1

Some New books

Some New books
By
Eliezer Brodt

This week is the Seventeenth World Congress of Jewish Studies at the Mount
Scopus Campus of the Hebrew University of Jerusalem.
Here is a link to all the lectures that are taking place. 

In
honor of this Congress many academic publishers have released various titles in
the past few weeks. T
here is also a
small book fair at the congress where the books are being sold at reduced
prices.
Here is a list of some of the newer titles. For some of the
titles I have provided the Table of contents.

As in the past I am
offering a service, for a small fee to help one purchase these titles
(or other titles). For more information about this email me at
Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of the proceeds will be used to support the
efforts of the the Seforim Blog.

יד בן צבי
1.      בין יוספוס לחז”ל, כרך א – האגדות האבודות של ימי הבית שני; כרך ב – אגדות
החורבן, טל אילן ורד נעם, בשיתוף מאיר בן שחר, דפנה ברץ ויעל פיש, 951 עמודים
2.      גנזי קדם,
כרך יג [
ניתן לקבל תוכן].
3.     
הסיפור הזוהרי, שני חלקים, בעריכת יהודה ליבס, יונתן בן הראש מלילה הלנר-אשד
האוניברסיטה הפתוחה
יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסייה, רם בן שלום, 853 עמודים

האקדמיה ללשון העברית
1.     
המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים-מועד 221 עמודים
2.     
אלכסיי אליהו יודיצקי, דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס, 344 עמודים
מכללת הרצוג
1.     
עוזיאל פוקס, תלמודם של גאונים: יחסם של גאוני בבל
לנוסח התלמוד בבלי, 562 עמודים

2.     
 פירוש מדרש חכמים על התורה, מהדורת ביקורתית בצירוף מבוא, [מכ”י, שמות,
במדבר דברים], בעריכת יואב ברזלי, 392 עמודים
3.     
הראל גורדין, הרב משה פיינשיטיין: הנהגה הלכתית
בעולם משתנה, 562 עמודים [לתוכן העניינים ראה כאן].
מאגנס
1.     
יהונתן יעקבס, בכור שור הדר לו, ר’ יוסף בכור שור
בין המשכיות לחידוש, 362 עמודים

2.     
מרדכי זלקין, מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום המושב, 332
עמודים

3.     
קובץ על יד,
כה, לזכר עזרא פליישר, 512 עמודים






הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
1.     
עלי ספר כו-כז, 400 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
2.     
דבר תקווה (מסורת הפיוט ה-ו), מחקרים בשירה ובפיוט מוגשים לפרופ’ בנימין בר תקוה, בעריכת
אפרים חזן, 484 עמודים
3.     
רון בר לב, אמונה רדיקלית, אוונגרד האמונה של רבי
נחמן מברסלב, 284 עמודים
4.     
ביטי רואי, אהבת השכינה, מיסטיקה ופואטיקה בתיקוני
הזוהר, 514 עמודים
5.     
יהודה פרידלנדר, בכבשונו של פולמוס, פרקים בספרות
הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה, 332 עמודים [רוב הספר הוא
מאמרים מתוך של הגאון ר’ יוסף זכריה שטרן מתוך העיתונים
].







































מוסד ביאליק
1.     
חמישה קדמוני מפרשי ר’ אברהם אבן עזרא, עורך ראשי חיים קרייסל, 894 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
2.     
יהושע בלאו, בלשנות ערבית,
הוצאת כרמל
איריס
פרוש, החוטאים בכתיבה, מהפכת הכתיבה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה
התשע-עשרה, 478 עמודים [להתוכן העניינים ראה כאן].
הוצאת קיבוץ המאוחד
המשכיל
בעת הזאת
, ספר היובל למשה
פלאי, בעריכת זאב גרבר, לב חקק, ושמואל כץ, 
333+98 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
מכון הישראלי לדמוקרטיה, ועם
עובד
בנימין
בראון, מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים, 451 עמודים






































