Towards a Bibliography of Coronavirus-related Articles & Seforim written in the past month (updated)

Black Weddings and others Segulot

By Eliezer Brodt

Introduction

When the lockdown began in Israel a few weeks ago, a friend of mine e-mailed me an article about plagues he was about to complete, asking if I had anything to add. Upon checking my collections of material, I found I had nothing special marked down in my indexes about the topic. At the time I had no plans of writing anything about it. However, a few weeks later, when I started preparing my e-mail of reading material which I send out a few times a year, I saw that I indeed had several articles related to different aspects of the current Coronavirus pandemic, articles which I had either received or collected from various sources. By that time, I myself was deep into writing an article on R’ Akiva Eiger and the 1831 Cholera outbreak (which I hope to complete shortly IYH).

I had originally planned on including an appendix to that article with some of the material published in the past few weeks. I then decided to just make it into its own blog post, which was published last week. I was not attempting to put up everything I saw or collected on this topic – there is just so much out there! Normally, I do not update such a post so early on, however this time I decided to make an exception. I would like to thank all those that sent me material and links, I hope people will continue to do so.[1]

In my first version of the bibliography I included about twenty-five booklets and articles. This new Version has more than double, listing over fifty items, plus new links and information on the subject.

The purpose of the post is to collect a wide range of material, covering many different aspects of the Coronavirus pandemic and making it available for people to learn from. I am not necessarily endorsing the various pieces or links mentioned.

I also included Two new Appendices. One related to a famous old segulah, the so-called ‘Black Wedding’. Another one relates to a Segulah of R. Shimshon of Ostropoli. (See also Footnotes 2 & 7).

Many of us have been under some sort of lockdown for over a month – some of us for less, some for more. However, this has not silenced the ‘voice of the Torah’; all kinds of Shiurim & classes on a wide range of topics have been made available via various methods. Otzar Hachochmah has made their database available free of charge as have the Bar Ilan Responsa Project and Project Kotar. Others have chosen to spread Torah by putting digital pen to Digital paper.

The truth is, like almost every other topic, it’s hard come up with something new; plagues and the like have occurred numerous times throughout our long history.

The famous bibliographer Avraham Ya’ari already devoted a chapter of a book of his to listing some of the Seforim which were written during plagues.[2]

One thing of note is that in contrast to the past, the speed which material is coming out in typeset, PDF form etc, is simple remarkable. Many of these booklets are being updated with new material every few days making it even more difficult to keep track; some of these booklets have been updated over five times!

I believe there has never been a time when so much material on a specific topic has been flowing at such speeds. This is due to the new age of technology and new information becomes available so fast. One suggestion I would make is based on the Rambam who wrote:

וממה שראוי שתדעהו, שהאדם אין ראוי לו לדבר ולדרוש באזני העם עד שיחזור מה שרצונו לדבר פעם ושנים ושלש וארבע, וישנה אותו היטב, ואחר כך ידבר, וכן אמרו עליהם השלום, והביאו ראיה מלשון הכתוב: “אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה”, ואחר כך “ויאמר לאדם”. זה נאמר על מה שצריך לאדם לדבר בו בפיו. ואולם מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר, ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים אילו יתכן זה; וזה האיש שלא עשה דבר מזה, אבל כתב אלו הענינים הנכבדים בטופס, ולא ראה לכתבם תחלה ולתקנם, מפני שהיה דברו אצלו בלי ספק בענין שלא היה צריך לחזור עליו, ומסרו ביד איש שישוט בם בכל עיר ובכל מדינה, והאפיל בם לבות בני אדם, שלח חושך ויחשיך ,איגרות הרמב”ם, מהדורת ר’ יצחק שילת, איגרות השמד, עמ’ לג-לד

He wrote this long before the printing press! I would say how much more so in our times, with computers and the world wide web, and the speed with which our words are disseminated; one should be even more careful as to what they say, and especially what they print, and realize it has lasting effects, not only now but in many years to come.

During each of these times in the past, many discussions related to aspects of plagues and epidemics arose.[3] The sources range from descriptions of the situation, discussions of what one should do, i.e. stay put or run,[4] tefilot[5] and/or segulot,[6] Hashkafah discussions,[7] to Halachik rulings regarding observing various Halachos.[8]

Right before Pesach, Machon Yerushalayim released a 300-pp. digital work collecting hundreds of such sources (item #20).

In the most recent issue of the journal Ha-Ma’ayan (#233) released this past month my good friend R’ Moshe Dovid Chechik wrote an article titled “The Prohibition or the Obligation to Flee the city during an Epidemic” (item #18). Since, others have written about it [see below (#4&5)]. [Here is a link to a recent Shiur on this topic from Rabbi Dr. Dovid Katz on the subject].

Much has been written about R’ Akiva Eiger and the 1831 Cholera outbreak (see below – R’ Eli Fisher and Dr. Eddie Reichman’s articles items 1,2 and 20). [See also Rabbi Pinni Dunner here].

This week, I received an excellent work from Rabbi Guttman all about the 1831 Cholera outbreak (item #24) [available upon request]. I too am working on an article on the topic and hope to complete it IYH within the next few days.

This terrible time has already seen many Teshuvot written, in regard to Pesach, Sefirah, and Minyanim. Especially of note is the vast amount written and that will continue to be written about davening with a Minyan (see below #34, and item # 35 and many others below, see also R’ Avishay Elbaum’s recent post [here]).

See below (Appendix five for a Teshuvah I came across recently, about a wedding with less than 10 people for a minyan, published in Russia in 1928 in the Journal Yagdil Torah edited by Rav Zevin and R’ Abramsky.

Databases – Blogs

There are also some online databases of material devoted specifically to the current Coronavirus pandemic. Kol Corona (here) is an excellent collection of material related to the Halachic aspects of Coronavirus pandemic, with many links.

Another is a database with links of material for a comparative study of Responses in Judaism, Islam and Christianity.

The Lehrhaus Blog also has many valuable articles related to the Coronavirus pandemic (see this link), as does the Torah Musing blog (see this link).

Worth mentioning is the online Newspaper-Journal Called Zarich Iyun: Charedi Thoughts and Ideas. Most of its articles are in Hebrew (below # 45-48). However, some of its Coronavirus pandemic related articles have been translated into English (see below #13-16). Some of the articles (especially # 48) have generated numerous comments as, one can see from the links. Related to some of this is Rav Michael Abraham’s article, available here, which also generated numerous comments.

Each week, Rabbi Y. Sprung of the The Beit Medrash Govoha for Medical Halacha (affiliated with Technion Medical School and under the leadership of Rav Asher Weiss) releases an article (in Hebrew and English) relating to the parsha and medicine. The past few weeks (from Ki Sisa) have related to coronavirus. See this link for these articles.

All of the items mentioned in the Bibliography bellow are available from me free of charge – just E mail me at eliezerbrodt@gmail.com

English

1. Rabbi Eli Fischer, Rov in a Time of Cholera (here)

2. Dr. Eddie Reichman, From Cholera to Coronavirus: Recurring Pandemics, Recurring Rabbinic Responses (here)

3. Dr. Eddie Reichman, Incensed by Coronavirus: Prayer and Ketoret in Times of Epidemic (here)

4. Rabbi Gil Student, Talmudic Advice on Epidemics (here)

5. Dr. Tamara Morsel-Eisenberg, “Is It Permitted to Flee the City?” (here)

6. Rokhl Kafrissen, Plague Weddings (here)

7. Dr. Jeremy Brown, A Long-Forgotten Jewish Remedy for the Coronavirus Outbreak (here)

8. Rabbi Shlomo Zuckier, Making Seder out of the Zoom Controversy (here)

9. Rabbi Shlomo Brody, Does Jewish Law Oblige Doctors to Risk Their Own Health to Heal the Sick? (here)

10. The Layman’s Guide to the laws of Mourning, By R’ Holzer, Based on the Rulings of Rav Asher Weiss

11. Rabbi Prof. Avraham Steinberg, The Corona Virus Pandemic 2019-20- Historical Medical and Halakhic Perspectives, (41 pp.)

