1

אור חדש במעשה ברבי אלעזר בהגש”פ

אור חדש במעשה ברבי אלעזר בהגש”פ
מאת דוד פרקש*
מעשה ברבי אלעזר ורבי יהושע וראב”ע ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין
בבני ברק, והיו מספרים
ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם, “רבותינו, הגיע זמן קריאת
שמע של שחרית.”
 רבים תמהו על זה, איך אפשר שראשי הרים כאלה, גדולי הדור
כולם, ישכחו זמן קר”ש? והאיך שייך שלא אחד מהם זכר הזמן, עד שהוצרכו
לתלמידיהם להזכירם? הן אפילו מי שאסרו לעסוק בתורה קודם זמן קר”ש כמו שאר
מלאכות שאסורים קודם זמן קר”ש, היינו דוקא כשלומד יחידי, אבל לא כשלומד בבית
הכנסת בצבור. (ע’ הרא”ש ורבינו יונה לברכות ה:, אליבא דרש”י שם,
וע” שו”ע או”ח ס’ פט ס”ו) 
ולכאורה פשוט הטעם מפני שבצבור ליכא למיחש שמא יטרד בגירסא ויעבור הזמן, כי
א”א שאין אף אחד מהצבור יזכור ויאמר לחבירו. ולכן שוב פעם קשה, אי אפילו
להדיוטות לא חיישינן, האיך אפשר שכל חכמים אלו שכחו?
והנה הצעד הראשון הנחוץ לתת פתרון לבעיית כלשהי בדבר הכתוב, הוא להבין בדיוק מה
באמת כתוב.  כאן, נוהגים העולם לקרוא
המאמר דלעיל כאילו באו התלמידים, והם הם אשר אמרו לרביהם  “רבותינו, הגיע זמן קר”ש של שחרית.”
אבל נחזי אנן. מצינו כמה מקומות בספרי חז”ל, בבלי ומדרדים, אשר בהם בעל המאמר
עצמו – כלומר, הסתמא –  קא קרי להרבנן
בהמאמר בשם המונח, “רבותינו.” ראה כמה דוגמאות:
·       
שבת (לג:) ת”ש כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי
יהודה ור’ אלעזר בר’ יוסי ור”ש נשאלה שאלה זו בפניהם וכו’.
·       
שם (קלח:) ת”ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה
תורה שתשתכח מישראל שנאמר וכו’.
·       
יבמות (סב:) אמרו שנים עשר אלף
זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא
נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר”ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם
ר”מ ור’ יהודה ור’ יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה
אותה שעה.
·       
ויקרא רבה (ה:ד) מעשה בר’ אליעזר ור’ יהושע
ורבי עקיבא שהלכו לחולות אנטוכיא לעסק מגבת צדקה לחכמים והוה תמן חד בר נש והוה
שמיה אבא יודן והוה יהיב פרנסה בעין טובה פעם אחד ירד מנכסיו וראה רבותינו שם ונתכרכמו
פניו, הלך לו אצל אשתו וכו’
·       
דברים רבה (ואתחנן כד) מעשה שהיו רבותינו ברומי
ר”א הוא אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע הוא יהושע בן חנניה ורבן גמליאל.
·       
שם (ראה ח) מעשה בר”א ור’ יהושע שיצאו
לגבות לעסק מצות רבותינו הלכו לחילתה של אנטוכיא והיה שם אדם אחד והיה נקרא אבא
יודן והיה למוד ליתן לרבותינו ביד רחבה וכו’.
·       
שיר השירים רבה (ב:ג) (מדרש חזית) בשלפי השמד
נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן ר’ יהודה ורבי נחמיה ר”מ ור’ יוסי ורשב”י
ור’ אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור’ אליעזר בן יעקב.
אין מן הצורך לכנם לסבך השאלה של זמן עריכת הש”ם
והמדרשים (או חלקיהם.) הרי ידוע כי אפילו אותם מסכתות או מדרשים שהגיעו לצורתם הסופית
בזמן מאוחר, עדיין נכללים בהם מאמרים עתיקים מזמן קדום. הרי עובדה היא כי מונח זה
–  “רבותינו” –  מרגלא בפומייהו של עורכי התלמוד והמדרשים.
וידוע כי גם ההגדה של פסח כבר היה חטיבה בפני עצמה בזמן הגמרא, והיא נזכרת בגמרא ככך.
(ע’ בבא מציעא קטז. רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין
להשאיל ולהשכיר. ושמא תאמר זהו רק ספרי אגדה בעלמא, ע’ פסחים קטז: והאמר מרימר
שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף.)
ושים לב בפרט מי נכללים בהחכמים הנזכרים בתור “רבותינו”
ברוב הדוגמאות דלעיל –רבי אליעזר, רבי יהושע, רבי עקיבא, רבי אלעזר, חכמי יבנה –  היינו בדיוק החכמים שנזכרו במעשה ברבי אלעזר
בבני ברק.[1]
והנה ידוע היא איך שפסיק אחד שלא במקומו עלול לגרום טעות
שלמה בהבנת דברים שבכתב. (לדוגמאה אחת ע’ מחקרים בדרכי התלמוד להגר”מ מרגליות
ערך “רב הונא ורב חסדא”, והוא כותב שם “מכאן אזהרה לאותם
“הפוסקים” תלמודא דידן בסימני פסוק, כמה מומחיות וזהירות צריכה
לכך.”) ללא ידיעת מקום הנכון ששייך הפסיק, המשפט יכול לשנות לגמרי.
ועתה, כבר כתבתי שנוהגים להבין המעשה כאילו התלמידים באו
ואמרו “רבותינו, הגיע זמן.” ברם, אחרי כל האמור לעיל, נ”ל שהמובן
בדיוק הפוך: “רבותינו” כאן הוא דברי הסתמא, לא התלמידים. רבי
אלעזר וחבריו היו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה
עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, “הגיע זמן קריאת שמע של
שחרית.” כלומר, הרבנן בעצמם עסקו בספור יציאת מצרים, ובאו תלמידיהם – לשמוע
ולהקשיב – וכשהגיע זמן קר”ש, הפסיקו הדיון ואמרו רבותינו  בעצמם לתלמידים (או רב אחד אמר לשני) שעכשיו
נפסיק, כי הגיע זמן קר”ש.
ואולי יש להביא קצת ראיה לכך מהמקביל היחיד הידוע לי,
התוספתא האחרונה לפסחים (י:ח) (הובא בטור ס’ תפא) שם כתוב כך:
 “חייב אדם [לעסוק בהלכות הפסח] כל הלילה אפילו בינו לבין
בנו אפילו בינו לבין עצמו אפילו בינו לבין תלמידו מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו
מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו [עסוקין בהלכות הפסח] כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהם ונועדו והלכו [להן] לבית המדרש איזו היא ברכת הפסח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח איזו
ברכת הזבח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח.”[2]
אמנם אין מקור זה דומה בדיוק להגש”פ. מיהו, קרוב הוא, וכאמור
זהו המקביל היחיד להמעשה אשר מובא בהגדה. וכאן הרי אין זכר כלל לענין תלמידים. הם
לא נזכרים בכלל, ואין להם שום קשר להמעשה. אדרבה, לפי התוספתא היו עסוקים עד קרות
הגבר. משמע לכאורה כי לא היו התלמידים חלק מרכזי להספור. ולפי הקריאה המסורתי המקובלת,
קצת קשה, כי מי הזכיר הרבנן שהגיע זמן? ברם, לפי הדרך שהצגתי כאן עולה יפה, כי
באמת ביאת התלמידים רק היה גרמא בעלמא –  כמו
קרות הגבר – ששרת כסימן להחכמים שהגיע זמן לפסוק. אבל אפילו בלעדיהם  היו מפסיקים רבותינו  לקרות קר”ש.
יודע אני שקשה לסבול הבנה אחרת לחלוטין מהמובן המסורתי. אבל זה באמת נראה לענ”ד
אמתת הדבר. בהבנה זו מסולקת כל הקושי אשר בו התחלתי. ותכלית הדרשה, כלומר נקודת
הלקח של המאמר, לא זזה ממקומה כלל וכלל. בעל ההגדה מדגיש לנו חשיבות ספור יציאת מצרים,
שהחכמים עסקו בו כל הלילה. לא הוצרכו לתלמידיהם להזכירם, אלא אדרבה, הם הזכירו
אותם. ועתה מנוחתם כבוד.
* Mr.
Farkas, an attorney practicing as in-house labor counsel for FirstEnergy
Corporation, received his rabbinic ordination from Ner Israel Rabbinical
College in 1999. He lives with his family in Cleveland, Ohio.  This is his second appearance in the Seforim
Blog, see his article “Rashbam the Talmudist,
Reconsidered.” (November, 2012).


[1]
אין זאת אומרת כי לא נמצא מקומות אחרות שהמונח “רבותינו” קאי על דור
מאוחר. אדרבה, מצינו בגיטין (עו:) תנא רבותינו התירוה לינשא מאן רבותינו אמר רב
יהודה אמר שמואל בי דינא דשרו מישחא, פרש”י ר’ יהודה נשיאה שהיה בימי
האמוראים בן בנו של רבינו הקדוש. אבל כבר כתב ר”י הלוי בדורות ראשונים (חלק ה
, פרק ט) ש-“יש בזה דבר חדש אשר לא הושם אליו לב כלל ודבר גדול מאד… שדברי
שמואל בגיטין מאן רבותינו, בי דינא דשרו משחא (והיינו ר’ יהודה נשיאה ובית דנו)
אינו על פרט הזה לבד, כי אם שהוא כלל על כל הש”ס, על כל ההכרעות בשם
“רבותינו” אחר דין המשנה.” וע’ש בהמשך דבריו שזהו דור אחרון
של תנאים. אנן הב”ע בדור או דורות שלפני זה.                                     
כמו”כ
מצינו “רבותינו שבבבל” שקאי ארב ושמואל, ו”רבותינו שבארץ
ישראל” שקאי על רב אבא. (שבועות מז.) אבל זהו דוקא בשם לוואי, כמבואר בגמרא
שם, לא בשם “רבותינו” בלבד.                      
                                                                                                                          
          
[2]    אין
שינויים מהותיים בגירסאות המובאות במהדורות חזון יחזקאל או תוספתא כפשוטה



On the Maxwell House Haggadah

For contemporary American Jews, it is not an exaggeration to claim the Maxwell House Haggadah, as one of the most commonly used and widely known haggadahs. Even President Obama was aware of this history when he quipped regarding another recent haggadah “does this mean we can no longer use the Maxwell House Haggadah anymore?”

 

The first Maxwell House sponsored haggadah was published in 1932. [1] The Haggadah wasn’t published btwetween 1941 and 1948, but otherwise has been consistently published yearly, if in a changed format.  In the early years,   the editions were nearly the same with the only substantive change to update the included five-year calender. The sameness perhaps explains why the New York Times in two different articles accompanied by the identical photograph of the Maxwell House Haggdah, captions one 1932 and the other 1934.

 

The 1932 date is confirmed by the Maxwell House advertising campaign that included the Haggadah.
Maxwell House was not the first corporate sponsored haggadah, there were many before it.  For example, the West Side National Bank in Chicago sponsored one in 1919, which was printed in both Yiddish and English versions. Sometime in the 1920s, the American National Bank in Newark (whose name appeared in English and Yiddish) sponsored a haggadah, this one included both Hatikvah and the Star Spangled Banner (a common occurrence in many haggadahs published in America). Numerous other banks sponsored haggadas throughout the 1920s.  Postum, a coffee “substitute” put out its own haggdah in 1935, by then Postum was also part of the General Foods’ portfolio.
In 1929, Yeshiva Chaim Berlin sponsored one as “a token of gratitude to its donors.”  The Haggadah was in Hebrew and English with a Yiddish introduction.  The Haggadah also contains an image that includes a star of David flanked by the flag of the United States and the Zionist flag.
Chaim Berlin Flag
 – although in the introduction the editors write that the haggadah was distributed “in the fervent hope that this token will serve as a reminder of [the recipient’s] holy obligation to help the Yeshiva and assist in the undertaking to erect the new building.”  It includes illustrations of the Zionist and American flags, every teacher/rabbi pictured is beardless, and there are numerous pictures of the classrooms, many of which have a portrait of Lincoln hanging. Finally, it contains “a brief survey of the Yeshiva Rabbi Chaim Berlin, founded in 1912.” [By 1970, Yeshiva Chaim Berlin sponsored/published five haggadahs. See Yudolov, Otzar ha-Haggadaot, index, sub. Yeshiva Chaim Berlin.]
Some corporate sponsorships tied in more directly to the food and drink of Peasach, wine and meat. For example, Hebrew National meat products sponsored a haggadah.  Mogen David wines sponsored a haggadah in the 1920’s.(It is lacking a date, however, Yudolov, Otzar ha-Haggadot, no. 2807, dates it to “192-”. If Yudolov is correct, then Pinney’s dating of the use of brand Mogen David to 1947, needs to be corrected.  Thomas Pinney, A History of Wine in America, Univ. of Calif. Press, 2005, 174.)   Similarly, Another wine company, Schapiro’s House of Kosher Wines, California Wine Company, sponsored one in 1941.  And the Manischewitz Company, got into the haggadah sponsorship game in 1943.  While Striets[‘] Matza sponsored one in 1945.
Nor was this practice limited to sponsorship of Hebrew publications.  In 1900, Chase & Sanborn, then one of the largest US coffee concerns, issued a booklet, by one of its owners, to promote its Seal brand coffee, After Dinner Tricks and Puzzles with Your Seal Brand Coffee.  Among the brainteasers was “how many hard boiled eggs can a hungry man eat on an empty stomach?”  Answer:  One only, for after eating one, his stomach would no longer be empty.”  [The booklet also included illustrations and language that through a contemporary lens would be viewed as racist and misogynistic.]
The first edition of the Maxwell House Haggadah was issued in 1932, see supra. (The origin of the company’s name is that a roaster began selling his beans to a prestigious Nashville hotel, Maxwell House, creating a name that is similar to sponsorship.) It contains illustrations that are “reproductions of mediaeval woodcuts and of paintings of old masters.”  The illustrations are neither reproductions of woodcuts or mediaeval, instead, the illustrations can be dated to the 18th and 19th centuries and they were printed with modern techniques.
The sponsorship is indicated on a plain paper cover, “prepared by General Foods Corporation packers of Vita-Fresh Maxwell House Coffee Kosher for Passover” (General Foods appears in smaller type than Maxwell House).  This later changed to a more colorful cover.  The anonymous introduction is written from the perspective of General Foods.  The introduction explains the rational for sponsoring this haggadah that “General Foods Corporation, packers of Maxwell House Coffee, whose relations with the Jewish people have always been most friendly, take pleasure in presenting this new, up-to-date edition of The Haggadah.”  Aside from General Foods touting its relationship with “the Jewish people” there were other reasons General Foods likely sponsored the haggadah.  After the stock market crash in 1929, Maxwell House lost considerable market share.  And, in 1932, General Foods switched its advertising agency to Benton & Bowles, in the hope of turning around Maxwell House sales.  To further this revamped advertising strategy, General Foods “allotted a whopping $3.1 million . . . to advertise Maxwell House.”  And with this advertising dollars, came sponsorships.  The most notable sponsorship was that of a radio show, the Maxwell House Show Boat, that turned into an enormous success greatly increasing it market share, and, the haggada, while perhaps then a lesser known sponsorship, ironically, today it is more well known.
Turning to the advertising aspect of the haggadah, aside from the sponsorship, the final page is a full page ad for Maxwell House and, like the title page, touts the “vita-fresh process” which “assures of full flavor and deliciousness.  Not a trace of air remains in the can to cause loss of flavor or deterioration.” General Foods’ vacuum technique, vita-fresh, was introduced in 1931 to counter Chase & Sanborn’s earlier adoption of vacuum for its coffee and its accompanying advertisements proclaiming that without vacuum the coffee produces “rancid oil” which was “the cause of indigestion, headaches, sleeplessness,” an implicit criticism of Maxwell House.  [Chase & Sunborn were not even the first to adopt this technology.  Instead, the Hill Brothers pioneered the use of vacuum to preserve coffee freshness in 1900, Chase wouldn’t adopt it until the late 1920s and Maxwell House in the 1930s.] Ultimately, as mentioned above, vita-fresh didn’t save Maxwell House, it was the radio show.  Thus, in the second edition of the Maxwell House, it no longer mentions vita-fresh.
There were many companies that sponsored haggadahs in the early twentieth century, today only Maxwell House survives. To account for that longevity it is helpful to keep in mind the unique conditions that led to Maxwell House’s sponsorship — the increase focus on advertising.  The other corporate sponsorships, all predate the stock market crash and subsequent Depression.  While there is no direct evidence, it is likely that those companies reduced their advertising budgets and with that went their haggadah sponsorship.  Maxwell House, however, began its sponsorship after the stock market crash and its sponsorship remained undisturbed by external economic forces, remaining the last survivor of the early Twentieth Century corporate sponsors of the Haggadah.
Notes
[1] See Yudolov, Otzar ha-Haggadot no. 3428. Although the title page does not provide a date, the Haggadah includes a five-year Hebrew calendar.  Thus, to date the Haggadah, the first year indicated in the calendar is used as a proxy for the date of publication.  The first edition includes a calendar beginning in 1932, the next edition begins with 1933, and so on.  See Yudolov, nos. 3428, 3455, 3489, 3594, 3620, 3656, 3689, 3721.
References
Haggadah: Yudolov, Otzar ha-Haggadot, Magnus Press, Jerusalem [n.d]; Goldman, Hebrew Printing in America, Brooklyn, NY:2006, no. 170; Yaari, Bibliography of the Passover Haggadah, Bamberer & Wahrman, Jerusalem, 1960.
Coffee: Pendergrast, Uncommon Grounds, Basic Book, USA, 1999, 125, 191-96.
For an survey of coffee, see Modernist Cuisine, The Cooking Lab, Washington:2011, vol. IV, 357-403.