ידיעות ספרים

הבעל
שם טוב- האיש שבא מן היער
,
בעריכת רועי הורן, 504 עמודים



On R’ Aron Zelig Halevi Epstein Ztz”l

R’ Aron Zelig Halevi Epstein Ztz”l

By Eliezer
Brodt

On
יג
מנחם אב תשס”ט I and thousands of others suffered a great loss. Our great Rosh
Yeshivah, R’ Aron Zelig Halevi Epstein of Yeshiva Shar Hatorah, was niftar.
During the years 2004-2006, through the efforts of My dear friend
Meir Kahn, I had the special Zechus to have many interesting conversations with
the Rosh Yeshivah Ztz”l. The following is a selection of pieces from those
conversations. This article originally appeared in the Hebrew Newspaper Mishpacha,
in the Kulmos section for Succos. Thanks to them for allowing it to be
reprinted here.
משיחתו של רבי זליג
מאת אליעזר יהודה בראדט
דמותו הזוהרת של הגאון רבי אהרן זליג הלוי
עפשטיין זצ”ל, ראש ישיבת “תורה ודעת” ו”שער התורה”, אינה
מוכרת דייה לבני התורה בארץ ישראל / משך למעלה מחמישים שנה הרביץ ר’ זליג תורה
באלפי תלמידיו, והיה תל-תלפיות שהכל פנו אליו לעצה ותושיה / תלמיד העלה על הכתב
שיחות מאלפות שזכה לשמוע מפי ר’ זליג, דברי חכמה ואורחות מוסר וזכרונות נעימים
מעולמן של ישיבות ליטא
אחר מטתו של הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ”ל,
בקיץ שנת תשמ”ו, הספידו מו”ר הגאון רבי אהרן זליג הלוי אפשטיין
זצ”ל בקהל עם רב במחנה אור שרגא, ובין דבריו הנרגשים דיבר על מעלת השהייה
במחיצתו של אדם גדול. מו”ר זצ”ל סיפר מעשה בבעל ה”ישועות
יעקב” מלבוב שטרח פעם אחת לילך אל דרשה שנשא המגיד מדובנה, ומיד כשפתח המגיד
את דבריו פרץ ה”ישועות יעקב” בבכי והלך. ביאור הדבר, הסביר מו”ר זצ”ל,
כי בעבור ה”ישועות יעקב”, עצם העמידה במחיצתו של המגיד כבר עשתה בו רושם
ועוררה אותו לבכי. כך, אמר ר’ זליג, היא התחושה בשהייה במחיצת אדם גדול. גם אם אי
אפשר לתארה במילים ולהעביר את החווייה לאחרים, מכל מקום היא עמוקה ובעלת רושם כביר
על נפש האדם.
דומני כי כל אדם שעמד במחיצתו של מו”ר
זצ”ל יכול להעיד על כך: גם אם לא ניתן לתאר כיאות את טיבה של החווייה, הייתה
זו אמנם תחושה עמוקה ומיוחדת של עמידה במחיצתו של אדם גדול.
אך גם אם לא ניתן לתאר את החוויה כמו שהיא, עם
זאת אנסה לזכות לאחרים בשיחות נעימות ומעשירות שזכיתי לשמוע מפי מו”ר
זצ”ל. מדי פעם היה מו”ר נהנה לספר על גאוני ליטא ועולם ישיבותיה שלפני
המלחמה, ואף פירסם מאמר חשוב על ישיבת גרודנה (“ישיבת שער תורה
דגרודנה”, בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, הוצ’ עוגן, ניו-יורק
תשט”ז, עמ’ 291-305). בין השנים תשס”ד-תשס”ו זכיתי לשמוע לקח מפי
ראש הישיבה, הגאון רבי זליג אפשטיין זצ”ל, ואף לשוחח עימו על עניינים שונים ובפרט
בענייני ספרים וגאוני הדורות. הדברים להלן מבוססים על מה ששמעתי בעצמי או מפי
מקורות נאמנים.
ר’ זליג אהב לספר ולדבר על גדולים מדור שעבר. חביב
במיוחד היה עליו הספר “הגדול ממינסק” על הגאון רבי ירוחם יהודה לייב
פרלמן זצ”ל ממינסק מאת ר’ מאיר היילפרין, ואף היה מרבה לצטט ממנו. ייחודו של
הספר הוא בתיאור השיחות הישירות של מחבר הספר עם נשוא הספר, הגדול ממינסק
זצ”ל. משיחות אלו של תלמידי חכמים ניתן ללמוד רבות, דברי תורה וחכמה, אורחות
חיים ודעת זקנים.
זכיתי ללמוד מספר שנים בישיבת “שער התורה”
ובמחנה-הקיץ “אור שרגא”, לשמוע מפי ראש הישיבה זצ”ל שיעורים ושיחות
מוסר רבים ואף לשאול אותו שאלות מן הסוג שאנשים אוהבים לשאול אנשים גדולים. אך משך
כל תקופת לימודיי ב”שער התורה” לא היה לי קשר אישי מיוחד עם ר’ זליג. רק
בתקופה מאוחרת יותר, כאשר הלכתי ללמוד בישיבת ליקווד, בתיווכו של ידידי ר’ מאיר קאהן
שזכה לשמש את ראש הישיבה זצ”ל שנים רבות, התקרבתי יותר אל מו”ר והייתי
בא מדי פעם לבקר אותו בביתו ולשוחח איתו בעניינים שונים.
לפעמים הייתי שואל על רב או על נושא מסויים, ולפעמים
הבאתי לו ספר חדש שיצא לאור ובכך זוכה לשמוע את דבריו בעניינים שונים. פעמים
הצטרפתי לנסיעתו מביתו בפלטבוש אל הישיבה בקווינס, ואף שם היה משוחח בדברי חכמה.
לצערי, לא רשמתי כל מה ששמעתי בשיחות נפלאות אלו, ורק בחלקן ניתנה בי הדעת למהר
להעלותן על הכתב עם חזרתי אל ביתי.
כתב העת התורני “ישורון” הדפיסו כרך
המוקדש לזכרו ולתורתו, כרך לב, שיצא לאור בשנת תשע”ה. בשורות הבאות אנסה לתאר
מקצת מן השיחות המאלפות שזכיתי לשמוע מפי רבי זליג זצ”ל.
על לימודיו בישיבות ליטא
ראש הישיבה, הגאון רבי זליג אפשטיין זצ”ל,
נולד בי’ בתמוז תרע”ד בעיר סלונים, ונפטר בי”ג באב תשס”ט. למעלה
מחמישים שנה כיהן כראש ישיבה בישיבות “תורה ודעת” ו”שער
התורה” וזכה ללמד מאות ואלפי תלמידים.
בילדותו למד בישיבה קטנה בעיר סלונים בראשותו
של הגאון רבי שבתי יגל זצ”ל, עד קיץ שנת תרפ”ט. כשלמדתי אני הכותב מסכת
גיטין בישיבה שמעתי ממו”ר רבי עקיבא וויינר שהביא ראייה משמו של ר’ זליג,
שאותה אמר בגיל צעיר בפני רבי שבתי יגל. לימים, כאשר שאלתי את ר’ זליג על כך,
הוסיף שסופו של הסיפור היה שר’ שבתי נהנה כל כך מן הראייה שהביא התלמיד הצעיר, עד
ששלח שליח לקנות בקבוק בירה ולעשות לחיים לכבוד החידוש היפה… עוד אמר לו ר’ שבתי
שזכה לכוין בראייתו לדברי ה”ישועות יעקב”.
בשנת תרפ”ט נשלח ר’ זליג על ידי ר’ שבתי
יגל ללמוד בישיבת מיר, שם למד כעשר שנה, עד שנת תרצ”ט. במיר זכה לשמוע שיחות
ממרן המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ זצ”ל והתקרב אליו מאד. ר’ זליג סיפר שהוא זוכר
כל דקה ורגע שהוא שהה לצד המשגיח, וכל מילה שאמר עדיין חקוקה במוחו!
בשבתו במיר היה כותב את מאמריו של ר’ ירוחם
לבקשת רבו, והספר “”חבר מאמרים” שיצא לאור בווילנא תרצ”ט
מבוסס בחלקו על דברים ממחברותיו של ר’ זליג באותה תקופה. כאשר החיבור נדפס שוב
בתפזורת בין כרכי ספר “דעת חכמה ומוסר”, נכתב בהקדמת בנו של רבי ירוחם: “כל
מאמרים הם… ועוד אחד שליט”א אשר בקש להעלים שמו על כי בסתר חפצו”.
פעם כשדיברנו על ישיבת מיר הוא סיפר, שמנהגם של
תלמידי הישיבה במיר היה ללמוד כל ליל שישי, ולהמשיך את תלמודם אף ביום שישי בבוקר,
אך בערב שבת קודש בצהריים לא היו רבים בבית המדרש. בזמן זה היה כל אחד נפנה
לטרדותיו ולטיפול בעניינים שנדחו מפני הלימוד בכל השבוע, כגון תפירת ותיקון בגדים
וכדו’. עד כדי כך, סיפר ר’ זליג, שדרשן אחד היה אומר בדרשתו כי איש אחד עלה אל
עולם האמת ונשאל “עסקת בתורה” כמשפט, והשיב “לא, הייתי חייט ועסקתי
בתפירת כפתורים, כמו הבחורים במיר בערב שבת שתופרים כפתורים ואינם לומדים, גם אני
לא יכולתי ללמוד בגלל שעסקתי בתפירת בגדים”…
בשנת ת”ש למד ר’ זליג כחצי שנה בקלם
והתקרב לרבי דניאל מובשוביץ הי”ד. שם, בין השאר, עסק גם בעריכת כתבי הסבא,
וחלק נכבד מן הספר “חכמה ומוסר” הוא מן השיחות שערך באותה תקופה. ר’
זליג סיפר שהוא עשה שלוש העתקות לעבודתו, ואחת מהן נועדה לעצמו. כאשר עמד לעזוב את
קלם ורצה לקחת את העותק שיועד לעצמו, מנע רבי גרשון מידניק הי”ד בעדו וטען
שאין לו רשות לקחת. ר’ זליג טען לעומתו שמלכתחילה לא עסק במלאכת הכתיבה והעריכה
אלא על דעת שיוכל בכך לקחת עותק לעצמו, ורבי דניאל הביא ראיה שהצדק עימו. רבי
גרשון הי”ד שמע את דבריו וביטל את דעתו.
בסוף שנת תש”א הצליח ר’ זליג בדרך נס להגיע
אל העיר מונטריאול שבקנדה. שם התקרב אל הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ”ל, אליו
נשאר קשור עד סוף ימיו. בשנת תש”ד התחתן עם בתו של הגאון ר’ משה שקופ, בנו של
הגאון רבי שמעון שקופ זצ”ל. החתונה התקיימה בביתו של רבי יעקב קמנצקי.
התמדתו המופלאה של ר’ זליג
זמן קצר לאחר מכן הגיע ר’ זליג לארצות-הברית
והחל למסור שיעורים בישיבת “תורה ודעת”. משך עשרות שנים כיהן כראש ישיבה
ב”תורה ודעת”, ובשנת תש”מ הוזמן על ידי בנו הגאון ר’ קלמן
שליט”א ועמיתו הגאון ר’ שלום יוסף שפיץ שליט”א, למסור שיעורים בישיבת
“שער התורה”. משך יותר מעשרים שנה היה מגיע כמעט בכל יום מביתו בפלטבוש
אל בנין הישיבה בקווינס, נסיעה של כחצי שעה.
התמדתו של ר’ זליג הייתה מופלאה. שמעתי מדודי
הגאון ר’ שלום שפיץ, שזכה להכיר את ר’ זליג קרוב לארבעים שנה, שהיה לומד כמה ימים
ברציפות כמעט ללא שינה. ר’ זליג זכה ללמוד את כל הש”ס בעיון וכתב חידושי תורה
בכל חלקי התורה (ואף היה כותבם במכונת כתיבה). אף נתן שיעורים בעיון על רוב חלקי
הש”ס, ועל תחומים רבים אחרים. על “ספר המצוות” לרמב”ם מסר משך
כמה שנים סידרת שיעורים בעיון, על השורשים ועל המצוות. לאחרונה הקימה ישיבת
“שער התורה” אתר מסודר שממנו ניתן להוריד חינם הקלטות מאלפים רבים של
שיעוריו על מאות נושאים.
עובדה אחת אציין על התמדתו של ר’ זליג. באחד
ההספדים שנשא עליו, סיפר דודי הגאון ר’ שלום שפיץ כי פעם אחת, לפני כ-40 שנה, כאשר
הוא והגאון ר’ קלמן (בנו של ר’ זליג) למדו יחד בישיבת ליקווד, סיימו את לימודם
בשעת לילה מאוחרת מאוד, אחר השעה 2 לפנות בוקר, והנה הוא רואה שהגאון ר’ קלמן הלך
להתקשר אל אביו לשוחח איתו בלימוד. לאחר שהדבר חזר ונשנה, חשש ר’ שלום שמא נמצא
חולה בבית או כל סיבה אחרת שבגינה אפשר להתקשר בשעה מאוחרת כל כך אל אביו, ושאל על
כך את הגאון ר’ קלמן. ר’ קלמן השיב לו בפשטות שדווקא זמן זה הוא הטוב ביותר לשוחח
ברוגע עם אביו, כיון שהוא יושב בביתו ולומד באין-מפריע כמעט עד אור הבוקר!
אף אני זכור כיצד במחנה-הקיץ “אור
שרגא” היה ר’ זליג נראה לעתים כשהוא נכנס אל בית המדרש בשעה אחת בלילה, בודק
דבר מה בספר ויוצא. היה זה כאשר גילו היה למעלה מ-85!
על הספר “התורה המשמחת”
פעם אחת השאלתי לו את הספר “התורה
המשמחת” שכתב ר’ יוסף אליהו על הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ”ל. כאשר
החזיר לי את הספר אמר לי שזכה להכיר אנשים גדולים רבים, אבל חבל מאוד שלא זכה
להכיר באופן אישי את ר’ שלמה זלמן. העזתי לשאול את ר’ זליג איזה סיפור אהב במיוחד
בספר, ואמר לי: “את הסיפור על האוטובוס הציבורי”. כוונתו הייתה למעשה
המסופר שם שפעם אחת עלה ר’ שלמה זלמן לאוטובוס ובתחנה שלאחר מכן עלתה אשה בלבוש
בלתי-צנוע והתיישבה על ידו. ר’ שלמה זלמן צלצל בפעמון וירד בתחנה הבאה, שם המתין
לאוטובוס אחר. היה מי שראה את הנהגתו ותמה על כך. השיבו ר’ שלמה זלמן: היו בפניי
שלוש אפשרויות. להמשיך את הנסיעה ולהתעלם מן היושבת לצדי, אלא שאין זה נעים ואף
עשוי לגרום חילול שם שמים מצד הרואים; לקום ולעבור למקום אחר באוטובוס, אלא שבכך
הייתי עשוי לפגוע בכבודה של האשה, וכי מפני שאינה לבושה בצניעות הותר לי לפגוע בה?
בחרתי אפוא באפשרות השלישית… (“התורה המשמחת”, עמ’ 289). אחר כך סיפר
לי שאף קרא את הספר הזה פעמיים, דבר שכמעט לא עשה אף פעם.
על הספר “מקור ברוך”
בשיחה אחרת דיברנו באריכות על הספר הידוע “מקור
ברוך” מאת רבי ברוך הלוי עפשטיין, בעל ה”תורה תמימה”. בשנת
תשמ”ח תרגמה הוצ’ ארטסקרול חלקים מן הספר והוציאתם לאור תחת השם “הדוד
שלי: הנצי”ב”. תלמוד-תורה ליקווד שלח את הספר כמחווה לתורמים, אלא
שחודשים ספורים לאחר מכן שלחה הנהלת הת”ת מכתב התנצלות, בו היא ממליצה שלא
לעיין בספר בשל דברים המופיעים בו שאינם מתאימים להשקפותיו של הנצי”ב.
בין הדברים שהוצגו כבעייתיים בספר, הוא המסופר
בו, שהנצי”ב נהג לקרוא עיתונים בשבת. שאלתי את ר’ זליג מה דעתו על כך. תחילה
אמר ר’ זליג שה”תורה תמימה” היה ירא-שמים, ושהוא מוצא את רוב הדברים
שמביא ה”תורה תמימה” בשם ועל הנצי”ב כמתאימים מאוד לנצי”ב
וניכרים דברי אמת (אגב, ר’ זליג היה ‘חסיד’ גדול של הנצי”ב, וכפי שסיפר לי
בשיחה אחרת – עוד גדלה הערצתו לנצי”ב לאחר שלמד בעיון את “קדמת
העמק” שבראש חיבורו הגדול של הנצי”ב “העמק שאלה”).
ר’ זליג סיפר שהספר “מקור ברוך” יצא
לאור לראשונה כאשר למד בישיבת מיר, ומספר חברים התארגנו יחד לקנות את הספר במשותף.
ר’ זליג הוסיף שהספר יצא לאור בימיו של ר’ חיים עוזר, ואילו הייתה טענה של ממש על
אמינות הספר מן הסתם היה ר’ חיים עוזר נזקק לזה.
בספר
“מקור ברוך” מספר ר’ ברוך עפשטיין על דודו הנצי”ב: “ואחר
שקידש דודי על היין וטעמו מיני מאפה קלה, ואחר שקרא מעט בעתונים שנתקבלו מחדש…”
(מקור ברוך, חלק ד, עמ’ 1790), ושוב: “זוכר אני, כי “המגיד” היה
דרכו להתקבל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו, מפני שליל שבת היה קודש
לו לחזור בעל פה על המשניות ממסכתות שבת ועירובין… וקרא בו (=בהמגיד) במשך היום…
וכאשר נקרה, שנתאחר “המגיד” לבא בזמנו בערב שבת, היה אומר, כי באותה
השבת חש הוא כאילו חסר לו דבר מה, כמו שמרגיש “בשבת חזון” זה הרגיל ללכת
למרחץ בכל ערב שבת, ובערב שבת חזון נמנעים מזה; וכן היה אומר כי העתונים יחשבו לו
כמביאים אליו ברכת שלום מכל העולם ועל כן יוקירם וייחל להם (מקור ברוך שם, עמ’
1794).
שאלתי
את ר’ זליג באופן נקודתי על דברים אלו, ור’ זליג חזר עוד פעם על כך שאין לו כלל בעיה
להאמין לדברים אלו. אז סיפר שזכה פעם אחת לשבות אצל אדם גדול שגם היה נחשב לצדיק,
בשם רבי דוד טעבל דיינובסקי הי”ד, ובתו הייתה יושבת וקוראת לפניו מעיתון
ביידיש. מעניין שהספר שהדפיס ר’ דוד דיינובסקי בעילום שם, בשם ‘מאמר לקראת צמא’ (פיעטרקוב
תר”צ) שהוא מלחמה כנגד הציונים, הרצל ותנועת המזרחי, עמוס בציטוטים מן
העיתונות (ראה למשל עמ’ 5-6, 20, 26, 29-31, 35, 37, 40, 45-46, 49-50). נראה שהיה
טורח לקרוא בהם כדי לדעת מה לכתוב עליהם.
אגב,
מן הראוי לציין את דבריו של ר’ שרגא אברמסון בדבר השפעתו של ר’ דוד דיינובסקי על
החוקר ר’ שאול ליברמן: “לא רחוק מעיירת מולדתו, מוטלה, היתה ישיבה קטנה
שידועה היתה בשעתה, לפני מלחמת העולם הראשונה, זו ישיבת מאלטש, בראשה עמד אדם
מיוחד: רב העיירה וראש הישיבה ר’ דוד טעבל דיינובסקי, הי”ד, מבעלי ההגיון
שבלימוד התלמוד ומבעלי המוסר מיסודו של ר’ ישראל סאלאנטר. היסוד שהונח לו לליברמן
בישיבה זו, היינו, לימוד התורה ולימוד המוסר, נשאר אצלו חזק בכל ימי חייו, וליברמן
הכיר בהשפעה שהושפע בישיבה זו וזכר לה חסד נעוריו כל ימיו” (לזכרו של ש’
ליברמן, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ”ד, עמ’ 24-25).
על ה”מסילת ישרים”
הספר
“מסילת ישרים” לרבנו הרמח”ל היה חביב מאוד על ר’ זליג. לפני מספר
שנים ראיתי בחנות-הספרים ספר עב-כרס בשם “בית דין מכין ועונשין”, הוצאת
מגנס, ובפתיחתו ראיתי שהמחבר, פרופ’ אהרן קירשנבוים, מקדיש את הספר “לכבוד
רבותי, ר’ יעקב קמנצקי, ר’ זליג עפשטיין ושאול ליברמן”. באופן טבעי התעניינתי
מאוד להכיר את המחבר, שרבותיו הם שני גאוני דורנו לצד החוקר המפורסם במדעי היהדות…
זמן
מה לאחר מכן, ידידי פרופ’ לייב מוסקוביץ שאלני אם ראיתי את ספר זכרונותיו של פרופ’
אהרן קירשנבוים, “בין ישן וחדש”. נזכרתי שזהו החכם שרבותיו הם ר’ יעקב
ור’ זליג, וגברה התעניינותי להכיר את האיש. לאחר שהתברר לי כי ספר זכרונותיו אינו
נמכר בחנויות ויש לפנות אל המחבר בעצמו, קבעתי עימו פגישה שבה נתן לי עותק אחד
מספרו. הספר הנדיר הזה מומלץ מאוד באפן כללי, אך מעבר לכך עניינה אותי במיוחד
כתיבתו על אודות ר’ זליג. בין היתר הוא כותב עליו: “הוא היה תלמיד חכם מן
המדרגה ראשונה, איש אשכולות… אם אני נחשב היום יהודי אורודוקסי הרי זה בזכותו”.
פרופ’
קירשנבוים מספר על השיחה הראשונה שהייתה לו עם ר’ זליג, בה עלה שמו של רבנו
הרמח”ל: “כן”, אמרתי בקול יומרני של “משכיל” יודע כול, “הלא
בספר תולדות הספרות העברית החדשה, מייחד לחובר את הפרק ראשון ללוצאטו, בזכות
מחזותיו, משום היותו היורש של ההומניסטים העבריים של המאות הט”ז והי”ז
של איטליה, ובהתחשב בפתיחותו לרעיונות חילוניים של סופרים לא יהודים”. “זהו
הרמח”ל שלכם”, השיב ר’ זליג ביידיש בקול שקט (הוא השתמש במילה
“איהר” הנימוסית ולא במילה “דו” הבלתי-פורמלית). “לנו
בני תורה יש רמח”ל אחר”, ונתן הרצאה צלולה, מאירת עיניים, בת שבע-שמונה
דקות על מסילת ישרים. עומק ההסבר השאיר אותי, ללא ידיעתו, מבויש בזוכרי שבמחברתי
הוקדשה הערת שוליים נידחת אחת על ספר זה שכעת התברר לי שהוא מן החשובים ביותר
בתולדות ספרות המוסר” (שם, עמ’ 68).
עבודתו באנציקלופדיה התלמודית
בהזדמנות
אחת סיפרתי לו שהשגתי עותק של הספר המעניין “נצח ישראל” מאת הגאון רבי
אליהו מאיר פייבלזון זצ”ל. ר’ זליג סיפר לי על ספר אחר שחיבר הרב פייבלזון,
“פיקוח נפש” ואמר שהוא ספר מצוין וכשעסק בכתיבת הערך “פיקוח
נפש” בעבור האנציקלופדיה התלמודית נעזר בו וציטט ממנו רבות.
באותה
שיחה סיפר לי שלפני שנים רבות עסק הרבה בכתיבה לאנציקלופדיה, וגייס בעקבותיו
תלמידי חכמים נוספים כדוגמת הגאון רבי אליהו חזן זצ”ל, ראש ישיבת תורה ודעת.
כן סיפר לי שכתב את הערכים “צער בעלי חיים” ו”היזק שאינו
ניכר” ועוד. ר’ זליג החזיק מאוד ממפעל האנציקלופדיה וסבר שיש לו תועלת חשובה,
אך הפסיק לכתוב בעבורה מפאת הזמן הרב שהדבר לקח ממנו.
על תרגום הש”ס לאנגלית
בפתח
שיחה אחת פנה אליי ר’ זליג ואמר: “נו, אליעזר, מה יצא לאחרונה מעניין?”.
השבתי לו שזה עתה הייתי בחנות הספרים הידועה “ביגלאייזן”, וקניתי חוברת
חדשה שיצאה לאור על ידי חכם אחד מחסידי סאטמר, המוקדשת כולה לדברי ביקורת ומחאה
נגד תרגום הש”ס לאנגלית, שהופיע באותם ימים על ידי הוצאת ארטסקרול (ש”ס
שוטנשטיין).
ר’
זליג שאל אותי מה הטענות הכתובות בחוברת? אמרתי שלטענתם התרגום גורם לחסרון ביגיעת
התורה. ר’ זליג הפטיר “טענה ישנה, וכבר רֶ’בּ שך (=הגרא”מ שך זצ”ל)
טען כך אבל עניתי לו על זה”. שאלתיו מה כוונתו בזה, וסיפר לי שכאשר החלו לצאת
לאור כרכי הש”ס המתורגמים לאנגלית סבר הגרא”מ שך לפרסם שיש להחרים את
התרגום, והוא – ר’ זליג – שוחח עם הגרא”מ שך שיחה ארוכה שבסופה השתכנע הרב
שלא לצאת כנגד התרגום.
שאלתי
את ר’ זליג מה היה הדיון בשיחה עם הגרא”מ, אך ר’ זליג אמר שהבטיח לרב שך שלא
יפרסם את תוכן השיחה. עם זאת סיפר ר’ זליג שבין הדברים הם דנו על הסכמת ה”חתם
סופר” לתרגום הש”ס שנעשה בימיו על ידי החכם פיינר, שבתחילה החת”ס
נתן לו הסכמה אך סמוך לאחר מכן חזר בו והתחרט על מכתבו. הגרא”מ שך סבר שיש
להוכיח מכך שה”חתם סופר” התנגד לעצם המלאכת התרגום לשפת עם לועז, ואילו
ר’ זליג השיב לו שחרטתו של ה”חתם סופר” הייתה בשל דברים בעייתיים שנמצאו
בחכם שעסק בתרגום (לסקירה רחבה על הסכמת ה”חתם סופר” לש”ס המתורגם וחזרתו
בו, ראו מאמרו של ידידי ר’ יחיאל גולדהבר, “הסכמה על הדפסת התלמוד בגרמנית
שנגנזה”, ירושתנו, ספר שלישי ה’תשס”ט, עמ’ שי-שלז).
ר’
זליג המשיך וסיפר שכמה שנים לאחר מכן החלו בהוצאת ארטסקרול לעסוק בתרגום הש”ס
לעברית, והיו בארץ ישראל אנשים שביקשו לפעול לפרסום חרם כנגד הש”ס החדש. אחד
מגדולי ירושלים, שידע על קיומה של השיחה בין ר’ זליג ובין הגרא”מ שך, פנה אל
ר’ זליג בעניין והוא שיכנע אותו שאף הפעם יש להימנע מקול מחאה על תרגום הש”ס.
בכך, למעשה, “הציל” ר’ זליג את הדפסתו ותפוצתו של הש”ס המבואר!
באותה
שיחה שאלתי את ר’ זליג, שהלא יש לחשוש שאכן יגיע זמן שבו הש”ס המתורגם יגרום
לחוסר יגיעה, כיון שהלומדים יסמכו מיד על התרגום. ר’ זליג ענה לי שאין בעיה בזה.
בשעת מעשה לא הבנתי את תשובתו והוטרדתי מכך שהיא לא הניחה את דעתי. רק שנים לאחר
מכן נראה לי שירדתי לסוף דעתו, וזאת בעקבות שיחה אחרת עימו.
פעם
אחת שוחחתי עימו על השיעורים שהוא מוסר. משך שנים רבות היה מגיע בכל יום ראשון
בבוקר אל הישיבה ומוסר שיעור לבעלי בתים במסכת שבת, ולפני החגים בענייני המועדים.
חברי, שהיה שותף לשיחה זו עם ראש הישיבה, אמר לר’ זליג שהוא נהנה פחות משיעורים
אלו מפני שבעלי-הבתים שואלים יותר מדי שאלות… ר’ זליג ענה לו שיש אמנם שני סוגי
שואלים בשיעורים מסוג זה – אלו ששואלים כהלכה ואלו שאין להם כלל מושג במה שמדברים,
אבל – הוסיף ר’ זליג מיד – זה לא העיקר! “העיקר הוא שרבונו של עולם רואה אנשים
“טומאלט אין לערנן” (=מתאבקים בלימוד התורה)”, “העיקר אינו
שישמעו ‘שטיק’ל-תורה שלי'”.
אף
באותה שיחה לא הבנתי מיד את עומק דבריו של ר’ זליג, כפי הידוע שאורך זמן רב עד
שאדם עומד על דעת רבו. רק לימים הבנתי את כוונת מו”ר בשתי שיחות אלו. ר’ זליג
אכן ידע שתרגום הש”ס עשוי לגרום לבני-ישיבות לחסרון ביגיעת התורה, אבל מנגד –
כמה אלפים ורבבות יהודים זכו לפתוח דף גמרא בסיוע הש”ס המתורגם! ובסופו של
דבר, עיקר העיקרים הוא ריבוי העוסקים בלימוד התורה, העובדה שאנשים מכל קצווי תבל
ובעלי מלאכות שונות, כולם מוצאים את עצמם עוסקים בלימוד התורה, זהו הדבר החשוב
יותר מכל.
באותה
שיחה סיפר לי ר’ זליג שהוא נוהג להביא הרבה מדברי רבי צבי הירש חיות זצ”ל
בשיעוריו על “ספר המצוות”, אף שכמעט תמיד חולק עליו, מפני שזו דרך
להיכנס אל עומק הנושא. שאלתי אותו מה דעתו עליו, לפי שעוררו עליו שהיה ‘משכיל’. ר’
זליג ענה לי שאמנם היה אדם גדול ובקי גדול, אך לא היה למדן, אלא שלא היה ‘אשם’ בזה
כיון שלא זכה ללמוד בישיבות על דרך הלימוד הליטאית.
בהזדמנות
אחרת שוחחתי עימו על הגאון האדר”ת זצ”ל וספריו, בעקבות הוצאתו לאור של
ספר נוסף מכתב ידו, אותו הגשתי לו במתנה. ר’ זליג אמר לי שאינו מצליח להבין כיצד
היה לאדר”ת זמן לכתוב כל כך הרבה, והוסיף שאמנם לדעתו לא היה ראוי להדפיס את
כל מה שכתב, כי לא כל דבר ראוי לדפוס.
בשיחה
אחרת שנסובה על פולמוס המוסר בזמן הגאון רבי ישראל סלנטר זצ”ל, סיפר ר’ זליג
סיפור נפלא. בעיצומו של הפולמוס ערך הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ”ל חתונה
לבנו, רבי צבי הירש. אנשים ממתנגדי המוסר שיכנעו את השמש שהופקד על חלוקת ההזמנות
לחתונה שלא להזמין את רבי ישראל סלנטר. אך רבי ישראל שמע מאליו שעומדת להיערך
החופה, והיה נבוך בדעתו אם להשתתף בה אם לאו, כי מצד אחד היה מיודד עם רבי יצחק אלחנן,
אך מנגד – הרי לא הוזמן בה ואולי יש בזה משום חשש גזילה. לבסוף הכריע רבי ישראל
שעליו להשתתף בחתונה, כדי שלא תגרום היעדרותו ממנה להתלקחות נוספת בפולמוס. כאשר
הגיע לחתונה ראה שרבי יצחק אלחנן ממתין לו כדי לכבדו.

ר’
זליג סיים את הסיפור והוסיף שעל פי זה יש לבאר בדרך דרוש, מדוע נקרא חורבן
בית-המקדש על שם “קמצא ובר-קמצא” ומה אשמתו של קמצא הידיד שלא הוזמן?
אלא שכיון שהיה חבר קרוב של בעל הסעודה, היה עליו לבוא אל השמחה גם מבלי שהוזמן…



New book announcement: Yeshurun volume 36

New book announcement: Yeshurun volume 36
By Eliezer Brodt
This past Wednesday the thirty sixth volume of the Torah journal Yeshurun was released. As I am on the editorial board of this journal, I normally do not write a review of new volumes for fear of being biased, or the appearance thereof. In keeping with my stance, I will not write a review below, but rather just highlight some of the topics in the volume. Normally, Yeshurun is a bi-annual, with a new volume published before Rosh Hashanah and Pesach. This issue is an additional volume to the two regular ones. In general, each volume has a few sections: a section devoted to manuscripts which usually features material from geonim, rishonim or achronim. Then it follows that with a sort of sefer sikaron of a gadol or two that (usually) recently died, featuring an essay about him and a sampling of his Torah and machshavah from the particular gadol. The next section that usually follows are pieces of Torah from different people, some related to halacha. Following this is a section devoted to machshavah and last is Kulmos which generally features pieces related to history or minhag.
The main focus of this issue was to print a volume almost completely devoted to various modern halachic issues (as a result, shrinking the manuscript and Kulmos sections).  A few issues back there was a volume devoted almost entirely to halacha (vol. 31).  In my opinion and from what I heard from others that volume was not considered as interesting as other volumes.  This is the second attempt to issue such a volume and I think this time it is a success. It’s a nice combination of material.
Our volume has a few sections: The first section deals with bein hamitzarim: the Three Weeks, Nine Nine, etc. and begins with the publication of a nice manuscript by an anonymous author from the generation of the Rambam’s father edited by Professor Tzvi Langermann (this is the third chapter he has issued from this work, see here). It also features a collection of material on this time period culled from the various members of the Brisker Dynasty.
The next section, which in my opinion is fascinating and excellent, relates to the Mishna Berurah. The first part of the section contains an essay from Rabbi Trevitz (this is the third installment in the series) related to the numerous contradictions in the Mishnah Berurah and the role of his son R’ Aryeh Leib in writing the MB. There is also an interesting back and forth between Rabbi Trevitz and Rabbi Bergman (another young expert on the MB who has authored four works on the MB) about issues related to this subject. This section also contains some manuscripts of the MB and some new letters by the Chafetz Chaim.
The next section is devoted to R’ Refael Shmulevitz ztz”l. Having seen and heard him up close many times while learning in the Mir, I was always very impressed by this special gaon. The section is a nice tribute to him. It also features some letters related to his role as chief editor of the Encyclopedia Talmudit.  In one of them he writes:

 ואמרתי בפגישה עם ת”ח בעלי יכולת, שההא”ת מיועדת לכל, הן לבעלי בתים הרוצים לדעת את הענינים מ’למעלה’ והן לת”ח, טעין לי אחד מהם, שהוא אישית אינו מוצא תועלת בא”ת, שכן לפני שהוא לומד את הסוגיא אינו רוצה לעיין בה, ולאחר שהוא גמר את לימודו אינו מוצא בה תועלת. ענינתי לו שאף בענין שהוא לומד אותו בעיון, כדאי מאוד שלאחר שגמר ומיצה אותו ככל יכולתו, שישלים את עיונו בערך המתאים, שכן הא”ת היא עבודת צוות חשוב, וקשה מאוד לאדם יחיד להגיע למה שהצוות מגיע, ואז יתגלו לו עולמות חדשים בסוגיא שהוא למדה כבר… [עמ’ תקח].

The next section is devoted to modern halachic issues featuring pieces from various prominent rabbonim. See below for the Table of Contents.
The last section is dedicated to one of the editors and founders of Yeshurun, my dear friend Dr. Shlomo Sprecher, who was niftar a few months ago. This section includes a hesped for him and a reissued version of his excellent piece written together with his special friend Rabbi Menachem Silber on the topic of הפולמוס על אמרית מכניסי רחמים ותשובות רבי שמשון ב”ר רפאל הירש זצ”ל. This piece contains over twice the volume of footnotes.





Book week & The International Book Fair 2017 Updated

Book week & The International Book Fair 2017 Updated
By  Eliezer Brodt
Book week just began in Eretz Yisrael. As I have written the
past ten years, every year in Israel, around Shavous time, there is a period of
about ten days called Shavuah Hasefer – Book Week (for previous years
lists see  herehere, here, hereherehereherehere,  here and here). Many of the companies offer sales for the whole month. Shavuah
HaSefer
is a sale which takes place all across the country in stores, malls
and special places rented out just for the sales. There are places where
strictly “frum” seforim are sold and other places have most of the secular
publishing houses.
Many publishing houses release new titles specifically at
this time, some books are released during the week (thus the Update). Not all
of the books listed below can be found at the various fairs as some companies
do not come to the fairs and only offer sales via the Web.
Some of the sales end this week others other expire only at
the end of the month.
Some of the frum companies began their sale last week [such
as Ahavat Sholom] others like Mechon Yerushlayim and Zichron Aron begin their
sales this coming Sunday [PDF of Catalogs available upon request.]
This year International Book week is taking place right next
to the Book fair in Jerusalem. For the Most part, the booths worth visiting are
from Urim, Gefen, Pomerantz (Kodesh books), and Maggid (they have booths at
both fairs). [See below for some recommendations].
In my lists, I sometimes include an older title, from
a previous year, if I just noticed the book. As I have written in the past, I
do not intend to include all the new books.
Eventually some of these titles
will be the subject of their own reviews. I try to include titles of broad
interest. As this list shows although book publishing in book form has dropped
greatly worldwide, (and continues to drop) Academic books on Jewish related
topics are still coming out in full force.
As in previous years I am offering a service, for a small
fee
to help one purchase these titles (or titles of previous years). For
more information about this email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of
the proceeds will be going to support the efforts of the the Seforim Blog.
בן צבי
1.     
שלמה דב גויטיין,
התימנים: היסטוריה, סדרי חברה, חיי רוח, מבחר מחקרים [הדפסה שניה], מכון בן צבי,
374 עמודים
2.     
עפר אליאור, רוח
חן, יחלוף על פניי, יהודים, מדע וקריאה 1210-1986, בן צבי, 360 עמודים
3.     
בית דינו של
שמואל, תשובות רבי שמואל לאנייאדו וחכמי דורו, ההדירה: לאה בורנשטיין-מקובצקי, בן
צבי, ב’ חלקים
4.     
גנזי קדם יב
5.     
מרדכי עקיבא
פרידמן, מילון הערבית היהודית מימי הביניים, 1017 עמודים
6.     
מוטי בנמלך, שלמה
מולכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף, 438 עמודים
7.     
נעמה וילוז’ני,
שערות לילות וקרני אשמדאי, דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית בין בבל לארץ ישראל
בשלהי העת העתיקה, 444 עמודים
8.     
צפי זבה אלרן,
זיכרונת חדשים אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, 318 עמודים
9.     
קיימי קפלן, עמרם
בלוי – עולמו של מנהיג נטורי קרתא, 593 עמודים
10. 
יהושע בלאו,
סימון הופקינס, הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א, טקסטים מקראיים משלהי
האלף הראשון, 586 עמודים
מאנגס
1.     
ברית המנוחה, ההדיר:
עודד פורת, מהדורה מדעית ומבואות, ספריית הילל בן חיים, מגנס, 610 עמודים
2.     
אריאל פורסטנברג,
שפת השיח התלמודי, עיון פילוסופי בדרכי ההתהוות של ההלכה האמוראית, מגנס, 262
עמודים
3.     
שלום צדיק, מהות
הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים, מגנס, 348 עמודים
4.     
אהרן שמש, עונשים
וחטאים מן המקרא לספרות חז”ל, הדפסה שנייה, מגנס, 250 עמודים
5.     
יובל בלנקובסקי,
חטא לשם שמים, עבריה לשמה בעולמם של חכמים, מגנס, 224 עמודים
6.     
דב שוורץ, רחק
וקרוב הגות יהודית בביזנטיון בשלהי ימי הביניים, מגנס, 540 עמודים
7.     
יצחק ברנד, יש
מאין, עסקאות בנכסים מופשטים במשפט התלמודי, 484 עמודים
8.     
הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון, 968 עמודים [מהדורה שניה]

9.     
אדם
לאדם, מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ’ זאב הרוי
על ידי תלמידיו במלאות לו שבעים, 726 עמודים

10. 
יחזקאל, ב’
חלקים, מקרא לישראל
11. 
אילן אלדר,
הבלשנות העברית בימי הביניים, 426 עמודים
12. 
דוד צרי, חוץ
מיראת שמים, בידי שמים ובידי אדם בדרושי ראשית החסידות, 395 עמודים
13. 
משה פלאי, כוכבי
יצחק, כתב העת של ההשכלה באימפריה האוסטרו הונגרית, 629 עמודים
14. 
נפש האדם, פירוש
קהלת לר’ שמואל בן יהודה אבן תיבון, מהדיר יעקב רובינסון, איגוד, 610 עמודים
15.  דרשות
משנות הזעם, ב’ חלקים [אש קודש], ההדיר: דניאל רייזר
ביאליק
2.     
אברהם גרוסמן,
תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, 559 עמודים
3.     
ירון צור, גבירים
ויהודים אחרים במזרח התיכון העות’מאני 1750-1830
4.     
יעקב בלידשטיין,
‘ובהם נהגה’ – עיונים בהלכות תלמוד תורה לרמב”ם
5.     
התפילה בישראל:
היבטים חדשים, בעריכת אורי ארליך
6.     
מדרשי גאולה,
בעריכת יהודה אבן שמואל, עם מבוא מאת עודד עיר שי
כרמל
1.     
עמנואל אטקס, לשם
שמים: חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם, 466 עמודים
מגיד-אופק
1.     
חיים סולוביצ’יק,
יינם, סחר ביינם של גויים על גלגולה של הלכה בעולם המעשה, 232 עמודים [מהדורה שניה
עם הוספות]
2.     
תוספות ר”י
הזקן ותלמידיו, ג, אופק
3.     
חידושין על התורה
לרבינו תם ובית מדרשו, אופק, 121+תקפט עמודים
4.     
Rabbi
J. D. Bleich, Contemporary Halakhic Problems, Volume VII, 524 pp.
5.     
Rabbi
Joseph B. Soloveitchik, Halakhic Morality, Essays on Ethics and Masorah,
237 pp.
6.     
Rabbi
Aron Lichtenstein, By his Light Character and Value in the service of God,
252 pp.
7.     
Rabbi
Daniel Z. Feldman, False Facts and True Rumors, Lashon Hara In Contemporary
Culture
,333 pp.
כנרת-דביר
1.     
ספר האגדה
2.     
יעקב נגן, נשמת
המשנה, קריאה ספרותית וחיפוש משמעות, דביר, 462 עמודים
3.     
דוד
רוטמן, דרקונים, שדים ומחוזות קסומים, על 
המפולא בסיפור העברי בימי הביניים, 575 עמודים
4.     
שלו’ ירושלמי,
יוסי אליטוב ואריה אלריך, ברגע האמת, הרבי מלובביץ’ והדיאלוג הביטחוני מדיני עם
מקבלי החלטות בישראל, 476 עמודים
5.     
יונתן
סרנה,
לינקולן והיהודים, 288 עמודים
מכון שכטר – JTS
1.     
חברה יהודית
ים-תיכונית בשלהי ימי הביניים לאור גניזת קהיר, אברהם דוד
2.     
מדרש קהלת רבה א- ו, בעריכת מנחם הירשמן, קנ+363 עמודים
ספריית הילל בן
חיים
1.     
יהודי ביטי,
הפילוסוף המקובל, עיונים בספר קול הנבואה, ספריית הילל בן חיים, 300 עמודים
2.     
יהודית וייס,
משיח נוצרי קבלי ברנסנס, גיום פוסטל וספר הזוהר, ספריית הילל בן חיים, 355 עמודים
3.     
יוסף שטרן, החומר
וצורה במורה נבוכים לרמב”ם
4.     
ורד טוהר, חיבור
המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי”ד)
מרכז זלמן שזר
1.     
בין בבל לארץ
ישראל, שי לישעיהו גפני, שזר, 500 עמודים
2.     
סדריק כהן סקליל,
דון יצחק אברבנאל, שזר, 286 עמודים
3.     
רוני באר-מרקס, על חומת הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה, 350 עמודים
4.     
תמונת עבר, שי לירחמיאל כהן, בעריכת עזרא מנדלסון, 423 עמודים
5.     
חב”ד היסטוריה, הגות ודימוי, בעריכת גדי שגיב יונתן מאיר
6.     
שמואל פיינר, עת חדשה יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 583
עמודים
7.     
אהרן אופנהיימר, על נהרות בבל: סוגית בתולדות בבל התלמודית
8.     
אורית רמון, מהר”ל באור חדש, זהות יהודית בסדר עולם
משתנה, 288 עמודים
9.     
סנג’יי
סוברהמניים, שלוש דרכים להיות זר
10.  דברה
קפלן, שטרסבורג, יהודים נוצרים רפורמציה
מכללת הרצוג
1.     
נטועים כ [חומר
חשוב], 283 עמודים
2.     
יונתן גרוסמן,
מגילת רות גשרים וגבולות, הרצוג, 414 עמודים
3.     
דב שוורץ, דילוג
אל האור [מושגי יסוד בהגהות חב”ד], 353 עמודים
4.     
ר’ דוד פוקס,
לנטוע שמים
ראובן מס
1.     
רחל רייך, מעשה
פילגש בגבעה, ניתוח ספרותי, ראובן מס, 200 עמודים
2.     
משה בר אשר,
לשוננו רנה, עיוני תפילות בלשון ובסגנון בתכנים בנוסחות ובמנהגים, 382 עמודים
3.     
ישראל נתנאל
רובין, מה שאלוקים לא יכול,
בר אילן
1.     
אריאל רוט, כיצד
לקרוא את ספרות חב”ד, 300 עמודים
2.     
דרכי דניאל,
מחקרים במדעי היהדות לכבוד הרב פרופסור דניאל שפרבר, בעריכת אדם פרזיגר, 992
עמודים
3.     
איתי מרינברג-מיליקובסקי,
לא ידענו מה היה לו: ספרות ומשמעות באגדה התלמודית, 236 עמודים
4.     
בד”ד 31
5.     
סידרא לא
6.     
דעת 82
7.     
דעת 83
8.     
צבי שטיינפלד,
הוריות, מחקרים במשנה ובתלמודים,  572
עמודים
9.     
פירוש קדמון על
מורה נבוכים, 556 עמודים
10. 
אוריאל סימון,
אזן מלין תבחן [מהדורה שניה], מחקרים בדרכו הפרשנית של ר’ אברהם אבן  עזרא, 568 עמודים
11. 
צבי קדרי, מילון
העברית המקראית [הדפסה שלישית]
12.   
A Dictionary of
Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period
[מהדורה שלישית]
13.  אברהם
אופיר שמש, ריח גן עדן, ריחות בשמים וקטורת במסורת היהודית,348 עמודים
ידיעות ספרים
1.     
ר’ יצחק אייזיק
הלוי הרצוג, המוסדות העיקרים של המשפט העברי, ב’ חלקים,
2.     
נמרוד זינגר, בעל
שם והרופא, רפואה ומאגיה בקרב יהודי בראשת העת החדשה
3.     
ר’ לוי יצחק
מברדיצ’ב, בעריכת צבי מרק
4.     
יואל בן נון
ושאול ברוכי, מקראות עיון רב תחומי בתורה, יתרו, 278 עמודים
רסלינג
1.     
נעמי פריש, אתרוג
הלב מסה על ארבעת המינים, 257 עמודים
2.     
יעקב אזואלוס,
תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, 222 עמודים
3.     
מורן הכהן, מחקר
הקבלה בישראל, היסטוריוגרפיה אידיאלוגיה ומאבק על הון תרבותי, 315 עמודים
אוניברסיטת תל אביב:
1.     
אופיר מינץ־מנור,
הפיוט הקדום,
2.     
תומר פרסיקו מדיטציה
יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו,
3.     
מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו
4.     
שניצר מימון, אונס בין הלכה למציאות- היחס לכפיית מין על נשים
בקהילות יהודי גרמניה בימי הביניים
האקדמיה ללשון העברית
1.     
תלמוד ירושלמי, קונטרס תיקונים מורחב
2.     
תלמוד ירושלמי, מפעל המילון ההיסטורי, הדפסת שלישית עם קו’
תיקונים מורחב
3.     
ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן
ג’נאח, דוד טנא
4.     
שמעון שרביט,
תורת ההגה של לשון חכמים
5.     
אילן אלדר,
לתולדת תורת הלשון העברית בימי הביניים 
האסכולה האנדלוסית, 208 עמודים
בית אל
1.     
הילה וולברשטין,
איש כי יפליא, על ר’ דוד הנזיר,
2.     
ד”ר חנה
קהת, ביחד, מדריך לבניית אינטימיות זוגית בריאה, 128 עמודים
3.     
תחומין, כרך לז
4.     
נעם ארנון,
המערה, תגליות ומחקרים במערת המכפלה
כתר
1.     
משה אידל,
שלשלאות קסומות, טכניקות וריטואלים במיסטיקה היהודית, 277 עמודים
הוצאת אדרא
1.     
יהודה ליבס, לצבי
ולגאון, משבתי צבי אל גאון מווילנא, 408 עמודים
2.     
משה חלמיש,
הריטואל הקבלי- שילוב של הגות ומעש
The following titles
were at the International Book Fair:
Gefen Books
1.     
Georges
Weisz, Theodor Herzel: A New Reading, 295 pp.
2.     
Albert
Londres, The Wandering Jew Has arrived, 203 pp.
3.     
Shaul
Meizlish,The Rabbinate in Stormy Days, The Life and Teachings of Rabbi Yitzhak
Isaac HaLevi Herzog, The First Chief Rabbi of Israel
Urim
1.     
Maimonides Between Philosophy and Halakhah, Rabbi Joseph
Soloveitchik’s Lectures on the Guide of the Perplexed, Edited with and
Introduction by Lawrence Kaplan, 256 pp.
2.     
Yitzchak
Etshalom, Between the lines of the Bible: Exodus:  220 pp. (reviewed here)
3.     
Yitzchak
Etshalom, Between the lines of the Bible: Genesis, 268 pp. Revised and
Expanded
4.     
Moshe
Sokolow, Tanakh, And Owners Manual :Authorship Canonization, Masoretic
Text, Exegesis, Modern Scholarship and Pedagogy, 219 pp. [Excellent]
5.     
Rabbi
Michael Broyde, A Concise Code of Jewish Law for Converts, 180 pp.
Pomerantz
-Kodesh Books
1.     
Mitchell
First, Esther Unmasked, Solving Eleven Mysteries of the Jewish Holidays and
Liturgy
, 241 pp., Kodesh Press
2.     
When God Becomes History: Historical
Essays of R’ Kook Edited by Bezalel Naor,263 pp.
3.     
Rabbi
Haim Sabato, Seeking His Presence, Conversations with Rabbi Aharon
Lichtenstein, 368 pp. [Excellent]




