק אברהם: פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, יצחק בנימיני, הוצאת רסלינג

47.
מסע הנשמה – נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב”ד, שלי גולדברג, ירושלים תשסט.

48.
משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ג

49.
הביוגרפיה של עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא, אילנה פרדס, מכון ון ליר
בירושלים–תשס״א,

50.
ספר הגבורה (שני כרכים)

51.
סידור התפילה; פילוסופיה שירה ומסתורין, אליעזר שביד

52.
בין חורבן לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, אליעזר שביד

53.
דיאלוגים סוקרטיים מאת: כסנופון,

54.
ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שלום בראון

55.
עמו אנוכי בצרה : יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה, מאת: אליעזר ברקוביץ

56.
מוסר המקרא והתלמוד, שלמה זלמן פינס, ירושלים תשלז

57.
בעת אישן ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, ד’ מרקס, תל-אביב 2010

58.
פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים, הילרי פטנאם, ירושלים תשעב

59.
ויפגע במקום: הסיפור התיאופני במקרא, ג’ורג סברן

60.
שכול והאגדה החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה / מרדכי רוטנברג, ת”א 2005

61.מועדי
ישראל: זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית שני, בעריכת י”ש ליכט, ירושלים תשמח

1. Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim,
[paperback], $12

2. Issac Barzilay, Between
Reason and Faith, Anti-rationalism in Italian Jewish Thought 1250-1650, $21

3. Simon Ginsburg, The
life and works of Moses hayyim Luzzatto, 20$

4. Magicians Theologians and doctors, H. J. Zimmel 25$

5. Julius Kaplan, Redaction of the Babylonian Talmud $35

7. Mordechai Akiva Friedman, Jewish Marriage in Palestine,
vol. 2: The Ketubbah Texts Tel Aviv and New York 1981, IX + 517 pages, 36$

 New Seforim and Books 2015

by Eliezer Brodt

What follows is a list of new seforim and books I have seen around in the past few months. Some of the titles are brand new others are a bit older. I am well aware that there are new works worth mentioning that are not included.  Due to lack of time I cannot keep track of every book of importance nor comment properly on each and every work. I just try to keep the list interesting. For some of the works listed I am able to provide a Table of Contents or a sample feel free to email me at eliezerbrodt@gmail.com. I hope you enjoy!

א. חומש ויקרא עם ביאור מעט צרי על תרגום אונקלוס, רמו עמודים

ב.  מדרש אסתר רבה, מהדיר
יוסף תבורי וארנון עצמון, קלג + 284 עמודים ,מכון שכטר, [ראה כאן
וכאן]

ג. מדרש חדש על התורה [מהדיר: גילה וכמן], עא +297 עמודים,
מכון שכטר

ד. משלי עם רש”י [על פי כ”י] עם ד’ פירושים קדמונים,
מראה רחל, מאת ר’ ישראל הרצג, ור’ יוסף קמנצקי, ריד עמודים

 ה. ספר חסידים, כתבי
יד פארמא ורומא, מכון אוצר הפוסקים,  תקנא
עמודים +234 עמודים מפתחות

ו. ספר המכתם, ברכות פסחים, ראש השנה [כולל מבוא חשוב מידידי
דר’ פנחס רוט], הוצאת אהבת שלום

ז. צרור החיים לר’ אברהם סבע [בעל ה’צרור המור’] על מסכת אבות
[מכ”י, על פרקים ד-ו], מכון בן צבי, 211 עמודים

ח. ספר הגור, פירוש קדמון על פירוש רש”י לתורה, שמות, רכד
עמודים

ט. ר’ משה ן’ מכיר, סדר היום, עם גלי’ עץ ארז, מאת ר’ אברהם
דויטש, תתה עמודים

י. ר’ חיים ויטל, דרך חיים, אהבת שלום, כולל ק’ שנות חיים על
ר’ חיים ויטל, נד+פד עמודים

יא. שפתי דעת, דרשות על התורה, לבעל הכלי יקר, מכון עצי
אלמוגים, ב’ חלקים [כולל מבוא חשוב עליו]

יב. ר’ יחיאל מיכל, נזר הקודש, על מדרש בראשית רבה, ג’ חלקים,
מכון זכרון אהרן

יג. רבי כליפא בן מלכה, כף נקי השלם, 444 עמודים [כולל חומר
חשוב]

יד. שמחת בית השואבה להגר”א, ר’ נחמיה פעפער,  מכון הגר”א, רסג עמ’ +  ספר ההספדים על הגר”א, קסג עמודים

טו. תהלים עם פי’ מדרש חכמים לרבנו פנחס מפאלאצק, [על פי
כ”י ודפוס ראשון],  תפח עמודים

טז. ר’ חיים רפאפורט, זכר החיים, וזכר שמחה, לר’ שמחה רפאפורט,
שם עולם,  73+ 387+ 114 עמודים

יז. ר’ יוסף עהרענבערג, דברי אמת דרושים, ילקוט דברי אמת, תקפג
עמודים

יח. ר’ מרדכי סופר, סופר המלך, [בית אפרים, פליטת
סופריהם:מאמרים, פאר הסופר: תולדותיו], רצא עמודים