 

The most comprehensive book discussing how to brew (excellent) coffee using a variety of methods, see Scott Rao, Everything but Espresso, Professional Coffee Brewing Techniques, Canada, 2010.



Plagiarism, Citation, and Redemption

Plagiarism, Citation, and Redemption
 By Jeremy Brown
Jeremy Brown is
the author of New Heavens and a New
Earth; the Jewish Reception of Copernican Thought
. He
writes on science, medicine and the Talmud at Talmudology.com
Plagiarism, it
seems, has never been so widespread. Remember How Opal Mehta Got Kissed, Got
Wild and Got a Life
, the 2006 debut novel from Harvard
undergraduate Kaavya Viswanathan? The author had plagiarized several
passages from others (including Salman Rushdie) and the publisher Little
Brown recalled
and destroyed all its unsold copies. It’s not just authors;
politicians plagiarize too. In 2013 the German minister for education
resigned amid allegations
she had plagiarized
her PhD. thesis, and last year Senator Jon
Walsh of Montana had his Master’s Degree revoked by the US Army
War College, which determined that it
had been plagiarized
. (Walsh dropped
out
of the Senate race as a result of the scandal.)  
Plagiarism is
not just for politicians; academics do it to. Retraction Watch has reported at least
268 academic papers that were plagiarized. In fact plagiarism has become
so pervasive in academia (and the need to report it has become so
important) that a recent
paper
paper in Ethics & Behavior gives advice for academics
considering becoming plagiarism whisleblowers. 
This seems
to be a very good time in which to remind ourselves that the full and proper
attribution of the work of others is a core Jewish value.  When authors of
ideas are properly acknowledged, the Talmud (Yevamot 97a) states that “their
lips move in the grave.” Life is briefly restored to the author when his
teachings are recalled.
Sadly, Jewish
literature has a many examples of plagiarism, improper attribution, and other
infractions of publication etiquette. So widespread is the plagiarism of
Jewish texts that it might even be considered a separate genre of Hebrew
literature. Some examples have already been examined in the virtual pages of
this Seforim Blog, but we will focus on
three. They are each different, and their ethical breaches are not to be
equated, but they are reminders of the responsibility of those who publish to
check, double check, and attribute. 
1. PARTIAL
OR INACCURATE CITATION
Inaccurate
citation is a relatively lightweight problem, but it’s a problem
nevertheless. The English language Schottenstein Talmud, published by
ArtScroll, chose a censored text of the Talmud as the basis for its
translation project. (Full disclosure: I enjoy the Schottenstein
Talmud, and study from it each day, God bless it).  As I’ve
pointed out before on
this blog,
this was a sad choice, and a missed opportunity to return the
text to its more pristine (and more challenging) state. 
One example of
ArtScroll’s decision is found very early on in Berachot
(3a). There, the original uncensored text records a statement said in the
name of Rav:
 אוי
לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם
Woe is me
[God], for I destroyed my home [the Temple], burned my Sanctuary,
 and sent [the Jewish People] into exile among the nations of the
world. 
However, the
editors of the English ArtScroll Talmud chose to use a censored text in which
an additional phrase was slipped in by the censor:
Woe to my
children who sinned, [and hence made me, God] destroy my home
[the Temple], burn my Sanctuary, and send them into exile among
the nations of the world. 
Here is
a version of the uncensored text- the one that ArtScroll could have
used.  As you can see, the censor’s additional text is not there:
Then, to
compound the error, the ArtScroll Talmud adds a footnote explaining the
metaphorical meaning of this erroneous text!

To be clear:
ArtScroll did not plagiarize anything, but they should have done a better
job of quoting the text accurately. After all, isn’t that what Rabbi Yochanan
taught us to do? Had they done so, the lips of the great sage Rav, whose
teachings were improperly amended by the censor, would again
“move in his grave”.
Now on to
more egregious issues – hard-core plagiarism.
2.  PLAGIARISM
IN PART

Copying a chunk
of text or some choice word phrases without proper attribution is also
plagiarism. One example of this is found in the 500 year-long debate over
whether Jews could believe in the Copernican model of the solar system in which
the sun was stationary.  In the late nineteenth century Reuven Landau (c.
1800-1883) took a conservative position against this model. He found it to be
existentially threatening, and argued that because humanity was the center of
the spiritual universe, it must live in the very center of the physical one.
But rather than outline his claims in his own words, he stole from the very
-widely read Sefer Haberit, an encyclopedic work that had been published
some one hundred years earlier. Here is an excerpt from Landau’s text, in which
he raises what he believes to be scientific objections to the Copernican model.
The bold text shows where the text is identical to Sefer Haberit,
first published in 1798. 
Quite simply
put, Landau stole from Sefer Haberit. A simple attribution was all that
was needed. And it was not there. (You can read more about this plagarism here,
and more about Sefer Haberit in my
book
, and in this
recently published work
from David Ruderman.)


Finally, let’s
look at an example of full, unadulterated plagiarism: the stealing, word for
word, of paragraphs – and then an entire book.
 3.
PLAGIARISM IN FULL: STEALING AN ENTIRE CHAPTER, WORD FOR (ALMOST) WORD
In 1788 in
Berlin, Barukh Linda (not to be confused with the plagiarist Reuven Landau)
published a small encyclopedia for children called Reshit Limmudim. In
it, Linda carefully explained the heliocentric model of Copernicus and how the
planets moved around the sun. This book became, in the words
of the historian Shmuel Feiner the “most famous, up-to-date book on the
Hebrew bookshelf at the end of the eighteenth century,” And then, a year
after it was published a Rabbi Shimon Oppenheimer, living in Prague, stole from
it.
Oppenheimer
(1753-1851) objected to the claim that the earth revolved around the sun, and
in 1789 in Prague he published Amud Hashachar in which he detailed his
opposition. But rather than use his own words, he stole, word for word,
the descriptions of the solar system from the pro-Copernican Reshit Limmudim,
carefully leaving out the bits that supported Copernicus. In a move that pushes
hutzpah to a new level, Oppenheimer even published a moving dedicatory
poem as if it had been written to him, though he changed a few awkward phrases
here and there, since the original poem mentioned Linda by name. However, the
poem plagiarized from one written as a dedication to the real author Linda –
from the great man of letters Naphtali Herz Wessely. 
When it came to
plagiarism, this Rabbi Oppenheimer was a repeat offender.  Because in 1831
he published Nezer Hakodesh,
a book on religious ethics (I’ll say that again in case you missed it – it’s
a book on religious ethics
)…which he plagiarized from the 1556 work Ma’alot
Hamidot
!  Here’s an example so you can see the scale of the
plagiarism.
There is a
fascinating end to the story. The famous Rabbi Yechezkel Landau (that’s
the third Landua/Linda in this little post –sorry), head of the Bet Din in
Prague, banned Oppenheimer from printing further copies of Amud Hashachar,
but not because it was plagarized.  Rather, Chief Rabbi Landau
objected to the book’s frontispiece, in which Oppenheimer described himself as
“The great Gaon, sharp and famous, the outstanding investigator Shimon”.
Read it for yourself:


First edition of השחר עמוד, Prague 1789. From
the Jewish National and University Library, Jerusalem

Remarkably, in
his rebuke, the head of the Bet Din made no mention of the fact that sections
of the book were plagiarized, even though this information was widely known.
Oppenheimer proceeded undeterred, and published a second edition of his
plagiarized and anti-Copernican work – although he was “honest” enough to
remove the stolen poem praising his book – the poem that had originally been
written by Naphtali Herz Wessely in praise of Lindau’s Reshit Limmudim.
In his recently
published autobiography
, the British comedian John Cleese (of Monty
Python
and Fawlty Towers fame) recalls how he reacted the very
first time that he was recognized after a stage performance. As he walked home,
a family who had been in the audience pointed at him and waived. It was by all
accounts a small gesture, but Cleese recalled its effects in
detail even fifty years later:
I can still
remember the sudden feeling of warmth around my heart that swelled and swelled
and lifted my spirits. It is as though I had been accepted into a new family,
and acknowledged as having brought them something special that they really
appreciated. It was only a moment but  it was wonderful, and they didn’t
even know my name…in today’s celebrity culture it must be hard to imagine
that a tiny moment of recognition like that could feel so uncomplicated and
positive…
The need for
recognition is not a vice or a character flaw, but a profound human need.
To ignore it is not just an oversight but an act of neglect.  The rabbis
of the Mishnah and the Talmud understood the corollary: that to attribute
is to nourish. To acknowledge the creative act of another person is a kind
of blessing, like those required before eating, or on seeing a beautiful vista.
 Blessings and citations acknowledge the creative impulse in others, and
so make the world a little bit better. They are redemptive. As we approach
Pesach, the festival of our redemption, we should remember one final text about
the power of correct citation. It was, after all, a citation that saved the
Jewish people:
“Whoever cites
something in the name of the person who originally said it, brings redemption
to the world. As the prooftext states – “And Esther told the King in the name of Mordechai…”  (Pirkei Avot 6:6)



