1

Announcement of new works of Rishonim

|
Announcement of new works of Rishonim
By Eliezer Brodt
מגנזי אירופה,
כרך ראשון, ההדיר והוסיף מבואות: שמחה עמנואל, הוצאת מקיצי נרדמים, 512 עמודים.
I am very happy to announce the publication of an important work which I have been eagerly waiting for, Professor Simcha Emanuel of the Hebrew University’s Talmud department’s volume of texts from the “European Genizah” (volume one). This volume was just printed by Mekitzei Nirdamim and is being sold by Magnes Press.

New texts from Rishonim are high up on my list of favorite publications, all the more so when they are edited by Professor Simcha Emanuel. Professor Emanuel is considered one of the today’s greatest experts in Rishonic literature. He has produced numerous special works [such as this recent work, this, this and my favorite] and articles of both texts and material about them for quite some time. [Many of which are available here] All of which are of very high quality, showing an incredible breadth and depth in the material at hand. One area of specialty of his is finding long lost works; this new volume continues this trend. Starting with an important introduction to the background and importance of the Genizah, it includes numerous newly discovered texts of Rishonim, with introductions and background of their importance and proof of identification.
Here are the Table of Contents of this special work:

For a sample e mail me at
Eliezerbrodtatgmail.com.
The book can be purchased via Magnes
Press or through me at: Eliezerbrodtatgmail.com.
Also take note of a special sale of numerous
titles at Magnes Press.
Copies of this work will be arriving
at Biegeleisen shortly.


The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos in General & Censorship (Part Three)

|
The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos in General & Censorship (Part Three)
By Eliezer Brodt

This post is devoted to discussing comments received regarding parts one (here) and two (here).  I will also add in some of the material which I had forgotten to quote [some of which I was reminded of by readers] along with additional material that I have recently uncovered. From the outset, I would like to thank all those people who sent in comments regarding the post. My email address is eliezerbrodt@gmail.com; feel free to send comments.
Censorship

To begin, a few people commented in the comments section and others wrote to me disagreeing with Professor S. Stampfer’s “rule” I quoted on the general topic of censorship: “Those who impose censorship presumably assume that they are wiser than the author whose text they wish to suppress”.
In the case of the Netziv, in all of the issues I have mentioned in the past two articles and in the many others I hope to write about, I feel this rule is one hundred percent true. Is there ever a case that censorship is “permitted”? I am sure there is. I will leave all this to discussions about Marc Shapiro’s new book. My concern here is, for example a sefer or other writings which the author himself printed in his own lifetime, quoted newspapers and never as far as we know wrote to take those quotes out. For us to tamper with the authors work that is wrong and thus I invoke Stampfer’s maxim.
In general, on the subject of censorship which relates to educating children and more, it would be apropos to quote an important passage from the Netziv himself:
ואמרתם אלהם. כבר נתבאר בריש הספר לשון ואמרת אליהם שהוא הלכות המקובלות בפרשה, והנה לא מצינו בכל פרשיות שבתורה זה הלשון ואמרתם אליהם, רק דברו אל בני ישראל לאמר, שביאורו שגם אהרן ידבר אותו הפרשה בעל פה בזה הלשון שאמר משה, אבל ואמרתם אליהם, שהוא הלכות ומשניות אינו מן הצורך לכתוב שילמוד אהרן עם ישראל, שהרי כל המשניות ותורה שב”פ חובה על כל רב ללמוד עם תלמידיו, וא”כ למאי כתיב בזו הפרשה ואמרתם אליהם, אלא כלפי שקשה לדבר בעניני זיבה וקרי שהוא באברי הזרע שמתפעלים במחשבה, והיינו סבורים שיותר טוב למעט הדיבור והלמוד בהם, ורק משה הוא מוכרח ללמד לישראל הקבלות שיש לו בע”פ, שלא יאבדו מישראל, אבל אחר שכבר למדם שוב אין המצוה להגות בהם כמצות ת”ת שהמה למצוה אפילו בלי תועלת למעשה ולזכירה, מש”ה כתיב בפרשה זו ואמרתם אליהם, שגם אהרן ילמוד עם ישראל אחר שכבר למד משה בסדר המשנה כמנהגו, וה”ה כל רב לתלמידיו, ומשום שבאמת בלמוד התורה אין יוצא רע והיא אילת אהבים ויעלת חן. [העמק דבר, מצורע, טו:ב]
This passage would possibly also explain why in Volozhin, Moed Kotton was learnt even though it was not learned in some other Yeshivot.[1]
Relying on Berdyczewski & Bialik in Volozhin

Cyril Fotheringay-Phipps has a very valid comment when he wrote:

I find it odd that this blog post describes MYB’s article as “well  written and appears to be a very accurate portrayal of Volozhin” when the post goes on to quote RCB’s letter in which he writes about that same article that he “found it to be full of errors and mistakes”.

This touches upon a few issues.

In the letter I printed from manuscript R’ Chaim Berlin it says:

במכתב גלוי [וב]מכתב חתום, שמתי עיני על מאמרו, “תולדות ישיבת עץ החיים” בהאסיף [שנ]ת תרמ”ז. ומצאתיו מלא טעויות ושגיאות. והנני סופר ומונה אותם, בפרט, [ב]גליון מיוחד, הרצוף הֵנה – כבקשתו.

A translation of this line would be that this article is full of errors and mistakes. However to be fair to Berdyczewski, we have this part of the letter- I printed it at the end of part two. In all there are only four corrections; even more importantly all those corrections relate to side issues – but nothing about daily life in the yeshiva, which is what I am “relying” on in my article.  I would hardly call that a faulty article. Of course it is possible that Berdyczewski did not print the whole letter, However at that time Berdyczewski was not “off the derech” and I doubt he would print publicly an article while R’ Chaim Berlin was alive which could easily be printed elsewhere. [I am sure others will argue for the sake of arguing].

However in a footnote I wrote:

See S. Stampfer’s Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 159) who cites Bialik that everything Berdyczewski wrote in HaAsif about Haskalah was false. However this is a major issue with relying solely upon autobiographical information; each person is referring to the time he was in the Yeshivah and his experience.

Originally I was not planning on going into this topic, but as it relates to all this, I feel clarification is justified.

On Berdyczewski in Volozhin, a fellow student writes:

הוא הסופר העברי העתידי הד”ר מיכה יוסף ברדיצבסקי ז”ל. זה האברך הקטן הצנום, בידו האחת היה מחזיק את הגמרא, ובשניה הוא ומסלסל בפאותיו הקטנות, הולך וחושב מחשבותיו (בודאי מחשבות ומעשים שלו העתידים) [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 124].
Shmuel Mirsky writes:

זכורני, כשמת מיכה יוסף ברדיצ’בסקי הספידוהו ד”ר הוגו ברגמן ור’ אלתר דרויאנוב. הראשון דיבר על ברדיצ’בסקי שהיה חי בשני עולמות, והשני אמר שהוא הכירו בשני העולמות גם יחד, והוסיף שכשלמד בוולאזין היה יושב מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין ולומד, ואעפי”כ הכיר בו הנצי”ב שהוא מעולם אחר, והוא צדק [מוסדות תורה באירופה, עמ’ 61]
In a memoir written by a student of Volozhin we find that he writes about the article of Berdyczewski:
הנה התגלגל לידי האסיף לשנת התרמ”ז ובהחומר הנאסף שם במאמר מיוחד על ידי מר מיכה יוסף ברדיטשבסקי לתולדות ישיבת ולזין נאמר… החמר נאסף ממקרות ראשונים ומדויקים ויש לו ערך היסטורי שלם בלא שום פקפוק [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 71].[2]
Bialik writes in a letter written while he was learning in Volozhin about Berdyczewski’s essay:

וכל מה שכתוב ברדיטשבסקי להאסיף, לא מניה ולא מקצתיה… [אגרות חיים נחמן ביאליק, א, תרצח, עמ’ כא-כב].
In an autobiographical essay Bialik writes a bit more:

תחלה לוולאזין ואח”כ לברלין. ולמה וואלאזין מפני שכפי השמועה לומדים שם בוואלאזין, יחד אם התלמוד גם שבע חכמות ושבעים לשון, בגליו או בסתר… תקותי לא באה. בוואלאזין אין זכר לשבע חכמות ולשבעים לשון, אבל יש שם בחורים כמוני, וטובים או רעים ממני, שיושבים ולמודים גמרא, גמרא, גמרא… [ספר ביאליק, תל-אביב תרצד, עמ’ 80-81].
Menachem Zlotkin, another student of Volozhin writes about this essay:

 שכל אלו שכתבו על בניה הישיבה בוולוז’ין ונתנו לנו את תמונתם, התמונות והציורים האלה אינם אלא של חלק קטן מתלמידי הישיבה, של הבחורים והאברכים הידועים להם מקרוב, ולא של הרוב הגדול של תלמידי הישיבה. בכתיבת ציורים כאלה הצטיין ביחוד הסופר מיכה יוסף ברדיטשבסקי, שנתן בהאסיף, ובהכרם תמונות של תלמידי הישיבה, שלא התאימו כלל למה שהיו באמת כפי שכתב ביאליק מוולוז’ן… על פי הציורים האלה היה מקבל הקורא את הרושם כאילו היתה ישיבת וולוז’ין, באותה תקופה, משתלה של משכילים, וכל הבא לוולוז’ין התמשכל מיד ונעשה חכם בשבע חכמות. קריאת ציורים כאלה היתה בודאי גורמת צער לראשי הישיבה ולתלמידי הישיבה שהיו רחוקים מרחק רב מהשכלה ומלימודי חול, ולא באו לוולוז’ין אלא כדי להשתלם בלימוד התלמוד ולא יותר… [פרקי זכרונות, עמ’ 183-184].
It appears from Zlotkin and Bialik that at least one aspect of Berdyczewski’s essay was not correct.
I would venture to disagree, as anyone who learned in any particular Yeshivah and left and decides to follow up a few years later about life in said Yeshiva will usually find that some things change – different crowds bring different habits and the like. It’s very possible when Berdyczewski was in Yeshiva, Haskalah was being learnt in Volozin and when Bialik got there, there was not.
 Furthermore another student of Volozhin who learned there at the same time as Bialik writes:

חדר הכרמלית שלהם נעשה רשות הרבים שבני הישיבה היו מצויים בו תמיד, מקום כינוס לתמימי דעים, בית ועד לאנשי שלומנו, מעין מרכז לעסקנות ולהשכלה. מכאן נשלחו בשם הישיבה מכתבי תנחומים למשפחות הנפטרים: רש”י פין צ”ה גרץ ול’ פינסקר מכאן יצאה ההתעוררות לאסוף כסף בתוך הישיבה לתמיכתו של יעקב רייפמן לעת זקנתו, פה נאגדו אגודות למינוי על עתונים, ולהפצת ספרי אגורה של בן אביגדור שהתחילו להופיע בשנה ההיא. בכל יום ויום היו בחורים מתכנסים לשם, ודנים ומתוכחים על דברי קודש וחול, על עניני הישיבה ועל עניני האומה, על עניני הכלל ועל עניני הפרט. חומר לשיחות שימשו מאמרים ראשיים, ושאר מאמרים ודברי סופרים שבעתונים ובמאספים ובספרים… [פרקי זכרונות, עמ’ 165]
Even more strange is Zlotkin in the aforementioned  account, a mere few pages later also mentions a few times (pp. 187-188)[3] that there was haskalah being learned in Bialik’s time, so I am not sure what exactly the issue with Berdyczewski was – maybe it was he made it out to be even more.  As far as Haskalah being learned in Volzohin, there is no need to deal with it as it has been dealt with properly by Jacob J. Schacter in his frequently quoted article “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 76-133 and S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century.
Bochurim knowing what went on in the Netziv’s home

Cyril Fotheringay-Phipps wrote regarding a further issue:

I continue to disagree with your assumptions about what people knew or didn’t know about what the Netziv did in his house. I don’t think there was nothing to talk about in Volhozhin besides what the Netziv did, but even if there was, that wouldn’t apply to things that they wouldn’t have a basis to know about and didn’t impact them. And even if they did know certain things of this sort, that doesn’t mean that they were in a position to rule out the Netziv engaging in some activity if an insider claimed he had done so. (Especially since the MB was published decades after Volhozhin closed.)
First, here is an account of a fellow student of Volozhin who read the accounts of R’ Epstein:
חבל מאד שגדולינו אדירי התורה והחכמה שקבלו חינוכם בישיבת וואלוזין לא העניקו לנו מזכרונתיהם על הישיבה הזאת, שבודאי ערכם רב לתולדות ישראל, ואלה החיים ב”ה אתנו, כדאי היה שיתקנו וימלאו את חובתם זו. עד היום לא נמצא איש שיאסף את כל החומר לתולדות ישיבת וולאוזין, אם כי אמנם חומר רב יש בספר הגאוני מקור ברוך לר’ ברוך הלוי אפשטיין, גיסו וקרובו של הנצי”ב. אבל לא די החומר הזה, ואולי עוד יוסיף תת לנו החכם הנ”ל ספר מיוחד לתולדות הישיבה [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 126]

As I have written in the past, relying on this work is a topic that much has been written about and perhaps I will return to one day.

However, in regard to what I wrote about the Bochurim watching every move of the Netziv, one talmid of Volozhin writes in his memoirs:

מנהגים קלים של כפרות ושל תשליך, שרבים מגדולי ישראל קוראים להם מנהגים של שטות, היו מדקדקים בהם בכל זאת כבחמורות, וקראו עבריין למי שעבר עליהם ולא נזהר בהם. ובולוז’ין העמידו התלמידים משמרות על בית הרב בערב יום הכיפורים ובראש השנה, כדי לאמת את השמועה שאין נוהגים בו מנהג של כפרות ושל תשליך… [פרקי זכרונות, עמ’ 174].

It could be you (CFP) personally did not do so when you were in yeshivah, but from what I hear it’s still done by many bochurim.

Why did the Netziv read newspapers?

Another commenter wrote:

What’s the big deal if the Netziv read “newspapers” such as HaLevanon or HaMaggid? It’s not like we’re talking about The NY Post or The Seattle Times. I’d consider them to be closer to something like a blend of the Me’asef and The Jerusalem Report which, apparently, the Netziv didn’t feel was a problem.

To be fair I did not say it’s a big deal if the Netziv read newspapers, merely that some appear to feel it was a big deal and decided to cover it up. This gives me an excuse to talk about the Netziv! I would also like to emphasize something I have not yet done. The Netziv was one of the greatest gedolim of the past 200 hundred years. In the future I will elaborate at length about this subject. One of the most impressive attributes that everyone who knew him writes about was his tremendous Hasmadah, how he did not waste any time. For over forty years, he ran the largest Yeshivah in Europe, dealing with most of its daily issues, traveling often to defend the Yeshivah and at the same time giving shiur a few times a week and a daily Chumash Shiur. He also penned dozens of letters daily, was a world renowned posek and wrote and published numerous works. All this, making him one of (if not the most) prolific litvish author(s). It bears noting his concluding remark he signed most of his letters with:
העמוס בעבודה.

One student relates:

אף בלכתו מביתו להישיבה שהיה מהלך של חמשים רגל, היה מחזיק בידו את התנ”ך הקטן, או המשניות בפורמאט קטן ומעיין בו [פרקי זכרונות, עמ’ 125].[4]
Yet he found time to read and comment in newspapers. He obviously felt it was very important, as it gave him a window to the world which he needed to understand. His son R’ Meir Bar Ilan writes:
קריאת העתונים היתה לו לא בילוי זמן, אלא כפי הנראה צורך פנימי להיות קרוב לכל מה שמתרחש בעולם הגדול. מטבעו לא היה זר לעולם, לכל דבר שאירע כל עוד לא מצא בזה סתירה לאהבת התורה [מוולוזין עד ירושלים, א, עמ’ 138].
If one wishes to understand what newspapers were like in those days, one need go no further than to peruse the thousands of issues that are currently on-line. Perhaps at a later date I will elaborate on this subject, for now see Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011. After reading this dissertation, one can understand much more the types of newspapers, importance of newspapers and why the gedolim needed to read them.
To be clear, I never said these newspapers were similar to the NY Post or the like.
Did the Netziv read other parts of the Newspapers besides for the Torah sections?

Cyril Fotheringay-Phipps writes further:

Regarding the Netziv and RCB reading newspapers on Shabbos, it would appear that these newspapers contained a section of Torah writing and all examples of the Netziv referencing them apparently refer to those sections (unless I’ve missed something). It’s worth bearing this in mind before conjuring up images of the Netziv reading something like the NYT on Shabbos.

Once again I must disagree. It is clear that the Netziv read these newspapers cover to cover and not just the Torah sections. If one looks at the some of the articles the Netziv wrote in the Papers, collected in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, one will see he comments on different things he read in different parts of the various papers.[5]

I would like to point to a few places in his work on Chumash that the information he is using is from the non-Torah parts of these papers. Many of these papers had sections dealing with science, nature and other worldly issues.[6] Of course, it is very possible that some of this information he could [or did] have gotten from other sources.

See for example the following passages[7]:

א. ויברא וגו’ למינהם. הודיע הכתוב דאע”ג דבשעת מאמר הקב”ה. יצאו כמה מיני בריות במים ובעוף. מ”מ גם אח”כ הוסיף הקב”ה לברוא מאלו אשר יצאו כבר במאמר כמה מינים. כגון תרנגול שיצא במאמר ברא בו ה’ כמה מינים באותו תכונה של תרנגול וכולם מין א’ לענין הרכבה כידוע. וכן בכל הנזכרים בזה המקרא הוא כן [העמק דבר, בראשית א:כא]
ב. עפר מן האדמה. קיבץ מכל חלקי האדמה עפר מזה המקום מעט ומזה מעט. ולא ככל בהמה וחיה. וכדאי’ בסנהדרין דל”ח א’ אדם הראשון מכל העולם כולו והצבר עפרו. וטעמו של דבר שמשונה טבע האדם מכל בהמה וחיה שאינם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה לפי טבעו. ובאותו אקלים הוא נוצר (וע’ מ”ש להלן ו’ י”ב) משא”כ האדם נוצר באופן שיהא יכול לחיות בכל העולם בין במקום היותר קר בין במקום שיותר חם וניזונים בכל אופן שהמקום גורם… [העמק דבר בראשית, ב:ז]
ג. והנה נשחתה כי השחית וגו’. הכי מיבעי וירא אלהים כי השחית כל בשר. אלא ה”פ שראה כי גם אדמת הארץ נשחתה מטבעה שהטביע הבורא ית’ להספיק מזון לכל הברואים והנה אבדה כחה. ופי’ הטעם משום שהשחית כל בשר את דרכו וטבעו. כי כל בריה יש לה טבע מיוחדת במזונותיה ואויר הראוי לה. וכך טבע האדמה אשר הם עליה וכמש”כ לעיל ב’ ז’ י”ט. אבל כאשר השחיתו בדור הלז כל המינין ע”י הרכבות זרות את טבעון ודרכן על הארץ ממילא נשחתה האדמה לפניהם. וע”ע מש”כ לעיל ה’ כ”ט [העמק דבר, נח, ו:יב]
ד. וימח את כל היקום. נמחו הגופות ודייק הכתוב אשר על פני האדמה דוקא אלו שהיו מונחים על פני האדמה. אבל נשתיירו כמה גופות שנפל עליהם עפר הרבה ע”י שטף המים ונשארו הגופות קיימין. והן הנה עצמות שמוצאין חופרי ארץ ומוצאין עצמות מבריות שלא נמצא עתה בעולם. ומזה שפטו הרבה שהי’ לפני בריאה זו עולם אחר ואז היו בריות אחרות… ומה שמוצאין בריות משונות הוא ממה שהרכיבו שני מינים שונים ונולד ע”י זה בריות משונות כמו הפרד היוצא מהרכבת סוס וגמל… [העמק דבר, נח, ז:כג]
ה. ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. גם בהיותם בבתיך שמה יוסיפו לעלות. היינו שיולידו שם הרבה כמותם. וכדכתיב בתהלים (ק”ה) שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם. היינו בחדרי מלכיהם שרצו. וכאן כתיב ובעמך בשו”א היינו עם מיוחד שומרי ראש פרעה. ומש”ה כתיב בזה המקרא קודם לבכל עבדיך. משום דחשיבי יותר. וזה המכה היתירה לא שלטה בכל עמי פרעה אלא בו תחלה ובשומרי ראשו ובעבדיו המה שרי יועציו. והנה ידוע דעות שונות בין מפרשים ראשונים ז”ל אם היו הצפרדעים מין הידוע המשחית הנמצא עוד היום ביאור ונקרא (קראקאדיל) או הוא מין הנמצא ברובי הנהרות וצועקים ומכרכרים… [העמק דבר, וארא, ז:כט][8].
 ו. לא תקיפו וגו’ ולא תשחית וגו’. מנהגם היה להשמר בשערות הראש והזקן כמו שעוד היום מנהג בני ישמעאל כך ומי שהוא איש המעלה משמר ביותר שלא יגע באיזה שערות הפאות והזקן לרעה… [העמק דבר, קדושים, יט: כז]
ז. את חקתי תשמורו. כפי’ חז”ל ברבה ר”פ אם בחקתי חוקותי שחקקתי שמים וארץ. כך הפי’ כאן כמבואר ברבה החקים שחקקתי עולמי בטבע כל אחד. והמערב מין בשא”מ ה”ז משחית טבעם כמש”כ ר”פ נח עה”פ את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו עה”א. וכן לבישת שעטנז משחית סגולת חוטי צמר ופשתים וממה שהיה בפ”ע. והוא מסתרי הטבע וידועים לחכמי הטבע…. [העמק דבר, קדושים, יט:יט]

