1

Parshegen, A New work on Targum Onkelos: Chumash Vayikrah

|
 Parshegen, A New work on Targum Onkelos: Chumash Vayikrah
By Eliezer Brodt
רפאל בנימין פוזן, פרשגן, ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס, ויקרא, 672 עמודים.
A few years ago I wrote about and strongly recommended an excellent work on Targum Onkeles written Dr. Posen. I wrote an additional post related to this work discussing some of the sources he uses in his works.
At the time, the first volume on Chumash Bereishis was printed; the second volume on Chumash Shemos was printed in 2014 (780 pp.).
Just a few weeks ago, in time for the reading of Chumash Vayikrah, the third volume of the series was released (672 pp.).
As I wrote previously, the presentation of the material in these volumes is beautiful, well organized, concise and to the point. The focus of Rabbi Posen is to give the reader a clear explanation of why the Targum says what he says. The Targum had a very good reason to specifically translate the words as he did. In this work, Rabbi Posen demonstrates how exactly the Targum did this. As he does in his other work, he utilizes manuscripts, early prints of Targum and academic literature available on the Targum side by side with all the literature of the seforim written on the Targum Onkeles. He does not just gather information but he dissects and analyzes it all very carefully, checking if they are consistent with other places in Targum. He uses the manuscripts of the Targum which many times helps one understand different issues with. This is a path which many of the more recent Chareidi works written on Targum did not take. He also shows how having a good background in the Aramaic language helps to understand the Targum. Another area he focuses on is the various statements of Targum that play a role in Halacha and how at times it is even quoted in the Responsa Literature. He also focuses on the Targums usage of Midrash (both Halacha and Aggadah) which others have dealt with before. At times to understand Onkelos he compares the Targum Onkelos to the other Targumim.
To purchase these seforim try Girsa in Jerusalem, Biegeleisen in NY or your local seforim store.
Here are some sample pages, haskamot for the work and some pages at the end devoted to Nechama Lebowitz.

 

 



The Valmadonna Broadside Collection: a Review Essay

|
The Valmadonna Broadside Collection: Review essay
By Eliezer Brodt and Dan Rabinowitz

The Writing on the Wall: A catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, edited by Sharon Liberman Mintz, Shaul Seidler-Feller and David Wachtel, London-New York: 2015, 320 pp.

Jews have been collecting books or manuscripts for centuries. A related category that is collected by fewer is ephemera, including broadsides, documents and letters of historical significance. Of late, a few annual auctions have included some of these documents among the other objects to be auctioned. Sadly, after their appearance in the auctions’ catalogs, most of the rare items disappear in to private collections and are invariably almost impossible to track down post-auction. The result is that a valuable amount of historical information is lost to the public. Moreover, to date, there is no database that tracks or records these items.[1]
First, a definition of the type of material – broadsides; they “are all around us whether we recognize them as such or not. Walking down the street… entering the lobby of a public building… we daily even hourly see flyers for event, advertising posters, public announcements and more.” Using “the most expansive conception we can say that the broadside has been with us since antiquity… The public display of information… has been ubiquitous for a very long time.” (p. 6).
In an important and excellent essay on Jewish bibliography written in 1976,[2] Professor Israel Ta-Shema remarks that because broadsides were intended and read by “thousands and potentially hundreds of thousands” they are among the “important sources for both Jewish history and the history of Hebrew printing.”

ענין לעצמו שלא זכה למיטב ידיעתי לשום טיפול עד עצם היום הזה, הוא רישומם הביבליוגרפי של ‘הדפים הבודדים’. לפי הערכות שקולות מגיע מספרם של אלה לאלפים רבים, ואולי עד כדי רבבה, וחשיבותן הן לידיעת תולדות ישראל והן לידיעת קורות הדפוס העברי גדולה ביותר. בדרך כלל קשורים דפים אלה במריבות בין חשובי הקהל ורבניהם, סכסוכי משפחות, בנים נודדים, פולמסים דתיים וכו’. דפים אלה שנתלו או הודבקו על קירות בתי הגיטו או בבתי הכנסת וכד’ אבדו ברובם המכריע, וכל מה שנשתמר מהם הוא בגדר יוצא מן הכלל. ערך ביוחד יש לסוג ספרותי זה ביחס לפולמוסים הפנים-חסידיים והמתגנגדיים. לסוג זה יש לצרף את המודעות והכרזות עד לתקופתנו אנו, כולל כרוזי המחתרות האנטי היטלריסיות בחו”ל והאנטי מנדטריות בארץ ישראל, כרוזי נטורי קרתא וכד’, שהם רבים מאוד. מלבדם נדפסו על דפים בודדים, קמיעות וסגולות, לוחות קיר, דברי פרסומת, הסכמות נפרדות ועוד, ויש ביניהם גם מעשיות עממיות קצרות על דף אחד. [מצוי ורצוי בביבליוגרפיה העברית, יד לקורא טו (תשל”ו), עמ’ 79-7 ].        

History is not the only subject to benefit from broadsides.  The prolific author, R. Eliyahu David Teomim (Aderet), published and annotated a broadside recording the customs of the Great Synagogue of the Austria, whose Rabbis had included R. Shmuel Edels (Maharsha).[3]  
Recently some of collectors of broadsides have begun printing and reproducing these priceless treasures.[4] The Valmadonna Trust Library (see here), still one of the most significant private Hebraica libraries (for an appreciation of the Valmadonna Library, penned by its librarian and published at the Seforim blog in 2009, see here), published a catalog of the broadsides in its collection, The Writing on the Wall: A catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, edited by Sharon Liberman Mintz, Shaul Seidler-Feller and David Wachtel (see here). In conjunction with the publication of the catalog, the Trust also made available online (here) all of the documents in its collection for further study. The collection is comprised of broadsides from the sixteenth to twentieth centuries and incorporates items from Italy (the library generally focused on Italy and Italian items and broadsides are no exception, with Italian broadsides being the largest of the collection), and elsewhere in Europe, Israel, Yemen, Iraq, Constantinople, India, and even one from America.
The book consists of a few parts. It begins with five scholarly essays on specific subjects by various experts. Following are excellent full-page reproductions of thirty-six highlights from the collection, including a description explaining the significance of the specific document. A full catalog of the collection is included and is divided into six main categories; each category is chronologically ordered. The six categories are: Poems, Prayers, Documents from Within the Jewish Community, Documents from Outside the Jewish Community, Calendars and Education. Each entry includes a description of the item, the title, author place and date of printing, printer, size and language. Some entries include additional bibliographical sources; others provide a small image of the item. Additionally, the non-English broadsides included in the highlight section are translated. The volume concludes with various other useful indexes.
The first introductory essay is an excellent overview of Jewish broadsides by Adam Shear. Shear asks and answers the basic questions that come to mind, such as: “What was the purpose?”, “Who was the audience?”, “Where were they displayed?” and the like, none of which can be answered singularly.  
The second essay is by Elisheva Carlebach and focuses on the Jewish wall calendars in the collection.[5] She explores what can be learned from tracing the cultural history of one of the printers of these calendars through various calendars he printed. Some of these calendars were very sophisticated and it’s unclear who the targeted audience was. Emphasizing calendar broadsides’ unique value, she concludes that “the most ephemeral of forms, broadside calendars preserve a glimpse of the printshop as workspace, the spirit of entrepreneurship and the enduring values of the creators of these humble yet precious objects” (p. 30).
The third essay is written by Ruth Langer and focuses on the Liturgical Broadsides of the collection.  Some are prayers for current events, one of interest (printed on p.33) is for a memorial service for a building that collapsed in Mantua in 1776 where three weddings were taking place simultaneously.[6] Also discussed are the prayers for various civic events (p. 35) and for the various governing powers, a subject which still needs to be explored in depth. Some of these broadsides were clearly displayed in shuls; one includes the language of the prayers, defusing the power of bad dreams and request for substance, that are recited along with Birchat Cohanim (p.15), others include prayer that are recited during Selichot (p.14). One broadside, printed in Izmir in 1890, contains the Vidduy of Yom Kippur, printed with each entry of the Aleph Beis featuring other sins under that letter, very similar to the sheets given out in various shuls today (p.44). Not all were intended for the public display, the following broadside from Venice 1607 (Item # 153) appears to have been hanging in the house, for the owners’ personal use.
The next essay, by Dvora Bregman, focuses on the Hebrew poems in the collection (mostly from Italy). This section also highlights various pieces of historical interest. Reading through it, one is amazed how poems were written for literally every occasion – completion of Mishna, Venice, 1630 (p.55), receiving a medical degree (p.51, there are sixteen examples in the collection), in honor of R. Israel Chazan’s[7] visit to the old Greek synagogue in Corfu in 1853 (item # 134) (see below). Some of the poems were written after the deaths of prominent people such as an Italian elegy for R’ Moshe Zacuto which is reproduced in full and translated from Italian to English. Other elegies include one for R’ Yehudah Aryeh Modena (see below) and for R’ Mordechai Gerondi, the latter written by his friend Shadal (see below). There are also many “wedding riddles” in the collection – providing evidence of another rich and diverse aspect of Jewish life in Italy. 

The next section, originally written in Hebrew by Nachum Rakover and translated into English for this volume by Shaul Seidler-Feller, focuses on the Takanot broadsides found in this collection. Sumptuary edicts, limiting the size of a celebratory affair and the amount of people invited, the amount of food to be served, or the amount of money to be spent on various sorts of occasions were commonplace from the medieval until the modern period.  For example, we note that the Nodeh Beyhehudah and his beis din in Prague issued a list of such Takonot.[8] Rakover is in middle of preparing for publication a thorough study on the subject. In the volume under review, his article deals with the seventeen Italian broadsides related to sumptuary laws in the Valmadonna Collection from 1598-1794. The article is impressive in its sweeping review of the topic and the placement of these items within the larger narrative. What is apparent from the examples in the collection is that sumptuary laws have been persistent. Indeed, recently the cudgel has been taken up anew and a new round of such edicts by numerous rabbis and Hasidic leaders to limit spending has been promulgated. 
                                                  
Exploring the Collection
The introductory essays are only the beginning in what can be uncovered in a collection as rich as this one.  By providing online access, the Trust has insured that can occur.  To begin that exploration, we discuss a few choice examples.
As was recently the case with American Pharaoh, Jewish have been involved in sport, and specifically horse racing.  The collection includes two Italian broadsides discussing the horses and the Jewish sponsorship of a horse race. (Nos. 311 & 328).
One surprising and lengthy – some ninety lines – ode was composed in Hebrew (ca. 1740) and is a “poem of praise and supplication addressed to Angelo Maria Quirini (1680-1755), an Italian Cardinal.”  This item is “a single bi[-]folio excised from a larger work, most likely a pamphlet,” and is “not a true broadside.” (No. 130). No additional information is provided on this intriguing item.[9]

Friday Night Candle Lighting Prayers

The following broadside from Venice 1835, (reproduced on p. 17), contains the text of the prayers that were customarily recited by women on Friday evening during the candle lighting ceremony.

The illustration depicts a woman lighting eight candles. The Rishonim, including Italian sources, Shibolei Haleket (Siman 59) and Sefer Hatadir (p.196), only require and discuss two candles for Shabbos.[10] The question is when exactly did people start lighting more? The exact time when this began is unknown. However, in the “Shulchan Aruch” from R’ Yehudah Aryeh Modenah (1571-1648) he describes the Italian custom of lighting multiple candles:
והנשים חייבות להדליק בבית נר של שמן ובתוכו לכל הפחות ארבע או שש פתילית להאיר בערב עד עבור חלק גדול מהלילה [עמ’ 54].
Some continued to advance the numbers and in the 19th century, one author records the custom of lighting 31, 45, and 52 candles weekly.
מה מאוד היה מכבד שבת ויום טוב והיה מנהגו להדליק בכל שבת ל”א נרות כמנין אל כי בו שבת אל מכל מלאכתו, ובסוף ימיו מ”ה נרות, ולפני מותו היה מצווה להדליק בשנה ראשונה בחדר שהיה לומד בו נ”ב נרות כל שבת [מה שהעידו על ר’ הירץ אברהם נפתלי שייאר בהקדמת נכד המחבר לפירושו תורי זהב, (על שיר השירים), ירושלים תשס”ג, עמ’ טז].
Corporal Punishment
The following broadside poster for the instruction of children is from Italy 1846 (125):[11]


One striking part of the image is of the teacher hitting children in school. This sort of practice is recorded in a number of Jewish texts.[12]  For example:

A 17th century autobiography recounts that “the new teacher was of an irritable temper… he hit me and put me to shame…”. [Alexander Marx, Studies in Jewish History and Booklore, New York 1944, p. 193].

R’ Yaakov Emden writes in his autobiography:
בשנות הילדות… אזכיר איזה גרגרים, שלשה דברים נוראים שקרו לי בימי ילדותי הרכות. … ומלבד המכות אשר הוכיתי בית מאהבי המלמדים אשר נמסרתי בידיהם ללימוד, היו על פי רוב אכזרים, היכוני בלי חמלה… [מגלת ספר, עמ’ 84].
Saul Berlin writes in his satirical work:
ומתועלת ההכאה עוד, כי הוא צד היתר למלמדים לקבל שכר, כי על הלמוד לבד אסור לקבל שכר, משום קרדום לחתו בו, ואם כן כל מלמד המרבה להכות הרי זה משובח… ועוד רבה התועלת ע”י ההכאה אשר הילדים מכים ולוקים בבית הספר, כי ליראתם את המכות קרבת מוריהם יחפצו וירבו עליהם מוהר ומתן למען חנות אותם, ובהגיע חודש ומועד יפצירו הילדים באבותם לתת להם משאת רב, להביא אל רבם לתתם לו כופר נפשם…”. [כתב יושר, [בתוך: יהודה פרידלנדר, פרקים בסאטירה העברית בשלהי מאה הי”ח בגרמניה, תל אביב תש”ם], עמ’  98].
R’ Yosef Kara writes:
שבהיותי בצוותא חדא אם כבוד ידידי הגאון הצדיק מו”ה שמעון סופר אב”ד דק”ק קראקא… והוא אמר ז”ל כי זה רע חולי שאין חפץ לגדולי לומדי תורה להיות מקרי דרדקי, כי הוא חרפה להם ע”כ מוכרחים אבות הבנים ליתן בניהם הקטנים אל איש אשר לא ידע ספר קרוא מקרא ודקדוק אך ידע להכות הבנים ולזעוק בקול גדול… [קול אמר קרא, פ’ פנחס, עמ’ 20].
This broadside from Amsterdam 1666 is a little more famous, as it’s a supposed depiction of Shabbetai Tzvi. A complete translation for the Dutch is provided in at the appendix (pp.264-65).

Gershom Scholem writes that this portrait of Tzvi is fictitious – one of a number of imaginary portraits. (Sabbatai Sevi, pp. 190-191, 158). The only picture of Shabbetai Tzvi believed to be authentic (that is, drawn by a witness) is the one found in the beginning of Thomas Coenen’s book Ydele Verwachtinge der Joden, Amsterdam 1669.[13] There might be others as well, but King Jan Casimir ordered all pictures of him to be destroyed (id., p. 597). This one, fortunately, was published.

(This is from Scholem’s personal copy.)

Kabbalistic Tefilos for Rosh Hashanah


This broadside from Mantua 1790, reproduced in the book (p.43), is of interest for several reasons. First, the top part of the broadside has the twenty fourth chapter of Tehilim, said by many Kehilot on Rosh Hashanah as a segulah for Parnasa.[14] In a work written around 1700, recently printed from manuscript, we find the author writes:

אחר ערבית, יש לי תוכחת מגולה ומסותרת אם קצת משכילים, שהנהיגו לקרות בבית הכנסת בציבור אחר עלינו לשבח בלילי ר”ה, מזמור לה’ הארץ ומלואה, ולכוין הנקוד של השם, ככתוב בספר שערי ציון, שהוא מסוגל לפרנסה, שלא יפה הם עושים, כי לא כן צוה הרב המגיד לנו סוד זה, והצנועים נהגו לאמרו בשני הלילות שתי פעמים בכל לילה תכופים זה לזה… והקריאה על שולחנו קודם ברכת מזון… דבר הלמד מענינו, בהצנע לכת עם אלקיך. על כן אמרתי ימים ידברו, להויע ידידי הקורא שדבר בדוק ומנוסה שכל סגולה הנעשית על ידי תפלה בשום כוונה או שם, שאין לך לפרסמו ברבים. ולא לגלותו כי אם לתלמיד הגון ירא חטא ובלחישה, לבל היה מוליך רכיל מגלה סוד, שאז תהיה הפעולה חלושה… [ר’ כליפא בן מלכה, כף נקי, [לוד תשע”ד] עמ’ 167].

The second part of this broadside is also of interest, as it has the tefilos said before, during and after the shofar blowing, including some of the Kabblastic tefilos with names of angels. Of note is what is omitted here, those parts said between the various sets of Shofar blowing, which has been the subject of lots of literature[15], as it includes a very strange phrase, that seemingly evokes Jesus: ישוע שר הפנים””.
Here is an article written on this topic by R’ Shmuel Ashkenazi written in 1944 (!) under one of his pen names:

One more point related to this topic is a case of censorship. R’ Chaim Kraus writes:
 הנה בזכר יהוסף… מתיחס לזה שבדפוסים האחרונים בשו”ת תשובה מאהבה הושמט הענין הנ”ל שכתב בחריפות נגד אמירת היהי רצון שמות המלאכים… [מכלכל חיים בחסד, עמ’ סד].
However, upon checking the sources to see when in the printing of the sefer Teshuvah M’Ahavah this censorship took place, one is hard pressed to find it, as it’s simply not there. The actual issue is a bit different; Kraus misunderstood R’ Yosef Zechariah Stern’s teshuvah.
In an extraordinary teshuvah dealing with these prayers (Zecher Yehosef, Siman 210), R’ Yosef Zechariah Stern mentions a certain case of censorship:
ובתשובה מאהבה ח”א סי’ א שהועתקה תשובתו בדבר הפיוטים ברוב המחזורים.. והמדפיסים להפיס דעת ההמון שהורגלו באמירת היהי רצון שבתקיעות השמיטו מה שהזכיר בסוף התשובה אות ס’ שמרעם בהזכרת שמות המלאכים… וכן השמיטו המדפיסים בהעתקתם מהתשובה מאהבה מה שהעיד מהנודע ביהודה שאחד היה רוצה לברך על אתרוג המהודר שלו וכשראה שאומר היהיה רצון… אמר איני מניחו לברך על אתרוג שלי…
This Teshuvah was printed in various Machzorim at the time and that is where these parts of the teshuva were indeed bowdlerized. See the following images for the pages as they appear in the Korbon Aharon Machazor printed in Vilna in 1839 and compare with the first print of the teshuvah (Prague, 1809).