New Book sale 2015

New Book sale 2015
By Eliezer Brodt
This list consists of a few parts. Many of these titles are very hard to find. Some of the prices are better than others, but all in all I think they are fair. Almost all the books are in good shape. E mail your order to eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available. Payment will be done via Pay Pal. Shipping is not included in the price; that depends on the order and size, ranging between 6-9 dollars (with a few exceptions) a book. All books will be air mailed out after I receive payment. For every 5 titles purchased there is a 10 percent discount [not including the shipping] [a set count as one title]. This does not include the titles at the end of the
list as those are already discounted.  The end of the list contains a special list of books for $5, $10 or less. There is only one copy of each of  those titles. Feel free to ask for details about any specific book on the list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.com thank you and enjoy.
Part of the proceeds of this sale will be going to help support the efforts of the Seforim blog.
א.       אלפא ביתא קדמיתא
דשמואל זעירא –ר’ שמואל אשכנזי חלק א 852 עמודים 52$
ב.       אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא – ר’ שמואל אשכנזי שני חלקים 50$
ג.
אסופה,
ארבעה מאמרים מאוצרות ר’ שמואל אשכנזי, 15$
ד.       ר’ יחיאל
גולדהבר, קונדיטון,
[לשאלת החרם על ספרד, אסון הטיטאניק מנקודת מבטו של העולם היהודי] 15$
ה.       ר’ בן ציון
אייכארן,קונטרס שמחת ציון, מנהגי וסגולות האפיקומן, 9$ [חוברת]
ו.
ר’
בן ציון אייכארן, זמירת ציון, בעניני זמירת שבת, תולדותיה ומנהגיה ובמיוחד הפיוט
כל מקדש שביעי, ונספח בסופו ספר תפלה ורנה מכ”י על זמירת שבת מאת החכם ר’
יעקב רייפמן, 15$
ז.
ליקוטי אליעזר, אלעיזר בראדט, 9$
ח.       בין כסה לעשור,
אליעזר בראדט, 15$
ט.       כוסו של אליהו הנביא, נפתולי מנהג בהתרקמותו מאת הרב יהודה אבידע, [עותקים אחרונים]
14$
מקרא-
חז”ל-גאונים ראשונים
א.
מסכת אבות על פי כתבי יד, ב’ חלקים,
כארולוס טילור 32$
ב.       מסכת מגילה ומועד
קטן על פי כתב יד ע”י י’ פרייס, 14$
ג.
גנזי
ראש השנה, שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מגניזה בקהיר [מהדיר: ד’ גולינקין], 20$
ד.       מדרש הגניזה, בתי
מדרשות – ב’ חלקים, ר’ אהרן ורטהימר, 50$
ה.       מדרש דבר רבה,
מהד’ שאול ליברמן, 15$
ו.
ספרי
עם פ’ מאיר עין, 14$
ז.
מכילתא
דר’ ישמעאל, עם פ’ מאיר עין 14$
ח.       תלמוד מסכת
כריתות, ז’ שעכטער, [מקור] 9$
ט.       תלמוד מסכת מכות,
מאיר איש שלום, 9$
י.
תשובות
הגאונים שערי צדק שאלוניקי שערי צדק ירושלים 25$
יא.     תשובות ופסקים,
מהדיר: א’ קופפר 25$
יב.     אגרת המוסר
המיוחס לרבינו יונה, 10$
יג.      פירוש מסכת אבות
לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, 15$
יד.     טעמי מסורת המקרא, לר’ יהודה החסיד 7$
טו.     שרידי בבלי, ב’
חלקים, חיים דימטרבסקי, 129$
טז.     כתבי הרמב”ם
ובנו ר’ אברהם, [כולל: תשובות הרמב”ם השלם, ספר חידושי הרמב”ם, אגרות
ואמרי הרמב”ם השלם, חידושי הרמב”ם למסכת ר”ה, ספר ברכת אברהם לר’
אברהם בן הרמב”ם] 18$
יז.
תשובות חכמי פרובינציא, מהדיר, ר’ אברהם
סופר, 20$
יח.
תשובות הרמב”ם [סט] מהדורות י’ בלאו
[חדש] , 75$
יט.     רבי חסדאי קרשקש,
אור השם, מהדורות ר’ שלמה פישר, 24$
כ.       כתבי ר’ יצחק אבן
לטיף חלק ב, פירוש קהל צורת העולם 10$
כא.    ר’ יצחק דוראן,
מעשה אפד, 23$
כב.    תלמוד בבלי, שבת,
דפוס ראשון ונציה, דפוס צילום, 10$
כג.     ספרי זוטא, שואל
ליברמן 23$
כד.    חרבא דמשה, מהדיר
יובל הררי, 23$
כה.    מסכת סופרים, מהדורת
היגער, מצב מצוין 50$
כו.     פירוש ספר יצירה
לר’ יהודה ברצלוני [מקור] 44$
כז.     פירוש רבינו נתן
אבי הישיבה על ששה סדרי משנה, [כריכה רכה] מהדירים ר’ קאפח ור’ מרדכי זק”ש,
16$
כח.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר כב, 22$
כט.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר ו [ב’ חלקים] 26$
ל.       קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר ז, 24$
לא.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר ח, 24$
לב.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר ט, 24$
לג.     קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר י, 24$
לד.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר יא, 24$
לה.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר יג, 18$
לו.     קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר, יד, 18$
לז.     קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר טו, 18$
לח.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר יז, 18$
לט.    קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר יח, 18$
מ.       קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר יט, 18$
מא.   קובץ על יד, סדרה
חדשה, ספר כ, 18$
מב.   ספר המוסר פירוש
משנת אבות לרבי יוסף בן יהודה, תלמיד הרמב”ם 20$
מג.    פירוש רש”י
על נ”ך פרשנדתא, על פי כ”י, ע”י ר’ יצחק מאהרשען, חלק א [תרי עשר]
13$
מד.    תוספות רמב”ן לפירושו לתורה [יוסף עופר, יהונתן יעקבס] 29$
מה.   מדרש רבי דוד
הנגיד שמות מוסד רב קוק 22$
מו.     ספר רושיינא,
בראשית 19$
מז.     ראשית חכמה- ספר
הנפש [כתבי ר’ שם טוב פלקירא חלק ב] 10$
מח.   בעלי תוספות על
התורה, [כ”י, לסוף פרשת שופטים ופר’ כי תצא] מהדיר: שרגא אברמסון, 21$
מט.   חרב פיפיות,
מהדיר יהודה רוזנטאל, [ספריית מקורות יז], מוסד רב קוק 17$
נ.
תשובות
מהר”ם מרוטנבורג וחבירו ב’ חלקים
מהדיר: שמחה עמנואל 50$
נא.    הגות והשלמות
מכת”י מסכת נדרים, מכון תלמוד הישראלי [כולל הגהות של רבי בצלאל אשכנזי
ועוד], 18$
נב.    ספר הכריתות
תחלת חכמה לר’ יעקב חגיז, 9$
נג.     פירוש רש”י
למסכת ראש השנה, [על פי כ”י], מהדיר אהרן ארנד, 27$
נד.     פירוש רש”י
על התורה [על פי כ”י משנת ר’], מאת מנשה ליהמן, 25$
נה.    פירוש רבינו
אברהם פריצול, אבות, 10$
נו.      מבוא לספר הלכות
פסוקות, נ’ דנציג, מהדורה שנייה מתוקנת, 17$
נז.      שמונה פרקים
לרמב”ם, תרגום מ’ שוורץ, 12$
נח.    ספר הההשגה; הוא
כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן-ג’נאח, מהדורת ד’ טנא וא’ ממן, 20$
נט.    אור ראשון בחכמת
הלשון; ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מהדורת א’ דותן, (שני כרכים), 30$
ס.       תורת המנחה, ר’
יעקב סקילי, הוצאת אהבת שלום (שני כרכים), 15$
סא.   דרשות ר’ יהושע
אבן שועיב, שני כרכים, 14$
סב.   מורה נבוכים
לרמב”ם, תרגום שוורץ (שני כרכים) 36$
סג.    מורה הפרישות
ומדריך הפשיטות לר’ דוד בן יהושע מימוני, מהדור’ יוסף ינון (מקיצי נרדמים), 18$
סד.    פירוש קדמון לספר
הכוזרי [מכ”י], דב שוורץ, 18$
סה.   מחברת הערוך
לר”ש פרחון (ד”צ הוצאת מקור), 28$
סו.     פירוש ר”י
בלעם, ישעיהו, 17$
סז.     פירוש ר”י
בלעם, ירמיהו, 17$
סח.   הפירוש המיוחס
לרש”י לדברי הימים, 24$
סט.   עץ חיים
(לונדריש), [ב-ג] [חסר חלק מהסט], 35$
ע.       מפירושי רב סעדיה
גאון למקרא, ליקט יהודה רצהבי (מוסד הרב קוק) 8$
עא.   כתבי ר’ משה אבן
תבון בעריכת:
חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
עב.   דרשות ר’ זרחיה
הלוי סלדין [תלמיד של ר’ קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן 19$
עג.    לוית חן לר’ לוי
בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], 465 עמודים, אוניברסיטת
בן גוריון הנגב [כרך ד] 28$
עד.    ספר גימטריאות
לרבינו יהודה החסיד, ב’ חלקים 25$
עה.   אמרות טהורות
חיצוניות ופנימיות לרבינו יהודה החסיד, 15$
עו.     תשובות רבינו
אלעזר מוורמייזא, ה’רוקח’, שיר מחורז בהנהגת התשובה ודרכיה 14$
עז.     סודי חומש ושאר
מתלמידי רבינו יהודה החסיד, פירושים, גימטריאות ופרפראות על התורה, שיר השירים,
איוב ורות, 11$
עח.   דרשות לימי
התשובה מבית מדרשם של חסידי אשכנז, 8$
עט.   ספר קושיות לאחד
מן הראשונים באשכנז, טעמי מנהגים והלכות, ביאורי פסוקים, פירושי אגדה ומדרשים עלומים
בדרך קושיא ותירוץ, 13$
פ.       ר’ אביגדור
הצרפתי על התורה [מבעלי התוס’], מהדיר: ר’ יצחק הערשקאוויטש, [ב’ חלקים] [מהדורה שניה[, 32$
פא.   כתר ירושלים,
כולל כרך הארות [פורמט גדול] 75$
פב.   כתר ירושלים,
פורמט קטן, 42$
פג.    נוסח הממקרא
ב’כתר ירושלים’, ומקורותיו במסורה ובכתבי היד, מרדכי ברויאר, 57$
פד.    סיפורי בן סירא
בימי הביניים, מהדיר: עלי יסיף, 50$
אחרונים
א.       ספר הפעולות, לר’ חיים ויטל, מהדורה שניה, 60$
ב.       ספרי ר’ נתן נטע
הנובר: שערי ציון טעמי סוכה [על פי דפוס ראשון ושני], [עבודה יפה] 21$
ג.
ר’
יאיר חיים בכרך, [בעל ה’חות יאיר’], מר קשישא, ספר כללים [מצוין!] 12$
ד.       ר’ שמואל
ואלדבערג, דרכי השינויים, מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספר חז”ל, [דפוס מקור]
28$
ה.       ר’ אליעזר פאפו,
דמשק אליעזר, 10$
ו.
מכתבי
מרום, ממרון הגרי”מ חרל”פ 10$
ז.
צבי
בצר, מנחת שי על חמישה חומשי תורה 32$
ח.       ר’ יאיר עובדיה,
אור לגויים הלכות עבודה זרה, 15$
ט.       הרב אברהם יצחק
הכהן קוק, לנבוכי הדור, [חדש] 22$
י.
מורה
באצבע + עמודי הוראה, חיד”א (אהבת שלום) 9$
יא.     שלחן ערוך
האר”י, ע”פ מראה כהן, מכון חת”ס [הובא במג”א הרבה], 18$
יב.     תרומת כהן, קובץ
שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, 14$
יג.      הוראת שעה [לישב
ויש לישב במהרש”א] 5$ כריכה רכה
יד.     מעגלי צדק הלכות
ומנהגים לכל ימות השנה, ירושלים תש”ס [מנהגים וכו’ משנת ש”י בערך]
שו”ת רבינו בנימין הלוי, [אין להשיג] 24$
טו.     לבוש בדים, לר’
ידידי’ ווייל, 5$
טז.     ר’ וויס, מגידים
חדשים, במדבר, 17$
יז.
יח.     ספר המצרף,
ביאורים והגהות לאגדות חז”ל, אברהם דובזויץ, (דפוס צילום, אודעסא
תרל”ו)  9$
יט.     גנזי יהודה, אוסף
גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס בפעם הראשונה,
כולל מבוא מקיף על כל הכ”י מאת ר’ יחיאל גולדהבר, 323 עמודים [מצוין] 34$
כ.       סידור האר”י
רבינו חיים, [בעל הטור ברקת], לימות חול, 34$ [אין להשיג]
כא.    ר’ חנוך ארנטרוי,
קמץ המנחה דרשות על התורה, 19$
כב.    ר’ חנוך ארנטרוי,
שיירי המנחה, 17$
כג.     מתורגמן ר’ אליהו
בחור 35$
כד.    ר’ דוד צבי הופמן
-ספר ויקרא ב’ חלקים 50$
כה.    ר’ דוד צבי הופמן
-ספר דברים ב’ חלקים 50$
כו.     ר’ אליעזר ברגמן,
בהר ייראה, [תלמיד רבי אברהם בינג], נערך מכ”י ע”י ר’ שלמה מן ההר, 18$
כז.     ר’ אהרן מרקוס,
ברזילי, מסה בתולודת הלשון העברית, 22$
כח.    אוצר מפרשי
התורה: מבין חידות על המסורה פירוש על המסורה לר’ יעקב מצויזמר הקדמה למנחת שי
אור חיים הערות על מנחת שי הקדמה כוללת לתרגום אונקלוס מאת ר’ נתן אדלר בעל
הנתינה לגר 21$
כט.    אוצר מפרשי
התורה: ספר קטרת הסמים –ביאור על תרגום אונקלוס יונתן וירושלמי 18$
ל.       ר’ משלם ראטה,
מבשר עזרא, הערות והארות בפירוש הראב”ע על התנ”ך ובסופו ק’ תכנית לימוד
25$
לא.    ר’ יצחק אהרן,
עיני יצחק ביאורים וחידושים בעין יעקב, [כריכה רכה] 13$
לב.    קיצור מלאכת
המספר לר’ אליהו מזרחי 12$
לג.     כתבי רבינו יצחק
אבוהב (דה פונסקה); חכמי ריסיפי ואמשטרדאם (מכון ירושלים), 14$
לד.    ר’ שריה דבליצקי,
וזרח השמש 16$
לה.    ר’ טיכטל,
שו”ת משנת שכיר, חלק א, או”ח, [לא נמצא בהמהדורה החדשה] 14$
לו.     שו”ת
מגידות, לבעל פמ”ג 9$
לז.     שו”ת זקני
יהודה, ר’ יהודה אריה ממודינה, מוסד רב קוק, 40$
לח.    בתורתו של ר’
גדליה (נדל) [מהדורה שניה] 26$
לט.    ספר הזכרון לגאון
ערך השלחן [כללים], ותפארת יצחק לר’ יעקב חיים סופר 9$
מ.       יחי ראובן וספר אות
יעקב [כללים] לר’ יעקב חיים סופר, 9$
מא.   מסורת משה,
הוראות והנהגותת שנשמעו מאת רבן של כל בני הגולה ופוסק הדור הגאון ר’ משה
פיינשטיין, תרכא עמודים 19$
מב.   ר’ אברהם חיים
נאה, קצות השלחן הערות למעשה, 17$
מג.    דרשות גבעת שאול,
ר’ שואל מורטירא [מצוין] 24$
מד.    אור פני יצחק, ר’
יצחק פייגעבוים, 5$
מה.   ירחון תבונה, 6$
מו.     קרבן שבת צלותא
דמעלי שבתא תיקוני שבת 9$