In the additions to the HD the Netziv adds to the last sentence:

שהקושר חוט שזור של צמר ופשתים יחד על חוט הברזל של הטעלעגראף מפסיק המשכת הדיבור שנדבר ממרחק, הרי הוא משנה טבע הברזל וחקי הטבע שבברזל, ומכ”מ אינו אסור…
ח. ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. מנהג האוה”ע לעשות הוספת צער למת שריטות על הבשר של אדם חי. וגם לעשות זכרון ע”י כתב קעקע שם המת. ומי שלא רצה לעשות על בשרו היה שוכר אדם אחר עני לעשות על בשרו ומשלם לו כמו שעוד היום הנהג שם לשכור מקוננות ומתופפות על הלב… [העמק דבר, קדושים, יט: כח]
ט. ונתנה הארץ יבולה. לא כתיב פריה כמו לעיל כ”ה י”ט. דפרי הארץ אחר עבודת הארץ אינו שכר מצוין שהרי כך דרך העולם אלא יבולה משמעו הולכה ממקום למקום כמש”כ לעיל בפי’ יובל. ונכלל בזה פירות שאין באים ע”י הזריעה וגידול במקומו אלא ממציאים כחות הארץ מרחוק ומעומק עד שנעשו הפירות גדלים מהרגלן וכמו שידוע שיש לזה המצאות מאומנים במלאכת גידולי הארץ… [העמק דבר, בחוקתי, פרק כו:ד].
יא. הוא משל על אוהל אנשי יעקב. והנה משונה גידולי גנה לשדה. דשדה אינו נזרע אלא מין א’ או שנים משא”כ זרעוני גינה המה רבים. מכ”מ כל גן יש בו מין א’ שהוא העיקר אלא שסביביו נזרע עוד הרבה מינים מעט מעט… והיינו שהמשיל כל א’ מאנשי יעקב כגנה שיש בה מין מיוחד ומכ”מ מלאה מינים רבים. אמנם גנה שאינה על הנהר ממהרת לשנות צורתה. ועלי ירקות נובלים מהר ונראים כמושים. אבל שעל הנהר בכל בוקר מתחדש ומתחזק ביופי גידול כל ירק… והנה כבר המשיל הכתוב בפרשת שופטים כי האדם עץ השדה אמנם יש ד’ מיני עצים. א’ הוא קוץ מונד אשר לא ביד יקחו שאין בהם תועלת. ולא נבראו אלא כדי להזיק לאחרים ולהיות כברזל ועץ חנית. היינו מזיקים בעצמם או משמשים למזיקים. או לשרוף אותם להחם בם בימי שבת היינו בעת מנוחה… ב’ עץ האטד. שחסים בצל ענפיו ועליו וכדומה לו… ג’ עץ פרי… אבל אין נהנים מגוף האילן בקיומו. ד’ ארז שנהנים מגוף האילן בבנין וכדומה…. ויש ארז טוב לתורן עלי מים…[העמק דבר, בלק, כד:ו]
יב. יזל מים וגו’. אחר שהראהו הקב”ה שבחן של בניו. הראהו שבחי הדורות משעה שנכנסו לארץ עד ימי משיח שיבא ב”ב. ולא ראה ימי הרעה רק ימי הטובה כדי לנקר את עיניו ונגמר זה הענין בפעם הרביעית. ואמר על דור השופטים שהיה להם מלחמות וגלו הרבה בקרב אוה”ע. ואנו לא ידענו ועוד היום יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה…[9] [העמק דבר, בלק, כד:ז]
יג. וחכמים התרים את התבל מעידים שיש עוד היום במדבר סלע מוציא מים אלא שלא בשפע כ”כ… [העמק דבר, חקת,  כ: ח]
יד. כי תצא למלחמה על אויביך. בפרשה הקודמת למדנו שני אופני מלחמות. א’ במלחמת תנופה שיוצאים במחנה מול מחנה. ובזה כתיב כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס וגו’. ב’ שמצירים על עיר ובזה כתיב כי תצור על עיר. ומדכתיב כאן כי תצא למלחמה על אויבך. מבואר דמיירי באופן הראשון. ולא כמש”כ הראב”ע. מעתה יש להבין דלפי הנראה ענין פרשה זו שייך יותר במלחמת מצור על עיר מלאה אנשים ונשים וכשנפתחה והרי רואה אשה יפ”ת. משא”כ כשיוצאים במלחמה בשדה מה לנשים בשם. אבל כבר ביארנו בס’ בראשית י”ד ט”ז שדרכם היה באוה”ע. בעת שיוצאים בחורים למלחמה יוצאות ג”כ נשים יפות מקושטות ועומדות לינשא. ומי בחור שמזדרז במלחמה ורוח גבורה נוססה בו. קופצות עליו נשים היפות. ועפ”י זה מתחרים הבחורים בעוז. והיינו דכתיב שמלת שביה. ומשמעות שמלה בכ”מ בגד חשוב כמו ושמת שמלותיך עליך. ומשום שהיו מתקשטות וכשלוקחים אותן בשביה נמצאות בקישוטן. משא”כ במלחמת מצור ואין הבחורים עושים מלחמה ודבר גבורה ומה להנשים להתקשט אז בשעת השבי [העמק דבר, כי תצא, כא:י]
More additions and comments related to part one:
Additions to note six about the Journal ‘Ittur Sofrim’
Here are parts of the fourth part of the journal which was never published.
Addition to note ten:

About the Netziv’s letters see; Mekor Baruch, 4, pp. 2000-2010.
Moshe Tzinovitz writes:

בקשר לכתיבת מכתביו יש לציין, כי בכל מכתב ומכתב היה כותב פרט מיוחד מפרשת השבוע, כשהוא מתאים תמיד לתוכנו המכתב ולאיש שאליו נערך המכתב [עץ חיים, עמ’ 238].
Rabbi Chaim Berlin writes in his Hesped on the Netziv:

אבל תלמיד חכם יחיד בדורו… הרי שמו הולך מסוף העולם עד סופו, הוא השליט בכל דבר הוראה, בתשובותיו לכל אפסי ארץ… לכולם היה רב מובהק… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמה].
לכתוב כל הלילה חידושי תורה ותשובות, ומכתבים לחזק הישיבה… וכמה מכתבים פיזר בענין ישוב ארץ ישראל… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמו].[10]
 Rabbi Meir Bar Ilan writes:

בין עשרות המכתבים, ממש עשרות שאבא ז”ל היה כותב כמעט בכל יום בעצם ידו… היו רבים לא תשובות בדברי הלכה, גם לא בעניני הישיבה, אלא תשובות לשאלות בענינים מסויימים של כלל ישראל או בעניני הקהילה בערים שונות… לצערנו לא היה אז המנהג להעתיק את המכתבים, וכל אלפי המכתבים שהיו יכולים לשמש מקור לחקר החיים התרבותיים במשך שני דורות אבדו…
דעתו היתה שונה ממחשבותים של רוב רבנים… מדפסים שו”ת שלהם, וכמה מהם קנו שם בעולם רק על ידי התשובות. אבא ז”ל לא התייחס לזה בחיבה יתירה הוא היה אומר כשפונים בשאלה יש להשיב, ואם יש דברים שאינם פשוטים מן הראוי כמובן לברר את ההלכה על פי המקורות, אבל לעשות מתשובה או שאלה חיבר שלם עם ענפים או סניפים כמו שהיו מחברים גדולים ידועים נוהגים לעשות אז הרי זה קצת יותר מדי… דבר זה מוכיח, כי אין הכוונה להשיב על השאלה אלא לחבר ספרים ולהראות גדולה… נוסף לזה לא היה אבא ז”ל מחשיב הרבה כתיבת חיבורים והדפסתם רק לשם פירסום והיה אומר מה ערך יש לזה כשכל אחד יפרסם בדפוס כל מה שהוא כותב ומוצא חן בעיניו, הרי על זה נאמר עשות ספרים הרבה אין קץ… [מוולוז’ין עד ירושלים, א, עמ’ 137-138][11].
Elsewhere Rabbi Meir Bar Ilan writes:

Addition for note 22: In regard to Chumash being learnt in Volozhin

Reb Itzeleh Volozhiner writes in his introduction to Nefesh Ha-Chaim about his father Reb Chaim Volozhiner:

לא הניח ידו מלהגיד לבני עירו אחר תפלת השחר פרשה מסדרא דשבוע יום יום. וכל הנכנסין לביהמ”ד יצאו מלא דבר כשאר כ”א קלט לפי דרכו. אוהבי הפשט קלטו עומק פשוטו במקרא. ודורשי הרשומים דרוש דרשו ממה שלקחה אזנם. מה שנזרקה מפיו מדי דברו בקצרה. וכל השומעים שמחו במתק שפתיו אשר ברור מללו כקורא הפרשה לפני תשב”ר.

A student of Reb Itzeleh Volozhiner writes:

ומדי דברי בה אזכור ימי נעורי ועד היום לא אשכח את רגשי העונג, עת אשר בכל יום ויום ראיתי אה הגאון הגדול הקדוש… הנעלה על כל בני דורו מו”ה יצחק זצל”ה מוואלאזין יורה לנו בבקר בבקר הפרשה חומש מפרשת השבוע עפ”י פשוטו של מקרא הממשיך את הלב, מי שלא ראה את פני הגאון הנ”ל אשר תואר פנים כפני מלאך אלקים, ומי שלא שמע מדברותיו המרעיפים כטל וכמטר לקחו לא יכול לצייר עונג הנפש ורחשי לב טהור שברא לנו אלקים… [המליץ, שנה יז, יום כג אדר, גליון ו, תרמ”א, עמ’ 119].
Another talmid writes:

דרכו של הגאון מהרי”ץ הי’ להתפלל ביום השבת בבהמ”ד של הקהל ואחר התפלה הי’ מגיד פרשה אחת מן הסדר של יום והיו כל בני הישיבה הולכים לבהמ”ד לשמוע הדרוש [ר’ אליהו לעווינזאהן, מכתב מאליהו, עמ’ 47].
R’ Simcha Edelman (father of the Marcheshes) writes:
נהירנא כד הוינא בר שיתסר למדתי בקיץ תקצז בישיבת וולאזין והרב הגאון האב”ד מ’ יצחק ז”ל הגיד לפני התלמידים יום יום אחר תפלת השחר פרשה בתורה מסדר השבוע ושמעתי מפיו… [התירוש, ג, עמ’ 155].
Additions to the sources in note 22 about the Netziv’s Chumash shiur:

הוא זכה ללמד תורה ברבים בישיבת עץ החיים אשר באוואלאזין כיובל שנים והעמיד לאלפים בישראל ומורים, הוא הגיד יום יום אחר תפלת השחר, לפני בני הישיבה, פרשה בתורה ויפרשנה כדרכו בקדש, בהלך נפש בפשט ודרוש, עד להפליא… [הספד של תלמידו,[12] ר’ ישראל בנימין פייוולזאהן, צרור החיים, ווארשא 1914, עמ’ טו (= ר’ זאב רבינר, מרן הרב קוק זצ”ל, עמ’ רכה)].
יש אשר בבוקר לאחר התפלה, אך ישב הנצי”ב אל מקומו בראש השלחן והתחיל מבאר לתלמידי הישיבה את פרשת השבוע [פרקי זכרונות, עמ’ 88].
הדבר הי’ באחד הימים… אחר תפלת שחרית, ואחר שהגיד שעור פרשה חמש מסדר פרשיות השבוע, כדרכו יום יום, [מקור ברוך, ד, עמ’ 1978].
ראש הישיבה הראשי היה הרב הגאון נפתלי צבי הירש בערלין ז”ל… ראש הישיבה הטיף פרשה מחומש בכל יום בבוקר אחרי תפילה… [יהושע ליב ראדוס, זכרונות, עמ’ 65].
בעלות השחר קמתי… התפללתי בלי כונה, שמעתי את הפרשה של חומש מפי’ הנצי”ב אשר הטיף כדרכו, בכל יום ויום לאחר התפלה, והדברים לא נכנסו לאזני… [מ’ אייזנשטדט, הצפירה, תרע”ח, מספר 35].[13]
 In 1881 Rabbi Baruch Epstein wrote an article in Hamelitz about Volozhin, defending it from attacks in the newspapers [See Appendix one]. He describes the daily routine in Volozhin:

סדר היום והלמודים בשעה 8 בבוקר אחר תפילת שחרי, יורה הגרנצי”ב נ”י פרשה חומש מפרשת השבוע וכולל בה פשטי המקראות על פי יסודי טובי המבארים משולבים עם דברי חז”ל (וזה לא כביר הוציא לאור ביאורו הנאור עה”ת בשם ‘העמק דבר’ וראוהו חכמי ישראל בארצנו וחו”ל ויפזרו לו מלא חפנים תהלות ותשבחות וזה לא כביר הגיע לו מכתב תודה והלל מהד”ר א. א. הרכבי), עוד יוסיף דברי אהבה וחן, לטעת בלבות התלמידים מוסר ומדות והנהגות ישרות וצניעות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו וחובות היהודי לעמו ולארצו ולמלכו, וירחיב דרושו עד ערך שעה ויותר…” [המליץ, יז, ב’ אדר, תרמ”א (1881), גליון 3, עמ’ 54[.
Another student who learned in Volozhin in the years 1873-1876 describes in his Yiddish Memoirs:

דער נציב פלעגט זאגען אלע טאג נאכ’ן דאוונען א פרשה חומש פון דער וואך. דער חומר איז אפגעדרוקט געווארען [תרגום: הנצי”ב היה רגיל לומר בכל יום לאחר התפילה פרשה בחומש מתוך פרשת השבוע. החומר נדפס] [אלכנסדר זיסקינד הורוויץ, זכרונות פון צוויי דורות, עמ’ 226-227].
One more description of the Netziv’s Chumash Shiur worth quoting, although not based on an eye witness account but rather interviews,[14] is from Fischel Schneersohn’s classic work Chaim Gravitzer:
לאחר התפילה עמד ר’ הירש לייב מעוטף בטלית ותפילין, וכמנהגו בכל יום אמר פרשה של חומש מן הסדרה של השבוע. ואותה שעה נדלק בעיניו הניצוץ הקסום, המתחדש בכל רגע ורגע, ובקלסתר פניו מאירה בת צחוק של איש מלהב בעמלו ואינו מתייגע אלא מתבסם וההולך ביגיעתו, יגיעת הקודש וכלל שהוא נלהב ומשוקע, כן יישא ביתר עוז ויתר שלווה ובטחה בעול עמלו המושך כל כך את הלב. הפרשה של החומש נמשכת כמחצית השעה… [חיים גראביצר, עמ’ 377].
Rabbi Chaim Berlin writes in his Hesped on the Netziv:

אבל תלמיד חכם יחיד בדורו… הרי שמו הולך מסוף העולם עד סופו, הוא השליט בכל דבר הוראה, בתשובותיו לכל אפסי ארץ… לכולם היה רב מובהק וכולם היו תלמידיו… ואף מי שלא היה שמה הלא קבל תורה מספריו… וזה מהעמק דבר… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמה].
Addition to the end of note 22: I wrote in part one: “In Pirkei Zichronot [p.84] we find a claim from Shmuel Zitron that R. Yehoshua Levin gave a chumash shiur using Mendelsohn’s Biur. However, S. Stampfer [ibid, p. 68] already notes that Zitron’s memoirs are not always accurate.”
Add to this: Max Lilienthal records in his memoirs about his visit to Yeshivat Volozhin his discussion with Reb Itzeleh Volozhiner where Reb Itzeleh told him the following:
We have prayers in the morning… After the Service I explain to them some chapters of the Sidrah of the week and the Haphtarah with the commentary of Rashi, adding some free explanations of my own, into which I interweave some remarks from the commentary of Moshe Dessau (Mendelssohn) [David Philipson, Max Lilienthal, American Rabbi Life and Writings, New York 1915, p. 348]. [Thanks to Zevi Fried, for sending me this reference].

 However it’s worth stressing that while many of the parts of Lilienthal’s account appear to be true, not all of them are.[15]
Another connection between Mendelssohn and Reb Itzeleh Volozhiner can be found in a Haskamah that Reb Itzeleh Volozhiner gave to a 1852 edition of the Biur. However it’s pretty clear that Reb Itzeleh Volozhiner was required to do so by the government.[16]
There is, however, a connection between Mendelssohn’s Biur and the Netziv. Dr. Nissim Eliakim in his work Haamek Davar la-Netziv, [Moreshet Yaakov 2003, pp. 45-48] notes a few places in the Netziv’s writings where there are similarities.
Gil Perl comments on this (p. 175): “As of a result of a few striking similarities between the work of the Netziv and that of Moses Mendelsohn, Eliakim (45-48) perceptively states that “with great care I would guess that Mendelssohn’s Biur did not escape the sight of the Netziv.” Again, Netziv’s commentary on Sifre furnishes the evidence which Eliakim lacks.” Gil Perl points to two passages in the work on Sifre where the Biur is quoted.[17]

During the Volozhin Yeshiva’s long existence, both the government and the Maskilim tried several times to close it down. One such instance was in 1858, when, amidst the dealings with the government, a document was written describing the curriculum of the Yeshiva. In the document it states that students were learning chumash with Rashi and the Biur.[18]

Addition to note 26: For more on the censorship and the new version of the Ha’amek Davar see here, here, here and here
Addition for note 28: the cite for what the Netziv wrote about the Newspaper Ha’Shachar to Dr. Eliyahu Harkavi should be:
 שנות דור ודור, א, עמ’ קפד (= תולדות בית ה’ בוואלאז’ין, עמ’ 86-88; אגרות הנצי”ב, עמ’ לב).

On the Reading of the Ha’Shachar in Volozhin see Pirkei Zichronot, p. 73; Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 157); Jacob J. Schacter, Haskalah… p. 86.

Appendix one:

Appendix two:

Appendix three:


[1]  See Pirkei Zichronot, p. 154. For sources on this see my Likutei Eliezer, p. 85 note 228. Add to that: R’ Y. Avidah, Kos Shel Eliyahu, pp. 26-27; M. Breuer, Ohalei Torah, p. 506; R’ Teichtel, Mishnat Zachir Al Hatorah, introduction, p. 11; R Yair Chaim Bachrach, Mekor Chaim, Introduction.
[2]  See also what Y. Rivkind writes:
מאיר ברלין איז ניט דער היסטאריקער פון וואלאזינער ישיבה… נאך מעהר, די תקופה, די לעצטע, וואס מאיר ברלין באשרייבט, פון דער גרויסער שרפה… איז מעהר אדער וועניגער באשריבען געווארען. האט דאף עפעס אין דער תקופה געלערענט אין וואלאזין די גרויסע ווארט-פיהרער און ליטעראטורמיסטער פון אונזער דור, בערדיטשעווסקי, דרויאנאוו, יהואש, ליעסין, ביאליק און פיל פיפ אנדערע. איבערהויפט האט בערדיטשעווסקי אין זיין לערן-צייט פיל געשריבען איבער דער ישיבה און איהרע פראבלעמען און פון איהר אינערליכען לעבען (אין הכרם, המליץ און האסיף)…
 תרגום חפשי: עוד יותר, התקופה האחרונה, שמאיר ברלין כותב [עליה] – מהשריפה הגדולה בשנת 1886 עד לסגירת הישיבה ע”י הצאר הרוסי ב1892 – פחות או יותר נכתב אודותיה. הלא בתקופה זו למדו בוולוז’ין מנהיגי-הכתיבה ואמני-הספרות של דורנו, ברדיטשבסקי, דרוינוב, יהואש, ליעסין, ביאליק, והרבה אחרים. מעבר לכך, ברדיטשבסקי בתקופת כתיבתו כתב הרבה אודות הישיבה ובעיותיה וחייה הפנימיים. [די צוקוונפט, ז (1933), עמ’ 670-671, וראה שם, עמ’ 673].
[3]  Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 159 also makes a similar point. See also the introduction to Pirkei Zichronot, pp. 31-40. For more about Bialik in Volozhin, see Pirkei Zichronot, pp. 78, 157, 180, 182, 195. See also Menachem Zlotkin, ‘HaChevrah HaChashayit Netzach Yisrael’, Molad 5:27 (1950) pp. 181- 185; Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, vol. 1, pp. 445-446, vol. 2, p. 893, pp. 896-902.
[4]  See the letter of R’ Gifter, Mili Di-Igrot, (2015), pp. 51-52.
[5]  See also the piece I quote in note 9.
[6] See Y. Shavit and Y. Reinharz, The Scientific G-d (heb.), 2011; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011, pp. 116-205.
[7]  Gil Perl, The Pillar of Volozhin, pp 176-178, points to some of these pieces.
[8]  See Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202] (2012), p. 54 note, 21.
[9]  On this see Igrot HaNetziv Me-Volozhin, pp. 162-163 where he wrote  a letter to R’ Yosef Charny, [author of Sefer Ha-Masot]:
לשמחת לבבי שמעה אזני כי רגלי מע”כ שיחי’ מועדות ללכת שנית לקהלות דאגעסטאן… שע”י מעל’ שיחי’ נזכה לדעת משלום אחינו הנדחים שמה ולחקור ולהתחקות על מעשיהם והליכות עולמם… וכאשר ראיתי בעלי המגיד ושאר מכה”ע לב”י, שמו לב אני סגולה לדעת כמה פרטים אשר צמאה גם נפשי לדעתם. ואני הנני להוסיף שאלה איך היה סדר מנהגם בפתחי נדות? וכן.. סכין שחיטה…”.
[10]  This is repeated in the various Hespedim that Reb Chaim gave on his father; see Drashos HaNetziv, p. 147, 148. The reason why Reb Chaim gave several Hespedim on his father can be found in Drashos HaNetziv, p. 153. 
[11]  About this work see Appendix three.
[12] On him, see: Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 409.
[13]  In Shimon Meller’s recent book Rabon Shel Kol Bnei Hagoleh, on R’ Chaim Soloveitchik, he quotes various passages from memoirs of Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt, (for example on pp. 286, 288,289, 306-308). This passage appears on p. 308. On page 289 Meller cites the source for this memoir, an article in the Newspaper Dos Vort. On page 288 and 306 he has pictures of Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt. However, I was unable to locate such a piece, nor could I find a Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt who learned in Volozhin. There was a Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt, who was close to R’ Chaim but he was born in 1901, from whom a nice collection of his material was printed in 2003 called Minchat Tzvi. Obviously, he could not be writing memoirs about the Netziv. There was a R’ Michal Eisenstadt, who was a close talmid of the Netziv and his comments on the Haemek Shealah were included inside. The Netziv even thanks him at the end of the introduction to his Haemek Shealah. But as far as I could locate, he never printed memoirs about Volozhin. His Torah novellea were collected and printed as Yad Malachi. [The Netziv also quotes him in his Hamek Davar, Vayirah [25:47], (Harchev Davar). There was a Moshe Elozer Eisenstadt who learned in Volzhin and wrote memoirs about Volozhin. These memoirs were translated from Russian and printed in Pirkei Zichronot (pp. 105-119). The passages which Meller printed did not appear in this chapter. After much searching eventually I found some other articles of Moshe Elozer Eisenstadt; one of them was this article in Ha-Zefirah (some were quoted by Stampfer but not this one). See Appendix two.