Amulet Broadsides


This image from Jerusalem 1870 (pp. 130-131) highlights another notable part of this collection – the Amulet section. It contains numerous broadsides against the “evil eye”, aimed at protecting the newborn mother from Lilith and the like (pp. 132-135, 141-143, 194-197). This is yet an additional set of documents which demonstrate how widespread it was for people to use amulets and the fear of the “evil eye” and the like.
There are numerous sources on regarding amulets, some mentioned here.[16] One source, that was only recently published in English, is from a fascinating memoir by Pauline Wengeroff, who writes: “for the same purpose of protecting the newborn, Jews used to affix kabbalistic prayers called shemaus over the head of the new mother, a second page on the door and a third between the cushion of the child.”[17]
Controversy against R’ Shlomo Ganzfried – Author of Kitzur Shulhan Aruch

This document relates to a controversy between R’ Shlomo Ganzfried and the R’ Chaim Halberstamm, the Divrei Chaim. In his work Ohali Shem on Gittin, R’ Ganzfried took issue with some legal rulings of the Divrei Chaim. This erupted into a series of small works from R’ Weber, starting in 1882, defending the honor of the Divrei Chaim. R’ Ganzfried responded to one of them in the back of the 1884 edition of his Kitzur Shulchan Aruch.
This broadside (above) from R’ Weber against R’ Ganzfried, found in the Valmadonna Collection, is very rare (p. 217 #360).[18] 
The Valmadonna Collection has another rare broadside from R’ Weber (below), related to the famous controversy of the Corfu Esrogim (p. 219 # 369).[19] This is not included in Naftali Ben Menachem’s otherwise comprehensive article regarding R’ Weber.

Regarding this broadside, it’s worth quoting the great historian[20] and native of the Old Yishuv, Eliezer Malachi:
ור’ מרדכי אליעזר וובר, הרב דאדא, זה האחרון היה אש לוהטת, ובקנאותו לא ידע גבול, עד שבשנת תרנ”א אסרו את אתרוגי קורפו לטובת אתרוגי ארץ ישראל, נלחם הוא להתיר אתרוגי קורפו ולאסור את אתרוגי ארץ ישראל שגדלים בפרדסי המושבות של חובבי ציון [מנגד תראה, עמ’ 225].
The volume is beautifully produced, the reproductions are excellent, and is available in a larger format “coffee table” size. This is a great volume, for collectors of books and history. It is available for purchase here and at the YU Seforim sale here.

[1] The Otzar Ha-Hochma database should be commended for including some auction catalogs in its archive, and even some broadsides, which will provide at least fragmentary information regarding the existence of these invaluable documents.
[2] This essay does not appear in Ta-Shema’s four volume collected writing, it is unclear why it was excluded. 
[3]  For more on this see: Eliezer Brodt, Likutei Eliezer, pp. 11-12.
[4] We discuss two broadsides related to the election of the Vilna chief rabbi between R. Hayyim Ozer and R. Y. Rubenstein (here).The Israel Musuem mounted an exhibit of broadside regarding Haredim.  See Pashkevilim, Wall Announcements and Polemic Posters in the Ultra-Orthodox Street, Israel Museum-Yad Ben Tzvi, Jerusalem: 2005 (Hebrew). This volume contains a number of introductory essays, and germane here, Menachem Friedman’s essay “The Pashqevil (Pasquinade) and Public Wall Poster/Bulletin Board Announcements in  Haredi (Ultra-Orthodox) Society” is especially important, although it is not cited in the Valmadonna volume.
[5] See the lengthier treatment of the topic in her book, Elisheva Carlebach, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe (Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press, 2011.
[6]  See also p. 210 # 332.
[7]  On this great person, it is well worth quoting Professor Yaakov Sussman’s assessment in a footnote, in a book-length (175 pp) essay – one of the most important ones written in the past decade on the writing of Torah She-Bal Peh – where writes:

מסה מרשימה ביותר בבקיאותו, בחריפותו, בפלפולו בתקיפותו של המחבר לאורך כמאה עמודים גדושים, שבה סיכם כמעט כל מה שנאמר לפניו בנושא… בתשובה זו מתגלה המחבר כחכם בקי, תמים ובעל חושב ביקורתי כאחת, שכל רז לא אניס ליה, לא בספרות הרבני ולא במחקרי זמנו, והוא מצליח לגייס את ידיעתיו להגצת עמדתו… ואין פלא כלל שתשובה מרשימה זו כבשה במהרה את הלבבות והייתה למילה אחרונה בנושא ודעתו נתקבלה כמעט על כל החוקרים [מחקרי תלמוד, ג, עמ’ 235].
[8]  See Mofas Hador, pp. 37-40. See also Yerushaseinu 5 (2011), pp. 265-299; R’ Betzael Landau (here).
[9] We doubt that the composer was Jewish or the text was intended for a Jewish audience. Instead, similar odes – in Hebrew and the subject is Christian – appear in a number of Latin translations of Hebrew texts. See, for example, Coccejus’ Latin translation and abridgement of tractates Sanhedrin and Makkot, includes Hebrew poems in his own honor and that of his teacher. Duo Tituli Thalmudici Sanhedrin et Maccoth, ed. Joanne [Coccejus], Amsterdam, 1629, unpaginated introduction.
Another notable example of clerical citation is Cardinal Egidius de Viterbo who appears in Elijah Levita’s works.  See Solomon Buber, Tolodot Eliyahu ha-Tishby, Leipzig, 1856, nn. 15-18.
[10]  For more sources on this, see: Rabbi Oberlander, Minhag Avosenu Beyadneu, (Shonot), pp. 11-19; R’ Yechiel Goldhaber, Minhaghei Hakehilot, 1, pp. 174-175; Eliezer Brodt, Yerushaseinu 2 (2008), pp. 203-204; Rabbi Y.M. Dubovick, Minucha Sheleimah (2014), pp.26-27.
[11] The full document is translated in the appendix of the book (pp. 288-290).
[12] For additional sources on this subject, see S. Assaf, Mekorot le-Tolodot ha-Chinuch be-Yisrael, s.v. makot.
[13] Coenen’s book is a very important contemporaneous account of the messianic fervor surrounding Tzvi.  The book was translated from Dutch into Hebrew, Tzepiot Shav shel ha-Yehudim Kefi she-Hetgalu be-Demuto shel Shabbati Tzvi, Merkaz Dinur, Jerusalem, 1998. 
[14]  On this see: R’ Yechiel Goldhaber, Minhaghei Hakehilot, 2, pp. 31-33; Eliezer Brodt, Yerushaseinu 2 (2008), p. 211.
[15]  See R’ Yechiel Goldhaber, Minhaghei Hakehilot, 2, pp.61-65, where he traces how far back the custom of saying these Tefilos can be dated. See also Eliezer Brodt, Yerushaseinu 2 (2008), p. 214. The main work on this subject, collecting vast material, is R’ Chaim Kraus, MiChalkel Chaim Bechesed 2, (1982). See also R’ Zev Rabinowitz, Sharei Toras Bavel, p.12; R’ Chaim Lieberman, Ohel Rochel, 1, pp. 511-515; Y. Leibes, Mechkari Yerushalayim Bimachshevet Yisrael 6 (1986), pp. 171-195.
[16]  See also Eliezer Brodt, Likutei Eliezer, pp. 13-22, 69-72; Jewish Magic through the ages: Angels and Demons, edited by Filip Vukosvoviv, Bible land Museum, Jerusalem 2010.
[17]  Pauline Wengeroff, Memoirs of a Grandmother, 2, 2014, p. 89.
[18] On R’ Ganzfried, see R’ Y. Rubinstein, HaMayan 11:3 (1971), pp. 1-13; ibid. 11:4. pp. 61-78. See also Naftoli Ben Menachem, HaMayan 12 :1 (1972) pp. 39-42.  On this controversy, see R’ Rubenstein, ibid. pp. 10-11. On R’ Weber, see Naftoli Ben Menachem, in: Studies in Jewish bibliography, history, and literature in honor of I. Edward Kiev, Charles Berlin (editor), New York 1971, pp. 13-20. On this broadside, see Shoshanna Halevy, Sifrei Yerushlayim Ha-Rishonim, p. 188. On the other works by R’ Weber related to this issue, see ibid, pp. 156-157, 186-187, 219-220. See also Moshe Carmilly, Sefer VeSayif, pp. 264-265.
For an additional controversy between the Divrei Chaim and R’ Ganzfried see David Assaf, HeTzitz Unifgah, (2012) pp. 362-367.
About R’ Ganzfried and Chasidim, see Heichal HaBesht 3 (2003), pp. 105-117. For more on the Divrei Chaim’s methods of Pesak, see Iris Brown, Rabbi Hayyim Halberstam of Sanz: His Halakhic Ruling in view of his Intellectual world and the challenges of his time, (PHD Bar Ilan University) 2004 (heb.).
[19]  This is the subject of a future article. For now, see R’ Yosef Zechariah Stern, Zecher Yehosef, siman 232.
[20]  About Malachi, see Jacob Kabakoff, “Some Notable Bibliographers I have Known”, Judaica Librarianship, Vol.11 :1-2, (2003), p. 67-75.


Announcement of new works of Rishonim

|
Announcement of new works of Rishonim
By Eliezer Brodt
מגנזי אירופה,
כרך ראשון, ההדיר והוסיף מבואות: שמחה עמנואל, הוצאת מקיצי נרדמים, 512 עמודים.
I am very happy to announce the publication of an important work which I have been eagerly waiting for, Professor Simcha Emanuel of the Hebrew University’s Talmud department’s volume of texts from the “European Genizah” (volume one). This volume was just printed by Mekitzei Nirdamim and is being sold by Magnes Press.

New texts from Rishonim are high up on my list of favorite publications, all the more so when they are edited by Professor Simcha Emanuel. Professor Emanuel is considered one of the today’s greatest experts in Rishonic literature. He has produced numerous special works [such as this recent work, this, this and my favorite] and articles of both texts and material about them for quite some time. [Many of which are available here] All of which are of very high quality, showing an incredible breadth and depth in the material at hand. One area of specialty of his is finding long lost works; this new volume continues this trend. Starting with an important introduction to the background and importance of the Genizah, it includes numerous newly discovered texts of Rishonim, with introductions and background of their importance and proof of identification.
Here are the Table of Contents of this special work:

For a sample e mail me at
Eliezerbrodtatgmail.com.
The book can be purchased via Magnes
Press or through me at: Eliezerbrodtatgmail.com.
Also take note of a special sale of numerous
titles at Magnes Press.
Copies of this work will be arriving
at Biegeleisen shortly.


The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos in General & Censorship (Part Three)

|
The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos in General & Censorship (Part Three)
By Eliezer Brodt

This post is devoted to discussing comments received regarding parts one (here) and two (here).  I will also add in some of the material which I had forgotten to quote [some of which I was reminded of by readers] along with additional material that I have recently uncovered. From the outset, I would like to thank all those people who sent in comments regarding the post. My email address is eliezerbrodt@gmail.com; feel free to send comments.
Censorship

To begin, a few people commented in the comments section and others wrote to me disagreeing with Professor S. Stampfer’s “rule” I quoted on the general topic of censorship: “Those who impose censorship presumably assume that they are wiser than the author whose text they wish to suppress”.
In the case of the Netziv, in all of the issues I have mentioned in the past two articles and in the many others I hope to write about, I feel this rule is one hundred percent true. Is there ever a case that censorship is “permitted”? I am sure there is. I will leave all this to discussions about Marc Shapiro’s new book. My concern here is, for example a sefer or other writings which the author himself printed in his own lifetime, quoted newspapers and never as far as we know wrote to take those quotes out. For us to tamper with the authors work that is wrong and thus I invoke Stampfer’s maxim.
In general, on the subject of censorship which relates to educating children and more, it would be apropos to quote an important passage from the Netziv himself:
ואמרתם אלהם. כבר נתבאר בריש הספר לשון ואמרת אליהם שהוא הלכות המקובלות בפרשה, והנה לא מצינו בכל פרשיות שבתורה זה הלשון ואמרתם אליהם, רק דברו אל בני ישראל לאמר, שביאורו שגם אהרן ידבר אותו הפרשה בעל פה בזה הלשון שאמר משה, אבל ואמרתם אליהם, שהוא הלכות ומשניות אינו מן הצורך לכתוב שילמוד אהרן עם ישראל, שהרי כל המשניות ותורה שב”פ חובה על כל רב ללמוד עם תלמידיו, וא”כ למאי כתיב בזו הפרשה ואמרתם אליהם, אלא כלפי שקשה לדבר בעניני זיבה וקרי שהוא באברי הזרע שמתפעלים במחשבה, והיינו סבורים שיותר טוב למעט הדיבור והלמוד בהם, ורק משה הוא מוכרח ללמד לישראל הקבלות שיש לו בע”פ, שלא יאבדו מישראל, אבל אחר שכבר למדם שוב אין המצוה להגות בהם כמצות ת”ת שהמה למצוה אפילו בלי תועלת למעשה ולזכירה, מש”ה כתיב בפרשה זו ואמרתם אליהם, שגם אהרן ילמוד עם ישראל אחר שכבר למד משה בסדר המשנה כמנהגו, וה”ה כל רב לתלמידיו, ומשום שבאמת בלמוד התורה אין יוצא רע והיא אילת אהבים ויעלת חן. [העמק דבר, מצורע, טו:ב]
This passage would possibly also explain why in Volozhin, Moed Kotton was learnt even though it was not learned in some other Yeshivot.[1]
Relying on Berdyczewski & Bialik in Volozhin

Cyril Fotheringay-Phipps has a very valid comment when he wrote:

I find it odd that this blog post describes MYB’s article as “well  written and appears to be a very accurate portrayal of Volozhin” when the post goes on to quote RCB’s letter in which he writes about that same article that he “found it to be full of errors and mistakes”.

This touches upon a few issues.

In the letter I printed from manuscript R’ Chaim Berlin it says:

במכתב גלוי [וב]מכתב חתום, שמתי עיני על מאמרו, “תולדות ישיבת עץ החיים” בהאסיף [שנ]ת תרמ”ז. ומצאתיו מלא טעויות ושגיאות. והנני סופר ומונה אותם, בפרט, [ב]גליון מיוחד, הרצוף הֵנה – כבקשתו.

A translation of this line would be that this article is full of errors and mistakes. However to be fair to Berdyczewski, we have this part of the letter- I printed it at the end of part two. In all there are only four corrections; even more importantly all those corrections relate to side issues – but nothing about daily life in the yeshiva, which is what I am “relying” on in my article.  I would hardly call that a faulty article. Of course it is possible that Berdyczewski did not print the whole letter, However at that time Berdyczewski was not “off the derech” and I doubt he would print publicly an article while R’ Chaim Berlin was alive which could easily be printed elsewhere. [I am sure others will argue for the sake of arguing].

However in a footnote I wrote:

See S. Stampfer’s Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 159) who cites Bialik that everything Berdyczewski wrote in HaAsif about Haskalah was false. However this is a major issue with relying solely upon autobiographical information; each person is referring to the time he was in the Yeshivah and his experience.

Originally I was not planning on going into this topic, but as it relates to all this, I feel clarification is justified.

On Berdyczewski in Volozhin, a fellow student writes:

הוא הסופר העברי העתידי הד”ר מיכה יוסף ברדיצבסקי ז”ל. זה האברך הקטן הצנום, בידו האחת היה מחזיק את הגמרא, ובשניה הוא ומסלסל בפאותיו הקטנות, הולך וחושב מחשבותיו (בודאי מחשבות ומעשים שלו העתידים) [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 124].
Shmuel Mirsky writes:

זכורני, כשמת מיכה יוסף ברדיצ’בסקי הספידוהו ד”ר הוגו ברגמן ור’ אלתר דרויאנוב. הראשון דיבר על ברדיצ’בסקי שהיה חי בשני עולמות, והשני אמר שהוא הכירו בשני העולמות גם יחד, והוסיף שכשלמד בוולאזין היה יושב מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין ולומד, ואעפי”כ הכיר בו הנצי”ב שהוא מעולם אחר, והוא צדק [מוסדות תורה באירופה, עמ’ 61]
In a memoir written by a student of Volozhin we find that he writes about the article of Berdyczewski:
הנה התגלגל לידי האסיף לשנת התרמ”ז ובהחומר הנאסף שם במאמר מיוחד על ידי מר מיכה יוסף ברדיטשבסקי לתולדות ישיבת ולזין נאמר… החמר נאסף ממקרות ראשונים ומדויקים ויש לו ערך היסטורי שלם בלא שום פקפוק [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 71].[2]
Bialik writes in a letter written while he was learning in Volozhin about Berdyczewski’s essay:

וכל מה שכתוב ברדיטשבסקי להאסיף, לא מניה ולא מקצתיה… [אגרות חיים נחמן ביאליק, א, תרצח, עמ’ כא-כב].
In an autobiographical essay Bialik writes a bit more:

תחלה לוולאזין ואח”כ לברלין. ולמה וואלאזין מפני שכפי השמועה לומדים שם בוואלאזין, יחד אם התלמוד גם שבע חכמות ושבעים לשון, בגליו או בסתר… תקותי לא באה. בוואלאזין אין זכר לשבע חכמות ולשבעים לשון, אבל יש שם בחורים כמוני, וטובים או רעים ממני, שיושבים ולמודים גמרא, גמרא, גמרא… [ספר ביאליק, תל-אביב תרצד, עמ’ 80-81].
Menachem Zlotkin, another student of Volozhin writes about this essay:

 שכל אלו שכתבו על בניה הישיבה בוולוז’ין ונתנו לנו את תמונתם, התמונות והציורים האלה אינם אלא של חלק קטן מתלמידי הישיבה, של הבחורים והאברכים הידועים להם מקרוב, ולא של הרוב הגדול של תלמידי הישיבה. בכתיבת ציורים כאלה הצטיין ביחוד הסופר מיכה יוסף ברדיטשבסקי, שנתן בהאסיף, ובהכרם תמונות של תלמידי הישיבה, שלא התאימו כלל למה שהיו באמת כפי שכתב ביאליק מוולוז’ן… על פי הציורים האלה היה מקבל הקורא את הרושם כאילו היתה ישיבת וולוז’ין, באותה תקופה, משתלה של משכילים, וכל הבא לוולוז’ין התמשכל מיד ונעשה חכם בשבע חכמות. קריאת ציורים כאלה היתה בודאי גורמת צער לראשי הישיבה ולתלמידי הישיבה שהיו רחוקים מרחק רב מהשכלה ומלימודי חול, ולא באו לוולוז’ין אלא כדי להשתלם בלימוד התלמוד ולא יותר… [פרקי זכרונות, עמ’ 183-184].
It appears from Zlotkin and Bialik that at least one aspect of Berdyczewski’s essay was not correct.
I would venture to disagree, as anyone who learned in any particular Yeshivah and left and decides to follow up a few years later about life in said Yeshiva will usually find that some things change – different crowds bring different habits and the like. It’s very possible when Berdyczewski was in Yeshiva, Haskalah was being learnt in Volozin and when Bialik got there, there was not.
 Furthermore another student of Volozhin who learned there at the same time as Bialik writes:

חדר הכרמלית שלהם נעשה רשות הרבים שבני הישיבה היו מצויים בו תמיד, מקום כינוס לתמימי דעים, בית ועד לאנשי שלומנו, מעין מרכז לעסקנות ולהשכלה. מכאן נשלחו בשם הישיבה מכתבי תנחומים למשפחות הנפטרים: רש”י פין צ”ה גרץ ול’ פינסקר מכאן יצאה ההתעוררות לאסוף כסף בתוך הישיבה לתמיכתו של יעקב רייפמן לעת זקנתו, פה נאגדו אגודות למינוי על עתונים, ולהפצת ספרי אגורה של בן אביגדור שהתחילו להופיע בשנה ההיא. בכל יום ויום היו בחורים מתכנסים לשם, ודנים ומתוכחים על דברי קודש וחול, על עניני הישיבה ועל עניני האומה, על עניני הכלל ועל עניני הפרט. חומר לשיחות שימשו מאמרים ראשיים, ושאר מאמרים ודברי סופרים שבעתונים ובמאספים ובספרים… [פרקי זכרונות, עמ’ 165]
Even more strange is Zlotkin in the aforementioned  account, a mere few pages later also mentions a few times (pp. 187-188)[3] that there was haskalah being learned in Bialik’s time, so I am not sure what exactly the issue with Berdyczewski was – maybe it was he made it out to be even more.  As far as Haskalah being learned in Volzohin, there is no need to deal with it as it has been dealt with properly by Jacob J. Schacter in his frequently quoted article “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 76-133 and S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century.
Bochurim knowing what went on in the Netziv’s home

Cyril Fotheringay-Phipps wrote regarding a further issue:

I continue to disagree with your assumptions about what people knew or didn’t know about what the Netziv did in his house. I don’t think there was nothing to talk about in Volhozhin besides what the Netziv did, but even if there was, that wouldn’t apply to things that they wouldn’t have a basis to know about and didn’t impact them. And even if they did know certain things of this sort, that doesn’t mean that they were in a position to rule out the Netziv engaging in some activity if an insider claimed he had done so. (Especially since the MB was published decades after Volhozhin closed.)
First, here is an account of a fellow student of Volozhin who read the accounts of R’ Epstein:
חבל מאד שגדולינו אדירי התורה והחכמה שקבלו חינוכם בישיבת וואלוזין לא העניקו לנו מזכרונתיהם על הישיבה הזאת, שבודאי ערכם רב לתולדות ישראל, ואלה החיים ב”ה אתנו, כדאי היה שיתקנו וימלאו את חובתם זו. עד היום לא נמצא איש שיאסף את כל החומר לתולדות ישיבת וולאוזין, אם כי אמנם חומר רב יש בספר הגאוני מקור ברוך לר’ ברוך הלוי אפשטיין, גיסו וקרובו של הנצי”ב. אבל לא די החומר הזה, ואולי עוד יוסיף תת לנו החכם הנ”ל ספר מיוחד לתולדות הישיבה [ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, עמ’ 126]

As I have written in the past, relying on this work is a topic that much has been written about and perhaps I will return to one day.

However, in regard to what I wrote about the Bochurim watching every move of the Netziv, one talmid of Volozhin writes in his memoirs:

מנהגים קלים של כפרות ושל תשליך, שרבים מגדולי ישראל קוראים להם מנהגים של שטות, היו מדקדקים בהם בכל זאת כבחמורות, וקראו עבריין למי שעבר עליהם ולא נזהר בהם. ובולוז’ין העמידו התלמידים משמרות על בית הרב בערב יום הכיפורים ובראש השנה, כדי לאמת את השמועה שאין נוהגים בו מנהג של כפרות ושל תשליך… [פרקי זכרונות, עמ’ 174].

It could be you (CFP) personally did not do so when you were in yeshivah, but from what I hear it’s still done by many bochurim.

Why did the Netziv read newspapers?

Another commenter wrote:

What’s the big deal if the Netziv read “newspapers” such as HaLevanon or HaMaggid? It’s not like we’re talking about The NY Post or The Seattle Times. I’d consider them to be closer to something like a blend of the Me’asef and The Jerusalem Report which, apparently, the Netziv didn’t feel was a problem.

To be fair I did not say it’s a big deal if the Netziv read newspapers, merely that some appear to feel it was a big deal and decided to cover it up. This gives me an excuse to talk about the Netziv! I would also like to emphasize something I have not yet done. The Netziv was one of the greatest gedolim of the past 200 hundred years. In the future I will elaborate at length about this subject. One of the most impressive attributes that everyone who knew him writes about was his tremendous Hasmadah, how he did not waste any time. For over forty years, he ran the largest Yeshivah in Europe, dealing with most of its daily issues, traveling often to defend the Yeshivah and at the same time giving shiur a few times a week and a daily Chumash Shiur. He also penned dozens of letters daily, was a world renowned posek and wrote and published numerous works. All this, making him one of (if not the most) prolific litvish author(s). It bears noting his concluding remark he signed most of his letters with:
העמוס בעבודה.

One student relates:

אף בלכתו מביתו להישיבה שהיה מהלך של חמשים רגל, היה מחזיק בידו את התנ”ך הקטן, או המשניות בפורמאט קטן ומעיין בו [פרקי זכרונות, עמ’ 125].[4]
Yet he found time to read and comment in newspapers. He obviously felt it was very important, as it gave him a window to the world which he needed to understand. His son R’ Meir Bar Ilan writes:
קריאת העתונים היתה לו לא בילוי זמן, אלא כפי הנראה צורך פנימי להיות קרוב לכל מה שמתרחש בעולם הגדול. מטבעו לא היה זר לעולם, לכל דבר שאירע כל עוד לא מצא בזה סתירה לאהבת התורה [מוולוזין עד ירושלים, א, עמ’ 138].
If one wishes to understand what newspapers were like in those days, one need go no further than to peruse the thousands of issues that are currently on-line. Perhaps at a later date I will elaborate on this subject, for now see Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011. After reading this dissertation, one can understand much more the types of newspapers, importance of newspapers and why the gedolim needed to read them.
To be clear, I never said these newspapers were similar to the NY Post or the like.
Did the Netziv read other parts of the Newspapers besides for the Torah sections?

Cyril Fotheringay-Phipps writes further:

Regarding the Netziv and RCB reading newspapers on Shabbos, it would appear that these newspapers contained a section of Torah writing and all examples of the Netziv referencing them apparently refer to those sections (unless I’ve missed something). It’s worth bearing this in mind before conjuring up images of the Netziv reading something like the NYT on Shabbos.

Once again I must disagree. It is clear that the Netziv read these newspapers cover to cover and not just the Torah sections. If one looks at the some of the articles the Netziv wrote in the Papers, collected in Igrot HaNetziv Me-Volozhin, one will see he comments on different things he read in different parts of the various papers.[5]

I would like to point to a few places in his work on Chumash that the information he is using is from the non-Torah parts of these papers. Many of these papers had sections dealing with science, nature and other worldly issues.[6] Of course, it is very possible that some of this information he could [or did] have gotten from other sources.

See for example the following passages[7]:

א. ויברא וגו’ למינהם. הודיע הכתוב דאע”ג דבשעת מאמר הקב”ה. יצאו כמה מיני בריות במים ובעוף. מ”מ גם אח”כ הוסיף הקב”ה לברוא מאלו אשר יצאו כבר במאמר כמה מינים. כגון תרנגול שיצא במאמר ברא בו ה’ כמה מינים באותו תכונה של תרנגול וכולם מין א’ לענין הרכבה כידוע. וכן בכל הנזכרים בזה המקרא הוא כן [העמק דבר, בראשית א:כא]
ב. עפר מן האדמה. קיבץ מכל חלקי האדמה עפר מזה המקום מעט ומזה מעט. ולא ככל בהמה וחיה. וכדאי’ בסנהדרין דל”ח א’ אדם הראשון מכל העולם כולו והצבר עפרו. וטעמו של דבר שמשונה טבע האדם מכל בהמה וחיה שאינם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה לפי טבעו. ובאותו אקלים הוא נוצר (וע’ מ”ש להלן ו’ י”ב) משא”כ האדם נוצר באופן שיהא יכול לחיות בכל העולם בין במקום היותר קר בין במקום שיותר חם וניזונים בכל אופן שהמקום גורם… [העמק דבר בראשית, ב:ז]
ג. והנה נשחתה כי השחית וגו’. הכי מיבעי וירא אלהים כי השחית כל בשר. אלא ה”פ שראה כי גם אדמת הארץ נשחתה מטבעה שהטביע הבורא ית’ להספיק מזון לכל הברואים והנה אבדה כחה. ופי’ הטעם משום שהשחית כל בשר את דרכו וטבעו. כי כל בריה יש לה טבע מיוחדת במזונותיה ואויר הראוי לה. וכך טבע האדמה אשר הם עליה וכמש”כ לעיל ב’ ז’ י”ט. אבל כאשר השחיתו בדור הלז כל המינין ע”י הרכבות זרות את טבעון ודרכן על הארץ ממילא נשחתה האדמה לפניהם. וע”ע מש”כ לעיל ה’ כ”ט [העמק דבר, נח, ו:יב]
ד. וימח את כל היקום. נמחו הגופות ודייק הכתוב אשר על פני האדמה דוקא אלו שהיו מונחים על פני האדמה. אבל נשתיירו כמה גופות שנפל עליהם עפר הרבה ע”י שטף המים ונשארו הגופות קיימין. והן הנה עצמות שמוצאין חופרי ארץ ומוצאין עצמות מבריות שלא נמצא עתה בעולם. ומזה שפטו הרבה שהי’ לפני בריאה זו עולם אחר ואז היו בריות אחרות… ומה שמוצאין בריות משונות הוא ממה שהרכיבו שני מינים שונים ונולד ע”י זה בריות משונות כמו הפרד היוצא מהרכבת סוס וגמל… [העמק דבר, נח, ז:כג]
ה. ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. גם בהיותם בבתיך שמה יוסיפו לעלות. היינו שיולידו שם הרבה כמותם. וכדכתיב בתהלים (ק”ה) שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם. היינו בחדרי מלכיהם שרצו. וכאן כתיב ובעמך בשו”א היינו עם מיוחד שומרי ראש פרעה. ומש”ה כתיב בזה המקרא קודם לבכל עבדיך. משום דחשיבי יותר. וזה המכה היתירה לא שלטה בכל עמי פרעה אלא בו תחלה ובשומרי ראשו ובעבדיו המה שרי יועציו. והנה ידוע דעות שונות בין מפרשים ראשונים ז”ל אם היו הצפרדעים מין הידוע המשחית הנמצא עוד היום ביאור ונקרא (קראקאדיל) או הוא מין הנמצא ברובי הנהרות וצועקים ומכרכרים… [העמק דבר, וארא, ז:כט][8].
 ו. לא תקיפו וגו’ ולא תשחית וגו’. מנהגם היה להשמר בשערות הראש והזקן כמו שעוד היום מנהג בני ישמעאל כך ומי שהוא איש המעלה משמר ביותר שלא יגע באיזה שערות הפאות והזקן לרעה… [העמק דבר, קדושים, יט: כז]
ז. את חקתי תשמורו. כפי’ חז”ל ברבה ר”פ אם בחקתי חוקותי שחקקתי שמים וארץ. כך הפי’ כאן כמבואר ברבה החקים שחקקתי עולמי בטבע כל אחד. והמערב מין בשא”מ ה”ז משחית טבעם כמש”כ ר”פ נח עה”פ את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו עה”א. וכן לבישת שעטנז משחית סגולת חוטי צמר ופשתים וממה שהיה בפ”ע. והוא מסתרי הטבע וידועים לחכמי הטבע…. [העמק דבר, קדושים, יט:יט]

In the additions to the HD the Netziv adds to the last sentence:

שהקושר חוט שזור של צמר ופשתים יחד על חוט הברזל של הטעלעגראף מפסיק המשכת הדיבור שנדבר ממרחק, הרי הוא משנה טבע הברזל וחקי הטבע שבברזל, ומכ”מ אינו אסור…
ח. ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. מנהג האוה”ע לעשות הוספת צער למת שריטות על הבשר של אדם חי. וגם לעשות זכרון ע”י כתב קעקע שם המת. ומי שלא רצה לעשות על בשרו היה שוכר אדם אחר עני לעשות על בשרו ומשלם לו כמו שעוד היום הנהג שם לשכור מקוננות ומתופפות על הלב… [העמק דבר, קדושים, יט: כח]
ט. ונתנה הארץ יבולה. לא כתיב פריה כמו לעיל כ”ה י”ט. דפרי הארץ אחר עבודת הארץ אינו שכר מצוין שהרי כך דרך העולם אלא יבולה משמעו הולכה ממקום למקום כמש”כ לעיל בפי’ יובל. ונכלל בזה פירות שאין באים ע”י הזריעה וגידול במקומו אלא ממציאים כחות הארץ מרחוק ומעומק עד שנעשו הפירות גדלים מהרגלן וכמו שידוע שיש לזה המצאות מאומנים במלאכת גידולי הארץ… [העמק דבר, בחוקתי, פרק כו:ד].
יא. הוא משל על אוהל אנשי יעקב. והנה משונה גידולי גנה לשדה. דשדה אינו נזרע אלא מין א’ או שנים משא”כ זרעוני גינה המה רבים. מכ”מ כל גן יש בו מין א’ שהוא העיקר אלא שסביביו נזרע עוד הרבה מינים מעט מעט… והיינו שהמשיל כל א’ מאנשי יעקב כגנה שיש בה מין מיוחד ומכ”מ מלאה מינים רבים. אמנם גנה שאינה על הנהר ממהרת לשנות צורתה. ועלי ירקות נובלים מהר ונראים כמושים. אבל שעל הנהר בכל בוקר מתחדש ומתחזק ביופי גידול כל ירק… והנה כבר המשיל הכתוב בפרשת שופטים כי האדם עץ השדה אמנם יש ד’ מיני עצים. א’ הוא קוץ מונד אשר לא ביד יקחו שאין בהם תועלת. ולא נבראו אלא כדי להזיק לאחרים ולהיות כברזל ועץ חנית. היינו מזיקים בעצמם או משמשים למזיקים. או לשרוף אותם להחם בם בימי שבת היינו בעת מנוחה… ב’ עץ האטד. שחסים בצל ענפיו ועליו וכדומה לו… ג’ עץ פרי… אבל אין נהנים מגוף האילן בקיומו. ד’ ארז שנהנים מגוף האילן בבנין וכדומה…. ויש ארז טוב לתורן עלי מים…[העמק דבר, בלק, כד:ו]
יב. יזל מים וגו’. אחר שהראהו הקב”ה שבחן של בניו. הראהו שבחי הדורות משעה שנכנסו לארץ עד ימי משיח שיבא ב”ב. ולא ראה ימי הרעה רק ימי הטובה כדי לנקר את עיניו ונגמר זה הענין בפעם הרביעית. ואמר על דור השופטים שהיה להם מלחמות וגלו הרבה בקרב אוה”ע. ואנו לא ידענו ועוד היום יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה…[9] [העמק דבר, בלק, כד:ז]
יג. וחכמים התרים את התבל מעידים שיש עוד היום במדבר סלע מוציא מים אלא שלא בשפע כ”כ… [העמק דבר, חקת,  כ: ח]
יד. כי תצא למלחמה על אויביך. בפרשה הקודמת למדנו שני אופני מלחמות. א’ במלחמת תנופה שיוצאים במחנה מול מחנה. ובזה כתיב כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס וגו’. ב’ שמצירים על עיר ובזה כתיב כי תצור על עיר. ומדכתיב כאן כי תצא למלחמה על אויבך. מבואר דמיירי באופן הראשון. ולא כמש”כ הראב”ע. מעתה יש להבין דלפי הנראה ענין פרשה זו שייך יותר במלחמת מצור על עיר מלאה אנשים ונשים וכשנפתחה והרי רואה אשה יפ”ת. משא”כ כשיוצאים במלחמה בשדה מה לנשים בשם. אבל כבר ביארנו בס’ בראשית י”ד ט”ז שדרכם היה באוה”ע. בעת שיוצאים בחורים למלחמה יוצאות ג”כ נשים יפות מקושטות ועומדות לינשא. ומי בחור שמזדרז במלחמה ורוח גבורה נוססה בו. קופצות עליו נשים היפות. ועפ”י זה מתחרים הבחורים בעוז. והיינו דכתיב שמלת שביה. ומשמעות שמלה בכ”מ בגד חשוב כמו ושמת שמלותיך עליך. ומשום שהיו מתקשטות וכשלוקחים אותן בשביה נמצאות בקישוטן. משא”כ במלחמת מצור ואין הבחורים עושים מלחמה ודבר גבורה ומה להנשים להתקשט אז בשעת השבי [העמק דבר, כי תצא, כא:י]
More additions and comments related to part one:
Additions to note six about the Journal ‘Ittur Sofrim’
Here are parts of the fourth part of the journal which was never published.
Addition to note ten:

About the Netziv’s letters see; Mekor Baruch, 4, pp. 2000-2010.
Moshe Tzinovitz writes:

בקשר לכתיבת מכתביו יש לציין, כי בכל מכתב ומכתב היה כותב פרט מיוחד מפרשת השבוע, כשהוא מתאים תמיד לתוכנו המכתב ולאיש שאליו נערך המכתב [עץ חיים, עמ’ 238].
Rabbi Chaim Berlin writes in his Hesped on the Netziv:

אבל תלמיד חכם יחיד בדורו… הרי שמו הולך מסוף העולם עד סופו, הוא השליט בכל דבר הוראה, בתשובותיו לכל אפסי ארץ… לכולם היה רב מובהק… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמה].
לכתוב כל הלילה חידושי תורה ותשובות, ומכתבים לחזק הישיבה… וכמה מכתבים פיזר בענין ישוב ארץ ישראל… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמו].[10]
 Rabbi Meir Bar Ilan writes:

בין עשרות המכתבים, ממש עשרות שאבא ז”ל היה כותב כמעט בכל יום בעצם ידו… היו רבים לא תשובות בדברי הלכה, גם לא בעניני הישיבה, אלא תשובות לשאלות בענינים מסויימים של כלל ישראל או בעניני הקהילה בערים שונות… לצערנו לא היה אז המנהג להעתיק את המכתבים, וכל אלפי המכתבים שהיו יכולים לשמש מקור לחקר החיים התרבותיים במשך שני דורות אבדו…
דעתו היתה שונה ממחשבותים של רוב רבנים… מדפסים שו”ת שלהם, וכמה מהם קנו שם בעולם רק על ידי התשובות. אבא ז”ל לא התייחס לזה בחיבה יתירה הוא היה אומר כשפונים בשאלה יש להשיב, ואם יש דברים שאינם פשוטים מן הראוי כמובן לברר את ההלכה על פי המקורות, אבל לעשות מתשובה או שאלה חיבר שלם עם ענפים או סניפים כמו שהיו מחברים גדולים ידועים נוהגים לעשות אז הרי זה קצת יותר מדי… דבר זה מוכיח, כי אין הכוונה להשיב על השאלה אלא לחבר ספרים ולהראות גדולה… נוסף לזה לא היה אבא ז”ל מחשיב הרבה כתיבת חיבורים והדפסתם רק לשם פירסום והיה אומר מה ערך יש לזה כשכל אחד יפרסם בדפוס כל מה שהוא כותב ומוצא חן בעיניו, הרי על זה נאמר עשות ספרים הרבה אין קץ… [מוולוז’ין עד ירושלים, א, עמ’ 137-138][11].
Elsewhere Rabbi Meir Bar Ilan writes:

Addition for note 22: In regard to Chumash being learnt in Volozhin

Reb Itzeleh Volozhiner writes in his introduction to Nefesh Ha-Chaim about his father Reb Chaim Volozhiner:

לא הניח ידו מלהגיד לבני עירו אחר תפלת השחר פרשה מסדרא דשבוע יום יום. וכל הנכנסין לביהמ”ד יצאו מלא דבר כשאר כ”א קלט לפי דרכו. אוהבי הפשט קלטו עומק פשוטו במקרא. ודורשי הרשומים דרוש דרשו ממה שלקחה אזנם. מה שנזרקה מפיו מדי דברו בקצרה. וכל השומעים שמחו במתק שפתיו אשר ברור מללו כקורא הפרשה לפני תשב”ר.

A student of Reb Itzeleh Volozhiner writes:

ומדי דברי בה אזכור ימי נעורי ועד היום לא אשכח את רגשי העונג, עת אשר בכל יום ויום ראיתי אה הגאון הגדול הקדוש… הנעלה על כל בני דורו מו”ה יצחק זצל”ה מוואלאזין יורה לנו בבקר בבקר הפרשה חומש מפרשת השבוע עפ”י פשוטו של מקרא הממשיך את הלב, מי שלא ראה את פני הגאון הנ”ל אשר תואר פנים כפני מלאך אלקים, ומי שלא שמע מדברותיו המרעיפים כטל וכמטר לקחו לא יכול לצייר עונג הנפש ורחשי לב טהור שברא לנו אלקים… [המליץ, שנה יז, יום כג אדר, גליון ו, תרמ”א, עמ’ 119].
Another talmid writes:

דרכו של הגאון מהרי”ץ הי’ להתפלל ביום השבת בבהמ”ד של הקהל ואחר התפלה הי’ מגיד פרשה אחת מן הסדר של יום והיו כל בני הישיבה הולכים לבהמ”ד לשמוע הדרוש [ר’ אליהו לעווינזאהן, מכתב מאליהו, עמ’ 47].
R’ Simcha Edelman (father of the Marcheshes) writes:
נהירנא כד הוינא בר שיתסר למדתי בקיץ תקצז בישיבת וולאזין והרב הגאון האב”ד מ’ יצחק ז”ל הגיד לפני התלמידים יום יום אחר תפלת השחר פרשה בתורה מסדר השבוע ושמעתי מפיו… [התירוש, ג, עמ’ 155].
Additions to the sources in note 22 about the Netziv’s Chumash shiur:

הוא זכה ללמד תורה ברבים בישיבת עץ החיים אשר באוואלאזין כיובל שנים והעמיד לאלפים בישראל ומורים, הוא הגיד יום יום אחר תפלת השחר, לפני בני הישיבה, פרשה בתורה ויפרשנה כדרכו בקדש, בהלך נפש בפשט ודרוש, עד להפליא… [הספד של תלמידו,[12] ר’ ישראל בנימין פייוולזאהן, צרור החיים, ווארשא 1914, עמ’ טו (= ר’ זאב רבינר, מרן הרב קוק זצ”ל, עמ’ רכה)].
יש אשר בבוקר לאחר התפלה, אך ישב הנצי”ב אל מקומו בראש השלחן והתחיל מבאר לתלמידי הישיבה את פרשת השבוע [פרקי זכרונות, עמ’ 88].
הדבר הי’ באחד הימים… אחר תפלת שחרית, ואחר שהגיד שעור פרשה חמש מסדר פרשיות השבוע, כדרכו יום יום, [מקור ברוך, ד, עמ’ 1978].
ראש הישיבה הראשי היה הרב הגאון נפתלי צבי הירש בערלין ז”ל… ראש הישיבה הטיף פרשה מחומש בכל יום בבוקר אחרי תפילה… [יהושע ליב ראדוס, זכרונות, עמ’ 65].
בעלות השחר קמתי… התפללתי בלי כונה, שמעתי את הפרשה של חומש מפי’ הנצי”ב אשר הטיף כדרכו, בכל יום ויום לאחר התפלה, והדברים לא נכנסו לאזני… [מ’ אייזנשטדט, הצפירה, תרע”ח, מספר 35].[13]
 In 1881 Rabbi Baruch Epstein wrote an article in Hamelitz about Volozhin, defending it from attacks in the newspapers [See Appendix one]. He describes the daily routine in Volozhin:

סדר היום והלמודים בשעה 8 בבוקר אחר תפילת שחרי, יורה הגרנצי”ב נ”י פרשה חומש מפרשת השבוע וכולל בה פשטי המקראות על פי יסודי טובי המבארים משולבים עם דברי חז”ל (וזה לא כביר הוציא לאור ביאורו הנאור עה”ת בשם ‘העמק דבר’ וראוהו חכמי ישראל בארצנו וחו”ל ויפזרו לו מלא חפנים תהלות ותשבחות וזה לא כביר הגיע לו מכתב תודה והלל מהד”ר א. א. הרכבי), עוד יוסיף דברי אהבה וחן, לטעת בלבות התלמידים מוסר ומדות והנהגות ישרות וצניעות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו וחובות היהודי לעמו ולארצו ולמלכו, וירחיב דרושו עד ערך שעה ויותר…” [המליץ, יז, ב’ אדר, תרמ”א (1881), גליון 3, עמ’ 54[.
Another student who learned in Volozhin in the years 1873-1876 describes in his Yiddish Memoirs:

דער נציב פלעגט זאגען אלע טאג נאכ’ן דאוונען א פרשה חומש פון דער וואך. דער חומר איז אפגעדרוקט געווארען [תרגום: הנצי”ב היה רגיל לומר בכל יום לאחר התפילה פרשה בחומש מתוך פרשת השבוע. החומר נדפס] [אלכנסדר זיסקינד הורוויץ, זכרונות פון צוויי דורות, עמ’ 226-227].
One more description of the Netziv’s Chumash Shiur worth quoting, although not based on an eye witness account but rather interviews,[14] is from Fischel Schneersohn’s classic work Chaim Gravitzer:
לאחר התפילה עמד ר’ הירש לייב מעוטף בטלית ותפילין, וכמנהגו בכל יום אמר פרשה של חומש מן הסדרה של השבוע. ואותה שעה נדלק בעיניו הניצוץ הקסום, המתחדש בכל רגע ורגע, ובקלסתר פניו מאירה בת צחוק של איש מלהב בעמלו ואינו מתייגע אלא מתבסם וההולך ביגיעתו, יגיעת הקודש וכלל שהוא נלהב ומשוקע, כן יישא ביתר עוז ויתר שלווה ובטחה בעול עמלו המושך כל כך את הלב. הפרשה של החומש נמשכת כמחצית השעה… [חיים גראביצר, עמ’ 377].
Rabbi Chaim Berlin writes in his Hesped on the Netziv:

אבל תלמיד חכם יחיד בדורו… הרי שמו הולך מסוף העולם עד סופו, הוא השליט בכל דבר הוראה, בתשובותיו לכל אפסי ארץ… לכולם היה רב מובהק וכולם היו תלמידיו… ואף מי שלא היה שמה הלא קבל תורה מספריו… וזה מהעמק דבר… [דרשות הנצי”ב, עמ’ קמה].
Addition to the end of note 22: I wrote in part one: “In Pirkei Zichronot [p.84] we find a claim from Shmuel Zitron that R. Yehoshua Levin gave a chumash shiur using Mendelsohn’s Biur. However, S. Stampfer [ibid, p. 68] already notes that Zitron’s memoirs are not always accurate.”
Add to this: Max Lilienthal records in his memoirs about his visit to Yeshivat Volozhin his discussion with Reb Itzeleh Volozhiner where Reb Itzeleh told him the following:
We have prayers in the morning… After the Service I explain to them some chapters of the Sidrah of the week and the Haphtarah with the commentary of Rashi, adding some free explanations of my own, into which I interweave some remarks from the commentary of Moshe Dessau (Mendelssohn) [David Philipson, Max Lilienthal, American Rabbi Life and Writings, New York 1915, p. 348]. [Thanks to Zevi Fried, for sending me this reference].

 However it’s worth stressing that while many of the parts of Lilienthal’s account appear to be true, not all of them are.[15]
Another connection between Mendelssohn and Reb Itzeleh Volozhiner can be found in a Haskamah that Reb Itzeleh Volozhiner gave to a 1852 edition of the Biur. However it’s pretty clear that Reb Itzeleh Volozhiner was required to do so by the government.[16]
There is, however, a connection between Mendelssohn’s Biur and the Netziv. Dr. Nissim Eliakim in his work Haamek Davar la-Netziv, [Moreshet Yaakov 2003, pp. 45-48] notes a few places in the Netziv’s writings where there are similarities.
Gil Perl comments on this (p. 175): “As of a result of a few striking similarities between the work of the Netziv and that of Moses Mendelsohn, Eliakim (45-48) perceptively states that “with great care I would guess that Mendelssohn’s Biur did not escape the sight of the Netziv.” Again, Netziv’s commentary on Sifre furnishes the evidence which Eliakim lacks.” Gil Perl points to two passages in the work on Sifre where the Biur is quoted.[17]

During the Volozhin Yeshiva’s long existence, both the government and the Maskilim tried several times to close it down. One such instance was in 1858, when, amidst the dealings with the government, a document was written describing the curriculum of the Yeshiva. In the document it states that students were learning chumash with Rashi and the Biur.[18]

Addition to note 26: For more on the censorship and the new version of the Ha’amek Davar see here, here, here and here
Addition for note 28: the cite for what the Netziv wrote about the Newspaper Ha’Shachar to Dr. Eliyahu Harkavi should be:
 שנות דור ודור, א, עמ’ קפד (= תולדות בית ה’ בוואלאז’ין, עמ’ 86-88; אגרות הנצי”ב, עמ’ לב).

On the Reading of the Ha’Shachar in Volozhin see Pirkei Zichronot, p. 73; Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, (p. 157); Jacob J. Schacter, Haskalah… p. 86.

Appendix one:

Appendix two:

Appendix three:


[1]  See Pirkei Zichronot, p. 154. For sources on this see my Likutei Eliezer, p. 85 note 228. Add to that: R’ Y. Avidah, Kos Shel Eliyahu, pp. 26-27; M. Breuer, Ohalei Torah, p. 506; R’ Teichtel, Mishnat Zachir Al Hatorah, introduction, p. 11; R Yair Chaim Bachrach, Mekor Chaim, Introduction.
[2]  See also what Y. Rivkind writes:
מאיר ברלין איז ניט דער היסטאריקער פון וואלאזינער ישיבה… נאך מעהר, די תקופה, די לעצטע, וואס מאיר ברלין באשרייבט, פון דער גרויסער שרפה… איז מעהר אדער וועניגער באשריבען געווארען. האט דאף עפעס אין דער תקופה געלערענט אין וואלאזין די גרויסע ווארט-פיהרער און ליטעראטורמיסטער פון אונזער דור, בערדיטשעווסקי, דרויאנאוו, יהואש, ליעסין, ביאליק און פיל פיפ אנדערע. איבערהויפט האט בערדיטשעווסקי אין זיין לערן-צייט פיל געשריבען איבער דער ישיבה און איהרע פראבלעמען און פון איהר אינערליכען לעבען (אין הכרם, המליץ און האסיף)…
 תרגום חפשי: עוד יותר, התקופה האחרונה, שמאיר ברלין כותב [עליה] – מהשריפה הגדולה בשנת 1886 עד לסגירת הישיבה ע”י הצאר הרוסי ב1892 – פחות או יותר נכתב אודותיה. הלא בתקופה זו למדו בוולוז’ין מנהיגי-הכתיבה ואמני-הספרות של דורנו, ברדיטשבסקי, דרוינוב, יהואש, ליעסין, ביאליק, והרבה אחרים. מעבר לכך, ברדיטשבסקי בתקופת כתיבתו כתב הרבה אודות הישיבה ובעיותיה וחייה הפנימיים. [די צוקוונפט, ז (1933), עמ’ 670-671, וראה שם, עמ’ 673].
[3]  Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 159 also makes a similar point. See also the introduction to Pirkei Zichronot, pp. 31-40. For more about Bialik in Volozhin, see Pirkei Zichronot, pp. 78, 157, 180, 182, 195. See also Menachem Zlotkin, ‘HaChevrah HaChashayit Netzach Yisrael’, Molad 5:27 (1950) pp. 181- 185; Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, vol. 1, pp. 445-446, vol. 2, p. 893, pp. 896-902.
[4]  See the letter of R’ Gifter, Mili Di-Igrot, (2015), pp. 51-52.
[5]  See also the piece I quote in note 9.
[6] See Y. Shavit and Y. Reinharz, The Scientific G-d (heb.), 2011; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society’s Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011, pp. 116-205.
[7]  Gil Perl, The Pillar of Volozhin, pp 176-178, points to some of these pieces.
[8]  See Rabbi S. Gershuni, Hama’yan, 52:4 [202] (2012), p. 54 note, 21.
[9]  On this see Igrot HaNetziv Me-Volozhin, pp. 162-163 where he wrote  a letter to R’ Yosef Charny, [author of Sefer Ha-Masot]:
לשמחת לבבי שמעה אזני כי רגלי מע”כ שיחי’ מועדות ללכת שנית לקהלות דאגעסטאן… שע”י מעל’ שיחי’ נזכה לדעת משלום אחינו הנדחים שמה ולחקור ולהתחקות על מעשיהם והליכות עולמם… וכאשר ראיתי בעלי המגיד ושאר מכה”ע לב”י, שמו לב אני סגולה לדעת כמה פרטים אשר צמאה גם נפשי לדעתם. ואני הנני להוסיף שאלה איך היה סדר מנהגם בפתחי נדות? וכן.. סכין שחיטה…”.
[10]  This is repeated in the various Hespedim that Reb Chaim gave on his father; see Drashos HaNetziv, p. 147, 148. The reason why Reb Chaim gave several Hespedim on his father can be found in Drashos HaNetziv, p. 153. 
[11]  About this work see Appendix three.
[12] On him, see: Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 409.
[13]  In Shimon Meller’s recent book Rabon Shel Kol Bnei Hagoleh, on R’ Chaim Soloveitchik, he quotes various passages from memoirs of Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt, (for example on pp. 286, 288,289, 306-308). This passage appears on p. 308. On page 289 Meller cites the source for this memoir, an article in the Newspaper Dos Vort. On page 288 and 306 he has pictures of Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt. However, I was unable to locate such a piece, nor could I find a Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt who learned in Volozhin. There was a Rabbi Menachem Tzvi Eisenstadt, who was close to R’ Chaim but he was born in 1901, from whom a nice collection of his material was printed in 2003 called Minchat Tzvi. Obviously, he could not be writing memoirs about the Netziv. There was a R’ Michal Eisenstadt, who was a close talmid of the Netziv and his comments on the Haemek Shealah were included inside. The Netziv even thanks him at the end of the introduction to his Haemek Shealah. But as far as I could locate, he never printed memoirs about Volozhin. His Torah novellea were collected and printed as Yad Malachi. [The Netziv also quotes him in his Hamek Davar, Vayirah [25:47], (Harchev Davar). There was a Moshe Elozer Eisenstadt who learned in Volzhin and wrote memoirs about Volozhin. These memoirs were translated from Russian and printed in Pirkei Zichronot (pp. 105-119). The passages which Meller printed did not appear in this chapter. After much searching eventually I found some other articles of Moshe Elozer Eisenstadt; one of them was this article in Ha-Zefirah (some were quoted by Stampfer but not this one). See Appendix two.

