1

An Honest Account of a Contemporary Jewish Publishing Odyssey

In Your Anger, Please Mercifully Publish My Work:
An Honest Account of a Contemporary Jewish Publishing
Odyssey
by Dovid Bashevkin[1]
My recently published
sefer, “Berogez Racheim Tizkor” (trans: “In your anger, you shall remember to
have mercy”), whose title is based on the verse in Habbakuk 3:2 and
traditionally recited each morning during Tahanun, really began as a tweet. In
March 2014, I tweeted, “Considering writing a sefer entitled “Aveiros
K’Hilchisa.”

The tweet was originally
intended as a satire of the many seforim that have been published as halakhic
digests of obscure practical issues in Judaism.  If there could be an Ittush be-Halakhah (trans: “Sneezing in
Jewish Law,” – an actual pamphlet shown to me by my dear friend and devoted
consigliere Reb Menachem Butler), why not an “Aveiros K’Hilchisa”?[2]

However, as often
happens, what began as satire became a very real project.  Following the
passing of my Zaide, Mr. William Bashevkin, and last living grandparent, I
thought it would be a fitting tribute to their memory to publish a work of
Torah.  Additionally, coupling sorrow with joy, my marriage this past
year to Tova (née Flancbaum) gave me the inspiration to begin
my relationship with a project of Torah scholarship.  The sefer,
which is a small collection of essays discussing halakhic issues related to sin
and the path towards teshuva, is based upon shiurim I have had the opportunity
to deliver periodically at the Young Israel of Lawrence
Cedarhurst.  With special appreciation to Mr. Joel Mael, who originally invited
me and has been a continual source of guidance and counsel, the
chevra who have participated in the shiurim are really my partners in this
effort – without them, none of this would have been possible.
Nonetheless, publishing a sefer has historically, and
remains, an exercise marked with rabbinic ambivalence. As I note in the pesicha many great rabbinic figures
looked suspiciously at the growing trend of publication. The Chatam Sofer in
his Responsa Orach Chaim #208 famously considered those who publish works for
their own self-promotion to be in violation of the prohibition of writing down
Torah sh’Baal Peh, which, in his view, was only permissible if the work was
truly written with pure intention.[3]
Indeed, in a different response (vol. 6, #61), The Chatam Sofer laments the
overwhelming increase in seforim being published.
Why, then, publish a sefer?
This question, I believe, has added import in contemporary
society when the inclination for self-promotion and aggrandizement has
seemingly never been stronger. So, then, is the publication of a sefer just an
exercise in intellectual, albeit spiritual, vanity? This question has been
addressed by many, including on the pages on the Seforim blog, most notably by
Yaakov Rosenes in his post “Publish and Perish or Digital Death” (link).
What follows are my experiences and brief thoughts on the issue of seforim
publication.
Firstly, as Rabbi Yaakov Levitz, a noted seforim distributor
in Brooklyn, mentioned to me, the only thing that sells is “Soloveitchik,
stories and pictures.”[4]
No one should publish a sefer as a venture to make money. Aside from the
questionable motive, it just won’t work. The only works that have a faint
chance are those that will be purchased for Bar Mitzvah gifts. Other works that
deal with more scholarly or intricate Talmudic issues will have a hard time
even recouping the cost of publication.[5]
Financial investments aside, I published this work for three
reasons:
Firstly, as I mentioned earlier, the sefer is dedicated to
the memory of my grandparents and in honor of my marriage. Admittedly, these
reasons are rather self-centered. I do, however, think they are relatively
justifiable. While I grant that there are certainly less narcissistic ways of
memorializing or honoring loved ones, I do think that sharing Torah, when
possible, is appropriate. As Rabbi Hershel Schachter notes in the generous michtav bracha that he wrote to my
sefer, the greatest honor one can accord their ancestors is sharing Torah.
While the quality of the Torah may be questionable, I hope the honor it brings
to their memory is just the same.
Secondly, throughout the sefer, the works of Reb Zadok of
Lublin, who I had the opportunity to study under Professor Yaakov Elman at
Yeshiva University’s Bernard Revel Graduate School of Jewish Studies, and those
of Rav Yitzchok Hutner both feature prominently.[6]  I was
first introduced to the works of Reb Zadok of Lublin by Rabbi Dr. Ari Bergmann
of Lawrence, NY, and the door to Rav Yitzchok Hutner was kindly opened to me by
Rabbi Ari Waxman of Yeshivat Shaalvim. Those familiar with these thinkers
understand their relevance to the modern reader. Unfortunately, particularly
Reb Zadok and the larger school of his rebbe, Rabbi Mordechai Leiner of Izbica,
are often misunderstood and frequently misinterpreted.[7] My hope was
to develop my own creative ideas within their school of thought, while still
remaining loyal to the type of avodas
hashem
I think they hoped to engender. I don’t know if I was successful,
but I hope the sefer continues to bring the much needed attention these
thinkers deserve in contemporary times.
Lastly, the Kotzker Rebbe famously remarked, “All that is
thought should not be said, all that is said should not be written, all that is
written should not be published, and all that is published should not be read.”[8]
Undoubtedly, not everything in this work, or nearly any work, should have been
published. In some ways I am comforted by the saying of Reb Chaim Brisker that
even one valuable chiddush within an otherwise subpar work, can redeem an
entire sefer, as Rav Hershel Schachter observes in Nefesh Harav (1994), page 334. Parenthetically, in Rabbi
Schachter’s introduction to his later work, Ginat
Egoz
(2006), he shared a wonderful anecdote that after mentioning the
aforementioned saying of Reb Chaim during a shiur at Yeshivat Shaalvim, the
Rosh Yeshiva approached him and (jokingly?) said that his entire shiur was
worth hearing just because of that one story from Reb Chaim.
No one will like, enjoy, or appreciate everything in a
sefer, but I think the one insight that illuminates, explains or inspires
another makes the entire work worth it. And, as often happens in the course of
writing, the one who is inspired is the author himself. Rav Yaakov Yisrael
Kanievsky, The Steipler Gaon, often advised writing personal Torah ideas as a
means of cultivating a stronger relationship with Torah (for example, see his
collected letters, Karyana de-Igarta #41).
In fact, Yeshivat Chachmei Lublin had a special seder at the end of the day (at
10PM following a half-hour seder set to review the Rif) for students to write
and develop their own chiddushei Torah.[9] We are
willing to take risks in the pursuit of so many other goals, why not jeopardize
our precision and flawlessness by sharing more published Torah? While I admire
the Brisker allegiance to publishing perfection, I think many students have
missed the opportunity to kindle an excitement for Torah in others and
themselves by dwelling too much on their unworthiness in the endeavor. It only
takes one chiddush or one idea to make it worthwhile.
I knowingly may sound a bit too optimistic and/or forgiving
when it comes to seforim publication and am glad to be guilty of such. In fact,
it is the theme of my sefer. As I mentioned the title, Berogez Racheim Tizkor
is said during Tachanun. In Tachanun this line is followed by the verse in
Tehillim 123:3 which begins “Ki Hu Yada Yitzreinu.” Together these verses form
a meaningful plea – that though we invoke God’s anger, we request his mercy for
God knows our inner nature. Much of the work elaborates on that request.
Namely, how the limitations of our free-will relate to our shortfalls and
failures. The work discusses the halakhic and theological implications of sin
and the often inevitability of failure. The underlying message, I hope, is one
of comfort and optimism.
Here are some of the topics discussed in the sefer:
● The status of apostates
in Jewish law and thought;
● Do we always have the
free will to avoid sin? And, assuming they do exist, is repentance required for
such sins?;
● What should you wear to
a sin?;[10]
● If spiritual struggle is
redemptive, is it permissible to seek out situations of spiritual challenge?;
● The desultory
appearances of the mysterious personality “Geniva” in Tractate Gittin;
● A contextual analysis of
the Talmudic statement “A man doesn’t stand on words of Torah unless he fails
in them,” (Gittin 43a);
● The halakhic import of
granting someone forgiveness verbally, while internally still harboring
internal resentment;
● An analysis of issues
surrounding the concept of Averah Lishmah in contemporary times;
Additionally, the sefer is book-ended by two essays related
to Torah study in general, respectively considering the relationship between
Blessings on the Study of Torah HaTorah and the Blessing of the Kohanim, and
the role of Converts and Kohanim in the development of the Oral Law. Copies of
Berogez Racheim Tizkor are available for purchase at Biegeleisen in Boro Park,
and is currently available online here.
I hope Berogez Racheim Tizkor is read with the same measure
of mercy which, especially nowadays, is required of any sefer to be written.

[1] David Bashevkin is the
Director of Education at NCSY. He studied at Yeshivat Shaalvim, the Ner Israel
Rabbinical College and at Yeshiva University, where he completed a Master’s
degree in Polish Hassidut, focusing on the thought of Reb Zadok ha-Kohen of
Lublin, under the guidance of Professor Yaakov Elman. He is currently pursuing
a doctorate in Public Policy at the Milano School of International Affairs.
[2] Ittush be-Halakhah has previously been reviewed by David Assaf, “On
Sneezing in Jewish Law,” Oneg Shabbes (1
July 2012), available here;
and a mention in the infamous thirteenth footnote to Marc B. Shapiro,
“Concerning the Zohar and Other Matters,” the
Seforim blog
(29 August 2012), available here.
[3] As I also note, this is
in accordance with the more restrictive view of his Rebbe, R. Nathan Adler who
understood that the prohibition of writing down the Oral Law was not completely
abrogated and, in certain instances, remains in place even in contemporary
time; see Sdei Chemed, ma’arechet 4,
no. 22, for a longer halakhic discussion of his views. For an interesting
parallel, see Ignaz Goldziher, “The Writing Down of the Hadith,” in Muslim Studies, vol. 2 (London: George
Allen, 1971), 181-187.
[4] Rabbi Levitz’ most
(in)famous sefer that he distributed was, of course, Rabbi Nathan Kamenetsky’s
quite-celebrated and much-talked-about Making
of a Godol
in 2002. Though an improved edition of this work was published
in 2004 — with its “List of Improvements” detailed in volume two, pages
1427-1429 — Rabbi Levitz was not the distributor for the second volume.
[5] In terms of the cost of
publication there are two major expenditures: editing and printing. Editing
costs vary. For some is just gentle linguistic touch-ups and proofing, for
others the editor functions more as a ghost writer. I had the opportunity to
work with a brilliant editor, Rabbi Avshalom Gershi, who has worked on some of
the recent seforim of Rav Soloveitchik, most recently the first volume of his chiddushim on Gittin. Aside from his fair price, actually writing the sefer
yourself is a major cost-cutting initiative I would urge thrifty authors to
take. In terms of printing the price varies in terms of the amount of copies
published, the length of the work, and the quality of the page and cover. Since
my sefer is quite small and short and I eschewed editing that even bordered on
ghostwriting my costs were well under five thousand dollars. For others who
have larger works and print more than the industry minimum of five hundred
copies, the costs can rise into the tens of thousands. Hence, the rapid rise in
dedication pages.
[6] For Professor Elman’s
articles on Reb Zadok ha-Kohen of Lublin written over the past three decades,
see Yaakov Elman, “R. Zadok Hakohen on the History of Halakah,” Tradition 21:4 (Fall 1985): 1-26; Yaakov
Elman, “Reb Zadok Hakohen of Lublin on Prophecy in the Halakhic Process,” Jewish Law Association Studies 1 (1985):
1-16; Yaakov Elman, “The History of Gentile Wisdom According to R. Zadok
ha-Kohen of Lublin,” Journal of Jewish
Thought & Philosophy
3:1 (1993): 153-187; Yaakov Elman, “Progressive
Derash and Retrospective Peshat: Nonhalakhic Considerations in Talmud Torah,”
in Shalom Carmy, ed., Modern Scholarship
in the Study of Torah: Contributions and Limitations
(Northvale, NJ: Jason
Aronson, 1996), 227-87; and Yaakov Elman, “The Rebirth of Omnisignificant
Biblical Exegesis in the Nineteenth and Twentieth Centuries,” Jewish Studies Internet Journal 2
(2003): 199-249; and Yaakov Elman, “Autonomy and its Discontents: A Meditation
on Pahad Yitshak,” Tradition 47:2
(Summer 2014): 7-40. For recent latest scholarship Rav Yitzchok Hutner, see
Shlomo Kasirer, “Repentance in the Thought of R. Isaac Hutner,” (PhD
dissertation, Bar-Ilan University, 2009; Hebrew).
On the occasion of the 110th yahrzeit of Reb Zadok ha-Kohen
of Lublin zy”a five years ago, I published a 5,000 word essay in Dovid
Bashevkin, “Perpetual Prophecy: An Intellectual Tribute to Reb Zadok ha-Kohen
of Lublin on his 110th Yahrzeit,” (with an appendix entitled: “The World as a
Book: Religious Polemic, Hasidei Ashkenaz, and the Thought of Reb Zadok,”), the Seforim blog (18 August 2010),
available here.
[7] I will be elaborating
on this theme in a forthcoming essay.
[8] On The Kotzker Rebbe’s
proverbs, see Yaakov Levinger, “The Authentic Sayings of Rabbi Menahem Mendel
of Kotzk,” Tarbiz 56:1 (1986):
109-135 (Hebrew); and Yaakov Levinger, “The Teachings of the Kotzker Rebbe
According to his Grandson R. Samuel Bernstein of Sochotchow,” Tarbiz 55:4 (1986): 413-431 (Hebrew).
[9] See Dovid Abraham
Mandelbaum, ed., Iggerot ve-Toledot
Rabbeinu Maharam Shapira mi-Lublin
(Bnei Brak, 2010), 125 (Hebrew), which
reproduces in full the daily schedule from Yeshivas Chachmei Lublin. For an
earlier scholarly essay, see Hillel Seidman, “Yeshiva Chachmei Lublin,” in
Samuel K. Mirsky, ed., Mosedot Torah
be-Europa: Jewish Institutions of Higher Learning in Europe
(New York,
1956), 393-413 (Hebrew).
[10] This chapter is an
expanded Hebrew version of Dovid Bashevkin, “What to Wear to a Sin,” Torah Musings (21 July 2013), available
here.



Running on the Inclined Plane of the Altar in the Second Temple

Running
on the Inclined Plane of the Altar in the Second Temple

by Chaim Katz
בראשונה … 
רצין ועולים בכבש, וכל הקודם את חברו לתוך ארבע אמות זכה
 We read in the Mishna:
[The priests used to
compete for the honor of separating and removing ashes from the altar] by
sprinting up the ramp. Whoever was the first to reach the top four cubits was
entitled to remove the ashes.  Mishna
Yoma 2:1
One
of the first authorities to question the practice described in this mishna was
Eliezer ben Samuel of Metz who lived in the 12th century. He was a Tosafist and
a student of Rabbenu Tam. In his Sefer Yereim 
(Negative 311), he compared the description given in this mishna with a
conflicting description given in the Mekilta DeRabbi Yishmael: (Masechta
d’bhodesh parsha 11):
  מה ת״ל אשר לא
תגלה ערותך עליו שלא יפסיע פסיעה גסה אלא עקב בצד גודל וגודל בצד עקב
What do you learn from
the verse “don’t go up to my altar by stairs so that your nakedness isn’t
revealed near it” (Ex. 20:23) [1] – that one doesn’t take large strides when
stepping up to the altar, rather heel-next-to-toe and toe-next-to-heel.
Apparently,
the Mekilta DeRabbi Yishmael forbids not only running on the ramp, but even
forbids regular, normal, walking on the ramp.
Another
Tosafist, R. Moshe of Coucey (13th century) in his Tosafot Yeshanim on Yoma 22b
re-raised the problem. Over the years and centuries, many others suggested ways
of resolving this difficulty. [2]
A
solution occurred to me based on the idea that maybe the priests who sprinted
to the top of the ramp were acting improperly and not following the teaching of
the sages. Our sources report a number of temple practices that were initiated
by groups who followed their own teachings. For example: the practice of
lighting incense outside the kodesh ha kedoshim on Yom Kippur (Yoma 19b), the
practice of not offering the water libation on the altar on sukkot  (Yoma 26b), the practice of following a
different calendar and bringing the omer offering on Sunday (Menahot 65). [3]
Although
I don’t have a proof that the races on the ramp were improper, the Talmud
itself encourages this perception (Yoma 23a):
ת”ר מעשה
בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של
חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו … געו כל העם בבכיה בא
אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר הרי הוא כפרתכם ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין
We read in a baraita. It
once happened that two priests were racing up the ramp … when  one got close to the other and stabbed him …
R. Zadok stood on the steps of the temple and eulogized the slain priest:
Listen my brothers the house of Israel … All the people burst into tears. The
father of the young priest had meanwhile found his slain son in his death
throes, “The knife is still ritually clean”
The
obvious contrast between the father who “cared more about the purity of the
temple vessels than about the murder” and the people who were present listening
to R. Zadok and weeping, demonstrates that the priest (the father) didn’t see
himself as part of the community who was present in the temple nor did he share
the priorities of the rabbis. [4]
If
so, there really is nothing to reconcile: a priest is never allowed to run on
the ramp. Historically, there was a time when the rabbis had little control
over what the priests did. The Mishna is describing one of those times.
However, when the circumstances changed and the rabbis had the opportunity,
they stopped the racing and substituted the lottery in its place. [5]