12. Rabbi Michael Broyde, An Introduction to Pandemic Jewish Law, Responsa of Rabbi Hershel Schacter and Rabbi Asher Weiss (here)

13. Rabbi Yehoshua Pfeffer, Coronavirus: The Charedi Response (here)

14. Rabbi Reuven Leuchter, COVID-19: A view From Above (here)

15. Rabbi Eli Stern, Coping without Community (here)

16. Rabbi Moshe Farkash,COVID19: A community in Crisis (here)

17. Professor Shaul Magid, COVID-19, Haredi Jewry, And Magical Thinking (here)

Hebrew

1.  משה דוד צ’צ’יק, האיסור או החובה לברוח מן העיר בשעת המגפה [כאן]
2. ר’ מנחם מענדל רוזנפלד, זמן מגיפה: הורים ילדים ומפחדים [כאן]
3. ר’ דוד אברהם, נאמנו מאד, עדויות גדולי ישראל על הליכותיהם ומנהגיהם בימי חולי ומגיפה, אשר נאספו ונלקטו מתוך כתביהם וחיבוריהם, מכון ירושלים [ספר שלם, 300 עמודים]
4. שמירת הסופר להינצל מחולי ומגפה מתורת החתם סופר [ספר שלם, קמא עמודים + חלק חדש של עוד 35 עמודים]
5. ר’ שמואל ויטל, סדר משמרה לזמן המגפה, מכתב יד, בההדרת ר’ ישראל זאב גוטמאן
6. אדם ישר, סגולות ותפילות לזמן המגפה, שחיבר ר’ יצחק אייזיק סאפרין מקאמרנא, בעל היכל הברכה [מהודרה חדשה], מא עמודים
7. ר’ ישראל זאב גוטמאן, קונטרס טללי נוחם, כולל מכתב אגרות שפירין
8. קונטרס תפילות מיוחדת למניעת מגיפת הקורונה, כבקשת… המקובל רבי בניהו שמואלי שליט”א, 40 עמודים [וגם קמיע למניעת המגיפה]
9. הרב זלזניק, לוח ההלכות ומנהגים לחודש אייר, מיוחדת עם הלכות הנוגעות למגיפת הקורונה, 17 עמודים
10. אוסף של 35 תשובות של הרב צבי שכטר שליט”א [בעברית וחלקם גם באנגלית]
11. פסקי קורונה מאת הרב צבי שכטר שליט”א [51 עמודים]
12. מנחת אשר, לקט שיעורים תשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה מאת הרב אשר וייס שליט”א [100 עמודים]
13. מנחת אשר, לקט שיעורים תשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה מאת הרב אשר וייס שליט”א, מהדורה תניינא, [172 עמודים]
14. הרב פרופ’ אברהם שטינברג, מגפת הקורונה התש”פ, היבטים היסטוריים, רפואיים והלכתיים, 30 עמודים
15. ווי העמודים וחשוקיהם, ליקוט משעורי וחידוש ר’ יצחק זילברשטיין, קנו עמודים
16. ר’ שלמה אבינר, קונטרס כתר יתנו לך, קורונה בהשקפה ובהלכה
17. קונטרס פסקי הלכות, בשאלות שהזמן גרמן, מתוך כתבי ר’ אברהם יחיאל סגל דויטש
18. ר’ צבי רייזמן, ‘צירוף למנין תפילה בציבור וברכת כהנים ב’בידוד בקורונה’
19. ר’ יששכר אייכארן, פי כהן, בענין אם העומדין בשתי רשיות ורואין אלו את אלו מצטרפין למנין עשרה, 35 עמודים
20. ר’ משה מרדכי קארפ, בדין צירוף לדבר שבקדושה ע”י חבורות ויחידים הרואין זא”ז ומניני המרפסות, 15 עמודים
21. אליעזר יהודה בראדט, סגולת ברכת לבנה, [כאן]
22. ר’ אברהם מימון, קונטרס בדד ישב, נח עמודים
23. גליון עיטורי מרדכי, הלכות למגיפת הקורונה ע”י הרב מרדכי יעקב מאיר, 23 עמודים
24. ר’ נהוראי אוחנה, הקורונה בהלכה, מהדורה חמישית, 123 עמודים
25. ר’ יצחק לובינשטיין, המגיפה בתורה, 72 עמודים
26. ר’ אברהם דרברמדיקר, קונטרס הקורונה, 23 עמודים
27. קונטרס הסתר פנים, [חמישה שערים: שער חולי, שער בידוד, שער מגפה, שער חיים ושער בשורה טובה], 93 עמודים
28. ר’ יהושע פפר, חרדים מהקורונה [כאן]
29. ר’ ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט על [כאן]
30. ר’ אלי שטרן, מי אנחנו ללא הקהילה? [כאן]
31. ר’ משה פרקש, לעמוד על נפשנו [כאן]
32. לקט מקורות ‘שומר מצוה לא ידע דבר רע’
33. מעלת אמירת פרשת הקטרות להינצל ממגפה [מכון תורת הקרבנות], 16 עמודים
34. קובץ תורני מה טובו אהליך יעקב, גליון י [כל הקובץ] [585 עמודים] [עניני פסח וקורונה]
35. קישור לאוסף מאמרים על חג הפסח והמגיפות בהיסטוריה, בספרות בפיוט ובהגות. המאמרים פרי עטם של חברי וחברות סגל הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן [כאן]
36. לשונות של גאולה, אסופת שירה וספרות, 37 עמודים
37. קובץ עץ חיים גליון לג [יש כמה מאמרים על קורונה]
38. ירחון האוצר # 40 [יש כמה מאמרים על קורונה]

 

 

[1] Thanks to Nathan Hirsch from the NLI for sending me a few items which I did not see or did not have digital versions of.
[2] Mechkaray Sefer, pp. 90-99. See also Marvin Heller, Further Studies in the making of the early Hebrew Book, pp.79-90. See these recent posts here & here.

One of works mentioned by Ya’ari is R’ Chaim of Friedberg’s (the brother of the Maharal), beautiful work Sefer HaChaim (first printed in 1593) which, as he states in his introduction, he wrote during a plague in 1578. Less known (and not mentioned by Ya’ari) is that his earlier work Igerret Hatiyul was also written during an earlier Plague, in 1569. [For more information about these works see Eric Zimmer, The Fiery Embers of the Scholars, (heb.), pp. 177-219].

One bibliographical note about the Sefer HaChaim is the Haskamah of the Apta Rav who writes in the 1817 reprint:

…כל דיבור ודיבור מרגינותי’ תחותיה וברוח הקודש נאמרה

Recently the first draft of the Sefer HaChaim was printed in Yerushaseinu 10 (2019), pp. 19-55.

See note 7 for additional comments on Yaari’s article.
[3]See for example about one in Italy 1630-1631: R’ Yehudah Aryeh Modena, The Autobiography of a Seventeenth Century Venetian Rabbi, pp. 134-136; Sefer Olam Hafukh, a History of the Plague in Padua in the Year 1631, by Abraham Catalano, Kovetz Al Yad 4 (XIV) (1946), pp. 65-101 (printed by Cecil Roth). See Appendix Three about another plague in Italy in 1656.

For a description of one in 1866 see Y. Kotik, Ma SheRuetee, Edited by David Assaf, pp.349-354 (PDF available upon request).
[4] See Asher Ziv, HaRama, pp. 112-116.

See also, R’ Raphael Mordechai Malchi, Medical Essays, (ed. M. Benayahu), pp, 139-140. See also his Grandson, R’ David De Silva, Pri Megaddim, [Zohar Amar, Ed.], pp. 71-74.
[5] Two weeks, ago Rabbi Guttman released online, a PDF of a manuscript of R’ Shmuel Vital of Seder Tefilos based on Kabbalah, to say during such times (item #22). See also item # 23 & 25. See also #3, Dr. Eddie Reichman’s article on the topic.
[6] About Fasting, see Omer Ahituv, Fasting in Ashkenaz at the Beginning of the Seventeenth Century, MA thesis, Tel Aviv University 2019, (Heb.) pp. 70-74.

For other Segulot, see the various collections listed below. See also Appendix One about ‘Black Weddings’ and items # 6 &7.
[7] See Appendix Four, for an important chapter from the Mabit’s incredible work Beis Elokiym, related to plagues in Hashkafah. The Mabit was writing about this based on experience as he lived through a few plagues himself and even authored a small work during one such plague called Igrot Derech Hashem, first printed in 1553. [Interestingly enough this work too is lacking from Ya’ari above cited chapter]. See Meir Benayahu, Yosef Bechiri, pp. 28-30,121-122. See also Ibid, p.131 about the story behind the writing of the Igrot Derech Hashem.

In an autobiography of The Mabit’s son the Maharit we find him describing some of these plagues (and others):

שנת השל”ג היתה מגפה בעיר והלך הרב אבא מארי ז”ל עמי לבוק”ע ובתחלתה נח נפשיה של הרב מהר”ר יצחק אשכנזי ז”ל מפני הרעה נאסף הצדיק. ובסוף המגפה נפל ממנו רב רב עתה הרף ידך הרב מהר”ר דוד ן’ זמרא ז”ל [שלם א (תשל”ד), עמ’ 215].