[14]  About this see:
בשמו של אברהם צארט קשור ביקורו של פר’ פישל שניאורסון, שבא לוולוז’ין כדי לאסוף חומר לשם כתיבת הכרך השני של ספרו חיים גראוויצער המוקדש כולו לוולוז’ין [ספר וולוז’ין, עמ’ 497].
Thanks to Shlomo Hoffman for this source. I will return to this book in one of the next parts of this series.
[15]  On this visit see: R’ Dovid Soloveichik, Shiurei Rabbenu Meshulam Dovid HaLevi, (2014), pp. 566-569; R’ Moshe Tzvi Neryeh, Pirkei Volozhin, pp. 28-30;  Jacob J. Schacter, “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), p. 124-125; Shaul Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, pp. 58-59; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, pp. 185-191; Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 1, pp. 198-255.
Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Vidoro, pp. 46-48 translated part of these memoirs of Lilienthal into Hebrew but not this passage. This was already noted by Jacob J. Schacter, ibid, p. 124 note 85. See Shevil Ha’zahav, pp. 8-9 about Rabbi Mordechai Eliasberg’s meeting with Lilienthal. For a general account of the impact of Lilienthal’s visit see Pauline Wengeroff, Memoirs of a Grandmother, 2010, pp. 174-186.
For more on Reb Itzeleh’s shiurim, see: Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 41
On Reb Itzeleh Volozhiner, see: R’ Moshe Tzvi Neryeh, Pirkei Volozhint, pp.26-36.
[16] See Berdyczewski’s article about Volozhin in Volume three of HaAssif (1886), p. 240 where he mentions the haskamah. Interestingly enough, R’ Chaim Berlin in his article in Beis Hamedrash (see part two), containing his corrections to Berdyczewski’s article, does not comment about this.
See also see Pirkei Zichronot, p. 84; P. Sandler, Habiur Letorah, p. 180; see also Jacob J. Schacter, “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892“, Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 123-124; R’ Eliach, HaGoan, 3, p. 1307.
[17]  See also Gil Perl, The Pillar of Volozhin, p. 37, 89.
[18] See S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p.195. Toldot Beis Hashem B’Volozhin (p. 236) briefly mentions this “closing” but does not mention the curriculum.


Reminder: Book Sale #2

|
There are 24 hours left to the book sale. Please see this post for a link to the book list. A portion of the proceeds will be used to support the Seforim Blog.
Email inquiries to eliezerbrodt @ gmail.com