[14]  About this see:
בשמו של אברהם צארט קשור ביקורו של פר’ פישל שניאורסון, שבא לוולוז’ין כדי לאסוף חומר לשם כתיבת הכרך השני של ספרו חיים גראוויצער המוקדש כולו לוולוז’ין [ספר וולוז’ין, עמ’ 497].
Thanks to Shlomo Hoffman for this source. I will return to this book in one of the next parts of this series.
[15]  On this visit see: R’ Dovid Soloveichik, Shiurei Rabbenu Meshulam Dovid HaLevi, (2014), pp. 566-569; R’ Moshe Tzvi Neryeh, Pirkei Volozhin, pp. 28-30;  Jacob J. Schacter, “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), p. 124-125; Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, pp. 58-59; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, pp. 185-191; Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 1, pp. 198-255.
Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Vidoro, pp. 46-48 translated part of these memoirs of Lilienthal into Hebrew but not this passage. This was already noted by Jacob J. Schacter, ibid, p. 124 note 85. See Shevil Ha’zahav, pp. 8-9 about Rabbi Mordechai Eliasberg’s meeting with Lilienthal. For a general account of the impact of Lilienthal’s visit see Pauline Wengeroff, Memoirs of a Grandmother, 2010, pp. 174-186.
For more on Reb Itzeleh’s shiurim, see: Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 41
On Reb Itzeleh Volozhiner, see: R’ Moshe Tzvi Neryeh, Pirkei Volozhint, pp.26-36.
[16] See Berdyczewski’s article about Volozhin in Volume three of HaAssif (1886), p. 240 where he mentions the haskamah. Interestingly enough, R’ Chaim Berlin in his article in Beis Hamedrash (see part two), containing his corrections to Berdyczewski’s article, does not comment about this.
See also see Pirkei Zichronot, p. 84; P. Sandler, Habiur Letorah, p. 180; see also Jacob J. Schacter, “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 123-124; R’ Eliach, HaGoan, 3, p. 1307.
[17]  See also Gil Perl, The Pillar of Volozhin, p. 37, 89.
[18] See S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p.195. Toldot Beis Hashem B’Volozhin (p. 236) briefly mentions this “closing” but does not mention the curriculum.


Reminder: Book Sale #2

|
There are 24 hours left to the book sale. Please see this post for a link to the book list. A portion of the proceeds will be used to support the Seforim Blog.
Email inquiries to eliezerbrodt @ gmail.com