מז.     קובץ מפרשי
המהרש”א: חמשה ספרים בכרך אחד: הוראה שעה בית אברהם אמרי בינה מחנה אפרים
ישוב הדעת 11$
מח.   חידושי דינים
מהלכות פסח, עם הערות רי”פ פערלא 12$
מט.   תהלוכות היבשה
[הלכות הולכי דרכים] [נדפס ב1869] 9$
נ.
בעל
שם על התורה, ב’ חלקים, 20$
נא.    ר’ אברהם שלום,
נוה שלום חלק ב 11$
נב.    נפש חיה לר’
ראובן מרגליות 18$
נג.     שם עולם, לר’
יהונתן אייבשיץ, 20$
נד.     ר’ משה ליב שחור,
אבני שהם על התורה ועוד [ב’ חלקים] [מצוין], 32$
נה.    ר’ זאב רבינוביץ,
שערי תורת בבל 44$ [מצוין, כולל הערות על סדר הדורות]
נו.
בארות נתן, ר’ נתן רבינוביץ ביאורים על
הש”ס, 9$
נז.
ר’ יצחק טייב, חקת הפסח, וערך השלחן 16$
נח.
ילקוט חדש  8$
נט.
ביאור לתורה של יש”ר רג’יו [ה’ חלקים]
75$
ס.
דיני תשעה באב ביום א ודיני שבת שלפניו, ר’
שריה דבליצקי, 9$
סא.
ר’ ישכר טייכטאל, אם הבנים שמחה,
תשע”ג, 17$
סב.
מדרש אגדה בראשית עם פ’ עץ יוסף ענף יוסף
ויד יוסף 7$
סג.
דרש משה, [דרוש] ר’ משה ראב”ד קראקא,
12$
סד.
מנחת יהודה על ש”ס [תלמיד נחלת דוד]
14$
סה.
תורי זהב על שיר השירים שקל הקודש על
מגילת אסתר ברית קודש, עניני מילה לר’ שמואל באנדי 20$
סו.
ר’ נחמן גרינשפאן, מלאכת מחשבת, [מצוין!]
23$
סז.
גבעת פנחס, ר’ פנחס מפאלאצק, תלמיד
הגר”א 12$.
סח.
ר’ יצחק וויס, שיח יצחק על התורה מכון
ירושלים 9$
סט.
תורת מוסר ר’ חיים ריינס, מוסד רב קוק, 6$
ע.
מאורות נתןברך משה ר’ נתן אלעווסקיא, מכון
ירושלים 9$
עא.
ר’ משה ברמאן, חק משה, הערות על ש”ס,
16$
עב.
קיצור של”ה 9$
עג.
שלל דוד על התורה (מכון ירושלים) 10$
עד.
ראש דוד, דרשות על התורה, חיד”א, 2
כרכים 14$
עה.
שו”ת ר’ אליהו גוטמכר, ב’ חלקים 55$
עו.
ר’ פנחס זביחי, ברכת טובענין מאה ברכות,
13$
עז.
ק’ לקט שדך, ר’ מונק, ירח האיתנים, 4$
עח.
סדר הדורות, 11$
עט.
ר’ דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא
דתנאי 9$
פ.
ר’ צבי הירש גראדזענסקי, בית היין, על הלכות יין נסך, 15$
פא.
מבחר כתבים, ר’ מרדכי גימפל יפה [חוברת]
18$
פב.
דברי מנחם מסכת אבות עם פי’ מ”ן על
האמת והשקר, לר’ מנחם פרידמן, [מצוין] 18$
פג.
סדר אליהו אדר”ת, מוסד רב קוק [מצוין]
40$
פד.
ר’ יואל הרצוג, גליוני יואל, 19$
פה.
סגולות ישראל, 5$
פו.
אור תורה,ר’ פינחס הכהן, [תימן], 15$
פז.
ר’ אברהם אליהו קפלן, דברי תלמוד, חלק א
22$
פח.
ר’ אהרן מרקוס, שו”ת מן השמים, עם
פירוש קסת הסופר 8$
פט.
ספר ארח מישרים, שו”ע למדות 8$
צ.
עקבי שלום, חוברת, כולל פרק מתוך ספר
המספיק לעבודי ה’ לר’ אברהם בן הרמב”ם, ושתי תשובות ממנו, 7$
צא.
הלכות המדינה לבעל ציץ אליעזר, 26$ [מצוין]
צב.
ר’ קלמן כהנא, חקר ועיון ספר שלישי [מצוין]
11$
צג.
מקום הניחו אבתיו, ביאור על רש”י
עה”ת, ר’ אברהם פעסין, 6$
צד.
קונטרס באו חשבון,  הערות והארות בעניני מידות משקל ונפח שבדברות
רבותינו, יעקב ישראל סטל, 9$
צה.
ר’ משה צוריאל, בית יחזקאל, הלכות דעות,
16$
צו.
ר’ יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר ארץ ישראל 9$
צז.
ר’ מרדכי ליכטשטיין, מצות הלבבות, 9$
צח.
אגרות הטיול עם פירוש טיול בפרדס, 15$
צט.
עלים למבחן מגילת ספר אגרת הפורים 9$
ק.
שו”ת רבי עזריאל הילדעסהיימער, אבן
העזר וחושן משפט, דרשות בהלכה, על התורה, 22$
קא.
ר’ חיים ביברפלד, מנוחה נכונה קיצור הלכות
שבת כולל הערות של ר’ שריה דבליצקי, 10$
תפילה- פיוט
קב.
עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ ישראליים
בתקופת הגניזה [כריכה רכה][מצוין] 21$
קג.
הגדה של פסח, פרי עץ חיים, ר’ יצחק רצהבי,
19$
קד.
יוסף תבורי פסח דורות 19$
קה.
ד’ גולדשמידט סליחות פולין $25
קו.
דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, 23$
קז.
טעמי וסודות התפילות להושענות ופיוטי שמחת
התורה להרוקח 8$
קח.
כל עצמותי תאמרנה; השפה הלא-מילולית של
התפילה, אורי ארליך, 17$
קט.
הגדה שלמה, סדר הגדה של פסח, ר’ מנחם כשר,
20$
קי.
בתי כנסת עתיקים, קובץ מחקרים, 21$
קיא.
זכר צדיק, סדר חג הפסח, מהדיר י”ש
שפיגל, 12$
קיב.
אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול,
נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, יצחק בן צבי, 388 עמודים [חדש]
[מצוין]. 29$
קיג.
מחזור בית דין, לראש השנה, ר’ אברהם חמוי
[חומר חשוב] 19$
קיד.
מחזור דק”ק איטאלייאני, חלק ב,
שד”ל, 12$
קטו.
התפילה בתקופת
התנאים והאמוראים, יוסף היינימן כרכיה קשה 28$
קטז.
יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים
והאמוראים, [כריכה רכה], 23$
קיז.
הגדה של פסח, דניאל גולדשמידט- עורך, 15$
קיח.
צררה לאלעזר, ע”י ר’ מאיר וונדר,
[מהדורת כיס] צרור ספרי תפילות ווידויים לחולים תחינות ומענה לשון לבתי עלמין ועל
קברי צדיקים, 9$
קיט.
עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי
הביניים, 23$
קכ.
זמירות של שבת, נפתלי בן מנחם, 28$
קכא.
ר’ שלמה אבן גבירול, כתר מלכות, [ספריית
מקורות יג], מוסד רב קוק, 19$
קכב.  דיואן ר’ אליעזר הבבלי [ר’ חיים ברודי מהדיר] מקיצי נרדמים 18$
קכג.
שירת
הרוקח 20$
קכד.
אזהרות ר’
אליהו הזקן 17$
קכה.
שירת רבנו
תם $20
קכו.
שלמה אבן גבירול: שירים, בעריכת י’ לוין,
תל-אביב תשסז (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכז.
יהודה הלוי: שירים, בעריכת י’ לוין,
תל-אביב תשסז (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכח.
יהודה אלחריזי: מבחר (מהסידרה שירת תור
הזהב) 13$
קכט.
טדרוס אבולעאפיה: שירים (מהסידרה שירת תור
הזהב) 13$
קל.
כנישתא, חלק ב, 23$
קלא.
שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום /
יוסף יהלום / 18$
קלב.
אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום
ליום הכיפורים, מהדורת יוסף יהלום, 25$
קלג.
שירת החול העברית בספרד, שולמית אליצור, 3
כרכים, 55$
קלד.
עזרא פליישר, השירה העברית בספרד
ובשלוחותיה – 3 כרכים 55$
קלה.
הקולך זה הקול: הביטים בפיוטי הגאולה של ר’
שלמה אבן גבירול, אריאל זינדר, (תשעב) 18$
קלו.
לתולדות השירה והדראמה העברית; מחקרים
ומסות, חיים שירמן, (שני כרכים), 18$
קלז.
שירת ישראל לר’ משה אבן עזרא, תרגום
ב”צ הלפר, ליפסיה תרפד (הוצאת מקור), 16$
קלח.
ספר שעשועים ליוסף בן מאיר אבן-זבארה
/  יהודית דישון / 17$
קלט.
שירים גנוזים: שירים חדשים מגניזת קהיר, נ’
אלוני וי’ טובי, 16$
קמ.
השירה העברית באלג’יריה: מהדורה מדעית
בצירוף מבואות, הערות וביאורים, מהדורת א’ חזן, לוד תשסט
קמא.
ידיעות המכון לחקר השירה העברית כרך
שני,18$
קמב.
ידיעות המכון לחקר השירה העברית כרך ג, 18$
קמג.
ידיעות המכון לחקר השירה העברית כרך ד, 18$
קמד.
ידיעות המכון לחקר השירה העברית כרך ה, 18$
מנהג-הלכה
א.       שרשי מנהג אשכנז
חלק ב 25$
ב.       שרשי מנהג אשכנז
חלק ד [מצב בינוני] 15$
ג.
מנהגי
הקהילות, ב’ חלקים, ר’ יחיאל גולדהבר, 26$ [מצוין]
ד.       ר’ המבורגר,
גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז 15$
ה.       יוסף כהן, מקורות
וקורות [כולל הרבה מחקרים חשובים כמו: מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, סדר קבלת שבת
ופזמון לכד דודי מגילת אסתר בצפת במאה הט”ז ועוד] 28$
ו.
מאיר
רפלד, נתיבי מאיר, אסופת מאמרים [מצוין] 28$
ז.
פתחי
תפילה ומועד, יעקב ש’ שפיגל [מצוין] עותק אחרון 30$
ח.       חקרי קבלה ותפיל, משה חלמיש 21$
ט.       שלמה אשכנזי, אבן
חן [מהנהגים ועוד] 15$
י.
הלכות
והליכות בחסידות, אהרן וורטהיים, 10$
יא.     חומרי מרפא
בספרות היהודית של ימי-הביניים והעת החדשה, פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה, אברהם
שמש, 25$
יב.     ר’ יוזפא שמש
דהקילות וורמיישא, שלמה איידלברג, 15$
יג.      מנוחת שלום, חלק
ז-ח, משא ומתן בירורים ועיונים בתורת המנהגים, ר’ יעקב חיים סופר 18$
יד.     יעקב גרטנר, גלגולי מנהג בעולם הלכה [אפשר לקבל תוכן הענינים], 15$
טו.     נחום רקובר, מטרה
המקדשת את האמצעים 25$
טז.     קונטרס מנהגי
החסידים בעיה”ק צפת 9$
יז.      אליעזר בשן,
שבייה ופדות, בחברה היהודית בארצות הים התיכון, 18$
יח.     ש’ ספראי, העליה
לרגל בימי הבית שני, 25$
יט.     יסודי המשפט
העברי, חלק ד, אשר גולאק, 5$
כ.       יחזקאל
ליכטנשטיין, מטומאה לקדושה 19$
כא.    יחזקאל
ליכטנשטיין, המאבד עצמו לדעת 19$
כב.    מחקרים בספרות
התשובות / י”ז כהנא, [מצוין] 30$
כג.     קובץ אהל שרה
לאה, ירושלים תשנ”ט, 1000+ עמודים, כולל חיבור חשוב של ר’ דוד צבי
רוטשטיין בשם ‘ספר תורה מנוקד’, יותר מ200 עמודים, על עניני נקודות ועוד, 24$.
כד.    ר’ אליעזר ליפמן
פרינץ, פרנס לדורות, 24$
כה.    יספור לדור, יונה
עמנואל 17$  על השואה [יש לציין שר’ שלמה זלמן אורבעך היה קורא בחיבור זה
בתשעה באב]
מקרא, חז”ל, מדרש
כו.     ספר בן סירא
השלם, משה צבי סגל, 18$
כז.     יואל אליצור,
מקום בפרשה, גיאוגרפיה ומשמעות במקרא [חדש] 25$
כח.    אמנון בזק, עד
היום הזה [שאלות יסוד בלימוד תנ”ך] חומר חשוב [חדש] 24$
כט.    יש סדר למקרא:
חז”ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, יצחק גוטליב, 21$
ל.       שקיעין- מדרשי תימן, שואל ליברמן 13$
לא.    אפרים אורבך,
מעולמם של חכמים 36$
לב.    אברהם השל, תורה
מן השמים, חלק א-ב, 60$
לג.     יעקב נחום
אפשטיין, מבואות לספרות התנאים 42$
לד.    עצב נבו: מיתת
משה במדרשי חז”ל, יעקב בלידשטיין, 20$
לה.    כתר ארם צובה
והנוסח המקובל – מרדכי ברויאר, 35$
לו.     יהודה קומלוש,
המקרא באור התרגום 20$
לז.     העקיבות התרגומית
בתרגום אונקלוס, רפאל בנימין פוזן [מצוין], 24$
לח.    אברהם עפשטיין
[חלק ב]מקדמוניות היהודים, מוסד רב קוק, 22$ [מצוין]
לט.    אליהו זייני,
רבנן סבוראי וכללי הלכה, 18$
מ.       בנימין זאב בכר,
ערכי מדרש 11$
מא.   פתח לספרות
חז”ל, מירה בלברג, אוני’ פתוחה, 22$
מב.   יוסף דרנבורג,
משא ארץ ישראל 12$
מג.    שולמית אליצור,
למה צמנו?  [מצוין] 28$
מד.    עיונים באבות דר’
נתן: נוסח עריכה ופרשנות, מנחם קיסטר, 15$
מה.   מ’ טננבלאט,
התלמוד הבבלי בההוותו ההיסטורית, 18$
מו.     חנן גפני פשוטו
של משנה, פרק בתולדות המחקר של ספרות חז”ל בעת החדשה [מצוין] 19$
מז.     יונה פרנקל, דרכי
האגדה והמדרש ב’ חלקים, 75$
מח.   מדרש ואגדה, יונה
פרנקל, שלושה כרכים (האוני’ הפתוחה(, 60$
מט.   מסורות ונוסחאות
בתלמוד (פיינטוך), 22$
נ.
ליב
מוסקביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי, [מצוין] 32$
נא.    צורה ועריכה
בספרות חזל, אברהם גולדברג, 23$
נב.    אברהם ביכלר, עם
הארץ הגלילי, מוסד רב קוק 10$
נג.     בעקבות תולעת
השני הארץ ישראלית, זהר עמר 15$
נה.    בנימין דה-פריס,
מחקרים בספרות התלמוד, 16$
נו.      דיאלוג עם טריפון
היהודי, יוסטינוס מרטיר, מהדורה ותרגום דוד רוקח, 25$
נז.
תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ש’ קליין
19$
נח.
עמרם טרופר, כחומר ביד היוצר, מעשי חכמים
בספרות חז”ל, 14$
נט.
יהודה פליקס, עצי בשמים יער ונוי, צמחי
התנ”ך וחז”ל, 28$
ס.
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך א [ב’
חלקים
] [452 עמודים], 28$
סא.
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך ב [חלק
א]  [276 עמודים] 18$
סב.
ריהוט הבית במשנה, קרן קירשנובים,21$
סג.
אנציקלופדיה תלמודית, הוספה לערך ארץ ישראל
[תשל”ט] [נמצא כבר המהדורת שי”ל אחר תשל”ט] 6$
סד.
שמא יהודה פרידמן, לתורתם של תנאים, 23$
סה.
שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות
התלמודית, [תשע”ד], 33$
סו.
תוספתא עתיקתא – מסכת פסח ראשון: מקבילות
המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא כללי, ש”י פרידמן, 18$
סז.
לחקר התלמוד, אברהם ווייס 28$
סח.   ר’ יקותיאל
גרינוואלד, הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי, 23$
סט.   מבוא המשנה, יעקב
ברילל, שני חלקים, 28$
ע.       זכריה פרנקל,
מבוא הירושלמי, 25$
עא.
חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, 38$
עב.
ר’ שלמה זלמן הבלין, מסורת התורה שבעל פה
תשע”ב, 25$ [ספר מצוין, 632 עמודים] 25$
עג.
עשרת הרוגי מלכות במדרש ובפיוט / אלתר
ולנר, 17$
עד.
מחלל שבת בפרהסיא: מונח תלמודי ומשמעותו
ההיסטורית, מוטי ארד, (ביהמ”ל בניו יורק) 22$
עה.
מימרה מגיה מיתוס; פרקי דרבי אליעזר לאור
מחקר הספרות העממית, דינה שטיין, 25$
עו.
חטאו של אלישע, יהודה ליבס, 12$
עז.
מנחם הרן, האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד
סוף ימי בית שני, חלק א 15$
עח.