New Book sale 2015 – Sale #2

|
New Book sale 2015 – Sale #2
By Eliezer Brodt
This list consists of a few parts. Many of these titles are
very hard to find. Some of the prices are better than others, butI think they
are all very fair. Almost all the books are in good shape. E-mail your order to
eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available.
Payment will be done via PayPal. Shipping is not included in the price; that
depends on the order and size, ranging between $6 -12 (with a few exceptions) a
book. All books will be air mailed out after I receive payment.
 Some of the titles
are only available at these prices for the next few days. 
For every 5 titles purchased there is a 10% discount [not
including the shipping; a set count as one title]. This does not include the
titles at the end of the list as those are already heavily discounted. 
The end of the list contains a special list of books for $5.
There is only one copy of each of those titles.
Feel free to ask for details about any specific book on the
list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.com. Thank you
and enjoy!
Part
of the proceeds of
this sale will be going to help support the efforts of the Seforim blog.
א.     
אלפא
ביתא קדמיתא דשמואל זעירא –ר’ שמואל אשכנזי חלק א 852 עמודים 52$
ב.       אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא – ר’ שמואל אשכנזי שני חלקים 50$
ג.       
אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות ר’ שמואל אשכנזי, 15$
ד.      
ר’ יחיאל גולדהבר, קונדיטון, [לשאלת החרם על ספרד, אסון הטיטאניק מנקודת מבטו של העולם
היהודי] 15$
ה.     
ר’
בן ציון אייכארן,קונטרס שמחת ציון, מנהגי וסגולות האפיקומן, 9$ [חוברת]
ו.       
ר’
בן ציון אייכארן, זמירת ציון, בעניני זמירת שבת, תולדותיה ומנהגיה ובמיוחד הפיוט
כל מקדש שביעי, ונספח בסופו ספר תפלה ורנה מכ”י על זמירת שבת מאת החכם ר’ יעקב
רייפמן, 15$
ז.       
ליקוטי אליעזר, אלעיזר בראדט, 9$
ח.     
בין כסה לעשור, אליעזר בראדט, 15$
מקרא-
חז”ל-גאונים ראשונים
א.      מסכת אבות על פי כתבי יד, ב’ חלקים, כארולוס טילור 32$
ב.      
גנזי
ראש השנה, שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מגניזה בקהיר [מהדיר: ד’ גולינקין], 20$
ג.       
תשובות
ופסקים, מהדיר: א’ קופפר 25$
ד.      
מסכת
עבודה זרה, מהדורת שרגא אברמסון, 50$
ה.     
סיפורי
בן סירא בימי הביניים, מהדיר: עלי יסיף, 50$
ו.       
פירוש
מסכת אבות לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, 15$
ז.       
שרידי
בבלי, ב’ חלקים, חיים דימטרבסקי, 129$
ח.     
כתבי
הרמב”ם ובנו ר’ אברהם, [כולל: תשובות הרמב”ם השלם, ספר חידושי
הרמב”ם, אגרות ואמרי הרמב”ם השלם, חידושי הרמב”ם למסכת ר”ה,
ספר ברכת אברהם לר’ אברהם בן הרמב”ם] 18$
ט.      תשובות חכמי פרובינציא, מהדיר, ר’ אברהם סופר, 20$
י.       
כתבי
ר’ יצחק אבן לטיף חלק ב, פירוש קהל צורת העולם 10$
יא.   
ספרי
זוטא, שואל ליברמן 23$
יב.    
הירושלמי
כפשוטו, שואל ליברמן, 19$
יג.     
ספר
הישר, מהד’ יוסף דן 12$
יד.     מגילת תענית [יצחק בן צבי] 22$
טו.    מדרש שמואל משלי, (בובר), 11$
טז.    מדרש לקח טוב על התורה, ב’ חלקים (בובר), 12$
יז.      מדרש לקח טוב על חמש מגילות 11$
יח.    מדרש שחור טוב, תהלים שמואל ומשלי 10$
יט.    מדרש תהלים, (בובר), 11$
כ.       מדרש שכל טוב: בראשית שמות, 11$
כא.   מדרש איכה, בובר, 11$
כב.   מדרש תנחומא, ב’ חלקים, בובר, 12$
כג.    פסיקתא רבתי עם פ’ מאיר עין 10$
כד.   פסקיקתא דר’ כהנא, בובר 10$
כה.   מדרש רבה עם פ’ יפה תואר, מר’ שמואל יפה אשכנזי, ח חלקים 70$
כו.    
מבוא
לספר הלכות פסוקות, עם תשלום הלכות פסוקות, [נחמן דנציג], 15$
כז.   
משנת
רבי אליעזר, על פי כ”י וכו’ ,13$
כח.  
חרבא
דמשה, מהדיר יובל הררי, 23$
כט.  
מסכת
כלה, מהדורת היגער, מצב מצוין 50$
ל.      
ספרי עם ביאור של מנחם כהנא, שלושה
כרכים,
60$
לא.  
רי”ף,
על מסכת פסחים פסח ראשון, 16$
לב.  
פירוש
רבינו נתן אבי הישיבה על ששה סדרי משנה, [כריכה רכה] מהדירים ר’ קאפח ור’ מרדכי
זק”ש, 16$
לג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כב, 22$
לד.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ו [ב’ חלקים] 26$
לה.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ז, 24$
לו.    
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ט, 24$
לז.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר י, 24$
לח.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יא, 24$
לט.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר, יד, 18$
מ.     
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יז, 18$
מא. 
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יח, 18$
מב.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יט, 18$
מג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כ, 18$
מד.  
ספר
המוסר פירוש משנת אבות לרבי יוסף בן יהודה, תלמיד הרמב”ם 20$
מה. 
פירוש
רש”י על נ”ך פרשנדתא, על פי כ”י, ע”י ר’ יצחק מאהרשען, חלק א
[תרי עשר] 13$
מו.    תוספות רמב”ן לפירושו לתורה [יוסף עופר, יהונתן יעקבס] 29$
מז.   
ספר
רושיינא, בראשית 19$
מח. 
תשובות
מהר”ם מרוטנבורג וחבירו ב’ חלקים 
מהדיר: שמחה עמנואל 50$
מט. 
הגות
והשלמות מכת”י מסכת נדרים, מכון תלמוד הישראלי [כולל הגהות של רבי בצלאל
אשכנזי ועוד], 18$
נ.       
ראב”ן,
תשובות פסקים וחידושים, 11$
נא.   
סידור
ר’ שלמה מגרמיזא, 11$
נב.   
פירוש
רש”י למסכת ראש השנה, [על פי כ”י], מהדיר אהרן ארנד, 27$
נג.    
פירוש
רש”י על התורה [על פי כ”י משנת ר’], מאת מנשה ליהמן, 25$
נד.   
מבוא
לספר הלכות פסוקות, נ’ דנציג, מהדורה שנייה מתוקנת, 17$
נה.   
שמונה
פרקים לרמב”ם, תרגום מ’ שוורץ, 17$
נו.     
ספר
הההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן-ג’נאח, מהדורת ד’ טנא וא’ ממן, 20$
נז.    
אור
ראשון בחכמת הלשון; ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מהדורת א’ דותן, (שני
כרכים), 30$
נח.   
דרשות
ר’ יהושע אבן שועיב, ב’ חלקים, 13$
נט.   
תורת
המנחה, ר’ יעקב סקילי, הוצאת אהבת שלום (שני כרכים), 15$
ס.     
מורה
הפרישות ומדריך הפשיטות לר’ דוד בן יהושע מימוני, מהדור’ יוסף ינון (מקיצי נרדמים),
18$
סא. 
פירוש
קדמון לספר הכוזרי [מכ”י], דב שוורץ, 18$
סב.  
פירוש
ר”י בלעם, ישעיהו, 17$
סג.   
פירוש
ר”י בלעם, ירמיהו, 17$
סד.  
תוספתות תרגום לנביאים, מהדורת רימון
כשר,
23$
סה. 
הפרדס,
הל’ ברכות, תלמיד של הרשב”א, 10$
סו.   
רבינו
יונה על התורה 11$
סז.   
ספר
צפוני ציוני, קול שלום, [בעל ספר ציוני], 10$
סח. 
הפירוש
המיוחס לרש”י לדברי הימים, 24$
סט. 
כתבי
ר’ משה אבן תבון בעריכת:
חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
ע.      
דרשות
ר’ זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר’ קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן 19$
עא.  
לוית
חן לר’ לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], 465 עמודים, אוניברסיטת
בן גוריון הנגב [כרך ד] 28$
עב.  
ספר
גימטריאות לרבינו יהודה החסיד, ב’ חלקים 25$
עג.   
תשובות
רבינו אלעזר מוורמייזא, ה’רוקח’, שיר מחורז בהנהגת התשובה ודרכיה 14$
עד.  
סודי
חומש ושאר מתלמידי רבינו יהודה החסיד, פירושים, גימטריאות ופרפראות על התורה, שיר השירים,
איוב ורות, 11$
עה.  
דרשות
לימי התשובה מבית מדרשם של חסידי אשכנז, 8$
עו.    
ספר כריתות עם פ’ עיטור סופרים 28$
עז.   
ספר גזירות אשכנז וצרפת, אברהם מאיר הברמן 36$
עח.  
כללי
הרמב”ן, שרגא אברמסון 22$
עט.  
ספר
קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, טעמי מנהגים והלכות, ביאורי פסוקים, פירושי אגדה
ומדרשים עלומים בדרך קושיא ותירוץ, 13$
פ.      
ציוני
על התורה, מה’ ברזני, 12$
פא.  
ספר
ציוני על התורה, [ד”צ], 14$
פב.  
ספר
הלכות הנגיד, מרדכי מרגליות 30$
פג.   
כתר
ירושלים, כולל כרך הארות [פורמט גדול] 75$
פד.  
כתר
ירושלים, פורמט קטן, 42$
פה.  
נוסח
הממקרא ב’כתר ירושלים’, ומקורותיו במסורה ובכתבי היד, מרדכי ברויאר, 57$
פו.    
כתבי
ר’ אברהם עפשטיין [חלק א כולל אלדד הדני, חלק ב כולל מקדמוניות היהודים, מוסד רב
קוק], 50$
פז.   
גאוניקה,
ב, לוי גינצבורג, 25$
פח.  
ספר
פתרון תורה, מהדיר: אפרים אורבך, 28$
פט.  
ספר
פרשנדתא, על חכמי צרפת מפרשי המקרא מאת אברהם גייגר מאמר על פי’ רש”י למסכות
נדרים ומועד קטן, ב’ צאמבער, 24$
רש”י על התורה מכתב
יד, הוצאת ליהמן 28$
צ.      
רשב”ם
על התורה, מהדורת דוד ראזין, 15$
צא.  
ר’
אברהם בן מיגאש, כבוד אלקים, מגנס 35$
צב.  
מדרש
שיר השירים, לר’ אביגדור כ”ץ 20$
אחרונים
א.      ספר הפעולות, לר’ חיים ויטל, מהדורה שניה, 60$
ב.      
ספרי
ר’ נתן נטע הנובר: שערי ציון טעמי סוכה [על פי דפוס ראשון ושני], [עבודה יפה] 21$
ג.       
ר’
שמואל ואלדבערג, דרכי השינויים, מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספר חז”ל, [דפוס
מקור] 28$
ד.      
ר’
אליעזר פאפו, דמשק אליעזר, 8$
ה.     
מכתבי
מרום, ממרון הגרי”מ חרל”פ 10$
ו.       
צבי בצר, מנחת שי על חמישה חומשי תורה
32$
ז.       
ברית
עולם עם פירוש לוחות הברית, א-ב, הרב נפתלי הרץ הלוי, 21$
ח.     
הרב
אברהם יצחק הכהן קוק, לנבוכי הדור, [חדש] 22$
ט.     
מורה
באצבע + עמודי הוראה, חיד”א (אהבת שלום) 9$
י.       
ספר
החיים, מבינו ר’ חיים ב”ר בצלאל, אחי המהר”ל, [מצוין], מכון שפתי
צדיקים, 11$
יא.   
שלחן
ערוך האר”י, ע”פ מראה כהן, מכון חת”ס [הובא במג”א הרבה], 18$
יב.    
תרומת
כהן, קובץ שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, 14$
יג.     
הוראת
שעה [לישב ויש לישב במהרש”א] 5$ כריכה רכה
יד.    
לבוש
בדים, לר’ ידידי’ ווייל, 5$
טו.   
שו”ת
שארית ישראל, 10$
טז.   
ר’
אברהם עדס, באר חיים, זמני היום והלילה שיעורים ומדות חז”ל, [מהורה שלישית],
9$
יז.     
שדה
יהושע על הירושלמי, 10$
יח.   
ר’
וויס, מגידים חדשים, במדבר, 17$
יט.   
שו”ת
הרמ”א  מה’ א’ זיו, 48$
כ.      
ספר
המצרף, ביאורים והגהות לאגדות חז”ל, אברהם דובזויץ, (דפוס צילום, אודעסא
תרל”ו)  9$
כא.  
גנזי
יהודה, אוסף גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס
בפעם הראשונה, כולל מבוא מקיף על כל הכ”י מאת ר’ יחיאל גולדהבר, 323 עמודים
[מצוין] 34$
כב.  
ר’
חנוך ארנטרוי, קמץ המנחה דרשות על התורה, 19$ 
כג.   
ר’
חנוך ארנטרוי, שיירי המנחה, 17$
כד.  
מתורגמן,
ר’ אליהו בחור 35$
כה.  
ר’
מרדכי זק”ש, מילי דמרדכי, כולל ה’ ספרים, 24$
כו.    
מנחת
בכורים, על תריג מצות, 9$
כז.   
ר’
אליעזר ברגמן, בהר ייראה, [תלמיד רבי אברהם בינג], נערך מכ”י ע”י ר’
שלמה מן ההר, 18$
כח.  
ר’
אהרן מרקוס, ברזילי, מסה בתולודת הלשון העברית, 22$
כט.  
אוצר
מפרשי התורה: מבין חידות על המסורה פירוש על המסורה לר’ יעקב מצויזמר הקדמה
למנחת שי אור חיים הערות על מנחת שי הקדמה כוללת לתרגום אונקלוס מאת ר’ נתן אדלר
בעל הנתינה לגר 21$
ל.      
אוצר
מפרשי התורה: ספר קטרת הסמים –ביאור על תרגום אונקלוס יונתן וירושלמי 18$
לא.  
ר’
משלם ראטה, מבשר עזרא, הערות והארות בפירוש הראב”ע על התנ”ך ובסופו ק’
תכנית לימוד 25$
לב.  
ר’
יצחק אהרן, עיני יצחק ביאורים וחידושים בעין יעקב, [כריכה רכה] 13$
לג.   
קיצור
מלאכת המספר לר’ אליהו מזרחי 10$
לד.  
כתבי
רבינו יצחק אבוהב (דה פונסקה); חכמי ריסיפי ואמשטרדאם (מכון ירושלים), 14$
לה.  
ר’
שריה דבליצקי, וזרח השמש 16$
לו.    
ר’
טיכטל, שו”ת משנת שכיר, חלק א, או”ח, [לא נמצא בהמהדורה החדשה] 14$
לז.   
שו”ת
מגידות, לבעל פמ”ג 9$
לח.  
פרי
מגדים לר’ דוד די סילוה הרופא מירושלים, 13$
לט.  
ספר
הזכרון לגאון ערך השלחן [כללים], ותפארת יצחק לר’ יעקב חיים סופר 9$
מ.     
יחי
ראובן וספר אות יעקב [כללים] לר’ יעקב חיים סופר, 9$
מא. 
ר’
יעקב חיים סופר, ברית יעקב, [מצוין] 16$
מב.  
ר’
יעקב חיים סופר, מנוחת שלום, ד-ו, כללי הראשונים ועוד] 17$
מג.   
ר’
יעקב חיים סופר, עדות ביעקב, חלק ב, 16$
מד.  
ר’
יעקב חיים סופר: עוז יעקב פרי חיים לך נאה להודות, 17$
מה. 
דרשות
גבעת שאול, ר’ שואל מורטירא [מצוין] 24$
מו.   
אור
פני יצחק, ר’ יצחק פייגעבוים, 5$
מז.   
ירחון
תבונה, 6$
מח. 
קרבן
שבת צלותא דמעלי שבתא תיקוני שבת 9$
מט. 
קובץ
מפרשי המהרש”א: חמשה ספרים בכרך אחד: הוראה שעה בית אברהם אמרי בינה מחנה
אפרים ישוב הדעת 11$
נ.       
חידושי
דינים מהלכות פסח, עם הערות רי”פ פערלא 12$
נא.   
תהלוכות
היבשה [הלכות הולכי דרכים] [נדפס ב1869] 9$
נב.   
בעל
שם על התורה, ב’ חלקים, 20$
נג.    
ר’
אברהם שלום, נוה שלום חלק ב 11$
נד.   
שם
עולם, לר’ יהונתן אייבשיץ, 20$
נה.   
ר’
משה ליב שחור, אבני שהם על התורה ועוד [ב’ חלקים] [מצוין], 32$
נו.      בארות נתן, ר’ נתן רבינוביץ ביאורים על הש”ס, 9$
נז.     ר’ יצחק טייב, חקת הפסח, וערך השלחן 16$
נח.    ילקוט חדש  8$
נט.    דיני תשעה באב ביום א ודיני שבת שלפניו, ר’ שריה דבליצקי, 9$
ס.      ר’ ישכר טייכטאל, אם הבנים שמחה, תשע”ג, 17$
סא.  מדרש
אגדה בראשית עם פ’ עץ יוסף ענף יוסף ויד יוסף 7$
סב.   דרש משה, [דרוש] ר’ משה ראב”ד קראקא, 12$
סג.    מנחת יהודה על ש”ס [תלמיד נחלת דוד] 14$
סד.   תורי זהב על שיר השירים שקל הקודש על מגילת אסתר ברית קודש, עניני מילה
לר’ שמואל באנדי 20$
סה.  ר’
נחמן גרינשפאן, מלאכת מחשבת, [מצוין!] 23$
סו.    גבעת פנחס, ר’ פנחס מפאלאצק, תלמיד הגר”א 12$.
סז.    ר’ יצחק וויס, שיח יצחק על התורה מכון ירושלים 9$
סח.  תורת
מוסר ר’ חיים ריינס, מוסד רב קוק, 6$
סט.  שד”ל
פירוש על התורה, 28$
ע.       מאורות נתןברך משה ר’ נתן אלעווסקיא, מכון ירושלים 9$
עא.   ר’ משה ברמאן, חק משה, הערות על ש”ס, 16$
עב.   קיצור של”ה 9$
עג.    שלל דוד על התורה (מכון ירושלים) 10$
עד.   ראש דוד, דרשות על התורה, חיד”א, 2 כרכים 14$
עה.   ר’ פנחס זביחי, ברכת טובענין מאה ברכות, 13$
עו.     ק’ לקט שדך, ר’ מונק, ירח האיתנים, 4$
עז.    סדר הדורות, 10$
עח.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל [כולל הערות חשובות על סדר הדורות]
[מצוין] 50$
עט.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת ארץ ישראל [על הירושלמי], 50$
פ.       גנזי אוכספרד, דרך טובים, כמה צוואת, מכ”י 22$
פא.   ר’ אליהו פייוולזאהן נצח ישראל [ספר מלא חומר חשוב ומעניין] 21$
פב.   ר’ דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי 9$
פג.    ר’ צבי הירש גראדזענסקי, בית היין, על הלכות יין נסך, 15$
פד.   מבחר כתבים, ר’ מרדכי גימפל יפה [חוברת] 18$
פה.   ר’ יואל הרצוג, גליוני יואל, 14$
פו.     סגולות ישראל, 5$
פז.    ר’ מנשה בין ישראל, נשמת חיים מנקד, 6$
פח.   אור תורה,ר’ פינחס הכהן, [תימן], 15$
פט.   ר’ אהרן מרקוס, שו”ת מן השמים, עם פירוש קסת הסופר 8$
צ.       ספר ארח מישרים, שו”ע למדות 8$
צא.   עקבי שלום, חוברת, כולל פרק מתוך ספר המספיק לעבודי ה’ לר’ אברהם בן
הרמב”ם, ושתי תשובות ממנו, 7$
צב.   ר’ קלמן כהנא, חקר ועיון ספר שלישי [מצוין] 11$
צג.    מקום הניחו אבתיו, ביאור על רש”י עה”ת, ר’ אברהם פעסין, 6$
צד.   קונטרס באו חשבון,  הערות והארות
בעניני מידות משקל ונפח שבדברות רבותינו, יעקב ישראל סטל, 9$
צה.   ר’ מרדכי ליכטשטיין, מצות הלבבות, 9$
צו.     ר’ חיים ביברפלד, מנוחה נכונה קיצור הלכות שבת כולל הערות של ר’ שריה
דבליצקי, 10$
תפילה- פיוט
צז.    עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ ישראליים בתקופת הגניזה [כריכה
רכה][מצוין] 24$
צח.   הגדה של פסח, פרי עץ חיים, ר’ יצחק רצהבי, 19$
צט.   יוסף תבורי פסח דורות 19$
ק.      יצחק אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, 22$
קא.  מחזור
גולדשמידט, יום כיפור 55$
קב.   מחזור גולדשמידט, שבועות, 20$
קג.    מחזור גולדשמידט, פסח, 20$
קד.   פ’ בירנבוים, תפלות ישראל, ומוסר היהודות 21$
קה.  צ’
רבינוביץ, הלכה ואגדה בפיוטי ייני, 35$
קו.    צ’ רבינוביץ,
פיוטי ייני, שני חלקים,  36$
קז.    פיוטי ר’ אליעזר בירבי הקליר, פיוטים לראש השנה, 30$
קח.  דניאל
גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, 23$
קט.  נפתלי
וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ב’ חלקים, [מצוין] 25$
קי.   
יוסף היינימן, עיוני
תפילה [כריכה רכה] 24$
קיא.  עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל, בהתהותן
ובהתגבשותן, ב’ חלקים, 1440 עמודים, 42$
קיב. ישראל מ’ תא-שמע, התפילה האשכנזית הקדומה, פרקים באופייה ובתולדותיה, 23$
קיג.  כל
עצמותי תאמרנה; השפה הלא-מילולית של התפילה, אורי ארליך, 17$
קיד. יוסף
תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [מצוין] 25$
קטו.  זכר
צדיק, סדר חג הפסח, מהדיר י”ש שפיגל, 12$
קטז.  אורי
ארליך, תפילת העמידה של ימות החול, נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם
ותולדותיהם, יצחק בן צבי, 388 עמודים [חדש] [מצוין]. 29$
קיז.  מחזור
בית דין, לראש השנה, ר’ אברהם חמוי [חומר חשוב] 19$
קיח.  מחזור
דק”ק איטאלייאני, חלק ב, שד”ל, 12$
קיט.  הגדה
של פסח, דניאל גולדשמידט- עורך, 15$
קכ.   צררה לאלעזר, ע”י ר’ מאיר וונדר, [מהדורת כיס] צרור ספרי תפילות
ווידויים לחולים תחינות ומענה לשון לבתי עלמין ועל קברי צדיקים, [ד”צ של
ספרים נדירים], 9$
קכא. זמירות של
שבת, נפתלי בן מנחם, 28$
קכב. ר’ שלמה
אבן גבירול, כתר מלכות, [ספריית מקורות יג], מוסד רב קוק, 19$
קכג.  דיואן ר’ אליעזר הבבלי [ר’ חיים ברודי מהדיר] מקיצי נרדמים 18$
קכד. יהודה
הלוי: שירים, בעריכת י’ לוין, תל-אביב תשסז (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכה. יהודה
אלחריזי: מבחר (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכו. טדרוס
אבולעאפיה: שירים (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכז.  כנישתא,
חלק ב, 20$
קכח. שפת השיר
של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 18$
קכט. אז באין
כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, מהדורת יוסף יהלום, 25$
קל.   שירת החול העברית בספרד, שולמית אליצור, 3 כרכים, 55$
קלא. עזרא
פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה – 3 כרכים 55$
קלב. לתולדות
השירה והדראמה העברית; מחקרים ומסות, חיים שירמן, (שני כרכים), 18$
קלג.  שירת
ישראל לר’ משה אבן עזרא, תרגום ב”צ הלפר, ליפסיה תרפד (הוצאת מקור), 16$
קלד. השירה העברית באלג’יריה: מהדורה מדעית בצירוף מבואות, הערות וביאורים,
מהדורת א’ חזן, 16$
קלה. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך שני,15$
קלו. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ג, 15$