New Book sale 2015 – Sale #2

|
New Book sale 2015 – Sale #2
By Eliezer Brodt
This list consists of a few parts. Many of these titles are
very hard to find. Some of the prices are better than others, butI think they
are all very fair. Almost all the books are in good shape. E-mail your order to
eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available.
Payment will be done via PayPal. Shipping is not included in the price; that
depends on the order and size, ranging between $6 -12 (with a few exceptions) a
book. All books will be air mailed out after I receive payment.
 Some of the titles
are only available at these prices for the next few days. 
For every 5 titles purchased there is a 10% discount [not
including the shipping; a set count as one title]. This does not include the
titles at the end of the list as those are already heavily discounted. 
The end of the list contains a special list of books for $5.
There is only one copy of each of those titles.
Feel free to ask for details about any specific book on the
list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.com. Thank you
and enjoy!
Part
of the proceeds of
this sale will be going to help support the efforts of the Seforim blog.
א.     
אלפא
ביתא קדמיתא דשמואל זעירא –ר’ שמואל אשכנזי חלק א 852 עמודים 52$
ב.       אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא – ר’ שמואל אשכנזי שני חלקים 50$
ג.       
אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות ר’ שמואל אשכנזי, 15$
ד.      
ר’ יחיאל גולדהבר, קונדיטון, [לשאלת החרם על ספרד, אסון הטיטאניק מנקודת מבטו של העולם
היהודי] 15$
ה.     
ר’
בן ציון אייכארן,קונטרס שמחת ציון, מנהגי וסגולות האפיקומן, 9$ [חוברת]
ו.       
ר’
בן ציון אייכארן, זמירת ציון, בעניני זמירת שבת, תולדותיה ומנהגיה ובמיוחד הפיוט
כל מקדש שביעי, ונספח בסופו ספר תפלה ורנה מכ”י על זמירת שבת מאת החכם ר’ יעקב
רייפמן, 15$
ז.       
ליקוטי אליעזר, אלעיזר בראדט, 9$
ח.     
בין כסה לעשור, אליעזר בראדט, 15$
מקרא-
חז”ל-גאונים ראשונים
א.      מסכת אבות על פי כתבי יד, ב’ חלקים, כארולוס טילור 32$
ב.      
גנזי
ראש השנה, שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מגניזה בקהיר [מהדיר: ד’ גולינקין], 20$
ג.       
תשובות
ופסקים, מהדיר: א’ קופפר 25$
ד.      
מסכת
עבודה זרה, מהדורת שרגא אברמסון, 50$
ה.     
סיפורי
בן סירא בימי הביניים, מהדיר: עלי יסיף, 50$
ו.       
פירוש
מסכת אבות לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, 15$
ז.       
שרידי
בבלי, ב’ חלקים, חיים דימטרבסקי, 129$
ח.     
כתבי
הרמב”ם ובנו ר’ אברהם, [כולל: תשובות הרמב”ם השלם, ספר חידושי
הרמב”ם, אגרות ואמרי הרמב”ם השלם, חידושי הרמב”ם למסכת ר”ה,
ספר ברכת אברהם לר’ אברהם בן הרמב”ם] 18$
ט.      תשובות חכמי פרובינציא, מהדיר, ר’ אברהם סופר, 20$
י.       
כתבי
ר’ יצחק אבן לטיף חלק ב, פירוש קהל צורת העולם 10$
יא.   
ספרי
זוטא, שואל ליברמן 23$
יב.    
הירושלמי
כפשוטו, שואל ליברמן, 19$
יג.     
ספר
הישר, מהד’ יוסף דן 12$
יד.     מגילת תענית [יצחק בן צבי] 22$
טו.    מדרש שמואל משלי, (בובר), 11$
טז.    מדרש לקח טוב על התורה, ב’ חלקים (בובר), 12$
יז.      מדרש לקח טוב על חמש מגילות 11$
יח.    מדרש שחור טוב, תהלים שמואל ומשלי 10$
יט.    מדרש תהלים, (בובר), 11$
כ.       מדרש שכל טוב: בראשית שמות, 11$
כא.   מדרש איכה, בובר, 11$
כב.   מדרש תנחומא, ב’ חלקים, בובר, 12$
כג.    פסיקתא רבתי עם פ’ מאיר עין 10$
כד.   פסקיקתא דר’ כהנא, בובר 10$
כה.   מדרש רבה עם פ’ יפה תואר, מר’ שמואל יפה אשכנזי, ח חלקים 70$
כו.    
מבוא
לספר הלכות פסוקות, עם תשלום הלכות פסוקות, [נחמן דנציג], 15$
כז.   
משנת
רבי אליעזר, על פי כ”י וכו’ ,13$
כח.  
חרבא
דמשה, מהדיר יובל הררי, 23$
כט.  
מסכת
כלה, מהדורת היגער, מצב מצוין 50$
ל.      
ספרי עם ביאור של מנחם כהנא, שלושה
כרכים,
60$
לא.  
רי”ף,
על מסכת פסחים פסח ראשון, 16$
לב.  
פירוש
רבינו נתן אבי הישיבה על ששה סדרי משנה, [כריכה רכה] מהדירים ר’ קאפח ור’ מרדכי
זק”ש, 16$
לג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כב, 22$
לד.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ו [ב’ חלקים] 26$
לה.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ז, 24$
לו.    
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ט, 24$
לז.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר י, 24$
לח.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יא, 24$
לט.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר, יד, 18$
מ.     
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יז, 18$
מא. 
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יח, 18$
מב.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יט, 18$
מג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כ, 18$
מד.  
ספר
המוסר פירוש משנת אבות לרבי יוסף בן יהודה, תלמיד הרמב”ם 20$
מה. 
פירוש
רש”י על נ”ך פרשנדתא, על פי כ”י, ע”י ר’ יצחק מאהרשען, חלק א
[תרי עשר] 13$
מו.    תוספות רמב”ן לפירושו לתורה [יוסף עופר, יהונתן יעקבס] 29$
מז.   
ספר
רושיינא, בראשית 19$
מח. 
תשובות
מהר”ם מרוטנבורג וחבירו ב’ חלקים 
מהדיר: שמחה עמנואל 50$
מט. 
הגות
והשלמות מכת”י מסכת נדרים, מכון תלמוד הישראלי [כולל הגהות של רבי בצלאל
אשכנזי ועוד], 18$
נ.       
ראב”ן,
תשובות פסקים וחידושים, 11$
נא.   
סידור
ר’ שלמה מגרמיזא, 11$
נב.   
פירוש
רש”י למסכת ראש השנה, [על פי כ”י], מהדיר אהרן ארנד, 27$
נג.    
פירוש
רש”י על התורה [על פי כ”י משנת ר’], מאת מנשה ליהמן, 25$
נד.   
מבוא
לספר הלכות פסוקות, נ’ דנציג, מהדורה שנייה מתוקנת, 17$
נה.   
שמונה
פרקים לרמב”ם, תרגום מ’ שוורץ, 17$
נו.     
ספר
הההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן-ג’נאח, מהדורת ד’ טנא וא’ ממן, 20$
נז.    
אור
ראשון בחכמת הלשון; ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מהדורת א’ דותן, (שני
כרכים), 30$
נח.   
דרשות
ר’ יהושע אבן שועיב, ב’ חלקים, 13$
נט.   
תורת
המנחה, ר’ יעקב סקילי, הוצאת אהבת שלום (שני כרכים), 15$
ס.     
מורה
הפרישות ומדריך הפשיטות לר’ דוד בן יהושע מימוני, מהדור’ יוסף ינון (מקיצי נרדמים),
18$
סא. 
פירוש
קדמון לספר הכוזרי [מכ”י], דב שוורץ, 18$
סב.  
פירוש
ר”י בלעם, ישעיהו, 17$
סג.   
פירוש
ר”י בלעם, ירמיהו, 17$
סד.  
תוספתות תרגום לנביאים, מהדורת רימון
כשר,
23$
סה. 
הפרדס,
הל’ ברכות, תלמיד של הרשב”א, 10$
סו.   
רבינו
יונה על התורה 11$
סז.   
ספר
צפוני ציוני, קול שלום, [בעל ספר ציוני], 10$
סח. 
הפירוש
המיוחס לרש”י לדברי הימים, 24$
סט. 
כתבי
ר’ משה אבן תבון בעריכת:
חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
ע.      
דרשות
ר’ זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר’ קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן 19$
עא.  
לוית
חן לר’ לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], 465 עמודים, אוניברסיטת
בן גוריון הנגב [כרך ד] 28$
עב.  
ספר
גימטריאות לרבינו יהודה החסיד, ב’ חלקים 25$
עג.   
תשובות
רבינו אלעזר מוורמייזא, ה’רוקח’, שיר מחורז בהנהגת התשובה ודרכיה 14$
עד.  
סודי
חומש ושאר מתלמידי רבינו יהודה החסיד, פירושים, גימטריאות ופרפראות על התורה, שיר השירים,
איוב ורות, 11$
עה.  
דרשות
לימי התשובה מבית מדרשם של חסידי אשכנז, 8$
עו.    
ספר כריתות עם פ’ עיטור סופרים 28$
עז.   
ספר גזירות אשכנז וצרפת, אברהם מאיר הברמן 36$
עח.  
כללי
הרמב”ן, שרגא אברמסון 22$
עט.  
ספר
קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, טעמי מנהגים והלכות, ביאורי פסוקים, פירושי אגדה
ומדרשים עלומים בדרך קושיא ותירוץ, 13$
פ.      
ציוני
על התורה, מה’ ברזני, 12$
פא.  
ספר
ציוני על התורה, [ד”צ], 14$
פב.  
ספר
הלכות הנגיד, מרדכי מרגליות 30$
פג.   
כתר
ירושלים, כולל כרך הארות [פורמט גדול] 75$
פד.  
כתר
ירושלים, פורמט קטן, 42$
פה.  
נוסח
הממקרא ב’כתר ירושלים’, ומקורותיו במסורה ובכתבי היד, מרדכי ברויאר, 57$
פו.    
כתבי
ר’ אברהם עפשטיין [חלק א כולל אלדד הדני, חלק ב כולל מקדמוניות היהודים, מוסד רב
קוק], 50$
פז.   
גאוניקה,
ב, לוי גינצבורג, 25$
פח.  
ספר
פתרון תורה, מהדיר: אפרים אורבך, 28$
פט.  
ספר
פרשנדתא, על חכמי צרפת מפרשי המקרא מאת אברהם גייגר מאמר על פי’ רש”י למסכות
נדרים ומועד קטן, ב’ צאמבער, 24$
רש”י על התורה מכתב
יד, הוצאת ליהמן 28$
צ.      
רשב”ם
על התורה, מהדורת דוד ראזין, 15$
צא.  
ר’
אברהם בן מיגאש, כבוד אלקים, מגנס 35$
צב.  
מדרש
שיר השירים, לר’ אביגדור כ”ץ 20$
אחרונים
א.      ספר הפעולות, לר’ חיים ויטל, מהדורה שניה, 60$
ב.      
ספרי
ר’ נתן נטע הנובר: שערי ציון טעמי סוכה [על פי דפוס ראשון ושני], [עבודה יפה] 21$
ג.       
ר’
שמואל ואלדבערג, דרכי השינויים, מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספר חז”ל, [דפוס
מקור] 28$
ד.      
ר’
אליעזר פאפו, דמשק אליעזר, 8$
ה.     
מכתבי
מרום, ממרון הגרי”מ חרל”פ 10$
ו.       
צבי בצר, מנחת שי על חמישה חומשי תורה
32$
ז.       
ברית
עולם עם פירוש לוחות הברית, א-ב, הרב נפתלי הרץ הלוי, 21$
ח.     
הרב
אברהם יצחק הכהן קוק, לנבוכי הדור, [חדש] 22$
ט.     
מורה
באצבע + עמודי הוראה, חיד”א (אהבת שלום) 9$
י.       
ספר
החיים, מבינו ר’ חיים ב”ר בצלאל, אחי המהר”ל, [מצוין], מכון שפתי
צדיקים, 11$
יא.   
שלחן
ערוך האר”י, ע”פ מראה כהן, מכון חת”ס [הובא במג”א הרבה], 18$
יב.    
תרומת
כהן, קובץ שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, 14$
יג.     
הוראת
שעה [לישב ויש לישב במהרש”א] 5$ כריכה רכה
יד.    
לבוש
בדים, לר’ ידידי’ ווייל, 5$
טו.   
שו”ת
שארית ישראל, 10$
טז.   
ר’
אברהם עדס, באר חיים, זמני היום והלילה שיעורים ומדות חז”ל, [מהורה שלישית],
9$
יז.     
שדה
יהושע על הירושלמי, 10$
יח.   
ר’
וויס, מגידים חדשים, במדבר, 17$
יט.   
שו”ת
הרמ”א  מה’ א’ זיו, 48$
כ.      
ספר
המצרף, ביאורים והגהות לאגדות חז”ל, אברהם דובזויץ, (דפוס צילום, אודעסא
תרל”ו)  9$
כא.  
גנזי
יהודה, אוסף גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס
בפעם הראשונה, כולל מבוא מקיף על כל הכ”י מאת ר’ יחיאל גולדהבר, 323 עמודים
[מצוין] 34$
כב.  
ר’
חנוך ארנטרוי, קמץ המנחה דרשות על התורה, 19$ 
כג.   
ר’
חנוך ארנטרוי, שיירי המנחה, 17$
כד.  
מתורגמן,
ר’ אליהו בחור 35$
כה.  
ר’
מרדכי זק”ש, מילי דמרדכי, כולל ה’ ספרים, 24$
כו.    
מנחת
בכורים, על תריג מצות, 9$
כז.   
ר’
אליעזר ברגמן, בהר ייראה, [תלמיד רבי אברהם בינג], נערך מכ”י ע”י ר’
שלמה מן ההר, 18$
כח.  
ר’
אהרן מרקוס, ברזילי, מסה בתולודת הלשון העברית, 22$
כט.  
אוצר
מפרשי התורה: מבין חידות על המסורה פירוש על המסורה לר’ יעקב מצויזמר הקדמה
למנחת שי אור חיים הערות על מנחת שי הקדמה כוללת לתרגום אונקלוס מאת ר’ נתן אדלר
בעל הנתינה לגר 21$
ל.      
אוצר
מפרשי התורה: ספר קטרת הסמים –ביאור על תרגום אונקלוס יונתן וירושלמי 18$
לא.  
ר’
משלם ראטה, מבשר עזרא, הערות והארות בפירוש הראב”ע על התנ”ך ובסופו ק’
תכנית לימוד 25$
לב.  
ר’
יצחק אהרן, עיני יצחק ביאורים וחידושים בעין יעקב, [כריכה רכה] 13$
לג.   
קיצור
מלאכת המספר לר’ אליהו מזרחי 10$
לד.  
כתבי
רבינו יצחק אבוהב (דה פונסקה); חכמי ריסיפי ואמשטרדאם (מכון ירושלים), 14$
לה.  
ר’
שריה דבליצקי, וזרח השמש 16$
לו.    
ר’
טיכטל, שו”ת משנת שכיר, חלק א, או”ח, [לא נמצא בהמהדורה החדשה] 14$
לז.   
שו”ת
מגידות, לבעל פמ”ג 9$
לח.  
פרי
מגדים לר’ דוד די סילוה הרופא מירושלים, 13$
לט.  
ספר
הזכרון לגאון ערך השלחן [כללים], ותפארת יצחק לר’ יעקב חיים סופר 9$
מ.     
יחי
ראובן וספר אות יעקב [כללים] לר’ יעקב חיים סופר, 9$
מא. 
ר’
יעקב חיים סופר, ברית יעקב, [מצוין] 16$
מב.  
ר’
יעקב חיים סופר, מנוחת שלום, ד-ו, כללי הראשונים ועוד] 17$
מג.   
ר’
יעקב חיים סופר, עדות ביעקב, חלק ב, 16$
מד.  
ר’
יעקב חיים סופר: עוז יעקב פרי חיים לך נאה להודות, 17$
מה. 
דרשות
גבעת שאול, ר’ שואל מורטירא [מצוין] 24$
מו.   
אור
פני יצחק, ר’ יצחק פייגעבוים, 5$
מז.   
ירחון
תבונה, 6$
מח. 
קרבן
שבת צלותא דמעלי שבתא תיקוני שבת 9$
מט. 
קובץ
מפרשי המהרש”א: חמשה ספרים בכרך אחד: הוראה שעה בית אברהם אמרי בינה מחנה
אפרים ישוב הדעת 11$
נ.       
חידושי
דינים מהלכות פסח, עם הערות רי”פ פערלא 12$
נא.   
תהלוכות
היבשה [הלכות הולכי דרכים] [נדפס ב1869] 9$
נב.   
בעל
שם על התורה, ב’ חלקים, 20$
נג.    
ר’
אברהם שלום, נוה שלום חלק ב 11$
נד.   
שם
עולם, לר’ יהונתן אייבשיץ, 20$
נה.   
ר’
משה ליב שחור, אבני שהם על התורה ועוד [ב’ חלקים] [מצוין], 32$
נו.      בארות נתן, ר’ נתן רבינוביץ ביאורים על הש”ס, 9$
נז.     ר’ יצחק טייב, חקת הפסח, וערך השלחן 16$
נח.    ילקוט חדש  8$
נט.    דיני תשעה באב ביום א ודיני שבת שלפניו, ר’ שריה דבליצקי, 9$
ס.      ר’ ישכר טייכטאל, אם הבנים שמחה, תשע”ג, 17$
סא.  מדרש
אגדה בראשית עם פ’ עץ יוסף ענף יוסף ויד יוסף 7$
סב.   דרש משה, [דרוש] ר’ משה ראב”ד קראקא, 12$
סג.    מנחת יהודה על ש”ס [תלמיד נחלת דוד] 14$
סד.   תורי זהב על שיר השירים שקל הקודש על מגילת אסתר ברית קודש, עניני מילה
לר’ שמואל באנדי 20$
סה.  ר’
נחמן גרינשפאן, מלאכת מחשבת, [מצוין!] 23$
סו.    גבעת פנחס, ר’ פנחס מפאלאצק, תלמיד הגר”א 12$.
סז.    ר’ יצחק וויס, שיח יצחק על התורה מכון ירושלים 9$
סח.  תורת
מוסר ר’ חיים ריינס, מוסד רב קוק, 6$
סט.  שד”ל
פירוש על התורה, 28$
ע.       מאורות נתןברך משה ר’ נתן אלעווסקיא, מכון ירושלים 9$
עא.   ר’ משה ברמאן, חק משה, הערות על ש”ס, 16$
עב.   קיצור של”ה 9$
עג.    שלל דוד על התורה (מכון ירושלים) 10$
עד.   ראש דוד, דרשות על התורה, חיד”א, 2 כרכים 14$
עה.   ר’ פנחס זביחי, ברכת טובענין מאה ברכות, 13$
עו.     ק’ לקט שדך, ר’ מונק, ירח האיתנים, 4$
עז.    סדר הדורות, 10$
עח.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל [כולל הערות חשובות על סדר הדורות]
[מצוין] 50$
עט.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת ארץ ישראל [על הירושלמי], 50$
פ.       גנזי אוכספרד, דרך טובים, כמה צוואת, מכ”י 22$
פא.   ר’ אליהו פייוולזאהן נצח ישראל [ספר מלא חומר חשוב ומעניין] 21$
פב.   ר’ דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי 9$
פג.    ר’ צבי הירש גראדזענסקי, בית היין, על הלכות יין נסך, 15$
פד.   מבחר כתבים, ר’ מרדכי גימפל יפה [חוברת] 18$
פה.   ר’ יואל הרצוג, גליוני יואל, 14$
פו.     סגולות ישראל, 5$
פז.    ר’ מנשה בין ישראל, נשמת חיים מנקד, 6$
פח.   אור תורה,ר’ פינחס הכהן, [תימן], 15$
פט.   ר’ אהרן מרקוס, שו”ת מן השמים, עם פירוש קסת הסופר 8$
צ.       ספר ארח מישרים, שו”ע למדות 8$
צא.   עקבי שלום, חוברת, כולל פרק מתוך ספר המספיק לעבודי ה’ לר’ אברהם בן
הרמב”ם, ושתי תשובות ממנו, 7$
צב.   ר’ קלמן כהנא, חקר ועיון ספר שלישי [מצוין] 11$
צג.    מקום הניחו אבתיו, ביאור על רש”י עה”ת, ר’ אברהם פעסין, 6$
צד.   קונטרס באו חשבון,  הערות והארות
בעניני מידות משקל ונפח שבדברות רבותינו, יעקב ישראל סטל, 9$
צה.   ר’ מרדכי ליכטשטיין, מצות הלבבות, 9$
צו.     ר’ חיים ביברפלד, מנוחה נכונה קיצור הלכות שבת כולל הערות של ר’ שריה
דבליצקי, 10$
תפילה- פיוט
צז.    עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ ישראליים בתקופת הגניזה [כריכה
רכה][מצוין] 24$
צח.   הגדה של פסח, פרי עץ חיים, ר’ יצחק רצהבי, 19$
צט.   יוסף תבורי פסח דורות 19$
ק.      יצחק אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, 22$
קא.  מחזור
גולדשמידט, יום כיפור 55$
קב.   מחזור גולדשמידט, שבועות, 20$
קג.    מחזור גולדשמידט, פסח, 20$
קד.   פ’ בירנבוים, תפלות ישראל, ומוסר היהודות 21$
קה.  צ’
רבינוביץ, הלכה ואגדה בפיוטי ייני, 35$
קו.    צ’ רבינוביץ,
פיוטי ייני, שני חלקים,  36$
קז.    פיוטי ר’ אליעזר בירבי הקליר, פיוטים לראש השנה, 30$
קח.  דניאל
גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, 23$
קט.  נפתלי
וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ב’ חלקים, [מצוין] 25$
קי.   
יוסף היינימן, עיוני
תפילה [כריכה רכה] 24$
קיא.  עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל, בהתהותן
ובהתגבשותן, ב’ חלקים, 1440 עמודים, 42$
קיב. ישראל מ’ תא-שמע, התפילה האשכנזית הקדומה, פרקים באופייה ובתולדותיה, 23$
קיג.  כל
עצמותי תאמרנה; השפה הלא-מילולית של התפילה, אורי ארליך, 17$
קיד. יוסף
תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [מצוין] 25$
קטו.  זכר
צדיק, סדר חג הפסח, מהדיר י”ש שפיגל, 12$
קטז.  אורי
ארליך, תפילת העמידה של ימות החול, נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם
ותולדותיהם, יצחק בן צבי, 388 עמודים [חדש] [מצוין]. 29$
קיז.  מחזור
בית דין, לראש השנה, ר’ אברהם חמוי [חומר חשוב] 19$
קיח.  מחזור
דק”ק איטאלייאני, חלק ב, שד”ל, 12$
קיט.  הגדה
של פסח, דניאל גולדשמידט- עורך, 15$
קכ.   צררה לאלעזר, ע”י ר’ מאיר וונדר, [מהדורת כיס] צרור ספרי תפילות
ווידויים לחולים תחינות ומענה לשון לבתי עלמין ועל קברי צדיקים, [ד”צ של
ספרים נדירים], 9$
קכא. זמירות של
שבת, נפתלי בן מנחם, 28$
קכב. ר’ שלמה
אבן גבירול, כתר מלכות, [ספריית מקורות יג], מוסד רב קוק, 19$
קכג.  דיואן ר’ אליעזר הבבלי [ר’ חיים ברודי מהדיר] מקיצי נרדמים 18$
קכד. יהודה
הלוי: שירים, בעריכת י’ לוין, תל-אביב תשסז (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכה. יהודה
אלחריזי: מבחר (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכו. טדרוס
אבולעאפיה: שירים (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכז.  כנישתא,
חלק ב, 20$
קכח. שפת השיר
של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 18$
קכט. אז באין
כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, מהדורת יוסף יהלום, 25$
קל.   שירת החול העברית בספרד, שולמית אליצור, 3 כרכים, 55$
קלא. עזרא
פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה – 3 כרכים 55$
קלב. לתולדות
השירה והדראמה העברית; מחקרים ומסות, חיים שירמן, (שני כרכים), 18$
קלג.  שירת
ישראל לר’ משה אבן עזרא, תרגום ב”צ הלפר, ליפסיה תרפד (הוצאת מקור), 16$
קלד. השירה העברית באלג’יריה: מהדורה מדעית בצירוף מבואות, הערות וביאורים,
מהדורת א’ חזן, 16$
קלה. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך שני,15$
קלו. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ג, 15$
קלז.  ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ד, 15$
קלח. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ה, 15$
קלט. אבות
הפיוט, שלום שפיגל, הוצאת בית המדרש לרבנים נ”י, 17$
קמ.   לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל; ספר זכרון לאהרן
מירסקי, בעריכת א’ חזן וי’ יהלום, 15$
קמא.                       
אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום
הכיפורים, יוסף יהלום, 20$
קמב.  מסורת הפיוט, א, בעריכת ב’ בר-תקוה וא’ חזן, 12$
קמג.   פיוטי שמעון בר מגס, מהדורת יוסף יהלום, 13$
קמד.  היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, עזרא פליישר, ירושלים תשמד (הגב מתפרק
קצת) $20
קמה.                       
החזן הגדול אשר בבגדאד: פיוטי יוסף בן חיים
אלברדאני, מהדורת ט’ בארי, 17$
קמו.  שארית
יוסף: פיוטי ר’ יוסף הלוי החבר, שולמית אליצור, 20$
קמז.  פיוטי
ר’ יצחק השנירי, מהדורת ב’ בר-תקוה, 14$
קמח.                       
 פייטן בעידן של מפנה: ר’ יהושע בר כלפה
ופיוטיו, שולמית אליצור, 18$
קמט.                       
סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני / בנימין
בר תקוה, 18$
קנ.    שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 15$
מנהג-הלכה
א.     
שרשי
מנהג אשכנז חלק ב 25$
ב.      
מנהגי
הקהילות, ב’ חלקים, ר’ יחיאל גולדהבר, 26$ [מצוין]
ג.       
ר’
המבורגר, גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז 15$
ד.      
יוסף כהן, מקורות וקורות [כולל הרבה
מחקרים חשובים כמו: מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, סדר קבלת שבת ופזמון לכד דודי
מגילת אסתר בצפת במאה הט”ז ועוד] 28$
ה.     
חקרי
קבלה ותפילה, משה
חלמיש
21$
ו.       
ר’
דוד צבי רוטשטיין, מידות סדום, ראשי פרקים מקורות והערות, [מצוין] [נדיר] 298+ 532
עמודים, 24$
ז.       
יעקב
כ”ץ, הלכה וקבלה, כריכה רכה, 40$
ח.     
שלמה
אשכנזי, אבן חן [מהנהגים ועוד] 15$
ט.     
ר’
יוזפא שמש דהקילות וורמיישא, שלמה איידלברג, 15$
י.       
מנוחת
שלום, חלק ז-ח, משא ומתן בירורים ועיונים בתורת המנהגים, ר’ יעקב חיים סופר 18$
יא.   
אליעזר
בשן, שבייה ופדות, בחברה היהודית בארצות הים התיכון, 18$
יב.    
ש’
ספראי, העליה לרגל בימי הבית שני, 25$
יג.     
יסודי
המשפט העברי, חלק ד, אשר גולאק, 5$
יד.    
יחזקאל
ליכטנשטיין, מטומאה לקדושה 19$
טו.   
יחזקאל
ליכטנשטיין, המאבד עצמו לדעת 19$
טז.   
קובץ
אהל שרה לאה, ירושלים תשנ”ט, 1000+ עמודים, כולל חיבור חשוב של ר’ דוד
צבי רוטשטיין בשם ‘ספר תורה מנוקד’, יותר מ200 עמודים, על עניני נקודות ועוד, 24$.
יז.     
יספור
לדור, יונה עמנואל 17$  על השואה [יש לציין שר’ שלמה זלמן אורבעך היה קורא
בחיבור זה בתשעה באב]
מקרא, חז”ל, מדרש
יח.   
ספר
בן סירא השלם, משה צבי סגל, 18$
יט.   
פרקי
דרבי אליעזר, נוסח עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, אליעזר טרייטל, 19$
כ.      
יואל
אליצור, מקום בפרשה, גיאוגרפיה ומשמעות במקרא [חדש] 25$
כא.  
אמנון
בזק, עד היום הזה [שאלות יסוד בלימוד תנ”ך] חומר חשוב [חדש] 24$
כב.  
יש
סדר למקרא: חז”ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, יצחק גוטליב, 21$
כג.   
אברהם
השל, תורה מן השמים, חלק א-ב, 60$
כד.  
יהודה
קומלוש, המקרא באור התרגום 20$
כה.    יהודה פליקס, החי במשנה,
26$
כו.    
יהודה
פליקס, מראות המשנה סדר זרעים, 26$
כז.   
העקיבות
התרגומית בתרגום אונקלוס, רפאל בנימין פוזן [מצוין], 24$
כח.  
אליהו
זייני, רבנן סבוראי וכללי הלכה, 18$
כט.  
בנימין
זאב בכר, ערכי מדרש 11$
ל.      
ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה / אהרן
דמסקי, 14$
לא.  
יוסף
דרנבורג, משא ארץ ישראל 12$
לב.  
שולמית אליצור, למה צמנו?  [מצוין] 28$
לג.   
עיונים
באבות דר’ נתן: נוסח עריכה ופרשנות, מנחם קיסטר, 15$
לד.  
מ’
טננבלאט, התלמוד הבבלי בההוותו ההיסטורית, 18$
לה.  
חנן
גפני פשוטו של משנה, פרק בתולדות המחקר של ספרות חז”ל בעת החדשה [מצוין] 19$
לו.    
מסורות
ונוסחאות בתלמוד (פיינטוך), 22$
לז.   
ליב
מוסקביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי, [מצוין] 28$
לח.  
צורה
ועריכה בספרות חז”ל, אברהם גולדברג, 18$
לט.  
אברהם
ביכלר, עם הארץ הגלילי, מוסד רב קוק 10$
מ.     
בעקבות
תולעת השני הארץ ישראלית, זהר עמר 14$
מא.  הלכה הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה 9$
מב.  
בנימין
דה-פריס, מחקרים בספרות התלמוד, 15$
מג.   
דיאלוג
עם טריפון היהודי, יוסטינוס מרטיר, מהדורה ותרגום דוד רוקח, 21$
מד.  
תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ש’ קליין 17$
מה. 
עמרם טרופר, כחומר ביד היוצר, מעשי חכמים
בספרות חז”ל, 14$
מו.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך א [ב’
חלקים] [452 עמודים], 28$
מז.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך ב [חלק
א]  [276 עמודים] 18$
מח. 
שמא יהודה פרידמן, לתורתם של תנאים, 23$
מט. 
שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח
בספרות התלמודית, [תשע”ד], 33$
נ.       
שמא יהודה פרידמן, סוגיות בחקר התלמוד
הבבלי, 20$
נא.   
תוספתא עתיקתא – מסכת פסח ראשון: מקבילות
המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא כללי, ש”י פרידמן, 18$
נב.   
משה בר-אשר, תורת הצורות של לשון המשנה:
פרקי מבוא ותצורות שם העצם / שני חלקים, 60$
נג.    
לחקר התלמוד, אברהם ווייס 28$
נד.   
פנחס נאמן, תחומי ארץ ישראל לפי ספרות
חז”ל, 10$
נה.   
ר’
יקותיאל גרינוואלד, הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי, 23$
נו.     
מבוא
המשנה, יעקב ברילל, שני חלקים, 25$
נז.    
זכריה
פרנקל, מבוא הירושלמי, 25$
נח.   
חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, 36$
נט.   
ר’ שלמה זלמן הבלין, מסורת התורה שבעל פה
תשע”ב, 27$ [ספר מצוין, 632 עמודים]
ס.     
מחלל שבת בפרהסיא: מונח תלמודי ומשמעותו
ההיסטורית, מוטי ארד, (ביהמ”ל בניו יורק) 22$
סא. 
מימרה מגיה מיתוס; פרקי דרבי אליעזר לאור
מחקר הספרות העממית, דינה שטיין, 21$
סב.  
חטאו של אלישע, יהודה ליבס, 12$
סג.   
מנחם הרן, האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד
סוף ימי בית שני, חלק א 15$
סד.  
ספר היובל לכבוד פר’ יעקב זוסמן, [תרביץ
שנה פא] 470 עמודים [מצוין] 60$
סה. 
פירוש על ספר במדבר, שלושה כרכים,
יעקב ליכט, 18$
סו.   
מאיר
איילי, פועלים ואומנים, מלאכתם ומעמדם בספרות חז”ל, 33$
סז.   
פשיטא
לחמש מגילות 26$
סח. 
אפרים
אלימלך אורבך, חז”ל פרקי אמונות ודעות [כריכה קשה] 26$
סט. 
כתבי
רבי נחמן קרוכמאל, [ראבידוביץ] 50$
ע.      
לוי
גניצבורג, שרידי הירושלמי, 26$
עא.  
יעקב
נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים 50$
עב.  
הכהנים
ועבודתם, ביכליר 22$
עג.   
הסנהדרין
גדולה ביכליר 22$
עד.  
הסנהדרין
הגדולה, מוסד רב קוק, הוניג $22
עה.  
אפרים
אדרת, מחורבן לתקומה, 24$
עו.    
רות
פידלר, חלומות השוא ידברו, 10$
גאונים וראשונים
עז.   
שי”ר
תולדות גדולי ישראל, ב’ חלקים 44$
עח.  
חגי בן שמאי, עיונים במשנתו של
רס”ג [מצוין],
27$
עט.  
אברהם
אליהו הרכבי, חדשים גם ישנים 43$
פ.      
סדר
חכמים וקורות הימים, 11$
פא.  
והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה
של ארץ ישראל, משה גיל 15$
פב.  
שבחי הרמב”ם, סיפורים עממים בערבית
יהודית מהמזרח, יצחק אבישור, [מעניין], מגנס 26$
פג.   
שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה, אבני בניין
ליצירת הרמב”ן [חדש] 26$
פד.  
הרמב”ם בנבכי הסוד מחווה למשה חלמיש,
דעת 64-66 [560 עמודים] 23$
פה.  
דב רפל, הרמב”ם כמחנך 25$
פו.    
זכר לעולם בריתו, אליעזר טויטו, שני חלקים,
פרקי מחקר ופרשנות, [כולל הרבה על רש”י ועוד],31$
פז.   
יהושפט נבו, פרשנות המקרא הצרפתית, עיונים
בדרכי פרשנותם של מפרשי המקרא בצפון צרפת בימי הביניים, 23$
פח.  
ענייני אבן עזרא, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב
קוק), 40$
פט.  
רש”י: דמותו ויצירתו, בעריכת א’
גרוסמן וש’ יפת, שני כרכים (מרכז שזר), 25$
צ.      
שי”ר, תולדות גדולי ישראל, חלק ב
[ר”ח, רבנו נסים, ועוד] 16$
צא.  
התורה והחיים, גידמן סט ג’ חלקים 50$
צב.  
שרה צפתמן, ראש וראשון, ייסוד מנהיגות
בספרות ישראל, מגנס 26$
צג.   
ליישב פשוטו של מקרא, אסופת מחקרים בפרשנות
המקרא, 22$
צד.  
מיכה פרי, מסורת ושינוי מסירת ידע בקרב
יהודי אירופה בימי הביניים, 19$
צה.  
ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים,  19$
צו.    
יוסף דן, הסיפור העברי בימי הביניים, 20$
צז.   
יוסף דן, הסוד של חסידות אשכנז, 28$
צח.  
אברהם
גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, 32$
צט.  
אברהם
גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, 28$
ק.     
משה
הלברטל, בין תורה לחכמה, רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס, 19$
קא. 
הרמב”ם, משה הלברטל, 17$
קב.  
ר’ חסדאי קרשקש, זאב הרווי 17$
קג.   
רב סעדיה גאון, י’ ברודי 17$
קד.  
אברהם
פריימן הרא”ש, 9$
קה. 
הרמב”ם
והגאונים, מאיר חבצלת 23$
קו.   
שמחה עמנואל, שברי לוחות [מצוין] 23$
קז.   
ש”ד גויטיין, סדרי חינוך מתקופת
הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי 
25$
קח. 
יונה פרנקל, דרכו של רש”י בפירושו
לתלמוד בבלי, כריכה רכה 24$
