Another “Translation” by Artscroll, the Rogochover and the Radichkover
אבל שנשחית גופנו ונקלקל עצמנו כשוטים, לא טוב לנו ולא דרך חכמים ואנשי בינה היא, רק מעשה המון הנשים הפחותות וחסרי הדעת שלא הבינו דבר במעשה הא-ל ונפלאותיו.
But that we should be be destructive to our body and injure ourselves like witless fools—this is not good for us, and is not the way of the wise and the people of understanding. It is solely the activity of the mass of low, inferior women lacking in sense, who have understood nothing of God’s handiwork and his wonders.
This is a correct translation. However, Artscroll “translates” the words המון הנשים הפחותות וחסרי הדעת as “masses of small-minded and unintelligent people.” This is clearly a politically correct translation designed to avoid dealing with Sefer ha-Hinukh’s negative comment about the female masses. I will only add that Sefer ha-Hinukh’s statement is indeed troubling. Why did he need to throw in “the women”? His point would have been the exact same leaving this out, as we can see from ArtScroll’s “translation.” Knowing what we know about the “small-minded unintelligent” men in medieval times, it is hard to see why he had to pick on women in this comment, as the masses of ignorant men would have also been a good target for his put-down.
He adds, however, that instruction in “secular” subjects is not something that the community should be involved in, with the exception of medicine, astronomy, and the skills which allow one to take proper measurements, since all these matters have halakhic relevance. In other words, according to the Rogochover, while Jewish schools should teach these subjects, no other secular subjects (“wisdom”) should be taught by the schools, but the father should arrange private instruction for his son.
He then refers to the Mekhilta, parashat Bo (ch. 18), which cites R. Judah ha-Nasi as saying that a father must teach his son ישוב המדינה. The Rogochover does not explain what yishuv ha-medinah means, just as he earlier does not explain what is meant by “wisdom,” but these terms obviously include the secular studies that are necessary to function properly in society.
בישיבת “מרכז הרב” היה גאון אחד בשם הרדיצ’קובר, שהיה מתנהג בצורה משונה. הוא היה נכנס לשירותים עם ספר הרמב”ם. אמרו לו: אסור! ותשובותו: “הרי גם הרמב”ם עצמו היה נכנס לשרותים!”כשנפטר, היו האנשים נבוכים בהספד שלו, שהרי היה תלמיד חכם, אך התנהג בצורה מוזרה מאד. הרב נתן רענן, חתנו של מרן הרב, הספיד אותו ואמר, שגדולתו היתה אהבת התורה, ומרוב אהבת התורה עשה דברים שלא יעשו. הוא חטא חטאים שנבעו מאהבת התורה.
While the Radichkover never published any full-length books, he published a number of short pieces. Here is the first page of his Masa Dumah.
On this passage, the Vilna Gaon writes: לחומרא בעלמא, “it is only a stringency”. R. Jehiel Michel Epstein, Arukh ha-Shulhan, Orah Hayyim 51:8, also writes that there is no halakhah to stand for Vayvarekh David.
Michael Feldstein recently commented to me that in the last ten years or so he has seen something that did not exist in earlier years, namely, people standing for Parashat Zakhor. I, too, noticed this in my shul, but it has only been going on for a year or two. This year, no one announced that people should stand. Some just stood up on their own and pretty much the entire shul then joined in. Unless the rabbis start announcing that people can sit down, in a few years it will probably become obligatory to stand for Parashat Zakhor, much like it now seems to be obligatory to repeat the entire verse, whereas when I was young the only words to be repeated were תמחה את זכר עמלך. (I always paid attention to this as Ki Tetze is my bar mitzva parashah.) Today, if the Torah reader tries to repeat only these words, they will tell him to go back and repeat the entire verse. What we see from all of this is that customs are constantly being created, and they often arise from the “ritual instinct” of the people, without any rabbinic guidance.
Two final points: 1. In the word ויברך the yud is a sheva nah (silent shewa). 2. The accent is on the second to last (penultimate) syllable, the ב, not on the final syllable, the ר. This word also appears in Friday night kiddush, and it is very common to hear people, including rabbis, make the mistake of treating the yud as a sheva na (vocal shewa) and also putting the accent on the last syllable. Many people also make a mistake at the beginning of kiddush by pronouncing the word ויכלו with the accent on the second to last syllable, the כ, when it should be on the last syllable, the ל. Another common pronunciation mistake is found in the Shabbat morning kiddush. וינח has the accent on the second to last syllable, the י, not on the final syllable, the נ.