ספר היובל לכבוד פר’ יעקב זוסמן, [תרביץ
שנה פא] 470 עמודים [מצוין] 65$
עט.
ספר המצות הגדול גן עדן [קראי] 25$
פ.
פירוש על ספר במדבר, שלושה כרכים,
יעקב ליכט, 18$
גאונים וראשונים
פא.
אברהם גרוסמן ראשות הגולה בבל בתקופת
הגאונים, 15$
פב.
חיים סולוביצ’יק, הלכה כלכלה ודימוי עצמי, [נדיר] 36$
פג.    שי”ר תולדות
גדולי ישראל, ב’ חלקים 44$
פד.
אברהם אליהו הרכבי, חדשים גם ישנים 43$
פה.
היישוב היהודי בא”י בראשית האיסלאם
וכו’, ש”ד גוייטין 25$
פו.
והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה
של ארץ ישראל, משה גיל 18$
פז.
שבחי הרמב”ם, סיפורים עממים בערבית
יהודית מהמזרח, יצחק אבישור, מגנס 26$
פח.
שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה, אבני בניין
ליצירת הרמב”ן [חדש] 26$
פט.
יהודים מול הצלב, גזרות תתנ”ו
בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה [מגנס] 26$
צ.
הרמב”ם בנבכי הסוד מחווה למשה חלמיש,
דעת 64-66 [560 עמודים] 23$
צא.
דב רפל, הרמב”ם כמחנך 25$
צב.
ענייני אבן עזרא, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב
קוק), 40$
צג.
רש”י: דמותו ויצירתו, בעריכת א’
גרוסמן וש’ יפת, שני כרכים (מרכז שזר), 25$
צד.
שי”ר, תולדות גדולי ישראל, חלק ב
[ר”ח, רבנו נסים, ועוד] 16$
צה.
התורה והחיים, גידמן סט ג’ חלקים 50$
צו.     שרה צפתמן, ראש וראשון, ייסוד מנהיגות בספרות ישראל, מגנס 26$
צז.
ליישב פשוטו של מקרא, אסופת מחקרים בפרשנות
המקרא, 22$
צח.
מיכה פרי, מסורת ושינוי מסירת ידע בקרב
יהודי אירופה בימי הביניים, 19$
צט.
ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים,  19$
ק.
יוסף דן, הסיפור העברי בימי הביניים, 20$
קא.
יוסף דן, הסוד של חסידות אשכנז, 28$
קב.
שמחה עמנואל, שברי לוחות [מצוין] 23$
קג.
ש”ד גויטיין, סדרי חינוך מתקופת
הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי
25$
קד.
ישראל מ. תא שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור
ובני חוגו 33$
קה.
יונה פרנקל, דרכו של רש”י בפירושו
לתלמוד בבלי 28$
קו.
הספרות הפרשנית לתלמוד, י”מ תא שמע,
(שני כרכים), 40$
קז.
יהודה ליב גירשט, תחנות בספרות ישראל, ב’
חלקים
,  מזמן חתימת התלמוד- מזמן
ראשית הצמיחה של ספרות ישראל בספרד המוסלימית עד דורו של ר’ יהודה הלוי, 34$
[ספרים חשובים]
קח.
רבי יצחק בר ששת הריב”ש, מוסד רב קוק,
18$
קט.
שמואל ביאלובלוצקי, אם למסורת, מחקרים
ומאמרים [מצוין] 20$
קי.
שרה קליין ברסלבי, פירוש הרמב”ם
לסיפור בריאות העולם 15$
קיא.
הרי”ף ומשנתו [נכתב ע”י שמואל
אשכנזי] 23$ [מצוין]
קיב.
שרה קמין, רש”י פשוטו של מקרא ומדרשו
של מקרא, 16$
קיג.
פירוש רש”י לתורה, עיונים בשיטתו,
נחמה ליבוביץ משה ארנד, ב’ חלקים אוניברסיטה הפתוחה, 16$
קיד.
מעייני אגם, אסופת מאמרים נבחרים, עיקרם
בתורת לעזי רש”י, ר’ אברהם גלאנצר, 16$
קטו.
קדושת החיים וחירוף הנפש / מרכז שזר, 17$
קטז.
לוגיקה אריסטוטלית ומתודלגיה תלמודית,
אבירם רביצקי, 19$
קיז.
תא שמע (ספר זכרון) – 2 כרכים, [ניתן לקבל
תוכן] [מצוין] 45$
קיח.
אפרים שמואלי, דון יצחק אברבנאל, וגירוש
ספרד, 12$
קיט.
סיגופים ופיתויים; הסיפור העברי באשכנז כ”י
פרמא 2295, רלה קושלבסקי, 22$
קכ.
אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן; לתולדות
חלופה ליהדות הרבנית, 19$
קכא.
מאה סיפורים חסר אחד: אגדות כת”י
ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים, מהדורת עלי יסיף (אוני’ תל אביב), 18$
קכב.
כנסת מחקרים כרך א: אשכנז עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל תא-שמע 23$
קכג. כנסת מחקרים כרך ב: ספרד עיונים
בספרות הרבנית בימי הביניים תא-שמע
י”מ, 23
קכד.
כנסת מחקרים כרך ג: איטליה וביזנטיון עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל מ’ תא-שמע, 23$
קכה.
כנסת מחקרים כרך ד: ארצות המזרח, פרובנס
ומאסף עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים
ישראל מ’ תא-שמע,23$
קכו.
בעלי התוספות (2 חלקים) תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם אפרים א. אורבך 25$
קכז.
סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים,
דב שוורץ, 15$
קבלה –חסידות
א.
ר’ יעקב הלל, כתבוני לדורות, סדר השתלשלות
כתבי האר”י, 12$
ב.       דוד אסף, הציץ
ונפגע, 32$
ג.
קבלת האר”י, יוסף אביבי (3 כרכים), [מצוין] 64$
ד.       ישראל תא שמע-
הנגלה שבנסתר 19$
ה.       מחקרים בספרות
הקבלה / אפרים גוטליב, 26$
ו.
שד”ל, ה’ויכוח’, ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר
הזוהר, וקדמות הנקודות והטעמים, 24$
ז.
מטפחות ספרים לר’ יעקב עמדין 36$
ח.       ישעיה תשבי, תורת
הרע והקליפה בקבלת האר”י, שוקן תש”ב, 19$
ט.       ספר הקונדוס
[חומר חשוב] בעריכת מרדכי זלקין, 17$
י.
שמואל
ורסס, השכלה ושבתאות תולדותיו של מאבק 19$
יא.     בכל דרכיך דעהו;
תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, ציפי קויפמן, 20$
יב.     נתיב לתניא, משה
חלמיש 12$
יג.      יהונתן גארב,
מקובל בלב הסערה ר’ משה חיים לוצאטו 23$
יד.     בעל השם; הבעש”ט
– מאגיה, מיסטיקה, הנהגה$, עמנואל אטקס, 15$
טו.     השלב האחרון:
מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף (מאגנס), 25$
טז.     הלכה וקבלה יעקב
כ”ץ כריכה רכה, מגנס, 40$
יז.      ר’ לאם, תורה
לשמה,
יח.     מ’ בלבן, לתולדות
התנועה הפראנקית, 40$
יט.     צלם אלהים; הלכה
ואגדה, יאיר לורברבוים, 28$
כ.       בנימין בראון,
תנועת המוסר הליטאית אישים ורעיונות, 21$
כא.    בימי צמיחת
החסידות: מגמות רעיוניות בספרי דרוש ומוסר, מנדל פייקאז’, מהדורה שנייה מורחבת
[מצוין], 14$
כב.    דוד גנז וזמנו,
1613-1541: מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש-עשרה, אנדרה נהר, מהדורה שניה
מתוקנת, 14$
כג.     הגוף האלוהי הנשי
בקבלה עיון בצורות של אהבה גופנית ומיניות נשית של האלוהות, דניאל אברמס, 19$
כד.    הופעותיו של הכוח
במיסטיקה היהודית; מספרות חז”ל עד קבלת צפת, יהונתן גארב, 18$
כה.    היהפוך כושי
עורו; האדם השחור כ’אחר’ בתולדות התרבות היהודית, אברהם מלמד, 18$
כו.     ונהר יוצא מעדן;
על שפת החוויה המיסטית בזוהר, מ’ הלנר-אשד, 18$
כז.     מ’בעל שד’ ל’בעל
שם’; שמואל פאלק, ‘הבעל שם מלונדון’, מיכל אורון, 15$
כח.    מוטיבים שאולים
בספרות ישראל, יהודה רצהבי, 21$
כט.    יוסף דן, עיונים
בספרות חסידי אשכנז, 25$
ל.       נתיבי אמונה
ומינות, י’ תשבי (כריכה רכה)23$
לא.    נתיבי אמונה
ומינות, י’ תשבי (כריכה קשה) 25$
לב.    ר’ יעקב עמדן ספר
שמוש, 24$
לג.     שבר פושעים לר’
משה חאגיז נגד נחמיה חיון, 32$
לד.    רבנו אליהו
מווילנא, רשימה ביבליוגרפית, ישראל יעקב דינסטאג, 11$
לה.    ש. ברנפלד, בני
עלייה, א-ב (ב’ חלקים), [תולדות רש”י, ראב”ע, רמב”ם, ר’ אבעלפיא,
עמנואל הרומי, אברבנאל, ר’ עזריה מן האדומים ועוד], 18$
לו.     אגרות שד”ל,
ב’ חלקים 45$
לז.     שמואל דוד לוצאטו
ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא, 25$
לח.    יוסף פרל, מעשיות
ואיגרות,  [האקדמיה הלאומית תש”ל]
בעריכת ח’ שמרוק וש’ ורסס, 22$
לט.    יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא
וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים.
כרכים
‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620   כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של
יוסף פרל, 316 עמודים, 62$
מ.       ספר היובל לצונץ
[כולל כמה כ”י חשובים] 17$
מא.   ספר זכרון
דגל  מחנה ראובן, לזכרו של ר’ ראובן
אליצור [כולל חומר מעניין] 30$
מב.   בכורים, כתב עת
לחכמת ישראל, שני חלקים [חומר חשוב] [1864-1866] 50$
מג.    ספר הבעש”ט,
מוסד רק קוק 22$
מד.    כל סיפורי רבי
נחמן מברסלב, המעשיות, הסיפורים הסודים החלומות והחזיונות, מהדורה מבוררת על פי
כתבי יד, מאת צבי מרק, ידיעות ספרים-ביאליק, 25$
מה.   מחקרים בחסידות
ברסלב, יוסף וייס, בעריכת מ’ פייקאז’ 14$
מו.     חסידות ברסלב:
פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מנדל פייקאז’, 14$
מז.     חסידות פולין:
מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות תש-תשה, מנדל פייקאז’, 14$
מח.   בין הלכה להשכלה
/ יהודה פרידלנדר, 17$
מט.   יהודה פרידלנדר,
במסתרי הסאטירה, א, 15$
נ.
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ב, 15$
נא.    יהודה פרידלנדר,
במסתרי הסאטירה, ג, 15$
נב.    נאחז בסבך / דוד
אסף, 36$ [עותק אחרון]
נג.     בן ציון
קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליאטיות במזרח אירופה, 32$
נד.     יצחק גת, המכשף
היהודי משואבך, משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנבסך צבי הירש פרנקל 19$
נה.    יוסף פנד, מתווי דרכי
עיתונות אגודת ישראל 19$
נו.      אברהם קורמן,
יהודי מיהו ומהו, 24$
נז.      יעקב ברנאי,
היסטריוגרפיה ולאומיות, מגמות בחקר ארץ ישראל ויישובה היהודי, 1881-634, 16$
נח.    הקיץ הנורא
ההוא  70 שנות להשמדת הקהילות היהודיו
בערי השדה בליטא, היסטוריה הגות ריאליה, מכללת אפרתה 25$
נט.    מחקרים בתולדות
היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, דוד תמר, 15$
ס.       בנתיבי אשכנז:
מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי-הביניים, שלמה איידלברג, 22$
סא.   אליעזר צווייפעל,
שלום על ישראל, ב’ חלקים 45$
סב.   דוד כהנא, תולדות
המקובלים, ב’ חלקים 50$
סג.    בית ישראל בפולין
עורך ישראל היילפרין חלק א 15$
סד.    בית ישראל בפולין
עורך ישראל היילפרין, ב’ חלקים 35$ [מצוין]
סה.   עזריאל שוחט, עם
חילופי תקופות, ראשית ההשכלה ביהדות גרמניה [מצוין] 21$
סו.     מבחר כתבים, ר’
מתתיהו שטראשון, [מצוין], 22$
סז.     נח רוזנבלום,
עיוני ספרות והגות [חומר מעניין], 23$
סח.   יעקב כץ, מסורת
ומשבר, 15$
סט.   מנחם קרן-קרץ,
מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות יהודית חילונית למרגלות הרי הקרפטים, מפעל
דב סדן, [תשע”ד] 34$
ע.       סופה וסירה,
הפרשיות הגדולות שהסעירו את העולם ההלכה, [חלק ג], 17$
עא.   סופה וסירה,
הפרשיות הגדולות שהסעירו את העולם ההלכה, [חלק א], 17$
עב.   סופה וסירה,
הפרשיות הגדולות שהסעירו את העולם ההלכה, [חלק ד], 17$
עג.    כרכים של, דעת,
כל כרך [חוץ מכרכים כפולים] 10$
עד.    מחניים,
תשנ”ד, כרך ו, על הקבלה ותורת הנסתר, 240 עמודים 16$
עה.   מחניים
תשנ”ג, כרך ה, על מתינות וקנאות ביהדות, 255 עמודים.
עו.     רבותינו שבגולה,
ב’ חלקים, על חכמי ליטא [מצוין] 45$
עז.     יומנו של מוכתר
בירושלים, קורות שכונת בית ישראל וסביבתה בכתביו של ר’ משה יקותיאל אלפרט
(תרצ”ח-תשי”ב, 1952-1938), 21$
עח.   ר’ משה הרשקוביץ,
תורת ארץ ישראל הוראת התלמוד במשנת הראי”ה הגות חזון ומעשה, 20$
עט.   א”י סלוצקי,
שיבת ציון, כולל מבוא הערות ומפתחות מאת יוסף סלומן 25$
פ.       מרדכי נדב, פנקס
פתוח מחקרים בתולדות יהודי פולין וליטא, 18$
פא.   הלכה בתמורות
הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, אמיר משיח 21$
פב.   ר’ אברהם
געשטעטנער, מגילת פלסתר, בירור זיוף ספר מגלת ספר המיוחס להיעב”ץ, 30$
פג.    מנחם הרטום
ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל 20$
פד.    פנקס ועד
ק”ק פאדוואה (של”ח-שס”ג) 25$
פה.   פנקס קהילת ברלין
תפ”ג-תרי”ד, 25$
פו.     פנקס ועד ארבע
ארצות, כרך א, מהדורת ישראל היילפרין, מהדורה שנייה, ירושלים תש”נ; 15$
פז.     שד”ל, על
החמלה וההשגחה 17$
פח.   אברהם פוקס,
קראתי ואין עונה, זעקתו של רחמ”ד וייסמנדל בתקופת השואה, 16$
פט.   תולדות רבי עקיבא
איגר, מכתבי ר’ עקיבא איגר, 8$
צ.       קתרסיס, כרך יח
תשע”ג, כולל מאמר ביקורת של פר’ שלמה זלמן הבלין על הספר ‘החזן איש’ של בנימן
בראון 12$
צא.   יעקב מרק,
במחיצתם של גדולי הדור [מצב חדש] מצוין, [אין להשיג], 26$
צב.   יומן מסע לארץ
הקודש שנת התצ”ד מאת משה קאפסוטו 18$
צג.    אסופה ליוסף,
קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, [חדש] [596 עמודים] 30$
צד.    משה דוד קאסוטו,
היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, 22$
צה.   קנאות דתית, מרכז
שזר, 463 עמודים, 15$ [חומר מעניין]
צו.     ישן מפני חדש, שי
לעמנואל אטקס, [ב’ חלקים,  א:חסידים ובעלי
מוסר, ב:משכילים מתנגדים ורבנים] [חומר חשוב] 28$
צז.     יצחק שפירא,
ירושלים מחוץ לחומה, 15$
צח.   דב רפל, הנבואה,
24$
צט.   ישראל קלויזנר,
