On some new seforim, Copernicus, saying Ledovid , Moses Mendelssohn and other random comments

On some new seforim, Copernicus, saying Ledovid , Moses Mendelssohn and other random comments

By Eliezer Brodt

Here is a list of recent seforim and books I have seen around in the past few months. This is not an attempt to list everything or even close to it; rather it’s just a list of seforim and books on many random topics, which I have seen while shopping for seforim. I enumerated a few titles which I have a Table of Contents for. Please feel free to e-mail me for them.

1.   רשב”ץ על מסכת ברכות, אהבת שלום, עם הערות של ר’ דוד צבי הילמן

In this work they claim to have double checked the manuscript, thereby fixing some mistakes in the earlier edition of Rav Hilman. They included all of Rav Hillman’s notes

2.    חידושי הריטב”א, מהדורא בתרא, על מסכת קידושין מוסד רב קוק

3.   מנחת יהודה פירוש לתורה לר’ יהודה בן אלעזר מבעלי התוסופת, מכתב יד, על ספר בראשית, מוסד רב קוק, מהדיר: פר’ חזוניאל טויטו, מבוא של 176 עמ’ ורכ עמודים טקסט

4.     אבן עזרא, קהלת, מוסד רב קוק

5.    ספר המחלוקות, ספר הפשוטים, ר’ יהושע בועז [בעל ה’שליטי גיבורים’] ג’ חלקים, נדפס לראשונה מכתב יד על הספר ראה כאן

6.    אגרות ותשובות רבינו חיים בן עטר, בעל האור החיים הקדוש מכתב יד, כולל תפילה, ליקוטי

שמועות, תשובות ופסקים, מכתבים, קינות, הספדים, רעה עמודים.

This volume is nicely done, and it contains many new pieces never before printed. One thing that I found strange is when citing the sources for the various pieces, he did not bother to mention that some of them were already printed many years ago by Binyomin Klar in various journals. Later on they were collected in a volume called Rabbi Chaim Ibn Attar, printed by Mossad Rav Kook in 1951. Oddly enough they do quote some of the original places where Klar had printed the pieces first

7.    עטרת ראש לר’ לוי מקאנדי, על מסכת ברכות.

8.   יין ישן בקנקן חדש, על מסכת ברכות, מכון הדרת חן, תתקצב עמודים, אסופות חיבורים עתיקים מגדולי האחרונים שהיהו גנוזים מעיני הלומדים, בעריכה חדשה בתוספות מראה מקומות מפתחות ותולדות, [עשרים ספרים]. בין הספרים, ולא עוד אלא, בכור שור, גפן פוריה, ויאמר שמואל, לווית חן, מלך שלם, מירא דכיא, גנזי יוסף, למנצח דוד, זרע יעקב, ארץ החיים, איי הים, רוב דגן, מעיל שמואל, קהלת יעקב, צרור החיים, לשמוע בלימודים, ברכת דוד, מכתב לחזקיהו, ילקוט הגרשוני.

9.     מבוא המסורה, ר’ יוסף קלמן מקאסוויע, נדפס בווארשא תרמ”ט, 112 עמודים.

This work, first printed in 1862 and again in 1889 deals, with the subject of the Masorah by Rabbi Yosef Kalman. One of the points of interest to me about this work is that it received many different haskamot from gedolim of the time. This of interest because the first 15 pages of the work quotes many passages from R. Eliyahu Bachur’s classic work on the subject, including his controversial opinion about the post-Talmudic origin of the nekkudot. Now in the comments on the bottom of the page the author writes that this was already disproven (more on this shortly) but he had no problem to quote this controversial opinion in the main text of the work without arguing on it in the main body or censuring the Tishbi in any form. This is in sharp contrast to the work Nekudot Hakesef printed in 2001.