השל”ט באלול בבירייא הוכתי במגפה ובאתי בשערי שאול לולי אלקי’ אבי בעזרי בזכות א”מ והתענה עלי כל ח’ ימים ובחסדו העלה ארוכה לי [שם עמ’ 217].

השמ”ז ירדתי למצרים… בברחי מפני אימת המגיפה… [שם, עמ’ 219].

השנ”ה שנת השמיטה גלינו מאימת המגיפה בפורים לטבריא ובפסח לירושלים עיר הקדש… ושם חיברתי קונטריסין צרות הבית… [שם, עמ’ 221].

השס”ב ברחנו מחמת המגיפה כשמנה חדשים לבוקיעה… [שם, עמ’ 222].

In this autobiography we learn about an additional work written during a plague, by the Maharit. Now Yaari writes:

ר’ יוסף ב”ר משה מטראני ברח בשנת שנד מפני מגיפה מצפת… ושם חיבר את ספרו ‘דרך הקודש‘ על צורת בית המקדש שנדפס רק בשנת תע בקושטאדינא יחד עם הספר מגיד בראשית…”.

Yaari then quotes a passage from the Maharit at the end of the Derech Hakodesh where he describes writing this work during a plague. This complete passage from Ya’ari was quoted in a recent article in HaMevasser on the subject of seforim written during plagues without attribution. However, this information is incorrect. The Sefer that the Maharit wrote during the plague in 1595 was called Tzurot Habayis (as the Maharit wrote in the above passage). R’ Chayim Alfandri saw a manuscript copy of this work (as he writes in his introduction) and when he wrote his sefer Derech Hakodesh on the same subject he quoted numerous passages from it. However, the actual sefer by the Maharit was never printed. In 2007 Machon Zichron Aharon reprinted the Derech Hakodesh with numerous footnotes and indexes. On page 270 they list the numerous times the Maharit’s Tzurot Habayis is quoted (along with other manuscript works by Maharit that R”C Alfandri used).
[8] See the very special work by H.J. Zimmels, Magicians, Theologians and Doctors, pp. 99-110, 228-233 who has an excellent collection of material on this. See also the excellent work, Julius Preuss, Biblical and Talmudic Medicine, (translated by Fred Rosner), pp. 151-160; Herman Pollack, Jewish Folkways in Germanic lands (1648-1806) Studies in Aspects of Jewish Life, pp. 130-133, 304-305.

The Shvut Yaakov wrote in middle of a Teshuvah about money set aside for Pidyon Shivyoim, if one can use it instead for people suffering from a plague,:

אבל עכשיו בעו”ה שנתרבה עלינו עול הגלות ועלילות שקרי’ משונאינו שמעלילין עלינו כאלו הדבר בא ע”י ישראל דוקא וכשהיה הדבר בשנת תע”ג ברוב מקומות שהיו שמה מבני עמינו היה סוגרים רחוב היהודים באין יוצא ואין בא ממש ובדוחק ע”פ שתדלנו’ גדול שהניחו להביא להם צרכי מזונותיהם ובאיזה מקומות הוצרכו לילך ולחבות עצמן ביערים ומערות וישראל שהיו בדרך ועל פני השדה היו ממש מופקרים למות ואשרי מי שלא חמאן בצער ודוחק גדול כזה ואין לך שבי גדול מזו דגרע מכולהן דכולהן איתנהו ביה על כן אין צריך לפנים דמצוה זו הוי ממש פדיון שבוים ואפשר דגדול ממנו ולא הוי שינוי מדעת הנותן כי אין שעת הדחק גדול מזו (שבות יעקב, ב, סי’ פד).

[9] More sources for this can be found in H.J. Zimmels, Magicians, Theologians and Doctors, p. 233, footnote 141; David Assaf in his edition of Y. Kotik’s, Ma SheRuetee, p. 350 Hanna; Wegrzynek, Shvartze Khasene Black Weddings Among Polish Jews, Holy Dissent, 2011, pp. 55-68; Tzvi Friedhaber, Plague Marriages as Reflected in Hebrew Literature and the Hebrew Press, Dappim: Research In Literature 7 (1990), pp. 305-316; Kulmos 21, p. 26.
[10] On this work See A. Yaari, Shiluchei Eretz Yisroel, pp.96-97.
[11] Y. Kotik’s, Ma SheRuetee, p. 350.
[12] Nathaniel Deutsch, The Jewish Dark Continent: Life and Death in the Russian Pale of Settlement, p.233

Appendix One: Graveyard weddings of orphans

Recently (here, here and here) there has been some discussion about an old Segulah, performed by some towns during plagues, ; make a Wedding for Orphans in a graveyard.[9] One was even recently done in Bnei Brak (see here and here).

I would like to add some more sources to this segulah. One of the earliest sources quoted is R’ Moshe Reisher’s excellent work Sharei Yerushlayim, first printed in 1868.¹⁰ R’ Weiss, after quoting the Sharei Yerushlayim, writes:

[וגם אני שמעתי מזקני שער שעשו כן בשנת תרל”ג בפ”ב [שו”ת שיח יצחק, סי’ תצא

However, Y. Kotik, in his excellent memoir writes about a plague in 1866:

Due to the cholera epidemic, Jews resorted to all sorts of remedies; in other words: a crippled, mute virgin was married to a blind man. The wedding ceremony was held in the graveyard in the hope that they would produce a generation of righteous offspring…”.[11]

Another source from 1901 writes:

ראיתי להעלות על שלחן מלכים… על מה שנהו בסביבותנו בהרבה מקומות בעידן ריתחא ומחלת הח”ר ר”ל משיאין יתום ויתומה … ומעמידים החופה על בית הקברות ובעירנו בשנת תרנ”ג העמידו החופה סמוך שער גדר בית הקברות מבחוץ…. [ציוני שלום, יד שלום, עמ’ 154-155

While searching for something else I came across mention of this in an article in Hamelitz 1871 (Year Eleven, Issue 33, p.263)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

In the early 1900’s, the famous author and ethnographer who went by the pen-name S. Ansky started working on collecting and cataloging hundreds of details about every aspect of Jewish life in Europe. One of the ways he was planned on doing this was through a survey. The survey, in Yiddish, was a 200-page questionnaire with 2,087 questions about the Jewish life cycle. Sadly, he never got to finish the project. But each set of questions gives us a fascinating window into what Jewish life was like before World War I. In his introduction he set forth his goal:

“In order to revive traditional Jewish culture with all its customs, traditions, practices and beliefs, the team has put together a survey, hoping to reach everyone who remembers how people behaved in the past as well as in the present, in those places where Jewish life still continues in the old manner. When numerous responses to all the questions are collected, it will be possible to bring to life the entire structure of the traditional Jewish community, the Jewish family and communal life.”

In the wedding section[12] of the survey we find the following:

Do you know stories about weddings in cemeteries carried out as protections against misfortune? Does this occur only during a plague, or also in other cases, and if so which ones?

One last source related to this can be found in the Shut Maharsham (4:40)

ועד”ש לאשר נפרץ בעירו חולאת ילדים ר”ל ומורגל בין ההמון סגולה להעמיד חופה של יתום ויתומה בביה”ק וזה כמה שבועות עשו שם ביה”ק חדש שהקצוה לזה וגם כבר קברו שם כמה מתים ובנו סביבה מחיצות אבל לא נגמרו המחיצות עוד סביב רק ברוב המקומות כבר מקיף מחיצות.

והנה חתן היתום הוא כהן ונשאל מעכ”ת אם מותר להעמיד החופה בביה”ק תוך מקום המחיצות רחוק ד”א מהקברות עצמן. ורו”מ אסר מב’ טעמים מחשש הברכות על הבה”ק משום לועג לרש… אבל י“ל דוקא לזרוע ולנטוע שמרגילים רגל אדם משא“כ בנ“ד דהוי דבר מקריי פעם א‘ יש להקל וכיון דרוב מקום הפנוי אין בו קבר י“ל דכיון דל“ש בזה כל קבוע כמ“ש הר“ש מקינון ועי‘ ח“ד סי‘ ק“י א“כ תלינן ברובא להקל וגם הרי לדבר מצוה מותר לילך בשדה שנחרש בה קבר כמ“ש ביו“ד סי‘ שע“ב וה“נ הוי דבר מצוה להשקיט המיית המון העם ופחדם בעת ההוא:

Appendix Two: R’ Shimshon Ostropoler

I recently wrote an article about a book called The Rabbis Suitcase by Eli Friedwald. This book is based on Letters found in a suitcase buried in an attic, which contained over one thousand documents, as well as numerous letters from many Gedolim across the Globe. The correspondence belonged to two Litvish Rabonim in England who became dayanim on the Chief Rabbi’s Beis din during the years 1879-1905: Rabbi Yaakov Reinowitz (1818- 1893) and his son in law, Rabbi Sussman-Cohen (1841-1907). They included letters with the Netziv, R’ Yitzchok Elchonan Spektor, R’ Shmuel Salant, R’ Yehoshua Leib Diskin, R’ Yisroel Salanter, R’ Shmuel Mohilever and, R’ Eliezer Gordon, just to list a few names.