יט. ר’ צדוק הכהן, צדקת הצדיק עם מקורות וציונים, תלב עמודים

כ. ר’ שמעון הארקי, שבעים תמרים, על צוואת רבינו יהודה החסיד
ז”ל, כולל הערות ע”י ר’ פינחס וואלהענדלער, רמז עמודים

כא. ר’ יוסף זונדל הוטנר, בכורי יוסף, כולל פרקי חיים,
שו”ת וחידושים, תשובות חדשות מכ”י וחידושי יו”ד, רלז עמודים

כב. אור שמח, מדע אהבה זמנים, עם ביאורים והערות ‘אורה ושמחה’,
תתקלז עמודים

כג. טוטפות, אוסף כתבי ידות, י”ל לקראת שמחת הבר מצוה של
יאיר מנצור, עה עמודים

כד. ר’ מאיר אריק, טל תורה, הגהות הערות וביאורים על ש”ס
בבלי וירושלמי, כולל הערות מראה מקומות השוואות, מפתחות והוספות מכ”י,  תרפו עמודים

כה. גנזים ושו”ת חזון איש חלק ד, תסג עמודים

כו. ר’ צבי פסח פרנק, מקראי קודש שבת, ב, שי עמודים

כז. ר’ אברהם פעסין, תמורת איל, מסכת מגילה, תשיז עמודים

כח. לצדדין קתני, ר’ שאול אלתר, קובץ הערות והארות שנכתבו על
צדדי הספרים תפ עמודים

כט. ר’ שלום לוין, שיעורי הלכה למעשה, בשלחן ערוך הרב,
או”ח, תקלז עמודים

ל. ר’ אריה וסרמן, אוצר הכיפה, ב’ חלקים, הלכה, מנהג חקר
ועיון, תרכו+תשפב עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים]

לא. שיעורי רבנו משולם דוד הלוי, דרוש ואגדה, ביאורי תפילה
עובדות, עניני השעה, תשיד עמודים

לב. אעלה בתמר, מתורת בריסק, משולחנו של מרן רבינו בעל אילת
השחר, רפא עמודים

לג.קונטרס ט”ו בשבט, בהלכה ואגדה, קטז עמודים

 לד. ר’ יעקב בלוי, ברכת
יעקב, הלכות ברכות ותפילה, שיט עמודים

לה. איש על העדה, ב הליכות והנהגות של רבינו הגרי”ש
אלישיב זצוק”ל, רצז עמודים

לו. ר’ חיים פאללאק, מבאר השבת, סעודת ליל שבת קודש, תשלט
עמודים

לז. אנציקלופיה תלמודית, כרך לד, לא ילבש- לא תעשה [ניתן לקבל
תוכן הענינים]

לח. ר’ מרדכי גרוס, אדמת קודש, הלכות והליכות התפלה וההשתטחות
על ציוני קדמונינו גדולי ישראל, תתסח עמודים

לט. ר’ משה גלביין, פני החמה, ביאורים וחידושים לסימני מנין
הפסוקים, רלא עמודים

מ. ר’ יעקב סקוצילס, קונטרס אהל יעקב על הלכות שנים מקרא ואחד
תרגום, קט עמודים

מא. המעין גליון 212

מב. היכל הבעש”ט, גליון לו

מג. מן הגנזים, ספר שלישי, אהבת שלום, תכב עמודים

מד. אסיף ב, [ב’ חלקים]

מה. המשביר א , [מוקדש לתורת ר’ עובדיה יוסף] [ניתן לקבל תוכן
הענינים]

א. ר’ משה שבת, השתלשלות התורה [ספרד-מזרח], כולל חומר חשוב על
זמן הגאונים בדגש על ישיבות ספרד, תנ עמודים

ב. ר’ חנוך טוביאס, סופה וסערה, הפרשיות הגדולות שהסיערו את
עולם ההלכה, ראשון בסדרה [מהדורה שניה], 126 עמודים [ר’ סעדיה גאון ור’ אהרן בן
מאיר הירושלמי המזויף ‘הלעיטהו לרשע וימות’]

ג. ר’ חנוך טוביאס, סופה וסערה, הפרשיות הגדולות שהסיערו את
עולם ההלכה, רביעי בסדרה, 160 עמודים [מל ולא טבל גוי של שבבת או יהודי של שבת
מצה מריבה- מצות מכונה חמץ גמור או הידור מצוה מאבק ופולמוס סביב היתר המכירה]

ד. יעקב דינקל, מערכות השמיטה, השתלשלות שמירת השביעית בארץ
הקודש וסקירת שנות השמיטה משנת תק”ב, 388 עמודים

ה. אהרן סורקסקי, החוט המשולש, שלושת הגאונים אדירי התורה, ר’
דוד פרידמן, ר’ יצחק אלחנן ספקטר, רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפניבז’, רנא עמודים

ו. חרבא דמשה, מהדיר יובל הררי, 213 עמודים [הדפסה שנייה]

ז. המקרא בפרשנות חז”ל, יואל ועמוס, יצחק פנקובר ומנחם בן
ישר, בר אילן, 928 עמודים

ח. קובץ על יד, כרך כג, [ניתן לקבל תוכן הענינים]

ט. שמא פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, האקדמיה
ללשון העברית, 565 עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים]

י. מנחם קרן-קרץ, מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות
יהודית חילונית למרגלות הרי הקרפטים, מפעל דב סדן, 316 עמודים

יא. יונתן גרוסמן, אברהם סיפורו של מסע, ידיעות ספרים, 566
עמודים

יב. יעקב ברנאי, המראה של אירופה, פרקים בתולדות הקהילה
היהודית באזמיר במאות השבע עשרה והשמונה עשרה, [כולל בין השאר הרבה חומר על ה’כנסת
הגדולה’], כרמל 433 עמודים

יג. הספרייה של תנועת ההשכלה, יצירתה של רפובליקת הספרים בחברה
היהודית במרחב הדובר גרמנית, עם עובד, עורכים: שמואל פיינר, זהר שביט ועוד, 503
עמודים

יד. עזגר גולד, על הנסים ועל הטבע, עיון פילוסופי בספרות
ההלכה, בר אילן 334 עמודים

טו. בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית, אישים ורעיונות,
אוניברסיטה משודרת 178 עמודים

טז. יצחק מייטליס, פרשת דרכים, מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות
השבוע, מגיד, 430 עמודים

יז. אריה מורגנשטרן, דוחקי הקץ משיחיות לאחר המשבר השבתאי,
מחקרים ומקורות, 559 עמודים

יח. אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל, בעקבות שיעוריו של
אביעזר רביצקי, מרכז זלמן שזר, 386 עמודים

יט. אקס ליבריס, גיש עמית, קיבוץ המאוחד, 220
עמודים

כ. היסטוריה מתנגשת וקיום משותף, פרספקטיבות חדשות על המפגש
היהודי  פולני, עורך דניאל בלטמן, מגנס,
396 עמודים

כא. יואל בן נון, המקור הכפול, השראה וסמכות במשנת הרב קוק
לאחד את הבלתי מתאחד, ספריית  הילל בן
חיים, 438 עמודים

כב. רות קרא-איוונוב קניאל, קדשות וקדושות, אמהות המשיח במיתוס
היהודי, ספריית  הילל בן חיים 356 עמודים

כג. מ.מ. סילבר, בשליחות המערב, מבט אחר על ההיסטוריה היהודית
המודרנית, ספריית  הילל בן חיים, 334
עמודים

כד. מהר”ל אקדמות, פרקי חיים, משנה, השפעה, עורך אלחנן
ריינר, מרכז זלמן שזר, 602 עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים] [מצוין]

כה. עדה רפפורט-אלברט, חסידים ושבתאים אנשים ונשים, מרכז זלמן
שזר, 522 עמודים

כו. אלי מוסקוביץ היהודים של הטיטאניק, כרמל, 222 עמודים

כז. חנה ארנדט גרשום שלום, חליפת מכתבים הוצאת בבל, 512 עמודים

כח. מיכל שאול, פאר תחת אפר, החברה החרדית בישראל בצל השואה
1945-1961, בן צבי, 492 עמודים

כט. סידרא כט, 194 עמודים

ל. דעת 78, 182 עמודים

לא. בד”ד 29

לב. נטועים 19 ניתן לקבל תוכן הענינים

לג. עת לחננה, הרב צבי הירש קלישר וההתעררות לציון, עורך אסף
ידידיה, בן צבי, 275 עמודים

לד. נועם זדוף, מברלין לירושלים ובחזרה, גרשם שלום בין ישראל
וגרמניה, כרמל, 484 עמודים

1. Jordan S. Penkower, Masorah and text Criticism in the early Modern Mediterranean, Moses Ibn Zabara and Menahem De Lonzano, Magnes Press, 343 pp. [Beautiful!]

2. Haym Soloveitchik, Collected Essays 2, Littman Library, 425 pp. [A Masterpiece]

3. R. Jonathan Eibeschütz, And I Came this Day unto the Fountain, ואבוא היום אל העין, Critically Edited and Introduced by Paweł Maciejko, With Additional Studies by Noam Lefler, Jonatan Benarroch and Shai Alleson Gerberg, 2014, 360 pp.

4. Sabbatean Millenarianism in the Seventeenth Century: A Study of Moshe Abudiente’s Fin de los Dias, Avraham Elqayam המסע לקץ הימין: בשורת הגאולה השבתאית למשורר משה
בן גדעון אבּודיֶנטֵי, 504 pp.

5. Rabbi Klein, Lashon Hakodesh History, Holiness and Hebrew, Mosaica Press, 289 pp.

6. Rabbi Hool, The Challenge of Jewish History, the Bible, The Greeks and the Missing 168 Years, Mosaica Press, 256 pp.

7. Dovid Lichtenstein, Headlines: Halachic Debates of Current Events, OU Press, 462 pp.

8. Elisheva Baumgarten, Practicing Piety in Medieval Ashkenaz, Penn Press, 334 pp.

9. Marc Saperstein, Leadership and conflict: Tensions in Medieval and Early Modern Jewish History and Culture, Littman Library, 379 pp.

10. David B. Ruderman, A Best Selling Hebrew Book of the Modern era: The Book of the Covenant of Pinhas Hurwitz and its remarkable Legacy, University of Washington, 172 pp.

11. Michael J. Broyde and Ira Bedzow, The Codification of Jewish Law and an Introduction to the Jurisprudence of the Mishna Berura, Academic Studies Press, 387 pp.

12. Dialogue 5

13. Hakirah 18

Visiting Zoos in Halacha

By Eliezer Brodt

Zoos are hotspots on Chol Hamoed. Standing together with the rest of Brooklyn or Yerushalayim, trying to give your children a glimpse of a penguin or seal or elephant, is always a pleasant way to spend a day. But what do the poskim have to say about visiting the zoo? [1]

 The Gemara in Berachos (58b) notes that if one sees a monkey or an elephant he should make the brachah “M’shaneh habriyos.”This halachah is brought in the Tur and Shulchan Aruch. [2] There are a few questions to ask about this brachah. How often should the brachah be made? That is actually a machlokes Rishonim. The Ravi, known as the second Raavad, says that one makes this brachah of “M’shaneh habriyos” only once in 30 days on any specific animal, i.e., a particular elephant. However, if you see another animal, that is, a second elephant, you can make another M’shaneh Habriyos even within 30 days of the first brachah. [3] The Radvaz quotes this Ravi. [4] However, the Tur quotes a Raavad that one only makes such a brachah once in a lifetime, as the effect that seeing this animal has on a person is a onetime thing. The Tur himself argues and says that, as the Ravi said, after 30 days one can make a brachah on the same animal again. The Mechaber paskens like the Raavad, and the Rema paskens like the Tur. The Shulchan Aruch Harav says when we say that this brachah is made only once in a lifetime, that refers to each kind of animal. [5] This is the opinion in Rabbi Aaron Eichorn’s Mishnah Berurah [6] as well
as that of Rav Elyashiv,[7] among others. However, the Shulchan Shlomo [8] and Aruch Hashulchan argue and are of the opinion that one can make the brachah again on this same animal after 30 days. [9] This is also the opinion of the Chazon Ish. [10]

From many Rishonim, it would seem that there is something special about an elephant and a monkey, since that is all they list. [11] The Meiri writes that it’s because these animals are similar to humans. From the Preisha it appears that it is specifically a brachah on the monkey and elephant because they are very different from other animals. [12] Rabbi Aaron Eichorn also says this brachah is only on elephants and monkeys. [13] Rabbi Yaakov Emden writes that this brachah is specifically for the elephant and monkey, because the monkey has some features similar to man, and the elephant is very strong and smart as well as large.[14] Maharash Serlio writes that he heard from Reb Meshulam that the reason why we only make a brachah of “M’shaneh habriyos” on monkeys and elephants is that after the mabul G-d punished mankind and turned many into elephants and monkeys. He says that is the reason monkeys look similar to humans and elephants understand humans. [15] The Chazon Tov, a work devoted to explaining all the dreams listed at the end of Maseches Berachos, notes that based on this Reb Meshulam, we can understand the Gemara in Berachos which says that if someone sees a monkey or elephant in a dream it’s not a good sign. That is because they were originally humans who were turned into animals. [16]

However, Rabbi Yair Chaim Bacharach says that someone brought to his town a strange-looking cow with two heads and he allowed people to make “M’shaneh habriyos” on this creature. [17] It would appear from him that this brachah is not limited to these specific animals, but he is unclear which others one can make a brachah on.[18] Rav Shlomo Zalman Auerbach also says that one can make a “M’shaneh Habriyos” on any peculiar animal, not only on an elephant or monkey, but he doesn’t specify which.[19]

From what the Chida records in his travels (more on this shortly), it appears he held that this brachah is made only on an elephant, since he records that he saw many different animals at different times and yet he only made a “M’shaneh habriyos” on an elephant. He writes, for example, that he saw lions at least two different times but did not make a brachah on them. In the Leket Yosher, written by a student of the Rabbi Yisrael Isserlein, author of the Terumas Hadeshen, it is explained that Rav Isserlein once went on Shabbos to see two lions, because he had never seen a lion. [20] He did not make a brachah “M’shaneh Habriyos,” and it would appear that he too held that one only makes such a brachah on elephants and monkeys.

Rabbi Moshe Greenwald, in Shut Arugos Habosem, writes very clearly that it is not permitted to go to the circus to view animals to make a brachah “M’shaneh habriyos.” [21] Rabbi Eliezer Deutsch writes the same in his Shut Prei Hasadeh. [22] According to these Acharonim, one can ask whether it would be permitted to go to a zoo.

Rabbi Avraham Lipshitz says that one may go to a zoo to make a brachah of “M’shaneh Habriyos.” He writes that if it was not permissible, how would one ever make such a brachah? However, he says one is not obligated to go to the zoo in order to do it. [23] According to this, would it be permissible to go to the zoo to see animals that one does not make a brachah “M’shaneh Habriyos” on?

One of the most fascinating figures of Jewish history in the past few hundred years was the Chida. He was born in 1724 in Jerusalem and died in 1807 in Livorno. One of the most prolific writers, he wrote on an extremely wide range of subjects, covering all areas of Jewish studies. He wrote on Chumash, Nach, Shas, halachah, derush, kabbalah, mussar, klalim, and bibliography. He authored over 60 works, but not all were printed in his lifetime and some still only exist unpublished in manuscript form. What is even more fascinating is that he did much of his writing while traveling. For a good part of his life, he traveled as a messenger, raising money for the community of Chevron. One work of the Chida that is less known is his travel diary, Maagel Tov. This work, which records his travels in Europe and elsewhere, was only published in full for the first time in 1934 by Aaron Freiman. Part of this work was printed in 1879, and another part was printed in 1910. In addition, some sections were published in journals, including a partial French translation. More recently it was translated into English. [24]

As you might expect, it is fascinating on many fronts. It provides numerous observations of many different Jewish communities of the time. In addition to being enlightening in the area of history, these documents are also very rich for those interested in the world of Jewish sefarim. To me it is clear that he never intended for this work to be printed, as it includes personal information about himself and the people he visited. In general, such works are very important because they give us a rare glimpse into the mind of the author, and this work certainly
does that. [25]

The Chida records a few times that he visited a zoo (or other place with animals) during his travels. [26] In one place (mentioned earlier) the Chida, after describing at length the exact details of an elephant, writes that he made the brachah “M’shaneh habriyos.” [27] Various works on halachah quote this to point out that the Chida visited the zoo. But there are other important things to learn from his diaries. One is that it is completely permissible to go to a zoo, since he writes that he did so numerous times. [28] Two, I would say that from the fact that the Chida went to see animals numerous times during his travels, one must be obligated at least at some point in one’s lifetime to see animals to make a “M’shaneh habriyos”—not like Rabbi Avraham Lipshitz. Three, if one looks at the list of the animals that the Chida says he saw, there are many on which one does not make a brachah—and yet he went to see them. There must therefore be something significant about going to see animals besides the brachah. Rabbi Ovadia Yosef concludes, based on the Chida and Rabbi Isserlin, that it is certainly permissible to go to a zoo to see the animals. [29] Other gedolim who went to the zoo and made “M’shaneh habriyos” on these animals were the Divrei Chaim, [30] the Munkatcher Rebbe,[31] Rabbi Yaakov Shalom Sofer [32] and the Steipler.[33]

But the question remains: Why did the Chida go to see animals more than once? It was not to make a “M’shaneh habriyos,” since he records that he did so only on an elephant. Why did the Terumas Hadeshen go see a lion, on Shabbos, if he was not making a brachah?

Meir Benayhu merely says that the Chida was a curious person who wanted to investigate all sorts of phenomena. We find that he examined plants and other items during his travels. [34]

 Rabbi Kinreti writes that the Terumas Hadeshen specifically went on Shabbos because on Shabbos a talmid chacham can be mevatel Torah for oneg Shabbos. [35]

However, I will demonstrate that there is much more involved in going to the zoo. A first point: In 1841, Yosef Schoenhack began printing his work Toldot Haaretz, which deals with natural sciences. One volume is all about zoology, dealing with the different animals mentioned in Chazal. He received a haskamah [approbation] from Rabbi Yaakov Zvi Mecklenburg, author of Hakesav V’hakaballah. In this lengthy but beautiful haskamah, Rabbi Mecklenburg writes about the importance of such a work, explaining that listing all the animals helps one realize the greatness of G-d and the greatness of the creation of the World. He cites the statement in Chovos Halevavos, that when a person sees the
wisdom of the world and its workings, a person will want to emulate the Creator. Further, by studying all the animals that exist, many areas of Chazal can be properly understood, especially in Aggadah. I would suggest that if this is what Rabbi Mecklenburg says about reading about animals, how much more does it apply to actually seeing them. We know the famous rule Eino domeh shemiah leriah: Seeing is much better than just hearing.

I would like to elaborate a bit more on both aspects mentioned by Rabbi Mecklenburg about the benefits of learning about animals. Similar to the Chovos Halevavos quoted by Rabbi Mecklenburg, the Rambam writes that the way to attain love for G-d is to analyze His actions and creations to see the great wisdom in how they work.[36]

The Sefer Habris also mentions that this is the importance of studying animals. [37] Rabbi Hillel Posek actually permits one to go to a zoo for this reason. [38]

Another similar aspect of studying animals can be understood via a manuscript of Rabbeinu Yehudah Hachasid, printed for the first time a few years ago, which was based on the theme of zecher asah linifle’osov—He made a remembrance for His wonders. [39]  This work uses various mysteries of creation and aspects of animal nature to show that G-d intentionally created the world in an amazing way that is beyond human comprehension and logic to clearly show that it was He who created it. Thus, going to a zoo to observe and study animals can help a person reach a better appreciation of G-d and His creations, by seeing that there are things beyond our comprehension. [40]

As an aside, it could be that this theme of Rabbeinu Yehudah Hachassid, of zecher asah linifle’osov, could explain why the brachah of “M’shaneh Habriyos” is said specifically on the elephant. In Perek Shirah, the elephant says, “How great are Your actions, G-d! Your thoughts are deep.” Rabbi Shmuel Kimchi writes in his commentary to explain this passage that an elephant is an incredible creation, and only G-d knows why it is made in that way; His exact intentions are beyond us. [41] This idea is very similar to the idea of Rabbeinu Yehudah Hachasid in his work.