Now what is interesting is that the person who just printed this new work (someone from Bnei Brak) felt he had to add in one comment to this sefer, so right in the beginning of this long quote from R. Eliyahu Bachur he added in the following:

עיין בספר מגדל עוז מר’ יעקב עמדין בעלית הכתיבה ראיות מכריעות נגד דעת הנ”ל של רא”ב

What’s interesting is that on the next page the original author of the sefer writes:

אמר המאסף וכבר השיג עליו בזה בעל אמרי בינה מהזוה”ק והאידרא שהנקודות היו קודם חתימת התלמוד ע”ש באורך הביאו הרמבמ”ן בהקדמתו על התורה ע”ש

I am positive that the recent printer of this sefer did not realize who this was. The original author of this sefer is quoting the Meor Einayim from Rabbi Azariah Min Hadomim who is quoted by Moses Mendelssohn in the introduction to his Chumash, where Mendelssohn quotes him in regard to the origin of the Nekudot. Possibly we can see from this another piece of evidence that it was not considered so bad to quote from Mendelssohn at that time, and especially how well known Mendelssohn’s introduction was. Apparently the printer did not realize the initials הרמבמ”ן refers to Mendelssohn. For a recent case of someone not realizing what these initials are see he work on the Koheles falsely attributed to the Malbim by Oz Vehadar [See Yeshurun 25 pp. 724-735, (PDF available upon request)]

One more addition to all this, in 1870 Rabbi Yosef Kalman put out another sefer on the subject called Shaar Hamesorah which received haskamot from Litvish Superstars of the time. In the introduction he returns to the subject of the origin of nekkudot and again he quotes the Meor Einayim of Rabbi Azariah, who is quoted by Moses Mendelssohn. However here he makes a strange mistake of thinking that the Rabbi Azariah quoted by Mendelssohn was the Rama Mepano!

Returning to the work Mevo Hamesorah, one last discussion of his worth nothing is about Ibn Ezra and his opinion of the origin of Nekudot (pp. 104-105).

[For more on the subject of Nekudot see Dan Rabinowitz’s excellent article available here; Jordan Penkower, The Dates of Composition of the Zohar and the book Bahir (Heb.) Cherub Press; Rabbi Dovid Rothestein work available here. See also my Likutei Eliezer, pp. 71-72]

10. יד יהודה, ר’ יהודה לנדא, תשובות פסקים וכתבים, מכתב יד, קלו עמודים

11. חמודי דניאל עם פ’ רחבת ידים

12.  חמודי דניאל על הלכות נדה, נדפס לראשונה מכתב יד בתוך ספר מעין בינה על מסכת נדה

13. קשר תורה, [לקשר סוף התורה לתחילתה] נדפס פעם ראשונה ווילנא תרסז, ר’ יצחק מו”צ בעיר ריטווא, 112 עמודים.

14. קול חיים, סדרי לימוד ותפילות להגיע האדם לגיל שבעים שנה ואילך, ר’ חיים פאלאג’י, מכון אהבת שלום

15. הקללה לברכה, הלכות איסור קללה, ר’ מרדכי גרוס, קמה עמודים

16.  מנהג אבותינו בידינו, ר’ גדלי’ אבעלראנדר, ביאורים ובירורים במנהגי ישראל מקורותיהם ושרשי טעמיהם, שבת, נישואין שונות, תסד עמודים, ניתן לקבל תוכן העניינים.

This volume is a collection of Rabbi Oberlander’s articles originally printed in the journals Or Yisroel and Heichel HaBesht as well as other places. These essays are very organized and well written on a wide range of interesting topics, all based on a nice collection of sources. I highly recommend this work. Of course one can always add to such collections of material here but לא המלאכה עליך לגמור .

17. אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים, ר’ שריה דבליצקי, קעג עמודים

18. ישא יוסף, אורח חיים חלק ב, ר’ יוסף אפרתי, רכו עמודים

19. הטבילה בהלכה ואגדה, ר’ משה סופר, תסד עמודים

20. ביד נביאך, בעניני הפטרות ונביאים, כולל אסופות תשובות ומאמרים בהלכה ואגדה, פרקי הלכה בעיני הפטרה וכתיבת נביאים, כולל כת”י של האדר”ת  על נביאים וכתובים בשם ‘נביאים טובים’, הלכות הפטרה להגר”ש דבליצקי, וס’ סימנים על עניני הפטרה  ונביאים, תרב עמודים

21. שעות שוות בהלכה, כולל מחקר וסקירה על תולדות הפחתות מדידית הזמן לאורך הדורות, ר’ יצחק זילבער, שצ עמודים

22. שמות בארץ, שמות אנשים, ממשנתו של מרן ר’ חיים קניבסקי, דיני וענייני שמות  אנשים ונשים ובשווי שמות בשידוכין, וקו’ שמות נשים, ר’ צבי יברוב, קלט עמודים

23.  ברכת הלבנה, הלכות ומנהגים, ר’ יוסף אדלר, קב עמודים

24.  בים דרך, מאמרי עולם חלק א, ר’ מיכל זילבר, שסז עמודים

25. גם אני אודך על ענייני ברכת כהנים, ר’ גמליאל רבינוביץ, תרלב עמודים

26. ספר פת שחרית כהלכה, ר’ יששכר דוב הופמן, צו עמודים

This is another work from the author of the now-famous recent work all about sneezing in Jewish law..