Standing
in Prayer

The
Mekilta’s teaching is not quoted in the Babli, but is quoted in the Yerushalmi,
albeit in a different context. We read in the Yerushalmi (Talmud Berakot 1:1):
זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו.  תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון חד אמר
כמלאכים וחד אמר ככהנים.  מאן דאמר ככהנים
לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב.  ומאן דאמר כמלאכים  ורגליהם רגל ישרה.
One who stands up to
pray must hold his feet together. Two teachers: R. Levi and R. Simon. One of
them says: like angels. The other one says: like priests. The one who refers to
priests quotes:  “Don’t go up to my
altar by stairs” (Ex. 20:23).  They walked
with heel-next-to-toe and toe-next-to-heel. The one who refers to angels quotes:
“Their legs were as one straight leg” (Ez. 1:7)
It
isn’t very clear how to visualize that the kohen walking on the ramp towards
the altar, serves as a source and paradigm for the custom of standing with
one’s feet together during the amidah prayer. Many commentaries therefore,
found a practical difference between these two opinions: if we compare
ourselves to angels, then we stand with our feet together and parallel to each
other; however if we compare ourselves to priests, then we stand in prayer with
one foot in front of the other. [6]
The
Oxford manuscript of the Mekilta has a slightly different description of the
way the priest walked up the ramp. Based on the manuscript and a careful
reading of the rest of the passage in the standard editions, the comparison
between walking on the ramp and standing with our feet together in prayer is
much more straightforward: 
אלא גודל בצד
עקב ועקב בצד עקב ועקב בצד גודל
Rather toe-next-to-heel
and heel-next-to-heel and heel-next-to-toe
According to the
manuscript, the priest stood with his feet together before taking every step.
Instead of taking a full step (moving his heel about 20 inches) he took half
steps (moving his heel about 10 inches each time). [7]
In
addition, when the Mekilta teaches that the priest walked heel next to (בצד)
toe,  it doesn’t mean that he moved one
foot completely ahead of the other, with the back of the heel of one foot
touching or parallel to the top of the toe of the other foot. Rather the priest
took even smaller steps so that the length of the big toe of one foot was “next
to” or parallel to the heel and lower instep of his other foot. I experimented
and found for me, at each step my heel only moved forward  about 6 inches.  At this pace the legs are hardly parted.
This
is all to say that if you were present in the courtyard of the Israelites
(about 50 feet away from the priest walking up the ramp), you would see the
priest standing with his legs held together heel to heel 50% of the time
(assuming all steps took an equal length of time). Even when he was “walking”,
he moved his legs so slightly apart that he would appear to be standing still.
The long robe he wore that reached down to his ankles also helped to conceal
his movement. Picture the priest walking up the ramp as someone standing still
on a slowly moving sidewalk or some similar example. He looks almost
motionless, as he inches forward smoothly towards the top of the altar.  (I did a test on level ground.  Walking this way, it took me a little more
than three minutes to cover about 32 cubits).
It’s likely that both
amoraim in the Yerushalmi agree that we pray with feet held together parallel
to each other. They each  cite a
different pasuk, but they’re expressing the same idea.[8]
On the level of the aggadah,
there may be a different lesson from each teaching. We’re fortunate to have R.
Kook’s aggadic interpretation on the meaning behind aligning one’s feet
together in prayer like the angels: [9] 
המתפלל צריך שיכוין רגליו, שנאמר ורגליהם רגל
ישרה. הרגלים משמשים פעולת ההליכה ופעולתהעמידה. לפעולת ההליכה עיקר שימושם הוא
במה שהם נפרדים, בפעולת העמידה עיקר שימושם הואבמה שהם מתאחדים. במהלך שלמות האדם
יש הליכה, להוסיף לקנות שכליות ומעלות מדותיות. וישעמידה, היינו שהדברים שקנה יהי’
קנינם חזק בנפשו, לא יפסידם איזה שינוי וגירעון במצבו…
ובזההאדם
מתדמה לפי יכולתו לשכלים העליונים, שקניני שלמותם חזקים במציאותם, בהיות ג”כ
עיקרתעודתם לעמוד בשלימותם ולא להוסיף עליו.ובזה ג”כ
נכללת השתדלות האדם בתפילה שתהיינה מעלותיו קנויות אצלו ומוטבעות
Legs are used for
walking and standing. In the activity of walking, the legs’ usefulness consists
in their being parted; in standing, in being held together. To advance towards
perfection, to progress in virtuous conduct and intelligence, man must move. To
entrench in his personality what he has already acquired, man must stand still.
He must not allow any change for the worse in his circumstances to let him lose
what he possesses…Torah is essentially designed to increase man’s perfection
and exaltation. It is referred to as ‘a path’… Tefillah impresses virtues
already acquired making them stable and enduring. Here man is likened, to the
extent that he is capable, to the supreme intelligences whose perfection is
firmly ingrained in their selves – their intrinsic function being to preserve
their perfection, not to add to it [10]
I’m
not capable of extrapolating a similar lesson from the comparison with priests
walking up the ramp. However, I feel that we have a enough  key words to associate the way the priests
walk up to the altar with ideas like refinement, growth and free choice on one
hand, and ideas like slow change on the other. 
With this in mind we can at least get a fuzzy feeling for the difference
between standing with our feet together in prayer like angels and standing with
our feet together like priests walking up the ramp.
__________________________________________________
[1] I notice that in some humashim the pasuk is numbered 22 instead of 23. I was looking in some modern editions of Moreh Nebukhim, and saw two editions that reference this pasuk as 26 (following non-Jewish chapter and verse (?)).
[2] The common approach to synchronizing the two taanaitic sources is a compromise.  Kohanim may run or walk quickly on the ramp but must take smaller than normal strides. Another approach claims that the mekilta’s opinion is rejected and priests may run normally on the ramp.  Some present an opposite view and understand the mishna as a description of priests running towards the ramp, but not running on the ramp. And some interpret the mekilta to be talking about the altar itself – the kohanim may run on the ramp but may not take big strides when walking on the top of the altar.  I’m sure there are more solutions.
[3] Racing or competing seems very Hellenistic. Megillat Taanit lists a number of semi-holidays that were established when the rabbis prevailed over the temple priests. 
[4] Maybe this obsession with purity in the
temple identifies these priests as Sadducees as in the Mishna Para 3:6 “they
would touch the kohen who was about to prepare the ashes of the red heifer
because the Sadducees believed…”. But even if the priests weren’t Sadducees or
Boethusians, they might still have been ignorant of the teaching of the Rabbis.
The Mishna mentions high-priests who were illiterate. The Sifra mentions
priests who had to rely on the sages to tell them if a leprous mark was clean
or unclean.
[5] The Talmud explains that running up the ramp
was discontinued because it was too dangerous. It doesn’t say that the race was
improper on unlawful.  However, R. Saul
Lieberman discusses something similar in Hellenism in Jewish Palestine page 139
in the chapter about The Three Abrogations of Johanan the High Priest. He
writes that “the Rabbis were sometimes reluctant to reveal the reasons which
moved them to enact a new law. Moreover, in order to make the people accept a
new ordinance the Rabbis occasionally substituted some formal legalistic
grounds for the real motive.” He’s speaking there, (in one of the examples),
about the knockers who stunned the animal by hitting it on the head before
slaughtering it. The Talmud says the reason this practice was abolished,
because it made the animal treif, but the Tosefta gives a different reason for
abolishing the practice – because it mimicked what was done in the heathen
temples. 
[6] One of the first to present this
interpretation is the Talmidey Rabbenu Yona page 5a of the Rif on Berakhot .
Many commentators of the Yerushalmi have given the same explanation.
[7] This variant is quoted in the Mekilta, Horowitz-Rabin
edition, (end of Yitro) p. 245 (line 2) and is visible online here.   R. E.Z. Melamed in Essays in Talmudic
Literature (Heb.)  Iyunim b’Sifrut
HaTalmud) published in Jerusalem by Magnes press in 1986, (the original article
was published in Tarbitz in 1935), demonstrates that the Oxford manuscript is
much more accurate and authentic than the early print of the Mekilta that
Horowitz reproduced as the main text of his edition. On the other hand, the two
other manuscripts of the Mekilta, which are displayed on the web site mentioned
above, are identical to the printed version with respect to this sentence.
According to the Oxford Mekilta manuscript the
Kohen walked this way on the ramp: stand with your left foot ahead of your
right foot. Take a small step forward with your right foot until your two feet
are aligned.  Move your right foot
forward again so that it is ahead of your left foot. Now move your left food
forward until your two feet are aligned. 
Move your left foot forward again. Note that you’re moving the same foot
two times in a row.
[8] compare (for example):
Zeiri of Dihavet said to Rabhina, “You derive that idea from that pasuk and we
derive the same idea from this pasuk.” – Taanit 7b
[9] The Babli, Berakot
10b, has the comparison to angels but not the comparison to priests. R. Kook’s
comment is printed in the Siddur Olat Ray”h , (in the anthology portion)
just before the Amidah.  This section was
probably taken from his Ayn Ay”h commentary on Babli Berakot #153. I don’t
have access to the printed Ayn Ay”h. The online version (without the editor’s
notes) is here.

[10] This paragraph is
the work of Rabbi Leonard Oschry, in his English translation of Netiv Binah
called Meditations on the Siddur by B.S. Jacobson, published by Sinai
Publishing, Tel Aviv, Israel 1966. There is also an English translation of R.
Kook’s explanation by Rabbi Chanan Morrison here.



Reminder: Book Sale #2

There are 24 hours left to the book sale. Please see this post for a link to the book list. A portion of the proceeds will be used to support the Seforim Blog.
Email inquiries to eliezerbrodt @ gmail.com



[1]: א״ל הקב״ה … יודע אני כוונתו של אהרן היאך היתה לטובה On a Short Wedding Wish to the Lichtensteins from the Pen of Rabbi Jehiel Jacob Weinberg

[1]: א״ל הקב״ה … יודע אני כוונתו של אהרן היאך היתה לטובה
On a Short Wedding
Wish to the Lichtensteins from the Pen of Rabbi Jehiel Jacob Weinberg
By Shaul Seidler-Feller
I
Rabbi Aharon Lichtenstein, zts”l, the late, lamented, “irreplaceable”[2] gedol ha-dor of the Modern Orthodox and Religious Zionist communities,[3] has been characterized by those who knew him as a larger-than-life – indeed, angelic[4] – leader whose complete command of every facet of Torah learning was matched only by his sterling character and superlative (almost Hafets Hayyim-like) piety.[5] One of the things that struck me most, however, in listening to and reading several of the eulogies delivered or published after his passing was precisely how genuinely human this prince among men was in his personal and family life. Mrs. Esti Rosenberg, one of Rav Lichtenstein’s daughters and the head of the Stella K. Abraham Beit Midrash for Women – Migdal Oz, used the biblical metaphor of “a ladder set up on the earth, whose head reached unto heaven” (Gen. 28:12)[6] to capture how her father managed to radiate both a rarefied aura of sanctity and, crucially, a true humanity that extended to such mundane matters as doing most of the laundry in the house,[7] getting the kids ready in the mornings,[8] helping them with their homework in the evenings,[9] coming to learn with them after seder twice a week,[10] making sure to eat dinner with them almost every night,[11] washing the dishes after Shabbat had ended so that his kids would not fight over whose responsibility it was,[12] attending their performances in the Ezra youth group or at school,[13] teaching them how to ride a bike,[14] playing Scrabble and chess with them,[15] taking an interest in their friends,[16] buying them gifts and clothing during his visits to the States,[17] etc. – all of them activities that might be undertaken by normal devoted fathers but that I think we usually, rightly or wrongly, do not associate with people of Rav Lichtenstein’s intellectual caliber and spiritual stature. Indeed, in the words of Rabbi Avishai David, a student of Rav Aharon’s, “Rav Lichtenstein was a normal gadol ba-Torah, a very normal gadol ba-Torah.”[18]
And, of course, the same level of devotion was manifest in his relationship with his wife, Dr. Tovah Lichtenstein (nee Soloveitchik). Rav Aharon’s children reflected at the levayah on the mutual respect and unwavering support each partner showed the other,[19] while his students described some of the (ever-modest) manifestations of their affection for one another.[20] Dr. Lichtenstein herself summed it up best in a video produced in honor of her husband’s eightieth birthday when she said, “He invested both intellectually and emotionally in our children.[21] And he invested in our marriage as well – he was not only a family man but also a husband.”[22]
II
It is in this context, then, that I wish to digress for a moment and travel back in time to the Lichtensteins’ wedding, the point at which this whole story started, by way of a unique text discovered by Menachem Butler in a volume on the shelves of Yeshiva University’s Mendel Gottesman Library of Hebraica/Judaica. The year is 1959, and Rabbi Jehiel Jacob Weinberg (1884–1966), famed prewar rector of the Hildesheimer Rabbinical Seminary in Berlin and author of the Seridei esh compendium of responsa, halakhic novellae, and topical essays, is living out the last stage of his life in Montreux, Switzerland. Meanwhile, across the ocean in the United States, Rav Lichtenstein has just received semikhah from Yeshiva University’s Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary, having completed his doctorate in English literature at Harvard two years prior,[23] and is engaged to be married to Tovah Soloveitchik, daughter of Rabbi Joseph B. Soloveitchik, Rav Aharon’s rav muvhak.[24] The couple originally planned to wed Tuesday night, 22 Kislev 5720 (December 22, 1959), in the Dorothy Quincy Suite of the John Hancock Building in Boston, the bride’s hometown (see Fig. 1).[25]

 

 Fig. 1

In anticipation of the joyous occasion, to which he apparently could not arrive in person, Rav Weinberg sent an inscribed volume of Yad sha’ul,[26] a collection of essays compiled in memory of his beloved talmid muvhak (and the person primarily responsible for bringing him to Montreux in the first place),[27] Rabbi Saul Weingort (ca. 1914–1946),[28] who had passed away following a tragic train accident while on his way to deliver a shi‘ur at the yeshivah in Montreux.[29] Through some serendipitous twist of fate, it is this copy of the sefer which made its way into the open stacks of the Gottesman Library. The dedicatory text (see Fig. 2) and my translation thereof follow:

Fig. 2
מזכרת ידידות
ושי לחתונה
של הרה״ג ד״ר אהרן ליכטנשטיין
עב״ג
מרת טובה סולוביציק ילאי״ט
בתו
של גאון הדור ותפארתו
ידידי הגאון הגדול מאוה״ג
מהרי״ד הלוי סולוביציג [!][30] שליט״א
שתתקיים במז״ט ובשעה מוצלחת
בכ״ב לחודש כסליו שנת תש״כ
ויה״ר שהזוג היקר יתברך
ממעון הברכות בחיים ארוכים
טובים ומאושרים ומוצלחים בכל
דרכי חייהם, והבית אשר יוקם
,יהי׳ לשם ולתפארת בישראל
ולמקור עונג ושמחת עולמים
.להוריהם הדגולים
יחיאל יעקב וויינברג
מונתרה, ח׳ בכסליו, תש״כ

A gift and token of friendship presented on the occasion of the marriage of the ga’on, Rabbi Dr. Aharon Lichtenstein, to his soul mate, Ms. Tovah Soloveitchik[31] – may their years be long and good – the daughter of this generation’s pride and splendor, my friend, the great ga’on and Luminary of the Diaspora, our teacher, Rabbi Joseph B. ha-Levi Soloveitchik – may his years be long and good, amen – which is set to take place, under a lucky star and at an auspicious hour, on 22 Kislev [5]720. May it be His will that this precious couple be blessed from the Abode of Blessing with long, good, and joyous lives and with success in all of their endeavors. And may the home that they build be of fame and of glory in Israel [see I Chron. 22:5] and a source of eternal delight and happiness for their distinguished parents.
Jehiel Jacob Weinberg
Montreux, 8 Kislev [5]720 [December 9, 1959]

I think this text is historically significant for at least two reasons. First, while I am unaware of any subsequent contact between the Lichtensteins and Rav Weinberg following the wedding,[32][32] this message certainly attests to a longstanding relationship of mutual regard
between Rabbis Weinberg and Soloveitchik, two leading rashei yeshivah whose formative years were spent in both the Lithuanian yeshivah world and the German academy. We know from other sources that they first met while the Rav was a student at the University of Berlin in the 1920s; according to testimony cited by Rabbi Aaron Rakeffet-Rothkoff, the Rav audited classes at Rav Weinberg’s Seminary during the 1926–1927 academic year.[33] Their encounters extended well beyond the classroom, however,[34] and even though Rav Weinberg was generally not enamored of the Brisker derekh ha-limmud espoused by Rav Soloveitchik and his forebears,[35] these two intellectual powerhouses maintained a deep appreciation for one another throughout their lives[36] – as can certainly be seen in Rav Weinberg’s above inscription.