תולדות הקהלה העברית בוילנא, 21$
ק.       הרב ש”ך,
שהמפתח בידו, משה הורוביץ 18$
קא.   יצחק ריבקינד,
יידישע געלט, [מצוין], 34$
קב.   יצחק לוין, מבוקר
לערב [חומר חשוב], 16$
קג.    א’ מלאכי, פרקים
בתולדות הישוב הישן, [מצוין], 26$
קד.    ש’ קוק עיונים
ומחקרים שני חלקים, מוסד רב קוק [מצוין] 35$
קה.   אחד בדורו כרך א
על הרב מפוניבז, 28$
קו.     גרשון בן אליעזר
סגל, גלילות ארץ ישראל, [ספריית מקורות ארץ ישראל ה] מוסד רב קוק, 17$
קז.     ג’ קרסל, לכסיקון
הספרות העברית בדורות האחרונים, [מצוין] שני חלקים 50$
קח.   אפרים דיינארד,
שבלים בודדות, 18$
קט.   ספר היובל לכבוד
הרב סולובייצ’יק, מוסד רב קוק, שני חלקים מצב חדש 70$
קי.     ר’ נתן הנובר,
יון מצולה, [עם הערות] 15$
קיא. ר’ מרדכי הלוי הורוויץ,
רבני פרנקפורט, מוסד רב קוק 34$
קיב. בנימין בראון, לקראת
דמוקרטיזציה במנהגיות החרדית דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת,
16$
קיג.  יוסף פאור, הרב
ישראל משה חזן, האיש ומשנתו, 20$
קיד.  אפרים חמיאל הדרל
הממוצעת ראשית צמיחת הדתיות המודררנית, [בהגות של מהר”ץ חיות, רש”ר הירש
ושד”ל], 28$
קטו. אברהם פוקס, האדמו”ר
מסאטמר, 22$
קטז. יהודה ליב ביאלר, מן
הגנזים ב [תואר של כ”י ותקנות] 9$
קיז.   מעלות היוחסין
מאת ר’ אפרים זלמן מרגליות עם הערות 10$
קיח. בן ציון גת, הישוב היהודי
בארץ ישראל בשנות הת”ר התרמ”א (1840-1881) 14$
קיט. ישעיהו זנה, מפאוולו
הרביעי עד פיוס החמישי, כרוניקה עברית מן המאה השש עשרה,  20$
קכ.    שמעון ברנפלד,
ספר הדמעות, [מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות] ג’ חלקים 55$
קכא.  חיים הלל בן
ששון, הגות והנהגה, השקפותיהם החברתיות של יהודי פולין בשלהי ימי הביניים, 19$
קכב.  אסף ידידיה,
ביקורת מבוקרת, אלטרנטיבות אורתודוקסיות למדע  היהדות 1873-1956, 415 עומדים
[מצוין] [כולל בין השאר, פרקים על בית מדרש של ר’ עזריאל הילדסהיימר, דורות
הראשונים, ר’ דוד צבי הופמן זאב יעבץ, ר’ בנימין משה לוין בעל האוצר הגאונים ועוד[ 24$
קכג. יצחק כהן, אור שמח הלכה
ומשפט, משנתו של הרב הרב מאיר שמחה הכהן על משנה תורה להרמב”ם, אוניברסיטת בן
גורין, 408 עמודים [חשוב], 24$
קכד. דברי יוסף לר’ יוסף
סמברי, מהדורת ש’ שטובר, ירושלים תשנד, 50$
קכה.  ישראל צינבורג,
תולדות ספרות ישראל, כרך ו, [חכמת ישראל השכלה בגאליציה השכלה ברוסיה] 8$
קכו.  רבי חיים אבן עטר
עלייתו לארץ ישראל [ספריית מקורות ארץ ישראל ד, מוסד רב קוק] 20$
קכז.  יעקב משה
טולידנו, אוצר גנזים [ספריית מקורות ארץ ישראל ז, מוסד רב קוק] 20$
קכח.  ר’ משה צינוביץ,
אישים וקהילות, [מצוין], 36$
קכט.  מה שראיתי,
זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, מהדיר: דוד אסף, ב’ חלקים 48$
קל.    ר’ יצחק
ניסנבוים, עלי חלדי [זכרונות, מצוין] 28$
קלא.  צורת הארץ
לגבולותיה סביב מהגאון רבינו אליהו זצוק”ל מוילנא, [תשנ”ט], 17
קלב.  תולדות היהודים
באפריקה הצפונית, א-ב, ח”ז הירשברג, 32$
על ספרים
קלג. שם הגדולים, השלם עם
הגהות מנחם ציון, [מצוין], 18$
קלד. אברהם מאיר הברמן, תלמוד
מאיר, קובץ מחקרים, שזר 17$
קלה.  אמרי ספר לקט
אמרים וסיפורים על ספרים 16$
קלו.  ר’ שלמה יוסף
זוין, סופרים וספרים, [מצוין] [גאונים, ראשונים ותשובות] 28$
קלז.  ר’ שלמה יוסף
זוין, סופרים וספרים, [מצוין], [פסקים פירושים חידושים] 28$
קלח.  פרקים בתולדות
המדפיסים העברים, א’ הברמן, 25$
קלט.  יעקב שפיגל,
עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות ומגיהים, [מצוין] 32$
קמ.   יעקב שמואל
שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, בשערי הדפוס, 502 עמודים 20$
קמא.  ספריות ואוספי
ספרים, מרכז שזר, 515 עמודים 19$
קמב.  א.מ. הברמן, שערי
ספרים עברים 50$
קמג. הספר כסוכן תרבות בשנים
1700-1900, זאב גריס, הילל בן חיים [חומר חשוב] 20$
קמד.  שפרה ברוכסון,
ספרים וקוראים, תרבות הקריאה של יהודי איטליה בשלהי הרנסנס, 22$
קמה.  חנא שמרוק, ספרות
יידיש בפולין 21$
קמו. שמואל יוסף עגנון, ספר
סופר וסיפור, תעב עמודים [מצוין]  21$
קמז. יצחק רפאל, ראשונים
ואחרונים, [מצוין] 22$
קמח.  אברהם יערי,
הספרות היפה בעברית, 24$
קמט.  שמחה אסף, באהלי
יעקב, מוסד רב קוק [מצוין], 20$
קנ.    שמעון חאנעס,
תולדות הפוסקים [פורמט קטן], 16
קנא. חיים מיכל, אור החיים,
24$
קנב. בשערי ספר, נפתלי בן מנחם
(מוסד הרב קוק), 16$
קנג.  מאמר על הדפסת
התלמוד, רנ”נ רבינוביץ, בעריכת א”מ הברמן (מוסד הרב קוק), [מצוין] 14$
קנד. הספרייה היהודית בימי
הביניים; רשימות ספרים מגניזת קהיר / נחמיה אלוני, בעריכת מ’ פרנקל וח’ בן-שמאי,
18$
קנה. אוצר הספרים לבן יעקב,
18$
ספרים של מאיר בניהו
קנו.  מאיר בניהו, יוסף
בחירי, מרן רבי יוסף קארו, [תרע עמודים] 48$
קנז.  מאיר בניהו, רבי
אליהו קפשאלי, 18$
קנח. מאיר בניהו, הדפוס העברי
בקרימונה, 45$
קנט. מאיר בניהו, הדפוס העברי
בויניציאה, 45$
קס.   רבי משה אלשיך,
שמעון שלם, מכון בן צבי, [בעריכת מאיר בניהו] 25$
קסא.  ירושלים מחקרים
ארץ ישראל כרך ב, [מוסד רב קוק] בערכת מ’ בניהו, 14$
קסב.  מסע בבל, בעריכת
מאיר בניהו, 24$
קסג. ספר החיד”א [אוסף
מאמרים עליו] [בעריכת מאיר בניהו] [מצוין] 25$ [נדיר]
קסד.  מאיר בניהו,
התנועה השבתאית ביוון, [ספונות חלק יד], תקנז עמודים, [נדיר] 80$
קסה.  מאיר בניהו, סדר
אליהו זוטא אליהו קפשאלי, שני חלקים, 45$
קסו. ספונות, יב [ספר יון ב],
15$ בעריכת מאיר בניהו
תעודה
א. תעודה ב: עיונים
במקרא, תשמב, 17$
ב. תעודה ג: מחקרים
בספרות התלמוד, בלשון חז”ל ובפרשנות המקרא,17$
ג. תעודה ח: מחקרים
ביצירתו של ראב”ע, 20$
ד. תעודה, יא 20$ [מדרש]
ה. תעודה, יז-טז 18$
ו. תעודה, טו 18$
ז. תעודה, כא-כב 20$
פינת מציאות
כל ספר 5$
1. בד”ד כרך 8,
2. עלי ספר כרך
11,
3. בנתיבות
התלמוד, שמעון פדרבוש, ירושלים תשיז
4. דרשות
מר”ן ר’ יוסף קארו, הוצאת שיח ישראל
5. התורה והחיים בימי הביניים, כרך
ראשון / משה גידמן
6. ההלכה כוחה
ותפקידה, אליעזר ברקוביץ, ירושלים תשמא
7. משפט המלוכה
בישראל, שמעון פדרבוש, ירושלים תשלג
8.
הרהורים בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
9. תשובות ופסקים ומנהגים
למהר”ם מרוטנברוג, כרך רביעי (פסקי עירובין), מהדורת אליעזר קליין (מוסד הרב
קוק), 6$
כל אלו מחיר לאחד
10$, מחיר ל3 26$ מחיר ל5 40$
1.
זכרון נשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, רחל אליאור (הקיבוץ המאוחד),
2.
הדת הפנימית: פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקופתם במקורות היהדות (בר אילן)
3.
המסע האנושי למשמעות; עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, אבי שגיא, ישראל
תשסט
4.
יהדות ללא אשליה, א’ גולדמן, ירושלים תשסט (כתר)
5.
הסיפור בכתבי הקודש, יוספה רחמן, ישראל 2007
(הקיבוץ המאוחד)
6.
קווים לתולדות עם ישראל בתקופת התנ”ך, יעקב גורן, ישראל 2008 (הקיבוץ המאוחד)
7.
אוכלים לדעת: תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז”ל, רוחמה וייס, תל-אביב תשע
8.
אמונה לאחר השואה, אליעזר ברקוביץ, ירושלים תשסו (הוצאת שלם)
9.
מסע בסיפורי חסידים, יהודית בר-יש”ע גרשוביץ, ישראל 2011
10. האשכנזים הראשונים: תולדות
היהודים באירופה הצפונית וכו’, אשר פרישמן נורמות הקיום של העם 11. היהודי בזמן
החדש / אליעזר שביד (ספריית הילל בן חיים)
12.
האשה אשר נתתה עמדי: נשים כעילה לעימות ולמלחמה במקרא, רחל רייך, ישראל 2005.
13.
ותצא דינה; קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, חיים חיון, ירושלים תשעא
14.
וידויים, אוגוסטינוס, תל-אביב 2001 (ידיעות אחרונות)
15.
דקדוק ארמית בבלית, י”נ אפשטיין, (מאגנס-דביר)
16.
ספר שופטים אמנות העריכה, יאירה אמית, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים תשנב
17.
מסרת סיג למקרא, דוד כהנא, ווינא תרמב (הוצאת מקור)
18.
ספר חיים שירמן; קובץ מחקרים, בעריכת ש’ אברמסון וא’ מירסקי, ירושלים תשל
19.
ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, עודד ליפשיץ, ירושלים תשסד
20.
חקרי יהדות, פדרבוש
21.
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך שלישי ספר שני: קול רינה ותפילה / מהדורת זאב
בן-חיים, ירושלים תשכו
22.
התנ”ך היה באמת, ליאורה רביד, הוצא’ ידיעות אחרונות,
23.
דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, אמנון שפירא (ספריית
הלל בן חיים)
24.
זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד / עדיאל שרמר
/
25.
חלומות השוא ידברו: חלומות התגלות במקרא ומקומם בתולדות האמונה והמסורת בישראל
הקדומה  / רות פידלר
26.
מאמר אסתר: סוגיות חברה ומוסר במקרא ע”פ שיעוריה של אסתר שפרעם
27.
היסטוריה: מיתוס או מציאות: מחשבות על מצב המקצוע, אלעזר וינרב, האוני’ הפתוחה
28.
ממשה ליהושע ומנס לטבע; ניתוח ספרותי של פרקי הכיבוש בספר יהושע /  אליהו עסיס חברה
29.
משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום /  מאיר מלול רווח בין האותיות: 39. שיעוריו
התלמודיים של לוינס / אליזבט גולדוין
31.
דורש טוב לעמו: הדרשן וספרות הדרוש בתרבות העממית, בעריכת נחם אילן
32.
הגותו הפילוסופית של הרב סולובייציק, חלק א, דב שוורץ
33.
מליצת עפר ודינה לדון וידאל בנבנשת, מהדורת מתי הוס
34.
פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים / בעריכת ב”ז קדר
35.
איש ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאל, גאולה בת יהודה
36.
בעבותות השכול: עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים / חיים ליכט
37.
דת ללא אשליה נוכח עולם פוסט מודרניסטי / גילי זיוון
38.
מיתוס ותבונה ביהדות ימינו / אריאל טל
39.עיונים
בספרות השומרונית ובספרות הקראית / אילה ליונשטם
40.
לשון חכמים לפי מסורות בליות שבכת”י ישנים / אפרים פורת
41.
מסע הצלב הראשון והיהודים, רוברט חזן, ירושלים תשס
42.
הרהורים בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
43.
פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זכרון לאברהם שליט, בעריכת א’ אופנהיימר,
ירושלים תשמא (יד בן צבי)
44.
אוצר יהודי ספרד, כרך 8
45.
מסכת נשים: חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה (קריאה בסיפורים תלמודיים ורבניים ושני
מדרשי שיר), אדמיאל קוסמן
46.
צחוק אברהם: פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, יצחק בנימיני, הוצאת רסלינג
47.
מסע הנשמה – נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב”ד, שלי גולדברג, ירושלים תשסט.
48.
משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ג
49.
הביוגרפיה של עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא, אילנה פרדס, מכון ון ליר
בירושלים–תשס״א,
50.
ספר הגבורה (שני כרכים)
51.
סידור התפילה; פילוסופיה שירה ומסתורין, אליעזר שביד
52.
בין חורבן לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, אליעזר שביד
53.
דיאלוגים סוקרטיים מאת: כסנופון,
54.
ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שלום בראון
55.
עמו אנוכי בצרה : יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה, מאת: אליעזר ברקוביץ
56.
מוסר המקרא והתלמוד, שלמה זלמן פינס, ירושלים תשלז
57.
בעת אישן ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, ד’ מרקס, תל-אביב 2010
58.
פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים, הילרי פטנאם, ירושלים תשעב
59.
ויפגע במקום: הסיפור התיאופני במקרא, ג’ורג סברן
60.
שכול והאגדה החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה / מרדכי רוטנברג, ת”א 2005
61.מועדי
ישראל: זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית שני, בעריכת י”ש ליכט, ירושלים תשמח
English
1. Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim,
[paperback], $12
2. Issac Barzilay, Between
Reason and Faith
, Anti-rationalism in Italian Jewish Thought 1250-1650, $21
3. Simon Ginsburg, The
life and works of Moses hayyim Luzzatto
, 20$
4. Magicians Theologians and doctors, H. J. Zimmel 25$
5. Julius Kaplan, Redaction of the Babylonian Talmud $35
6.Yosef Goldman, Hebrew printing in
America 1735-1926, a History and Annotated Bibliography
, 2 volumes, $175
7. Mordechai Akiva Friedman, Jewish Marriage in Palestine,
vol. 2: The Ketubbah Texts Tel Aviv and New York 1981, IX + 517 pages, 36$