קט. 
הספרות הפרשנית לתלמוד, י”מ תא שמע, (כל
כרך), 21$
קי.   
יהודה ליב גירשט, תחנות בספרות ישראל, ב’
חלקים,  מזמן חתימת התלמוד- מזמן
ראשית הצמיחה של ספרות ישראל בספרד המוסלימית עד דורו של ר’ יהודה הלוי, 34$
[ספרים חשובים]
קיא. 
שרה קמין, רש”י פשוטו של מקרא ומדרשו
של מקרא, 16$
קיב.
מעייני אגם, אסופת מאמרים נבחרים, עיקרם
בתורת לעזי רש”י, ר’ אברהם גלאנצר, 16$
קיג. 
קדושת החיים וחירוף הנפש / מרכז שזר, 17$
קיד.
לוגיקה אריסטוטלית ומתודלגיה תלמודית,
אבירם רביצקי, 19$
קטו. 
סיגופים ופיתויים; הסיפור העברי באשכנז
כ”י פרמא 2295, רלה קושלבסקי, 22$
קטז. 
אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן; לתולדות
חלופה ליהדות הרבנית, 19$
קיז. 
מאה סיפורים חסר אחד: אגדות כת”י
ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים, מהדורת עלי יסיף (אוני’ תל אביב), 18$
קיח. 
כנסת מחקרים כרך א: אשכנז עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל תא-שמע 23$
קיט.  כנסת מחקרים כרך ב: ספרד עיונים
בספרות הרבנית בימי הביניים תא-שמע
י”מ, 23
קכ.  
כנסת מחקרים כרך ג: איטליה וביזנטיון עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל מ’ תא-שמע, 23$
קכא.
כנסת מחקרים כרך ד: ארצות המזרח, פרובנס
ומאסף עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים
ישראל מ’ תא-שמע,23$
קכב.
בעלי התוספות (2 חלקים) תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם אפרים א. אורבך 25$
קכג. 
סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים,
דב שוורץ, 15$
קכד. אברהם אליהו
הרכבי, מאסף נדחים, 44$
קכה. גנזי שכטר חלק ג
25$
קכו. במרכזים
ובתפוצות, שרגא אברמסון 35$
קכז. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
קכח. רש”י תורתו
ואישויותו, בעריכת ד”ר שמעון פדרבוש [אוסף מאמרים] 29$
קכט. תשובות שאלות
להרשב”א דפוס צילום רומא ש”ל עם מבוא של ש’ זלמן הבלין 35$,
קל.  
שמעון
אפנשטיין, עיון וחקר, מוסד רב קוק, 20$
קלא. יעקב לוינגר,
דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב”ם, 42$
קלב. שלמה מימון, גבעת
המורה, 26$
קלג.        
שרה
הלר-וילנסקי, ר’ יצחק עראמה ומשנתו 22$
קלד. יוסף כהן, הגותו
הפילוסופית של ר’ אברהם אבן עזרא 28$
קלה. יהודה אברבנאל,
שיחות על אהבה, 45$
קלו. ז’ן כריסטוף
אטיאס, הפירוש כדיאלוג, מדרכי בן אליעזר כומטיינו על התורה קושטא 1460 9$
קלז. 
חביבה
פדיה, השם והמקדש במשנת ר’ יצחק סגי נהור, 15$
לשון
קלח.     
חנוך
ילון, פרקי לשון, 25$
קלט.          
חקרי
עבר וערב, מוגשים ליהושע בלאו, 28$
קמ.        
יחזקאל
קוטשר, הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח, 25$
קמא.    
יחזקאל
קוטשר, מחקרים בעברית ובארמית 60$
קמב.     
אברהם
טל, לשון התרגום לנביאים ראשונים 25$
קמג.      
מימון
כהן, הכתיב והקרי שבמקרא, 21$
קמד.     
ספר
זיכרון לחנוך ילון 10$
קמה.    
עדה
ולשון ד, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית מהותה והיודות המותפים לה ולמסורת ספרד, אילן
אלדר, 15$
קמו.      
ישראל
בן דוד, צורות הקשר וצורות הפסק בעברית שבמקרא, תחביר וטעמי המקרא, 14$
קמז.      
אהרן
דותן, ניצנים ראשונים בחכמת המילים, 11$
קמח.    
מחקרים
בלשון העברית העתיקה והחדשה לכבוד מנחם קדרי, 13$
קמט.    
יוחנן
ברויאר, העברית בתלמוד בבלי, לפי כתבי היד של מסכת פסחים, 15$
קנ.  
ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי
– מבוא, תורת ההגה ותצורת-הפועל, שלמה מורג, 11$
קנא.           
תורת הקריאה במקרא: ספר הוריית הקורא
ומשנתו הלשונית, אילן אלדר, 12$
קנב.           
שפות שמיות, חיים רבין 10$
קנג.
לקסיקון לשיפור הניבים: ודיברת בם,
אליהוא שנון, (הוצאת אוריון) 10$
קבלה –חסידות ועוד
קנד. דוד אסף, הציץ
ונפגע, 32$
קנה. ישראל תא שמע-
הנגלה שבנסתר 19$
קנו.  
מחקרים בספרות הקבלה / אפרים גוטליב, 26$
קנז.  
ספר חזיונות, ר’ חיים ויטל, מכון בן צבי, 19$
קנח. קיצור סדר
האצילות, כתיבת ר’ חיים ויטל, העתקת ר’ מנחם די לונזאנו, יוסף אביב”י מהדיר,
21$
קנט. בועז הס, כזוהר
הרקיע, פרקים בהתקבלות הזוהר, 17$
קס.  
שד”ל, ה’ויכוח’, ויכוח על חכמת הקבלה, קדמות ספר הזוהר,
וקדמות הנקודות והטעמים, 24$
קסא.          
מטפחות ספרים לר’ יעקב עמדין  32$
קסב.           
ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר”י, שוקן
תש”ב, 19$
קסג. ספר הרזים,
מהדיר: מרדכי מרגליות, 60$
קסד.           
ר’ יהודה אריה מודניה, ארי נואם, 50$
קסה.          
ר’ יהודה אריה מודינה, בחינת הקבלה, 50$
קסו.           
מבוא לקבלה / משה חלמיש 10$
קסז. 
ראובן
מהלר, חסידות והשכלה 27$
קסח.                       
מחקרים
בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשום שלום, 45$
קסט.                       
ביבליוגראפיה
של כתבי גרשום שלום, 15$
קע.  
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 28$
קעא.
טמרין חלק ב, מוסד רב קוק 27$
קעב. משה אידל, פרקים
בקבלה נבואית 19$
קעג. 
החלום
ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות שבתאות ופראנקיזם, ב’ חלקים 50$
קעד. בפרדס החסידות ה’
צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעה. על גבול שני
עולמות ה’ צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעו. יוסף פרל, מעשיות
ואגרות, 32$
קעז. 
משה
אידל, החוויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, שוקן, 18$
קעח. משה אידל, גולם,
שוקן 24$
קעט.
גרשם שלום על האיש ופועלו, דברים שנאמרו
ביום השלושים להסתלקותו [חוברת] 13
קפ.  
ספר הקונדוס [חומר חשוב] בעריכת מרדכי
זלקין, 17$
קפא.
הרב ר’ יוסף
קארו וזמנו מאת יקותיאל יהודה גרינוואלד, 28$ [מצוין]
קפב.
לכבוד יום טוב, מאמרים ומחקרים על
התי”ט, 19$
קפג.           
שמואל
ורסס, השכלה ושבתאות תולדותיו של מאבק 19$
קפד.          
בכל
דרכיך דעהו; תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, ציפי קויפמן, 20$
קפה.          
נתיב
לתניא, משה חלמיש 12$
קפו. יהונתן גארב,
מקובל בלב הסערה ר’ משה חיים לוצאטו 23$
קפז.           
יוסף
קפלן, מנוצרים חדשים ליהודים חדשים, 14$
קפח.          
בעל
השם; הבעש”ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, עמנואל אטקס, 23$
קפט.          
ע’
אטקס, בעל התניא, ר’ שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידו חב”ד 25$
קצ.  
ד’
אסף, דרך המלכות ר’ ישראל מרוזי’ין 27$
קצא.          
הבעש”ט,
מחדש החסידות, משה רוסמן, 18$
קצב.          
השלב
האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף (מאגנס), 25$
קצג. מ’ בלבן, לתולדות
התנועה הפראנקית, 40$
קצד.           
צלם אלהים; הלכה ואגדה, יאיר לורברבוים, 28$
קצה.          
בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית אישים ורעיונות, 21$
קצו. בימי צמיחת
החסידות: מגמות רעיוניות בספרי דרוש ומוסר, מנדל פייקאז’, מהדורה שנייה מורחבת
[מצוין], 14$
קצז. דוד גנז וזמנו:
מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש-עשרה, אנדרה נהר, 10$
קצח.          
הגוף האלוהי הנשי בקבלה עיון בצורות של אהבה גופנית ומיניות
נשית של האלוהות, דניאל אברמס, 19$
קצט.          
הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית; מספרות חז”ל עד קבלת צפת,
יהונתן גארב, 18$
ר.      
היהפוך כושי עורו; האדם השחור כ’אחר’ בתולדות התרבות היהודית,
אברהם מלמד, 18$
רא.  
ונהר יוצא מעדן; על שפת החוויה המיסטית בזוהר, מ’ הלנר-אשד,
18$
רב.  
מוטיבים שאולים בספרות ישראל, יהודה רצהבי, 21$
רג.   
יוסף
דן, עיונים בספרות חסידי אשכנז, 25$
רד.  
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה רכה)23$
רה. 
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה קשה) 25$
רו.   
דב
גנחובסקי, מסיבות החברה הגובה ועוד 100 סיפורים ירושלמיים, 18$
רז.   
בצלאל
לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, 16$
רח. 
רבנו
אליהו מווילנא, רשימה ביבליוגרפית, ישראל יעקב דינסטאג, 11$
רט. 
ש.
ברנפלד, בני עלייה, א-ב (ב’ חלקים), [תולדות רש”י, ראב”ע, רמב”ם,
ר’ אבעלפיא, עמנואל הרומי, אברבנאל, ר’ עזריה מן האדומים ועוד], 18$
רי.   
אגרות
שד”ל, ב’ חלקים 45$
ריא.           
יוסף
פרל, מעשיות ואיגרות,  [האקדמיה הלאומית
תש”ל] בעריכת ח’ שמרוק וש’ ורסס, 22$
ריב. יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס
ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים. כרכים
‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620   כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של
יוסף פרל, 316 עמודים, 62$
ריג. 
מסע
הנשמה – נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב”ד, שלי גולדברג,
ריד. ספר היובל לצונץ
[כולל כמה כ”י חשובים] 12$
רטו.           
ספר
זכרון דגל מחנה ראובן, לזכרו של ר’ ראובן אליצור [כולל חומר מעניין] 16$
רטז.           
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 22$
ריז. 
כל
סיפורי רבי נחמן מברסלב, המעשיות, הסיפורים הסודים החלומות והחזיונות, מהדורה
מבוררת על פי כתבי יד, מאת צבי מרק, ידיעות ספרים-ביאליק, 25$
ריח.           
מחקרים
בחסידות ברסלב, יוסף וייס, בעריכת מ’ פייקאז’ 14$
ריט.           
חסידות
ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מנדל פייקאז’, 14$
רכ.  
חסידות
פולין: מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות תש-תשה, מנדל פייקאז’, 14$
רכא.          
סדר
אליהו אדר”ת, מוסד רב קוק 70$
רכב.          
אנשי
שם העיר לבוב וגדוליה, ש’ בובר, [דפוס צילום] 28$
רכג.           
קרית
נאמנה, [על ווילנא], שמואל פין, 70$
רכד.          
ר’
מאיר בר אילן, מולוז’ין עד ירושלים, ב’ חלקים, 36$
רכה.          
משואה
לדור, על ר’ צבי פסח פרנק 22$
רכו. בין הלכה להשכלה
/ יהודה פרידלנדר, 17$
רכז.           
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, א, 15$
רכח.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ב, 15$
רכט.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ג, 15$
רל.  
צמיחתה ושקיעתה של קהילה: היהודים
האשכנזים והספרדים ברומניה / יעקב גלר  20$
רלא.          
 שורשי החילון: מתירנות
וספקנות ביהדות המאה השמונה-עשרה / שמואל פיינר /  16$
רלב. קובץ התחיה, א-ב,
18$
רלג. 
שד”ל,
פרקי חיים, (יומן) מהדיר: משה שולוואס 25$
רלד. רפאל מאהלר,
החסידות וההשכלה, 24$
רלה. צבי מנחם
פיניליש, דרכה של תורה 30$
רלו. אברהם גייגר,
קצוצת מאמרים, מהדורות ש’ פאזנאנסקי, 32$
רלז. 
אברהם
קראכמאל, ירושלים הבנויה 18$
רלח. ביכורים, שני
חלקים, כתב עת לחכמת ישראל, בעריכת נפתלי קלר ומאיר איש שלום, משנת
1864-1866,  66$
רלט.          
נאחז
בסבך / דוד אסף, 36$ [עותק אחרון]
רמ. 
בן
ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליאטיות במזרח אירופה, 30$
רמא.         
יצחק
גת, המכשף היהודי משואבך, משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנבסך צבי הירש פרנקל 19$
רמב.          
יוסף
פנד, מתווי דרכי עיתונות אגודת ישראל 19$
רמג.           
אברהם
קורמן, יהודי מיהו ומהו, 24$
רמד.          
יעקב
ברנאי, היסטריוגרפיה ולאומיות, מגמות בחקר ארץ ישראל ויישובה היהודי, 1881-634, 13$
רמה.         
הקיץ
הנורא ההוא  70 שנות להשמדת הקהילות
היהודיו בערי השדה בליטא, היסטוריה הגות ריאליה, מכללת אפרתה 25$
רמו.           
מחקרים
בתולדות היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, דוד תמר, 15$
רמז.           
בנתיבי
אשכנז: מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי-הביניים, שלמה איידלברג, 22$
רמח.         
אליעזר
צווייפעל, שלום על ישראל, ב’ חלקים 40$
רמט.         
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין חלק א 25$
רנ.   
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין, ב’ חלקים 35$ [מצוין]
רנא.           
עזריאל
שוחט, עם חילופי תקופות, ראשית ההשכלה ביהדות גרמניה [מצוין] 21$
רנב.           
נח
רוזנבלום, עיוני ספרות והגות [חומר מעניין], 23$
רנג. יעקב כץ, מסורת
ומשבר, 15$
רנד. 
יצחק
בער, מחקרים ומסות בתולדות עם ישראל, ב’ חלקים 50$   
רנה. 
ספר
זכרון לפוזננסקי, החלק העברי, 26$
רנו. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
רנז. ד’ תמר מחקרים
בתולודת היהודים בארץ ישראל בארצות המזרח מוסד רב קוק 21$
רנח. 
ספר
וולוז’ין 100$
רנט. 
יד
ושם לזכר אברהם זלמן פריידוס, 36$
רס. 
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, 20$
רסא.                       
שמחה
אסף, מקורות ומחקרים, 32$
רסב. ספר זכרון ליעקב
פרידמן ז”ל 23$
רסג. 
ר’
יעקב טולידאנו, נר המערב, תולדות ישראל במארוקו, 18$
רסד. ר’ יעקב מ’
לנדאו, היהודים במצרים, [בן צבי] 25$
רסה.                       
יהושע
פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים 24$
רסו.           
מנחם
קרן-קרץ, מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות יהודית חילונית למרגלות הרי
הקרפטים, מפעל דב סדן, [תשע”ד] 34$
רסז.           
פרידה שור, מלקוטי שושנים ועד בריגדת
הנייר, סיפרו של בית עקד הספרים ע”ש שטראשון בווילנה 31$ [על הספרייה של
ר’ מתתיהו שטראשון]
רסח.         
כרכים
של, דעת, כל כרך [חוץ מכרכים כפולים] 10$
רסט.         
מחניים,
תשנ”ד, כרך ו, על הקבלה ותורת הנסתר, 240 עמודים 16$
רע.  
מחניים
תשנ”ג, כרך ה, על מתינות וקנאות ביהדות, 255 עמודים. 12$
רעא.          
ר’
משה הרשקוביץ, תורת ארץ ישראל הוראת התלמוד במשנת הראי”ה הגות חזון ומעשה,
20$
רעב.          
א”י
סלוצקי, שיבת ציון, כולל מבוא הערות ומפתחות מאת יוסף סלומן 25$
רעג.           
מרדכי
נדב, פנקס פתוח מחקרים בתולדות יהודי פולין וליטא, 18$
רעד.          
ר’
אברהם געשטעטנער, מגילת פלסתר, בירור זיוף ספר מגלת ספר המיוחס להיעב”ץ, 30$
רעה.          
מנחם
הרטום ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל
20$
רעו. פנקס ועד
ק”ק פאדוואה (של”ח-שס”ג) 25$
רעז.           
פנקס
קהילת רומא, שעה-תנה, 15$
רעח.          
פנקס
קהילת ברלין תפ”ג-תרי”ד, 25$
רעט.          
פנקס
ועד ארבע ארצות, כרך א, מהדורת ישראל היילפרין, מהדורה שנייה, ירושלים תש”נ;
15$
רפ.  
שד”ל,
על החמלה וההשגחה 17$
רפא.          
אברהם
פוקס, קראתי ואין עונה, זעקתו של רחמ”ד וייסמנדל בתקופת השואה, 16$
רפב.          
תולדות
רבי עקיבא איגר, מכתבי ר’ עקיבא איגר, 8$
רפג.           
קתרסיס,
כרך יח תשע”ג, כולל מאמר ביקורת של פר’ שלמה זלמן הבלין על הספר ‘החזן איש’
של בנימן בראון 12$
רפד.          
משלי
ישראל ואומות העולם, אלעזר בלאנקשטיין, [בעריכת ר’ שמואל אשכנזי] 33$
רפה.          
יומן
מסע לארץ הקודש שנת התצ”ד מאת משה קאפסוטו 18$
רפו. אסופה ליוסף,
קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, [חדש] [596 עמודים] 30$
רפז.           
משה
דוד קאסוטו, היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, 22$
רפח.          
קנאות
דתית, מרכז שזר, 463 עמודים, 15$ [חומר מעניין]
רפט.          
ישן
מפני חדש, שי לעמנואל אטקס, [ב’ חלקים, 
א:חסידים ובעלי מוסר, ב:משכילים מתנגדים ורבנים] [חומר חשוב] 28$
רצ.  
יצחק
שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, 14$
רצא.          
דב
רפל, הנבואה, 24$
רצב.          
ישראל
קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנא, 21$
רצג.           
הרב
ש”ך, שהמפתח בידו, משה הורוביץ 18$
רצד.          
יצחק
ריבקינד, יידישע געלט, [מצוין], 34$
רצה.          
יצחק
לוין, מבוקר לערב [חומר חשוב], 16$
רצו. גרשון בן אליעזר
סגל, גלילות ארץ ישראל, [ספריית מקורות ארץ ישראל ה] מוסד רב קוק, 17$
רצז.           
גרשום
שלום, אברהם כהן הירירה בעל שער השמים, 9$
רצח.          
ג’
קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, [מצוין] שני חלקים 50$
רצט.          
אפרים
דיינארד, שבלים בודדות, 18$
ש.    
ספר
היובל לכבוד הרב סולובייצ’יק, מוסד רב קוק, שני חלקים מצב חדש 70$
שא. ר’ נתן הנובר,
יון מצולה, [עם הערות] 15$
שב. 
בנימין
בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהגיות החרדית דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים
והעשרים ואחת, 16$
שג.  
יוסף
פאור, הרב ישראל משה חזן, האיש ומשנתו, 20$
שד. 
אברהם
פוקס, האדמו”ר מסאטמר, 22$
שה. יהודה ליב ביאלר,
מן הגנזים ב [תואר של כ”י ותקנות] 9$
שו.  
מעלות
היוחסין מאת ר’ אפרים זלמן מרגליות עם הערות 10$
שז.  
בן
ציון גת, הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות הת”ר התרמ”א (1840-1881) 14$
שח. ישעיהו זנה,
מפאוולו הרביעי עד פיוס החמישי, כרוניקה עברית מן המאה השש עשרה,  20$
שט. שמעון ברנפלד,
ספר הדמעות, [מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות] ג’ חלקים 55$
שי.  
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, השקפותיהם החברתיות של יהודי פולין בשלהי ימי הביניים,
19$
שיא.          
אסף
ידידיה, ביקורת מבוקרת, אלטרנטיבות אורתודוקסיות למדע  היהדות 1873-1956, 415
עומדים [מצוין] [כולל בין השאר, פרקים על בית מדרש של ר’ עזריאל הילדסהיימר, דורות
הראשונים, ר’ דוד צבי הופמן זאב יעבץ, ר’ בנימין משה לוין בעל האוצר הגאונים ועוד[ 24$
שיב.           
יצחק
כהן, אור שמח הלכה ומשפט, משנתו של הרב הרב מאיר שמחה הכהן על משנה תורה
להרמב”ם, אוניברסיטת בן גורין, 408 עמודים [חשוב], 24$
שיג. דברי יוסף לר’
יוסף סמברי, מהדורת ש’ שטובר, ירושלים תשנד, 50$
שיד.           
ישראל
צינבורג, תולדות ספרות ישראל, כרך ו, [חכמת ישראל השכלה בגאליציה השכלה ברוסיה]
8$
שטו.          
רבי
חיים אבן עטר עלייתו לארץ ישראל [ספריית מקורות ארץ ישראל ד, מוסד רב קוק] 20$
שטז.          
יעקב
משה טולידנו, אוצר גנזים [ספריית מקורות ארץ ישראל ז, מוסד רב קוק] 20$
שיז. ר’ משה צינוביץ,
אישים וקהילות, [מצוין], 36$
שיח.          
מה
שראיתי, זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, מהדיר: דוד אסף, ב’ חלקים 48$
שיט.          
תולדות
היהודים באפריקה הצפונית, א-ב, ח”ז הירשברג, 32$
על ספרים
שכ. 
אברהם
מאיר הברמן, תלמוד מאיר, קובץ מחקרים, שזר 17$
שכא.         
אמרי
ספר לקט אמרים וסיפורים על ספרים 16$
שכב.         
פרקים
בתולדות המדפיסים העברים, א’ הברמן, 22$
שכג.          
יעקב
שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, בשערי הדפוס, 502 עמודים 20$
שכד.         
ספריות
ואוספי ספרים, מרכז שזר, 515 עמודים 19$
שכה.         
א.מ.
הברמן, שערי ספרים עברים 50$
שכו. 
ספרי
ברוך, רשימת ספרי ברוך שטרויס, אהל ברוך 36$
שכז. אברהם יערי,
המחזה העברי, המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום, ביבליוגרפיה, 28$
שכח.         
הספר
כסוכן תרבות בשנים 1700-1900, זאב גריס, הילל בן חיים [חומר חשוב] 20$
שכט.         
שפרה
ברוכסון, ספרים וקוראים, תרבות הקריאה של יהודי איטליה בשלהי הרנסנס, 22$
של. 
חנא
שמרוק, ספרות יידיש בפולין 21$
שלא.         
שמואל
יוסף עגנון, ספר סופר וסיפור, תעב עמודים [מצוין]  21$
שלב.         
יצחק
רפאל, ראשונים ואחרונים, [מצוין] 22$
שלג.          
אברהם
יערי, הספרות היפה בעברית, 24$
שלד.         
שמחה
אסף, באהלי יעקב, מוסד רב קוק [מצוין], 20$
שלה.         
שמעון
חאנעס, תולדות הפוסקים [פורמט קטן], 16
שלו.           
חיים
מיכל, אור החיים, 24$
שלז.          
בשערי
ספר, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב קוק), 16$
שלח.         
מאמר
על הדפסת התלמוד, רנ”נ רבינוביץ, בעריכת א”מ הברמן (מוסד הרב קוק),
[מצוין] 14$
שלט.         
הספרייה
היהודית בימי הביניים; רשימות ספרים מגניזת קהיר / נחמיה אלוני, בעריכת מ’ פרנקל
וח’ בן-שמאי, 18$
שמ. אוצר הספרים לבן
יעקב, 18$
ספרים של מאיר בניהו
שמא.        
מאיר
בניהו, יוסף בחירי, מרן רבי יוסף קארו, [תרע עמודים] 40$
שמב.         
מאיר
בניהו, רבי אליהו קפשאלי, 18$
שמג.          
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, 45$
שמד.         
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בויניציאה, 45$
שמה.        
מאיר
בניהו, מעמדות ומושבות, [מצוין], 36$
שמו.          
מאיר
בניהו, תגלחת בחולו של מועד, 33$
שמז.          
רבי משה אלשיך, שמעון שלם, מכון בן
צבי, [בעריכת מאיר בניהו] 25$
שמח.        
ירושלים
מחקרים ארץ ישראל כרך ב, [מוסד רב קוק] בערכת מ’ בניהו, 14$
שמט.        
מסע
בבל, בעריכת מאיר בניהו, 24$
שנ.  
ספר
החיד”א [אוסף מאמרים עליו] [בעריכת מאיר בניהו] [מצוין] 25$ [נדיר]
שנא.          
ספונות,
יב [ספר יון ב], 15$ בעריכת מאיר בניהו
שנב.     
פנחס
הכהן, ספר הסימנים השלם, 28$
שנג.      
אבי
שגיא, אתגר השיבה אל המסורת, 24$
שנד.     
בן
ציון כץ, זכרונות 22$
שנה.     
שלמה
אשכנזי, האשה באספקלריה היהדות, ג’ חלקים 40$
שנו.       
שלמה
אשכנזי, גיבורות בישראל, 21$
שנז.      
שלמה
אשכנזי, דורות בישראל 18$
שנח.     
ר’
ש’ גליקסברג, הדרשה בישראל, 28$
שנט.              
רפאל
ויס התרגום הארמי לספר איוב 25$
שס. יעקב לייב שפירא
משפחות עתיקות בישראל 32$
שסא.   
קום
ריב את ההרים, חיים בלוך עם חתימת המחבר 26$
שסב.   
אברהם
קורמאן, אבולציה יהודות 22$
שסג.    
אברהם
קורמאן,  יהודי מיהו יהודי 22$
שסד.   
אברהם
קורמאן, זרמים וכתות ביהדות 22$ספ
שסה.                      
מחקרים
ומקורות לתולדות ישראל, וונריב 23$
שסו.
אבני חן, שלמה אשכנזי, 20$
תעודה
א. תעודה ב: עיונים במקרא, תשמב, 17$
ב. תעודה ג: מחקרים בספרות התלמוד, בלשון
חז”ל ובפרשנות המקרא,17$
ג. תעודה ח: מחקרים ביצירתו של ראב”ע, 20$
ד. תעודה, יא 20$ [מדרש]
ה. תעודה יד, 14$
ה. תעודה, יז-טז 18$
ו. תעודה, טו 18$
ז. תעודה, כא-כב 20$
פינת מציאות
כל ספר 5$
1. בד”ד כרך 8,
2. עלי ספר כרך
11,
3. בנתיבות התלמוד,
שמעון פדרבוש, ירושלים תשיז
5.
התורה והחיים בימי הביניים, כרך ראשון / משה גידמן
7. משפט המלוכה
בישראל, שמעון פדרבוש, ירושלים תשלג
8. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
9. תשובות ופסקים ומנהגים למהר”ם מרוטנברוג,
כרך רביעי (פסקי עירובין), מהדורת אליעזר קליין (מוסד הרב קוק), 6$
גם כל אלו מחיר
לאחד 5$!
1. זכרון נשייה:
סודן של מגילות מדבר יהודה, רחל אליאור (הקיבוץ המאוחד),
2. הדת הפנימית:
פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקופתם במקורות היהדות (בר אילן)
3. המסע האנושי
למשמעות; עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, אבי שגיא, ישראל תשסט
4. יהדות ללא
אשליה, א’ גולדמן, ירושלים תשסט (כתר)
5. הסיפור בכתבי
הקודש, יוספה רחמן, ישראל 2007  (הקיבוץ
המאוחד)
6. קווים לתולדות
עם ישראל בתקופת התנ”ך, יעקב גורן, ישראל 2008 (הקיבוץ המאוחד)
7. אוכלים לדעת:
תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז”ל, רוחמה וייס, תל-אביב תשע
9. מסע בסיפורי
חסידים, יהודית בר-יש”ע גרשוביץ, ישראל 2011
10.
האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית וכו’, אשר פרישמן נורמות הקיום
של העם 11. היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד (ספריית הילל בן חיים)
12. האשה אשר
נתתה עמדי: נשים כעילה לעימות ולמלחמה במקרא, רחל רייך, ישראל 2005.
13. ותצא דינה;
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, חיים חיון, ירושלים תשעא
14. וידויים,
אוגוסטינוס, תל-אביב 2001 (ידיעות אחרונות)
15. דקדוק ארמית
בבלית, י”נ אפשטיין, (מאגנס-דביר)
16. ספר שופטים
אמנות העריכה, יאירה אמית, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים תשנב
17. מסרת סיג
למקרא, דוד כהנא, ווינא תרמב (הוצאת מקור)
18. ספר חיים
שירמן; קובץ מחקרים, בעריכת ש’ אברמסון וא’ מירסקי, ירושלים תשל
19. ירושלים בין
חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, עודד ליפשיץ, ירושלים תשסד
20. חקרי יהדות,
פדרבוש
21. עברית וארמית
נוסח שומרון, כרך שלישי ספר שני: קול רינה ותפילה / מהדורת זאב בן-חיים,
21. A. מלאת: מחקרי
האוניברסיטה הפתחוה בתולדות ישראל ובתרבותו, א, תל-אביב תשמג
22. התנ”ך
היה באמת, ליאורה רביד, הוצא’ ידיעות אחרונות,
23. דמוקרטיה
ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, אמנון שפירא
26. מאמר אסתר:
סוגיות חברה ומוסר במקרא ע”פ שיעוריה של אסתר שפרעם
27. היסטוריה:
מיתוס או מציאות: מחשבות על מצב המקצוע, אלעזר וינרב, האוני’ הפתוחה
29. משפט ומנהג
בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום / 
מאיר מלול רווח בין האותיות
30. שיעוריו
התלמודיים של לוינס / אליזבט גולדוין
31. דורש טוב
לעמו: הדרשן וספרות הדרוש בתרבות העממית, בעריכת נחם אילן
32. הגותו
הפילוסופית של הרב סולובייציק, חלק א, דב שוורץ
33. מליצת עפר
ודינה לדון וידאל בנבנשת, מהדורת מתי הוס
34. פרקים
בתולדות ירושלים בימי הביניים / בעריכת ב”ז קדר
35. איש
ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאל, גאולה בת יהודה
36. בעבותות
השכול: עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים / חיים ליכט
37. דת ללא אשליה
נוכח עולם פוסט מודרניסטי / גילי זיוון
38. מיתוס ותבונה
ביהדות ימינו / אריאל טל
39.עיונים בספרות
השומרונית ובספרות הקראית / אילה ליונשטם
40. לשון חכמים
לפי מסורות בליות שבכת”י ישנים / אפרים פורת
41. מסע הצלב
הראשון והיהודים, רוברט חזן, ירושלים תשס
42. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
43. פרקים
בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זכרון לאברהם שליט, בעריכת א’ אופנהיימר, (יד
בן צבי)
44. אוצר יהודי
ספרד, כרך 8
45. מסכת נשים:
חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה (קריאה בסיפורים תלמודיים ורבניים ושני מדרשי שיר),
אדמיאל קוסמן
46. צחוק אברהם:
פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, יצחק בנימיני, הוצאת רסלינג
48. משה גיל, ארץ
ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ג
49. הביוגרפיה של
עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא, אילנה פרדס, מכון ון ליר בירושלים–
50. ספר הגבורה
(שני כרכים)
51. סידור
התפילה; פילוסופיה שירה ומסתורין, אליעזר שביד
52. בין חורבן
לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, אליעזר שביד
53. דיאלוגים
סוקרטיים מאת: כסנופון,
54. ממדיה
העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שלום בראון
55. עמו אנוכי
בצרה : יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה, מאת: אליעזר ברקוביץon 
56. מוסר המקרא
והתלמוד, שלמה זלמן פינס, ירושלים תשלז
57. בעת אישן
ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, ד’ מרקס, תל-אביב 2010
58. פילוסופיה
יהודית כמדריך לחיים, הילרי פטנאם, ירושלים תשעב
59. ויפגע במקום:
הסיפור התיאופני במקרא, ג’ורג סברן
60. שכול והאגדה
החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה / מרדכי רוטנברג, ת”א 2005
61. הפילוסופים הגדולים שלנו / אליעזר שביד (ידיעות אחרונות)
62. נורמות היום
של העם היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד
63. מנחם מור,
משומרון לשכם, העדה השומרונית בעת העתיקה
64. ספר
השומרונים, העורכים, אפים שטרן וחנן אשל
65. סידור
הגאונים והמקובלים, כל כרך [א, ב, ג, ו, י, יב, יג, יד, טו, טז, יח-יט, כא, כא]
English
Yosef Goldman, Hebrew
printing in America 1735-1926, a History and Annotated Bibliography, 2
volumes, $175
 Saadyana Geniza fragments of R. Saadya Gaon 24$
Leo
Jung, Men of the Spirit, $23
Kabbalah
Gershom Sholom $10
Dr.
Frensdorff, The Messorah Magna, Ktav press $90$
 Paul Kahle, Masoreten Des Ostens $35
Moses
Gaster, Studies and texts 3 vol, Ktav Press $150
 Jacob Mann, Collected writings, 3 volumes $150
Jacob
Mann Text and studies Volume one [2 vol], $85
B.
Schreiber Zecor Yemos Olam [customs etc.] $15
Jacob
Mann, The Jews in Egypt [2 vol. in one] Ktav Press $65
Jacob
Mann, Bible as read and preached in the old Synagogue, {Ktav Press}, 2
volumes, 75$
M. Sokoloff, The
Targum to Job From Qumran cave XI Bar Ilan Press, $23