The second issue that I wish to discuss here relates to the date of the wedding itself. As of 8 Kislev 5720, Rav Weinberg, quite justifiably, thought that it would take place two weeks hence. However, that very evening, December 9 – the same night the Rav delivered the aforementioned (n. 35) hesped for his uncle, Rabbi Isaac Ze’ev Soloveitchik (1886–1959) – Rav Soloveitchik “informed his family that he had been diagnosed with colon cancer, and would be returning to Boston the next day for surgery. His daughter Tovah and her fiancé R. Aharon Lichtenstein postponed their wedding (which had been set to take place in the coming days) until a few weeks later, so that the Rav could participate.”[37] Thus, the wedding was not actually held until Tuesday night, 27 Tevet 5720 (January 26, 1960) (see Figs. 3 and 4),[38] something Rav Weinberg could not have predicted at the time he penned his wishes to the young couple.

Fig. 3

 

Fig. 4
III
In any case, returning to the present after our brief historical sojourn, it seems to me that, aside from all he taught us about avodat Hashem, lomdes, morality, and how to live as deeply committed Jews in the modern world, Rav Lichtenstein also modeled what it means to be a “totally devoted” family man.[39] As Rabbi Menachem Genack, who began his undergraduate studies at Yeshiva College when Rav Lichtenstein was already a rosh kolel in RIETS, remarked, “Rav Aharon’s gadlus batorah is well-known, but less celebrated is his gadlus as a father and as a son, his commitment and dedication to his family. Rav Aharon was always learning, but nevertheless managed to spend time with all of his children.”[40] Indeed, anyone who sees the pictures of Rav Aharon and his family featured in the aforementioned video will immediately understand what Rabbi Mayer Lichtenstein meant when he said that his father fulfilled the talmudic principle of ner hanukkah ve-ner beito, ner beito adif (Shabbat 23b).[41] With this background, it should not surprise us that, when asked, “What are you most proud of having accomplished during these years of service?” Rav Lichtenstein answered:

Looking back over
the past 50 years, what I am proudest of is what some would regard as being a
non-professional task. I’m proudest of having built, together with my wife, the
wonderful family that we have. It is a personal accomplishment, a social
accomplishment, and a contribution – through what they are giving and will
give, each in his or her own way – in service of the Ribbono shel Olam in the future.[42]

I think the lesson for us, his students, is clear. May we be zokheh to rise to the challenge of carrying forth all aspects of Rav Lichtenstein’s multifaceted legacy for many years to come.

 

 

*
I wish at the outset to express my appreciation to yedidi, Reb Menachem Butler, ne‘im me’assefei yisra’el, for furnishing me with the opportunity, as well as many of the bibliographical sources (including the primary text itself!) required, to compose this essay. Additional thanks go to his fellow editors at the Seforim Blog for their consideration of this piece and, generally, for their great service to the public in maintaining such an active and high-quality platform for the serious discussion of topics of Jewish interest. Finally, I am indebted to my friends Eliyahu Krakowski, Daniel Tabak, and Shlomo Zuckier for their editorial corrections and comments to earlier drafts of this piece which, taken together, improved it considerably.
[1]

[1] See Shemot
rabbah
(Vilna ed.) to Parashat
tetsavveh
37:2.

[2]

[2] Dr. David Berger quoted Rabbi Yosef Blau
as describing Rav Lichtenstein in this way and went on to characterize him in
similar terms here
(listen at about 1:04:40). Rabbi Ezra Schwartz said in effect the same thing here,
and in some ways went even further (listen at about 58:00).

[3]

[3] For evidence of how strongly his loss
has already been felt in the Modern Orthodox/Religious Zionist communities, one
need only peruse the ever-expanding number of articles and tributes that have
been cataloged on the Yeshivat Har Etzion websites here and here.

[4]

[4] One set of verses to which maspidim kept returning when describing
Rav Lichtenstein was those that appear in Malachi 2:5-7, together with the
rabbinic interpretation thereof: “If a given rabbi can be compared to an angel
of the Lord of Hosts, let them ask him to teach them Torah, and vice versa” (Hagigah 15b, Mo‘ed katan 17a). See the hespedim
of Rabbis Mayer Lichtenstein here
(listen at about 7:50), Mordechai Schnaidman here
(listen at about 23:00), and my friend Mordy Weisel here
(listen at about 5:05). Similarly, others have described him as angelic without
specific recourse to the verses in Malachi; see the hespedim of Rabbis Mosheh Lichtenstein here
(listen at about 9:25) and Avishai David here
(listen at about 1:03:25).

[5]

[5] So according to Rabbi Mordechai
Schnaidman here
(listen at about 16:00); see also Yosef Zvi Rimon, “Keitsad magdirim gedol dor?
JobKatif (May 4, 2015). Similarly,
Rabbi Ari Kahn compared Rav Lichtenstein to Rabbi Israel Salanter (1810–1883) here
(listen at about 9:00 and 48:55), and Mrs. Esti Rosenberg said that the stories
people tell about her father remind her of those told about Rabbi Aryeh Levin
(1885–1969); see her interview with Yair Sheleg: “Yaledah ahat mul 700 otobusim,” Shabbat: musaf le-torah, hagut, sifrut
ve-omanut
927 (May 15, 2015).

[6]

[6] See her hesped here
(listen at about 0:35 and 2:25).

[7]

[7] See the hesped of Mrs. Tanya Mittleman, Rav Lichtenstein’s youngest, here
(listen at about 10:15).

[8]

[8] See the hesped of Rabbi Nathaniel Helfgot here
(listen at about 46:55).

[9]

[9] See the hesped of my friend David Pruwer here
(watch at about 18:50).

[10]

[10] See the hespedim of Rabbis Mosheh Lichtenstein here
(listen at about 4:50), Mayer Lichtenstein here
(listen at about 12:35), and Assaf Bednarsh here
(listen at about 14:05), as well as the video produced in honor of Rav
Lichtenstein’s eightieth birthday here (watch at about
9:25 and 11:35) and that of a public conversation between Rabbi Benny Lau and
Rav Aharon and Dr. Tovah Lichtenstein on the topic of “Education and Family in
the Modern World” held in Ra’anana on May 13, 2012 here (watch at about
27:45 and 28:55). See also the recently-released essay “On Raising Children,” The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
(May 2015), based on a sihah
delivered by Rav Lichtenstein in July 2007.

[11]

[11] See the video produced in honor of Rav
Lichtenstein’s eightieth birthday here (watch at about
11:25), as well as the hesped of Mrs.
Tanya Mittleman here
(listen at about 19:05) and Mrs. Esti Rosenberg’s interview with Yair Sheleg, “Yaledah ahat mul 700 otobusim.”

[12]

[12] See the hesped of Mrs. Tanya Mittleman here
(listen at about 11:00). Similarly, Rabbi Julius Berman relates in his hesped here
that when Rav Aharon would stay at his house during visits to the States, he
would always wash his own dishes when he had finished eating (listen at about
20:30).

[13]

[13] See the hespedim of Mrs. Esti Rosenberg here
(listen at about 3:05) and Mrs. Tanya Mittleman here
(listen at about 19:20), as well as the video produced in honor of Rav
Lichtenstein’s eightieth birthday here (watch at about
11:15).

[14]

[14] See the hesped of Rabbi Shay Lichtenstein here
(listen at about 23:00). See also the hesped
of David Pruwer here
(watch at about 18:45), as well as Rav Lichtenstein’s “On Raising Children.”

[15]

[15] On Scrabble, see the hesped of Rabbi Shay Lichtenstein here
(listen at about 4:40). On chess, see the video produced in honor of Rav
Lichtenstein’s eightieth birthday here (watch at about
12:20).

[16]

[16] See the hesped of Mrs. Tanya Mittleman here
(listen at about 19:10).

[17]

[17] Ibid. (listen at about 10:30).

[18]

[18] See his hesped here
(listen at about 16:50).

[19]

[19] See the hespedim of Rabbi Mayer Lichtenstein here
(listen at about 16:15 and 17:30), Mrs. Esti Rosenberg here
(listen at about 13:35 and 15:25), and Mrs. Tanya Mittleman here
(listen at about 21:30); see also that of my friend Noach Lerman here
(listen at about 37:35).

[20]

[20] Rabbi Assaf Bednarsh recounted here
that when Rav Lichtenstein would call his wife on the phone, he would address
her as “darling,” rather than “rebetsin” (listen at about 14:35). (Dr.
Lichtenstein herself reminisced here about how her
husband would sometimes jokingly address her as “Mrs. L.,” and she, in turn,
would call him “Reb Aharon” [watch at about 1:10]). Noach Lerman talked here
about how Rav Aharon would open the car door for his wife when they drove
somewhere (listen at about 34:25). Similarly, see the video here for a picture of
husband and wife going rafting together (watch at about 12:22) and, of course,
the dedication Rav Lichtenstein inscribed at the front of his two-volume Leaves of Faith (Jersey City, NJ: Ktav
Pub. House, 2003–2004): “To Tovah: With Appreciation and Admiration.”

For Rav Lichtenstein’s analysis of the Torah’s attitude
toward the institutions of marriage and family and how they square with more
modern conceptions, see his “Ha-mishpahah ba-halakhah,” in Mishpehot beit yisra’el: ha-mishpahah bi-tefisat ha-yahadut
(Jerusalem: Misrad ha-Hinnukh ve-ha-Tarbut – Ha-Mahlakah le-Tarbut Toranit,
1976), 13-30, esp. pp. 21-30; “Of Marriage: Relationship
and Relations
,” Tradition 39:2
(Summer 2005): 7-35, esp. pp. 10-13 (reprinted here
in Rivkah Blau, Gender Relationships in
Marriage and Out
[New York: Michael Scharf Publication Trust of the Yeshiva
University Press; Jersey City, NJ: Ktav Pub. House, 2007], 1-34, and in Aharon
Lichtenstein, Varieties of Jewish
Experience
[Jersey City, NJ: Ktav Pub. House, 2011], 1-37); and “On Raising Children.”
[21]

[21] In the course of the aforementioned (n.
10) public conversation on the topic of “Education and Family in the Modern
World” here, Dr. Lichtenstein
recalled that at the berit milah of
the couple’s firstborn son Mosheh, her father, Rabbi Joseph B. Soloveitchik
(1903–1993), sensing that Rav Lichtenstein harbored grand aspirations to save
the world, spoke about the importance of the father’s role in raising his
children and not leaving the job solely to his wife (watch at about 26:00). See
Rav Aharon’s parallel account in “On Raising Children,” as
well as his comment there that “I feel very strongly about the need for
personal attention in child-raising, and have tried to put it into practice.”

[22]

[22] Watch here at about 12:15.
Incidentally, during a different part of that same public event in Ra’anana,
available here, Rav
Lichtenstein commented on the role of children in strengthening the emotional
bond between partners (watch at about 35:15; see also 53:55).

[23]

[23] Shlomo Zuckier and Shalom Carmy, “An Introductory
Biographical Sketch of R. Aharon Lichtenstein
,” Tradition 47:4 (2015): 6-16, at p. 7. His dissertation would
eventually appear as Aharon Lichtenstein, Henry
More: The Rational Theology of a Cambridge Platonist
(Cambridge, MA:
Harvard University Press, 1962).

[24]

[24] According to my friend Jonathan Ziring, in
an e-mail communication dated May 28, 2015, the Lichtensteins first met, by
chance, at the home of Rabbi Ahron Soloveichik (1917–2001), the Rav’s brother
and another major influence on Rav Lichtenstein. The Rav would later encourage
Rav Aharon to court his daughter, and the rest, as they say, is history.

[25]

[25] Image courtesy of Naftali Balanson’s Facebook page, as brought
to my attention by Rabbi Jeffrey Saks.

[26]

[26] Jehiel Jacob Weinberg and Pinchas Biberfeld (eds.), Yad
sha’ul: sefer zikkaron a[l] sh[em] ha-rav d”r sha’ul weingort zts”l
(Tel Aviv: The
Widow of Saul Weingort, 1953).

[27]

[27] See Rav Weinberg’s memorial essay,
“Le-zikhro,” printed at the beginning of Yad
sha’ul
, pp. 3-19, at p. 13.

[28]

[28] The date of Rabbi Weingort’s birth seems
somewhat controversial. Rav Weinberg himself, in “Le-zikhro,” 4,
estimates that his student was born in either 5673 or 5674 (1913 or 1914),
whereas the frontmatter
of the Yad sha’ul volume gives the
precise date 12 Kislev 5675 (November 30, 1914); Marc B. Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy: The Life and Works of
Rabbi Jehiel Jacob Weinberg, 1884–1966
(London; Portland, OR: Littman
Library of Jewish Civilization, 1999), 161, claims he was born in 1915; and the website of the Yad Shaoul
kolel in Kokhav Ya’akov, opened in
2011 and dedicated in Rabbi Weingort’s memory, concurs with Shapiro.

[29]

[29] See Weinberg, “Le-zikhro,” 15.

[30]

[30] Most readers are probably familiar with
the more common Hebrew spelling of “Soloveitchik” with a final kof. Rav Weinberg, however, generally
preferred ending the name in a gimel
(except, strangely, in the case of the Rav’s daughter Tovah).

[31]

[31] Dr. Lichtenstein would go on to complete
her doctoral studies in social work at Bar-Ilan University following the
family’s arrival in Israel in 1971, writing her dissertation on “Genealogical
Bewilderment and Search Behavior: A Study of Adult Adoptees Who Search for
their Birth Parents” (1992). She is therefore referred to here without her
doctoral title.

[32]

[32] It should be noted that Rav Lichtenstein
served as coeditor of the rabbinic periodical Hadorom during the mid-1960s and, as such, may have been involved
in editing some of Rav Weinberg’s last publications to appear during his
lifetime. (For a partial bibliography of Rav Weinberg’s oeuvre, see Michael
Brocke and Julius Carlebach, Biographisches
Handbuch der Rabbiner: Teil 2: Rabbiner im Deutschen Reich, 1871–1945
, vol.
2 [Munich: K. G. Saur, 2009], 639-640 [no. 2657]. For a fuller inventory, see Shapiro,
Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, 239-246.) Discovery and analysis of any
potential remaining correspondence between the two during this period remain
scholarly desiderata.

[33]

[33] See Aaron Rakeffet-Rothkoff, The Rav: The World of Rabbi Joseph B.
Soloveitchik
, ed. Joseph Epstein, vol. 1 (Hoboken, NJ: Ktav Pub. House,
1999), 27 with n. 13. Similarly, see Shalom Carmy, “R. Yehiel Weinberg’s Lecture on Academic Jewish
Scholarship
,” Tradition
24:4 (Summer 1989): 15-23, at p. 16.

[34]

[34] See Werner Silberstein, My Way from Berlin to Jerusalem, trans.
Batya Rabin (Jerusalem: Special Family Edition Published in Honor of the Author’s 95th
Birthday, 1994), 26-27, as quoted in Aaron Rakeffet-Rothkoff, “Rabbi Joseph B. Soloveitchik: The Early Years,” Tradition 30:4 (Summer 1996): 193-209,
at p. 197; idem, The Rav, 28; and idem, From
Washington Avenue to Washington Street
(Jerusalem; Lynbrook, NY: Gefen; New
York: OU Press, 2011), 108 (available here).

[35]

[35] See his letter to Rabbi Jacob Arieli of
Jerusalem composed sometime after 2 Nisan 5711 (April 8, 1951), as reproduced
in Jehiel Jacob Weinberg, Seridei esh:
she’elot u-teshuvot hiddushim u-bei’urim be-dinei orah hayyim ve-yoreh de‘ah
, vol. 2 (Jerusalem:
Mossad Harav Kook, 2003), 355-357 (sec. 144), at pp. 356-357; his letters to Dr. Gabriel Hayyim Cohn,
dated 27
Tevet 5725 (January 1, 1965) and 19 Kislev 5726 (December 13, 1965), as
reproduced in Jehiel Jacob Weinberg, Kitvei
ha-ga’on rabbi yehiʼel yaʻakov weinberg, zts”l
, ed. Marc B. Shapiro, vol. 2
(Scranton, PA: Marc B. Shapiro, 2003), 219 n. 4 (esp. the latter one); and the
beginning of the selection from his eulogy for Rabbi Weingort printed in Yad sha’ul, 16. For a partial translation of the Rav’s famous hesped “Mah dodekh mi-dod,” which
originally appeared in Hebrew in Hadoar
43:39 (September 27, 1963): 752-759 and is referred to by Rav Weinberg in the
last letter cited above, see Jeffrey Saks, “Rabbi Joseph B. Soloveitchik on the Brisker Method,” Tradition 33:2 (Winter 1999): 50-60.