New Book: The Living Tree: Studies in Modern Orthodoxy by Rabbi Shlomo Riskin

Rabbi
Shlomo Riskin’s new book,
The Living Tree: Studies in Modern Orthodoxy, has just
appeared. The Seforim Blog is happy to present this selection from it.

Halakhic Pluralism in the Eyes of Rishonim and
Aharonim

In many of the off-hand remarks of the early
commentators, their advocacy of the principle of halakhic pluralism is plain to
see, regardless of whether these great authorities stemmed from Ashkenaz,
Sepharad, or Provence. They repeatedly express the pluralistic principle of
“these and those are the words of the Living God.”
Rashi, in his commentary
to Ketubot 57a, writes:
W hen two [sages] argue
over the statement of one [who was their master], and one sage says that this
is what the master said and the other says that this is what the master said,
one of them is lying. But when two Amora’im argue regarding a civil or ritual
halakhic issue, and each one maintains the logic of his position, there is no
falsehood. Each one is expressing his logic, the one master giving a reason for
permitting and the other master giving a reason for prohibiting, one master
compares issue to issue in such a fashion, and the other master compares it in
another fashion. It is necessary to say, “these and those are the words of the
Living God”; sometimes this logic pertains and sometimes that logic pertains,
because the logic changes even on the basis of a small change in the issues at
hand.
The Ritba (Rabbi Yom Tov ben Avraham Asevilli,
1250–1330) on Eruvin 13b comments as follows:
“These and those are the
words of the Living God.” The rabbis of France asked, How is it possible for
both views to be those of the Living God when one prohibits and the other
permits? And they answered: W hen Moses went on high to receive the Torah he was
shown forty-nineways to permit and forty-nine ways to prohibit every object. He
asked the Almighty concerning this, and He said, “Let these [matters about
which there are so many possibilities] be handed over to the sages of Israel in
every generation, and let the resolution be in accordance with their will.”
 Rabbi
Menaĥem Meiri (1248–1316), in his work Beit HaBehira, commented on Yevamot
14a:
That which the Torah
commanded lo titgodedu (“Do not slice yourselves up” – Deut.14:1), even
though its principal meaning is not to wound oneself as an expression of
mourning for one who has died, there is a nuance [within the word titgodedu
which may be interpreted to mean] not to turn the commandments into separate
divisions [agudot], and this is to prohibit several individuals from
performing ritual in one way while others per- form the ritual in a different
way, until it appears as though we are being led by two Torahs. But this
prohibition applies only when a city has only one court, and when even this
court is itself divided, with one component group deciding in accordance with
one view and another component group in accordance with another view. But
whenever there are two judicial courts, albeit in one city, and one court is
accustomed to deciding in accordance with this view and the other court is
accustomed to deciding in accordance with that view, this does not represent
separate divisions because it is impossible for everyone to always agree on one
opinion. This is certainly true regarding actions based upon custom, where
there is no objection if these act in such a way and those in another way.[1]
Even during the period of the later
commentators, the idea of halakhic pluralism finds expression. Admittedly,
works such as the Kitzur Shulhan Arukh of Rabbi Shlomo Ganzfried, which
records only one authoritative opinion – unlike the original Shulhan Arukh,
which includes the opposing views of Rabbi Karo and the Rema – seem to imply a
more monistic halakhic approach. A ringing defense of pluralism is to be found
in the words of Rabbi Chaim ben Rabbi Bezalel, brother of the Maharal, who
studied together with Rabbi Moshe Isserles (the Rema) in the mid- sixteenth
century in the yeshiva of Rabbi Shalom Shachna. He wrote Viku’ah Mayim Hayim
(usually included at the end of the Rema’s Torat Hatat), in which he
vigorously argues against any written halakhic codification reflecting only one
halakhic opinion:
Only after [the decisor]
has studied all of the legal disputes which have arisen regarding a specific
law can his word run quickly into the sea of wisdom…Moreover, the mind of an
individual is not always consistent and perhaps his mind is not disposed to
give the same halakhic ruling which he gave yesterday; there is not in this any
change or deficiency [which would lead us] to say that through him the Torah is
becoming like two Torahs, God forbid. The opposite is the case; this [manner of
halakhic investigation, exploring multiple opinions] is the path of Torah, and
“these and those are the words of the Living God.” (Elon, Mishpat HaIvri,
37)
A fascinating contrast is to be found in the
writings of two cotemporary religious leaders, Rabbi Moshe Feinstein and Rabbi
Yitzhak Hutner. The former, world-renowned halakhic decisor of our generation,
utilizes the expression “these and those are the words of the Living God,” but
nevertheless posits that one argument may ultimately be more correct than the
others:
And this is the matter
concerning all of the disputes of our earlier and later sages, when one forbade
and the other permitted: whenever the [law] was not resolved in accordance with
one [of them], any [rabbi] could rule in his locality in accordance with his
logic, even though the true law is only in accordance with one of them…Both are
the words of the Living God, but the real truth, revealed before heaven, is
only like one of them.
Nevertheless, Rabbi Moshe Feinstein insists that
with regard to reciting the blessings on learning Torah and fulfilling the
commandment to study Torah, no differentiation should be made between texts
containing majority opinions and texts containing minority opinions. All Torah
texts are worthy since “these and those are the words of the Living God” (Iggrot
Moshe, Orah Haim
4:9, 24).
Rabbi Yitzhak Hutner, on the other hand, accepts
the talmudic view that disputes arose as a result of insufficient study or
forgetfulness, a view which we initially equated with the monistic approach to
halakha. Nevertheless, he resoundingly affirms the positive role of disputes in
enlarging the scope of Torah and initiating novel ideas therein. He even reads
into this view of the origin of halakha a bold concept of halakhic pluralism:
Sometimes, the
nullification of Torah is its very confirmation, as it is written, “the tablets
which you have broken.” [God said to Moses], “May your strength increase
because you have bro- ken them; the act of breaking the tablets is an act of
confirming the Torah through its nullification.” Our sages have said, “Were the
tablets not broken, Torah would not have been forgotten in Israel” (Eruvin
54a); we find therefore that the breaking of the tablets contains an aspect of
forgetting of the Torah. We learn from this an awesome and novel idea: it is
possible for Torah to be increased through its having been forgotten, and it is
possible to be blessed with increased strength because of the Torah having been
forgotten!
Go out and see what our
sages have taught: three hundred laws were forgotten during the mourning period
for Moses, and Otniel ben Kenaz restored them with his logic and casuistry (Temura
16a). And even more than that: every dispute in halakha stems from the fact
that Torah was forgotten, and nevertheless our sages declared, “Even though
these purify and those defile, these invalidate and those permit, these exempt
and those obligate, these and those are the words of the Living God.” Hence,
all different opinions and differing views contribute to the growth of Torah
and its majesty, which…is emphasized to a greater extent by the Oral Law which
is revealed in disputes rather than by agreement, because “these and those are
the words of the Living God” includes the principle that even the rejected view
in halakha remains Torah knowledge as long as it was expressed as part of the
give-and-take of the Oral Law…and if there will be a vote afterwards and the
decision is in accordance with the rejected view, from then on halakha will be
different in truth.
The “battles” within
Torah are not simply one of many possible ways of (acquiring) Torah, but rather
the positive creation of new Torah values which cannot be found in the words of
Torah… And the two sides which clash in halakha become partners in the creation
of a new Torah value whose name is “the battle of Torah.” (Pahad Yitzhak,
Hanukka
pp. 36–37)
Despite all this, pluralism is obviously not
open-ended. Starting with the biblical story of the Tree of the Knowledge of
Good and Evil which opens the Book of Genesis and serves as an introduction to
the entire Torah, it is clear that God demands that the definition of what is
good and what is evil must emanate from an objective source beyond the
subjective individual. Indeed, even though the fruit was “good to eat, a
temptation to the eyes, and a desirable way to gain wisdom,” the Almighty
nevertheless decided that it was evil to partake of it. And from the talmudic
period until the Emancipation, the partners to the “these and those are the
words of the Living God” disputes each accepted upon themselves an external and
objective halakha. Submission to a higher autonomous system was the axiom of
halakhic dispute. Hence, a non- Orthodox system cannot claim halakhic
legitimacy under the rubric of “these and those are the words of the Living
God.” While we may certainly learn from serious Jews of any or no religious
persuasion, both tradition and logic dictate that halakhic legitimacy can only
be accorded to those who accept upon themselves the axioms upon which the
halakhic system is based.
Although a non-halakhic theological system
cannot claim for itself a voting voice in a forum of halakhic discourse, I
believe it is crucial that the tent of Orthodoxy be as broad, open, and
inviting as possible. Even a halakhic position which the Orthodox majority
rejects, but which, nevertheless, has a legitimate halakhic basis to rely upon,
should be given due consideration.
Within the world of halakhic Judaism, the most
striking affirma-tion of the benefits of a pluralistic approach is to be found
in the words of Rabbi Avraham Yitzhak HaKohen Kook, in Olat Re’iya,
volume 1, p. 336:
The multiplicity of
views which arise as a result of the differences of personalities and
educational backgrounds is specifically the fact which most enriches and
broadens wisdom. Ultimately, all issues will be properly understood, and it
will be recognized that it would have been impossible for the Building of Peace
[the Third Temple] to have been erected had it not been for all those
influences which appeared to have been in conflict.
According to Rabbi Kook, it is the sum total of
many different ideas and ideologies which will ultimately lead to a shared
vision that expresses true peace; the authentic symphony is the product of many
different musical instruments melding together in majestic harmony.

[1] It is interesting to
note that according to Rabbi Ben-Zion Uziel, the first Sephardic chief rabbi of
the State of Israel, in his Piskey Uziel (page 26, siman 10), Rashi
would permit two different courts – for example, Sephardic and Ashkenazic – in
one city, since he explains the prohibition of making divisions “lest it appear
that we are acting in accordance with two Torahs” (Rashi on Yevamot 13b)
and different communal customs do not suggest two Torahs. Maimonides, on the
other hand, would prohibit this since he maintains that the prohibition of
making divisions, “that there not be two courts in one city, this one in accord
with this custom and that one in accord with that custom, for this matter
causes great dissension” (Mishneh Torah, Hilkhot Avoda Zara, chapter 12,
law 14). Rabbi Avraham Yitzĥak HaKohen Kook, in Ezrat Kohen, siman 103,
par. 17, rules that the Sephardic and Ashkenazic communities in one city are
separate, and the prohibition of making halakhic divisions does not apply to
them. Rabbi Kook cites the Shakh to Yoreh De’ah 242, who limits the
prohibition, “Do not slice yourselves up” to dissension within the same court
in one city.



New Seforim and Books 2015

 New Seforim and Books 2015
by Eliezer Brodt
What follows is a list of new seforim and books I have seen around in the past few months. Some of the titles are brand new others are a bit older. I am well aware that there are new works worth mentioning that are not included.  Due to lack of time I cannot keep track of every book of importance nor comment properly on each and every work. I just try to keep the list interesting. For some of the works listed I am able to provide a Table of Contents or a sample feel free to email me at eliezerbrodt@gmail.com. I hope you enjoy!
א. חומש ויקרא עם ביאור מעט צרי על תרגום אונקלוס, רמו עמודים
ב.  מדרש אסתר רבה, מהדיר
יוסף תבורי וארנון עצמון, קלג + 284 עמודים ,מכון שכטר, [ראה כאן
וכאן]
ג. מדרש חדש על התורה [מהדיר: גילה וכמן], עא +297 עמודים,
מכון שכטר
ד. משלי עם רש”י [על פי כ”י] עם ד’ פירושים קדמונים,
מראה רחל, מאת ר’ ישראל הרצג, ור’ יוסף קמנצקי, ריד עמודים
 ה. ספר חסידים, כתבי
יד פארמא ורומא, מכון אוצר הפוסקים,  תקנא
עמודים +234 עמודים מפתחות
ו. ספר המכתם, ברכות פסחים, ראש השנה [כולל מבוא חשוב מידידי
דר’ פנחס רוט], הוצאת אהבת שלום
ז. צרור החיים לר’ אברהם סבע [בעל ה’צרור המור’] על מסכת אבות
[מכ”י, על פרקים ד-ו], מכון בן צבי, 211 עמודים
ח. ספר הגור, פירוש קדמון על פירוש רש”י לתורה, שמות, רכד
עמודים
ט. ר’ משה ן’ מכיר, סדר היום, עם גלי’ עץ ארז, מאת ר’ אברהם
דויטש, תתה עמודים
י. ר’ חיים ויטל, דרך חיים, אהבת שלום, כולל ק’ שנות חיים על
ר’ חיים ויטל, נד+פד עמודים
יא. שפתי דעת, דרשות על התורה, לבעל הכלי יקר, מכון עצי
אלמוגים, ב’ חלקים [כולל מבוא חשוב עליו]
יב. ר’ יחיאל מיכל, נזר הקודש, על מדרש בראשית רבה, ג’ חלקים,
מכון זכרון אהרן
יג. רבי כליפא בן מלכה, כף נקי השלם, 444 עמודים [כולל חומר
חשוב]
יד. שמחת בית השואבה להגר”א, ר’ נחמיה פעפער,  מכון הגר”א, רסג עמ’ +  ספר ההספדים על הגר”א, קסג עמודים
טו. תהלים עם פי’ מדרש חכמים לרבנו פנחס מפאלאצק, [על פי
כ”י ודפוס ראשון],  תפח עמודים
טז. ר’ חיים רפאפורט, זכר החיים, וזכר שמחה, לר’ שמחה רפאפורט,
שם עולם,  73+ 387+ 114 עמודים
יז. ר’ יוסף עהרענבערג, דברי אמת דרושים, ילקוט דברי אמת, תקפג
עמודים
יח. ר’ מרדכי סופר, סופר המלך, [בית אפרים, פליטת
סופריהם:מאמרים, פאר הסופר: תולדותיו], רצא עמודים
יט. ר’ צדוק הכהן, צדקת הצדיק עם מקורות וציונים, תלב עמודים
כ. ר’ שמעון הארקי, שבעים תמרים, על צוואת רבינו יהודה החסיד
ז”ל, כולל הערות ע”י ר’ פינחס וואלהענדלער, רמז עמודים
כא. ר’ יוסף זונדל הוטנר, בכורי יוסף, כולל פרקי חיים,
שו”ת וחידושים, תשובות חדשות מכ”י וחידושי יו”ד, רלז עמודים
כב. אור שמח, מדע אהבה זמנים, עם ביאורים והערות ‘אורה ושמחה’,
תתקלז עמודים
כג. טוטפות, אוסף כתבי ידות, י”ל לקראת שמחת הבר מצוה של
יאיר מנצור, עה עמודים
כד. ר’ מאיר אריק, טל תורה, הגהות הערות וביאורים על ש”ס
בבלי וירושלמי, כולל הערות מראה מקומות השוואות, מפתחות והוספות מכ”י,  תרפו עמודים
כה. גנזים ושו”ת חזון איש חלק ד, תסג עמודים
כו. ר’ צבי פסח פרנק, מקראי קודש שבת, ב, שי עמודים
כז. ר’ אברהם פעסין, תמורת איל, מסכת מגילה, תשיז עמודים
כח. לצדדין קתני, ר’ שאול אלתר, קובץ הערות והארות שנכתבו על
צדדי הספרים תפ עמודים
כט. ר’ שלום לוין, שיעורי הלכה למעשה, בשלחן ערוך הרב,
או”ח, תקלז עמודים
ל. ר’ אריה וסרמן, אוצר הכיפה, ב’ חלקים, הלכה, מנהג חקר
ועיון, תרכו+תשפב עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים]
לא. שיעורי רבנו משולם דוד הלוי, דרוש ואגדה, ביאורי תפילה
עובדות, עניני השעה, תשיד עמודים
לב. אעלה בתמר, מתורת בריסק, משולחנו של מרן רבינו בעל אילת
השחר, רפא עמודים
לג.קונטרס ט”ו בשבט, בהלכה ואגדה, קטז עמודים
 לד. ר’ יעקב בלוי, ברכת
יעקב, הלכות ברכות ותפילה, שיט עמודים
לה. איש על העדה, ב הליכות והנהגות של רבינו הגרי”ש
אלישיב זצוק”ל, רצז עמודים
לו. ר’ חיים פאללאק, מבאר השבת, סעודת ליל שבת קודש, תשלט
עמודים
לז. אנציקלופיה תלמודית, כרך לד, לא ילבש- לא תעשה [ניתן לקבל
תוכן הענינים]
לח. ר’ מרדכי גרוס, אדמת קודש, הלכות והליכות התפלה וההשתטחות
על ציוני קדמונינו גדולי ישראל, תתסח עמודים
לט. ר’ משה גלביין, פני החמה, ביאורים וחידושים לסימני מנין
הפסוקים, רלא עמודים
מ. ר’ יעקב סקוצילס, קונטרס אהל יעקב על הלכות שנים מקרא ואחד
תרגום, קט עמודים
מא. המעין גליון 212
מב. היכל הבעש”ט, גליון לו
מג. מן הגנזים, ספר שלישי, אהבת שלום, תכב עמודים
מד. אסיף ב, [ב’ חלקים]
מה. המשביר א , [מוקדש לתורת ר’ עובדיה יוסף] [ניתן לקבל תוכן
הענינים]
מחקר ועוד
א. ר’ משה שבת, השתלשלות התורה [ספרד-מזרח], כולל חומר חשוב על
זמן הגאונים בדגש על ישיבות ספרד, תנ עמודים
ב. ר’ חנוך טוביאס, סופה וסערה, הפרשיות הגדולות שהסיערו את
עולם ההלכה, ראשון בסדרה [מהדורה שניה], 126 עמודים [ר’ סעדיה גאון ור’ אהרן בן
מאיר הירושלמי המזויף ‘הלעיטהו לרשע וימות’]
ג. ר’ חנוך טוביאס, סופה וסערה, הפרשיות הגדולות שהסיערו את
עולם ההלכה, רביעי בסדרה, 160 עמודים [מל ולא טבל גוי של שבבת או יהודי של שבת
מצה מריבה- מצות מכונה חמץ גמור או הידור מצוה מאבק ופולמוס סביב היתר המכירה]
ד. יעקב דינקל, מערכות השמיטה, השתלשלות שמירת השביעית בארץ
הקודש וסקירת שנות השמיטה משנת תק”ב, 388 עמודים
ה. אהרן סורקסקי, החוט המשולש, שלושת הגאונים אדירי התורה, ר’
דוד פרידמן, ר’ יצחק אלחנן ספקטר, רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפניבז’, רנא עמודים
ו. חרבא דמשה, מהדיר יובל הררי, 213 עמודים [הדפסה שנייה]
ז. המקרא בפרשנות חז”ל, יואל ועמוס, יצחק פנקובר ומנחם בן
ישר, בר אילן, 928 עמודים
ח. קובץ על יד, כרך כג, [ניתן לקבל תוכן הענינים]
ט. שמא פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, האקדמיה
ללשון העברית, 565 עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים]
י. מנחם קרן-קרץ, מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות
יהודית חילונית למרגלות הרי הקרפטים, מפעל דב סדן, 316 עמודים
יא. יונתן גרוסמן, אברהם סיפורו של מסע, ידיעות ספרים, 566
עמודים
יב. יעקב ברנאי, המראה של אירופה, פרקים בתולדות הקהילה
היהודית באזמיר במאות השבע עשרה והשמונה עשרה, [כולל בין השאר הרבה חומר על ה’כנסת
הגדולה’], כרמל 433 עמודים
יג. הספרייה של תנועת ההשכלה, יצירתה של רפובליקת הספרים בחברה
היהודית במרחב הדובר גרמנית, עם עובד, עורכים: שמואל פיינר, זהר שביט ועוד, 503
עמודים
יד. עזגר גולד, על הנסים ועל הטבע, עיון פילוסופי בספרות
ההלכה, בר אילן 334 עמודים
טו. בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית, אישים ורעיונות,
אוניברסיטה משודרת 178 עמודים
טז. יצחק מייטליס, פרשת דרכים, מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות
השבוע, מגיד, 430 עמודים
יז. אריה מורגנשטרן, דוחקי הקץ משיחיות לאחר המשבר השבתאי,
מחקרים ומקורות, 559 עמודים
יח. אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל, בעקבות שיעוריו של
אביעזר רביצקי, מרכז זלמן שזר, 386 עמודים
יט. אקס ליבריס, גיש עמית, קיבוץ המאוחד, 220
עמודים
כ. היסטוריה מתנגשת וקיום משותף, פרספקטיבות חדשות על המפגש
היהודי  פולני, עורך דניאל בלטמן, מגנס,
396 עמודים
כא. יואל בן נון, המקור הכפול, השראה וסמכות במשנת הרב קוק
לאחד את הבלתי מתאחד, ספריית  הילל בן
חיים, 438 עמודים
כב. רות קרא-איוונוב קניאל, קדשות וקדושות, אמהות המשיח במיתוס
היהודי, ספריית  הילל בן חיים 356 עמודים
כג. מ.מ. סילבר, בשליחות המערב, מבט אחר על ההיסטוריה היהודית
המודרנית, ספריית  הילל בן חיים, 334
עמודים
כד. מהר”ל אקדמות, פרקי חיים, משנה, השפעה, עורך אלחנן
ריינר, מרכז זלמן שזר, 602 עמודים [ניתן לקבל תוכן הענינים] [מצוין]
כה. עדה רפפורט-אלברט, חסידים ושבתאים אנשים ונשים, מרכז זלמן
שזר, 522 עמודים
כו. אלי מוסקוביץ היהודים של הטיטאניק, כרמל, 222 עמודים
כז. חנה ארנדט גרשום שלום, חליפת מכתבים הוצאת בבל, 512 עמודים
כח. מיכל שאול, פאר תחת אפר, החברה החרדית בישראל בצל השואה
1945-1961, בן צבי, 492 עמודים
כט. סידרא כט, 194 עמודים
ל. דעת 78, 182 עמודים
לא. בד”ד 29
לב. נטועים 19 ניתן לקבל תוכן הענינים
לג. עת לחננה, הרב צבי הירש קלישר וההתעררות לציון, עורך אסף
ידידיה, בן צבי, 275 עמודים
לד. נועם זדוף, מברלין לירושלים ובחזרה, גרשם שלום בין ישראל
וגרמניה, כרמל, 484 עמודים
English     
1. Jordan S. Penkower, Masorah and text Criticism in the early Modern Mediterranean, Moses Ibn Zabara and Menahem De Lonzano, Magnes Press, 343 pp. [Beautiful!]
2. Haym Soloveitchik, Collected Essays 2, Littman Library, 425 pp. [A Masterpiece]
3. R. Jonathan Eibeschütz, And I Came this Day unto the Fountain, ואבוא היום אל העין, Critically Edited and Introduced by Paweł Maciejko, With Additional Studies by Noam Lefler, Jonatan Benarroch and Shai Alleson Gerberg, 2014, 360 pp.
4. Sabbatean Millenarianism in the Seventeenth Century: A Study of Moshe Abudiente’s Fin de los Dias, Avraham Elqayam המסע לקץ הימין: בשורת הגאולה השבתאית למשורר משה
בן גדעון אבּודיֶנטֵי, 504 pp.
5. Rabbi Klein, Lashon Hakodesh History, Holiness and Hebrew, Mosaica Press, 289 pp.
6. Rabbi Hool, The Challenge of Jewish History, the Bible, The Greeks and the Missing 168 Years, Mosaica Press, 256 pp.
7. Dovid Lichtenstein, Headlines: Halachic Debates of Current Events, OU Press, 462 pp.
8. Elisheva Baumgarten, Practicing Piety in Medieval Ashkenaz, Penn Press, 334 pp.
9. Marc Saperstein, Leadership and conflict: Tensions in Medieval and Early Modern Jewish History and Culture, Littman Library, 379 pp.
10. David B. Ruderman, A Best Selling Hebrew Book of the Modern era: The Book of the Covenant of Pinhas Hurwitz and its remarkable Legacy, University of Washington, 172 pp.
11. Michael J. Broyde and Ira Bedzow, The Codification of Jewish Law and an Introduction to the Jurisprudence of the Mishna Berura, Academic Studies Press, 387 pp.
12. Dialogue 5
13. Hakirah 18