27. מאורות הגר”א, חלק ב, ר’ רובין, שפ עמודים

28. ר’ ראובן פרידמן, כי עת לחננה, הליה וישיבה בארץ ישראל, 490 עמודים, מוסד רב קוק

29. ר’ ישראל גארפינקל, כיצד מרקדין, בענין ריקודין של מצוה מצוה טאנץ, רמח עמודים

30. חזון עובדיה, שבת חלק ה, ר’ עובדיה יוסף הל’ צובע, קושר ומתיר, תופר צד ממחק כותב ומוחק, השמעת קול, בונה, אוהל, מתקן מנה, תד עמודים

31.הלכה ברורה חלק יג, ר’ דוד יוסף, סי’ רמב-רנב, תקלו +צ+נד עמודים

32. זהב לבושה, איסור פאה נכרית, הלכה הגות מחשבה, שכד עמודים

33. לוח ההלכות והמנהגים לשנת תשע”ג, 372 עמודים

34. קוטנרס האינטרנט בהלכה, קב עמודים

35. ישועות כהן, ר’ יהושע אדלר, ביאור סוגית קוי התאריך, צג עמודים

36. ספר תהלים עם פירוש מפורש, כולל ביאורים על תרגום כתובים ר’ לייביש דיייטש, תק”ח עמודים

37. שערי חג הסוכות, הלכות סוכה, ד’ מינים הו”ר שמיני עצרת ושמחת תורה, ר’ יהודה טשזנר, תקל עמודים

38. קובץ תשובות חלק ד, ממרן ר’ אלישיב זצוק”ל,  שכט עמודים, כולל מפתחות על לארבע כרכי קובץ תשובות, 73 עמודים

39. הערות במסכת ברכות, מר’ אלישיב זצוק”ל, תקמא עמודים

40.  כתבי הגרי”ש, בהלכה ואגדה, מכתבי יד של ר’ אלישיב זצוק”ל, ימים נוראים וסוכות, קס עמודים

41.  אשרי האיש, פסקי מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, יורה דעה, ב’ חלקים נלקט ע”י ר’ יחזקאל פיינהנדלר

42.  רישא דגולתא הספדים על ר’ אלישיב זצ”ל

43. שו”ת פוע”ה מניעת הריון, קובץ שאלות רבני פוע”ה ותשובות של פוסקים, 141 עמודים

44.  באמונה שלימה, ר’ יוסף בלאך, תרם עמודים

This work is written by Rabbi Yosef Bloch, who is a well-known Talmid Chacham from Monsey. In this volume Rabbi Bloch deals with many “hot” issues related to Emunah, bringing many interesting discussions to the table. Just to list a few side points of his: he brings that some say that the Chazon Ish’s work Emunah Ubitachon was never supposed to be printed (pp. 69-70) as the Chazon Ish never wanted it printed. He also deals with a piece that was censored from later versions of the Emunah Ubitachon (p. 39). He brings numerous sources against the Ralbag (pp. 140-141). He has a radical statement about what chazal mean when they say “there is wisdom by the Gentiles” (pp. 301-302):

דכל חכמת הגוים הוא בדברים גשמיים דוקא וכגון מכוניות סעלפאון כלי השחתה למלחמה וכדומה, שם ורק שם יש להם חכמה,… ברוחניות אין להם שום מגע והבנה כלל, ותיקון העולם הוא עצמו איבוד חכמיהם וזה כלל גדול בהבנת ענין חכמת האומות בברזל ובעצים ואבנים ובאלקטריק יודעים קצת, בצומחים יודעים פחות מזה בגופות בעלי חיים יודעים הרבה פחות מזה, בגוף האדם עוד הרבה פחות מזה, בחכמת התכונה השמיימית עוד הרבה פחות בנפשיות האדם

יודעים משהו ממשהו ממש , בחכמה עליונה אפס מוחלט לא כלום!

He has a radical explanation for the famous Gemarah about killing lice on Shabbas (pp. 305-307). Another very interesting discussion of his is about the sugyah of Elu Ve-elu Divrei Elokim Chayim (pp. 308-323).