Book week 2015

|
Book week 2015
By Eliezer Brodt
Book week just began in Eretz Yisrael. As I have written in previous years every year in Israel, around Shavous time, there is a period of
about ten days called Shavuah Hasefer – Book Week (for previous years lists see  here, here, here, here, here, here,  here and here).
One should take advantage of this sale as a law was passed recently against sales on newly published books, for the first 18 months after the book was published, except for book week. Many of the companies offer sales for the whole month. Shavuah HaSefer is a sale which takes place all across the country in stores, malls and special places rented out just for the sales. There are places where strictly “frum” seforim are sold and other places have most of the secular publishing houses. Many publishing houses release new titles specifically at this time.
In my lists I sometimes include an older title if I just noticed the book. As I have written in the past, I do not intend to include all the new books. Eventually some of these titles will be the subject of their own reviews. I try to include titles of broad interest. Some books I cannot provide much information about as I just glanced at them quickly. Some books which I note, I can provide Table of contents if requested, via e mail.
As this list shows although book publishing in book form has dropped greatly worldwide, Academic books on Jewish related topics are still coming out in full force.
As in previous years I am offering a service, for a small fee to help one purchase these titles (or titles of previous years). For more information about this email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of the proceeds will be going to support the efforts of the the Seforim Blog.
אוניברסיטת בר אילן
1. עזגד גולד, על הנסים ועל הטבע, עיון פילוסופי בספרות ההלכה,
בר אילן, 334 עמודים
2. יצחק פנקובר ומנחם בן ישר, המקרא בפרשנות חז”ל, יואל
ועמוס, בר אילן, 928 עמודים
3. סידרא כט, 194 עמודים
4. דעת 78, 182 עמודים
5. בד”ד 29
מוסד ביאליק
1. חיים קרייסל [מהדיר], לוית
חן לר’ לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה, 465 עמודים [ניתן לקבל תוכן[
2. חגי בן שמאי, עיונים במשנתו של רס”ג [מצוין]
3. צבי מרק, כל סיפורי רבי נחמן מברסלב, המעשיות, הסיפורים
הסודים החלומות והחזיונות, מהדורה מבוררת על פי כתבי יד, ידיעות ספרים-ביאליק, 472
עמודים
4. משה בר-אשר, תורת
הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם / שני חלקים
5. פינחס
חליווה, השלום כערך-על במשפט העברי ובמדרשי חז”ל
בית מדרש לרבנים-שכטר
1. מדרש אסתר רבה, מהדיר יוסף תבורי וארנון עצמון, קלג + 284
עמודים
2. מדרש חדש על התורה, מהדירה: גילה וכמן,
עא +297 עמודים
עם עובד
1. הספרייה של תנועת ההשכלה, יצירתה של רפובליקת הספרים בחברה
היהודית במרחב הדובר גרמנית, עם עובד, עורכים: שמואל פיינר, זהר שביט ועוד, 503
עמודים
אוניברסיטה משודרת
1. בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית, אישים ורעיונות, 178
עמודים
מגיד- קורן
1. יצחק מייטליס, פרשת דרכים, מבט ארכיאולוגי וגאוגרפי בפרשיות
השבוע, 430 עמודים
2. אברהם יהושע השל, קוצק במאבק למען חיי אמת [תרגום מאיידיש]
3. ר’ עדין אבן-ישראל שטיינזלץ, נשמה
4. יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו, בית המקדש וארמון שלמה, מבט
חדש לאור הארכיאולגיה
5. מורשת קהילת יעקב, חידושי תורה ומאמרים לכבודו של הרב יעקב
צבי זקס [ב’ חלקים]
6. Nathan
Slifkin, The Torah Encyclopedia of the Animal Kingdom, Volume one, 433
pp.
7. R’ Betzalel Naor, Orot [R’ Kook], 592 pp.
מרכז זלמן שזר
1. אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל, בעקבות שיעוריו של
אביעזר רביצקי, 386 עמודים
2. בית סלומון, שלושה דורות של מחדשי היישוב, בעריכת ישראל
ברטל, ושמעון שמיר, 242
3. מהר”ל אקדמות, פרקי חיים, משנה, השפעה, עורך אלחנן
ריינר, 602 עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים] [מצוין]
4. עדה רפפורט-אלברט, חסידים ושבתאים אנשים ונשים, 522 עמודים
5. ספר מלווה ולווה,
מדריך למשכונאות מאיטליה מימי הרנסנס, כ”י ומבוא, ראובן בונפיל, 304 עמודים
6. ציון עט-ד
7.  ציון פ-א [כולל
מאמר על ‘קול התור’]
8. תולדות יהודי רוסיה ג,
ממהפכות 1917 עד נפילת ברית המועצות
קיבוץ המאוחד-ספריית הילל בן חיים
 .1אקס ליבריס, גיש עמית, 220 עמודים
2. יואל בן נון, המקור הכפול, השראה וסמכות במשנת הרב קוק לאחד
את הבלתי מתאחד, 438 עמודים
3. רות קרא-איוונוב קניאל, קדשות וקדושות, אמהות המשיח במיתוס
היהודי, 356 עמודים
4. מ.מ. סילבר, בשליחות המערב, מבט אחר על ההיסטוריה היהודית
המודרנית, 334 עמודים
מאגנס
1. רבי אלעזר בירבי קליר, פיוטים לראש השנה, ביארה והוסיפה
מבוא שולמית אליצור, התקין מכתבי היד מיכאל רנד, האיגוד העולמי, 718 עמודים [ראה כאן]
2. היסטוריה מתנגשת וקיום משותף, פרספקטיבות חדשות על המפגש
היהודי פולני, עורך דניאל בלטמן, 396 עמודים
3. קובץ על יד, כרך כג [ניתן לקבל תוכן הענינים]
4. חרבא דמשה, מהדיר יובל הררי, 213 עמודים [הדפסה שנייה]
5. משה פלאי, כתבי העת של
ההשכלה במחצית המאה הי”ט
6. תרביץ פב חוברת ב
7. תרביץ פב חוברת ג
1. Jordan S.
Penkower, Masorah and text Criticism in the early Modern Mediterranean,
Moses Ibn Zabara and Menahem De Lonzano, Magnes Press, 343 pp. [Beautiful!]
2. Robert Brody, Mishna and Tosefta Studies, Magnes
Press 177 pp. [see here].
LITTMAN LIBRARY [ניתן להשיג אצל מגנס]
1. Haym
Soloveitchik, Collected Essays 2, Littman Library, 425 pp. [A
Masterpiece]
2. Marc Shapiro, Changing the Immutable, How Orthodox
Judaism rewrites History, 347 pp. While supplies last.
כרמל
1. אלי מוסקוביץ, היהודים של הטיטאניק, 222 עמודים
2. נועם זדוף, מברלין לירושלים ובחזרה, גרשם שלום בין ישראל
וגרמניה, 484 עמודים
3. יעקב ברנאי, המראה של אירופה, פרקים בתולדות הקהילה היהודית
באזמיר במאות השבע עשרה והשמונה עשרה [כולל בין השאר הרבה חומר על ה’כנסת
הגדולה’], 433 עמודים
4. אילה נדיבי, בין קראוס
לקסטנר: המאבק על הצלת יהודי הונגריה
מכללת הרצוג – תבונות
1. נטועים 19 [ניתן לקבל תוכן הענינים]
2. יעקב גרטנר, עיוני תפילה, מנהגים ותפילות [מצוין] [ניתן
לקבל תוכן הענינים]
יצחק בן צבי
1. עת לחננה, הרב צבי הירש קלישר וההתעררות לציון, עורך אסף
ידידיה, 275 עמודים
2. ריכב רובין, צורת הארץ, ארץ ישראל במפה העברית מרש”י
ועד ראשית המאה העשרים, 292 עמודים [מצוין]
3. מיכל שאול, פאר תחת אפר, החברה החרדית בישראל בצל השואה
1945-1961, 492 עמודים
4. גנזי קדם, חלק י
5. הגות ומעשה במגילות
קומראן, בלהה ניצן, 341 עמודים
6. החכם שמחה יצחק לוצקי
[קראי], מהדיר דניאל לסקר, 313 עמודים
7. נבוכים הם, מסע בביאורו של דון יצחק אברבנאל במורה נבוכים,
420 עמודים
8. מגילות מדבר יהודה, החיבורים העבריים כרך שלישי, א’ קימרון
9. צרור החיים, לר’ אברהם סבע, מסכת אבות מכ”י, פרקים
א-ד, 211 עמודים
ידיעות ספרים
1. אביגדור שנאן, אלפי שנאן, מבחר מאמרים ותגובות תלמידים, 392
עמודים
2. יונתן גרוסמן, אברהם סיפורו של מסע, 566 עמודים
האקדמיה ללשון העברית
1. שמא פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, 565 עמודים
[ניתן לקבל תוכן הענינים]
2. דיוואן שמואל הנגיד –
קודקס מן הגניזה / יהונתן ורדי ומיכאל רנד, 230 עמודים


The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos & Censorship (Part Two)

|
The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos & Censorship (Part Two)*.
By Eliezer Brodt
  Updates and clarifications

This post is devoted to discuss some of the various comments I have received from many different people regarding part one (here). I will also add in some of the material which I had forgotten to quote for part one [some of which I was reminded of by readers] along with additional material that I have recently uncovered. I apologize for the delay in posting this.  From the outset, I would like to thank all those people who sent in comments regarding the post. I hope to publish the next two parts to this article in the near future.
My email address is eliezerbrodt@gmail.com; feel free to send comments.
Firstly, on the general topic of censorship and especially related to this post, I forgot to mention Professor S. Stampfer’s remarks to me when I discussed with him the general idea of this post: “Those who impose censorship presumably assume that they are wiser than the author whose text they wish to suppress“. [See also his work Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 11].[1]
 In the beginning of the first part of this post [and in note two], I wrote that that this is a work in progress. In the future, I hope to write an in-depth article exploring other Heterim for reading newspapers on Shabbos. I forgot to mention Rabbi Eitam Henkin’s article on the subject available here. Rabbi Henkin deals with the Netziv Heter in note 24. [Thanks to J. for reminding me about this source].
Rabbi Henkin shows 1 the similarity of between the Pesak by R’ Moshe Feinstein to that of the Netziv’s.
ושוב שאלתיו איך לנהוג בטילטול איגרת שלום.
תשובה: כיוון דמותר לקראות איגרת שלום בשבת, מותר לטלטלו. דהטעם שאסרו איגרת שלום בטילטול, הוא משום שמא ימחוק (רמב”ם שבת פכ”ג הי”ט, ועי’ או”ח סי’ ש”ז ט”ז ס”ק י”א), וכיוון דאנו נחשבים לגבי האי דינא כחשובים, אין לחשוש שמא ימחוק, כמו דלא חיישינן בחשובים לשמא יטה (סימן ער”ה סעיף ד’). דבאיסור קריאת איגרת נאמרו שני טעמים, אחד משום שמא ימחוק, והשני משום ודבר דבר. ואיסור ודבר דבר הוא רק באופן שקורא בפה, אבל עיון וקריאה שלא בפה מותר. ואיסור קריאה בדרך עיון בעלמא הוא רק משום שמא ימחוק, ועל טעם זה יש בו היתר דאנו נחשבים כחשובים [שו”ת אגרות משה, או”ח, ה, סי’ כב אות ד].
This Teshuvah was purportedly written to Rabbi Y.P. Bodner. However, a check in Rabbi Bodner’s work, The Halachos of Muktza, pp. 7-8, where he publishes the Teshuvot that he received from R’ Moshe Feinstein, nothing of the sort appears regarding this issue. On the other hand, it bears note that in the introduction to this Teshuvah in Igrot Moshe (#21), the editors write that R’ Moshe Feinstein had later added to them comments and corrections. [Thanks to Moshe Kaufman for this source].
In note five I deal with relying on R’ Baruch Halevei Epstein’s Mekor Baruch. I predicted (to myself) that CFP would comment about this [as he has in the past]. Others, as well, have complained to me about relying on this work. I am not going to get into the whole subject at this time; it has been dealt with in the past by many and will probably be dealt with in the future by many more. I plan to write my own thoughts on the topic in the future, B”N. For now, I will quote something related to this [and to some of the other sources I used in this post] from Professor Stampfer’s introduction to his work Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 11) related to all this:

The sources I have used in this book… and memoirs are worthy of note. The last category is the most important, and like every other source it has both advantages and disadvantages. Memoirs sometimes provide a more detailed picture than official documents, but most were written many years after the events described and more than likely in consequence to suffer from only partial recall; they also reflect their authors attitudes at the time of writing rather than at the time of the events they describe. In most cases I have assumed that, although what was written may only be part of the truth, the authors would not have deliberately lied. Moreover, almost all my conclusions are based on several sources, so that if one source proves unreliable it does not usually affect my general conclusions.