How is it that Rashi refers to one who makes a mistake in this matter as a רשע? Many people have attempted to explain this passage. R. Isaac Zev Soloveitchik noted that there must have been a sect that believed that it was permitted to redeem terumah, and that is why Rashi responded so sharply.[27] Regarding this suggestion of R. Soloveitchik we can say, חכם עדיף מנביא.
(Unfortunately, the picture I took is not so clear.) The Beit Midrash li-Gedolei Torah was the name of a kollel at YU in the 1940s and 1950s headed by R. Avigdor Cyperstein. I thank his daughter, Mrs. Naomi Gordon, for allowing me to go through his papers where I found the stationery with the name of the kollel. R. Gedaliah Dov Schwartz was actually a member of this kollel. See Ha-Pardes, Tevet 5751, p. 58 and Kislev 5752, p. 1. Today YU has a number of kollels, see here, but none with this name. Does anyone know when this kollel stopped functioning?
[19] Otzar Kol Minhagei Yeshurun (St. Louis, 1917), p. 232.
The Satmar Rebbe and a Censored Mishnah Berurah, and R. Baruch Rabinovich of Munkács
ידידי היקר – אני רוצה לזכות אותך בזכות הרבים, ובטח לא תחמיץ את המצווה הזו: כעת בכל העולם נפוצים הסידורים תוצרת הארץ הוצאת “בית רפאל”, ת”א – “סדור התפלה השלם” – והנה מצאתי בסידור זה דבר נורא: במעמדות של יום הששי מובא הגמ’ מנחות מד. המעשה באדם אחד שהי’ זהיר במצוות ציצית וכו’ ושם כתוב “באה לבית מדרשו של ר’ חייא, אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת וכו’, – והמולי”ם הללו העיזו לשלוח יד בגירסת הגמ’, ובמקום ויעשוני גיורת – השליכו את הגיורת החוצה, והכניסו במקומה “עברית” . . . והמרחק-התהום בין גיורת לעברית – אין צורך לבאר, וגם כוונתם הטרופה, בוקעה מזה, ומעלה סרחון, בכי’ לדורות. דומני שאין מי שהוא שהעיז לכבוש את המלכה בבית וכל ישראל – מתפללים מסידור זה, וע”כ מצווה לפרסם זה ברבים, ולתקן בהוצאות החדשות.
We might also note other cities with Christian-y names, like Kristianpol. Kristianpoler was a name used even by rabbis, cf. Rabbi Yechiel Kristianpoler, and his son Rabbi Meir. In addition, the Lithuanian town Kalvarija, which has a very Christian association, Jews used it without any issue. On the other hand, the Jews called St Petersburg, “Petersburg,” without the “St.”
This approach also would explain a big problem that no one has been able to adequately account for. How was the Satmar Rebbe able to have friendly and respectful relationships with people who, based on what he writes, he should have regarded as completely out of the fold due to their involvement with the State of Israel? This includes even men like R. Aharon Kotler who supported voting in the Israeli elections, which the Satmar Rebbe claimed is “the most severe prohibition in the entire Torah.”[6] Yet we know that the Satmar Rebbe respected R. Aharon and others who had a very different perspective.[7] Can’t this be seen as evidence that there is a good deal of ideologically-driven exaggeration in the Satmar Rebbe’s writings, and that not everything he says really reflects his actual views? After all, if he really thought that voting in the elections was the most severe prohibition in the Torah and the State of Israel was completely destroying Judaism, would he still be able to be on good terms with rabbis who instructed their followers to vote and be part of the State?
Is it conceivable that this man . . . who hounded Zionism and Zionists . . . who loyally continued the line of the Munkács court, which cursed and banned any Jew who pronounced the word Zion on his lips . . . is it conceivable that this man will appear as a representative and moral leader in the first Hebrew city, and be a guide to its residents and Zionists?[8]
There is a good deal I can say about Hashav Nevonim, but let me just call attention to the first essay that appears in the book, focused on conversion. Conversion is a matter often in the news. I have said on numerous occasions that what currently passes as the standard approach to conversion was not the case at all in previous years. To begin with, among the rabbis there were different understandings of what kabbalat ha-mitzvot entailed, and the currently accepted view that a prospective convert must commit to become fully halakhically observant, as practiced today in Orthodox communities, was not the view of many, and perhaps not even the view of most. The notion that a conversion could be annulled after the fact was hardly ever put into practice, although even this is found on occasion and R. Baruch cites some authorities who speak about this very point. Thus, it is not, as has often been alleged, a modern haredi idea with no historical basis although, as mentioned, it was very rare.
