Appreciations of Gedolei Yisroel
Appreciations of Gedolei Yisroel
By Avraham Willner
From conversation with Harav Shmaryahu Shulman zt’l. Rav in Jersey City and Norwich Ct. Member of the Agudas Harabbonim. Author of Be’er Sarim, Ohr Layesharim and more.
In previous posts, I focused on anecdotes, thoughts and quotes I heard Rav Shulman repeat on occasion from the vast array of Gedolei Yisroel with whom he was privileged to share a close relationship. Presented here are a collection of Rav Shulman’s appreciations and admirations of various Gedolei Yisroel that emerged from the countless conversations I have had with Rav Shulman over the course of nearly two decades.
Note: in my previous post. Rav Shulman’s memories of Rav Ahron Kotler, there was a technical error in formatting the Hebrew text for an English platform resulting in some of the footnotes disarranging of several lines. To avoid this from reoccurring, all footnotes were inserted into the text, proceeded and followed by the{ } symbols.
הערכות וזכרונות מו“ר הרב שמרי‘ שולמאן זצ“ל על גדולי ישראל
‘חלק א
א] כשיצא לאור ספרו הראשון באר שרים על סוגיות הש”ס בשנת תשי”א, שלח הספר כתשורה לכמה רבנים וראשי ישיבות וביניהם הרב יצחק הוטנר זצ”ל ששלח לו בחזרה מכתב עם קצת הערות על הספר וצי’ק על סך חמישים דולר! שהיה סכום עצום אז. ואמר לי מו”ר שבכלל לא היה לו קשר עם רב הוטנר מקודם, וברור לו שצי’ק ששלח היה רק מטובת ליבו שברצונו לחזק בן תורה אמריקאי צעיר שכותב חידושים בש”ס דבר נדיר ביותר אז
ב] לפני שהדפיס ספרו באר שרים היה מרצה כמה מחידושיו לפני הרב משה פיינשטיין זצ”ל ואם הסכים לדבריו אז היה מכניס אותם לדפוס. ואמר לי שהספר לא היה על מסכת אחת רק איסוף של חידושיו על הש”ס, וכל פעם שנכנס להרב משה להציע לו חידושיו היה על ענינים אחרים ומסכתות אחרות, ועם כל זה כל פעם שדיבר עם הרב משה היה לו שליטה חזקה על הסוגיא על אתר בלי אפילו להביט בגמ’ לרענן עצמו לא היה צריך, ואמר מו”ר שהיה נראה לו כאילו כעת עוסק הרב משה באותה סוגיא. פעם אחד הציע לו חידוש ארוך ומיד כשסיים דבריו, אמר לו הרב משה שכבר כתוב כן בשער המלך, ואמר לי מו”ר מיד כשחזר הביתה מחק אותו סימן שאין ברצונו לכתוב דבר שכבר נמצא באחרונים, ולכתוב בסוף שוב ראיתי בשער המלך לא ניחא ליה לכן רק מחק אותו סימן
{היה למו”ר קשר חזק עם הרב משה זצ”ל, ומלבד שהיה מרבה לספר אודות גאונתו שהיה להפליא, שמעתי הרבה פעמים ממנו אודות מידות הנעימות שהיה להרב משה. פעם סיפרתי למו”ר סיפור ששמעתי על הרב משה איך שלא הקפיד על אחד שזלזל בכבודו וכו’ והגיב מו”ר שהרב משה לא רק לא הקפיד, הרב משה בכלל לא ידע מה זה המילים מקפיד וקפדות וכו’ והיה מספר לי שהוא ראה כמה פעמים שבאמצע שיעור כללי נכנס אחד לאסוף כסף, והרב משה היה מפסיק אפילו באמצע משפט, לתת צדקה ולומר קצת דברי ברכה ועידוד והיה חוזר מיד להמילה שהפסיק בה והיה ממשיך שיעורו, והוסיף מו”ר שרק אצל הרב משה היה דבר כזה, אף ישיבה אחרת לא יתנה לאסוף כסף באמצע שיעור.}