In the case of the Netziv reading newspapers, I have provided enough ancillary evidence. As for his having permitted reading them on Shabbas and himself having done so, I believe I have provided enough sources for that as well.
CFP commented:

“I don’t know why you assume that the MB’s fabrications – to the extent that they were such – were “common knowledge”. How would the Netziv’s activities, in the privacy of his house on Shabbos, be “common knowledge”? As an insider, RBE had free reign to claim whatever he wanted. The same applies also to R’ Kook. He may not have known what his rebbe did Shabbos morning in his house. But even if he did, there’s no reason to assume that R’ Kook read the entire MB before giving a haskama on it. When assessing the validity of historical evidence, it can be useful to imagine that we’re assessing this same evidence today. Do insiders make claims about great rabbis’ practices that are of dubious veracity? Do people give haskamos on things that they’ve not read in full? It was probably no different then.”

The reason why I assume it was common knowledge is this: Volozhin itself was a small town. Almost whatever the Netziv did was noted by the hundreds of Bochurim who learnt there; other than learning there was almost nothing else to talk about. In present-day Yeshivas, one of the hot topics which Yeshivah Bochurim enjoy discussing is what their Rebbe said or did; I believe this was no different in those days. The simplest way for everyone knew that the Netziv received newspapers was that they noticed his incoming mail. As for their knowledge of what went on in his house, many bochurim ate in his house on Shabbas and Yom Tov, as is clear from the various memoir literature. Thus, I do not think that R’ Epstein had free reign to claim whatever he wanted about the goings on inside the Netziv’s home.
I agree that I cannot prove that R Kook read the whole work in its entirety; I assume it is reasonable that he read all the parts about his Rebbe. Anyone familiar with how much the Netziv meant to him should be able to understand why I believe this. Conversely, I fully agree that people give haskomos to works they do not read, however that specific point has no direct bearing on my conclusions.
One of the memoir sources I quoted a few times in part one was from the various articles written by Micha Yosef Berdyczewski. Micha came from a chassidic home, learned in Volozhin for a short time, and ended up becoming a famous non-religious writer and thinker.[2] Thus, it begs the question how one could rely on such a source.
Berdyczewski wrote a lengthy article about Volozhin in Volume three of HaAssif (1886), pp. 231-242. This article was recently reprinted in his collected writings volume one (pp. 65-75) However, they did not reprint the five page appendix to the article. See the end of this post for the complete article.
The article is well written and appears to be a very accurate portrayal of Volozhin.[3] Many who wrote on Volozhin used it.
Reading the appendix we find that the Netziv helped Berdyczewski, providing him with some information for this article. Berdyczewski quotes two pieces from the Netziv (p. 239, 240).
I contacted the world-renowned expert on Berdyczewski, Professor Holtzman, to inquire if this letter is still around. He was kind enough to send me a scan of the letter and another letter of the Netziv to Berdyczewski. To the best of my knowledge, these letters have never been printed.[4] Follows are the aforementioned letters, with Professor Holtzman’s kind permission, followed by my transcription.

Letter 1

Letter 2

מכתב א

ב”ה ה’ לסדר ויברך אתכם. תרמ”ו. וולאזין.
כאור בוקר יזרח כבוד הר”ר האברך המופלג ושנון שלם ומשכיל על דבר יקר רוח כ”ש מ’ מיכה יוסף ני”ו.
מכתבו הגיע וציו[י]תי להעתיק המצבות. והנם רצוף בזה. והנני להודיעו. כי היינו עוסקים בבנין חומת הישיבה ה”ק. וגם מאריכים אותו כמה אמות. ואנו מקוים ב”ה, כי בחורף הבעל”ט נשוב ללמוד בו.
ע”ד השאלה שהכשיר שו”ב אחד שני ורדות.[5] ונפלא ממני הוראה זו בשתים. חלילה לילך נגד פסק הרמ”א, אשר כבר קבלנו כל מנהגיו שהנהיג. ואפי’ אם הי’ מקום להתיר, אין זה אלא בדעת הרב המו”ץ בקהלה, ולא השוחט. אכן אם להעביר את השו”ב מחמת זה או לא, אין לנו להגיד בזה מרחוק. ואין כל המדינות שוות בהתנהגות השו”ב עם הרבנים.
וה’ ישמרנו מלכד. הנני ידידו העמוס בעבודה
נפתלי צבי הודא ברלין.
מכתב ב

ב”ה א’ בין כסא לעשור תרמ”ז
ישא ברכת המועד כבוד ידידי החכם המופלג ושלם משכיל על דבר כ”ש מ’ יוסף בארדיטשווסקיא ני”ו
מכתבו הגלוי הגיעני [ו]הנה ספרי מטיב שיר[6] למכירה אין לי כעת כי נשרפו ביום זעם ר”ל. ואלו הי’ לי הייתי שולחו למעל[ת]ו חנם כי מחירו מצער.
ע”ד מבוקשו לספחו לעשרה הנבררים[7] כבר נבררו. ואין עוד מקום. אך אם ירצה מע”כ נ”י להיות שקד בתורה, יכול לבא ולא יחסר לחמו כדרכה של תורה בעת הזאת.
הנני העמוס בעבודה רבה
ידידו נפתלי צביהודא ברלין
In 1888 Berdyczewski printed a journal called Beis Hamedrash which included an article from Rabbi Chaim Berlin [!] where Reb Chaim corrects and adds some important information to Berdyczewski famous article about the History of Yeshivat Volozhin. In this article, which it is obvious Reb Chaim Berlin read, Berdyczewski mentions the Netziv’s reading newspapers and a listing of the many newspapers the Bochurim of Volozhin read in his time.
Rabbi Chaim Berlin’s article was recently reprinted in the Nishmat Hayyim, Mamorim u’Mechtavim, (pp. 329-331) but the name of the person this letter was addressed to, Micha Yosef Berdyczewski, was edited out. [It appears that the commenters on this forum were not aware of this]. See the end of the post for the original article of Rabbi Chaim Berlin.
Professor Holtzman sent me the original letter of Rabbi Chaim Berlin to Berdyczewski and an additional letter of Rabbi Chaim Berlin to him. These letters were not printed before to the best of my knowledge.

Letter 1

Letter 2

 

מכתב א

בעזהי”ת. ג’, ך”א אלול, התרמ”ו. ביאלא.
כבוד הרב וכו’ ה’ ה’ רבא דעמי’ מדברנא דאומתי’
מ’ מיכה יוסף בארדיטשעווסקי הי”ו
ביום ה’ שבוע שעבר, פ’ כי תבא, שבתי ממעינות הישועה דרוזגעניק. אשר הלכתי שמה, עפ”י עצת הרופאים, להחליף כח [מ]צאתי מכתב מעלתו ערוך אלי, עוד בחדש תמוז העבר. אשר לדעתי [כ]בר עבר זמן שאלתו, כי בלי ספק כבר נדפס גם מאמרו הראשון [בה]אסיף. וגם המילואים, בעלי הצפירה. – ובר מן דן, אין אוכל [ל]מלאות בקשתו, טרם היות לנגד עיני, מאמרו הראשון. לזאת חדלתי [מ]חפצו זה.
אך. על ד”ת. אשר שאל בטעם פסק הרמ”א בשם מהרי”ו ז”ל. להטריף גם בחסר וורדא, גם בשתי וורדות. והדברים סותרים זא”ז. ומה גם לפי מנהגינו להכשיר יתרת מקמה?. ובלי ספק. כבר שלטו עיניו בכל [ה]אמור בזה, בט”ז ס”ק ד’. ובש”ך ס”ק י”ז. ולא הונח לו. וע’ עוד בפלתי [ס”ק] ב’. אבל האמת הוא, כמו שביאר רבינו הגר”א ז”ל, בביאורו ס”ק ה’ וס”ק ו’. [?] דבס”ק ה’ כתב. דמש”ה נהגו להטריף בחסר וורדא. כיון שדרכו להיות בכל הבהמות. והיינו. דבבאור הסוגיא קיי”ל כרש”י. דעובדא הוי בוורדא אחת. וא”כ מדינא דש”ס חסר וורדא כשר. כדפירש”י ז”ל. אלא דזה הי’ בזמן הש”ס, דלא הי’ שכיח וורדא אפי’ אחת. אבל לדידן דנשתנו הטבעים. ונמצא וורדא בכל הבהמות שלנו, ממילא, אם חסרה הוורדא, הויא שינוי והוי בכלל חסר. וטרפה. וכ”כ הר”ן בשם הרב אלברגלוני, דעכשיו שיש [לכל] הבהמות שלנו, עינוניתא דוורדא, אי משכחת דלית לה טרפה. וע’ בב”ח שביאר דבריו, דאזיל בשיטת רש”י ז”ל. וכמו שכתבתי.-. ואח”כ בס”ק ו’ ביאר רבינו הגר”א ז”ל, דמשום הכי נהגו להטריף בנמצאו שתי וורדות. משום כל יתר כנטול דמי, והו”ל חסרה הוורדא.-. זהו אמתות הדברים. וכן מצא[תי] גם בלבושי שרד ס”ק נ”ד. שבאות ו’. הקשה כקושיית מעלתו. ובאות ז’ יישב כדעת רבינו הגדול הגר”א ז”ל. ע”ש באריכות.-. ויש עוד לדבר בזה אך לעצר אני צריך. וכבר נתיישבה קושיית מעלתו, בדברים האלה. והי’ זה שלום לו, ולשנה טובה ומתוקה, יכתב ויחתם עם כל הכתוב לחי[ים] טובים בספר. כאשר עם לבבו. וכברכת המוקירו, מבלי הכירו, ומכבדו כערכו, ידידו”ש וטובו לעד. חיים ברלין בהג”מ נצי”ב הי”ו מוולאזין אב”ד דמאסקווא וכעת בביאלא.
מכתב ב

בעזהי”ת. ב’ דחנוכה, שנת “דע את אלהי אביך ועבדהו” לפ”ק
פה ביאלא.
כבוד הרב החכם, משכיל ושלם. חוקר קדמוניות. וחובר חברים.
מ’ מיכה יוסף באדיטשעווסקי הי”ו [??]
הגיעני מכתבו. ולמלאות בקשתו והפצרתו ממני, זה פעמים. במכתב גלוי [וב]מכתב חתום, שמתי עיני על מאמרו, “תולדות ישיבת עץ החיים” בהאסיף [שנ]ת תרמ”ז. ומצאתיו מלא טעויות ושגיאות. והנני סופר ומונה אותם, בפרט, [ב]גליון מיוחד, הרצוף הֵנה – כבקשתו.-.
ואשר הקשה לשאול ממני עוד. לשום עין על ספרו, “תורת העולם והאדם, לפי דרכי התלמוד, והבדילם מן היונים, כולל שטה כוללת מהשקפות התלמוד על עולם ההויה, ועל האנושות. על תורת האדם בפרט חובתו לעצמו ולאחר [ע]רוכים עפ”י דרכי ההגיון וחקירה העיונית”, כל זה לשון כבודו במכתבו [ש]דרש ממני לתת לו הסכמה על ספרו זה. בתתו לפני מפרק אחד ממנו. ואנכי מה אשיב לו. – האמת אגיד לכבודו. כי מעולם לא ראיתיו, ולא שמתי שמו וזכרו. ואינני יודעו ומכירו. אך את זה אני רואה שהגיע להוראה [ו]הוא גם מורה ואב”ד בישראל. ואחרי אשר כבר פנוי הוא להתעסק בענינים [א]לה. בלי ספק. כבר כל מקצועות שבתורה, הנחוצים להוראה, והם ש”ס בבלי וירושלמי, ותוספתא, וספרי רבותינו הראשונים, הרי”ף והרמב”ם [וה]רא”ש, וכל נושאי כליהם. וספרי ארבע טורים, וארבע שו”ע עם כל נושאי כליהם האחרונים הגאונים ז”ל. אשר כל אלה, נחוצים המה לרב ומורה, ובפרט בזה”ז. שא”א להורות. מבלי שיהא הרב בקי גם בספר פרי מגדים, בית אפרים, תבואות שור, לבושי שרד, סדרי טהרה, וכדו[מה.] ובלי ספק. כבר כל הספרים האלה, ערוכים ושמורים על דל שפתיו וד[מי] לי’ כמאן דמנחי בקופסי’. ואשר ע”כ הוא פנוי לבלות זמנו על ענינים אלה – [אבל] אנכי העני, אודה ולא אבוש, כי עדין לא הגעתי לידי מדה זו להיות כל התורה כלה, ערוכה על דל שפתי, ועוד זמני יקר לי, למיהדר תלמודא, ולא לעסוק בענינים אלה, ובאתרא דעייל ירקא, ליעול בשרא וכוורי.-. ואשר ע”כ רחוק אני מִתֵת הסכמה, על ענינים אלה. אשר עוד לא ירדתי לכוונתם ולתכליתם. ולא ידעתי מה המה. ובספרי רבותינו הגאונים הראשונים והאחרונים ז”ל. לא מצאתי דוגמתם. והמקום יפתח לבי בתורתו, דבר ה’ זו הלכה. וישים בלבי אהבתו ויראתו, לעשות [רצונו] ולעבדו בלבב שלם. כאשר עם לבבי.-.
מתולדות הגאון ר’ משה חפץ ז”ל. לא ידעתי מאומה. אם כי ספרו מלאכת מחשבת נמצא בידי. אך בלי ספק. נמצא הוא גם ביד כבודו. ויוכל לשאוב ממנו, את הדרוש לתולדות ימיו. ויותר מזה לא ידעתי.-.
יהי ה’ עמו, ויענה את שלומו, ככל חפצו, וחפץ ידידו, המכבדו כערכו, ומוקירו, מבלי הכירו, דו”ש וטובו לעד. חיים ברלין
A short time later Berdyczewski published several more articles related to Volozhin, one of which was a five chapter piece about the Yeshivah, titled Olam Ha-Atzeilus, printed in Hakerem in 1888. While this article does contain valuable information, it’s written in a different style than his earlier article. It was reprinted in the excellent collection Yeshivot Lita (pp. 132-151) and in the small Booklet Pirkei Volozhin (1984).
Another series of articles about Volozhin, written at the same time, was called Tzror Mechtavim Me-Eis Bar Be Rav and caused a great commotion. The series was printed in Ha-Melitz, starting from January 1888 and onwards. The series was written under a pen name, and only in the last issue did Berdyczewski sign his name.
In a memoir from someone who learnt in Volozhin at the time Berdyczewski’s articles were printed we find:
בעת ההיא הופיע בהמליץ פיליטון שנתן לדפוס ע”י בערדיצעוסקי… במאמר ההוא ציר הסופר בציורים נאמנים את חייהם של בני הישיבה את ענים ומרודם ואת לחציהם ובשבט עברתו הכה על ימין ועל שמאל את מנהלי הישיבה את חקיהם ומשפטיהם וכמעביר צאנו תחת שבטו כן העביר תחת שבט הבקורת את כל המנהגים מן ראש הישיבה עד השמש. המאמר ההוא עשה רושם גדול על מנהלי הישיבה וביחוד על ראשי הישיבה. בני הישיבה התיחסו אל המאמר ההוא בכובד ראש והעריצו את הסופר… [יהושע ליב ראדוס, זכרונות, עמ’ 68].
Radus continues in his autobiography that they had suspected someone specific in the Yeshiva for having authored these articles and that although Berdyczewski was involved in their writing, he was not the author. Radus writes that while this person was thrown out of Volozhin, he eventually became a renowned Rav. Unfortunately he does not name the person.
Regarding the Mekor Baruch, I wrote: “His work received a glowing haskamah from Rav Kook”.
In volume four of Mekor Baruch, at the end of the volume (pp. 14-15) R’ Epstein prints a letter from Rav Kook about the sefer but he does not print the whole letter. Rav Kook writes:
אבל יחד עם סדרי הזכרונות… וחותם האמת הטבוע עליהן…
For recent discussion about this letter see Eitam Henkin and Shmaria Gershuni, Alonei Mamreih 122 (2009)  (p.186).
Another comment regarding Mekor Baruch’s report was sent to me from Moshe Maimon:

R. Mazuz in his Mekor Ne’eman references the Mekor Baruch’s report twice. On p. 95 he relies on it to be Matir reading newspapers on shabbos and on p. 254 in a letter to Moshe Chavusha he quotes it to defend himself for citing R. Ovadia’s practice of listening to the radio every day.

More on the Netziv and reading newspapers:

In 1881, Rabbi Baruch Epstein wrote an article in Hamelitz about Volozhin defending it from various attacks in the newspapers. He describes Volozhin and the Netziv in depth:
מה אומר ומה אדבר על תכונת נפש נעלה של האיש הדגול מרבבה הגאון הנאור ר’ נצי”ב הי”ו… רוב מכ”ע לב”י ואחד בשפת רוססיא נמצאים בביתו, והוא אחד מן הזריזים הקודמים לקנות ספר חדש היוצא בעברית, יהיה מאיזה רוח ושיטה שהוא…”. [המליץ, יז, יום ב אדר תרמ”א (1881), גליון 3, עמ’ 54].
I am doubtful he would write something like this in a public forum, during the Netziv’s lifetime, if it was not true.
More on the Netziv and reading newspapers

In Shut Meishiv Davar we find a few more times that the Netziv refers to articles he read in newspapers.
ראיתי בכבוד הלבנון (משיב דבר, ב, סי’ קח)

ע”ד מאמר הגירושין בצרפת, הגיע לפה עלה הצפירה נו’ 44 וראיתי מאמר ותרגז בטני… (משיב דבר,ג, סי’ מט).
This last Teshuvah was actually printed in the Ha-Tzefirah before it was printed in the Meishiv Davar. Here is the original article:

But elsewhere in Meishiv Davar we find the Netziv writes:
 ראיתי שהמופלג ומדקדק הר’ אברהם לאנדמאן שי’ דקדק אחרי מש”כ בהעמק דבר… [משיב דבר, ב, סי’ קט].
In Igrot HaNetziv Me-Volozhin (p. 60) this teshuvah was printed with a few more words:
ראיתי בהמליץ נו’ 120 אשר המפולג ומדקדק הר’ אברהם לאנדמאן שי’ דקדק אחרי מש”כ בהעמק דבר…
Even more interesting is this letter was originally printed in the Hameilits. Here is the original:

Rabbi Chanoch Taubes writes about R’ Epstein’s claims of the Netziv Reading newspapers:
‘המגיד’ בטאונם של חוגי ההשכלה. בהעדר חלופה מתאימה היה נכנס גם לבתים כשרים. אם נכונה היא עדותו של ר’ ברוך עפשטיין בזכרונותיו עמ’ 1974 הרי שהמגיד היה דרכו להתקבל בביתו של הנצי”ב מוולוז’ין זצ”ל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו [הנצי”ב], מפני שליל שבת היה קדוש לו לחזור בעל פה על המשניות ממסכתות שבת… כותב הטורים כשלעצמו, חושד שמפאת נטיותיו המשכיליות של ר’ ברוך עפשטיין ביקש להכשיר את השרץ בעובדות שאינן מדויקות… חיזק להשערה זו תמצא בעמוד שאחריו ביחסו הלעגניי והעוקצני לשבועון המתחרה הלבנון. גם את חיצי הלעג ירה על בסיס עובדות לא מדויקות, בלשון המעטה. הלבנון עיתון כשר היה אשר ביוזמתו של רבי ישראל סלנטר, מחולל תנועת המוסר, קיבל על עצמו רבי מאיר להמן זצ”ל אב”ד מיינץ את מלאכת עריכתו… [סופה וסערה, א, בני ברק תשע”ה, עמ’ 77-78 [=סופה וסערה, א, בני ברק תשס”ח, עמ’ 63-64].
However, it is apparent that based upon further evidence, Rabbi Taubies claim has no basis.
In part one of this article I cited a remarkable story from R’ Eliyahu Milikovsky about a Response that the Netziv wrote to an article in the HaMaggid. One might say that R’ Milikovsky’s memory failed him and he recalled the wrong newspaper. However here is the newspaper article written by the Netziv in the HaMaggid, referred to in this story. [Quoted in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, pp. 54-56]

The Netziv was responding to this article.