For further discussion of these and similar sources, see
Judith Bleich, “Between East and West: Modernity and
Traditionalism in the Writings of Rabbi Yehi’el Ya’akov Weinberg
,” in Moshe Z. Sokol
(ed.), Engaging Modernity: Rabbinic
Leaders and the Challenge of the Twentieth Century
(Northvale, NJ;
Jerusalem: Jason Aronson Inc., 1997), 169-273, at p. 239; Marc B. Shapiro, “The Brisker Method Reconsidered,” Tradition 31:3 (Spring 1997): 78-102, at
p. 86, with n. 25; idem, Between the
Yeshiva World and Modern Orthodoxy
, 194-195, with nn. 95-98; and Nathan
Kamenetsky, Making of a Godol: A Study of
Episodes in the Lives of Great Torah Personalities
, vol. 1, 1st
ed. (Jerusalem: Hamesorah, 2002), 432-433. See also Rabbi Eliezer Berkovits’
assessment of his teacher’s derekh
ha-limmud
in “Rabbi Yechiel Yakob Weinberg zatsa”l: My Teacher and Master,” Tradition 8:2 (Summer 1966): 5-14, at
pp. 5-10. For Rav Lichtenstein’s own reflections on the types of criticisms of
the Brisker derekh expressed by Rav
Weinberg, see his “Torat Hesed and Torat Emet: Methodological Reflections,”
in idem, Leaves of Faith, 1:61-87,
esp. at pp. 78-83, as well as an earlier version of this essay cited in
Shapiro, “The Brisker Method Reconsidered,” 93-94. (I am indebted
to Eliyahu Krakowski for bringing the Kamenetsky and Lichtenstein references to
my attention.) See also Aharon Lichtenstein, “The Conceptual Approach to Torah
Learning: The Method and Its Prospects,” in idem, Leaves of Faith, 1:19-60, esp. at pp. 43-44, 48-50.
As an aside, and as far as I can tell, allusions to a
“Rabbi Moses Soloveitchik” in Rav Weinberg’s published works, excluding those made
in the above letters, generally refer not to the Rav’s father (1879–1941) but
to his Swiss first cousin (1915–1995), son of Rabbi Israel Gerson Soloveitchik
(1875–1941), son of Rabbi Hayyim Soloveitchik (1853–1918).
[36]

[36] Indeed, Rav Weinberg would consistently
refer to the Rav in writing by his honorific rabbinic handle, “Ha-g[a’on]
r[abbi] y[osef] d[ov],” or a variant thereof (as in our case); see his Seridei esh, 2:196-201 (sec. 78),
at p. 198 (dated 29 Adar 5716 [March 12, 1956]), and idem, Kitvei ha-ga’on rabbi yehiʼel yaʻakov weinberg, zts”l, 219 n. 4. According to Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern
Orthodoxy
, 163, Rav Weinberg also contacted the Rav after the War to seek
his assistance during his long recovery.

For the Rav’s part, the postwar written
record with which I am familiar is a bit more reticent, although Rabbi Howard
Jachter reports the following in the context of a discussion of the prohibition
of kol ishah and Rav Weinberg’s
now-famous lenient ruling on the question:
Interestingly, I
asked Rav Yosef Dov Soloveitchik in July 1985 whether he agrees with this
ruling of Rav Weinberg. The Rav replied, “I agree with everything that he
wrote, except for his permission to stun animals before Shechita” (see volume
one of Teshuvot Seridei Eish). Rav Soloveitchik related his great appreciation
of Rav Yechiel Yaakov Weinberg. Rav Shalom Carmy later told me that Rav
Soloveitchik and Rav Weinberg had been close friends during the years that Rav
Soloveitchik studied in Berlin.
See Howard Jachter, “The Parameters of Kol Isha,” Kol Torah 11:17 (February 2, 2002).
For more on the shehitah controversy referred to here, see H. J. Zimmels, The Echo of the Nazi Holocaust in Rabbinic
Literature
(New York: Ktav Publishing House, Inc., 1977), 183-189; Bleich,
Between East and West,” 260-261, 271-272;
and Shapiro, Between the Yeshiva World
and Modern Orthodoxy
, 117-129, 192. For Rav Soloveitchik’s own involvement
in questions relating to the humane slaughter of animals, see Joseph B.
Soloveitchik, Community, Covenant and
Commitment: Selected Letters and Communications
, ed. Nathaniel Helfgot
(Jersey City, NJ: Toras HoRav Foundation, 2005), 61-67.
[37]

[37] Jeffrey Saks, “Rabbi Joseph B. Soloveitchik and the Israeli Chief
Rabbinate: Biographical Notes (1959–60)
,” BDD 17 (September 2006): 45-67, at p.
53.

[38]

[38] Fig. 3 is courtesy of Naftali Balanson’s
Facebook page, as
brought to my attention by Rabbi Jeffrey Saks. Fig. 4 derives from the video
produced in honor of Rav Lichtenstein’s eightieth birthday here (watch at about
1:03). (I am indebted to Rabbis Dov Karoll, Jeffrey Saks, and Reuven Ziegler
for confirming some of the details of the Lichtenstein wedding for me.)

[39]

[39] See the interview with Rabbi Dov Karoll
on Voice of Israel here
(listen at about 2:55). See also the hesped
of Rabbi Mosheh Lichtenstein here
(listen at about 5:15). Similarly, at a sheloshim
event held at the Hechal Shlomo Jewish Heritage Center in Jerusalem on May 18,
Mrs. Esti
Rosenberg, in speaking of her father’s self-identification with the Levites as
the prime exemplars of ovedei Hashem par excellence, commented that just as the
Levites were netunim netunim to Aaron
and his sons in Parashat be-midbar (Num.
3:9) (which also happened to be Rav Lichtenstein’s bar mitzvah parashah), so was Rav Aharon completely
dedicated to his family. See the video here (watch at about 11:40). And for a
visual representation of just how central avodat
Hashem
was to Rav Lichtenstein’s core identity, see the photograph of his matsevah posted to Yeshivat Har Etzion’s
Facebook page.

[40]

[40] From a forthcoming article to be published
in Jewish Action.

[41]

[41] See his hesped here
(listen at about 10:30).

[42]

[42] See Rav Lichtenstein’s interview with
Yaffi Spodek: “Reflecting
on 50 Years of Torah Leadership
,” the
YUNews blog
(October 11, 2011). Similarly, see this video produced in honor
of Rav Lichtenstein receiving the Israel Prize in 2014 (watch at about 10:20),
as well as the hespedim of Mrs. Esti
Rosenberg here
(listen
at about 8:45) and Rabbi Baruch Gigi here (listen at about 16:30) and the
former’s interview with Yair Sheleg, “Yaledah ahat mul 700 otobusim.” Finally, see Rav Lichtenstein’s sihahOn Raising Children,” where
he states unequivocally: “There are very few people about whom it can […]
genuinely be said that there is something objectively more important in their
life than raising children.”




Notes on RASHI, ArtScroll Censorship, and Emendation of Rabbinic Texts

Notes on RASHI, ArtScroll Censorship, and Emendation of Rabbinic Texts
By David Shasha
A new post on the Seforim blog by Professor Marc Shapiro discusses the problem of ArtScroll publishers and the way that it routinely censors rabbinical texts:
Shapiro looks at the issue of RASHBAM’s commentary to Genesis 1, a big problem for Orthodox literalists.
Here is a post from Failed Messiah that explains the difficulty:
RASHBAM is the grandson of RASHI and the brother of Rabbenu Tam; a central figure in one of the most illustrious of all the rabbinical dynasties in the Ashkenazi tradition.
RASHBAM’s comment to Genesis 1 asserts that, according to the literal meaning of the text, the day, contrary to Jewish law, begins in the morning and not the evening.
I will leave the legal controversy to Shapiro and others, but would like to discuss his point on textual emendation.
It is interesting to see the plethora of Ashkenazi figures that Shapiro cites, including Rabbenu Tam and Abraham ben David (RABAD) to support the idea that no texts should be emended based on personal opinion.
The problem with this formulation is that the principle of textual emendation was most emphatically adopted by RASHI, the most important figure in the Ashkenazi rabbinical tradition.
Jose Faur in his classic article “The Legal Thinking of the Tosafot” discusses the matter in some detail:
He notes the freedom Ashkenazi rabbis accorded themselves to emend texts:
The Franco-German school had a liberal attitude toward the text of the Talmud, It is well known that this school felt free to amend, interpolate and delete from the text of the Talmud.
Referencing the classical Ashkenazi source Sefer ha-Yashar and academic discussions by Joseph Weiss and Benjamin Lewin, Faur explains that RASHI’s famous “Hachi Garsinan” – the code term for his many emendations of Talmudic texts – was a central part of the Ashkenazi rabbinical heritage:
The liberal attitude toward the text is reflected in the Franco-German position that the Talmudic text was not put into writing until post-talmudic times, late in the Middle Ages. Accordingly, the Talmudic text was never authoritatively fixed. Since there was no authoritative transmission of the text, it was subject to further development and errors.
We have seen this principle dangerously expanded in the current school of academic Talmud studies which holds that the Talmud was not completed until the late Geonic period, when the bulk of what is called the STAM (anonymous) layer of the corpus was written; contrary to the traditional formulation found in the canonical Epistle of Sherira Ga’on.
For more on the current scholarly revolution against the normative Jewish tradition, led by David Weiss-Halivni, see the following books:
Without any actual documentary or historical evidence, the revisionist scholarship – similar to German Higher Criticism of the Hebrew Bible – demands that we see different historical strata in the Babylonian Talmud.  This would undermine its literary unity and its historical presentation of the classical rabbinic tradition as formulated in the academies of Sura and Pumbedita.
The new scholarship claims that the text is a frightful hodge-podge of confused materials that is often sloppily and incoherently edited.  Texts are ignorantly assembled by anonymous rabbis who lack a historical connection to their predecessors.  It is all a fabrication lacking the firm authority of tradition.
The close of the Talmudic canon, as formulated by Sherira Ga’on in his famous Epistle, is in the 6th century:
Jose Faur has written an excellent treatment of the matter in his “Textuality in the Rabbinic Tradition,” chapter 4 of his book Golden Doves with Silver Dots, which is an important corrective to this benighted revisionism:
A good deal of the current scholarship attacking the Geonic tradition and its dating of the Talmudic corpus seeks to aggressively negate Faur’s assertions about the Oral Law and its textual manifestations. The written form of the Talmud and the tradition of emendation by Ashkenazi rabbis, and now academic scholars, has thus become part of a larger problem of the authority of the Oral Law in contemporary Judaism. Shapiro claims that the Ashkenazi rabbis, and their Sephardic followers like Moses Nahmanides, were firmly against this method of emendation, even though the leader of their school, RASHI, was a strong proponent of it:
The following discussion by Jacob Neusner reviews the salient points involved the matter of RASHI and the Tosafist School:
Neusner claims that RASHI emended the Talmudic text over 2,300 times based on his own personal opinion!
It is interesting to note both the parallels and differences between the emendation process in the older Ashkenazi tradition and the way it is now being deployed by Ultra-Orthodox fundamentalists like ArtScroll.  The idea of censorship has become a very modern way of dealing with inconvenient historical details.  So while the substantive elements of RASHI and ArtScroll are indeed quite different it should be noted that the role of PILPUL and “Da’as Torah,” the imposition of personal opinions and values on Jewish texts, remain a central part of Ashkenazi rabbinic authoritarianism and its modern academic offshoots.
The historical dialectic is quite striking.
In addition to the emendation process during the early Middle Ages in Germany and France, the Ashkenazi tradition as embodied in the PILPUL methodology of Rabbenu Tam and the Tosafists developed the “Davqa/Lav Davqa” method of analysis which would interpret texts in a relativistic manner.  Some texts were, Davqa, to be interpreted as written, others, Lav Davqa, were not to be interpreted as written.
Again, it is Jose Faur who has been best able to decode this casuistic methodology, finding a connection with the hermeneutics of Peter Abelard and his Scholastic apologetics:
The Tosafot, occasionally, prefaced their analysis of the Talmud by declaring that the sense of the text is lav davqa (not exact). The lav davqa methodology revolutionized the study of the Talmud and changed the content of Jewish law. This methodology is grounded on the assumption that the rabbinic texts may be interpreted not in accordance to their usual sense. The methodology, as well as the philosophy of language that it projected, was brilliantly formulated by Abelard. Abelard, in his attempt to reconcile the conflicting views found in the writings of the Church Fathers, formulated the semantic principles that the same word may be differently used by different writers.
Here is how Faur sums up the matter:
It is intellectually acceptable to describe things not in accordance to what they really are.
This explication ties together the various anti-rational strains that are inherent to the Ashkenazi rabbinical tradition and its modern exponents.
In the end it affirms the absolute power of the interpreter over the text, the rabbi over the Law. It removes agency from the community and dangerously invests absolute power in the rabbinical class.
It is therefore quite interesting to read Shapiro’s attack on ArtScroll which does not at all reference the history of RASHI’s emendations, the PILPUL method of the Tosafot, or the shocking revisionism of contemporary Judaic scholars which has essentially sought to eviscerate the historical integrity of the Talmudic tradition.