A few years ago I wrote a few comments (here) about Rabbi Bloch’s work against Copernicus. I recently revisited the topic in the last issue in Hakirah. In this new volume Rabbi Bloch includes his anti-CopernicanEssay but with various updates. If one reads the essay carefully one can see many of these updates he is referring to points in my article. Hopefully in the future I will deal with all the issues he raises but for now I would just like to mention two points at one point he writes (p. 358):

ולא מצאתי אחד מגדולי ישראל מכל הדורות שיחזיקו אפילו במקצת דמקצת כדעת התוכנים ומה שהעידו בשם קדוש ה’ המהרי”ל דיסקין זצוק”ל דהיהו סבר ככה, שקר העידו בו דלא כך היה מעשה אלא שענה שלואל דאין הכרח נכד

התוכנים מלשון הברכה כמדומה ממה שנקראת ברכת החמה אבל מעולם לא יצא מפיו הקדוש דנקט איהו כהתוכנים.

I honestly have no idea what he is talking about but as I brought in my article (p.29) the source says as follows:

“וכן אמר לי ידידי הרב וכו’ ר’ אבנר נ”י בעל המחבר סי’ ציר נאמן, בתורת עדות ששמע מפי רבנו הקדוש רשכבה”ג מהרי”ל דיסקין זצוק”ל שהשיטה החדשה אינה מופרכת. ושאל לו מן הכתוב בקהלת א’ וזרח השמש ובא השמש וכו’ הולך על דרום כו’ וענה לו שהכתוב אמר לפי ראות עיני האדם”.

I also explained there (p. 31) why this sources is very reliable. But what bothered me even more was what he writes there on pg. 359.

 ומה שכמה מהמשגיחים וראשי הישיבות מהדור הקודם נ”ע כתבו דרך אגב בין הדברים בספריהם… כשיטת קופעריקוס, אין מזה שום הוכחה כלל לדעת התורה בענין הזה, דלא באו אותם הגאונים זללה”ה ליקח עמדה בהדיון הזה, דלא היתה זו הסוגיא שלהם ולא ידעו שיש בזה סתירה להשקפת התורה שלא ניסו בכגון אלו ולא עיינו בה, ונסתמכו דכיון דככה אומרים הכל מסתמא הוכיחו התוכנים דהאמת כן הוא, ולא ירדו לסוף דעתם של התוכנים לידע שכוונתם עקירת האמת ואין מדבריהם ז”ל הוכחה של כלום, וכאילו לא אמרו כלום בנידון הזה

Now besides for the haughtiness of this statement the only Rosh HaYeshiva I quoted in my article that wrote an essay very pro Copernicus was Rabbi Yonah Mertzbach someone who had a college degree in these areas so I am not really sure what he is talking about.

One last source related to this topic of Copernicus was brought to my attention in a collection of things by Rabbi Zerach Shapiro who was close with the Chazon Ish (part of this booklet was printed in Yeshurun volume 26) where he asked the Chazon Ish about Copernicus:

בענין מה מסתובב השמש או כדור הארץ, אמר שאין הכרעה בדברי חז”ל.

One last point in regard to Rabbi Bloch’s book is he prints an unprinted essay of his father’s, extremely anti Zionistic and the Mizrachi from 1943 (p. 115-116). I think the reason why he is printed this letter here, while it may otherwise seem out of place, is rather simple. In the same issue of the Hakirah where my essay about Copernicus appeared he saw another article froms Elazar Muskin, When Unity Reigned Yom ha’azmaut 1954 which deals with Rabbi Bloch positive attitude to Yom ha’azmaut.

קבצים

1  המעין גליון 203, ניתן לקבל תוכן העניינים

2. אור ישראל גליון סה, שפג עמודים, ניתן לקבל תוכן העניינים

3.  היכל הבעל שם טוב, גליון לד, קצב עמודים

4.  מוריה גליון שעג-שעד

5.  ארזים, גליון א, גנוזות וחידושי תורה, מכון שובי נפשי, תקפח עמודים [כולל רס עמודים של כת”י על ענינים שונים]

6.    קובץ בית אהרן וישראל גליון קסב, ניתן לקבל תוכן העניינים.

This issue includes another attack on Rabbi Dovid Kamentsky (PDF available upon request].

7.  עץ חיים גליון יח, ניתן לקבל תוכן העניינים

8.   ישורון חלק כז,  תתקמ”ב עמודים, ניתן לקבל תוכן העניינים

One piece worth mentioning in this issue is the complete manuscript of the Meishiv Nefesh printed for the first time, edited by Rabbi Yehudah Hershkowitz (59 pp).

מחקר ועניינים שונים

1.  גאון ההוראה אחרי 50 שנה:  היסטוריה, הגות, ריאליה; קובץ מחקרים בעקבות יום העיון במכללת אפרתה על הרב צבי פסח פראנק / עורך – ישראל רוזנסון, קע עמודים, מכללת אפרתה.

2.  המסע האחרון, מאתיים שנה למסעו בעל התניא בעיצומה של מלחמת נפוליאון תקע”ב-תשע”ב, [לאור מסמכים ותעודות, חדשים גם ישנים, וגם סיפורים ושמועות דרושים ומאמרים], יהושע מונדשיין, 378 עמודים.

3.  נתיבי מאיר, אסופות מאמרים, מאיר רפלד, 456 עמודים ]ניתן לקבל תוכן העניינים]

This is a beautiful collection of Dr. Rafeld’s articles on a very wide range of topics. Some of the articles relate to Rishonim on Chumash and many others relate to the world of minhag and Tefilah. There is also a nice collection of important articles related to the Maharshal and his generation (one of Rafeld’s specialties). All these articles show a great breadth and depth in each of their perspective subjects.

4.  הרב פנחס הירשפרונג, מעמק הבכא הנאצי, זכורנות של פליט, 215 עמודים

5.  ר’ יחזקאל סופר, במאי קמיפלגי, הפולמוס המשיחי בתנועת חב”ד, 408 עמודים

6.  הלבוש היהודי באירופה במהלך הדורות, הלכה, מנהגים, גזירות מאבקים, תקנות, מנחם מקובר, ניתן לקבל תוכן העניינים.

7. אביר הרועים, קורות העתים הנהגתו ומשנתו של ר’ עובדיה יוסף, משנת תרפ”א-תשי”א,יעקב ששון, 320 עמודים

8.  רבן של ישראל, מראות קודש ממרן פוסק הדור הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, 219 עמודים

9.  יש”א שלום, הערכתו של הגרי”ש אלישיב זצ”ל כלפי מרן הראי”ה קוק זצ”ל, 58 עמודים

10.  הדף היומי, ר’ דוד מנדלבוים

11.  רועה ישראל, על ר’ ישראל יעקב פישר, חלק ב

12. יהדות התורה והמדינה, ר’ אוריאל צימר, בירור רעיוני קצר בשאלת היחס לציונות ולמידנה עם קצת פרקי היסטוריה מן העבר הקרוב, 47 עמודים,

13.  מפיהם אני חיים, ר’ משה קנר, מאמרים על תלמוד בבלי וירושלמי, רב האי גאון, רבינו גרשום, רש”י בעל התוספות, מהר”ם מרוטנבורג וגדולי ספרד, 375 עמודים.

14.   משונצינו ועד וילנא, תולדות הדפסת התלמוד, ר’ יעקב לופיר, 310 עמודים,

I hope to review this book at length here shortly.

15.   משה אידל, שלמויות בולעות קבלה ופרשנות, ידיעות ספרים, 695 עמודים

16.   רשימת הפירסומים, יוסף דן, תשי”ח-תשע”ב, 205 עמודים

17.   יעקב לאטס, פנקס קהילות רומא, שע”ה-תנ”ה, כולל מבוא והערות, מכון יצחק בן צבי, 409 עמודים

18.   משנת ארץ ישראל, שמואל, זאב, וחנה ספראי, מסכת פאה

19.    משנת ארץ ישראל, שמואל, זאב, וחנה ספראי, מסכת כלאים

After recently completing Seder Moed they are now almost finished with Seder Zerayim.

20.  צדיק יסוד עולם, השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק, סמדר שרלו, 444 עמודים, אונברסיטה בר אילן

21.  דעת גליון 73

22.  מקראות גדולות – `הכתר`-שמות א`-מהדורה מוקטנת

23.  משה פלאי, עטרה ליושנה, המאבק ליצירת יהדות ההשכלה, 501 עמודים, קיבוץ המאוחד

24.  ללמוד את שפת המולדת, מאמריו של י”ל גורדון בשנים 1881-1882, [מאמרי ביקרות על ספרים ועוד], מוסד ביאליק, ספריית דורות, 367 עמודים

25.  כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן מאת אהרן ממן ואפרים בן-פורת, אקדמיה ללשון העברית

26.   פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה מאת משה בר-אשר, אקדמיה ללשון העברית  

27.  מקורות ומסורות, סדר ניזקין, דוד הלבני, מגנס

28.  ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידאולוגיים גלויים וסמויים, מגנס

29.  סידור תפילות בלאדינו, סלוניקי, המאה השש עשרה, מכון יצחק בן צבי

30.  רעואל וחבריו פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה, גרשון ברין, אוניברסיטת תל-אביב

31.    רבי חיים בן עטר ופירושו אור החיים על התורה, אלעזר טויטו, 291 עמודים, מכללת אורות ישראל

32.  מחשבת ישראל ואמונת ישראל, בעריכת דניאל לסקר, אוניברסיטת בן גוריון, 293 עמודים בעברית, 186 עמודים באנגליש, ניתן לקבל תוכן העניינים.

This volume has many interesting articles. Worth mentioning is Marc Shapiro’s Is there a Pesak for Jewish Thought and  David Shatz ‘s article Nothing but the truth? Modern Orthodoxy and the Polemical uses of History. In the first footnote Shatz mentions Marc Shapiro’s posts on the Seforim Blog. Much can be added to this essay but of note is footnote 28 where he writes:

To be clear, academics, I find, generally shun blogs that are aimed at a popular audience because the comments are often, if not generally, uninformed (and nasty). A few academics do read such blogs, but do not look at the comments. One result of academics largely staying out of blog discussions is that non-experts become viewed as experts. Even when academics join the discussion, the democratic atmosphere of the blog world allows non-experts to think of themselves as experts and therefore as equals of the academicians. Some laypersons, though, as I said earlier, are indeed experts in certain areas of history.

33. חקרי קבלה ותפילה, משה חלמיש, אוניברסיטת בן גוריון, 458 עמודים ניתן לקבל תוכן העניינים

This work is a collection of twenty five articles by Professor Hallamish about tefilah and kabbalah. Some of these articles appeared in print in various journals, festschrifts and memorial volumes, others are supposed to appear soon, and some were written specially for this volume. They all share the common denominator that they are based on research of an incredible amount of manuscripts and rare volumes. I have no idea how he had patience to open up that many books! Based on these discoveries Hallamish shows the influence of Kabbalah on tefilah. One can also find wealth of information on nussach of Tefilah in these volumes. There is a lot to comment on different points on this volume.

Just to make one small comment as it relates to Elul and a subject I have written about. In chapter thirteen he deals with sources for the custom of saying Ledovid in Elul. He brings early sources for saying it all year around. He quotes the Siddur Shaarei Rachamim which brings this custom to say Ledovid. Now the importance of this find is that this siddur is based on R.Chaim Hacohen who was a Talmid of Rabbi Chaim Vital. If this source is reliable then we have an earlier source for this custom. The first person (not noted by Hallamish) to point to this siddur for an early source for saying Ledovid in Elul was Rabbi Yakov Rokeach in his work Shaarei Tefilah, first printed in 1870. Now it’s well known that the editor of this siddur, Chaim Abadi, added in lots from the Chemdas Yamim and other sources so it’s not so simple if one can consider this siddur a reliable source. However, recently Rabbi Goldhaber checked up the many manuscripts of the actual siddur of R. Chaim Hacohen and found that the custom of saying Ledovid does not appear anywhere in it. Recently part of this siddur was printed by Mechon Zichron Aharon and the custom of Ledovid does appear inside this siddur. So based on this new printed siddur Hallamish has a very early source for saying Ledovid.

First of all what is clear is this is not a source to say Ledovid specifically during Elul but rather an early source to say Ledovid the whole year around. Earlier in this siddur where R. Chaim Hacohen has various chapters of Tehilim to be said on special days he does not include Ledovid to be said during Elul. However at the end of davening Ledovid appears in this new siddur. But more importantly one has to be careful to read the fine print on the page as above where it is printed to say Ledovid in small print the editor adds in that saying Ledovid here does not appear in the original manuscript! Now all this is rather strange; why did he bother adding this in? This is not the place for it as it should be earlier in the siddur with the other chapters said on special days. Even more interesting is that the editor of this siddur says that they decided that four of the manuscripts are authentic but all others have parts added in so they are not going to print all added in pieces  so the question is why did they choose to add in Ledovid

and add nothing else in this printed version.