ג] אמר לי בזה”ל “שהגן עדן שלי כאן בעולם הזה היה כשהייתי רב בדזערסי סיטי מעבר לנהר מישיבת תפארת ירושלים והייתי נוסע שם תמיד ודיברתי עם הרב משה ועם אחיינו הרב מיכל פיינשטיין זצ”ל ביחד”. ואמר לי שהרב משה מאוד אהב את הרב מיכל והיה קשה עליו פרידתו כשעלה ארצה, והיו נמצאים ביחד הרבה ודיברו בכל אורך ורוחב של סוגיות הש”ס, והוסיף מו”ר שהוא זוכר שלא רק בהישיבה ישבו יחד, גם ברחובות העיר זוכר אותם מטיילים ביחד. ואמר לי מו”ר שהרב מיכל היה בקי גדול בטהרות (מלבד שאר גדלותו בתורה) והיה מוסר שיעור לבעלי בתים בבית כנסת אחת שבאייסט סייד במשניות טהרות
ד] אמר לי מו”ר שאף שכל הלומדות של העולם הישיבות נכללות בספרי הדברות משה, מ”מ לא היה הרב משה מדבר או כותב בסגנון הישיבתי היינו הביטויים שמדברים בישיבות, רק היה מדבר בפשטות,ונתן לי דוגמא – שהרב משה היה אומר שעל אדם לעשות כך וכך ולא היה אומר שהוא “דין בגברא” וכדומה. ואמר לי מו”ר כשהוא זכה לדבר עם הרב משה והרב מיכל ביחד, כשהרב משה היה אומר חידוש בלומדות והיה אומר אותו בפשטות היה הרב מיכל מתערב עם חיוך ואומר למו”ר “שהוא (הרב משה) מתכוון לומר שזה דין בגברא או דין בחפצה” ושאר ביטויים ישיבתיות
ה] ועד כמה עמוקים הם ספרי הדברות משה יש ללמוד ממה שראיתי אצל מו”ר שהיה בעל כשרון עצום וראיתי אותו כמה פעמים לומד בספרים שונים דף אחר דף במהירות רבה ובתפיסה מהירה, ועכ”ז אמר לי מו”ר כשיצא לאור ספר דברות משה על מסכת בבא קמא רצה ללמוד ממנו סימן אחד בשלמותו להבין איך מתורץ כל הקושיות שהקשה הרב משה בתחילת הסימן וכו’ אמר לי שלקח לו שבועיים שלמים ללמוד כל הסימן כדבעי!
ו] מו”ר לא היה ניחא ליה מדיבורים אודות השוואת בין גדולי ישראל ולשפוט מי גדול ממי וכדומה [אני אמרתי לו פעם מה ששמעתי ממו”ר הרב שמואל בירנביום זצ”ל ראש ישיבת מיר ברוקלין שאמר “האיש הכי גדול שהכרתי בחיי היה רבי משה פיינשטיין זצ”ל”{ ושוב רואים גדלותו של הרב משה פיינשטיין זצ”ל, שהרי הרב שמואל היה חניך הישיבות באירופא קודם המלחמה} ושאלתי למו”ר מי היה אדם הכי גדול שהוא הכיר בחייו, וענה לי “אני לא עונה מאחר שלא ניחא לי בדברים כאלו”] ואף על פי כן שמעתי ממנו שהתבטא פעם “המתמיד הכי גדול שראיתי בחיי היה הרב חיים פנחס שיינברג זצ”ל” והסביר זאת משום שהוא זוכר שראה אותו כמה פעמים בתחנת אוטובוס מחכה להאוטובוס להגיע והיה שקוע בלימודו, וסיפר לי שפעם ראה אותו נשען על עמוד ליד התחנה שקוע בלימודו “כאילו הוא נמצא בבית מדרש”
{הוא דבר שהפתיע אותי שלא ניחא לו להביע דעתו מי גדול ממי, אני ראיתי אצל כמה מזקני יוצאי ליטא, וחניכי ישיבות הליטאית של פעם שכולם דיברו פתוח מי גדול ממי וכו’. ובאמת נושא הזה צריך מאמר בפני עצמו איך השתנו הדבר, שהיום שמתי לב שבעולם הישיבות לדון ולשפוט בין גדולי ישראל ובפרט על גדולי ישראל מדורות הקודמות, הוא דבר שלא קיים, הם ראוים הנושא כבזיון התורה וכאבק לשון הרע וכדומה. ואני זכיתי בציעורתי ללמוד בישיבת מיר ברוקלין כשקיים אז השרידים ממיר פולין, והמקצת ששמעתי מהם וביתר מה ששמעתי מתלמידיהם שלמדו אצלהם לזמן ארוך ובפרט ממו”ר ר”מ בישיבת מיר שהיה התלמיד מובהק של הגר”ש בירנבוים זצ”ל, ברור שהנושא הזה היה שיחה רגילה אצליהם, והגר”ש בירנבוים היה מלא וגדוש בדעות מי גדול ממי וכן גם שאר יוצאי מיר פולין לא הסתיר דעותיהם על מי גדול ממי. ואני שמעתי גם מהרב נטע גרינבלט שליט”א שלא רק אמר דעתו על מי גדול ממי אלא שהיה מצטט רבותיו שדיברו פתוח בענין זה ואכמ”ל. (וזכיתי להיות אצל מו”ר, כשבא הרב נטע לביקור חולים אצלו ודיברו מעל שעה ותוך דבריהם, סיפר הרב נטע למו”ר, כשהיה בחור בישיבת תפארת ירושלים היה רב אחד שניסה לשכנע אותו לעזוב תפארת ירושלים כדי שילך ללמוד אצל הרב אהרן קוטלר בלייקוואד, ואותו רב אמר לו שכל הבחורים המצוינים לומדים אצל הרב אהרן. יום אחד כשלחץ עליו אותו רב יותר מדי, הרב נטע אמר לו “ומי אמר לך שרב אהרן יותר גדול מהרב משה?!” והרב נטע תיאר איך שאותו רב הסתכל עליו כאילו הוא (הרב נטע) יצא מדעתו, ואותו רב התרחק ממנו ולא דיבר איתו עוד מילה. (שהיה כל כך פשוט לאותו רב שהרב אהרן יותר גדול). והרב נטע ביקש ממו”ר להביע את דעתו בנושא מי היה יותר גדול הרב אהרן או הרב משה, ומו”ר התחמק מלהשיב, והרב נטע אז אמר ” אין דער וועלט איז אנגענומען אז הרב משה איז געווען גרעסער” (מקובל בעולם שהרב משה היה יותר גדול). וגם על זה לא הגיב מו”ר כלום שלא היה רצונו כלל להתערב בנושא.}
ז] ואף שלא ניחא לדבר בעניני רמה בגדולי ישראל וכדומה, כשהרגיש פגיעה בכבוד התורה היה מביע את דעתו ללא התלבטויות, אני פעם אמרתי לו שראיתי בספר שכתב דברי גנאי על הרב אברהם אהרן יודעלאוויץ זצ”ל רב הכולל לאגה”ק בניו יארק ומחבר שו”ת בית אב ה’ כרכים ועוד הרבה ספרים, התרגז מו”ר ואמר “וואו קומט אים צו הרב יודעלאוויץ” (כלומר שהוא בכלל לא מגיע למדרגתו) ואמר שלהרב יודעלאוויץ היה לו תלמידים יותר גדול מהרב ההוא {ותוך כדי דיבור ‘תיקן’ את עצמו, שהרב יודעלעוויץ לא היה לו תלמידים “אילו היו לו תלמידים בוודאי היו הם גדולים ממנו”} ושמעתי ממנו כמה פעמים שהתלונן שלא העריכו את הרב יודעלאוויץ כדבעי עקב פסקו המפורסם בענין שליחות בחליצה, והעולם לא יודעים שהוא לא היה “סתם רב” אלא שהיה גאון עצום ופוסק בד’ חלקי שלחן ערוך וכו’. וסיפר לי כשהגיע הרב שניאור קוטלר זצ”ל לחופי ארצות הברית, הלך מיד לבקר אצלו ולקבל את פניו, ודיבר איתו במשך זמן ארוך ותוך הדברים התגלגלה השיחה אודות הרב יודעלאוויץ, והרב שניאור אמר לו שחבל שפסקו בענין חליצה “השחיר” דמותו של הרב יודעלאוויץ בעיני העם ולא ידעו על גדלותו.
ט] ועל הרב שניאור קוטלר זצ”ל עצמו, אמר לי מו”ר שהעולם לא העריכו אותו כמו שצריך והיה גאון גדול ובקי בש”ס, ואמר לי באותה פגישה כשקיבל את פניו מיד בבאו לארצות הברית דיבר איתו על כמה סוגיות שונות בש”ס והרב שניאור “ידע הכל”, (“ער האט געקענט איבעראל”, כלשונו) ואמר לי שהסיבה שלא העריכו אותו כמו צריך היה משום שהיה בנו של הרב אהרן קוטלר ומאחר שלא היה במדריגת אביו ביטלו אותו שהוא “לא אביו” אבל לא הבינו שהוא גאון גדול בפני עצמו אף שהוא לא אביו. ודימה אותו להרב צבי רבינאוויץ זצ”ל בנו של הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ”ל, שגם הוא לא קיבל את הכבוד המגיע לו עקב שהיה בנו של הרב יצחק אלחנן ולא היה במדרגתו של אביו, ופעם אחת הוסיף מו”ר דאם הוא לא היה בנו של רי”א היו מחשיבים אותו כגאון וגדול, ורק משום שהוא לא אביו לא כיבדו אותו כראוי.
י] באותו פגישה עם הרב שניאור, שאל אותו מו”ר שהוא שמע הרבה בארצה”ב אודות שיעורו של הגרי”ז מבריסק בירושלים, ושאל את הרב שניאור “במה כחו גדול” ומה מיוחד בשיעוריו. וענה הרב שניאור לא כדרך רמי”ם אחרים שמקשים קושיות חזקות היה הגרי”ז, הוא לא הקשה שום דבר, רק קרא את דברי הגמ’ רש”י ותוס’ ומסביר אותם בביאורים קצרים, ועם אותם ביאורים קצרים לא נשאר שום קושיות שמקשים אחרים בספריהם וכו’.
יא] ומדי דברי לעיל אודות הרב יודעלאוויץ, פעם אמרתי למו”ר מה שראיתי בספר עולת שמואל מהרב שמואל בסקין זצ”ל (עמוד 247) שמספר כשאחד מן המזומנים לחתונה, שהיה הגאון ר’ אהרן יודעלעוויץ זצ”ל מכובד לסדר קידושין בשם, ביקר את הרב הנ”ל בזה ששמע ממנו את דרשתו שדרש להזוג זה כמה פעמים שהיה עמו בחתונות אחרות, השיב הרב יודעלאוויץ, ומה הפלא? האם רופא חולים כותב פתק רפואה שונה לכל חולה וחולה, אם כל החולים סובלים מאותה מחלה עצמה?!. וסיפרתי הנ”ל למו”ר שידעתי שהוא יהנה מה”הומור הליטאי”, והגיב שזה מזכיר לו מהרב גדליה סילברסטון זצ”ל הרב דוואשינגטאן הבירה ובעל מחבר ספרים רבים בדרוש ועל הש”ס, שביום כיפור לפני נעילה נשא אותה דרשה שנשא השנה שעברה לפני נעילה, וכשנשאל על כך השיב, אז מה? וכי זה לא אותו מחזור כל שנה! (כלומר שמתפללים אותה נוסח התפילה מדי שנה בשנה).
{ מו”ר לא הכיר אותו אישי, בזמן שמו”ר עבר לוואשינגטון הרב גדליה כבר עלה ארצה, אולם מו”ר שמע הרבה אודותיו מתושבי וואשינגטון שהתפללו אצלו.}
יב] אני שמעתי ממקור מוסמך (מהרב אבא ברונשפיגל שליט”א ה’ ישלח לו רפו”ש) שפעם יצא הרב שמואל וואלק זצ”ל ר”מ בישיבת רי”א ובעמ”ס שערי טהר מחדר שיעורו תוך שהוא אומר לתלמידיו שהוא הולך לבחון הרב יוסף דוב הלוי סולובייציק זצ”ל ראש ישיבת רי”א, לדעת אם הוא “יודע טהרות” וכשחזר לחדר שיעורו אמר לתלמידיו “ער קען טהרות טאקע” (הוא באמת יודע טהרות). ואני שאלתי את מו”ר אם הוא שמע סיפור כזה ומה דעתו עליו, וענה לי שהוא גם כן שמע סיפור הנ”ל מתלמיד ישיבת רי”א שהיה גר בשכונתו בקווינס. ודיברנו קצת על הסיפור ואז אמר לי מו”ר שכל זה דברים מיותרים שהרב יאשע בער לא זקוק להסכמת הרב וואלק, ולא היה צריך שהוא יחזיק ממנו! (כלומר שהרב יאשע בער הוא יותר גדול מהרב וואלק).
{וכדי לדעת כמה גדול הרב יוסף דוב היה, כדאי לדעת עד כמה גדול היה הרב שמואל וואלק, מלבד שהיה למדן מובהק ומחדש בכל התורה כולה וכתב חידושים עמוקים על כל הש”ס, ראוי לציין כשנפטר הרב חיים שטיין זצ”ל ראש ישבת טלז בקליוולאנד, כתבו עליו באחד העיתונים החרדיים שבבחרותו כיבדו אותו הישיבה בטלז לשבת ב”מזרח” יחד עם רבני השיבה! וסיפר לי חותן אחי ר’ ראובן גרשון שליט”א (ראש כולל בקליוולאנד ובעל מחבר ספרים רבים ומו”ל כמה מספרי רבו הרב גיפטר זצ”ל) כשקרא הנ”ל אמר שכל ימיו גדל בין כותלי ישיבת טלז וידע היטב הנהגתם וכו’ ודבר זה כל כך אינו בהתאם לרוח ישיבת טלז, ואמר למרות גדלותו של הרב חיים אי אפשר להאמין למה שכתבו עליו, לכן הלך לשאול היחיד שנשאר בחיים מטלז ליטא, הרב בארון זצ”ל שהיה גר אז בקליוולאנד. ושאל אותו האם זה נכון שהרב חיים ישב במזרח בטלז, וענה שלא היה דברים מעולם והישיבה לא היתה נותנת לאף מבחורי הישיבה לשבת במזרח ואפילו תוך ד’ אמות של המזרח לא היתה נותנת! ושוב הוסיף שאם היתה כן נותנות לבחור לשבת במזרח אז שמואל וואלק יהיה הבחור! ע”כ מה ששמעתי מר’ גרשון. צא וראה גדלותו של הרב יוסף דוב שיותר גדול מכל הנ”ל. }
{וכידוע הרב וואלק היה בקי גדול בטהרות, וגם מחדש גדול בטהרות, ורוב מחלקיו הראשונים של ספרו שערי טהר הם בענינים עמוקים בטהרות. הרב ברונשפיגל אמר לי אז שהרב וואלק היה גאון בכל התורה כולה אבל היה לו אהבה מיוחדת לקדשים וטהרות, ובשיעוריו על המסכתות הישיבתיות היה רגיל להביא משלים ודוגמאות מקדשים וטהרות, וסיפר לי כשלמד בבא בתרא אצלו זוכר שהביא כראיה לחידושו בתוס’ בבא בתרא מדברים עמוקים מקדשים והיה מאוד קשה להבין הכל שלא היה להבחורים הרבה רקע בקדשים וטהרות.}
ובאופן כללי, רגיל היה מו”ר להגן על כבודו של הגרי”ד הלוי ומאוד אכפת לו שהיו אלו שזלזלו בכבודו, וכמה פעמים שמעתי ממנו אודות אלו שפגעו בכבודו של הגרי”ד “הם לא יכולים להבין אפילו השיחת חולין שלו, ומדברים נגדו?!.
יג] היה אומר על הרב הענקין זצ”ל, “שהיה איש אחד שעשה עבודת ארבע אנשים” ותיאר לי איך היה נראה משרדו של הרב הענקין שמו”ר היה אצלו הרבה. הרב הענקין היה מדבר בטלפון להתרים כסף לעזרת תורה, ולידו היה עומד נציג מאגודת הרבנים עם גט בידו שבא לשאול אותו אודות כתיבה איזה שם וכדומה, ומיד שסיים הטלפון היה פוסק השאלה ואז נכנסו אנשים ונשים עם שאלות על עופות ומראות נדה וכדומה ומיד כשגומר איתם היה חוזר לטלפון להתרים עוד וכו’. ומו”ר היה נתפעל איך איש אחד היה מסוגל לעשות כל אלו הדברים יחד ולא היה מחלק חלק מתפקידו לאחרים.