Book week 2017

Book week 2017
By Eliezer Brodt
Book week just began in Eretz Yisrael. As I have written the past ten years, every year in Israel, around Shavous time, there is a period of about ten days called Shavuah Hasefer – Book Week (for previous years lists see  herehere, here, hereherehereherehere,  here and here). Many of the companies offer sales for the whole month. Shavuah HaSefer is a sale which takes place all across the country in stores, malls and special places rented out just for the sales. There are places where strictly “frum” seforim are sold and other places have most of the secular publishing houses. Many publishing houses release new titles specifically at this time.
In my lists, I sometimes include an older title, from a previous year, if I just noticed the book. As I have written in the past, I do not intend to include all the new books. Eventually some of these titles will be the subject of their own reviews. I try to include titles of broad interest. As this list shows although book publishing in book form has dropped greatly worldwide, Academic books on Jewish related topics are still coming out in full force.
As in previous years I am offering a service, for a small fee to help one purchase these titles (or titles of previous years). For more information about this email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of the proceeds will be going to support the efforts of the the Seforim Blog.
בן צבי
1.
שלמה דב גויטיין,
התימנים: היסטוריה, סדרי חברה, חיי רוח, מבחר מחקרים [הדפסה שניה], מכון בן צבי,
374 עמודים
2.
עפר אליאור, רוח
חן, יחלוף על פניי, יהודים, מדע וקריאה 1210-1986, בן צבי, 360 עמודים
3.
בית דינו של
שמואל, תשובות רבי שמואל לאנייאדו וחכמי דורו, ההדירה: לאה בורנשטיין-מקובצקי, בן
צבי, ב’ חלקים
4.
גנזי קדם יב
5.
מרדכי עקיבא
פרידמן, מילון הערבית היהודית מימי הביניים, 1017 עמודים
6.
מוטי בנמלך, שלמה
מולכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף, 438 עמודים
7.
נעמה וילוז’ני,
שערות לילות וקרני אשמדאי, דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית בין בבל לארץ ישראל
בשלהי העת העתיקה, 444 עמודים
8.
צפי זבה אלרן,
זיכרונת חדשים אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, 318 עמודים
9.
קיימי קפלן, עמרם
בלוי – עולמו של מנהיג נטורי קרתא, 593 עמודים [עומד להופיע בקרוב]
מאנגס
1.
ברית המנוחה, ההדיר:
עודד פורת, מהדורה מדעית ומבואות, ספריית הילל בן חיים, מגנס, 610 עמודים
2.
אריאל פורסטנברג,
שפת השיח התלמודי, עיון פילוסופי בדרכי ההתהוות של ההלכה האמוראית, מגנס, 262
עמודים
3.
שלום צדיק, מהות
הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים, מגנס, 348 עמודים
4.
אהרן שמש, עונשים
וחטאים מן המקרא לספרות חז”ל, הדפסה שנייה, מגנס, 250 עמודים
5.
יובל בלנקובסקי,
חטא לשם שמים, עבריה לשמה בעולמם של חכמים, מגנס, 224 עמודים
6.
דב שוורץ, רחק
וקרוב הגות יהודית בביזנטיון בשלהי ימי הביניים, מגנס, 540 עמודים
7.
יצחק ברנד, יש
מאין, עסקאות בנכסים מופשטים במשפט התלמודי, 484 עמודים
8.
הגדולים – אישים
שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון, 968 עמודים
[מהדורה שניה]

9.
אדם
לאדם, מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ’ זאב הרוי
על ידי תלמידיו במלאות לו שבעים, 726 עמודים

10.
יחזקאל, ב’
חלקים, מקרא לישראל
11.
אילן אלדר,
הבלשנות העברית בימי הביניים, 426 עמודים
12.
דוד צרי, חוץ
מיראת שמים, בידי שמים ובידי אדם בדרושי ראשית החסידות, 395 עמודים
13.
משה פלאי, כוכבי
יצחק, כתב העת של ההשכלה באימפריה האוסטרו הונגרית, 629 עמודים
14.
נפש האדם, פירוש
קהלת לר’ שמואל בן יהודה אבן תיבון, מהדיר יעקב רובינסון, איגוד, 610 עמודים
15.  דרשות
משנות הזעם, ב’ חלקים [אש קודש], ההדיר: דניאל רייזר
ביאליק
1.
ספר הכוזרי,
תרגום מיכאל שורץ, 422 עמודים
2.
אברהם גרוסמן,
תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, 559 עמודים
3.
ירון צור, גבירים
ויהודים אחרים במזרח התיכון העות’מאני 1750-1830
4.
יעקב בלידשטיין,
‘ובהם נהגה’ – עיונים בהלכות תלמוד תורה לרמב”ם
5.
התפילה בישראל:
היבטים חדשים, בעריכת אורי ארליך
6.
מדרשי גאולה,
בעריכת יהודה אבן שמואל, עם מבוא מאת עודד עיר שי
כרמל
1.
עמנואל אטקס, לשם
שמים: חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם, 466 עמודים
מגיד-
אופק
1.
חיים סולוביצ’יק,
יינם, סחר ביינם של גויים על גלגולה של הלכה בעולם המעשה, 232 עמודים [מהדורה שניה
עם הוספות]
2.
תוספות ר”י
הזקן ותלמידיו, ג, אופק
3.
חידושין על התורה
לרבינו תם ובית מדרשו, אופק, 121+תקפט עמודים
4.
Rabbi J. D. Bleich, Contemporary Halakhic Problems, Volume VII, 524 pp.
5.
Rabbi Joseph B. Soloveitchik, Halakhic Morality, Essays on Ethics and Masorah,
237 pp.
6.
Rabbi Aron Lichtenstein, By his Light Character and Value in the service of God,
252 pp.
כנרת-דביר
1.
ספר האגדה
2.
יעקב נגן, נשמת
המשנה, קריאה ספרותית וחיפוש משמעות, דביר, 462 עמודים
3.
דוד
רוטמן, דרקונים, שדים ומחוזות קסומים, על
המפולא בסיפור העברי בימי הביניים, 575 עמודים
4.
שלו’ ירושלמי,
יוסי אליטוב ואריה אלריך, ברגע האמת, הרבי מלובביץ’ והדיאלוג הביטחוני מדיני עם
מקבלי החלטות בישראל, 476 עמודים
5.
יונתן
סרנה,
לינקולן והיהודים, 288 עמודים
מכון שכטר – JTS
1.
חברה יהודית
ים-תיכונית בשלהי ימי הביניים לאור גניזת קהיר, אברהם דוד
2.
מדרש קהלת רבה א- ו, בעריכת מנחם הירשמן, קנ+363 עמודים
ספריית הילל בן
חיים
1.
יהודי ביטי,
הפילוסוף המקובל, עיונים בספר קול הנבואה, ספריית הילל בן חיים, 300 עמודים
2.
יהודית וייס,
משיח נוצרי קבלי ברנסנס, גיום פוסטל וספר הזוהר, ספריית הילל בן חיים, 355 עמודים
3.
יוסף שטרן, החומר
וצורה במורה נבוכים לרמב”ם
4.
ורד טוהר, חיבור
המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי”ד)
מרכז זלמן שזר
1.
בין בבל לארץ
ישראל, שי לישעיהו גפני, שזר, 500 עמודים
2.
סדריק כהן סקליל,
דון יצחק אברבנאל, שזר, 286 עמודים
3.
רוני באר-מרקס, על חומת הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה, 350 עמודים
4.
תמונת עבר, שי לירחמיאל כהן, בעריכת עזרא מנדלסון, 423 עמודים
5.
חב”ד היסטוריה, הגות ודימוי, בעריכת גדי שגיב יונתן מאיר
6.
שמואל פיינר, עת חדשה יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 583
עמודים
7.
אהרן אופנהיימר, על נהרות בבל: סוגית בתולדות בבל התלמודית
8.
אורית רמון, מהר”ל באור חדש, זהות יהודית בסדר עולם
משתנה, 288 עמודים
9.
סנג’יי
סוברהמניים, שלוש דרכים להיות זר
10.  דברה
קפלן, שטרסבורג, יהודים נוצרים רפורמציה
מכללת הרצוג
1.
נטועים כ [חומר
חשוב], 283 עמודים
2.
יונתן גרוסמן,
מגילת רות גשרים וגבולות, הרצוג, 414 עמודים
3.
דב שוורץ, דילוג
אל האור [מושגי יסוד בהגהות חב”ד], 353 עמודים
4.
ר’ דוד פוקס,
לנטוע שמים
ראובן מס
1.
רחל רייך, מעשה
פילגש בגבעה, ניתוח ספרותי, ראובן מס, 200 עמודים
2.
משה בר אשר,
לשוננו רנה, עיוני תפילות בלשון ובסגנון בתכנים בנוסחות ובמנהגים, 382 עמודים
3.
ישראל נתנאל
רובין, מה שאלוקים לא יכול,
בר אילן
1.
אריאל רוט, כיצד
לקרוא את ספרות חב”ד, 300 עמודים
2.
דרכי דניאל,
מחקרים במדעי היהדות לכבוד הרב פרופסור דניאל שפרבר, בעריכת אדם פרזיגר, 992
עמודים
3.
איתי מרינברג-מיליקובסקי,
לא ידענו מה היה לו: ספרות ומשמעות באגדה התלמודית, 236 עמודים
4.
בד”ד 31
5.
סידרא לא
6.
דעת 82
7.
דעת 83
8.
צבי שטיינפלד,
הוריות, מחקרים במשנה ובתלמודים,  572
עמודים
9.
פירוש קדמון על
מורה נבוכים, 556 עמודים
10.
אוריאל סימון,
אזן מלין תבחן [מהדורה שניה], מחקרים בדרכו הפרשנית של ר’ אברהם אבן  עזרא, 568 עמודים
11.
צבי קדרי, מילון
העברית המקראית [הדפסה שלישית]
12.
A Dictionary of
Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period
[מהדורה שלישית]
ידיעות ספרים
1.
ר’ יצחק אייזיק
הלוי הרצוג, המוסדות העיקרים של המשפט העברי, ב’ חלקים,
2.
נמרוד זינגר, בעל
שם והרופא, רפואה ומאגיה בקרב יהודי בראשת העת החדשה
3.
ר’ לוי יצחק
מברדיצ’ב, בעריכת צבי מרק
4.
יואל בן נון
ושאול ברוכי, מקראות עיון רב תחומי בתורה, יתרו
רסלינג
1.
נעמי פריש, אתרוג
הלב מסה על ארבעת המינים, 257 עמודים
2.
יעקב אזואלוס,
תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, 222 עמודים
3.
מורן הכהן, מחקר
הקבלה בישראל, היסטוריוגרפיה אידיאלוגיה ומאבק על הון תרבותי, 315 עמודים
אוניברסיטת תל אביב:
1.
אופיר מינץ־מנור,
הפיוט הקדום,
2.
תומר פרסיקו מדיטציה
יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו, תומר פרסיקו
3.
מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו
האקדמיה ללשון העברית
1.
תלמוד ירושלמי, קונטרס תיקונים מורחב
2.
תלמוד ירושלמי, מפעל המילון ההיסטורי, הדפסת שלישית עם קו’
תיקונים מורחב
3.
ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן
ג’נאח, דוד טנא
4.
שמעון שרביט,
תורת ההגה של לשון חכמים