New Book sale 2015 – Sale #2

New Book sale 2015 – Sale #2
By Eliezer Brodt
This list consists of a few parts. Many of these titles are
very hard to find. Some of the prices are better than others, butI think they
are all very fair. Almost all the books are in good shape. E-mail your order to
eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available.
Payment will be done via PayPal. Shipping is not included in the price; that
depends on the order and size, ranging between $6 -12 (with a few exceptions) a
book. All books will be air mailed out after I receive payment.
 Some of the titles
are only available at these prices for the next few days. 
For every 5 titles purchased there is a 10% discount [not
including the shipping; a set count as one title]. This does not include the
titles at the end of the list as those are already heavily discounted. 
The end of the list contains a special list of books for $5.
There is only one copy of each of those titles.
Feel free to ask for details about any specific book on the
list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.com. Thank you
and enjoy!
Part
of the proceeds
of
this sale will be going to help support the efforts of the Seforim blog.
א.     
אלפא
ביתא קדמיתא דשמואל זעירא –ר’ שמואל אשכנזי חלק א 852 עמודים 52$
ב.       אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא – ר’ שמואל אשכנזי שני חלקים 50$
ג.       
אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות ר’ שמואל אשכנזי, 15$
ד.      
ר’ יחיאל גולדהבר, קונדיטון, [לשאלת החרם על ספרד, אסון הטיטאניק מנקודת מבטו של העולם
היהודי] 15$
ה.     
ר’
בן ציון אייכארן,קונטרס שמחת ציון, מנהגי וסגולות האפיקומן, 9$ [חוברת]
ו.       
ר’
בן ציון אייכארן, זמירת ציון, בעניני זמירת שבת, תולדותיה ומנהגיה ובמיוחד הפיוט
כל מקדש שביעי, ונספח בסופו ספר תפלה ורנה מכ”י על זמירת שבת מאת החכם ר’ יעקב
רייפמן, 15$
ז.       
ליקוטי אליעזר, אלעיזר בראדט, 9$
ח.     
בין כסה לעשור, אליעזר בראדט, 15$
מקרא-
חז”ל-גאונים ראשונים
א.      מסכת אבות על פי כתבי יד, ב’ חלקים, כארולוס טילור 32$
ב.      
גנזי
ראש השנה, שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מגניזה בקהיר [מהדיר: ד’ גולינקין], 20$
ג.       
תשובות
ופסקים, מהדיר: א’ קופפר 25$
ד.      
מסכת
עבודה זרה, מהדורת שרגא אברמסון, 50$
ה.     
סיפורי
בן סירא בימי הביניים, מהדיר: עלי יסיף, 50$
ו.       
פירוש
מסכת אבות לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, 15$
ז.       
שרידי
בבלי, ב’ חלקים, חיים דימטרבסקי, 129$
ח.     
כתבי
הרמב”ם ובנו ר’ אברהם, [כולל: תשובות הרמב”ם השלם, ספר חידושי
הרמב”ם, אגרות ואמרי הרמב”ם השלם, חידושי הרמב”ם למסכת ר”ה,
ספר ברכת אברהם לר’ אברהם בן הרמב”ם] 18$
ט.      תשובות חכמי פרובינציא, מהדיר, ר’ אברהם סופר, 20$
י.       
כתבי
ר’ יצחק אבן לטיף חלק ב, פירוש קהל צורת העולם 10$
יא.   
ספרי
זוטא, שואל ליברמן 23$
יב.    
הירושלמי
כפשוטו, שואל ליברמן, 19$
יג.     
ספר
הישר, מהד’ יוסף דן 12$
יד.     מגילת תענית [יצחק בן צבי] 22$
טו.    מדרש שמואל משלי, (בובר), 11$
טז.    מדרש לקח טוב על התורה, ב’ חלקים (בובר), 12$
יז.      מדרש לקח טוב על חמש מגילות 11$
יח.    מדרש שחור טוב, תהלים שמואל ומשלי 10$
יט.    מדרש תהלים, (בובר), 11$
כ.       מדרש שכל טוב: בראשית שמות, 11$
כא.   מדרש איכה, בובר, 11$
כב.   מדרש תנחומא, ב’ חלקים, בובר, 12$
כג.    פסיקתא רבתי עם פ’ מאיר עין 10$
כד.   פסקיקתא דר’ כהנא, בובר 10$
כה.   מדרש רבה עם פ’ יפה תואר, מר’ שמואל יפה אשכנזי, ח חלקים 70$
כו.    
מבוא
לספר הלכות פסוקות, עם תשלום הלכות פסוקות, [נחמן דנציג], 15$
כז.   
משנת
רבי אליעזר, על פי כ”י וכו’ ,13$
כח.  
חרבא
דמשה, מהדיר יובל הררי, 23$
כט.  
מסכת
כלה, מהדורת היגער, מצב מצוין 50$
ל.      
ספרי עם ביאור של מנחם כהנא, שלושה
כרכים,
60$
לא.  
רי”ף,
על מסכת פסחים פסח ראשון, 16$
לב.  
פירוש
רבינו נתן אבי הישיבה על ששה סדרי משנה, [כריכה רכה] מהדירים ר’ קאפח ור’ מרדכי
זק”ש, 16$
לג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כב, 22$
לד.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ו [ב’ חלקים] 26$
לה.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ז, 24$
לו.    
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר ט, 24$
לז.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר י, 24$
לח.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יא, 24$
לט.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר, יד, 18$
מ.     
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יז, 18$
מא. 
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יח, 18$
מב.  
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר יט, 18$
מג.   
קובץ
על יד, סדרה חדשה, ספר כ, 18$
מד.  
ספר
המוסר פירוש משנת אבות לרבי יוסף בן יהודה, תלמיד הרמב”ם 20$
מה. 
פירוש
רש”י על נ”ך פרשנדתא, על פי כ”י, ע”י ר’ יצחק מאהרשען, חלק א
[תרי עשר] 13$
מו.    תוספות רמב”ן לפירושו לתורה [יוסף עופר, יהונתן יעקבס] 29$
מז.   
ספר
רושיינא, בראשית 19$
מח. 
תשובות
מהר”ם מרוטנבורג וחבירו ב’ חלקים 
מהדיר: שמחה עמנואל 50$
מט. 
הגות
והשלמות מכת”י מסכת נדרים, מכון תלמוד הישראלי [כולל הגהות של רבי בצלאל
אשכנזי ועוד], 18$
נ.       
ראב”ן,
תשובות פסקים וחידושים, 11$
נא.   
סידור
ר’ שלמה מגרמיזא, 11$
נב.   
פירוש
רש”י למסכת ראש השנה, [על פי כ”י], מהדיר אהרן ארנד, 27$
נג.    
פירוש
רש”י על התורה [על פי כ”י משנת ר’], מאת מנשה ליהמן, 25$
נד.   
מבוא
לספר הלכות פסוקות, נ’ דנציג, מהדורה שנייה מתוקנת, 17$
נה.   
שמונה
פרקים לרמב”ם, תרגום מ’ שוורץ, 17$
נו.     
ספר
הההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן-ג’נאח, מהדורת ד’ טנא וא’ ממן, 20$
נז.    
אור
ראשון בחכמת הלשון; ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מהדורת א’ דותן, (שני
כרכים), 30$
נח.   
דרשות
ר’ יהושע אבן שועיב, ב’ חלקים, 13$
נט.   
תורת
המנחה, ר’ יעקב סקילי, הוצאת אהבת שלום (שני כרכים), 15$
ס.     
מורה
הפרישות ומדריך הפשיטות לר’ דוד בן יהושע מימוני, מהדור’ יוסף ינון (מקיצי נרדמים),
18$
סא. 
פירוש
קדמון לספר הכוזרי [מכ”י], דב שוורץ, 18$
סב.  
פירוש
ר”י בלעם, ישעיהו, 17$
סג.   
פירוש
ר”י בלעם, ירמיהו, 17$
סד.  
תוספתות תרגום לנביאים, מהדורת רימון
כשר,
23$
סה. 
הפרדס,
הל’ ברכות, תלמיד של הרשב”א, 10$
סו.   
רבינו
יונה על התורה 11$
סז.   
ספר
צפוני ציוני, קול שלום, [בעל ספר ציוני], 10$
סח. 
הפירוש
המיוחס לרש”י לדברי הימים, 24$
סט. 
כתבי
ר’ משה אבן תבון בעריכת:
חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
ע.      
דרשות
ר’ זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר’ קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן 19$
עא.  
לוית
חן לר’ לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], 465 עמודים, אוניברסיטת
בן גוריון הנגב [כרך ד] 28$
עב.  
ספר
גימטריאות לרבינו יהודה החסיד, ב’ חלקים 25$
עג.   
תשובות
רבינו אלעזר מוורמייזא, ה’רוקח’, שיר מחורז בהנהגת התשובה ודרכיה 14$
עד.  
סודי
חומש ושאר מתלמידי רבינו יהודה החסיד, פירושים, גימטריאות ופרפראות על התורה, שיר השירים,
איוב ורות, 11$
עה.  
דרשות
לימי התשובה מבית מדרשם של חסידי אשכנז, 8$
עו.    
ספר כריתות עם פ’ עיטור סופרים 28$
עז.   
ספר גזירות אשכנז וצרפת, אברהם מאיר הברמן 36$
עח.  
כללי
הרמב”ן, שרגא אברמסון 22$
עט.  
ספר
קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, טעמי מנהגים והלכות, ביאורי פסוקים, פירושי אגדה
ומדרשים עלומים בדרך קושיא ותירוץ, 13$
פ.      
ציוני
על התורה, מה’ ברזני, 12$
פא.  
ספר
ציוני על התורה, [ד”צ], 14$
פב.  
ספר
הלכות הנגיד, מרדכי מרגליות 30$
פג.   
כתר
ירושלים, כולל כרך הארות [פורמט גדול] 75$
פד.  
כתר
ירושלים, פורמט קטן, 42$
פה.  
נוסח
הממקרא ב’כתר ירושלים’, ומקורותיו במסורה ובכתבי היד, מרדכי ברויאר, 57$
פו.    
כתבי
ר’ אברהם עפשטיין [חלק א כולל אלדד הדני, חלק ב כולל מקדמוניות היהודים, מוסד רב
קוק], 50$
פז.   
גאוניקה,
ב, לוי גינצבורג, 25$
פח.  
ספר
פתרון תורה, מהדיר: אפרים אורבך, 28$
פט.  
ספר
פרשנדתא, על חכמי צרפת מפרשי המקרא מאת אברהם גייגר מאמר על פי’ רש”י למסכות
נדרים ומועד קטן, ב’ צאמבער, 24$
רש”י על התורה מכתב
יד, הוצאת ליהמן 28$
צ.      
רשב”ם
על התורה, מהדורת דוד ראזין, 15$
צא.  
ר’
אברהם בן מיגאש, כבוד אלקים, מגנס 35$
צב.  
מדרש
שיר השירים, לר’ אביגדור כ”ץ 20$
אחרונים
א.      ספר הפעולות, לר’ חיים ויטל, מהדורה שניה, 60$
ב.      
ספרי
ר’ נתן נטע הנובר: שערי ציון טעמי סוכה [על פי דפוס ראשון ושני], [עבודה יפה] 21$
ג.       
ר’
שמואל ואלדבערג, דרכי השינויים, מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספר חז”ל, [דפוס
מקור] 28$
ד.      
ר’
אליעזר פאפו, דמשק אליעזר, 8$
ה.     
מכתבי
מרום, ממרון הגרי”מ חרל”פ 10$
ו.       
צבי בצר, מנחת שי על חמישה חומשי תורה
32$
ז.       
ברית
עולם עם פירוש לוחות הברית, א-ב, הרב נפתלי הרץ הלוי, 21$
ח.     
הרב
אברהם יצחק הכהן קוק, לנבוכי הדור, [חדש] 22$
ט.     
מורה
באצבע + עמודי הוראה, חיד”א (אהבת שלום) 9$
י.       
ספר
החיים, מבינו ר’ חיים ב”ר בצלאל, אחי המהר”ל, [מצוין], מכון שפתי
צדיקים, 11$
יא.   
שלחן
ערוך האר”י, ע”פ מראה כהן, מכון חת”ס [הובא במג”א הרבה], 18$
יב.    
תרומת
כהן, קובץ שיחות ומאמרים של הרב קלמן כהנא, 14$
יג.     
הוראת
שעה [לישב ויש לישב במהרש”א] 5$ כריכה רכה
יד.    
לבוש
בדים, לר’ ידידי’ ווייל, 5$
טו.   
שו”ת
שארית ישראל, 10$
טז.   
ר’
אברהם עדס, באר חיים, זמני היום והלילה שיעורים ומדות חז”ל, [מהורה שלישית],
9$
יז.     
שדה
יהושע על הירושלמי, 10$
יח.   
ר’
וויס, מגידים חדשים, במדבר, 17$
יט.   
שו”ת
הרמ”א  מה’ א’ זיו, 48$
כ.      
ספר
המצרף, ביאורים והגהות לאגדות חז”ל, אברהם דובזויץ, (דפוס צילום, אודעסא
תרל”ו)  9$
כא.  
גנזי
יהודה, אוסף גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס
בפעם הראשונה, כולל מבוא מקיף על כל הכ”י מאת ר’ יחיאל גולדהבר, 323 עמודים
[מצוין] 34$
כב.  
ר’
חנוך ארנטרוי, קמץ המנחה דרשות על התורה, 19$ 
כג.   
ר’
חנוך ארנטרוי, שיירי המנחה, 17$
כד.  
מתורגמן,
ר’ אליהו בחור 35$
כה.  
ר’
מרדכי זק”ש, מילי דמרדכי, כולל ה’ ספרים, 24$
כו.    
מנחת
בכורים, על תריג מצות, 9$
כז.   
ר’
אליעזר ברגמן, בהר ייראה, [תלמיד רבי אברהם בינג], נערך מכ”י ע”י ר’
שלמה מן ההר, 18$
כח.  
ר’
אהרן מרקוס, ברזילי, מסה בתולודת הלשון העברית, 22$
כט.  
אוצר
מפרשי התורה: מבין חידות על המסורה פירוש על המסורה לר’ יעקב מצויזמר הקדמה
למנחת שי אור חיים הערות על מנחת שי הקדמה כוללת לתרגום אונקלוס מאת ר’ נתן אדלר
בעל הנתינה לגר 21$
ל.      
אוצר
מפרשי התורה: ספר קטרת הסמים –ביאור על תרגום אונקלוס יונתן וירושלמי 18$
לא.  
ר’
משלם ראטה, מבשר עזרא, הערות והארות בפירוש הראב”ע על התנ”ך ובסופו ק’
תכנית לימוד 25$
לב.  
ר’
יצחק אהרן, עיני יצחק ביאורים וחידושים בעין יעקב, [כריכה רכה] 13$
לג.   
קיצור
מלאכת המספר לר’ אליהו מזרחי 10$
לד.  
כתבי
רבינו יצחק אבוהב (דה פונסקה); חכמי ריסיפי ואמשטרדאם (מכון ירושלים), 14$
לה.  
ר’
שריה דבליצקי, וזרח השמש 16$
לו.    
ר’
טיכטל, שו”ת משנת שכיר, חלק א, או”ח, [לא נמצא בהמהדורה החדשה] 14$
לז.   
שו”ת
מגידות, לבעל פמ”ג 9$
לח.  
פרי
מגדים לר’ דוד די סילוה הרופא מירושלים, 13$
לט.  
ספר
הזכרון לגאון ערך השלחן [כללים], ותפארת יצחק לר’ יעקב חיים סופר 9$
מ.     
יחי
ראובן וספר אות יעקב [כללים] לר’ יעקב חיים סופר, 9$
מא. 
ר’
יעקב חיים סופר, ברית יעקב, [מצוין] 16$
מב.  
ר’
יעקב חיים סופר, מנוחת שלום, ד-ו, כללי הראשונים ועוד] 17$
מג.   
ר’
יעקב חיים סופר, עדות ביעקב, חלק ב, 16$
מד.  
ר’
יעקב חיים סופר: עוז יעקב פרי חיים לך נאה להודות, 17$
מה. 
דרשות
גבעת שאול, ר’ שואל מורטירא [מצוין] 24$
מו.   
אור
פני יצחק, ר’ יצחק פייגעבוים, 5$
מז.   
ירחון
תבונה, 6$
מח. 
קרבן
שבת צלותא דמעלי שבתא תיקוני שבת 9$
מט. 
קובץ
מפרשי המהרש”א: חמשה ספרים בכרך אחד: הוראה שעה בית אברהם אמרי בינה מחנה
אפרים ישוב הדעת 11$
נ.       
חידושי
דינים מהלכות פסח, עם הערות רי”פ פערלא 12$
נא.   
תהלוכות
היבשה [הלכות הולכי דרכים] [נדפס ב1869] 9$
נב.   
בעל
שם על התורה, ב’ חלקים, 20$
נג.    
ר’
אברהם שלום, נוה שלום חלק ב 11$
נד.   
שם
עולם, לר’ יהונתן אייבשיץ, 20$
נה.   
ר’
משה ליב שחור, אבני שהם על התורה ועוד [ב’ חלקים] [מצוין], 32$
נו.      בארות נתן, ר’ נתן רבינוביץ ביאורים על הש”ס, 9$
נז.     ר’ יצחק טייב, חקת הפסח, וערך השלחן 16$
נח.    ילקוט חדש  8$
נט.    דיני תשעה באב ביום א ודיני שבת שלפניו, ר’ שריה דבליצקי, 9$
ס.      ר’ ישכר טייכטאל, אם הבנים שמחה, תשע”ג, 17$
סא.  מדרש
אגדה בראשית עם פ’ עץ יוסף ענף יוסף ויד יוסף 7$
סב.   דרש משה, [דרוש] ר’ משה ראב”ד קראקא, 12$
סג.    מנחת יהודה על ש”ס [תלמיד נחלת דוד] 14$
סד.   תורי זהב על שיר השירים שקל הקודש על מגילת אסתר ברית קודש, עניני מילה
לר’ שמואל באנדי 20$
סה.  ר’
נחמן גרינשפאן, מלאכת מחשבת, [מצוין!] 23$
סו.    גבעת פנחס, ר’ פנחס מפאלאצק, תלמיד הגר”א 12$.
סז.    ר’ יצחק וויס, שיח יצחק על התורה מכון ירושלים 9$
סח.  תורת
מוסר ר’ חיים ריינס, מוסד רב קוק, 6$
סט.  שד”ל
פירוש על התורה, 28$
ע.       מאורות נתןברך משה ר’ נתן אלעווסקיא, מכון ירושלים 9$
עא.   ר’ משה ברמאן, חק משה, הערות על ש”ס, 16$
עב.   קיצור של”ה 9$
עג.    שלל דוד על התורה (מכון ירושלים) 10$
עד.   ראש דוד, דרשות על התורה, חיד”א, 2 כרכים 14$