Lastly, Rabbi Wieder talked about the issue from a philosophical standpoint. He argued that expanding the pool of rabbinic students could lead to an increase in qualified rabbinic candidates. Rabbi Wieder added that he has observed the yoetzet halacha program increase overall halachic observance in the communities it serves and he expressed his optimism that women rabbis could generate similar improvement.
____________
R. Yoel Teitelbaum used the term Satmar all the time, and it was on his stationery, but I did find a number of places where he wrote Sakmar, spelled סאקמער and סאקמיר. See e.g., his approbations to R. Abraham Hayyim Reinman, Va-Yetze Perah (Satmar, 1940), R. Asher Steinmetz, Mikveh Yisrael ha-Shem (Jerusalem, 1961), and his letter in Divrei Yoel: Mikhtavim (Brooklyn, 1981), vol. 2, p. 81. See also Esther Farbstein, Be-Seter ha-Madregah (Jerusalem, 2013), p. 862, for a 1949 letter from Budapest to R. Yoel in which the word Sakmar is used. Shimon Steinmetz wrote to me as follows:
I think you can see by his [R. Yoel’s] correct spelling in Latin letters that he didn’t take it seriously, and perhaps not too many Jews did. After all, R. Joel Teitelbaum himself, who I think most people would consider fairly zealous, did not insist or use it very much. . . . This tells me that when people did call it Sakmar, most of them were probably just calling it that because it was already what Jews called it. Perhaps it was even a sly joke to begin with.
New Book sale 2018 : Part Two
-
עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה, ארץ ישראליים בתקופת הגניזה, $24 מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר, הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן, 486 עמודים, $26
-
שלמה טיקוצינסקי, למדנות מוסר ואליטיזם, ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, 394 עמודים, $26
-
יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, ימי הביניים, יא, ספר הזוהר, 515 עמודים, $27
-
הגדולים– אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון, 968 עמודים [מהדורה שניה[, $29 רחל מנקין, יהודי גליציה והחוקה האוסטרית, ראשיתה של פוליטיקה יהודית מודרנית, 287 עמודים, $22
-
פאבל מצ’ייקו, ערב רב, פנים וחוץ בוויכוח הפרנקיסטי, 352 עמודים, $23
-
קדושת החיים וחירוף הנפש, כריכה רכה, $15
-
יעקב בלידשטיין, עצב נבו, מיתת משה רבנו במדרשי חז”ל, 16$
-
יואל בן נון, זכור ושמור טבע והיסטוריה בפשר השבת והחגים, $21
-
תשורה לעמוס, $21
-
פירוש מסכת אבות לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, $15
-
אריה מורגנשטרן, משיחיות ויישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי”ט, $16
-
קנאות דתית, בעריכת מאיר ליטביק ואורה לימור, $20
-
יחזקאל ליכטנשטיין, והסנה איננו אכל: סוגיות מימי השואה בראי ההלכה, 363 עמודים, $19.
שמחה עמנואל, מגנזי אירופה, א, 512 עמודים, $26 -
2. דוד הנשקה, מה נשתנה, ליל הפסח בתלמודם של חכמים, 650 עמודים, $29
-
יעקב מדן, המקראות המתחדשים, עיונים בנביאים וכתובים, $21
-
הרב משה פיינשטיין, הנהגה הלכתית בעולם משתנה, $21
-
תא שמע, מקרים במדעי היהדות לזכורו של י’ תא שמע, שני חלקים, $32
-
תלמוד מאיר, קובץ מאמרים, אברהם הברמן, $16
-
יעקב גרטנר, עיוני תפילה, מנהגים ותולדות, $21
-
גרשם שלום, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, 502 עמודים, $20