Another similar concept is alluded to in the famous quote attributed to Rav Samson Raphael Hirsch upon returning from a visit to the Swiss Alps. “Now I can answer properly when Hashem asks me in the world of truth, ‘Did you see my Alps?’”[42]

 Rav Hirsch also writes:

“I almost believe that all you homebodies will one day have to atone for having stayed indoors, and when you seek entrance to see the marvels of Heaven they will ask you, ‘Did you see the marvels of G-d on earth?’ Then, ashamed, you will mumble, ‘We missed that opportunity.’ “How different were our rabbis in this respect. How they breathed, felt, thought and lived in G-d’s marvelous nature. How they wanted to awaken our senses for all that is sublime and beautiful in Creation. How they wanted to teach us to fashion a wreath of adoration for G-d out of the morning’s rays and the evening blush, out of the daylight and the night shadows, out of the star’s glimmer and the flower’s scent, out of the roar of the sea and the rumble of the thunder, the flash of the lightning. How they wanted to demonstrate to us that every creature was a preacher of His power [emphasis added], a monitor of our duties; what a Divine revelation they made of the book of nature.”[43]

Another great person who made similar observations was Rabbi Menachem Friedman. In 1929 Rabbi Friedman who was the Chassdic Rebbe of Itzkan, printed his work Al Yoffee which was incredible work all about the Torah’s attitude to beauty. The work concludes with an autobiographical chapter all about his visits to Switzerland and Italy and how he from time to time looking and observing everything around him the he would think how amazing and wonderful Gods creations are. [44]

 The truth is that all this can possibly be tied to a Yerushalmi brought down by numerous Rishonim [45] and even brought down l’halachah
by the Magen Avraham. [46] Reb Moshe Hakohen, a nephew of the Rosh, in his work Sefer Hamaskil, writes that every year a person should make sure to buy each kind of fruit so he can make a brachah on each of them, since the Yerushalmi says that everyone will have to give an account of what he saw and did not eat. One is supposed to enjoy the creations of G-d, and if he does not, he will have to give an account of why not. [47]

I think this explains why the Chida made the effort numerous times to see animals. This could also be the reason why the Terumos Hadeshen went to see the lions. It could also explain why the Chida visited many gardens during his travels. [48]

Rabbi Mecklenburg, in the abovementioned haskamah, points out that observing animals helps us understand many things. The truth is that
this knowledge is also necessary in order to understand the many chapters in Chumash that list which animals are kosher and which are not. Rabbi Yosef Fried authored a work on hilchos shechitah and treifos that had illustrations of every part of the animal’s body. In his haskamah to this work, the Aderes wrote that such a volume is extremely beneficial for both student and teacher, in that it increases one’s understanding of the halachos. [49] The commentary of Rabbi Dovid Zvi Hoffman on Vayikra demonstrates how a proper understanding of animals helps us comprehend the Chumash. [50] It is also needed to help one understand Perek Shirah. Rabbi Hillel Posek writes a similar reason permitting one to visit a zoo, [51] as does Rabbi Nosson Gestetner. [52]

 Interestingly, Rabbi Gedaliah Nadel traveled outside Eretz Yisrael in order to visit a large collection of birds and animals, which he studied in great detail to understand which are kosher and which are not. [53]

One can perhaps go even further and say that Chazal derived a real understanding of animals from actually seeing them, as is obvious from the lists compiled by Rabbi Yehoshua Heller [54] and Rabbi Yekusiel Kemelhar [55] and others.[56] This, too, could perhaps explain the Chida’s visits, which were to enrich his understanding of the Torah.

There is another point that we can learn from the Chida: Rabbi Tzvi Hirsch Koidenover writes in his work Kav Hayashar that although one is supposed to make a “M’shaneh habriyos” when seeing certain animals, one should not stare at them but rather just look at them quickly and make the brachah. He writes that looking at “impure” (i.e., not kosher) animals can cause spiritual problems.[57] One could claim that both the Chida [58] and Rabbi Yisrael Isserlin did indeed see non-kosher animals—lions and elephants— but that they looked at them quickly just to make the brachah. But the Chida’s description of the elephant shows that he definitely did not just look at it for a second, make a brachah, and leave, but rather that he observed it for some time.

There is much to gain from going to the zoo.

1. For more on all this see my recent article in Yeshurun 26 (2012), pp. 853–874. See also: Rav Ovadiah Yosef, Chazon Ovadiah (Tu Beshevat), Jerusalem 2007, pp. 453–456; Rabbi Betzalel Stern, Ohalecha B’amitecha, Jerusalem 2005, pp. 173–174; Rabbi Shlomo Schneider, Shut Divrei Shlomo 4, Brooklyn 2009, Siman 532; Rabbi Yitzchak Eshkoli, Tzaar Balei Chaim, Ofakyim 2002, pp. 211-216; Rabbi Dovid Yosef, Halacha Berurah, 11, Jerusalem 2010, Siman 225; Rabbi Ari Zivotofsky, “Praising God at the Zoo”, Journal of Halacha and Contemporary Society, LXII, Fall 2011, pp. 43–53; Ten Da’at: A Journal of Jewish Education, Vol. XVI, Rabbi Moshe Bleich, “The Halakhah Corner: Visiting the Zoo,” pp. 10–22 [thanks to Rabbi Ari Zivotofsky for this source]; Rabbi Eliyahu Ariel, Sefer Shaar ha-Ayin (Modiin Illit, 2008; Hebrew), pp. 118–125, 350–356; Rabbi Shmuel Shtitzburg, Sharei Halacha, Beit Shemesh 2003, p. 471. Another other important source on this topic worth mentioning is the beautifully written chapter ‘Jews, Zoos and Teddy Bears’, in Rabbi Natan Slifkin, Man And Beast, Brooklyn 2006, pp. 13-38.

2. Aruch Chaim, siman 225. In general, any reference in this article to which I do not give a citation can be found in this siman.

3. Shut Ravi, siman 33. He only says Kushi, not elephant, but it would appear the same applies, because one makes the same brachah on both ”M’shaneh habriyos.”

4. Shut Radvaz, 1:296.

5. Seder Bircat Hanenin, 13:13.

6. Bircat Habayis, Munkacz 1893, Shaar 29:12.

7. Ibid., 29.

8. Shulchan Shlomo, ad loc.

9. Aruch Hashulchan, ad loc.

10.  Rabbi Eliyahu Ariel, Sefer Shaar ha-Ayin, p. 417.

11.  See my Yeshurun article (above note 1), pp. 861–864.

12.  Ibid.

13.  Bircat Habayis, Munkacz 1893, op. cit., Shaar 29:13.

14.  Meor U’ketziah, ad loc.

15. Meleches Shlomo, Kelayim
8:6.This issue is not simple, because Chazal in Sanhedrin say that
after the Dor Haflagah, not the Dor Hamabul, was when they became
monkeys. There is also no mention of anyone becoming elephants. See Rav Yaakov
Kaminetsky in his Emes Le-Yaakov on Shulchan Aruch, ad loc., p.
107. See also the important sources collected by Rabbi Dovid Weiss, Megadim
Chadashim, Berchos, Jerusalem 2008, p. 502–504; idem, Megadim Chadashim,
Bereishis, Jerusalem 2010, pp. 212–214. See also the Shevet Mussar,
ch. 47; Rabbi Eliyahu Ariel, Sefer Shaar ha-Ayin (Modiin Illit, 2008;
Hebrew), pp. 410–411. For more on all this see my recent article in Yeshurun
26 (2012), p. 863. Worth mentioning related to all this is the story I heard
from Rabbi Nosson Kaminetsky about his father, Rav Yaakov Kaminetsky, who was
flying business class from Israel to the States and was seated near Yerucham
Meshel, chairman of the Histadrut at the time. The two were shmoozing.
Meshel saw that Rav Yaakov’s son and granddaughter kept coming in from the
economy section to check if they could be helpful to him. He marveled that
there was such kibbud av, and compared it to his own situation where his
children and granchildren hardly visited him. Rav Yaakov answered that since
he, Meshel, believes in Darwin, that man evolved from the monkey, there is no
reason for them to respect him. They are another generation farther from the
monkey; he should be respecting them. He, Rav Yaakov, believed that Adam was
G-d’s handiwork and our children are another generation removed from that
glory. They therefore respect someone closer to Creation.

16. Chazon Tov, Jerusalem 1998, pp. 173–175.

17. Mekor Chaim, ad loc.

18. Yalkut Avraham, ad loc., writes that his father made such a brachah on a twoheaded human being that he saw in Vienna.

19.  Halichos Shlomo, Tefilah, p. 290.

20.  Leket Yosher, Jerusalem 1964, p. 66.

21.  O. C. siman 39.

22.  Volume 3, siman 173.

23. Yalkut Avraham, New York
2002, pp. 64–67.

24.  Benjamin Cymerman, The Diaries of Rabbi Ha’im Yosef David Azulai,
Jerusalem 1997. 25 This work has been explored very carefully in a few recent
works, most notably in Meir Benayahu’s masterpiece on the Chida entitled Ha-Chida,
first printed in 1959. This work was also used in the articles of various
scholars in the important work Sefer Ha-Chida, which Meir Benayahu
edited that same year. In 2006 a collection of Letters and history about the
Chida was printed by Shlomo Vankin called Igrot V’haskomot Rabbenu HaChida.
This work contains lots of useful information about the Chida and makes use of
these travels in his work. More recent work on these travels was done in an
article by Matthias B. Lehmann, “Levantinos and Other Jews: Reading H. Y. D.
Azulai’s Travel Diary,” Jewish Social Studies [n.s.] 13:3
(Spring/Summer 2007): 1-34. In 2010, a very good M.A. was written about these
travels by Oded Cohen: Ma’agel Tov of R. Hayyim Yosef David Azulai
(HIDA)—Meeting Between Tradition and Modernity, MA, Tel-Aviv University,
2010, Hebrew. More recently, my articles in Yeshurun 26 (2012), pp.
853-874; Yeshurun 26 (2012), pp. 907–939; Hapamon 4 (2012), pp.
81–86. See also Yaacob Dweck, ‘A Jew from the east meets books from the west’, Jewish
Culture in Early Modern Europe, Essays in honor of David B. Ruderman,
Edited by Richard Cohen and others,
Pittsburg 2014, pp. 239-249.

26. Ma’agel Tov, [will be
quoted as M.T.], Jerusalem 1934, p. 5, 68, 32, 68, 69. For fish,
see p. 82. For a peacock, see p. 92, 93. He also visited many different
gardens; see p. 5, 81-82, 91-92, 98, 105, 150–151, 154, 155–156. See also his Midbor
Kademos, beis: 22.

27. M.T. pp. 69-70.

28. M.T., p. 5, 32, 68, 69.

29. Yabiah Omer, 4, O.C. 20. See also his Chazon Ovadiah (Tu B’Shvat), pp. 453–455.

30. Tehillat Chaim, 2, Bnei Brak 1995, pp. 183–184.

31. Nimikei Aruch Chaim, 225; Rabbi Shabtzvi Liphshitz, Sefer Ha-Eshel, erech Baalei Chaim, 24.

32. Toras Chaim, 225:16.

33. Orchos Rabbeinu, 1. p. 94

34. Ha-Chida, Jerusalem 1959, p. 88, 161.

35. Leket Yosher, Jerusalem 2010, p. 142. I will hopefully return to this topic in a future article.

36. Yesodei Hatorah, 2:2.

37. Sefer Habris, 1, end of Maamar 14, Ch. 8. I heard from Rav Don Segal at a hesped for Rav Shach that Rav Shach used to study the Sefer Habris specifically for this reason, to gain a deeper appreciation for G-d and his world.

38. Shut Hillel Omer, O.C.
144.

39. This work was first printed by
Israel Ta-Shma, See his Studies in Medieval Rabbinic Literature, vol. 1,
Jerusalem 2004, pp. 181–207. A more recent critical edition was printed
by Yaakov Yisroel Stal, Amoros Tehoros Chizonis Upinemis, Jerusalem
2006.

40. This is based on the
introduction of Y. Stal to the previously mentioned edition. For more on this
work see Joseph Dan, History of Jewish Mysticism and Esotericism: The Middle
Ages, vol. V, Jerusalem 2011 [Hebrew], pp. 393–423.

41. Perek Shirah, Jerusalem
2005, p. 39. Chazon Tov, (Jerusalem 1998, p. 65), adds that the reason
why the word pelah is used in relation to the elephant (besides being
related to its name) is because it is a true wonder. It is huge, and all its
features are large, but at the same time it can move very fast.

42. Rabbi Eliyahu Klugeman, Rabbi
Samson Raphael Hirsch, New York 1996, p. 320.

43.
Collected Writings of Rabbi Samson Raphael Hirsch 8, 1995, p.
259.

45. For an impressive listing of Rishonim
who quote this Yerushalmi, see M.M. Honig, “On the New Edition of Sefer
Hamaskil of R. Moshe Ben R. Eliezer Hacohen,” Yerushaseinu (2006), pp.
218–220.

46. Magen Avraham, ad loc.,
14.

47. Sefer Hamaskil, Jerusalem
2004, pp. 48–49.

48. M.T., p. 5, 81–82, 91–92, 98,
105, 150–151, 154, 155–156.

49. The sefer was
unfortunately never printed but the haskamah was, in the introduction to
Rav Fried’s Shut Ohel Yosef, New York 1903.

50. See also Rabbi Avraham Mi-shayer
Aryeh, Shiltei Giborim, Jerusalem 2010, pp. 228-251.

51. Shut Lehoros Nosson, 4, Bnei
Brak 1985, Siman 68.

52. Shut Hillel Omer, O.C.
144.

53. Mili De-Hespeidah, Bnei
Brak 2005, p. 80.

54. Moaz Hadas, Jerusalem
1903, pp. 35a–36a.

55. Ha-Talmud U-maddah Ha-tevel,
Jerusalem 1984, pp. 78–79.

56. See Rabbi Dr. Isaac Herzog, Judaism
Law and Ethics, London 1974, pp. 161– 165.

57. Kav Hayashar, Jerusalem
1993, p. 8. See also Rabbi Yitzchak Eshkoli, Tzaar

Balei Chaim, Ofakyim 2002,
pp. 217-218.

58.
The Chida saw other non-kosher animals see M.T. p. 5, 32, 68, 69.

New Seforim
and Books 2014 (part two)

By: Eliezer
Brodt

Although
the world has been shifting more and more to e-books, seforim and Jewish books are
still being printed in full force in the Jewish world. What follows is a list
of new seforim and books I have seen around in the past few months. Some of the
titles are brand new others are a bit older. I am well aware that there are new
works worth mentioning that are not included. 
Due to lack of time I cannot keep track of every book of importance nor
comment properly on each and every work. I just try to keep the list
interesting. For some of the works listed I am able to provide a Table of
Contents or a sample feel free to email me at eliezerbrodt@gmail.com. I hope
you enjoy!

קבצים

מחקר ועוד

English