That aside, as we have shown in part one of this article, the Netziv quotes HaMaggid in his seforim. These quotes and their subsequent censorings were discussed there as well.
Here are some additional articles by the Netziv published in HaMaggid



This is reprinted in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, (pp.198-199)

There are more pieces of the Netziv in HaMaggid which will be discussed in a later post.
It bears mention that many other Gedolim also read and wrote in HaMaggid; see for example this piece of the Dikdukei Sofrim (one of many).

R’ Chaim Berlin (more on this shortly) also read the HaMaggid.
New evidence about the Netziv reading newspapers on Shabbas (and Censorship):

At the end of the January 7, 1869 issue of the Ha-Levonon newspaper there appeared an announcement regarding a new sefer that was to be printed soon for the first time from manuscript, namely The Ritva’s work on Nidah and his Sefer Ha-Zechron. Sefer Ha-Zechron is a defense of the Rambam from the Ramban’s various critiques in his Pirish Al Hatorah. After the announcement, Zalman Stern wrote a comment dealing with the subject of the Rambam’s reasoning for Korbonos.[8]

Less than a month later, in the February 11th issue of the Ha-Levonon newspaper, the Netziv wrote a lengthy response to Stern’s comment. The article is a beautiful essay by the Netziv, related to the reasoning for Korbonos.[9]

The Netziv begins his article with the following sentences:

הגיעני מווילנא על ש”ק שני עלי לבנון משנת ששית. וקראתי לשבת עונג מפרשת העלים ומדברי מע”כ שי’ המפקידים חן ודעת שכל טוב. ובהגיעי לנו 2 בבשורת סי’ הזכרון להריטב”א ז”ל נרגשתי במה שהעיר חכם א’ מעצמו וגם בשם האברבנאל ז”ל השגה…

Here we have, in black and white, the Netziv writing about himself that he read the newspaper on Shabbas![10]


In 1993, this article was reprinted in the previously mentioned new edition of the Meishiv Davar  (5:90). While they do cite that the source of this article is from the Ha-Levonon (but not an exact location) the first three lines I just quoted are missing and the piece begins with the words נרגשתי במה שהעיר חכם א’

Rabbi Chaim Berlin and Reading Newspapers in general:

In a letter[11] to Avraham Eliyhau Harkavy he writes:

האמנם כי מתענג אנכי לעתים, למצוא את דברי חכמת, המאירים כספירים, על דלתי מכה”ע השונים, וגם בספרים מיוחדים, יקרים מפנינים, אבל משנה שמחה הי’ לי הפעם, בשלח ידידי את הספר, לי לשמי, וארא, כי כמוני כמוהו, עודנו זוכרים איש את רעהו, וכי נאמנו דברי המלך החכם, כי כמים הפנים, כן הלבב, ואהבה טהרה ונאמנה לעולם עומדת [שנות דור ודור, א, עמ’ קצט (=נשמת חיים, מאמרים ומכתבים, עמ’ שלט)].

Elsewhere he writes:

הן ראיתי את הרב מי’ שאול הכהן קאצענעלינזאהן, עומד על המצפה, בצופה נומר 30… [אוצר רבי חיים ברלין, נשמת חיים, א, סי’ רח].

הנני להודיע לכבודו את הרשום אצלי… אשר זה מקרוב גמגמו מהבנת לשונו גדולים חקרי לב העומדים על המצפה בצופה להמגיד שנה זו… [נשמת חיים, סי’ קצט].
Although Rabbi Chaim Berlin read newspapers he writes:

את העלה ממכתב העתי ההולאנדי הגיעני, ואם כי עלי להודות לו כי חובב הוא את דברי לפרסמם ברבים בשמי, בכל זה האמת אגיד לו, כי אין דעתי נוחה כל כך מהדפסת דברי תורה במכתב עתי, מטעם המבואר בפ”ק דרה”ש יח ב’ שבטלו חכמים להזכיר שם שמים בשטרות שלמחר נמצא שטר מוטל באשפה. ומי לא ידע, שמכתבי העתים מסוגלים לזה, שלוקחים אותם בחניות לכרוך בהם כל מיני סחורות וכדומה ולמחר מוטלים באשפה ח”ו על כן לא ירד בני בזה [אור המזרח, לה:א (תשמ”ו), עמ’ 44-45 (=ר’ אליעזר ליפמן פרינץ, פרנס לדורו, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 326-327 ; נשמת חיים, מאמרים ומכתבים, עמ’ קסט)][12].

The Netziv writes about printing newspaper articles in Torah:

טרם אענה אני אומר, שאין הדבר נוח לי לפלפל בד”ת בעלי עתים, וכבר אמרו חז”ל חמוקי ירכיך נמשלו ד”ת לירך מה ירך בסתר אף ד”ת בסתר, ורק בראותי דבר מפליא שהיה אפשר להרבות ממזרים בישראל ח”ו, ראיתי חובה להודעי במקום רבים כי אין זה הוראה אלא טעות… (אגרות הנצי”ב ממלאזין, עמ’ נז).

Newspaper articles by Rabbi Chaim Berlin:

Although it appears from the above quoted letter that Rabbi Cham Berlin was against writing newspaper articles, we do find that he did write some. For example:

In the June 24, 1868 issue of Ha-Levonon we find an article of Rabbi Chaim Berlin.[13]


A few months later in the August 26, 1868 issue Ha-Levonon we find another article of Rabbi Chaim Berlin.[14]

It could be that he wrote those two articles as they were important issues but in general he did not write articles of Random Torah.

However, in 1863, the Newspaper Ha-Levonon‘s first year, in the ninth issue we find a nice long article from Rabbi Chaim Berlin related to Sefirat Ha’omer. Rabbi Berlin comes to the conclusion if one forgot to count Sefirah one night so although the next night he cannot count the days with a Beracha he may count number of the weeks with a Beracha!  


In the 1993 edition of the Shut Meishiv Davar, after reprinting this piece by Rabbi Chaim Berlin, they print a letter that the Netziv wrote to him on the subject.

בבואי ראיתי ביד חתן גיסי… שי’ עלה לבנון… מכתבך בראש הלבנון עולה על שלחן מלכי רבנן… הוספתי גיל לראות כי מצא בני מחמדי שליט”א להפיץ תורה בישראל, אף כי להגיד בראש הלבנון הוראה למעשה, יוסיף ה’ לאמץ חילך ולבבך בני להגדיל תורה בלי לב ולב עקוב את המאושרה, ואז תעש חיל וגבורה.
אמנם בני שמתי עין העיון בדבריך האוהבים… אחר כל זה תשכיל כי שגגתם בהוראה… ולא יפול לבבך על זה בני יקירי. וכבר אמרו ז”ל והמכשלה הזאת תחת ידך כו’ כידוע… והנני מוסיף בזה דבר… אם אתה נכשל בהוראה אזי הוא תחת ידיך להתבגר על התשוקה לקיימה ולהחזיקה ולעשות סניגורין, אלא אתה מודה על האמת דברים שאמרתי טעות הן בידי או אז ודאי ראוי להוראה בישראל. [משיב דבר, ה, סי’ טז].
Rabbi Rafael Shapiro, brother in law of R’ Chaim,[15] also argues on this Pesak and begins his Teshuvah as follows:

הן הגיעני זה כשתי שבועות עלי הלבנון נו’ ט’ שם ראיתי את חידושיו… ולדעתי לא כן ידמה…

R’ Chaim’s great-uncle, Rabbi Meir Berlin, also has a Teshuvah on the subject. He takes issue with R’ Chaim’s Pesak, begining his teshuva stating:

הובא לפני עלה א’ מלבנון… [אוצר רבי חיים ברלין, שו”ת נשמת חיים, א, עמ’ שיב-שיד].

In his memoirs about Volozhin, a student writes:
בנו הרב הגא’ ר’ חיים ברלין שנתמנה אחר זמן לרב במסקבה היה כותב במ”ע מאמרים על דרך השכלה והיה סופר מצוין בכתב ולשון ארמית שכתב בה מאמרים על טהרת לשונה… [משה יאפעט, רשומות וזכרונת, קובנה תרפ”ד, עמ’ 10]

Rabbi Chaim Berlin and Reading Newspapers on Shabbas:

Printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin is a letter by Rabbi Chaim Berlin, dated Sunday 1892.[16] In the letter he writes as follows:

בשבת אתמול בסעודת ש”ק [=שבת קודש] בחברת מרעים כבדים, אהובים וידידים, רבנים מצוינים, וגבירים אדירים, עלה לפנינו עלה מכה”ע [=מכתב עת] המליץ, מיום ג’ העבר, נו’ 139, ושם נאמר…

Here is an image of the Newspaper that they were reading:



Additions to note six about the Journal ‘Ittur Sofrim’: I should have mentioned that the Netziv was not happy about it at first, as he thought it would take away too much time from Rav Kook’s learning.[17] 

Worth pointing to is Berdyczewski’s quote from the Netziv when he was asked about starting a Torah Journal for the Bochurim to print some of their ideas

דכירנא כד הוינא בהישיבה, התעוררו הרבה תורנים משכילים ליסד מכתב עתי תורני, אשר בו יבואו חידושים כתובים ברוח הגיון, כללים הנמצאים בש”ס, מאמרים העוסקים בחכמת ישראל וספרותו, וכשאר באו להנצי”ב לבקש כי ישתדל בעדם רשיון הממשלה על זה אז גער בהם פן… התעדו קוראים נכבדים מה הוא הפן הזה? לא דבר אשר יכול להורס חלילה את מוסדי הישיבה מהשקידה הגשמית, על ידי עסקם בכתיבה… [הכרם תרמ”ח (=כתבי מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, א, עמ’ 97]

As one can see from the Netziv’s Haskamah to Ittur Sofrim here:


Rabbi Aaron Felder writes that he once asked Rav Moshe Feinstein about Rav Kook, to which Rav Moshe responded:

שבצעירותו היה הרב קוק אורך של ירחון תורני, והיו טוענים מכיריו שאין ראוי לאדם גדול שכמותו להיות אורך ירחון ומבחינת שאינו לפי כבודו [רשומי אהרן, א, עמ’ כח].

 Moshe Reines wrote in an article in the journal Beis Hamedrash printed in 1888:

גם חסרון ספ”ע מקדש לתורה ולהגיון לחקירה ולבקרת הוא חסרון מורגש בספרותנו, אולם החסרון הזה ימנה כנראה בקרוב, כי הנה הרה”ג ר’ אברהם יצחק הכהן קוק רב בעיר זימעל… אומר לה”ל מכ”ע חדשים כזה בשם עיטור סופרים, המקדש לתורה ולתועדה, וכבר נתנה החברת הראשונה בדפוס נחכה נא ונראה היצליח ד’ את דרכו אם לא [בית המדרש 1888, עמ’ 86].

See also R. Shmuel Alexandrov, Michtavei Meckar Ubikurut, 1, Vilna 1907, p. 7; R’ Mordechai Gimpel Yoffe’s letter to Rav Kook in Igrot LiRaayah, p. 17; R’ Kluger’s letter Ibid, pp. 26-27; Y. Mirsky, Rav Kook, Mystic in a time of Revolution, pp. 20-21.

Addition to note seven: The new version of ‘Ittur Sofrim’ does not say where their copy of Rav Zev Turbavitz’s letter about the Heter of the Netziv is from.

Rabbi Baruch Oberlander sent me a reference to Rav Zev Turbavitz’s Shut Tifres Ziv (1896), pp. 51-55 where he has a lengthy Teshuvah about reading newspapers on Shabbas in the beginning he writes:

 אמנם כעת יצא לאור ספר אחד ראיתי בו מכתב מאחד מגדולי הזמן שהביא….

In this Teshuvah he does not write the Netziv’s name nor the journal’s name nor does he write as sharply as he does in the letters I quoted from him to the Aderet and Rav Kook. But he does take strong issue with the Netziv’s Heter, going through the Sugyah at great length.

Addition to note eight: Both editions of Rabbi Chaim Berlin’s Teshuvot fail to mention the source of this Teshuvah; it’s printed in the back of the Shut Bikurei Shlomo (1:321). See also Shut Nishmat Chaim, p. 343, where he mentions he printed the Teshuvot found in Shut Bikurei Shlomo but he does not say where he did so.
Addition to note nine: The reference Shut Bikurei Shlomo siman, 3-4 includes a Letter of Rabbi Yehosef Zechariah Stern on this topic. In the new edition of the Shut Zecher Yehosef printed by Mechon Yerushalyim (2014), they reprinted this Teshuvah with many additions (2, pp. 437-440) from the notes of R’ Stern which he wrote on the side of his copy of Shut Bikurei Shlomo.

Who censored the 1894 edition of the Meishiv Davar?
In the Shar of the Sefer of both editions it says it was printed:
בהוצאת אשת הגאון זצלה”ה ובניה
I am not sure how much the sons Meir and Yakov had to do with the printing. Meir was fourteen years old at the time and Yakov was about seventeen[18].

R’ Chaim Berlin wrote to Rabbi Eliezer Lipman Prins:

מכ”י מר אבא הגאון החסיד זצלה”ה נדפס אחר פטירתו, שו”ת משיב דבר ע”י אלמנתו, הדרה בוורשא, ואך ממנה יכול רום מעלתו להשיגו, על פי האדרססא שארשום בשולי מכתבי, ובידי לא נמצא כי אם ספר אחד למעני [אור המזרח, לה:א (תשמ”ו), עמ’ 44-45 (=ר’ אליעזר ליפמן פרינץ, פרנס לדורו, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 324; נשמת חיים, מאמרים, עמ’ עח)].

I would say the Netziv’s wife had much more to do with the printing than her sons, however I do not think that Batyah Mirel Berlin[19] was the type to censor such a thing. According to her granddaughter’s description of her:

בשעות הפנאי המעטות שלה עיינה סבתא בעיתונים ובספרי הקודש בחומש ובנביאים, בהם הייתה בקיאה למדי [טובה ברלין פפיש, ספר וולוז’ין, עמ’ 481 (= צלילים שלא נשכחו, עמ’ 55)].

Furthermore her father the author of the Aruch Hashulchan writes:

נ”ל דכתבי העיתים אינם בכלל זה ומותר בחול לקרותן שהרי הם מודיעים מה שנעשה עתה וזה נצרך להרבה בני אדם לדעת הן במה שנוגע לעסק והן במה שנוגע לשארי עניינים אבל עניינים שכבר עברו מן העולם מה לנו לדעת אותם וכן כל דברי הבלים שיש בהם שחוק וקלות ראש וק”ו דברי עגבים עון גדול הוא ובעוה”ר נתפשטו עתה בדפוסים ואין ביכולת למחות בידם  (ערוך השלחן, סי’ שז ס”ק ט).

Here is an advertisement published shortly after the Netziv died, asking for financial assistance for completing the printing of the Meishiv Davar.



Appendix One:



Appendix Two:

*Special thanks goes to my good friend Yisroel Israel for all his time and help in preparing this article. I would also like to thank my friend Rabbi Yosaif M. Dubovick for editing this article.
[1]  See Hama’yan 202 (2012) pp. 41-46, regarding the question if there exists a Heter to censor another’s works.
[2] On Berdyczewski see: Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, Kisvei Hagaon Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, 2, pp. 270-282; Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, p.74; Avner Holtzman, Micha Yosef Berdyczewski 2011; Avner Holtzman, El Hakerah Sheblev (1995).
[3]  See S. Stampfer’s Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 159) who cites Bialik that everything Berdyczewski wrote in HaAsif about Haskalah was false. However this is a major issue with relying solely upon autobiographical information; each person is referring to the time he was in the Yeshivah.
[4] A facsimile of one of the Netziv’s letter to him was reprinted in volume one of the collection of Berdyczewski writings, Kesavim 1,(1996) p.64.
[5] כאן משפט מחוק: “דיש כ[ת]ב ניתן להמו”ץ בעיר”
[6] Berdyczewski wrote a very positive review of this work. See his collected writings volume one pp. 196-197.
[7] כנראה לכולל ברודסקי. לתקנות הכולל ראה: ר”מ רבינוביץ, ‘תעודות לתולדות הישיבה בוולוזי’ן’, קבץ על יד (תשי”א), עמ’ רלא; ת’ פראנק, תולדות בית ה’ בוואלאזין, ירושלים תשס”א, עמ’ 118 ואילך. על פי התקנות, בכל תקופה נבחרו עשרה אנשים לכולל. שם, עמ’ 121, פורסמה רשימת הנבררים משנת תרמ”ז ואילך, ושם מבואר שכבר היה עשרה אנשים בהכולל [הערת ידידי ר’ שלמה הופמן].
[8] I hope to return to this topic in the future. For now, see: Rabbi Kalman Kahana, Cheker Viyun, 2, pp. 66-78
[9] See also the Netziv’s work on Shir Hashirim (1:8).
[10] After patting myself on the back for this discovery, I found this source, in the name of Dr. Leiman, buried in a footnote in Jacob J. Schacter’s classic article “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), on page 126, footnote 105. However they do not note the censorship from the 1993 edition of Meishiv Davar, as this article was printed in 1990. 
[11]  I will return to this letter in part four B”n.
[12]  The Chazon Ish wrote a similar thing to Rav Zevin:
הרב זוין שליט”א… לא אמנע מלהעיר כי הערות של בקרת של הרב הנ”ל שיחי’ מקומן הנכבד בחוברת מיחדה מזמן לזמן אבל אין מקומן יפה להן במקום שהוא נותנן והתורה בבחינת שבויה, מלבר שסופן ליעשות תכריך לחמאה.
This letter was first printed without Rav Zevin’s name in Kovetz Igrot Chazon Ish (1:183) and more recently with his name on it in Hashakdan (1:117), including a facsimile of the original letter.
[13] Shut Nishmat Hayyim (2002), pp. 231-233; Otzar Rabbi Chaim Berlin, Shut Nishmat Hayyim, 3, pp. 375-377.
[14] Shut Nishmat Hayyim (2002), pp. 149-151; Otzar Rabbi Chaim Berlin, Shut Nishmat Hayyim, 2, pp. 135-136. See also the 1993 edition of the Meishiv Davar where this Teshuvah is printed. All three of these places include an additional teshuvah on the topic of the Netziv which begins with the words:
הגיעני עלה מהלבנון באו בו דבריך…
[15] Torat Refael, 3:37; Otzar Rabbi Chaim Berlin, Shut Nishmat Hayyim,1, p. 312. The 2002 edition of Shut Nishmat Hayyim (pp. 99-103) only prints Rabbi Chaim Berlin’s piece on the subject and not the Netziv’s letter to him, despite their norm to print the related letters by the Netziv about the subject being discussed.
See R’ Yosef Zecariah Stern, Shut Zecher Yehosef, (#194):
וכבר שמעתי בשם  הרצה”ל ברלין מוואלאזין שחקר לענין ספירת העומר אם לא ספר יומי דמ”מ כשמגיע כלות  השבוע מברך כיון דהוה תרי מצות למימני יומי ושבועי… ומ”מ לא מסתבר לי…”.
Although RYZ”S possessed a phenomenal memory, apparently he confused the Netziv with his son R’ Chaim.
[16]Igrot HaNetziv Me-Volozhin, pp. 148-150; Sefer Nishmat Hayyim, Mamorim u’Mechtavim, p. 119. See Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 231.
[17] Mirsky [Rav Kook, Mystic in a time of Revolution, p. 20] mistakenly attributes this fear to R’ Yitzchak Elchanan.
[18]  For the dating of Yakov Berlin’s birth, see the Netziv’s letter to R’ Shmuel Salant in Igrot HaNetziv Me-Volozhin,p. 207. For more information about R’ Yakov Berlin, see his daughter Tova Papish’s autobiography Tselilim Shel Nishkehu, pp. 58-62. [Thanks to Mr. Y. Israel for pointing me to this book].
[19]  See also what her son Rabbi Meir Bar Ilan writes in Me-Volozhin LeYerushalim, 1, 118-122.