-
אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש”י, $19
-
תפארת בחורים, מדריך החתנים היהודי הראשון, רוני וינשטיין, $17
-
פרי מגדים לר’ דוד די סילוה, הרופא מירושלים, $15
-
כתבור בהרים, מחקרים בתורה שבעל פה מוגשים לפר’ יוסף תבורי, $21
-
ענת רייזל, מבוא למדרשים, $21
-
יוסף אביב”י, זוהר רמח”ל, $21
-
המעשים לבני ארץ ישראל הלכה והיסטוריה בארץ ישראל הביזנטית, הלל ניומן, $16
-
ברכה יניב, מעשה רוקם, תשמישי קדושה מטקסטיל בבית הכנסת האשכנזי, הספרדי והאיטלקי, $17
-
אמונה ואדם לנוכח השואה, שני חלקים, $34
-
יוסף סילמן, בין ללכת בדרכיו, ולשמע בקולו, הוראות הלכתיות ההנחיות או כציווים, $21
-
יוסף יצחק ליפשיץ, אחד בכל דמיונות, הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז, 234 עמודים, $20
-
שלום רוזנברג, לא בשמים היא, $20
-
מגילת רות, יהונתן גרוסמן, $20
-
אלחן טל, הקהילה האשכנזית באמשטרדם במאה הי”ח, $19
-
שואל שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה, $23
-
ספר גיא חזיון, ר’ אברהם יגל, מהדיר דוד רודרמן, $11
-
ספר חסידים, חיבור גנוז בגנותה של חסידות, $15
-
ספריות ואוספי ספרים, משה סלוחובסקי יוסף קפלן עורכים, $17
-
יוסף אביב”י (מהדיר), קיצור סדר האצילות, כתיבת ר’ חיים ויטל העתקת ר’ מנחם די לונזאנו, $24
-
יעקב כץ, במו עיני, אוטוביוגרפיה של היסטריון, $14
-
אריה מורנגשטרן, בשליחות ירושלים, תולדות משפחת פ”ח רוזנטל, 1816-1839, $14
-
יעקב כץ, גוי של שבת, $14
-
ישעיה גפני, יהודת בבל בתקופת התלמוד, $24
-
עמנואל אטקס, לשם שמים: חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם, 466 עמודים, $26
-
שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר קובץ מאמרים, $20
-
עוזי פוקס, תלמודים של גאונים, $22
-
יואב ברזילי, מדרש חכמים, $22
-
ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, $20
-
עמנואל אטקס, יחיד בדורו, הגאון מווילנה, $20
-
ישעיה גפני, יהודת בבל ומוסדותיה, $10
-
משה רוסמן, הבעש”ט מחדש החסידות, $20
-
דניאל רייזר, דרשות משנת הזעם [אש קודש], ב’ חלקים, $35
-
יהודי ביטי, הפילוסוף המקובל, עיונים בספר קול הנבואה, 300 עמודים, $20
-
יוסף שטרן, חומר וצורה במורה נבוכים לרמב”ם, $20
-
גנזי יוסף פרל, שמואל ורסס, $21
-
ורד טוהר, חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי”ד), $20
-
בין בבל לארץ ישראל, שי לישעיהו גפני, 500 עמודים, $34
-
סדריק כהן סקלי, דון יצחק אברבנאל, 286 עמודים, $25
-
ספר מלווה ולווה, מדריך למשכנות מאיטליה בימי הרנסנס, מהדיר ראובן בונפיל, $17
-
רוני באר-מרקס, על חומת הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה, 350 עמודים , $23
-
שמואל פיינר, עת חדשה יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 583 עמודים, $33
-
אהרן אופנהיימר, על נהרות בבל: סוגית בתולדות בבל התלמודית, $23
-
עיר ווילנא חלק ב (מהדיר: מרדכי זלקין), $24
-
קרלוס פרנקל, מן הרמב”ם לשמואל אבן תיבון, 26$
-
מנחם כהנא, ספרי זוטא דברים, $35
-
רפאל פוזן, העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס, $24
-
אשכולי, החסידות בפולין, $18
-
יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, $25
-
ראובן קימלמן, לכה דודי וקבלת שבת, $25
-
יצחק גוטליב, יש סדר למקרא, $26
-
יובל הררי, חרבא דמשה, $16
-
אילן אדלר, הבלשנות העברית בימי הביניים, $26
-
אהרן שמש, עונשים וחטאים, $23
-
חננאל מירסקי, תורת הלשון של מנחם בן סרוק, $23
-
יואל רפל, התפילה לשלום המדינה, תולדותיה תכניה ופירושה, $21
-
אליעזר טאובר, דיר יאסין סוף המיתוס, $20
-
ספר היובל לכבוד מרדכי ברויאר, שני חלקים [הדפסה שניה] כריכה רכה, $36
-
יהונתן יעקבס, בכור שור הדר לו, ר’ יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, $24
-
מרדכי זלקין, מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום המושב, $23
-
כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק א, $27
-
כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ב, $27
-
כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ג, $27
-
כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ד, $27
-
פירוש רש”י למסכת ראש השנה [על פי כ”י], מהדיר אהרן ארנד, $22
-
ספר ההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן-ג’נאח, מהדורת ד’ טנא וא’ ממן, 26$
-
כתבי ר’ משה אבן תבון בעריכת: חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
-
דרשות ר’ זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר’ קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן $21
-
לוית חן לר’ לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], [כרך ד] 28$
-
חמישה קדמוני מפרשי ר’ אברהם אבן עזרא, $30
-
מרדכי סבתו, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי, שני כרכים, מהודרה, פירוש ועיון משווה במקבילות, $35
-
ספר הכוזרי, תרגום מיכאל שורץ, $21
-
אברהם גרוסמן, תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, $27
-
ירון צור, גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העות’מאני 1750-1830, $21
-
התפילה בישראל: היבטים חדשים, בעריכת אורי ארליך, $21
-
מדרשי גאולה, בעריכת יהודה אבן שמואל, עם מבוא מאת עודד עיר שי, $34
-
זאב גריס, הספר העברי פרקים לתולדותיו, $26
-
אסף ידידיה, לגדל תרבות עבריה, חייו ומשנתו של זאב יעבץ, $20
-
משנת הזוהר, כרך המפתחות, $21
-
אסף ידידיה, ביקורת מבוקרת $21
-
נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי, זוגיות בחסידות גור, $20
-
חכמת לב, עולמם של חז”ל, ספר זכרון ליפה הקר, $17
-
שרה יפת, בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים, ב’ חלקים, 32$
-
מוטי בנמלך, שלמה מולכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף, $
-
נעמה וילוז’ני, שערות לילות וקרני אשמדאי, דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית בין בבל לארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, $23
-
קימי קפלן, עמרם בלוי – עולמו של מנהיג נטורי קרתא, $23
-
צפי זבה-אלרן, זיכרונת חדשים אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, 318 עמודים $23
-
אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים, פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית, $21
-
דוד רוקח, היהודים במשנתם של טרטוליאנוס ואוגוסטינוס, $21
-
דב שוורץ, מאחדות לריבוי, סיפורה של התודעה הציונית הדתית, 20$
-
בנימין בראון, כספינה מיטלטלת, חסידות קרלין בין עליות למשברים, 33$
-
אוריאל גלמן, השבילים היוצאים מלובלין, צמיחתה של החסידות בפולין, $25
-
טלי מרים ברנר, על פי דרכם, ילדים וילדות באשכנז, $25
-
יוסף דן, תולדות הסוד העברית ימי הביניים, בעקבות הזוהר, כרך יב, $27
-
גרשון ברין, עיונים ב’לקח טוב’ לחמש מגילות, קווים בפרשנות הבינטית בתחילת האלף השני לספריה , $20
-
אמנון רז-קרקוצקין, הצנזור הערוך והטקסט, הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה, $15
-
שמחה עמנואל, שברי לוחות, ספרים אבודים של ‘בעלי התוספות’ , $25
-
בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים, 451 עמודים, $22
-
אופיר מינץ-מנור, הפיוט הקדום, $18
-
מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו, 20$
-
שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא, עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, 332 עמודים, $22
-
איתמר
ללוין,
קאפו
באלנבי [שואה] -
פינחס
חליווה,
השלום
כערך על במשפט העברי ובמדרי חז”ל -
שלושת
חיבורי הדקדוק של ר’
יהודה
חיוג’,
בעריכת
עלי ותד דניאל סיון -
חנוך
גמליאל,
רש”י
כפרשן וכבלשן -
מחשבת
ישראל ואמונת ישראל,
בעריכת
דניאל לסקר -
טוב
עלם: זיכרון,
קהילה
ומגדר בחברות יהודיות מאמרים לכבודו של
ראובן בונפיל -
ליישב
פשוטו של מקרא,
אסופת
מחקרים בפרשנות המקרא בעריכת שרה יפה
ערן ויזל -
מאיר
בר-אילן,
אסטרולוגיה
ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל,
בתקופה
ההלניסטית רומית והביאנטית -
יוסף
דעת, מחקרים
בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרו’
יוסף
שלמון -
ניחם
רוס, מסורת
אהובה ושנואה,
זהות
יהודית מודרנית וכתיבה ניאו חסידית בפתח
המאה העשרים -
סמכות
רוחנית,
מאבקים
על כוח תרבותי בהגות היהודית,
בעריכת
חיים קרייסל בעז הוס ואורי ארליך -
שרה
יפת, דוד
דור ופרשניו -
שמעון
שרביט,
פרקי
מחקר בלשון חכמים -
על
פי הבאר,
מחקרים
בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב
בלידשטיין -
שמשון
שרביט,
לשונה
וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה -
מחקרים
בתלמוד ובמדרש,
ספר
זיכרון לתרצה ליפשיץ -
חנוך
אלבק, מבוא
למשנה -
יום
טוב ליפמאן צונץ,
הדרשה
בישראל והשתלשלותן ההיסטורית -
ערוגות
הבשים ליוסף בן תנחום הירושלמי,
מאת
יהודית דישון -
ברכה
זק, שומר
הפרדס,
המקובל
רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג -
ברכה
זק, בשערי
הקבלה של רבי משה קורדוברו -
רבקה
הורוביץ,
יהודת
רבת פנים -
יד
לגילת,
אסופת
מאמרים של דב יצחק גילת -
מנדל
פייקאז’,
ספרות
העדות על השואה כמקור היסטורי,
ושלש
תגובות חסידיות בארצות השואה -
מיכה
יוסף ברדיצ’בסקי,
מחקרים
ותעודות בעריכת אבנר הולצמן -
אל
הקרע שבלב –
מיכה
יוסף ברדיצ’בסקי,
אבנר
הולצמן -
משאת
משה, מחקרים
בתרבות ישראל וערב מוגשים למשה גיל -
ספר
יוסיפון,
כרך
א, בעריכת
דוד פלוסר -
מרדכי
עקיבא פרידמן,
ריבוי
נשים בישראל -
דב
שוורץ, ישן
בקנקן חדש -
גרשם
שלום, פרקי
יסוד בהבנת הקבלה וסמליה
Book Week 2018
Week 2018
Eliezer Brodt
week just began in Eretz Yisrael. As I have written in the past,
every year in Israel, around Shavous time, there is a period of about
ten days called Shavuah
Hasefer – Book
Week (for previous years lists see here
here, here,
here,
here, here, here, here, here,
here
and here).
Many of the companies offer sales for the whole month. Shavuah
HaSefer is a
sale which takes place all across the country in stores, malls and
special places rented out just for the sales. There are places where
strictly “frum” seforim are sold and other places have most of
the secular publishing houses. Many publishing houses release new
titles specifically at this time.
my lists, I sometimes include an older title, from a previous year,
if I just noticed the book. As I have written in the past, I
do not intend to include all the new books.
Eventually some of these titles will be the subject of their own
reviews. I try to include titles of broad interest. As this list
shows although book publishing in book form has dropped greatly
worldwide, Academic books on Jewish related topics are still coming
out in full force.
receive a PDF of the sale catalogs of Mechon Yerushalayim, Zichron
Ahron and other non-academic distributors, e mail me at
Eliezerbrodt-at-gmail.com.
in previous years I am offering a service, for
a small fee
to help one purchase these titles (or titles of previous years). For
more information about this email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com.
of the proceeds will be going to support the efforts of the the
Seforim Blog.
-
ר’
אברהם
יצחק הכהן קוק,
מציאות
קטן,
פנקס
ביכורים [נכתב
בעת כהונתו בזיימל שבליטא],
תרמז
עמודים -
ר’
ראובן
ציגלר,
עוז
וענווה,
הגותו
של הרב יוסף דוב סולוביצ’ק -
ר’
דוד
והרב אברהם סתיו,
אבוא
ביתך,
שאלות
ותשובות בנושא זוגיות ומשפחה -
ד”ר
יעל ציגלר,
רות
מניכור למלוכה
-
גרשם
שלום,
תולדות
התנועה השבתאית,
שוקן,
407 עמודים -
תמר
קדרי,
מנחה
ליהודה,
יהודה
תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ
ישראליים,
מכון
שכטר,
217 עמודים
בן צבי
-
יוסף
אביבי,
קבלת
הראי”ה,
ד’
חלקים
[ניתן
לקבל תוכן ודפי דוגמא] -
עדה
גבל,
חרדים
ואנשי מעשה,
פועלי
אגדות ישראל 1933-1939 -
חננאל
מירסקי,
תורת
הלשון של מנחם בן סרוק,
בן
צבי,
319 עמודים -
ספונות,
כה -
בין
יוספוס לחז”ל,
כרך
א –
האגדות
האבודות של ימי הבית שני;
כרך
ב –
אגדות
החורבן,
טל
אילן ורד נעם,
בשיתוף
מאיר בן שחר,
דפנה
ברץ ויעל פיש,
951 עמודים -
גנזי
קדם,
כרך
יג [ניתן
לקבל תוכן]. -
הסיפור
הזוהרי,
שני
חלקים,
בעריכת
יהודה ליבס,
יונתן
בן הראש מלילה הלנר-אשד
הלאומית הישראלית למדעים
-
אסופות
כתבים עבריים מימי הביניים,
כרך
ג:
כתב
אשכנזי,
עדנה
אנגל ומלאכי בית אריה
-
יואל
רפל,
התפילה
לשלום המדינה,
תולדותיה
תכניה ופירושה -
אליעזר
טאובר,
דיר
יאסין סוף המיתוס
הרצוג
-
ר’
אהרן
ליכטנשטיין,
באור
פניך יהלכון,
מידות
וערכים בעבודת ה’ -
יצחק
רקנטי,
עברי
אנוכי;
אברהי
ש’
רקנטי,
משאולוניק
לתל אביב -
שלום
רוזנברג,
לא
בשמים היא -
אליהו
עסיס,
מאבק
על הזהות העימותים בין יעקב ועשו ישראל
ואדום -
עוזיאל
פוקס,
תלמודם
של גאונים:
יחסם
של גאוני בבל לנוסח התלמוד בבלי,
562 עמודים -
פירוש
מדרש חכמים על התורה,
מהדורת
ביקורתית בצירוף מבוא [מכ”י,
שמות,
במדבר
דברים],
בעריכת
יואב ברזלי,
392 עמודים
-
דב
שוורץ,
מאבק
הפרידיגמות,
בין
תאולוגיה לפילוספיה בהגות היהודית בימי
הביניים -
אילן
אדלר,
שיטות
ניקוד ומסורת קריאה של העברית אסופת
מחקרים [עדה
ולשון לה],
מגנס
238
עמודים -
ספר
היובל לכבוד מרדכי ברויאר,
שני
חלקים [הדפסה
שניה]
כריכה
רכה -
יהונתן
יעקבס,
בכור
שור הדר לו,
ר’
יוסף
בכור שור בין המשכיות לחידוש,
362 עמודים -
מרדכי
זלקין,
מרא
דאתרא?
רב
וקהילה בתחום המושב,
332 עמודים -
קובץ
על יד,
כה,
לזכר
עזרא פליישר,
512 עמודים
אוניברסיטת בר–אילן
-
אלי
גורפינקל,
(מהדיר),
שני
חיבורם על תחיית המתים,
הוויכוח
שלא שכך -
מקראות
גדולות הכתר,
דברי
הימים -
דעת
85 -
דעת
84 -
בד”ד
32 -
בד”ד
33 -
סידרא
לב -
מקס
יוסף,
היהדות
על פרשת דרכים דברים על השאלה הגורלית
אל האמיצים והאצילים בעם
היהודי -
עלי
ספר כו-כז,
400 עמודים
[ניתן
לקבל תוכן]. -
דבר
תקווה (מסורת
הפיוט ה-ו),
מחקרים
בשירה ובפיוט מוגשים לפרופ’
בנימין
בר תקוה,
בעריכת
אפרים חזן,
484 עמודים -
רון
בר לב,
אמונה
רדיקלית,
אוונגרד
האמונה של רבי נחמן מברסלב,
284 עמודים -
ביטי
רואי,
אהבת
השכינה,
מיסטיקה
ופואטיקה בתיקוני הזוהר,
514 עמודים -
יהודה
פרידלנדר,
בכבשונו
של פולמוס,
פרקים
בספרות הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא
במאה התשע-עשרה,
332 עמודים
[רוב
הספר הוא מאמרים של הגאון ר’
יוסף
זכריה שטרן מתוך העיתונים].
ביאליק
-
מרדכי
סבתו,
תלמוד
בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי,
שני
כרכים,
מהודרה,
פירוש
ועיון משווה במקבילות -
חכמת
לב,
עולמם
של חז”ל,
ספר
זכרון ליפה הקר -
שרה
יפת,
בשוב
ה’
את
שיבת ציון היינו כחולמים,
ב’
חלקים -
מגילות,
יג -
אבי
הורביץ,
מבראשית
לדברי הימים,
פרקים
בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית -
דוד
רוקח,
היהודים
במשנתם של טרטוליאנוס ואוגוסטינוס -
דב
שוורץ,
מאחדות
לריבוי,
סיפורה
של התודעה הציונית הדתית -
חמישה
קדמוני מפרשי ר’
אברהם
אבן עזרא,
עורך
ראשי חיים קרייסל,
894 עמודים
[ניתן
לקבל תוכן]. -
יהושע
בלאו,
בלשנות
ערבית
כרמל
-
ישראל
רוזנסון,
להתפלל
על שפת הים של תל אביב,
בית
הכנסת הגר”א
ביוגרפיה,
זיכרון -
אפרים
חמיאל,
בין
דת לדעת:
העמדה
הדיאלקטית בהגות היהדוית בת זמננו,
מהרב
קוק עד הרב שג”ר -
שתי
יצירות על אודות שבתי צבי,
מהדיר
יעקב ברנאי -
איריס
פרוש,
החוטאים
בכתיבה,
מהפכת
הכתיבה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה
התשע-עשרה,
478 עמודים
[להתוכן
העניינים ראה כאן].
זלמן שזר
-
בנימין
בראון,
כספינה
מיטלטלת,
חסידות
קרלין בין עליות למשברים -
אוריאל
גלמן,
השבילים
היוצאים מלובלין,
צמיחתה
של החסידות בפולין -
טלי
מרים ברנר,
על
פי דרכם,
ילדים
וילדות באשכנז -
יוסף
דן,
תולדות
הסוד העברית ימי הביניים,
בעקבות
הזוהר,
כרך
יב -
איליה
לוריא,
מלחמות
ליובאוויץ’
חסידות
חב”ד
ברוסיה הצארית -
Habad
in the 20th
Century, Spirituality Politics, Outreach Jonathan Meir, Gadi Sagiv -
Synagogues
in Ukraine Volhynia, Sergey R. Kravtsov Vladmir Levin, 2 Volumes
קיבוץ המאוחד
-
גרשון
ברין,
עיונים
ב’לקח
טוב’
לחמש
מגילות,
קווים
בפרשנות הבינטית בתחילת האלף השני לספריה -
יעקב
שביט,
יהודה
ריינהרץ,
חלון
על העולם,
קורות
העמים בהיסטוריגרפיה העברית במזרח אירופה
במאה התשעה עשרה -
שולמית
ולר,
גוונים
של אושר בסיפורי התלמוד -
יעל
וילפנד בן שלום,
גלגל
הוא והוא עובר על הכל -
המשכיל
בעת הזאת,
ספר
היובל למשה פלאי,
בעריכת
זאב גרבר,
לב
חקק,
ושמואל
כץ,
333+98 עמודים
[ניתן
לקבל תוכן].
מס
תלמוד
האיגוד,
ברכות
פרק ו
יהודע
וייסטוך,
רועה
עדרו,
מנהגיות
וניהול בתקופת המשנה ובראשית ימי התלמוד
שיר
-
ר’
אברהם
יצחק הכהן קוק,
קצבים
מכתב יד קדשו ג’ -
ארלה
הראל,
יערב
שיחי,
שיחות
עם הרב יעקב אריאל על השפקה עבודת ה’
ופרקים
חיים, -
אשרי
אדם עוז לו בך,
ספר
זכרון לרב אהרן ליכטנשטיין -
ספרים
של הרב שג”ר
ללשון העברית
-
המשנה
לפי כתב יד קאופמן,
זרעים-מועד
221
עמודים -
אלכסיי
אליהו יודיצקי,
דקדוק
העברית של תעתיקי אוריגנס,
344 עמודים
הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד
-
בנימין
בראון,
מדריך
לחברה החרדית,
אמונות
וזרמים,
451 עמודים
הישראלי לדמוקרטיה
-
יאיר
אטינגר,
נסים
ליאון,
באין
רועה ש”ס
וההנהגה החרדית מזרחית אחרי עידן הרב
עובדיה יוסף
ספרים
-
יונתן
גרוסמן,
בראשית
סיפורן של התחלות -
מלילה
הלנר אשד,
מבקשי
הפנים מסורות האידרא רבא שבספר הזוהר -
ר’
יואל
בן נון ור’
שאול
ברוכי,
מקראות
עיון רב תחומי בתורה,
משפטים,
608 עמודים -
יהושע
פישל שניאורסון,
הרופא
והפילוסף -
הבעל
שם טוב
–
האיש
שבא מן היער,
בעריכת
רועי הורן,
504 עמודים
Gems from Rav Herzog’s Archive (Part 2): Sanhedrin, Dateline, the Rav on Kahane, and More
EDIT Please see this post for a crucial correction – it is the conclusion of the Rav’s family that the letter in the Herzog Archive about Kahane is a forgery.