The author Eli Friedwald sent me a document found in a suitcase dated from 1754 which was headed as a segula of R. Shimshon Ostropoler.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

I reached out to Rabbi Bombach who has written and collected the existing material on R’ Shimshon who replied:

.אכן זו הסגולה נגד המגפה שהדפיס רבי פסח מזאלקווא בן אחותו של רבי שמשון בספרו זבח פסח (נדפס תפ”ג בערך) על סגולות ורפואות. ונדפסה בספרי ניצוצי שמשון פרשת מסעי, עם ביאור על פשר הדבר

Appendix Three

In a post from a few years back I wrote about R’ Yaakov Zahalon (1630-1693), a graduate of medical college in Rome, became a doctor at the age of twenty-six, and for several years, was also a Rav and Baal Darshan in Rome. He was famous for his important medical work, Otzar Ha-Hayyim. I also wrote a little about the work (see here).

He was very involved in the famous plague in the ghetto of Rome in 1656, which he describes at length in his work, Otzar Ha-Hayyim. Here is the very interesting passage about it which has relevance today.

Appendix Four Mabit

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Appendix Five Yagdil Torah:

The Segulah of Kiddush Levanah

By: Eliezer Brodt

The following is an excerpt from a forthcoming article of mine on when to say Kiddush Levanah. This is particularly timely, as this it deals with the segulah attributed to this tefiilah, and its possible connection to plagues.

סגולת ברכת הלבנה¹

בתחילת המאמר הבאתי דברי המגן אברהם בשם מגיד מישרים: “כ‘ המגיד, כשמקדשין הלבנה במוציא שבת תהיה הצלחה. וכשתתכסה ולא תוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח. דוק ותשכח“. והבאתי מה שכתב ר‘ חיים אלעזר שפירא:

ועיין במגן אברהם… ולמאן דלא קפיד, ובפרט אם על ידי אונס שנתכסה הלבנה בעננים ולא נראתה כלל במוצאי שבת, וכדי שלא יהיה ח“ו איתרע מזליה כשיירא ויפחד ויחרד לבו מדברי המגיד… וסיים “דוק ותשכח“. נראה לי פשוט, להרואה שם בספר הקדוש ‘מגיד מישרים‘, דכל אלו הדברים רק לה‘בית יוסף‘ לבדו נאמרים, ולא לכל העולם, והיינו לפי שרש נשמתו, וה‘מגיד‘ נתהוה מלימוד משנתו. ועל כן אל תתפלאו מכמה דברים הנראים תמוהים ופליאים לעיני הקורא בצדק, כיון שנאמרו לו למרן ה‘בית יוסף‘ אליו לבדו… ועיין מה שכתב בכתבי האריז“ל, באיזהו מקומן, בזה הלשון: ‘דלא כמו שאמר המגיד להבית יוסף‘. היינו, כי להאריז“ל נאמרו הקבלה האמיתית לתיקון העולם, וזה שאמר ה‘מגיד‘ ל‘בית יוסף‘ רק ליחיד ולשעתו…²

אמנם ברשימות מסעו של ר‘ חיים אלעזר שפירא לירושלים מסופר:

ביום א‘ ו‘ אייר… הלכנו על המעקה במדור העליון לקידוש הלבנה… והגיד רבינו הקדוש אחר כך… ולא הרגיש שום אחד מאתנו להזכיר ולעורר על זה בשעת קידוש הלבנה שלא הגיע זמנה… אלא הכל בידי שמים בכדי שיגן עלינו המצוה לתוספת זכות לטובה להנצל מצוקה במצולות ים.. ושתגן עלינו זכות מצותה גם כן בשעת הסכנה ביום הזה…³

בספר חמדת ימים כתב:

“ומסורה בידנו מהקדמוני‘ כי מי שקידש הלבנה ביום שקידשה שוב לא ידאג מן הפורענות כירח יכון עולם באותו חדש וכן מובטח שאל יגזרו עליו מיתה באותו חדש וסימניך וירתך לא יאסף“.⁴

כוונתו לסיפור הידוע שהובא בכמה מקומות ומקורו מר‘ חיים בוכנר בספרו ‘אור חדש‘ שנדפס בשנת תל“א:

וקבלתי ממ“ו ש“ב האלוף החסיד מהור“ר משה מייזלש זצ“ל ה“ה מק“ק קראקא ובר סמכא הוה, שאם ירצה להנצל יבקש מהעכו“ם הרוצה להורגו שיניחנו לעשות מצוה אחת קודם ובעז“ה יוכל להנצל. וסיפר לי מעשה רב שאירע לאחד שפגע בעכו“ם בלילה ורצה העכו“ם להרגו, וראה שהלבנה זרחה, ובקש מהעכו“ם שיניחנו לעשות מצוה אחת שצונו הבורא יתברך קודם ואח“כ יעשה אתו עמו מה שלבו חפץ, והלבנה היתה בחידושה וקידשה בפניו בכוונה גדולה, ואח“כ רוצה למסור נפשו בשמחה על קדושת השם, ונעשה לו נס כשדלג וקפץ ג‘ פעמים כמנהג, נשאו רוח מאת העכו“ם ושוב לא ראו זה את זה וניצל ממנו. וגם שמעתי ממנו שמי שיקדש הלבנה מיום שיקדשה שוב לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך, כי שכרה כ“כ גדול כמ“ש חז“ל תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש די. ⁵

סגולה וסיפור זה הובא בקיצור אצל הרבה מחברים כמו ר‘ אליה שפירא בחיבורו ‘אליה זוטא‘ שנדפס תמ“ט⁶ ובחיבורו המפורסם שנדפס מאוחר יותר ‘אליה רבא‘.⁷ וכן כתבו ספרים שונים כמו קיצור של“ה,⁸ קסת יהונתן,⁹ באר היטב,¹⁰ דרך חיים,¹¹ ומשם במדרש תלפיות¹² וצידה לדרך.¹³

דברים דומים מצינו בחיבור ‘יוסף אומץ‘ שכתיבתו הסתיימה הרבה זמן לפני אור חדש:

ולגודל מעלת מצוה זו אמרתי אספרה כמו ששמעתי מפי מורי ורבי הגאון מהר“ר הירץ ז“ל אב“ד פה בשם הגאון מהר“ר אהרן אב“ד דק“ק פוזנא והמדינה ז“ל, כי ליסטים שבו ויבוזו איש אחד וקשרו אותו על הסוס להוליכו למקום חפצם, ויהי בהיותם בשדה בלילה ההוא ראה השבוי כי הלבנה זורחת, וביקש מהשבאי שיעמיד הסוס על עומדו למען יוכל לקדש הלבנה כמצות ה‘ אלוקינו, והשבאי שמע לקולו. ואז בעת אמירת הברכה נתקו מוסרותימו ממנו, עד כי ברח לו ואין רואה, ושב לביתו לשלום.¹⁴

כנראה שזה הרקע לשאלה שמצינו אצל ר‘ יעקב ריישר בשבות יעקב:

בחדש כסליו תע“ה כשבאתי לקבלת רבנות ק“ק וורמיישא היה חדש ימי מעונן וערפל שהיה א“א לראות הלבנה בחידושה ולקדשה ונשאלתי מאיזה ב“ב ששמעו מאיזה רב שגזר תענית על הציבור בשביל זה שלא היו יכולין לקיים מצות קדוש לבנה באותו חדש אם דבריו יש על מי שיסמכו מש“ס ופוסקים ראשונים.¹⁵

ומצאתי שר‘ משה חגיז כתב בספרו ‘צרור החיים‘: “הזהר בברכת הלבנה לברך אותה בזמנה בכל חודש, בפעם הראשונה שאתה רואה אותה בחידושה ואל תתעכב מלברך עליה בפרט במדינות הללו דעננים מצוים. ואפשר שאם תמתין עד הזמן שקבעו לה יעבור החדש ולא תוכל לברך. וכבר שמעתי שחודש אחד בק“ק פ“פ דמיין יע“א מחמת העננין עברו ולא קדשו בברכה וגזרו גדולי העיר תענית…¹⁶

יש לציין שרעיון זה הובא בספרי דרוש בסגנון אחרת לגמרי, כמו אצל ר‘ יהונתן אייבשיץ ב‘יערות דבש‘:

“וקידוש לבנה יוכיח, שזהירים במצוה זו יותר מכל מצות, הואיל ונדפס שיש בטחון שלא ימות באותו חדש…”.¹⁷

ויותר חריף מזה אצל ר‘ צבי הירש הורויץ, בנו של ההפלאה, בספרו ‘לחמי תודה‘:

“והנה פליאה נשגבה בעיני על כמה אנשים בדור הלז שאין נזהרין בכמה מצות שבתורה ומכ“ש בדברי סופרי‘ ובענין קידוש הלבנה מחזיקי‘ אותו מיד חדש בחדשו מטעם שנא‘ בו שהמקדש אותו בכוונה מובטח כל אותו החודש שלא ימות בו. והרי בקיום התורה כתב בי‘ כי הוא חייך ואורך ימיך ולהיפך בהעדר קיומה כתיב כמה עונשי‘ חמורים כמו כרת ומיתה בידי שמים וגם בדברי סופרי‘ אמרו כל העובר עליהם חייב מיתה. ולדעתי י“ל דרך הלצה לפרש מ“ש חז“ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותו בושה. דר“ל שהרי גוף תורת משה שבכתב ושבעל פה אורה גדול כפני חמה. ואעפ“כ נמצאי‘ כמה בני אדם בדור הלז שאין נזהרין בקיום תורת משה שאורו גדול כפני חמה ובקידוש פני לבנה דהיינו רק פני יהושע המה מחזיקי‘ אותו לקיים מידי חודש בחדשו. וז“ש אוי לאותו בושה, דר“ל שהרי בגוף קיום התורה כתיב בי‘ כי הוא חייך ואורך ימיך ולהיפך בביטולה נאמר כל עונשין בעולם וכמ“ש כל העובר על דברי סופרי‘ חייב מיתה… עי“ש.¹⁸

בספר הברית כתב:

כי מה שכתוב בכל סדורי תפלות ישראל אצל ברכת הלבנה בשם הקדמונים בזה הלשון: מי שקידש הלבנה מיום שקדשה לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך, והכל יתפלאו על מאמר קדמונינו הזה באמרם כי הנסיון היומי מעיד על ההפוך ועינינו הרואות כי כמה בני אדם קדשו את הלבנה ומתו באותו החודש, אמנה אשר אני אחזה לי בזה הוא כי יש כאן השמטת שתי תיבות וכן צריך להיות לא ידאג שימות באותו חודש בידי אדם מאותו יום ואילך, ור“ל לסטים מזויינים או שונאים ואויבים הקמים עליו ורוצים להרגו או אם במלחמה ירד וכדומה, כי סגולת מצוה זו להגין ולהציל מידי אדם בעל בחירה, אך לא ממיתה טבעית אם יומו יבא. והעד הנאמן לדברי אלה הוא הנוסח אשר קבעו הקדמונים בעצמם כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. ומודעת זאת כי פסוק זה נאמר על אלופי אדום אילי מואב וכל יושבי כנען, ומובן כי הכונה הוא על אויב ואורב בן אדם לא על מלאך המות כי לא תפול עליו אימה ופחד במשלחתו ובמלאכתו והלואי שהוא לא יפיל, וכבר זכרו חז“ל מעשה ביהודי אחד שניצל מרוצח שרצה להרגו ונמלט מידו על ידי שקידש הלבנה. והנה הפלא מזאת המצוה שתגין ותציל מבעל בחירה אשר דבר זה קשה יותר מלהגין ולהציל משאר סיבות רעות, וחביבים המצות שכל אחת יש לה סגולה טובה בפני עצמה, צדקה תציל ממות הטבעיי, וקדוש הלבנה תציל מאדם בעל בחירה, סוכה תציל מטלטול נע ונד וכן כלם...¹⁹

המהרש“ם העיר על זה: “ואין ראייתו מוכרחת דהסגולה מועיל על פי רוב, רק לפעמים החטא גורם וכדומה“.²⁰

יתכן שמקור בעל ‘אור חדש‘ והבאים אחריו היה על פי דברי המגיד מישרים ואם כן נראה איך ‘סגולה פשוטה‘ הפכה במהרה לדיון אצל ר‘ יעקב ריישר אם יש לגזור תענית על הציבור. וכך באמת מבואר מלשונו של ‘דרך החיים‘, שבעיניו הוא דבר אחד. כך הוא כותב: “טוב לקדש לבנה קודם צאתו לדרך והיא סגולה להנצל מכל סכנה והאחרונים הביאו מעשה מאחד שניצל מיד ליסטים… וקבלה בידינו שכל המקדש לבנה מובטח שלא ימות באותו חודש והמגיד משירים כתב סימן טוב כשהלבנה נראית במוצאי שבת… דוק ותשכח“.²¹

ככל כנראה זה הרקע על לשאלה שנשאל החתם סופר כפי שכותב (או“ח, א, סי‘ קב):

שלום וכ“ט לידידי הרב הגאון המופלג ומפורסם כמהו‘ שאול לאנדא נ“י אבדק“ק קראקא יע“א. יקרתו הגיעני יום עש“ק העבר, נידון מה שאירע בקהלתו בחדש כסליו נכסה הירח, ויען כי בעו“ה חולי הקאלרא שלט שם בעת ההיא וכבר אירע כן בחדש כסליו שנת תקצ“א ג“כ בשליטת החולי ההיא ולא טוב הי‘ אחריתו אז, ע“כ זחלו ורעדו ונצטערו הרבה בכיסוי הלבנה, ובליל ט“ו אחר חצי כ“ט י“ב תשצ“ג נראית קצת והרבה אנשים התחילו לברך ברכת החדש ולא עלתה בידם כי חזרה ונתכסה בעבים, ויען כי נצטערו ההמון מאוד על סימנא מילתא, וידוע כי הרופאים מזהירים מאד בזמן המגפה בכלל ובפרט בחולי הנ“ל שלא יצטערו ולא יתנו על לב שום דאגה, ע“כ התחכם פר“מ להשקיט לב הדואגים להורות להם כי עוד יש תקוה גם בליל ט“ז, וכן היה בליל ט“ז בהיר הי‘ בשחקים וברכו כמה מאות ברכת החדש ושמחו שמחה גדולה…, ונפשו היפה בשאלתו להודיעו דעתי הצעירה מה אומר בדבר זה.

והחתם סופר ענה:

ויעיין ברכות נ“ט [ע“ב] הרואה חמה בתקופתה וכו‘…, דבימות הגשמים כשמתכסה החמה ג‘ ימים מעננים כשמאירה אח“כ מברכים, וא“כ פשיטא שהי‘ ראוי לברך על הירח החדשה שלא נראה אורה החדש כלל שהי‘ מכוסה ושוב האירה הארץ מכבודה אמאי לא נברך אפילו בסוף החודש, ועכצ“ל מפני שאינו שמחה מפני מיעוט הלבנה, וא“כ יש לדון קצת בנידון שלפנינו שהיו העם שמחים לקראת בואה כי חושבים זה לסימן טוב ואולי יש באמת רפואה למחלה בקבלת פניה דהוה כקבלת פני השכינה וכתיב באור פני מלך חיים כמ“ש רמב“ן ר“פ וירא, ועכ“פ לא מסמנא מלתא טבא כשמתכסה שלא יכולים לברך עליה כעבד שבא למזוג כוס ושופך קיתון על פניו וככל אותות השמים דעכ“פ אית בהו סימנא אלא ישראל אל יחתו מהם כי הקדוש ברוך הוא מראה להם שישובו בתשובה ויבטלו גזירת המזל… וה“נ כן בכסוי הלבנה, א“כ לא יועיל מה שמקדשים אח“כ אם הוא חוץ לזמנו ומיגרע גרע שעי“ז לא ישובו, אך יען בזמן המגפה שהצער מסוכן להם ומשו“ה אין גוזרין בו תענית כמ“ש מג“א סי‘ תקע“ו סק“ב וגדולה מזה ברמ“א י“ד ססי‘ שע“ד, ומצינו שהיו חז“ל מסתירים בפני ע“ה אפילו שהי‘ להם למכשול עון משום סכנה עיין שבועות ט“ז ע“א בתוס‘ ד“ה אלא וכו‘, מכ“ש הכא השתא דאיכא למימר כהלכתא הורה כנ“ל, ולא יאונה לצדיק כל און לא תאונה אליו רעה ונגע לא יקרב באהלו ובאוהל בני קהלתו. ה‘ ירחם על כל עמו וירפאם ויחלימם כחפץ אוהבי ה‘ וה‘ עמנו“.²²

Highlights of the Mossad HaRav Kook Sale of 2020, New Rabbi Tovia Preschel volume

By Eliezer Brodt

For over thirty years, beginning on Isru Chag of Pesach, Mossad HaRav Kook publishing house has made a big sale on all of their publications, dropping prices considerably (some books are marked as low as 65% off). Each year they print around twenty new titles and introduce them at this time. They also reprint some of their older, out of print titles. Some years important works are printed; others not as much. See here, here and here for review’s, of previous year’s titles.

If you’re interested in a PDF of their complete catalog, email me at eliezerbrodt@gmail.com

As in previous years I am offering a service, for a small fee, to help one purchase seforim from this sale. For more information, email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com.

Part of the proceeds will be going to support the efforts of the Seforim Blog.

The last day of the sale is Friday, May 1.

What follows is a list of some of their newest titles.

ראשונים

1. סידור תורת חיים, ב‘ חלקים. סידור לימי החול, לשבתות ומעודים עם פירושי הראשונים על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מקורות והערות

2. יסוד מורה וסוד תורה לרבינו אבן עזרא

3. שפה ברורה לרבינו אבן עזרא

4. שיטה מקובצת בכורות

5. שיטה מקובצת ב“ק ג‘ חלקים

אחרונים

1. פסקי הגר“א השלם, הלכות שבת, מאת הרב יעקב טריביץ עם ביאורים מתוך מעשה רב ומשנה ברורה

2. ביאורי אגדות הגר“א על כמה אגדות

3. ר‘ אברהם יצחק הכהן קוק, שמונה קבצים, שני חלקים, מהדורת ר‘ משה צוריאל

4. ר‘ משולם ראטה, שו“ת קול מבשר, שני חלקים

5. ר‘ יוסף דוד הלוי סולוציצ‘יק, דרש דרש יוסף, שיעורים ודרשות על פרשות השבוע נכתבו ונערכו על ידי תלמידו ר‘ אבישי דוד

6. ר‘ שאול ישראלי, משפטי שאול – ארץ ומדינה

7. ר‘ ראובן מרגליות, מרגליות הים למסכת סנהדרין, מהדורה חדשה

8. ר‘ נריה ישעיהו, אורי וישעי, ב‘ חלקים, חקרי סוגיות בענייני שבת ויום טוב, 660+640 עמודים

9. ר‘ אהרן רבינוביץ, רינת התשובה, התשובה במבטם של חכמי ישראל בעלי התלמוד, ראשונים ואחרנים

10. ר‘ אהרן קינדרמן, משלי הקדמונים על פרשות התורה

11. הרב יהודה יודל ראזענבערג, אמרי דעת, ב‘ חלקים. שני חלקים דרושים והלכות. חלק ראשון יביע אומר – דרושים נפלאים על כל מועדים ושבתות מיוחסים ועל כל מאורעות המתרגשות לבוא בקהילות ישראל 360 עמודים. חלק שני – יחוה דעת – חידושי הלכות וחידושים בש“ס ובפוסקים. 708 עמודים [ניתן לקבל תוכן]

עינינים שונים

1. ר‘ ראובן רז, עיונים בכתביהם של בעלי המוסר

2. ד“ר יהושפט נבו, הקינות לאור המדרש עיון במקורות המדרשיים של הקינות

3. ר‘ טוביה פרשל, מאמרי טוביה, כרך ו. ראה התוכן למטה

4. ר‘ ראובן רז, שערים למערכת הקנינים

5. ר‘ משה מנחם שפירא, תפילה לעני – סדר יום כפור קטן, תפילת יום כפור קטן עם ביאורים ודברי חז”ל במדרשים ובתלמודים. 188 עמודים

6. ר‘ יהושע ליברמן, נושאי הש“ס, תמצית דברי כל התלמוד בבלי מחולק לפי נושא עיקרי משני ואגדתות

A few years back I wrote:

Just a few years ago, the great Talmid Chacham, writer and bibliographer (and much more), R’ Tovia Preschel, was niftar at the age of 91. R’ Preschel authored thousands of articles on an incredibly wide range of topics, in a vast array of journals and newspapers both in Hebrew and English. For a nice, brief obituary about him from Professor Leiman, see here. Upon his passing, his daughter, Dr. Pearl Herzog, immediately started collecting all of his material in order to make it available for people to learn from. Already by the Shloshim a small work of his articles was released. A bit later, she opened a web site devoted to his essays. This website is constantly updated with essays. It’s incredible to see this man’s range of knowledge (well before the recent era of computer search engines)… This is an extremely special treasure trove of essays and articles on a broad variety of topics. It includes essays related to Halacha, Minhag, bibliography, Pisgamim, history of Gedolim, book reviews, travels and personal encounters and essays about great people he knew or met (e.g.: R’ Chaim Heller, R’ Abramsky, R’ Shlomo Yosef Zevin, R’ Meshulem Roth, R’ Reuven Margolis, Professor Saul Lieberman). Each volume leaves you thirsting for more…

Here is the Table of contents for  Volume six! (link)

Towards a Bibliography of Coronavirus-related Articles & Seforim written in the past month
By Eliezer Brodt

 

Many of us have been under lockdown for over a month – some of us for less, some for more. However, this has not silenced the ‘voice of the Torah’; all kinds of Shiurim & classes on a wide range of topics have been made available via various methods. Otzar Hachochmah has made their database available free of charge as have others. Others have chosen to spread Torah by putting digital pen to Digital paper. 

The truth is, like almost every other topic, it’s hard come up with something truly new;  plagues and the like have occurred numerous times throughout our long history. 

The famous bibliographer Avraham Ya’ari devoted a chapter of a book of his to Seforim which were written during plagues.[1]

During each of these times many discussions related to aspects of plagues and epidemics arose.[2] The sources range from descriptions of the situation, discussions of what one should do, i.e. stay put or run,[3] tefilot[4] and/or segulot[5] to Halachik rulings regarding observing various Halachos.[6] Right before Pesach, Machon Yerushalayim released a 300 page, digital work collecting hundreds of such sources (item #8).

In the most recent issue of the journal Ha-Ma’ayan (#233) released this past month my good friend R’ Moshe Dovid Chechik wrote an article titled “The Prohibition or the Obligation to Flee the city during an Epidemic” (item #1). Since, others have written about it [see below (#4&5)]. 

Much has been written about R’ Akiva Eiger and the 1831 Cholera outbreak (see below – R’ Elli Fisher and Dr. Eddie Reichman’s articles items 1,2 and 9). [See also Rabbi Pinni Dunner here]. I too am working on an article on the topic and hope to complete it IYH within the next few days.

This terrible time has already seen many Teshuvot written, especially in regard to Pesach. See especially bellow #11-15. Much has been written and will continue to be written about davening with a Minyan (see below #15, see also R’ Avishay Elbaum’s recent post [here]).

See below (Appendix Three for a Teshuvah I came across recently, about a wedding with less than 10 people for a minyan, published in Russia in 1928 in the Journal Yagdil Torah edited by Rav Zevin and R’ Abramsky.

All of the items mentioned in the Bibliography below are available from me free of charge – just e-mail me at eliezerbrodt@gmail.com.

English 

1. Rabbi Elli Fischer, Rov in a Time of Cholera (here).
2. Dr. Eddie Reichman, From Cholera to Coronavirus: Recurring Pandemics, Recurring Rabbinic Responses (here).
3. Dr. Eddie Reichman, Incensed by Coronavirus: Prayer and Ketoret in Times of Epidemic (here).
4. Rabbi Gil Student, Talmudic Advice on Epidemics (here).
5. Dr. Tamara Morsel-Eisenberg, “Is It Permitted to Flee the City?” (here).

Hebrew

1.  ר’ משה דוד צ’צ’יק, האיסור או החובה לברוח מן העיר בשעת המגפה, כאן
2.  ר’ מנחם מענדל רוזנפלד, זמן מגיפה: הורים ילדים ומפחדים, כאן
3. [נאמנו מאד, עדויות גדולי ישראל על הליכותיהם ומנהגיהם בימי חולי ומגיפה, אשר נאספו ונלקטו מתוך כתביהם וחיבוריהם, מכון ירושלים, [ספר שלם, 300 עמודים
4. [שמירת הסופר להינצל מחולי ומגפה מתורת החתם סופר [ספר שלם, קמא עמודים
5. ר’ שמואל ויטל, סדר משמרה לזמן המגפה, מכתב יד, בההדרת ר’ ישראל זאב גוטמאן
6.  [אוסף של31  תשובות של הרב צבי שכטר שליט”א [בעברית וחלקם גם באנלגיש
7.  [פסקי קורונה מאת הרב צבי שכטר שליט”א [51 עמודים
8.  [מנחת אשר, לקט שיעורים תשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה מאת הרב אשר וייס שליט”א [100 עמודים
9. קונטרס פסקי הלכות, בשאלות שהזמן גרמן, מתוך כתבי ר’ אברהם יחיאל סגל דויטש שליט”א
10. ר’ צבי ריזמן, ‘צירוף למנין תפילה בציבור וברכת כהנים ב’בידוד בקורונה’
11. [קובץ תורני מה טובו אהליך יעקב, גליון י [כל הקובץ] [585 עמודים] [עניני פסח וקורונה
12. קישור לאוסף מאמרים על חג הפסח והמגיפות בהיסטוריה, בספרות בפיוט ובהגות.  המאמרים פרי עטם של חברי וחברות סגל הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, כאן
13. [קובץ עץ חיים גליון לג [יש כמה מאמרים על קורונה

Appendix One:

In a post from a few years back I wrote about R’ Yaakov Zahalon (1630-1693), a graduate of medical college in Rome, became a doctor at the age of twenty-six, and for several years, was also a Rav and Baal Darshan in Rome. He was famous for his important medical work, Otzar Ha-Hayyim. I also wrote a little about the work (see here).

He was very involved in the famous plague in the ghetto of Rome in 1656, which he describes at length in his work, Otzar Ha-Hayyim. Here is the very interesting passage about it which has relevance today.

Appendix One:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Appendix Two:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Appendix Three:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] Mechkerey Sefer, pp. 90-99. See also Marvin Heller, Further Studies in the making of the early Hebrew Book, pp.79-90. See these recent posts here & here.
[2] See for example about one in Italy 1630-1631: R’ Yehudah Aryeh Modena, The Autobiography of a Seventeenth Century Venetian Rabbi, pp. 134-136; Sefer Olam Hafukh, a History of the Plague in Padua in the Year 1631, by Abraham Catalano, Kovetz Al Yad 4 (XIV) (1946), pp. 65-101 (printed by Cecil Roth).
[3] See Asher Ziv, HaRama, pp. 112-116. See Appendix Two for an important chapter from the Mabit’s incredible work Beis Elokiym related to Plagues in Hashkafah. See also, R’ Raphael Mordechai Malchi, Medical Essays, (ed. M. Benayahu), pp, 139-140. See also his Grandson, R’ David De Silva, Pri Megaddim, [Zohar Amar, Ed.], pp. 71-74.
[4] Two weeks, ago Rabbi Guttman released online, a PDF of a manuscript of R’ Shmuel Vital of Seder Tefilos based on Kabbalah, to say during such times (item #11). See also #3, Dr. Eddie Reichman’s article on the topic.
[5] About Fasting, see Omer Ahituv, Fasting in Ashkenaz at the Beginning of the Seventeenth Century, MA thesis, Tel Aviv University 2019, (Heb.) pp. 70-74.
[6] See the very special work by H.J. Zimmels, Magicians, Theologians and Doctors, pp. 99-110, 228-233 who has an excellent collection of material on this.

In middle of a teshuvah about Pidyon Shivyoim the Shvut Yaakov wrote:

אבל עכשיו בעו“ה שנתרבה עלינו עול הגלות ועלילות שקרי‘ משונאינו שמעלילין עלינו כאלו הדבר בא ע“י ישראל דוקא וכשהיה הדבר בשנת תע“ג ברוב מקומות שהיו שמה מבני עמינו היה סוגרים רחוב היהודים באין יוצא ואין בא ממש ובדוחק ע“פ שתדלנו‘ גדול שהניחו להביא להם צרכי מזונותיהם ובאיזה מקומות הוצרכו לילך ולחבות עצמן ביערים ומערות וישראל שהיו בדרך ועל פני השדה היו ממש מופקרים למות ואשרי מי שלא חמאן בצער ודוחק גדול כזה ואין לך שבי גדול מזו דגרע מכולהן דכולהן איתנהו ביה על כן אין צריך לפנים דמצוה זו הוי ממש פדיון שבוים ואפשר דגדול ממנו ולא הוי שינוי מדעת הנותן כי אין שעת הדחק גדול מזו (שבות יעקב, ב, סי‘ פד).

See also the excellent work, Julius Preuss, Biblical and Talmudic Medicine, (translated by Fred Rosner), pp. 151-160.

Review of Mada Toratekha Rav Yehuda Zoldan: Studying Gemara in Broad-based Depth

ר’ יהודה ברנדס מדע תורתך מסכת ברכות, מכללת הרצוג, אלון שבות תשעט 

The Following post is a short review on a new work from Rabbi Professor Yehuda Brandes on Berakhot.
For another recent article of Rabbi Brandes about Learning Gemara see this issue of Hakirah.
For a sample chapter of this new work or to purchase this work email Eliezerbrodt@gmail.com 

Over the years, a variety of different styles and approaches have been developed and applied by people who devote themselves to the study of Gemara in a serious manner. Popular genres include: iyun, pilpul, emphasis on the halakhic outcome, ethical and value-based insights, academic studies, linguistic content and literary structures, historical aspects and Talmudic realia, among others. Few individuals can successfully apply all – or even most – of the styles in their own learning, as it would require the ability to understand and master different approaches and “languages” of learning. 

Most people who sit down to learn and teach Gemara look at each issue on its own, using the approach with which they are most comfortable. They comment and suggest novel approaches on one specific matter or another, noting an interesting ruling of Maimonides or of one of the other commentaries on the issue, and so forth. In the commentaries of the aharonim (later commentaries), even after analyzing a topic in the Gemara and delving into its many details, we almost never find the presentation of a broad perspective containing insights that reflect on our place in the contemporary world. 

Rabbi Professor Yehuda Brandes, who serves today as head of Herzog College in Alon Shvut, is one of the few individuals who is conversant in the almost all of the abovementioned areas. He has succeeded in weaving all of this together in an impressive whole in his newly published book Mada Toratekha on Tractate Berakhot, the tractate that is currently being studied in the new daf yomi cycle. His yeshiva background – at Yeshivat Netiv Meir and Yeshivat HaKotel – the academic track in the Talmud that he has pursued, his rich experience as a high school teacher and lecturer in academic settings and in his community, his experience with different types of learners of different ages, his personal skills including an impressive ability to analyze different “languages” in depth, and the broad perspective that he offers, create a new and unique mix that is manifest in the book. [A previous book in this series, on Tractate Ketubot, was published in 2007.] 

There are 23 presentations in the book, each of which deals with topics appearing in Tractate Berakhot. Each one of the presentations contains material from the Jerusalem Talmud and from Midrash Halakha, together with the approaches of rishonim and aharonim (early and later commentaries), classic Yeshiva-style exegesis, references in footnotes to academic research, together with Hassidic and theological works that relate to the topic under discussion. All of this is presented succinctly, with grace and sensitivity, using modern language. The writing is both challenging and thought provoking. 

One place where this broad sweep can be seen is in the list of books and articles that appears in the bibliographic section at the end of the book – something that you rarely find in traditional commentaries. Under “alef,” for example, we find Rabbi Moshe Alashkar, Professor Hanoch Albeck, Rabbi Yosef Shalom Eliashiv, Professor Yaakov Nahum Epstein, Rabbi Yechiel Michel Epstein, and more – unusual neighbors to find sharing space on a bookshelf. This work represents a unique composite of different worlds. 

Structural analysis and existential insights 

Here is an example of one of the presentations in the book: “Praying with intent” (Chapter 13). The presentation opens with the well-known Mishnah that appears at the beginning of the fifth chapter: 

One may only stand and begin to pray from an approach of gravity and submission (koved rosh). There is a tradition that the early generations of pious men would wait one hour, in order to reach the solemn frame of mind appropriate for prayer, and then pray, so that they would focus their hearts toward their Father in Heaven. Standing in prayer is standing before God and, as such, even if the king greets him, he should not respond to him; and even if a snake is wrapped on his heel, he should not interrupt his prayer. 

(b. Berakhot 30b) 

Rav Brandes gets right to the point, noting that the Mishnah contains three distinct messages:  

– One must pray from an approach of gravity and submission (koved rosh);  

– Serious preparation for prayer is an indication of piety;  

– It is forbidden to interrupt one’s prayers. This is emphasized by the Mishnah by presenting extreme situations, e.g., when greeted by a king or challenged by a snake. 

These three messages touch on different points. Submissive prayer describes the behavior and mental state of the worshiper. Preparation and focus in prayer concentrates on the content, the interpretations of the words, and the very consciousness of standing before God. The prohibition against interrupting one’s prayers is a practical issue emphasizing the need to maintain continuity in prayer even in the face of imminent danger. 

From here Rabbi Brandes moves to the Gemara’s discussion, analyzing the four Amoraitic opinions offered, interpreting the concept of koved rosh. Although only one opinion will be accepted as law, Rabbi Brandes examines each of the four opinions – and the verses that they quote – deriving how we are to approach prayer, how we can connect awe and fear, joy and trembling. From here we are treated to a close reading of the baraitot that are brought by the Gemara that parallel the structure of the Mishnah:  

One may neither stand to pray from an atmosphere of sorrow nor from an atmosphere of laziness, nor from an atmosphere of laughter, nor from an atmosphere of conversation, nor from an atmosphere of frivolity, nor from an atmosphere of purposeless matters. Rather, one should approach prayer from an atmosphere imbued with the joy of a mitzva. 

We continue with the flow of the Gemara, as the author deals with such issues as how we can focus our hearts towards heaven in prayer, or how to train ourselves in “the art of restraint” by emulating Rabbi Akiva who prayed privately in an enthusiastic manner, in contrast with his restrained prayer when praying in public. 

In the context of prayer, the Gemara brings a number of aggadic statements about Hannah, the prophet Shmuel’s mother, whose prayer (see 1 Sam. Chapter 2) serves as an archetype for Jewish prayer generally. These statements are analyzed and recorded under a series of headings, like: “Midrash Hannah – Characteristics of an eminent worshiper,” “Intoxicated prayer,” “The expanse of the worshiper.”  

Having gathered the many sources appearing in the Gemara together with those that he introduced in his presentations, Rabbi Brandes sums them up with insights that are practical, yet existential, and applicable to the here and now. He writes: “Every individual, whether young or old, has his or her role in prayer. The Talmudic discussions, both halakhah and aggadah, can serve as a guide and a compass, directing us towards the study and experience needed for meaningful prayer. Still, the unique characteristics and personal meaning of prayer can only be attained through the efforts of the individual and the community in every generation. They must shape their experiences according to their own image and principles, based on the guidance of the prophets of Israel, its sages and its founders” (p. 217). In concluding his lesson on birkat hamazon (the Grace After Meals), Rabbi Brandes writes: “When reading the Shema and its blessings, the worshipper accepts the Yoke of Heaven ‘when you sit at home and when you travel on the way,’ with eyes closed and focused intent, disengaged from the surrounding environment. When going to pray in the synagogue, one stands before God in the midst of one’s community. It is at the dinner table at home when we have the opportunity to bring Godliness into the very heart of the physical world. This is the responsibility of the Jewish people living in God’s land, enjoying the sweetness of its fruit and enjoying God’s presence (p. 243). 

The lessons on other topics that appear in this book are treated in a similar fashion. These include, for example: “Times of the evening recitation of the Shema,” “Women’s exemptions from the commandments of Shema, Tefillin and prayer,” “Sources of blessings and their significance,” “Bread,” “Points of difference between Bet Shammai and Bet Hillel in regard to a meal,” “Dreams,” and more. 

Calling for a New Approach 

The format of the book is also unusual. There are two columns on each page, with a different font for the sources quoted from the Talmudic works and the commentaries, and with rich footnotes for reference. The book is written in a literary Hebrew and is well edited. This design is reminiscent of the layout in traditional commentaries on the Talmud, which often appear in two columns, albeit usually in “Rashi script,” with no subheadings, no footnotes, no language editing and many abbreviations. One can assume that the choice of this format is meant to suggest that what is found in this book is “new wine in a venerable container.” 

In his introduction to the book, Rabbi Brandes notes the context in which these lectures were presented over the years: in the Himmelfarb school in Jerusalem, in Beit Morasha and in community lectures. Each group contributed their part, and the unique structure of these lessons drew from their participation. The variety of students and their different ages reinforces the argument that a high quality and challenging Gemara class speaks to everyone. The tempo may be different, the emphasis might change – there are bound to be other differences, as well – but if a broad and in-depth presentation is offered, everyone becomes a partner in thinking and suggesting solutions. The outcome will be fresh insights and understandings with no limitations based on age or place. 

Many of the Talmudic tractates – and Berakhot is among them – have a myriad of recent commentaries on them that have been published. To that list of books on Tractate Berakhot we now have a new – and unique – addition. This work offers a new approach that can speak to contemporary students.  We are a generation that collects everything that has been written throughout the ages. The challenge taken up by Rabbi Brandes is to gather all those styles of learning in a respectful and harmonious fashion, and to use them to build additional layers, in a manner that both inspires and challenges. 

 

 

 

Four New books

By Eliezer Brodt

In this post I would like to briefly describe four new (well, newish) works. For a short time, copies of these works can be purchased through me for a special price. Part of the proceeds will be going to support the efforts of the Seforim Blog. Contact me at Eliezerbrodt@gmail.com for more information.

.תשובות ר’ יצחק בן שמואל מדמפייר, (ר”י הזקן), ההדירו והוסיפו מבואות פנחס רוט ואברהם (רמי) ריינר, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תש”ף, לט עמודים+ 331 עמודים

The first volume which I am very happy to announce is the publication of an important and eagerly awaited work, The Responsa of the Rabbi Isaac ben Samuel of Dampierre (Ri HaZaken), A Critical Edition, edited with an introduction and notes by Avraham (Rami) Reiner & Pinchas Roth. This volume was printed by Mekitzei Nirdamim and is distributed by Magnes Press. The following is from the book’s abstract:

Isaac ben Samuel of Dampierre, often known as Ri ha-Zaken, was a leading figure in the Tosafist movement. The Tosafists were active in Northern France during the twelfth and thirteenth centuries. Their dialectical approach to interpretation of the Talmud and other classic rabbinic texts created a revolution in Jewish intellectual life. This volume gathers, for the first time, 140 responsa written by Isaac of Dampierre in response to questions of practical law and legal interpretation. Each responsum was edited according to the most accurate manuscripts, with a critical apparatus and extensive historical and textual notes. The introduction explores Isaac of Dampierre’s life and thought as they emerge from the responsa.

Here is the table of contents for this work:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.יוסף פרץ, לשון ומסורה אסופת מאמרים, הוצאת מכללת אורות ישראל, 570 עמודים

The second book which I would like to mention is by Yoseph Peretz, Language and Masorah. Peretz is one of the leading experts in the field of the Masorah and Hebrew Language. This fascinating volume is a compilation of his articles, new and those published over many years, on a wide range of topics. If you’re interested in an in-depth introduction of the book e mail me at eliezerbrodt@gmail.com

Here is the table of contents for this work that gives one an idea of what the work is about:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.אהרן קסל, העולם המופלא של נוסח התורה, כרמל, 356 עמודים

The third book which I would like to mention is the Wondrous story of the Text of the Torah by Aharon Cassel.

The description of this book is as follows:

This book may aptly be subtitled: “Everything You Wanted to Know about the Text of the Torah But Were Afraid to Ask.” It deals mainly with the letter-text (consonantal text) of the Torah as it appears in Torah scrolls. The discussion centers around the variations between the texts in various sources, the methods of transmission of the text, and the mechanisms (like the Masorah) that are intended to guarantee the accuracy of the transmission. The book also touches on the subject of the closed and open ‘parshiyot’ in the Torah and the structure of the two songs in the Torah, the Song of the Sea and the Song of Moses (Haazinu). It also relates to the vocalization and cantillation notes in the text but not to the graphic form of the letters.

Topics dealt with in the book are: Who determined the text of the Torah that is accepted today? What are the differences between the various texts, both those we have today and those from generations ago? How was the Torah transmitted in biblical times? What happened to the text during the Babylonian exile and what was the enterprise of Ezra and the men of the Great Assembly? Who added the vocalization and cantillation notes to the letter text, and why? When did they start becoming strict about matres lectionis (the use of certain consonants to indicate a vowel in the word i.e. the spelling of the word being defective [haser] or plene [ma’le])? What is the Masorah? Why is the Aleppo Codex unique? What is special about the Yemenite text? What is the fascinating story of the Rema’s (Rabbi Moses Isserles) Torah scroll? What was Rabbi Mordechai Breuer’s amazing enterprise?

This book deals with these questions and many more, in an attempt to encompass the entire subject and to give the reader a taste of its many aspects. The book is intended for anyone interested in Judaism, Jewish history or the history of books; for readers with Jewish religious knowledge and for those who do not have such knowledge.

Here is the table of contents for this work:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.אמנון בזק, נצחוני בני, שאלות יסוד בלימוד תורה שבעל פה, ידיעות ספרים, 486 עמודים

The fourth work I would like to mention is from Amnon Bazak, titled Fundamental Questions in the Study of Oral Law. This very useful, clearly written book deals with key questions about: Torah She-Baal Peh, which parts were given at Sinai, how Drashot work – especially when they are contradict P’shuto Shel Mikra, Pshuto Shel Mishna and the editing of the Talmud.

Here is the table of contents for this work: