A Letter Concerning Prof. Marc Shapiro’s book “Changing the Immutable”
A Letter Concerning Prof. Marc Shapiro’s book Changing the Immutable
By Eli Meyer Cohen
כבוד…
אחדשה”ט, ברצוני להעיר
כמה הערות בנוגע למש”כ מרק שפירא אודות הדברים המובאים בפי’ ר’ יהודה החסיד. שלדעת
גדולי פוסקי הדור ההוא הגר”מ פיינשטיין, הגרש”ז אויערבאך, הגרי”ש אלישיב
והגרי”י ווייס בעל מנחת יצחק ז”ל, נדפסו שם דברי כפירה והיות שיודע אני שבטח כבודו יערוך ביקורת כללית על
ספרו, חושבני שדברים אלו יהיו לתועלת עבודתו.
כמה הערות בנוגע למש”כ מרק שפירא אודות הדברים המובאים בפי’ ר’ יהודה החסיד. שלדעת
גדולי פוסקי הדור ההוא הגר”מ פיינשטיין, הגרש”ז אויערבאך, הגרי”ש אלישיב
והגרי”י ווייס בעל מנחת יצחק ז”ל, נדפסו שם דברי כפירה והיות שיודע אני שבטח כבודו יערוך ביקורת כללית על
ספרו, חושבני שדברים אלו יהיו לתועלת עבודתו.
ראשית אציג רקע היסטורי
לסיפור. הדבר קרה בשנת תשל”ו, כפי שמפורש בשני התשובות שכ’ הגרמ”פ באג”מ
יו”ד ח”ג סימנים קי”ד – קט”ו. התשובה הראשונה נכתבה לר’ דניאל
לוי בסוף אדר ראשון, והשניה נכתבה להגרש”ז אויערבאך בח”י תמוז. אני למדתי
אז בארץ וידידי ר’ בערל פיינשטיין נכדו של הגרמ”פ הגיע ארצה ואמר לי שהראש ישיבה
נתן לו שליחות להוליך מכתב בענין זה להגרשז”א ולרב אלישיב, ואכן כן עשה. כעת לאחר
ט”ל שנים שאלתי אותו אם עדיין הפרטים בזכרונו, ומסרם לי כאילו הדבר קרה היום.
לסיפור. הדבר קרה בשנת תשל”ו, כפי שמפורש בשני התשובות שכ’ הגרמ”פ באג”מ
יו”ד ח”ג סימנים קי”ד – קט”ו. התשובה הראשונה נכתבה לר’ דניאל
לוי בסוף אדר ראשון, והשניה נכתבה להגרש”ז אויערבאך בח”י תמוז. אני למדתי
אז בארץ וידידי ר’ בערל פיינשטיין נכדו של הגרמ”פ הגיע ארצה ואמר לי שהראש ישיבה
נתן לו שליחות להוליך מכתב בענין זה להגרשז”א ולרב אלישיב, ואכן כן עשה. כעת לאחר
ט”ל שנים שאלתי אותו אם עדיין הפרטים בזכרונו, ומסרם לי כאילו הדבר קרה היום.
הוא נכנס אצל הגרשז”א
וקרא את המכתב [שנדפס אח”כ סי’ קט”ו] לאיטו מלה במלה, ואמר שמלשון המדפיס,
ניתן לשמוע שדעתו היא, שלפי “מחשבת זמננו” לא מתאימים הדברים להדפסה, ומשמע
שכאילו לא יאות הדבר לקיצוני זמננו כהנטורי קרתא [כך אמר], אך הוא טועה בזה כי הדברים
הינם כפירה לחלוטין לכל אדם ולכל הדורות. גם הר’ אלישיב ראה את המכתב ולאחר קריאת המכתב
אמר לר’ בערל שיחזור לרשז”א וימסור לו שיצוה לבנו שהיה מיודעו של המדפיס שיעצרו
את ההדפסה.
וקרא את המכתב [שנדפס אח”כ סי’ קט”ו] לאיטו מלה במלה, ואמר שמלשון המדפיס,
ניתן לשמוע שדעתו היא, שלפי “מחשבת זמננו” לא מתאימים הדברים להדפסה, ומשמע
שכאילו לא יאות הדבר לקיצוני זמננו כהנטורי קרתא [כך אמר], אך הוא טועה בזה כי הדברים
הינם כפירה לחלוטין לכל אדם ולכל הדורות. גם הר’ אלישיב ראה את המכתב ולאחר קריאת המכתב
אמר לר’ בערל שיחזור לרשז”א וימסור לו שיצוה לבנו שהיה מיודעו של המדפיס שיעצרו
את ההדפסה.
וממילא מה שמשתמע מדברי
מרק שפירא שהקטעים הבעייתיים הפריעו להגרמ”פ בלבד וכאילו היתה זו מלחמת יחיד
– אין זה הדבר. אלא שאלו את פוסקי הדור של אז וכולם פסקו שזוהי כפירה, ומוכרחים להוציאם
ולעשות halachic censorship. אלא שהפוסקים
ביניהם החליטו לא לפרסם את הדברים, משום שהם סברו להשקיט את הדבר, עד שהגיע ר’ בערל
ומכתבו בידו שדעת הגרמ”פ לפרסם את הענין כמפורש בדבריו בסוף התשובה לרש”ז,
[כ”ז מבוסס על עדותו של ר’ בערל הנ”ל שכלל גם את בעל המנח”י ביחד עם
רש”ז והרב אלישיב המוזכרים בתחילת התשובה הנ”ל.]
מרק שפירא שהקטעים הבעייתיים הפריעו להגרמ”פ בלבד וכאילו היתה זו מלחמת יחיד
– אין זה הדבר. אלא שאלו את פוסקי הדור של אז וכולם פסקו שזוהי כפירה, ומוכרחים להוציאם
ולעשות halachic censorship. אלא שהפוסקים
ביניהם החליטו לא לפרסם את הדברים, משום שהם סברו להשקיט את הדבר, עד שהגיע ר’ בערל
ומכתבו בידו שדעת הגרמ”פ לפרסם את הענין כמפורש בדבריו בסוף התשובה לרש”ז,
[כ”ז מבוסס על עדותו של ר’ בערל הנ”ל שכלל גם את בעל המנח”י ביחד עם
רש”ז והרב אלישיב המוזכרים בתחילת התשובה הנ”ל.]
ומעניין מאוד איך לא הביא
שפירא את ה’מחקר’ של הגרמ”פ ד”ה ‘וכן מש”כ בדבר’. והביא ראי’ מהאב”ע
שלא היה יכול לסבול את הפירוש המופיע בר”י החסיד בענין עציון גבר – שכן מצא את
אותו פירוש בשם א’ יצחקי ועל זה אמר האב”ע “‘חלילה חלילה … וספרו ראוי
להישרף’. וא”כ נמצא שכבר הוא דין פסוק מהאב”ע שצריך לשרוף ספר כזה”.
שפירא את ה’מחקר’ של הגרמ”פ ד”ה ‘וכן מש”כ בדבר’. והביא ראי’ מהאב”ע
שלא היה יכול לסבול את הפירוש המופיע בר”י החסיד בענין עציון גבר – שכן מצא את
אותו פירוש בשם א’ יצחקי ועל זה אמר האב”ע “‘חלילה חלילה … וספרו ראוי
להישרף’. וא”כ נמצא שכבר הוא דין פסוק מהאב”ע שצריך לשרוף ספר כזה”.
ומש”כ אודות האב”ע
שגם בספריו יש דברים בעייתיים – ע’ בס’ הכתב והקבלה בראשית כז,יט עה”פ אנוכי עשו
בכורך, וז”ל: ומה שהוזכר בפי’ האב”ע
לחשבו למשקר ולמכזב, איננו מלשון החכם ראב”ע, כי ידענו מכמה מקומות כי יד אחרים
שלטה בפירושיו”. וע’ גם בתו”ש פרשת שמות עמ’ רנ”ד (לא הובא ע”י
שפירא) שהרבה דברים מהקראים הוכנסו בספר אב”ע ובפרט בחומש שמות.
שגם בספריו יש דברים בעייתיים – ע’ בס’ הכתב והקבלה בראשית כז,יט עה”פ אנוכי עשו
בכורך, וז”ל: ומה שהוזכר בפי’ האב”ע
לחשבו למשקר ולמכזב, איננו מלשון החכם ראב”ע, כי ידענו מכמה מקומות כי יד אחרים
שלטה בפירושיו”. וע’ גם בתו”ש פרשת שמות עמ’ רנ”ד (לא הובא ע”י
שפירא) שהרבה דברים מהקראים הוכנסו בספר אב”ע ובפרט בחומש שמות.
ועי’ גם בפירושים ופסקים
לרבנו אביגדור הצרפתי בענין המבוכה הידועה בביאור דברי רש”י בשמות ט,י”ד
שכתב רש”י “מכות בכורות”, ויש שגרסו “בְּכוּרוֹת”
– שפי’ זה הגיע מהמלמדים והקראים וטעות בידם, פי’ משום דלקו התבואות והפירות,
וטעות הוא בידם כי לא מצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש”. [ואגב ניתן ללמוד משם חידוש
היסטורי – שהקראים עסקו גם בלימוד פירוש רש”י ולא רק במקרא עצמו].
לרבנו אביגדור הצרפתי בענין המבוכה הידועה בביאור דברי רש”י בשמות ט,י”ד
שכתב רש”י “מכות בכורות”, ויש שגרסו “בְּכוּרוֹת”
– שפי’ זה הגיע מהמלמדים והקראים וטעות בידם, פי’ משום דלקו התבואות והפירות,
וטעות הוא בידם כי לא מצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש”. [ואגב ניתן ללמוד משם חידוש
היסטורי – שהקראים עסקו גם בלימוד פירוש רש”י ולא רק במקרא עצמו].
עוד דבר שראוי לפרסם – וכנראה
נעלם ממרק שפירא – שהגרמ”פ תפס אומנות זו גם בכתבי הרמב”ן – הלא ידוע דברי
הרמב”ן בפ’ לך לך פי”ב פסוק י’ ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא
אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והי”ל לבטוח בשם שיציל אותו….
גם יציאתו מן הארץ שנצטוה עליה בתחילה מפני הרעה עון אשר חטא… ועל המעשה הזה נגזר
על זרעו הגלות… עכ”ל.
נעלם ממרק שפירא – שהגרמ”פ תפס אומנות זו גם בכתבי הרמב”ן – הלא ידוע דברי
הרמב”ן בפ’ לך לך פי”ב פסוק י’ ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא
אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והי”ל לבטוח בשם שיציל אותו….
גם יציאתו מן הארץ שנצטוה עליה בתחילה מפני הרעה עון אשר חטא… ועל המעשה הזה נגזר
על זרעו הגלות… עכ”ל.
והנה אני רשמתי לעצמו מהכת”י
של הגרמ”פ של ספרו דרש משה עה”ת [שנדפס לאח”ז ע”י ארטסקרול בשנת
תש”נ ושם הושמט הענין! וז”ל: טעות גדול טעה לדבר סרה על אברהם ועל דבר שנהג
כן כל ימיו כמפורש בקרא בכ”מ אשר יבוא אמרי אחי הוא, וכן עשה יצחק, ולכן הוא דין
פסוק שכן צריכים כ”מ להתנהג, ומצוה גדולה למחוק דבר זה מספרי הרמב”ן, ע”כ.
[שוב מצאתי בלשון כעי”ז בדרש משה ח”ב עמ’ י.]
של הגרמ”פ של ספרו דרש משה עה”ת [שנדפס לאח”ז ע”י ארטסקרול בשנת
תש”נ ושם הושמט הענין! וז”ל: טעות גדול טעה לדבר סרה על אברהם ועל דבר שנהג
כן כל ימיו כמפורש בקרא בכ”מ אשר יבוא אמרי אחי הוא, וכן עשה יצחק, ולכן הוא דין
פסוק שכן צריכים כ”מ להתנהג, ומצוה גדולה למחוק דבר זה מספרי הרמב”ן, ע”כ.
[שוב מצאתי בלשון כעי”ז בדרש משה ח”ב עמ’ י.]
והדבר מובא בס’ קול רם לתלמידו
המקורב לו ר’ אברהם פישעליס ז”ל [שהעתיק דברי רבו בדקדוק עצום] ח”ב ע’ כ”ב,
ושם כ’ שמש”כ הרמב”ן על שרה שחטאה אמנו בענוי זה שעינתה הגר- “א”א לנו לומר איזה חטא על האבות והאמהות
אם זה לא נאמר מחז”ל הקדושים, ומצינו שהרמב”ן נמי כתב על אברהם אבינו שחטא
חטא גדול…. וגם זה א”א לומר על אברהם אבינו, ויותר טוב לומר שזה טעות סופרים”
עכ”ל.
המקורב לו ר’ אברהם פישעליס ז”ל [שהעתיק דברי רבו בדקדוק עצום] ח”ב ע’ כ”ב,
ושם כ’ שמש”כ הרמב”ן על שרה שחטאה אמנו בענוי זה שעינתה הגר- “א”א לנו לומר איזה חטא על האבות והאמהות
אם זה לא נאמר מחז”ל הקדושים, ומצינו שהרמב”ן נמי כתב על אברהם אבינו שחטא
חטא גדול…. וגם זה א”א לומר על אברהם אבינו, ויותר טוב לומר שזה טעות סופרים”
עכ”ל.
[אגב ראוי להעיר שרש”ר
הירש ז”ל בבראשית יב, ב בונה עלדברי הרמב”ן, (ועוד) הגם שאין דרכו להביא
הרמב”ן בפירושיו, שמטרת התורה היא להודיענו גם “חסרונותיהם” של האבות
וזהו חלק מהתורת אמת שקיבלנו אנו, ע”ש. ולהגרמ”פ הבנין נופל, כי הרמב”ן
הלזה אינו אמת אלא מזוייף].
הירש ז”ל בבראשית יב, ב בונה עלדברי הרמב”ן, (ועוד) הגם שאין דרכו להביא
הרמב”ן בפירושיו, שמטרת התורה היא להודיענו גם “חסרונותיהם” של האבות
וזהו חלק מהתורת אמת שקיבלנו אנו, ע”ש. ולהגרמ”פ הבנין נופל, כי הרמב”ן
הלזה אינו אמת אלא מזוייף].
ומדי דברי בענין ה’אמת’
אציע לשונו של בעל משנה הלכות בתשובתו (חלק יב, סי’ ריד) על ענין ר”י החסיד הנ”ל,
וזה לשונו: “אבל האמת כי לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגרמ”פ
אלא נלפענ”ד שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסם בין מכתביו… וכמובן גיחוך
זה רחוק מהאמת וקרוב לעניות בדעת וחוצפה נוראה לדבר סרה על דבר שיצא מעטו של הגרמ”פ
זצוק”ל, הלא אם היה מבקש האמת היה יכול בקלות להרים את הטלפון ולברר אצל ר’ דניאל
לוי השואל או אצל מקורביו או אצל רשז”א ואצל הר’ אלישיב המוזכרים בתשובה השניה
שם.
אציע לשונו של בעל משנה הלכות בתשובתו (חלק יב, סי’ ריד) על ענין ר”י החסיד הנ”ל,
וזה לשונו: “אבל האמת כי לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגרמ”פ
אלא נלפענ”ד שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסם בין מכתביו… וכמובן גיחוך
זה רחוק מהאמת וקרוב לעניות בדעת וחוצפה נוראה לדבר סרה על דבר שיצא מעטו של הגרמ”פ
זצוק”ל, הלא אם היה מבקש האמת היה יכול בקלות להרים את הטלפון ולברר אצל ר’ דניאל
לוי השואל או אצל מקורביו או אצל רשז”א ואצל הר’ אלישיב המוזכרים בתשובה השניה
שם.
אסיים בהערה אישית שהרגשתי
בקראי ענין זה בספרו של מרק שפירא. בעי’ 59 כשכותב אודות “a recent edition of the
Mikraot Gedolot Pentateuch simply removes one of the Rashbam’s comments…”
בקראי ענין זה בספרו של מרק שפירא. בעי’ 59 כשכותב אודות “a recent edition of the
Mikraot Gedolot Pentateuch simply removes one of the Rashbam’s comments…”
ואני מתפלא עליו האם חסר
דיו בקולמוסו מלהזכיר שם המו”ל? ולמה מפחד מלגלות האמת כדרכו וכשיטתו בכל ספרו?
וכעת מוטל עלינו עול המחקר וחיפוש המקור, כיאות למבקשי האמת והחכמה.
דיו בקולמוסו מלהזכיר שם המו”ל? ולמה מפחד מלגלות האמת כדרכו וכשיטתו בכל ספרו?
וכעת מוטל עלינו עול המחקר וחיפוש המקור, כיאות למבקשי האמת והחכמה.
בכבוד רב
קטון שבחוקרים