קלז.  ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ד, 15$
קלח. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ה, 15$
קלט. אבות
הפיוט, שלום שפיגל, הוצאת בית המדרש לרבנים נ”י, 17$
קמ.   לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל; ספר זכרון לאהרן
מירסקי, בעריכת א’ חזן וי’ יהלום, 15$
קמא.                       
אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום
הכיפורים, יוסף יהלום, 20$
קמב.  מסורת הפיוט, א, בעריכת ב’ בר-תקוה וא’ חזן, 12$
קמג.   פיוטי שמעון בר מגס, מהדורת יוסף יהלום, 13$
קמד.  היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, עזרא פליישר, ירושלים תשמד (הגב מתפרק
קצת) $20
קמה.                       
החזן הגדול אשר בבגדאד: פיוטי יוסף בן חיים
אלברדאני, מהדורת ט’ בארי, 17$
קמו.  שארית
יוסף: פיוטי ר’ יוסף הלוי החבר, שולמית אליצור, 20$
קמז.  פיוטי
ר’ יצחק השנירי, מהדורת ב’ בר-תקוה, 14$
קמח.                       
 פייטן בעידן של מפנה: ר’ יהושע בר כלפה
ופיוטיו, שולמית אליצור, 18$
קמט.                       
סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני / בנימין
בר תקוה, 18$
קנ.    שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 15$
מנהג-הלכה
א.     
שרשי
מנהג אשכנז חלק ב 25$
ב.      
מנהגי
הקהילות, ב’ חלקים, ר’ יחיאל גולדהבר, 26$ [מצוין]
ג.       
ר’
המבורגר, גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז 15$
ד.      
יוסף כהן, מקורות וקורות [כולל הרבה
מחקרים חשובים כמו: מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, סדר קבלת שבת ופזמון לכד דודי
מגילת אסתר בצפת במאה הט”ז ועוד] 28$
ה.     
חקרי
קבלה ותפילה, משה
חלמיש
21$
ו.       
ר’
דוד צבי רוטשטיין, מידות סדום, ראשי פרקים מקורות והערות, [מצוין] [נדיר] 298+ 532
עמודים, 24$
ז.       
יעקב
כ”ץ, הלכה וקבלה, כריכה רכה, 40$
ח.     
שלמה
אשכנזי, אבן חן [מהנהגים ועוד] 15$
ט.     
ר’
יוזפא שמש דהקילות וורמיישא, שלמה איידלברג, 15$
י.       
מנוחת
שלום, חלק ז-ח, משא ומתן בירורים ועיונים בתורת המנהגים, ר’ יעקב חיים סופר 18$
יא.   
אליעזר
בשן, שבייה ופדות, בחברה היהודית בארצות הים התיכון, 18$
יב.    
ש’
ספראי, העליה לרגל בימי הבית שני, 25$
יג.     
יסודי
המשפט העברי, חלק ד, אשר גולאק, 5$
יד.    
יחזקאל
ליכטנשטיין, מטומאה לקדושה 19$
טו.   
יחזקאל
ליכטנשטיין, המאבד עצמו לדעת 19$
טז.   
קובץ
אהל שרה לאה, ירושלים תשנ”ט, 1000+ עמודים, כולל חיבור חשוב של ר’ דוד
צבי רוטשטיין בשם ‘ספר תורה מנוקד’, יותר מ200 עמודים, על עניני נקודות ועוד, 24$.
יז.     
יספור
לדור, יונה עמנואל 17$  על השואה [יש לציין שר’ שלמה זלמן אורבעך היה קורא
בחיבור זה בתשעה באב]
מקרא, חז”ל, מדרש
יח.   
ספר
בן סירא השלם, משה צבי סגל, 18$
יט.   
פרקי
דרבי אליעזר, נוסח עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, אליעזר טרייטל, 19$
כ.      
יואל
אליצור, מקום בפרשה, גיאוגרפיה ומשמעות במקרא [חדש] 25$
כא.  
אמנון
בזק, עד היום הזה [שאלות יסוד בלימוד תנ”ך] חומר חשוב [חדש] 24$
כב.  
יש
סדר למקרא: חז”ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, יצחק גוטליב, 21$
כג.   
אברהם
השל, תורה מן השמים, חלק א-ב, 60$
כד.  
יהודה
קומלוש, המקרא באור התרגום 20$
כה.    יהודה פליקס, החי במשנה,
26$
כו.    
יהודה
פליקס, מראות המשנה סדר זרעים, 26$
כז.   
העקיבות
התרגומית בתרגום אונקלוס, רפאל בנימין פוזן [מצוין], 24$
כח.  
אליהו
זייני, רבנן סבוראי וכללי הלכה, 18$
כט.  
בנימין
זאב בכר, ערכי מדרש 11$
ל.      
ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה / אהרן
דמסקי, 14$
לא.  
יוסף
דרנבורג, משא ארץ ישראל 12$
לב.  
שולמית אליצור, למה צמנו?  [מצוין] 28$
לג.   
עיונים
באבות דר’ נתן: נוסח עריכה ופרשנות, מנחם קיסטר, 15$
לד.  
מ’
טננבלאט, התלמוד הבבלי בההוותו ההיסטורית, 18$
לה.  
חנן
גפני פשוטו של משנה, פרק בתולדות המחקר של ספרות חז”ל בעת החדשה [מצוין] 19$
לו.    
מסורות
ונוסחאות בתלמוד (פיינטוך), 22$
לז.   
ליב
מוסקביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי, [מצוין] 28$
לח.  
צורה
ועריכה בספרות חז”ל, אברהם גולדברג, 18$
לט.  
אברהם
ביכלר, עם הארץ הגלילי, מוסד רב קוק 10$
מ.     
בעקבות
תולעת השני הארץ ישראלית, זהר עמר 14$
מא.  הלכה הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה 9$
מב.  
בנימין
דה-פריס, מחקרים בספרות התלמוד, 15$
מג.   
דיאלוג
עם טריפון היהודי, יוסטינוס מרטיר, מהדורה ותרגום דוד רוקח, 21$
מד.  
תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ש’ קליין 17$
מה. 
עמרם טרופר, כחומר ביד היוצר, מעשי חכמים
בספרות חז”ל, 14$
מו.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך א [ב’
חלקים] [452 עמודים], 28$
מז.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך ב [חלק
א]  [276 עמודים] 18$
מח. 
שמא יהודה פרידמן, לתורתם של תנאים, 23$
מט. 
שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח
בספרות התלמודית, [תשע”ד], 33$
נ.       
שמא יהודה פרידמן, סוגיות בחקר התלמוד
הבבלי, 20$
נא.   
תוספתא עתיקתא – מסכת פסח ראשון: מקבילות
המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא כללי, ש”י פרידמן, 18$
נב.   
משה בר-אשר, תורת הצורות של לשון המשנה:
פרקי מבוא ותצורות שם העצם / שני חלקים, 60$
נג.    
לחקר התלמוד, אברהם ווייס 28$
נד.   
פנחס נאמן, תחומי ארץ ישראל לפי ספרות
חז”ל, 10$
נה.   
ר’
יקותיאל גרינוואלד, הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי, 23$
נו.     
מבוא
המשנה, יעקב ברילל, שני חלקים, 25$
נז.    
זכריה
פרנקל, מבוא הירושלמי, 25$
נח.   
חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, 36$
נט.   
ר’ שלמה זלמן הבלין, מסורת התורה שבעל פה
תשע”ב, 27$ [ספר מצוין, 632 עמודים]
ס.     
מחלל שבת בפרהסיא: מונח תלמודי ומשמעותו
ההיסטורית, מוטי ארד, (ביהמ”ל בניו יורק) 22$
סא. 
מימרה מגיה מיתוס; פרקי דרבי אליעזר לאור
מחקר הספרות העממית, דינה שטיין, 21$
סב.  
חטאו של אלישע, יהודה ליבס, 12$
סג.   
מנחם הרן, האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד
סוף ימי בית שני, חלק א 15$
סד.  
ספר היובל לכבוד פר’ יעקב זוסמן, [תרביץ
שנה פא] 470 עמודים [מצוין] 60$
סה. 
פירוש על ספר במדבר, שלושה כרכים,
יעקב ליכט, 18$
סו.   
מאיר
איילי, פועלים ואומנים, מלאכתם ומעמדם בספרות חז”ל, 33$
סז.   
פשיטא
לחמש מגילות 26$
סח. 
אפרים
אלימלך אורבך, חז”ל פרקי אמונות ודעות [כריכה קשה] 26$
סט. 
כתבי
רבי נחמן קרוכמאל, [ראבידוביץ] 50$
ע.      
לוי
גניצבורג, שרידי הירושלמי, 26$
עא.  
יעקב
נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים 50$
עב.  
הכהנים
ועבודתם, ביכליר 22$
עג.   
הסנהדרין
גדולה ביכליר 22$
עד.  
הסנהדרין
הגדולה, מוסד רב קוק, הוניג $22
עה.  
אפרים
אדרת, מחורבן לתקומה, 24$
עו.    
רות
פידלר, חלומות השוא ידברו, 10$
גאונים וראשונים
עז.   
שי”ר
תולדות גדולי ישראל, ב’ חלקים 44$
עח.  
חגי בן שמאי, עיונים במשנתו של
רס”ג [מצוין],
27$
עט.  
אברהם
אליהו הרכבי, חדשים גם ישנים 43$
פ.      
סדר
חכמים וקורות הימים, 11$
פא.  
והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה
של ארץ ישראל, משה גיל 15$
פב.  
שבחי הרמב”ם, סיפורים עממים בערבית
יהודית מהמזרח, יצחק אבישור, [מעניין], מגנס 26$
פג.   
שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה, אבני בניין
ליצירת הרמב”ן [חדש] 26$
פד.  
הרמב”ם בנבכי הסוד מחווה למשה חלמיש,
דעת 64-66 [560 עמודים] 23$
פה.  
דב רפל, הרמב”ם כמחנך 25$
פו.    
זכר לעולם בריתו, אליעזר טויטו, שני חלקים,
פרקי מחקר ופרשנות, [כולל הרבה על רש”י ועוד],31$
פז.   
יהושפט נבו, פרשנות המקרא הצרפתית, עיונים
בדרכי פרשנותם של מפרשי המקרא בצפון צרפת בימי הביניים, 23$
פח.  
ענייני אבן עזרא, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב
קוק), 40$
פט.  
רש”י: דמותו ויצירתו, בעריכת א’
גרוסמן וש’ יפת, שני כרכים (מרכז שזר), 25$
צ.      
שי”ר, תולדות גדולי ישראל, חלק ב
[ר”ח, רבנו נסים, ועוד] 16$
צא.  
התורה והחיים, גידמן סט ג’ חלקים 50$
צב.  
שרה צפתמן, ראש וראשון, ייסוד מנהיגות
בספרות ישראל, מגנס 26$
צג.   
ליישב פשוטו של מקרא, אסופת מחקרים בפרשנות
המקרא, 22$
צד.  
מיכה פרי, מסורת ושינוי מסירת ידע בקרב
יהודי אירופה בימי הביניים, 19$
צה.  
ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים,  19$
צו.    
יוסף דן, הסיפור העברי בימי הביניים, 20$
צז.   
יוסף דן, הסוד של חסידות אשכנז, 28$
צח.  
אברהם
גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, 32$
צט.  
אברהם
גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, 28$
ק.     
משה
הלברטל, בין תורה לחכמה, רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס, 19$
קא. 
הרמב”ם, משה הלברטל, 17$
קב.  
ר’ חסדאי קרשקש, זאב הרווי 17$
קג.   
רב סעדיה גאון, י’ ברודי 17$
קד.  
אברהם
פריימן הרא”ש, 9$
קה. 
הרמב”ם
והגאונים, מאיר חבצלת 23$
קו.   
שמחה עמנואל, שברי לוחות [מצוין] 23$
קז.   
ש”ד גויטיין, סדרי חינוך מתקופת
הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי 
25$
קח. 
יונה פרנקל, דרכו של רש”י בפירושו
לתלמוד בבלי, כריכה רכה 24$
קט. 
הספרות הפרשנית לתלמוד, י”מ תא שמע, (כל
כרך), 21$
קי.   
יהודה ליב גירשט, תחנות בספרות ישראל, ב’
חלקים,  מזמן חתימת התלמוד- מזמן
ראשית הצמיחה של ספרות ישראל בספרד המוסלימית עד דורו של ר’ יהודה הלוי, 34$
[ספרים חשובים]
קיא. 
שרה קמין, רש”י פשוטו של מקרא ומדרשו
של מקרא, 16$
קיב.
מעייני אגם, אסופת מאמרים נבחרים, עיקרם
בתורת לעזי רש”י, ר’ אברהם גלאנצר, 16$
קיג. 
קדושת החיים וחירוף הנפש / מרכז שזר, 17$
קיד.
לוגיקה אריסטוטלית ומתודלגיה תלמודית,
אבירם רביצקי, 19$
קטו. 
סיגופים ופיתויים; הסיפור העברי באשכנז
כ”י פרמא 2295, רלה קושלבסקי, 22$
קטז. 
אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן; לתולדות
חלופה ליהדות הרבנית, 19$
קיז. 
מאה סיפורים חסר אחד: אגדות כת”י
ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים, מהדורת עלי יסיף (אוני’ תל אביב), 18$
קיח. 
כנסת מחקרים כרך א: אשכנז עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל תא-שמע 23$
קיט.  כנסת מחקרים כרך ב: ספרד עיונים
בספרות הרבנית בימי הביניים תא-שמע
י”מ, 23
קכ.  
כנסת מחקרים כרך ג: איטליה וביזנטיון עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל מ’ תא-שמע, 23$
קכא.
כנסת מחקרים כרך ד: ארצות המזרח, פרובנס
ומאסף עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים
ישראל מ’ תא-שמע,23$
קכב.
בעלי התוספות (2 חלקים) תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם אפרים א. אורבך 25$
קכג. 
סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים,
דב שוורץ, 15$
קכד. אברהם אליהו
הרכבי, מאסף נדחים, 44$
קכה. גנזי שכטר חלק ג
25$
קכו. במרכזים
ובתפוצות, שרגא אברמסון 35$
קכז. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
קכח. רש”י תורתו
ואישויותו, בעריכת ד”ר שמעון פדרבוש [אוסף מאמרים] 29$
קכט. תשובות שאלות
להרשב”א דפוס צילום רומא ש”ל עם מבוא של ש’ זלמן הבלין 35$,
קל.  
שמעון
אפנשטיין, עיון וחקר, מוסד רב קוק, 20$
קלא. יעקב לוינגר,
דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב”ם, 42$
קלב. שלמה מימון, גבעת
המורה, 26$
קלג.        
שרה
הלר-וילנסקי, ר’ יצחק עראמה ומשנתו 22$
קלד. יוסף כהן, הגותו
הפילוסופית של ר’ אברהם אבן עזרא 28$
קלה. יהודה אברבנאל,
שיחות על אהבה, 45$
קלו. ז’ן כריסטוף
אטיאס, הפירוש כדיאלוג, מדרכי בן אליעזר כומטיינו על התורה קושטא 1460 9$
קלז. 
חביבה
פדיה, השם והמקדש במשנת ר’ יצחק סגי נהור, 15$
לשון
קלח.     
חנוך
ילון, פרקי לשון, 25$
קלט.          
חקרי
עבר וערב, מוגשים ליהושע בלאו, 28$
קמ.        
יחזקאל
קוטשר, הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח, 25$
קמא.    
יחזקאל
קוטשר, מחקרים בעברית ובארמית 60$
קמב.     
אברהם
טל, לשון התרגום לנביאים ראשונים 25$
קמג.      
מימון
כהן, הכתיב והקרי שבמקרא, 21$
קמד.     
ספר
זיכרון לחנוך ילון 10$
קמה.    
עדה
ולשון ד, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית מהותה והיודות המותפים לה ולמסורת ספרד, אילן
אלדר, 15$
קמו.      
ישראל
בן דוד, צורות הקשר וצורות הפסק בעברית שבמקרא, תחביר וטעמי המקרא, 14$
קמז.      
אהרן
דותן, ניצנים ראשונים בחכמת המילים, 11$
קמח.    
מחקרים
בלשון העברית העתיקה והחדשה לכבוד מנחם קדרי, 13$
קמט.    
יוחנן
ברויאר, העברית בתלמוד בבלי, לפי כתבי היד של מסכת פסחים, 15$
קנ.  
ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי
– מבוא, תורת ההגה ותצורת-הפועל, שלמה מורג, 11$
קנא.           
תורת הקריאה במקרא: ספר הוריית הקורא
ומשנתו הלשונית, אילן אלדר, 12$
קנב.           
שפות שמיות, חיים רבין 10$
קנג.
לקסיקון לשיפור הניבים: ודיברת בם,
אליהוא שנון, (הוצאת אוריון) 10$
קבלה –חסידות ועוד
קנד. דוד אסף, הציץ
ונפגע, 32$
קנה. ישראל תא שמע-
הנגלה שבנסתר 19$
קנו.  
מחקרים בספרות הקבלה / אפרים גוטליב, 26$
קנז.  
ספר חזיונות, ר’ חיים ויטל, מכון בן צבי, 19$
קנח. קיצור סדר
האצילות, כתיבת ר’ חיים ויטל, העתקת ר’ מנחם די לונזאנו, יוסף אביב”י מהדיר,
21$
קנט. בועז הס, כזוהר
הרקיע, פרקים בהתקבלות הזוהר, 17$
קס.  
שד”ל, ה’ויכוח’, ויכוח על חכמת הקבלה, קדמות ספר הזוהר,
וקדמות הנקודות והטעמים, 24$
קסא.          
מטפחות ספרים לר’ יעקב עמדין  32$
קסב.           
ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר”י, שוקן
תש”ב, 19$
קסג. ספר הרזים,
מהדיר: מרדכי מרגליות, 60$
קסד.           
ר’ יהודה אריה מודניה, ארי נואם, 50$
קסה.          
ר’ יהודה אריה מודינה, בחינת הקבלה, 50$
קסו.           
מבוא לקבלה / משה חלמיש 10$
קסז. 
ראובן
מהלר, חסידות והשכלה 27$
קסח.                       
מחקרים
בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשום שלום, 45$
קסט.                       
ביבליוגראפיה
של כתבי גרשום שלום, 15$
קע.  
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 28$
קעא.
טמרין חלק ב, מוסד רב קוק 27$
קעב. משה אידל, פרקים
בקבלה נבואית 19$
קעג. 
החלום
ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות שבתאות ופראנקיזם, ב’ חלקים 50$
קעד. בפרדס החסידות ה’
צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעה. על גבול שני
עולמות ה’ צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעו. יוסף פרל, מעשיות
ואגרות, 32$
קעז. 
משה
אידל, החוויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, שוקן, 18$
קעח. משה אידל, גולם,
שוקן 24$
קעט.
גרשם שלום על האיש ופועלו, דברים שנאמרו
ביום השלושים להסתלקותו [חוברת] 13
קפ.  
ספר הקונדוס [חומר חשוב] בעריכת מרדכי
זלקין, 17$
קפא.
הרב ר’ יוסף
קארו וזמנו מאת יקותיאל יהודה גרינוואלד, 28$ [מצוין]
קפב.
לכבוד יום טוב, מאמרים ומחקרים על
התי”ט, 19$
קפג.           
שמואל
ורסס, השכלה ושבתאות תולדותיו של מאבק 19$
קפד.          
בכל
דרכיך דעהו; תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, ציפי קויפמן, 20$
קפה.          
נתיב
לתניא, משה חלמיש 12$
קפו. יהונתן גארב,
מקובל בלב הסערה ר’ משה חיים לוצאטו 23$
קפז.           
יוסף
קפלן, מנוצרים חדשים ליהודים חדשים, 14$
קפח.          
בעל
השם; הבעש”ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, עמנואל אטקס, 23$
קפט.          
ע’
אטקס, בעל התניא, ר’ שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידו חב”ד 25$
קצ.  
ד’
אסף, דרך המלכות ר’ ישראל מרוזי’ין 27$
קצא.          
הבעש”ט,
מחדש החסידות, משה רוסמן, 18$
קצב.          
השלב
האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף (מאגנס), 25$
קצג. מ’ בלבן, לתולדות
התנועה הפראנקית, 40$
קצד.           
צלם אלהים; הלכה ואגדה, יאיר לורברבוים, 28$
קצה.          
בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית אישים ורעיונות, 21$
קצו. בימי צמיחת
החסידות: מגמות רעיוניות בספרי דרוש ומוסר, מנדל פייקאז’, מהדורה שנייה מורחבת
[מצוין], 14$
קצז. דוד גנז וזמנו:
מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש-עשרה, אנדרה נהר, 10$
קצח.          
הגוף האלוהי הנשי בקבלה עיון בצורות של אהבה גופנית ומיניות
נשית של האלוהות, דניאל אברמס, 19$
קצט.          
הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית; מספרות חז”ל עד קבלת צפת,
יהונתן גארב, 18$
ר.      
היהפוך כושי עורו; האדם השחור כ’אחר’ בתולדות התרבות היהודית,
אברהם מלמד, 18$
רא.  
ונהר יוצא מעדן; על שפת החוויה המיסטית בזוהר, מ’ הלנר-אשד,
18$
רב.  
מוטיבים שאולים בספרות ישראל, יהודה רצהבי, 21$
רג.   
יוסף
דן, עיונים בספרות חסידי אשכנז, 25$
רד.  
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה רכה)23$
רה. 
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה קשה) 25$
רו.   
דב
גנחובסקי, מסיבות החברה הגובה ועוד 100 סיפורים ירושלמיים, 18$
רז.   
בצלאל
לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, 16$
רח. 
רבנו
אליהו מווילנא, רשימה ביבליוגרפית, ישראל יעקב דינסטאג, 11$
רט. 
ש.
ברנפלד, בני עלייה, א-ב (ב’ חלקים), [תולדות רש”י, ראב”ע, רמב”ם,
ר’ אבעלפיא, עמנואל הרומי, אברבנאל, ר’ עזריה מן האדומים ועוד], 18$
רי.   
אגרות
שד”ל, ב’ חלקים 45$
ריא.           
יוסף
פרל, מעשיות ואיגרות,  [האקדמיה הלאומית
תש”ל] בעריכת ח’ שמרוק וש’ ורסס, 22$
ריב. יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס
ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים. כרכים
‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620   כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של
יוסף פרל, 316 עמודים, 62$
ריג. 
מסע
הנשמה – נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב”ד, שלי גולדברג,
ריד. ספר היובל לצונץ
[כולל כמה כ”י חשובים] 12$
רטו.           
ספר
זכרון דגל מחנה ראובן, לזכרו של ר’ ראובן אליצור [כולל חומר מעניין] 16$
רטז.           
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 22$
ריז. 
כל
סיפורי רבי נחמן מברסלב, המעשיות, הסיפורים הסודים החלומות והחזיונות, מהדורה
מבוררת על פי כתבי יד, מאת צבי מרק, ידיעות ספרים-ביאליק, 25$
ריח.           
מחקרים
בחסידות ברסלב, יוסף וייס, בעריכת מ’ פייקאז’ 14$
ריט.           
חסידות
ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מנדל פייקאז’, 14$
רכ.  
חסידות
פולין: מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות תש-תשה, מנדל פייקאז’, 14$
רכא.          
סדר
אליהו אדר”ת, מוסד רב קוק 70$
רכב.          
אנשי
שם העיר לבוב וגדוליה, ש’ בובר, [דפוס צילום] 28$
רכג.           
קרית
נאמנה, [על ווילנא], שמואל פין, 70$
רכד.          
ר’
מאיר בר אילן, מולוז’ין עד ירושלים, ב’ חלקים, 36$
רכה.          
משואה
לדור, על ר’ צבי פסח פרנק 22$
רכו. בין הלכה להשכלה
/ יהודה פרידלנדר, 17$
רכז.           
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, א, 15$
רכח.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ב, 15$
רכט.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ג, 15$
רל.  
צמיחתה ושקיעתה של קהילה: היהודים
האשכנזים והספרדים ברומניה / יעקב גלר  20$
רלא.          
 שורשי החילון: מתירנות
וספקנות ביהדות המאה השמונה-עשרה / שמואל פיינר /  16$
רלב. קובץ התחיה, א-ב,
18$
רלג. 
שד”ל,
פרקי חיים, (יומן) מהדיר: משה שולוואס 25$
רלד. רפאל מאהלר,
החסידות וההשכלה, 24$
רלה. צבי מנחם
פיניליש, דרכה של תורה 30$
רלו. אברהם גייגר,
קצוצת מאמרים, מהדורות ש’ פאזנאנסקי, 32$
רלז. 
אברהם
קראכמאל, ירושלים הבנויה 18$
רלח. ביכורים, שני
חלקים, כתב עת לחכמת ישראל, בעריכת נפתלי קלר ומאיר איש שלום, משנת
1864-1866,  66$
רלט.          
נאחז
בסבך / דוד אסף, 36$ [עותק אחרון]
רמ. 
בן
ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליאטיות במזרח אירופה, 30$
רמא.         
יצחק
גת, המכשף היהודי משואבך, משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנבסך צבי הירש פרנקל 19$
רמב.          
יוסף
פנד, מתווי דרכי עיתונות אגודת ישראל 19$
רמג.           
אברהם
קורמן, יהודי מיהו ומהו, 24$
רמד.          
יעקב
ברנאי, היסטריוגרפיה ולאומיות, מגמות בחקר ארץ ישראל ויישובה היהודי, 1881-634, 13$
רמה.         
הקיץ
הנורא ההוא  70 שנות להשמדת הקהילות
היהודיו בערי השדה בליטא, היסטוריה הגות ריאליה, מכללת אפרתה 25$
רמו.           
מחקרים
בתולדות היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, דוד תמר, 15$
רמז.           
בנתיבי
אשכנז: מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי-הביניים, שלמה איידלברג, 22$
רמח.         
אליעזר
צווייפעל, שלום על ישראל, ב’ חלקים 40$
רמט.         
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין חלק א 25$
רנ.   
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין, ב’ חלקים 35$ [מצוין]
רנא.           
עזריאל
שוחט, עם חילופי תקופות, ראשית ההשכלה ביהדות גרמניה [מצוין] 21$
רנב.           
נח
רוזנבלום, עיוני ספרות והגות [חומר מעניין], 23$
רנג. יעקב כץ, מסורת
ומשבר, 15$
רנד. 
יצחק
בער, מחקרים ומסות בתולדות עם ישראל, ב’ חלקים 50$   
רנה. 
ספר
זכרון לפוזננסקי, החלק העברי, 26$
רנו. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
רנז. ד’ תמר מחקרים
בתולודת היהודים בארץ ישראל בארצות המזרח מוסד רב קוק 21$
רנח. 
ספר
וולוז’ין 100$
רנט. 
יד
ושם לזכר אברהם זלמן פריידוס, 36$
רס. 
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, 20$
רסא.                       
שמחה
אסף, מקורות ומחקרים, 32$
רסב. ספר זכרון ליעקב
פרידמן ז”ל 23$
רסג. 
ר’
יעקב טולידאנו, נר המערב, תולדות ישראל במארוקו, 18$
רסד. ר’ יעקב מ’
לנדאו, היהודים במצרים, [בן צבי] 25$
רסה.                       
יהושע
פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים 24$
רסו.           
מנחם
קרן-קרץ, מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות יהודית חילונית למרגלות הרי
הקרפטים, מפעל דב סדן, [תשע”ד] 34$
רסז.           
פרידה שור, מלקוטי שושנים ועד בריגדת
הנייר, סיפרו של בית עקד הספרים ע”ש שטראשון בווילנה 31$ [על הספרייה של
ר’ מתתיהו שטראשון]
רסח.         
כרכים
של, דעת, כל כרך [חוץ מכרכים כפולים] 10$
רסט.         
מחניים,
תשנ”ד, כרך ו, על הקבלה ותורת הנסתר, 240 עמודים 16$
רע.  
מחניים
תשנ”ג, כרך ה, על מתינות וקנאות ביהדות, 255 עמודים. 12$
רעא.          
ר’
משה הרשקוביץ, תורת ארץ ישראל הוראת התלמוד במשנת הראי”ה הגות חזון ומעשה,
20$
רעב.          
א”י
סלוצקי, שיבת ציון, כולל מבוא הערות ומפתחות מאת יוסף סלומן 25$
רעג.           
מרדכי
נדב, פנקס פתוח מחקרים בתולדות יהודי פולין וליטא, 18$
רעד.          
ר’
אברהם געשטעטנער, מגילת פלסתר, בירור זיוף ספר מגלת ספר המיוחס להיעב”ץ, 30$
רעה.          
מנחם
הרטום ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל
20$
רעו. פנקס ועד
ק”ק פאדוואה (של”ח-שס”ג) 25$
רעז.           
פנקס
קהילת רומא, שעה-תנה, 15$
רעח.          
פנקס
קהילת ברלין תפ”ג-תרי”ד, 25$
רעט.          
פנקס
ועד ארבע ארצות, כרך א, מהדורת ישראל היילפרין, מהדורה שנייה, ירושלים תש”נ;
15$
רפ.  
שד”ל,
על החמלה וההשגחה 17$
רפא.          
אברהם
פוקס, קראתי ואין עונה, זעקתו של רחמ”ד וייסמנדל בתקופת השואה, 16$
רפב.          
תולדות
רבי עקיבא איגר, מכתבי ר’ עקיבא איגר, 8$
רפג.           
קתרסיס,
כרך יח תשע”ג, כולל מאמר ביקורת של פר’ שלמה זלמן הבלין על הספר ‘החזן איש’
של בנימן בראון 12$
רפד.          
משלי
ישראל ואומות העולם, אלעזר בלאנקשטיין, [בעריכת ר’ שמואל אשכנזי] 33$
רפה.          
יומן
מסע לארץ הקודש שנת התצ”ד מאת משה קאפסוטו 18$
רפו. אסופה ליוסף,
קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, [חדש] [596 עמודים] 30$
רפז.           
משה
דוד קאסוטו, היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, 22$
רפח.          
קנאות
דתית, מרכז שזר, 463 עמודים, 15$ [חומר מעניין]
רפט.          
ישן
מפני חדש, שי לעמנואל אטקס, [ב’ חלקים, 
א:חסידים ובעלי מוסר, ב:משכילים מתנגדים ורבנים] [חומר חשוב] 28$
רצ.  
יצחק
שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, 14$
רצא.          
דב
רפל, הנבואה, 24$
רצב.          
ישראל
קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנא, 21$
רצג.           
הרב
ש”ך, שהמפתח בידו, משה הורוביץ 18$
רצד.          
יצחק
ריבקינד, יידישע געלט, [מצוין], 34$
רצה.          
יצחק
לוין, מבוקר לערב [חומר חשוב], 16$
רצו. גרשון בן אליעזר
סגל, גלילות ארץ ישראל, [ספריית מקורות ארץ ישראל ה] מוסד רב קוק, 17$
רצז.           
גרשום
שלום, אברהם כהן הירירה בעל שער השמים, 9$
רצח.          
ג’
קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, [מצוין] שני חלקים 50$
רצט.          
אפרים
דיינארד, שבלים בודדות, 18$
ש.    
ספר
היובל לכבוד הרב סולובייצ’יק, מוסד רב קוק, שני חלקים מצב חדש 70$
שא. ר’ נתן הנובר,
יון מצולה, [עם הערות] 15$
שב. 
בנימין
בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהגיות החרדית דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים
והעשרים ואחת, 16$
שג.  
יוסף
פאור, הרב ישראל משה חזן, האיש ומשנתו, 20$
שד. 
אברהם
פוקס, האדמו”ר מסאטמר, 22$
שה. יהודה ליב ביאלר,
מן הגנזים ב [תואר של כ”י ותקנות] 9$
שו.  
מעלות
היוחסין מאת ר’ אפרים זלמן מרגליות עם הערות 10$
שז.  
בן
ציון גת, הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות הת”ר התרמ”א (1840-1881) 14$
שח. ישעיהו זנה,
מפאוולו הרביעי עד פיוס החמישי, כרוניקה עברית מן המאה השש עשרה,  20$
שט. שמעון ברנפלד,
ספר הדמעות, [מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות] ג’ חלקים 55$
שי.  
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, השקפותיהם החברתיות של יהודי פולין בשלהי ימי הביניים,
19$
שיא.          
אסף
ידידיה, ביקורת מבוקרת, אלטרנטיבות אורתודוקסיות למדע  היהדות 1873-1956, 415
עומדים [מצוין] [כולל בין השאר, פרקים על בית מדרש של ר’ עזריאל הילדסהיימר, דורות
הראשונים, ר’ דוד צבי הופמן זאב יעבץ, ר’ בנימין משה לוין בעל האוצר הגאונים ועוד[ 24$
שיב.           
יצחק
כהן, אור שמח הלכה ומשפט, משנתו של הרב הרב מאיר שמחה הכהן על משנה תורה
להרמב”ם, אוניברסיטת בן גורין, 408 עמודים [חשוב], 24$
שיג. דברי יוסף לר’
יוסף סמברי, מהדורת ש’ שטובר, ירושלים תשנד, 50$
שיד.           
ישראל
צינבורג, תולדות ספרות ישראל, כרך ו, [חכמת ישראל השכלה בגאליציה השכלה ברוסיה]
8$
שטו.          
רבי
חיים אבן עטר עלייתו לארץ ישראל [ספריית מקורות ארץ ישראל ד, מוסד רב קוק] 20$
שטז.          
יעקב
משה טולידנו, אוצר גנזים [ספריית מקורות ארץ ישראל ז, מוסד רב קוק] 20$
שיז. ר’ משה צינוביץ,
אישים וקהילות, [מצוין], 36$
שיח.          
מה
שראיתי, זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, מהדיר: דוד אסף, ב’ חלקים 48$
שיט.          
תולדות
היהודים באפריקה הצפונית, א-ב, ח”ז הירשברג, 32$
על ספרים
שכ. 
אברהם
מאיר הברמן, תלמוד מאיר, קובץ מחקרים, שזר 17$
שכא.         
אמרי
ספר לקט אמרים וסיפורים על ספרים 16$
שכב.         
פרקים
בתולדות המדפיסים העברים, א’ הברמן, 22$
שכג.          
יעקב
שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, בשערי הדפוס, 502 עמודים 20$
שכד.         
ספריות
ואוספי ספרים, מרכז שזר, 515 עמודים 19$
שכה.         
א.מ.
הברמן, שערי ספרים עברים 50$
שכו. 
ספרי
ברוך, רשימת ספרי ברוך שטרויס, אהל ברוך 36$
שכז. אברהם יערי,
המחזה העברי, המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום, ביבליוגרפיה, 28$
שכח.         
הספר
כסוכן תרבות בשנים 1700-1900, זאב גריס, הילל בן חיים [חומר חשוב] 20$
שכט.         
שפרה
ברוכסון, ספרים וקוראים, תרבות הקריאה של יהודי איטליה בשלהי הרנסנס, 22$
של. 
חנא
שמרוק, ספרות יידיש בפולין 21$
שלא.         
שמואל
יוסף עגנון, ספר סופר וסיפור, תעב עמודים [מצוין]  21$
שלב.         
יצחק
רפאל, ראשונים ואחרונים, [מצוין] 22$
שלג.          
אברהם
יערי, הספרות היפה בעברית, 24$
שלד.         
שמחה
אסף, באהלי יעקב, מוסד רב קוק [מצוין], 20$
שלה.         
שמעון
חאנעס, תולדות הפוסקים [פורמט קטן], 16
שלו.           
חיים
מיכל, אור החיים, 24$
שלז.          
בשערי
ספר, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב קוק), 16$
שלח.         
מאמר
על הדפסת התלמוד, רנ”נ רבינוביץ, בעריכת א”מ הברמן (מוסד הרב קוק),
[מצוין] 14$
שלט.         
הספרייה
היהודית בימי הביניים; רשימות ספרים מגניזת קהיר / נחמיה אלוני, בעריכת מ’ פרנקל
וח’ בן-שמאי, 18$
שמ. אוצר הספרים לבן
יעקב, 18$
ספרים של מאיר בניהו
שמא.        
מאיר
בניהו, יוסף בחירי, מרן רבי יוסף קארו, [תרע עמודים] 40$
שמב.         
מאיר
בניהו, רבי אליהו קפשאלי, 18$
שמג.          
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, 45$
שמד.         
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בויניציאה, 45$
שמה.        
מאיר
בניהו, מעמדות ומושבות, [מצוין], 36$
שמו.          
מאיר
בניהו, תגלחת בחולו של מועד, 33$
שמז.          
רבי משה אלשיך, שמעון שלם, מכון בן
צבי, [בעריכת מאיר בניהו] 25$
שמח.        
ירושלים
מחקרים ארץ ישראל כרך ב, [מוסד רב קוק] בערכת מ’ בניהו, 14$
שמט.        
מסע
בבל, בעריכת מאיר בניהו, 24$
שנ.  
ספר
החיד”א [אוסף מאמרים עליו] [בעריכת מאיר בניהו] [מצוין] 25$ [נדיר]
שנא.          
ספונות,
יב [ספר יון ב], 15$ בעריכת מאיר בניהו
שנב.     
פנחס
הכהן, ספר הסימנים השלם, 28$
שנג.      
אבי
שגיא, אתגר השיבה אל המסורת, 24$
שנד.     
בן
ציון כץ, זכרונות 22$
שנה.     
שלמה
אשכנזי, האשה באספקלריה היהדות, ג’ חלקים 40$
שנו.       
שלמה
אשכנזי, גיבורות בישראל, 21$
שנז.      
שלמה
אשכנזי, דורות בישראל 18$
שנח.     
ר’
ש’ גליקסברג, הדרשה בישראל, 28$
שנט.              
רפאל
ויס התרגום הארמי לספר איוב 25$
שס. יעקב לייב שפירא
משפחות עתיקות בישראל 32$
שסא.   
קום
ריב את ההרים, חיים בלוך עם חתימת המחבר 26$
שסב.   
אברהם
קורמאן, אבולציה יהודות 22$
שסג.    
אברהם
קורמאן,  יהודי מיהו יהודי 22$
שסד.   
אברהם
קורמאן, זרמים וכתות ביהדות 22$ספ
שסה.                      
מחקרים
ומקורות לתולדות ישראל, וונריב 23$
שסו.
אבני חן, שלמה אשכנזי, 20$
תעודה
א. תעודה ב: עיונים במקרא, תשמב, 17$
ב. תעודה ג: מחקרים בספרות התלמוד, בלשון
חז”ל ובפרשנות המקרא,17$
ג. תעודה ח: מחקרים ביצירתו של ראב”ע, 20$
ד. תעודה, יא 20$ [מדרש]
ה. תעודה יד, 14$
ה. תעודה, יז-טז 18$
ו. תעודה, טו 18$
ז. תעודה, כא-כב 20$
פינת מציאות
כל ספר 5$
1. בד”ד כרך 8,
2. עלי ספר כרך
11,
3. בנתיבות התלמוד,
שמעון פדרבוש, ירושלים תשיז
5.
התורה והחיים בימי הביניים, כרך ראשון / משה גידמן
7. משפט המלוכה
בישראל, שמעון פדרבוש, ירושלים תשלג
8. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
9. תשובות ופסקים ומנהגים למהר”ם מרוטנברוג,
כרך רביעי (פסקי עירובין), מהדורת אליעזר קליין (מוסד הרב קוק), 6$
גם כל אלו מחיר
לאחד 5$!
1. זכרון נשייה:
סודן של מגילות מדבר יהודה, רחל אליאור (הקיבוץ המאוחד),
2. הדת הפנימית:
פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקופתם במקורות היהדות (בר אילן)
3. המסע האנושי
למשמעות; עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, אבי שגיא, ישראל תשסט
4. יהדות ללא
אשליה, א’ גולדמן, ירושלים תשסט (כתר)
5. הסיפור בכתבי
הקודש, יוספה רחמן, ישראל 2007  (הקיבוץ
המאוחד)
6. קווים לתולדות
עם ישראל בתקופת התנ”ך, יעקב גורן, ישראל 2008 (הקיבוץ המאוחד)
7. אוכלים לדעת:
תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז”ל, רוחמה וייס, תל-אביב תשע
9. מסע בסיפורי
חסידים, יהודית בר-יש”ע גרשוביץ, ישראל 2011
10.
האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית וכו’, אשר פרישמן נורמות הקיום
של העם 11. היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד (ספריית הילל בן חיים)
12. האשה אשר
נתתה עמדי: נשים כעילה לעימות ולמלחמה במקרא, רחל רייך, ישראל 2005.
13. ותצא דינה;
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, חיים חיון, ירושלים תשעא
14. וידויים,
אוגוסטינוס, תל-אביב 2001 (ידיעות אחרונות)
15. דקדוק ארמית
בבלית, י”נ אפשטיין, (מאגנס-דביר)
16. ספר שופטים
אמנות העריכה, יאירה אמית, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים תשנב
17. מסרת סיג
למקרא, דוד כהנא, ווינא תרמב (הוצאת מקור)
18. ספר חיים
שירמן; קובץ מחקרים, בעריכת ש’ אברמסון וא’ מירסקי, ירושלים תשל
19. ירושלים בין
חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, עודד ליפשיץ, ירושלים תשסד
20. חקרי יהדות,
פדרבוש
21. עברית וארמית
נוסח שומרון, כרך שלישי ספר שני: קול רינה ותפילה / מהדורת זאב בן-חיים,
21. A. מלאת: מחקרי
האוניברסיטה הפתחוה בתולדות ישראל ובתרבותו, א, תל-אביב תשמג
22. התנ”ך
היה באמת, ליאורה רביד, הוצא’ ידיעות אחרונות,
23. דמוקרטיה
ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, אמנון שפירא
26. מאמר אסתר:
סוגיות חברה ומוסר במקרא ע”פ שיעוריה של אסתר שפרעם
27. היסטוריה:
מיתוס או מציאות: מחשבות על מצב המקצוע, אלעזר וינרב, האוני’ הפתוחה
29. משפט ומנהג
בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום / 
מאיר מלול רווח בין האותיות
30. שיעוריו
התלמודיים של לוינס / אליזבט גולדוין
31. דורש טוב
לעמו: הדרשן וספרות הדרוש בתרבות העממית, בעריכת נחם אילן
32. הגותו
הפילוסופית של הרב סולובייציק, חלק א, דב שוורץ
33. מליצת עפר
ודינה לדון וידאל בנבנשת, מהדורת מתי הוס
34. פרקים
בתולדות ירושלים בימי הביניים / בעריכת ב”ז קדר
35. איש
ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאל, גאולה בת יהודה
36. בעבותות
השכול: עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים / חיים ליכט
37. דת ללא אשליה
נוכח עולם פוסט מודרניסטי / גילי זיוון
38. מיתוס ותבונה
ביהדות ימינו / אריאל טל
39.עיונים בספרות
השומרונית ובספרות הקראית / אילה ליונשטם
40. לשון חכמים
לפי מסורות בליות שבכת”י ישנים / אפרים פורת
41. מסע הצלב
הראשון והיהודים, רוברט חזן, ירושלים תשס
42. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
43. פרקים
בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זכרון לאברהם שליט, בעריכת א’ אופנהיימר, (יד
בן צבי)
44. אוצר יהודי
ספרד, כרך 8
45. מסכת נשים:
חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה (קריאה בסיפורים תלמודיים ורבניים ושני מדרשי שיר),
אדמיאל קוסמן
46. צחוק אברהם:
פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, יצחק בנימיני, הוצאת רסלינג
48. משה גיל, ארץ
ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ג
49. הביוגרפיה של
עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא, אילנה פרדס, מכון ון ליר בירושלים–
50. ספר הגבורה
(שני כרכים)
51. סידור
התפילה; פילוסופיה שירה ומסתורין, אליעזר שביד
52. בין חורבן
לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, אליעזר שביד
53. דיאלוגים
סוקרטיים מאת: כסנופון,
54. ממדיה
העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שלום בראון
55. עמו אנוכי
בצרה : יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה, מאת: אליעזר ברקוביץon 
56. מוסר המקרא
והתלמוד, שלמה זלמן פינס, ירושלים תשלז
57. בעת אישן
ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, ד’ מרקס, תל-אביב 2010
58. פילוסופיה
יהודית כמדריך לחיים, הילרי פטנאם, ירושלים תשעב
59. ויפגע במקום:
הסיפור התיאופני במקרא, ג’ורג סברן
60. שכול והאגדה
החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה / מרדכי רוטנברג, ת”א 2005
61. הפילוסופים הגדולים שלנו / אליעזר שביד (ידיעות אחרונות)
62. נורמות היום
של העם היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד
63. מנחם מור,
משומרון לשכם, העדה השומרונית בעת העתיקה
64. ספר
השומרונים, העורכים, אפים שטרן וחנן אשל
65. סידור
הגאונים והמקובלים, כל כרך [א, ב, ג, ו, י, יב, יג, יד, טו, טז, יח-יט, כא, כא]
English
Yosef Goldman, Hebrew
printing in America 1735-1926, a History and Annotated Bibliography, 2
volumes, $175
 Saadyana Geniza fragments of R. Saadya Gaon 24$
Leo
Jung, Men of the Spirit, $23
Kabbalah
Gershom Sholom $10
Dr.
Frensdorff, The Messorah Magna, Ktav press $90$
 Paul Kahle, Masoreten Des Ostens $35
Moses
Gaster, Studies and texts 3 vol, Ktav Press $150
 Jacob Mann, Collected writings, 3 volumes $150
Jacob
Mann Text and studies Volume one [2 vol], $85
B.
Schreiber Zecor Yemos Olam [customs etc.] $15
Jacob
Mann, The Jews in Egypt [2 vol. in one] Ktav Press $65
Jacob
Mann, Bible as read and preached in the old Synagogue, {Ktav Press}, 2
volumes, 75$
M. Sokoloff, The
Targum to Job From Qumran cave XI Bar Ilan Press, $23