עה.   ר’ פנחס זביחי, ברכת טובענין מאה ברכות, 13$
עו.     ק’ לקט שדך, ר’ מונק, ירח האיתנים, 4$
עז.    סדר הדורות, 10$
עח.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל [כולל הערות חשובות על סדר הדורות]
[מצוין] 50$
עט.   ר’ זאב רבינוביץ, שערי תורת ארץ ישראל [על הירושלמי], 50$
פ.       גנזי אוכספרד, דרך טובים, כמה צוואת, מכ”י 22$
פא.   ר’ אליהו פייוולזאהן נצח ישראל [ספר מלא חומר חשוב ומעניין] 21$
פב.   ר’ דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי 9$
פג.    ר’ צבי הירש גראדזענסקי, בית היין, על הלכות יין נסך, 15$
פד.   מבחר כתבים, ר’ מרדכי גימפל יפה [חוברת] 18$
פה.   ר’ יואל הרצוג, גליוני יואל, 14$
פו.     סגולות ישראל, 5$
פז.    ר’ מנשה בין ישראל, נשמת חיים מנקד, 6$
פח.   אור תורה,ר’ פינחס הכהן, [תימן], 15$
פט.   ר’ אהרן מרקוס, שו”ת מן השמים, עם פירוש קסת הסופר 8$
צ.       ספר ארח מישרים, שו”ע למדות 8$
צא.   עקבי שלום, חוברת, כולל פרק מתוך ספר המספיק לעבודי ה’ לר’ אברהם בן
הרמב”ם, ושתי תשובות ממנו, 7$
צב.   ר’ קלמן כהנא, חקר ועיון ספר שלישי [מצוין] 11$
צג.    מקום הניחו אבתיו, ביאור על רש”י עה”ת, ר’ אברהם פעסין, 6$
צד.   קונטרס באו חשבון,  הערות והארות
בעניני מידות משקל ונפח שבדברות רבותינו, יעקב ישראל סטל, 9$
צה.   ר’ מרדכי ליכטשטיין, מצות הלבבות, 9$
צו.     ר’ חיים ביברפלד, מנוחה נכונה קיצור הלכות שבת כולל הערות של ר’ שריה
דבליצקי, 10$
תפילה- פיוט
צז.    עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ ישראליים בתקופת הגניזה [כריכה
רכה][מצוין] 24$
צח.   הגדה של פסח, פרי עץ חיים, ר’ יצחק רצהבי, 19$
צט.   יוסף תבורי פסח דורות 19$
ק.      יצחק אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, 22$
קא.  מחזור
גולדשמידט, יום כיפור 55$
קב.   מחזור גולדשמידט, שבועות, 20$
קג.    מחזור גולדשמידט, פסח, 20$
קד.   פ’ בירנבוים, תפלות ישראל, ומוסר היהודות 21$
קה.  צ’
רבינוביץ, הלכה ואגדה בפיוטי ייני, 35$
קו.    צ’ רבינוביץ,
פיוטי ייני, שני חלקים,  36$
קז.    פיוטי ר’ אליעזר בירבי הקליר, פיוטים לראש השנה, 30$
קח.  דניאל
גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, 23$
קט.  נפתלי
וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ב’ חלקים, [מצוין] 25$
קי.   
יוסף היינימן, עיוני
תפילה [כריכה רכה] 24$
קיא.  עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל, בהתהותן
ובהתגבשותן, ב’ חלקים, 1440 עמודים, 42$
קיב. ישראל מ’ תא-שמע, התפילה האשכנזית הקדומה, פרקים באופייה ובתולדותיה, 23$
קיג.  כל
עצמותי תאמרנה; השפה הלא-מילולית של התפילה, אורי ארליך, 17$
קיד. יוסף
תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [מצוין] 25$
קטו.  זכר
צדיק, סדר חג הפסח, מהדיר י”ש שפיגל, 12$
קטז.  אורי
ארליך, תפילת העמידה של ימות החול, נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם
ותולדותיהם, יצחק בן צבי, 388 עמודים [חדש] [מצוין]. 29$
קיז.  מחזור
בית דין, לראש השנה, ר’ אברהם חמוי [חומר חשוב] 19$
קיח.  מחזור
דק”ק איטאלייאני, חלק ב, שד”ל, 12$
קיט.  הגדה
של פסח, דניאל גולדשמידט- עורך, 15$
קכ.   צררה לאלעזר, ע”י ר’ מאיר וונדר, [מהדורת כיס] צרור ספרי תפילות
ווידויים לחולים תחינות ומענה לשון לבתי עלמין ועל קברי צדיקים, [ד”צ של
ספרים נדירים], 9$
קכא. זמירות של
שבת, נפתלי בן מנחם, 28$
קכב. ר’ שלמה
אבן גבירול, כתר מלכות, [ספריית מקורות יג], מוסד רב קוק, 19$
קכג.  דיואן ר’ אליעזר הבבלי [ר’ חיים ברודי מהדיר] מקיצי נרדמים 18$
קכד. יהודה
הלוי: שירים, בעריכת י’ לוין, תל-אביב תשסז (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכה. יהודה
אלחריזי: מבחר (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכו. טדרוס
אבולעאפיה: שירים (מהסידרה שירת תור הזהב) 13$
קכז.  כנישתא,
חלק ב, 20$
קכח. שפת השיר
של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 18$
קכט. אז באין
כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, מהדורת יוסף יהלום, 25$
קל.   שירת החול העברית בספרד, שולמית אליצור, 3 כרכים, 55$
קלא. עזרא
פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה – 3 כרכים 55$
קלב. לתולדות
השירה והדראמה העברית; מחקרים ומסות, חיים שירמן, (שני כרכים), 18$
קלג.  שירת
ישראל לר’ משה אבן עזרא, תרגום ב”צ הלפר, ליפסיה תרפד (הוצאת מקור), 16$
קלד. השירה העברית באלג’יריה: מהדורה מדעית בצירוף מבואות, הערות וביאורים,
מהדורת א’ חזן, 16$
קלה. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך שני,15$
קלו. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ג, 15$
קלז.  ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ד, 15$
קלח. ידיעות
המכון לחקר השירה העברית כרך ה, 15$
קלט. אבות
הפיוט, שלום שפיגל, הוצאת בית המדרש לרבנים נ”י, 17$
קמ.   לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל; ספר זכרון לאהרן
מירסקי, בעריכת א’ חזן וי’ יהלום, 15$
קמא.                       
אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום
הכיפורים, יוסף יהלום, 20$
קמב.  מסורת הפיוט, א, בעריכת ב’ בר-תקוה וא’ חזן, 12$
קמג.   פיוטי שמעון בר מגס, מהדורת יוסף יהלום, 13$
קמד.  היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, עזרא פליישר, ירושלים תשמד (הגב מתפרק
קצת) $20
קמה.                       
החזן הגדול אשר בבגדאד: פיוטי יוסף בן חיים
אלברדאני, מהדורת ט’ בארי, 17$
קמו.  שארית
יוסף: פיוטי ר’ יוסף הלוי החבר, שולמית אליצור, 20$
קמז.  פיוטי
ר’ יצחק השנירי, מהדורת ב’ בר-תקוה, 14$
קמח.                       
 פייטן בעידן של מפנה: ר’ יהושע בר כלפה
ופיוטיו, שולמית אליצור, 18$
קמט.                       
סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני / בנימין
בר תקוה, 18$
קנ.    שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום / יוסף יהלום / 15$
מנהג-הלכה
א.     
שרשי
מנהג אשכנז חלק ב 25$
ב.      
מנהגי
הקהילות, ב’ חלקים, ר’ יחיאל גולדהבר, 26$ [מצוין]
ג.       
ר’
המבורגר, גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז 15$
ד.      
יוסף כהן, מקורות וקורות [כולל הרבה
מחקרים חשובים כמו: מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, סדר קבלת שבת ופזמון לכד דודי
מגילת אסתר בצפת במאה הט”ז ועוד] 28$
ה.     
חקרי
קבלה ותפילה, משה
חלמיש
21$
ו.       
ר’
דוד צבי רוטשטיין, מידות סדום, ראשי פרקים מקורות והערות, [מצוין] [נדיר] 298+ 532
עמודים, 24$
ז.       
יעקב
כ”ץ, הלכה וקבלה, כריכה רכה, 40$
ח.     
שלמה
אשכנזי, אבן חן [מהנהגים ועוד] 15$
ט.     
ר’
יוזפא שמש דהקילות וורמיישא, שלמה איידלברג, 15$
י.       
מנוחת
שלום, חלק ז-ח, משא ומתן בירורים ועיונים בתורת המנהגים, ר’ יעקב חיים סופר 18$
יא.   
אליעזר
בשן, שבייה ופדות, בחברה היהודית בארצות הים התיכון, 18$
יב.    
ש’
ספראי, העליה לרגל בימי הבית שני, 25$
יג.     
יסודי
המשפט העברי, חלק ד, אשר גולאק, 5$
יד.    
יחזקאל
ליכטנשטיין, מטומאה לקדושה 19$
טו.   
יחזקאל
ליכטנשטיין, המאבד עצמו לדעת 19$
טז.   
קובץ
אהל שרה לאה, ירושלים תשנ”ט, 1000+ עמודים, כולל חיבור חשוב של ר’ דוד
צבי רוטשטיין בשם ‘ספר תורה מנוקד’, יותר מ200 עמודים, על עניני נקודות ועוד, 24$.
יז.     
יספור
לדור, יונה עמנואל 17$  על השואה [יש לציין שר’ שלמה זלמן אורבעך היה קורא
בחיבור זה בתשעה באב]
מקרא, חז”ל, מדרש
יח.   
ספר
בן סירא השלם, משה צבי סגל, 18$
יט.   
פרקי
דרבי אליעזר, נוסח עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, אליעזר טרייטל, 19$
כ.      
יואל
אליצור, מקום בפרשה, גיאוגרפיה ומשמעות במקרא [חדש] 25$
כא.  
אמנון
בזק, עד היום הזה [שאלות יסוד בלימוד תנ”ך] חומר חשוב [חדש] 24$
כב.  
יש
סדר למקרא: חז”ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, יצחק גוטליב, 21$
כג.   
אברהם
השל, תורה מן השמים, חלק א-ב, 60$
כד.  
יהודה
קומלוש, המקרא באור התרגום 20$
כה.    יהודה פליקס, החי במשנה,
26$
כו.    
יהודה
פליקס, מראות המשנה סדר זרעים, 26$
כז.   
העקיבות
התרגומית בתרגום אונקלוס, רפאל בנימין פוזן [מצוין], 24$
כח.  
אליהו
זייני, רבנן סבוראי וכללי הלכה, 18$
כט.  
בנימין
זאב בכר, ערכי מדרש 11$
ל.      
ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה / אהרן
דמסקי, 14$
לא.  
יוסף
דרנבורג, משא ארץ ישראל 12$
לב.  
שולמית אליצור, למה צמנו?  [מצוין] 28$
לג.   
עיונים
באבות דר’ נתן: נוסח עריכה ופרשנות, מנחם קיסטר, 15$
לד.  
מ’
טננבלאט, התלמוד הבבלי בההוותו ההיסטורית, 18$
לה.  
חנן
גפני פשוטו של משנה, פרק בתולדות המחקר של ספרות חז”ל בעת החדשה [מצוין] 19$
לו.    
מסורות
ונוסחאות בתלמוד (פיינטוך), 22$
לז.   
ליב
מוסקביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי, [מצוין] 28$
לח.  
צורה
ועריכה בספרות חז”ל, אברהם גולדברג, 18$
לט.  
אברהם
ביכלר, עם הארץ הגלילי, מוסד רב קוק 10$
מ.     
בעקבות
תולעת השני הארץ ישראלית, זהר עמר 14$
מב.  
בנימין
דה-פריס, מחקרים בספרות התלמוד, 15$
מג.   
דיאלוג
עם טריפון היהודי, יוסטינוס מרטיר, מהדורה ותרגום דוד רוקח, 21$
מד.  
תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ש’ קליין 17$
מה. 
עמרם טרופר, כחומר ביד היוצר, מעשי חכמים
בספרות חז”ל, 14$
מו.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך א [ב’
חלקים
] [452 עמודים], 28$
מז.   
שמואל קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך ב [חלק
א]  [276 עמודים] 18$
מח. 
שמא יהודה פרידמן, לתורתם של תנאים, 23$
מט. 
שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח
בספרות התלמודית, [תשע”ד], 33$
נ.       
שמא יהודה פרידמן, סוגיות בחקר התלמוד
הבבלי, 20$
נא.   
תוספתא עתיקתא – מסכת פסח ראשון: מקבילות
המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא כללי, ש”י פרידמן, 18$
נב.   
משה בר-אשר, תורת הצורות של לשון המשנה:
פרקי מבוא ותצורות שם העצם / שני חלקים, 60$
נג.    
לחקר התלמוד, אברהם ווייס 28$
נד.   
פנחס נאמן, תחומי ארץ ישראל לפי ספרות
חז”ל, 10$
נה.   
ר’
יקותיאל גרינוואלד, הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי, 23$
נו.     
מבוא
המשנה, יעקב ברילל, שני חלקים, 25$
נז.    
זכריה
פרנקל, מבוא הירושלמי, 25$
נח.   
חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, 36$
נט.   
ר’ שלמה זלמן הבלין, מסורת התורה שבעל פה
תשע”ב, 27$ [ספר מצוין, 632 עמודים]
ס.     
מחלל שבת בפרהסיא: מונח תלמודי ומשמעותו
ההיסטורית, מוטי ארד, (ביהמ”ל בניו יורק) 22$
סא. 
מימרה מגיה מיתוס; פרקי דרבי אליעזר לאור
מחקר הספרות העממית, דינה שטיין, 21$
סב.  
חטאו של אלישע, יהודה ליבס, 12$
סג.   
מנחם הרן, האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד
סוף ימי בית שני, חלק א 15$
סד.  
ספר היובל לכבוד פר’ יעקב זוסמן, [תרביץ
שנה פא] 470 עמודים [מצוין] 60$
סה. 
פירוש על ספר במדבר, שלושה כרכים,
יעקב ליכט, 18$
סו.   
מאיר
איילי, פועלים ואומנים, מלאכתם ומעמדם בספרות חז”ל, 33$
סז.   
פשיטא
לחמש מגילות 26$
סח. 
אפרים
אלימלך אורבך, חז”ל פרקי אמונות ודעות [כריכה קשה] 26$
סט. 
כתבי
רבי נחמן קרוכמאל, [ראבידוביץ] 50$
ע.      
לוי
גניצבורג, שרידי הירושלמי, 26$
עא.  
יעקב
נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים 50$
עב.  
הכהנים
ועבודתם, ביכליר 22$
עג.   
הסנהדרין
גדולה ביכליר 22$
עד.  
הסנהדרין
הגדולה, מוסד רב קוק, הוניג $22
עה.  
אפרים
אדרת, מחורבן לתקומה, 24$
עו.    
רות
פידלר, חלומות השוא ידברו, 10$
גאונים וראשונים
עז.   
שי”ר
תולדות גדולי ישראל, ב’ חלקים 44$
עח.  
חגי בן שמאי, עיונים במשנתו של
רס”ג [מצוין],
27$
עט.  
אברהם
אליהו הרכבי, חדשים גם ישנים 43$
פ.      
סדר
חכמים וקורות הימים, 11$
פא.  
והרומאי אז בארץ: אחד עשר פרקים בהיסטוריה
של ארץ ישראל, משה גיל 15$
פב.  
שבחי הרמב”ם, סיפורים עממים בערבית
יהודית מהמזרח, יצחק אבישור, [מעניין], מגנס 26$
פג.   
שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה, אבני בניין
ליצירת הרמב”ן [חדש] 26$
פד.  
הרמב”ם בנבכי הסוד מחווה למשה חלמיש,
דעת 64-66 [560 עמודים] 23$
פה.  
דב רפל, הרמב”ם כמחנך 25$
פו.    
זכר לעולם בריתו, אליעזר טויטו, שני חלקים,
פרקי מחקר ופרשנות, [כולל הרבה על רש”י ועוד],31$
פז.   
יהושפט נבו, פרשנות המקרא הצרפתית, עיונים
בדרכי פרשנותם של מפרשי המקרא בצפון צרפת בימי הביניים, 23$
פח.  
ענייני אבן עזרא, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב
קוק), 40$
פט.  
רש”י: דמותו ויצירתו, בעריכת א’
גרוסמן וש’ יפת, שני כרכים (מרכז שזר), 25$
צ.      
שי”ר, תולדות גדולי ישראל, חלק ב
[ר”ח, רבנו נסים, ועוד] 16$
צא.  
התורה והחיים, גידמן סט ג’ חלקים 50$
צב.  
שרה צפתמן, ראש וראשון, ייסוד מנהיגות
בספרות ישראל, מגנס 26$
צג.   
ליישב פשוטו של מקרא, אסופת מחקרים בפרשנות
המקרא, 22$
צד.  
מיכה פרי, מסורת ושינוי מסירת ידע בקרב
יהודי אירופה בימי הביניים, 19$
צה.  
ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים,  19$
צו.    
יוסף דן, הסיפור העברי בימי הביניים, 20$
צז.   
יוסף דן, הסוד של חסידות אשכנז, 28$
צח.  
אברהם
גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, 32$
צט.  
אברהם
גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, 28$
ק.     
משה
הלברטל, בין תורה לחכמה, רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס, 19$
קא. 
הרמב”ם, משה הלברטל, 17$
קב.  
ר’ חסדאי קרשקש, זאב הרווי 17$
קג.   
רב סעדיה גאון, י’ ברודי 17$
קד.  
אברהם
פריימן הרא”ש, 9$
קה. 
הרמב”ם
והגאונים, מאיר חבצלת 23$
קו.   
שמחה עמנואל, שברי לוחות [מצוין] 23$
קז.   
ש”ד גויטיין, סדרי חינוך מתקופת
הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי 
25$
קח. 
יונה פרנקל, דרכו של רש”י בפירושו
לתלמוד בבלי, כריכה רכה 24$
קט. 
הספרות הפרשנית לתלמוד, י”מ תא שמע, (כל
כרך), 21$
קי.   
יהודה ליב גירשט, תחנות בספרות ישראל, ב’
חלקים
,  מזמן חתימת התלמוד- מזמן
ראשית הצמיחה של ספרות ישראל בספרד המוסלימית עד דורו של ר’ יהודה הלוי, 34$
[ספרים חשובים]
קיא. 
שרה קמין, רש”י פשוטו של מקרא ומדרשו
של מקרא, 16$
קיב.
מעייני אגם, אסופת מאמרים נבחרים, עיקרם
בתורת לעזי רש”י, ר’ אברהם גלאנצר, 16$
קיג. 
קדושת החיים וחירוף הנפש / מרכז שזר, 17$
קיד.
לוגיקה אריסטוטלית ומתודלגיה תלמודית,
אבירם רביצקי, 19$
קטו. 
סיגופים ופיתויים; הסיפור העברי באשכנז
כ”י פרמא 2295, רלה קושלבסקי, 22$
קטז. 
אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן; לתולדות
חלופה ליהדות הרבנית, 19$
קיז. 
מאה סיפורים חסר אחד: אגדות כת”י
ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים, מהדורת עלי יסיף (אוני’ תל אביב), 18$
קיח. 
כנסת מחקרים כרך א: אשכנז עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל תא-שמע 23$
קיט.  כנסת מחקרים כרך ב: ספרד עיונים
בספרות הרבנית בימי הביניים תא-שמע
י”מ, 23
קכ.  
כנסת מחקרים כרך ג: איטליה וביזנטיון עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ישראל מ’ תא-שמע, 23$
קכא.
כנסת מחקרים כרך ד: ארצות המזרח, פרובנס
ומאסף עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים
ישראל מ’ תא-שמע,23$
קכב.
בעלי התוספות (2 חלקים) תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם אפרים א. אורבך 25$
קכג. 
סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים,
דב שוורץ, 15$
קכד. אברהם אליהו
הרכבי, מאסף נדחים, 44$
קכה. גנזי שכטר חלק ג
25$
קכו. במרכזים
ובתפוצות, שרגא אברמסון 35$
קכז. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
קכח. רש”י תורתו
ואישויותו, בעריכת ד”ר שמעון פדרבוש [אוסף מאמרים] 29$
קכט. תשובות שאלות
להרשב”א דפוס צילום רומא ש”ל עם מבוא של ש’ זלמן הבלין 35$,
קל.  
שמעון
אפנשטיין, עיון וחקר, מוסד רב קוק, 20$
קלא. יעקב לוינגר,
דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב”ם, 42$
קלב. שלמה מימון, גבעת
המורה, 26$
קלג.        
שרה
הלר-וילנסקי, ר’ יצחק עראמה ומשנתו 22$
קלד. יוסף כהן, הגותו
הפילוסופית של ר’ אברהם אבן עזרא 28$
קלה. יהודה אברבנאל,
שיחות על אהבה, 45$
קלו. ז’ן כריסטוף
אטיאס, הפירוש כדיאלוג, מדרכי בן אליעזר כומטיינו על התורה קושטא 1460 9$
קלז. 
חביבה
פדיה, השם והמקדש במשנת ר’ יצחק סגי נהור, 15$
לשון
קלח.     
חנוך
ילון, פרקי לשון, 25$
קלט.          
חקרי
עבר וערב, מוגשים ליהושע בלאו, 28$
קמ.        
יחזקאל
קוטשר, הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח, 25$
קמא.    
יחזקאל
קוטשר, מחקרים בעברית ובארמית 60$
קמב.     
אברהם
טל, לשון התרגום לנביאים ראשונים 25$
קמג.      
מימון
כהן, הכתיב והקרי שבמקרא, 21$
קמד.     
ספר
זיכרון לחנוך ילון 10$
קמה.    
עדה
ולשון ד, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית מהותה והיודות המותפים לה ולמסורת ספרד, אילן
אלדר, 15$
קמו.      
ישראל
בן דוד, צורות הקשר וצורות הפסק בעברית שבמקרא, תחביר וטעמי המקרא, 14$
קמז.      
אהרן
דותן, ניצנים ראשונים בחכמת המילים, 11$
קמח.    
מחקרים
בלשון העברית העתיקה והחדשה לכבוד מנחם קדרי, 13$
קמט.    
יוחנן
ברויאר, העברית בתלמוד בבלי, לפי כתבי היד של מסכת פסחים, 15$
קנ.  
ארמית במסורת תימן: לשון התלמוד הבבלי
– מבוא, תורת ההגה ותצורת-הפועל, שלמה מורג, 11$
קנא.           
תורת הקריאה במקרא: ספר הוריית הקורא
ומשנתו הלשונית, אילן אלדר, 12$
קנב.           
שפות שמיות, חיים רבין 10$
קנג.
לקסיקון לשיפור הניבים: ודיברת בם,
אליהוא שנון, (הוצאת אוריון) 10$
קבלה –חסידות ועוד
קנד. דוד אסף, הציץ
ונפגע, 32$
קנה. ישראל תא שמע-
הנגלה שבנסתר 19$
קנו.  
מחקרים בספרות הקבלה / אפרים גוטליב, 26$
קנז.  
ספר חזיונות, ר’ חיים ויטל, מכון בן צבי, 19$
קנח. קיצור סדר
האצילות, כתיבת ר’ חיים ויטל, העתקת ר’ מנחם די לונזאנו, יוסף אביב”י מהדיר,
21$
קנט. בועז הס, כזוהר
הרקיע, פרקים בהתקבלות הזוהר, 17$
קס.  
שד”ל, ה’ויכוח’, ויכוח על חכמת הקבלה, קדמות ספר הזוהר,
וקדמות הנקודות והטעמים, 24$
קסא.          
מטפחות ספרים לר’ יעקב עמדין  32$
קסב.           
ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר”י, שוקן
תש”ב, 19$
קסג. ספר הרזים,
מהדיר: מרדכי מרגליות, 60$
קסד.           
ר’ יהודה אריה מודניה, ארי נואם, 50$
קסה.          
ר’ יהודה אריה מודינה, בחינת הקבלה, 50$
קסו.           
מבוא לקבלה / משה חלמיש 10$
קסז. 
ראובן
מהלר, חסידות והשכלה 27$
קסח.                       
מחקרים
בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשום שלום, 45$
קסט.                       
ביבליוגראפיה
של כתבי גרשום שלום, 15$
קע.  
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 28$
קעא.
טמרין חלק ב, מוסד רב קוק 27$
קעב. משה אידל, פרקים
בקבלה נבואית 19$
קעג. 
החלום
ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות שבתאות ופראנקיזם, ב’ חלקים 50$
קעד. בפרדס החסידות ה’
צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעה. על גבול שני
עולמות ה’ צייטלין (כריכה קשה) 20$
קעו. יוסף פרל, מעשיות
ואגרות, 32$
קעז. 
משה
אידל, החוויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, שוקן, 18$
קעח. משה אידל, גולם,
שוקן 24$
קעט.
גרשם שלום על האיש ופועלו, דברים שנאמרו
ביום השלושים להסתלקותו [חוברת] 13
קפ.  
ספר הקונדוס [חומר חשוב] בעריכת מרדכי
זלקין, 17$
קפא.
הרב ר’ יוסף
קארו וזמנו מאת יקותיאל יהודה גרינוואלד, 28$ [מצוין]
קפב.
לכבוד יום טוב, מאמרים ומחקרים על
התי”ט, 19$
קפג.           
שמואל
ורסס, השכלה ושבתאות תולדותיו של מאבק 19$
קפד.          
בכל
דרכיך דעהו; תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, ציפי קויפמן, 20$
קפה.          
נתיב
לתניא, משה חלמיש 12$
קפו. יהונתן גארב,
מקובל בלב הסערה ר’ משה חיים לוצאטו 23$
קפז.           
יוסף
קפלן, מנוצרים חדשים ליהודים חדשים, 14$
קפח.          
בעל
השם; הבעש”ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, עמנואל אטקס, 23$
קפט.          
ע’
אטקס, בעל התניא, ר’ שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידו חב”ד 25$
קצ.  
ד’
אסף, דרך המלכות ר’ ישראל מרוזי’ין 27$
קצא.          
הבעש”ט,
מחדש החסידות, משה רוסמן, 18$
קצב.          
השלב
האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף (מאגנס), 25$
קצג. מ’ בלבן, לתולדות
התנועה הפראנקית, 40$
קצד.           
צלם אלהים; הלכה ואגדה, יאיר לורברבוים, 28$
קצה.          
בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית אישים ורעיונות, 21$
קצו. בימי צמיחת
החסידות: מגמות רעיוניות בספרי דרוש ומוסר, מנדל פייקאז’, מהדורה שנייה מורחבת
[מצוין], 14$
קצז. דוד גנז וזמנו:
מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש-עשרה, אנדרה נהר, 10$
קצח.          
הגוף האלוהי הנשי בקבלה עיון בצורות של אהבה גופנית ומיניות
נשית של האלוהות, דניאל אברמס, 19$
קצט.          
הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית; מספרות חז”ל עד קבלת צפת,
יהונתן גארב, 18$
ר.      
היהפוך כושי עורו; האדם השחור כ’אחר’ בתולדות התרבות היהודית,
אברהם מלמד, 18$
רא.  
ונהר יוצא מעדן; על שפת החוויה המיסטית בזוהר, מ’ הלנר-אשד,
18$
רב.  
מוטיבים שאולים בספרות ישראל, יהודה רצהבי, 21$
רג.   
יוסף
דן, עיונים בספרות חסידי אשכנז, 25$
רד.  
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה רכה)23$
רה. 
נתיבי
אמונה ומינות, י’ תשבי (כריכה קשה) 25$
רו.   
דב
גנחובסקי, מסיבות החברה הגובה ועוד 100 סיפורים ירושלמיים, 18$
רז.   
בצלאל
לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, 16$
רח. 
רבנו
אליהו מווילנא, רשימה ביבליוגרפית, ישראל יעקב דינסטאג, 11$
רט. 
ש.
ברנפלד, בני עלייה, א-ב (ב’ חלקים), [תולדות רש”י, ראב”ע, רמב”ם,
ר’ אבעלפיא, עמנואל הרומי, אברבנאל, ר’ עזריה מן האדומים ועוד], 18$
רי.   
אגרות
שד”ל, ב’ חלקים 45$
ריא.           
יוסף
פרל, מעשיות ואיגרות,  [האקדמיה הלאומית
תש”ל] בעריכת ח’ שמרוק וש’ ורסס, 22$
ריב. יוסף פרל, מגלה טמירין, ההדיר על פי דפוס
ראשון וכתבי-יד והוסיף מבוא וביאורים יונתן מאיר, מוסד ביאליק.  ג’ חלקים. כרכים
‘מגלת טמירין’ כולל 345  עמודים +מח עמודים; כרך ‘נספחים’ עמ’ 349-620   כרך ‘חסידות מדומה’ עיונים בכתביו הסאטיריים של
יוסף פרל, 316 עמודים, 62$
ריג. 
מסע
הנשמה – נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב”ד, שלי גולדברג,
ריד. ספר היובל לצונץ
[כולל כמה כ”י חשובים] 12$
רטו.           
ספר
זכרון דגל מחנה ראובן, לזכרו של ר’ ראובן אליצור [כולל חומר מעניין] 16$
רטז.           
ספר
הבעש”ט, מוסד רק קוק 22$
ריז. 
כל
סיפורי רבי נחמן מברסלב, המעשיות, הסיפורים הסודים החלומות והחזיונות, מהדורה
מבוררת על פי כתבי יד, מאת צבי מרק, ידיעות ספרים-ביאליק, 25$
ריח.           
מחקרים
בחסידות ברסלב, יוסף וייס, בעריכת מ’ פייקאז’ 14$
ריט.           
חסידות
ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מנדל פייקאז’, 14$
רכ.  
חסידות
פולין: מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות תש-תשה, מנדל פייקאז’, 14$
רכא.          
סדר
אליהו אדר”ת, מוסד רב קוק 70$
רכב.          
אנשי
שם העיר לבוב וגדוליה, ש’ בובר, [דפוס צילום] 28$
רכג.           
קרית
נאמנה, [על ווילנא], שמואל פין, 70$
רכד.          
ר’
מאיר בר אילן, מולוז’ין עד ירושלים, ב’ חלקים, 36$
רכה.          
משואה
לדור, על ר’ צבי פסח פרנק 22$
רכו. בין הלכה להשכלה
/ יהודה פרידלנדר, 17$
רכז.           
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, א, 15$
רכח.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ב, 15$
רכט.          
יהודה
פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, ג, 15$
רל.  
צמיחתה ושקיעתה של קהילה: היהודים
האשכנזים והספרדים ברומניה / יעקב גלר  20$
רלא.          
 שורשי החילון: מתירנות
וספקנות ביהדות המאה השמונה-עשרה / שמואל פיינר /  16$
רלב. קובץ התחיה, א-ב,
18$
רלג. 
שד”ל,
פרקי חיים, (יומן) מהדיר: משה שולוואס 25$
רלד. רפאל מאהלר,
החסידות וההשכלה, 24$
רלה. צבי מנחם
פיניליש, דרכה של תורה 30$
רלו. אברהם גייגר,
קצוצת מאמרים, מהדורות ש’ פאזנאנסקי, 32$
רלז. 
אברהם
קראכמאל, ירושלים הבנויה 18$
רלח. ביכורים, שני
חלקים, כתב עת לחכמת ישראל, בעריכת נפתלי קלר ומאיר איש שלום, משנת
1864-1866,  66$
רלט.          
נאחז
בסבך / דוד אסף, 36$ [עותק אחרון]
רמ. 
בן
ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליאטיות במזרח אירופה, 30$
רמא.         
יצחק
גת, המכשף היהודי משואבך, משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנבסך צבי הירש פרנקל 19$
רמב.          
יוסף
פנד, מתווי דרכי עיתונות אגודת ישראל 19$
רמג.           
אברהם
קורמן, יהודי מיהו ומהו, 24$
רמד.          
יעקב
ברנאי, היסטריוגרפיה ולאומיות, מגמות בחקר ארץ ישראל ויישובה היהודי, 1881-634, 13$
רמה.         
הקיץ
הנורא ההוא  70 שנות להשמדת הקהילות
היהודיו בערי השדה בליטא, היסטוריה הגות ריאליה, מכללת אפרתה 25$
רמו.           
מחקרים
בתולדות היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, דוד תמר, 15$
רמז.           
בנתיבי
אשכנז: מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי-הביניים, שלמה איידלברג, 22$
רמח.         
אליעזר
צווייפעל, שלום על ישראל, ב’ חלקים 40$
רמט.         
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין חלק א 25$
רנ.   
בית
ישראל בפולין עורך ישראל היילפרין, ב’ חלקים 35$ [מצוין]
רנא.           
עזריאל
שוחט, עם חילופי תקופות, ראשית ההשכלה ביהדות גרמניה [מצוין] 21$
רנב.           
נח
רוזנבלום, עיוני ספרות והגות [חומר מעניין], 23$
רנג. יעקב כץ, מסורת
ומשבר, 15$
רנד. 
יצחק
בער, מחקרים ומסות בתולדות עם ישראל, ב’ חלקים 50$   
רנה. 
ספר
זכרון לפוזננסקי, החלק העברי, 26$
רנו. 
ש”ד
גויטיין, סדרי חינוך מתקופת הגאונים עד בית הרמב”ם יצחק בן צבי  25$
רנז. ד’ תמר מחקרים
בתולודת היהודים בארץ ישראל בארצות המזרח מוסד רב קוק 21$
רנח. 
ספר
וולוז’ין 100$
רנט. 
יד
ושם לזכר אברהם זלמן פריידוס, 36$
רס. 
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, 20$
רסא.                       
שמחה
אסף, מקורות ומחקרים, 32$
רסב. ספר זכרון ליעקב
פרידמן ז”ל 23$
רסג. 
ר’
יעקב טולידאנו, נר המערב, תולדות ישראל במארוקו, 18$
רסד. ר’ יעקב מ’
לנדאו, היהודים במצרים, [בן צבי] 25$
רסה.                       
יהושע
פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים 24$
רסו.           
מנחם
קרן-קרץ, מרמורש סיגט, אורתודוקסיה קיצונית ותרות יהודית חילונית למרגלות הרי
הקרפטים, מפעל דב סדן, [תשע”ד] 34$
רסז.           
פרידה שור, מלקוטי שושנים ועד בריגדת
הנייר, סיפרו של בית עקד הספרים ע”ש שטראשון בווילנה 31$ [על הספרייה של
ר’ מתתיהו שטראשון]
רסח.         
כרכים
של, דעת, כל כרך [חוץ מכרכים כפולים] 10$
רסט.         
מחניים,
תשנ”ד, כרך ו, על הקבלה ותורת הנסתר, 240 עמודים 16$
רע.  
מחניים
תשנ”ג, כרך ה, על מתינות וקנאות ביהדות, 255 עמודים. 12$
רעא.          
ר’
משה הרשקוביץ, תורת ארץ ישראל הוראת התלמוד במשנת הראי”ה הגות חזון ומעשה,
20$
רעב.          
א”י
סלוצקי, שיבת ציון, כולל מבוא הערות ומפתחות מאת יוסף סלומן 25$
רעג.           
מרדכי
נדב, פנקס פתוח מחקרים בתולדות יהודי פולין וליטא, 18$
רעד.          
ר’
אברהם געשטעטנער, מגילת פלסתר, בירור זיוף ספר מגלת ספר המיוחס להיעב”ץ, 30$
רעה.          
מנחם
הרטום ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל
20$
רעו. פנקס ועד
ק”ק פאדוואה (של”ח-שס”ג) 25$
רעז.           
פנקס
קהילת רומא, שעה-תנה, 15$
רעח.          
פנקס
קהילת ברלין תפ”ג-תרי”ד, 25$
רעט.          
פנקס
ועד ארבע ארצות, כרך א, מהדורת ישראל היילפרין, מהדורה שנייה, ירושלים תש”נ;
15$
רפ.  
שד”ל,
על החמלה וההשגחה 17$
רפא.          
אברהם
פוקס, קראתי ואין עונה, זעקתו של רחמ”ד וייסמנדל בתקופת השואה, 16$
רפב.          
תולדות
רבי עקיבא איגר, מכתבי ר’ עקיבא איגר, 8$
רפג.           
קתרסיס,
כרך יח תשע”ג, כולל מאמר ביקורת של פר’ שלמה זלמן הבלין על הספר ‘החזן איש’
של בנימן בראון 12$
רפד.          
משלי
ישראל ואומות העולם, אלעזר בלאנקשטיין, [בעריכת ר’ שמואל אשכנזי] 33$
רפה.          
יומן
מסע לארץ הקודש שנת התצ”ד מאת משה קאפסוטו 18$
רפו. אסופה ליוסף,
קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, [חדש] [596 עמודים] 30$
רפז.           
משה
דוד קאסוטו, היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, 22$
רפח.          
קנאות
דתית, מרכז שזר, 463 עמודים, 15$ [חומר מעניין]
רפט.          
ישן
מפני חדש, שי לעמנואל אטקס, [ב’ חלקים, 
א:חסידים ובעלי מוסר, ב:משכילים מתנגדים ורבנים] [חומר חשוב] 28$
רצ.  
יצחק
שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, 14$
רצא.          
דב
רפל, הנבואה, 24$
רצב.          
ישראל
קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנא, 21$
רצג.           
הרב
ש”ך, שהמפתח בידו, משה הורוביץ 18$
רצד.          
יצחק
ריבקינד, יידישע געלט, [מצוין], 34$
רצה.          
יצחק
לוין, מבוקר לערב [חומר חשוב], 16$
רצו. גרשון בן אליעזר
סגל, גלילות ארץ ישראל, [ספריית מקורות ארץ ישראל ה] מוסד רב קוק, 17$
רצז.           
גרשום
שלום, אברהם כהן הירירה בעל שער השמים, 9$
רצח.          
ג’
קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, [מצוין] שני חלקים 50$
רצט.          
אפרים
דיינארד, שבלים בודדות, 18$
ש.    
ספר
היובל לכבוד הרב סולובייצ’יק, מוסד רב קוק, שני חלקים מצב חדש 70$
שא. ר’ נתן הנובר,
יון מצולה, [עם הערות] 15$
שב. 
בנימין
בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהגיות החרדית דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים
והעשרים ואחת, 16$
שג.  
יוסף
פאור, הרב ישראל משה חזן, האיש ומשנתו, 20$
שד. 
אברהם
פוקס, האדמו”ר מסאטמר, 22$
שה. יהודה ליב ביאלר,
מן הגנזים ב [תואר של כ”י ותקנות] 9$
שו.  
מעלות
היוחסין מאת ר’ אפרים זלמן מרגליות עם הערות 10$
שז.  
בן
ציון גת, הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות הת”ר התרמ”א (1840-1881) 14$
שח. ישעיהו זנה,
מפאוולו הרביעי עד פיוס החמישי, כרוניקה עברית מן המאה השש עשרה,  20$
שט. שמעון ברנפלד,
ספר הדמעות, [מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות] ג’ חלקים 55$
שי.  
חיים
הלל בן ששון, הגות והנהגה, השקפותיהם החברתיות של יהודי פולין בשלהי ימי הביניים,
19$
שיא.          
אסף
ידידיה, ביקורת מבוקרת, אלטרנטיבות אורתודוקסיות למדע  היהדות 1873-1956, 415
עומדים [מצוין] [כולל בין השאר, פרקים על בית מדרש של ר’ עזריאל הילדסהיימר, דורות
הראשונים, ר’ דוד צבי הופמן זאב יעבץ, ר’ בנימין משה לוין בעל האוצר הגאונים ועוד[ 24$
שיב.           
יצחק
כהן, אור שמח הלכה ומשפט, משנתו של הרב הרב מאיר שמחה הכהן על משנה תורה
להרמב”ם, אוניברסיטת בן גורין, 408 עמודים [חשוב], 24$
שיג. דברי יוסף לר’
יוסף סמברי, מהדורת ש’ שטובר, ירושלים תשנד, 50$
שיד.           
ישראל
צינבורג, תולדות ספרות ישראל, כרך ו, [חכמת ישראל השכלה בגאליציה השכלה ברוסיה]
8$
שטו.          
רבי
חיים אבן עטר עלייתו לארץ ישראל [ספריית מקורות ארץ ישראל ד, מוסד רב קוק] 20$
שטז.          
יעקב
משה טולידנו, אוצר גנזים [ספריית מקורות ארץ ישראל ז, מוסד רב קוק] 20$
שיז. ר’ משה צינוביץ,
אישים וקהילות, [מצוין], 36$
שיח.          
מה
שראיתי, זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, מהדיר: דוד אסף, ב’ חלקים 48$
שיט.          
תולדות
היהודים באפריקה הצפונית, א-ב, ח”ז הירשברג, 32$
על ספרים
שכ. 
אברהם
מאיר הברמן, תלמוד מאיר, קובץ מחקרים, שזר 17$
שכא.         
אמרי
ספר לקט אמרים וסיפורים על ספרים 16$
שכב.         
פרקים
בתולדות המדפיסים העברים, א’ הברמן, 22$
שכג.          
יעקב
שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, בשערי הדפוס, 502 עמודים 20$
שכד.         
ספריות
ואוספי ספרים, מרכז שזר, 515 עמודים 19$
שכה.         
א.מ.
הברמן, שערי ספרים עברים 50$
שכו. 
ספרי
ברוך, רשימת ספרי ברוך שטרויס, אהל ברוך 36$
שכז. אברהם יערי,
המחזה העברי, המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום, ביבליוגרפיה, 28$
שכח.         
הספר
כסוכן תרבות בשנים 1700-1900, זאב גריס, הילל בן חיים [חומר חשוב] 20$
שכט.         
שפרה
ברוכסון, ספרים וקוראים, תרבות הקריאה של יהודי איטליה בשלהי הרנסנס, 22$
של. 
חנא
שמרוק, ספרות יידיש בפולין 21$
שלא.         
שמואל
יוסף עגנון, ספר סופר וסיפור, תעב עמודים [מצוין]  21$
שלב.         
יצחק
רפאל, ראשונים ואחרונים, [מצוין] 22$
שלג.          
אברהם
יערי, הספרות היפה בעברית, 24$
שלד.         
שמחה
אסף, באהלי יעקב, מוסד רב קוק [מצוין], 20$
שלה.         
שמעון
חאנעס, תולדות הפוסקים [פורמט קטן], 16
שלו.           
חיים
מיכל, אור החיים, 24$
שלז.          
בשערי
ספר, נפתלי בן מנחם (מוסד הרב קוק), 16$
שלח.         
מאמר
על הדפסת התלמוד, רנ”נ רבינוביץ, בעריכת א”מ הברמן (מוסד הרב קוק),
[מצוין] 14$
שלט.         
הספרייה
היהודית בימי הביניים; רשימות ספרים מגניזת קהיר / נחמיה אלוני, בעריכת מ’ פרנקל
וח’ בן-שמאי, 18$
שמ. אוצר הספרים לבן
יעקב, 18$
ספרים של מאיר בניהו
שמא.        
מאיר
בניהו, יוסף בחירי, מרן רבי יוסף קארו, [תרע עמודים] 40$
שמב.         
מאיר
בניהו, רבי אליהו קפשאלי, 18$
שמג.          
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, 45$
שמד.         
מאיר
בניהו, הדפוס העברי בויניציאה, 45$
שמה.        
מאיר
בניהו, מעמדות ומושבות, [מצוין], 36$
שמו.          
מאיר
בניהו, תגלחת בחולו של מועד, 33$
שמז.          
רבי משה אלשיך, שמעון שלם, מכון בן
צבי, [בעריכת מאיר בניהו] 25$
שמח.        
ירושלים
מחקרים ארץ ישראל כרך ב, [מוסד רב קוק] בערכת מ’ בניהו, 14$
שמט.        
מסע
בבל, בעריכת מאיר בניהו, 24$
שנ.  
ספר
החיד”א [אוסף מאמרים עליו] [בעריכת מאיר בניהו] [מצוין] 25$ [נדיר]
שנא.          
ספונות,
יב [ספר יון ב], 15$ בעריכת מאיר בניהו
שנב.     
פנחס
הכהן, ספר הסימנים השלם, 28$
שנג.      
אבי
שגיא, אתגר השיבה אל המסורת, 24$
שנד.     
בן
ציון כץ, זכרונות 22$
שנה.     
שלמה
אשכנזי, האשה באספקלריה היהדות, ג’ חלקים 40$
שנו.       
שלמה
אשכנזי, גיבורות בישראל, 21$
שנז.      
שלמה
אשכנזי, דורות בישראל 18$
שנח.     
ר’
ש’ גליקסברג, הדרשה בישראל, 28$
שנט.              
רפאל
ויס התרגום הארמי לספר איוב 25$
שס. יעקב לייב שפירא
משפחות עתיקות בישראל 32$
שסא.   
קום
ריב את ההרים, חיים בלוך עם חתימת המחבר 26$
שסב.   
אברהם
קורמאן, אבולציה יהודות 22$
שסג.    
אברהם
קורמאן,  יהודי מיהו יהודי 22$
שסד.   
אברהם
קורמאן, זרמים וכתות ביהדות 22$ספ
שסה.                      
מחקרים
ומקורות לתולדות ישראל, וונריב 23$
שסו.
אבני חן, שלמה אשכנזי, 20$
תעודה
א. תעודה ב: עיונים במקרא, תשמב, 17$
ב. תעודה ג: מחקרים בספרות התלמוד, בלשון
חז”ל ובפרשנות המקרא,17$
ג. תעודה ח: מחקרים ביצירתו של ראב”ע, 20$
ד. תעודה, יא 20$ [מדרש]
ה. תעודה יד, 14$
ה. תעודה, יז-טז 18$
ו. תעודה, טו 18$
ז. תעודה, כא-כב 20$
פינת מציאות
כל ספר 5$
1. בד”ד כרך 8,
2. עלי ספר כרך
11,
3. בנתיבות התלמוד,
שמעון פדרבוש, ירושלים תשיז
5.
התורה והחיים בימי הביניים, כרך ראשון / משה גידמן
7. משפט המלוכה
בישראל, שמעון פדרבוש, ירושלים תשלג
8. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
9. תשובות ופסקים ומנהגים למהר”ם מרוטנברוג,
כרך רביעי (פסקי עירובין), מהדורת אליעזר קליין (מוסד הרב קוק), 6$
גם כל אלו מחיר
לאחד 5$!
1. זכרון נשייה:
סודן של מגילות מדבר יהודה, רחל אליאור (הקיבוץ המאוחד),
2. הדת הפנימית:
פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקופתם במקורות היהדות (בר אילן)
3. המסע האנושי
למשמעות; עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, אבי שגיא, ישראל תשסט
4. יהדות ללא
אשליה, א’ גולדמן, ירושלים תשסט (כתר)
5. הסיפור בכתבי
הקודש, יוספה רחמן, ישראל 2007  (הקיבוץ
המאוחד)
6. קווים לתולדות
עם ישראל בתקופת התנ”ך, יעקב גורן, ישראל 2008 (הקיבוץ המאוחד)
7. אוכלים לדעת:
תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז”ל, רוחמה וייס, תל-אביב תשע
9. מסע בסיפורי
חסידים, יהודית בר-יש”ע גרשוביץ, ישראל 2011
10.
האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית וכו’, אשר פרישמן נורמות הקיום
של העם 11. היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד (ספריית הילל בן חיים)
12. האשה אשר
נתתה עמדי: נשים כעילה לעימות ולמלחמה במקרא, רחל רייך, ישראל 2005.
13. ותצא דינה;
קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, חיים חיון, ירושלים תשעא
14. וידויים,
אוגוסטינוס, תל-אביב 2001 (ידיעות אחרונות)
15. דקדוק ארמית
בבלית, י”נ אפשטיין, (מאגנס-דביר)
16. ספר שופטים
אמנות העריכה, יאירה אמית, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים תשנב
17. מסרת סיג
למקרא, דוד כהנא, ווינא תרמב (הוצאת מקור)
18. ספר חיים
שירמן; קובץ מחקרים, בעריכת ש’ אברמסון וא’ מירסקי, ירושלים תשל
19. ירושלים בין
חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל, עודד ליפשיץ, ירושלים תשסד
20. חקרי יהדות,
פדרבוש
21. עברית וארמית
נוסח שומרון, כרך שלישי ספר שני: קול רינה ותפילה / מהדורת זאב בן-חיים,
21. A. מלאת: מחקרי
האוניברסיטה הפתחוה בתולדות ישראל ובתרבותו, א, תל-אביב תשמג
22. התנ”ך
היה באמת, ליאורה רביד, הוצא’ ידיעות אחרונות,
23. דמוקרטיה
ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, אמנון שפירא
26. מאמר אסתר:
סוגיות חברה ומוסר במקרא ע”פ שיעוריה של אסתר שפרעם
27. היסטוריה:
מיתוס או מציאות: מחשבות על מצב המקצוע, אלעזר וינרב, האוני’ הפתוחה
29. משפט ומנהג
בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום / 
מאיר מלול רווח בין האותיות
30. שיעוריו
התלמודיים של לוינס / אליזבט גולדוין
31. דורש טוב
לעמו: הדרשן וספרות הדרוש בתרבות העממית, בעריכת נחם אילן
32. הגותו
הפילוסופית של הרב סולובייציק, חלק א, דב שוורץ
33. מליצת עפר
ודינה לדון וידאל בנבנשת, מהדורת מתי הוס
34. פרקים
בתולדות ירושלים בימי הביניים / בעריכת ב”ז קדר
35. איש
ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאל, גאולה בת יהודה
36. בעבותות
השכול: עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים / חיים ליכט
37. דת ללא אשליה
נוכח עולם פוסט מודרניסטי / גילי זיוון
38. מיתוס ותבונה
ביהדות ימינו / אריאל טל
39.עיונים בספרות
השומרונית ובספרות הקראית / אילה ליונשטם
40. לשון חכמים
לפי מסורות בליות שבכת”י ישנים / אפרים פורת
41. מסע הצלב
הראשון והיהודים, רוברט חזן, ירושלים תשס
42. הרהורים
בפילוסופיה של ההיסטוריה, ישעיהו אביעד
43. פרקים
בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זכרון לאברהם שליט, בעריכת א’ אופנהיימר, (יד
בן צבי)
44. אוצר יהודי
ספרד, כרך 8
45. מסכת נשים:
חוכמה, אהבה, נאמנות, תשוקה (קריאה בסיפורים תלמודיים ורבניים ושני מדרשי שיר),
אדמיאל קוסמן
46. צחוק אברהם:
פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, יצחק בנימיני, הוצאת רסלינג
48. משה גיל, ארץ
ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ג
49. הביוגרפיה של
עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא, אילנה פרדס, מכון ון ליר בירושלים–
50. ספר הגבורה
(שני כרכים)
51. סידור
התפילה; פילוסופיה שירה ומסתורין, אליעזר שביד
52. בין חורבן
לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, אליעזר שביד
53. דיאלוגים
סוקרטיים מאת: כסנופון,
54. ממדיה
העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שלום בראון
55. עמו אנוכי
בצרה : יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה, מאת: אליעזר ברקוביץon 
56. מוסר המקרא
והתלמוד, שלמה זלמן פינס, ירושלים תשלז
57. בעת אישן
ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, ד’ מרקס, תל-אביב 2010
58. פילוסופיה
יהודית כמדריך לחיים, הילרי פטנאם, ירושלים תשעב
59. ויפגע במקום:
הסיפור התיאופני במקרא, ג’ורג סברן
60. שכול והאגדה
החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה / מרדכי רוטנברג, ת”א 2005
61. הפילוסופים הגדולים שלנו / אליעזר שביד (ידיעות אחרונות)
62. נורמות היום
של העם היהודי בזמן החדש / אליעזר שביד
63. מנחם מור,
משומרון לשכם, העדה השומרונית בעת העתיקה
64. ספר
השומרונים, העורכים, אפים שטרן וחנן אשל
65. סידור
הגאונים והמקובלים, כל כרך [א, ב, ג, ו, י, יב, יג, יד, טו, טז, יח-יט, כא, כא]
English
Yosef Goldman, Hebrew
printing in America 1735-1926, a History and Annotated Bibliography
, 2
volumes, $175
 Saadyana Geniza fragments of R. Saadya Gaon 24$
Leo
Jung, Men of the Spirit, $23
Kabbalah
Gershom Sholom $10
Dr.
Frensdorff, The Messorah Magna, Ktav press $90$
 Paul Kahle, Masoreten Des Ostens $35
Moses
Gaster, Studies and texts 3 vol, Ktav Press $150
 Jacob Mann, Collected writings, 3 volumes $150
Jacob
Mann Text and studies Volume one [2 vol], $85
B.
Schreiber Zecor Yemos Olam [customs etc.] $15
Jacob
Mann, The Jews in Egypt [2 vol. in one] Ktav Press $65
Jacob
Mann, Bible as read and preached in the old Synagogue, {Ktav Press}, 2
volumes, 75$
M. Sokoloff, The
Targum to Job From Qumran cave XI
Bar Ilan Press, $23