 




Some Highlights of the Mossad HaRav Kook Sale of 2017

Some Highlights of the Mossad HaRav Kook Sale of 2017
By Eliezer Brodt
For over thirty years, starting on Isru Chag of Pesach, Mossad HaRav Kook publishing house has made a big sale on all of their publications, dropping prices considerably (some books are marked as low as 65% off). Each year they print around twenty new titles. They also reprint some of their older, out of print titles. Some years important works are printed; others not as much. This year they have printed some valuable works, as they did last year. See here and here for a review of previous year’s titles.
If you’re interested in a PDF of their complete catalog, email me at eliezerbrodt@gmail.com
As in previous years, I am offering a service, for a small fee, to help one purchase seforim from this sale. The sale’s last day is Tuesday. For more information about this, email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com. Part of the proceeds will be going to support the efforts of the Seforim Blog.
What follows is a list and brief description of some of their newest titles.
1.      הלכות פסוקות השלם, ב’ כרכים, על פי כת”י ששון עם מקבילות מקורות הערות ושינויי נוסחאות, מהדיר: יהונתן עץ חיים.
This is a critical edition of this Geonic work. A few years back, the editor, Yonason Etz Chaim put out a volume of the Geniza fragments of this work (also printed by Mossad HaRav Kook).
2.      ביאור הגר”א לנ”ך, שיר השירים, ב, ע”י רבי דוד כהן ור’ משה רביץ
 This is the long-awaited volume two of the Gr”a on Shir Hashirim, heavily annotated by R’ Dovid Cohen.
3.      עיון תפילה, לר’ יעקב צבי מקלנבורג בעל ה’כתב והקבלה’, מהדיר ר’ משה צוריאל
This is a new edition of the beautiful work on Siddur from the Kesav V’Hakabalah, which has not been available for a while.
4.      על התפילה, ר’ דוד צבי הופמן, מאמרים על תהפילה ובית הכנסת שתורגמו ונערכו מהרצאותיו ע”י ר’ יהושע ענבל, קסה עמודים
 This is a small work based on R’ Dovid Tzvi Hoffman’s lectures on Tefilah (translated from German). Of course, being that it’s from R’ Hoffman it’s important to own.
5.      העיקר חסר, ר’ צבי רון, אוצר פירושים על החסרות ויתרות בתנ”ך, תקעד עמודים
This is a large collection from a wide range of sources on the interesting topic of Chasairos V’yeseiros in Tanach.
6.      קונטרס קידוש השם, ר’ ירוחם יהודה ליב פרלמן, הגדול ממינסק, על סדר הרמב”ם הל’ יסודי התורה, עם מראה מקומות, ביאורים ומפתחות ע”י ר’ הלל דוצי’ן, רנד עמודים.
This is an annotated edition of the small work of the Minsker Godol on Kiddush Hashem. For the back story behind why this work was written, see the following passage from R’ Meir Halperin’s classic and extraordinary biography, Hagodol MiMinsk.





7.      וזאת התורה, ר’ דר’, חיים טלבי, מנהגי קריאת התורה בעדות ישראל, 640 עמודים
This is an extremely useful and well organized work, based on the author’s PhD dissertation, dealing with many aspects of K’reiyas Hatorah before, during and after, such as Hagbah, the amount of Aliyos called, standing, selling of Aliyos and Shenayim Mikrah V’echad Targum.
8.      מבית לפרוכת, ר’ אברהם סתיו, פשט, עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים.
9.      עולם הקרבנות, ר’ צבי אינפלד, ניתוח מעמיק ומקיף עניין הקרבנות.
10.  משפטיך תהום רבה, תגובות הגותיות אורתודוקסיות לשואה, עורכים: גרשון גרינברג אסף ידידיה, 355 עמודים.
This is a very useful collection of fifteen essays of Orthodox Theological Responses to the Holocaust. In 2007, Oxford University Press printed a book in English titled Wrestling with God: Jewish Theological Responses during and after the Holocaust edited by Steven T. Katz, Shlomo Biderman, and Gershon Greenberg (689 pp.). The Oxford volume includes almost of all the essays that appear in this new volume and a few additional important orthodox responses not found in this new Hebrew volume. Its rather strange that there is no mention of the Oxford volume in the various introductions and notes, even though Gershon Greenberg, one of the editors of the Hebrew volume was also one of the editors of the English volume. Moreover, in the Hebrew edition, Greenberg  never cites the Oxford volume; only his essays about each response.
I would just like to add one source to the bibliography about the essays of R’ Kalonymos Shapiro from his Eish Kodesh. Recently, Dr. Daniel Reiser published a beautiful facsimile edition of R’ Kalonymos’ autograph manuscript of this classic  work alongside an annotated transcript. (TOC available upon request).
11.  מאמרי טוביה, רשימות ומאמרים לר’ טוביה פרשל, א-ב.

Just a few years ago, the great Talmid Chacham, writer and bibliographer (and much more), R’ Tovia Preschel, was niftar at the age of 91. R’ Preschel authored thousands of articles on an incredibly wide range of topics, in a vast array of journals and newspapers both in Hebrew and English. For a nice, brief obituary about him from Professor Leiman, see here. Upon his passing, his daughter, Dr. Pearl Herzog, immediately started collecting all of his material in order to make it available for people to learn from. Already by the Shloshim a small work of his articles was released. A bit later, she opened a web site devoted to his essays. This website is constantly updated with essays. It’s incredible to see this man’s range of knowledge (well before the recent era of computer search engines). A few months ago, Mossad HaRav Kook released volume one (424 pp.) containing some of his essays, and right before Pesach volume two was released (482 pp.) This is an extremely special treasure trove of essays and articles on a broad variety of topics. It includes essays related to Halacha, Minhag, bibliography, Pisgamim, history of Gedolim, book reviews, travels and personal encounters and essays about great people he knew or met (e.g.: R’ Chaim Heller, R’ Abramsky, R’ Shlomo Yosef Zevin, R’ Meshulem Roth, R’ Reuven Margolis, Professor Saul Lieberman). Each volume leaves you thirsting for more. At least another two volumes are in preparation by his daughter, Dr. Pearl Herzog. I wish her much Hatzlacha in this great service for readers of all kinds all over the world. Here is a table of contents of the two volumes.
Vol. I:
Vol  II: