Corrections and Clarifications on Two Editions of R. Chaim Berlin’s Responsa: An Egregious Example of Censorship
From time to time I get feed back about some of my previous posts some good some bad – aside from the standard criticism of poor grammar, editing or transliterating, all of which are my fault entirely. The blog does not have a full time editor (its all on a volunteer basis), and the goal of the editors, in general, is to get out posts at high speed with good content (many of which could have been printed in journals) but this avoids the whole long process of printing etc. Sometimes the feedback shows that some things need more clarifications or statements I made are simply wrong and need to be corrected. Thus, I definitely encourage all feedback. When I write posts (although I spend much time researching and writing them) I am still collecting information on these topics which I hope to incorporate at future times (at times I have done so already). Another point, which almost goes without saying, is that I am definitely not trying to Pasken any halachic leniency with what I quote. I just like to bring interesting, nice points to public knowledge. With this introduction I would like to clarify some issues as a few very important remarks and corrections are in order about a previous post of mine
Two Editions of R. Chaim Berlin’s Responsa: An Egregious Example of CensorshipIn this post I accused the editors of the new edition for censorship in a few places most notably a leniency about shaking woman hands and a pro-Chassidus statement. I then concluded that there are probably more examples of censorship in this work but I do not have time to go through all four volumes. In general before I write a review on a sefer I read the sefer cover to cover a few times carefully. Since this work has four massive volumes I did not do so. Instead I used the many indexes of the sefer based on topics, Shas and names of the people mentioned etc. I could not find the various pieces so I concluded that there was censorship. I recently received a letter from an old friend who read through this post very carefully and had a few very important comments. I would like to deal with some of his comments.
On Shaking hands with woman:
First of all I accuse the editors of the new edition of censoring this Teshuvah by removing it, but that is simply a false accusation. This Teshvah is included in the new edition in volume two p.257.
Second of all my friend writes: “I will admit that when I first saw the teshuvah I too understood it to mean that, but after a careful reading that R. Chaim Berlin actually never permits shaking hands at all. Rather, R. Berlin brings the Gemarah in Brochos about someone who hands money to a woman in order to look at her, R. Berlin therefore deduces that if the intent is not in order to look at her (as is the case in the one who asked the shaila) then this would not apply and it would be permissible to pass money from his hand to hers. He then adds that it would be better to be careful about this too, but if this proves impossible one should not be machmir etc. that’s all. It would seem quite clear that he is discussing a situation of someone who has a business or runs a store (as the one who asked the shaila, R. Alshvang, did) and needs to hand money (or merchandise) to his customers. This is the case of the above mentioned Gemarah (i.e. passing money, not shaking hands). After finding this teshuvah in the new edition I saw that the publishers of the new edition were kind enough to explain this (and were careful to put this explanation in brackets; the accepted form of an editors addition).”
I will admit this argument sounds convincing but I am not sure it is correct. The exact quote of the Teshuvah is as follows:
אשר שאל על דבר נתינת ידו לרשעים או לנכרית, הנה ליתן יד לפושעים אין שום איסור בזה אם אין בזה הודאה וחיזוק להנהגותיהם בשרירות לבם. ולתת יד לאשה לשון הש”ס הוא ברכות ס”א א’ המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, מבואר דאם אינו מכוין לשום דבר וכש”כ שאינו עושה כדי להסתכל בה כמו מעלתו שכל מעשיו לשם שמים אין איסור בזה לרצות מעות מידו לידה. ודאי אם יוכל להזהר בזה מה טוב, אבל אם אי אפשר לו להנצל מזה כגון אם הנכרית הקדימה והושיט לו את ידה ואין דעתו לשום הרהור ח”ו אין להחמיר בזה, ודרכיה דרכי נועם, ואהבת את ה’ אלקיך אמרו חכמים יומא פ”ו א’ שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולא יאמרו על יראי ה’ שהם משוגעים ואינם בעלי דרך ארץ.
A simple reading of the first part was about shaking the hand of a Rasha or non-Jewish woman as his answer implies where he says “as long as it does not show any agreement to their behavior”. I would assume that is not referring to just taking money from them. He then goes on to dealing with the story by a Jewish woman as he says “to give a hand to a woman”. To which he answers based on the Gemarah of giving money to a woman… which I think also answers the question of shaking a woman’s hand. It would definitely be helpful to have the original question of R. Alshvang but I do not. The new edition after the words אשר שאל על דבר נתינת ידו לרשעים או לנכרית, stuck in the words
[בהושטת הפרקמטיא או המו”מ בהרצאת המעות, האם צריך להקפיד שלא למסור מיד ליד]
Now they do not write that they did (nor do they mention in the introduction that they ever do this) this making you think R. Chaim Berlin writes that. But aside for that I am not sure that this is true as his reply does not make sense when he answers אין שום איסור בזה אם אין בזה הודאה וחיזוק להנהגותיהם בשרירות לבם. if he was talking about shaking hands then this statement makes sense but if its just about handing over money I am not sure what it means.
One last point I am not concluding via this possible pesak of R. Chaim Berlin that it is permitted to shake woman’s hands that is for one to ask their local Rav as where I come from we go with the strict pesak of R Moshe Feinstein that it is prohibited as he writes:
ולהושיט יד לאשה כדרך הנותנים שלום בהפגשם, פשוט שאסור אף לפנויה שהרי הן נדות וכ”ש לאשת איש (אגרת משה, או”ח, א, סי’ קיג).
Other cases of supposed Censorship:
The piece I brought of additions to the Mishana where R. Chaim Berlin writes:
שביארתי מאמרם ז”ל התמוה מאד בשלהי מס’ סוטה מ”ט ב’ על משנתינו משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא א”ל ר”י לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא א”ל ר”נ לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. והתמיה מפורסמת איך אמוראים קדושים כאלה ישבחו עצמם בענוה ויראת חטא, והמלך החכם אמר יהללך זר ולא פיך. וביארתי בס”ד על פי מש”כ הרע”ב ז”ל על האי בבא משמת רבי בטלה ענוה שתלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה, וכ”כ בתוס’ רע”ק בשם הרמב”ן בחי’ ע”ז ל”ז א’ שהוא תוספת שהוסיף בר קפרא או לוי במשנה, והמה היו תנאים אחרונים תלמידי רבי. ואמרתי שהוא הוא התנא שדברו עמו רב יוסף ורב נחמן, שרב יוסף א”ל לזה התנא שהוסיף במשנה משמת רבי בטלה ענוה א”ל לא תיתני ענוה שאתה מסתיר מדותיך הטובים ושונה במשנה משמת רבי בטלה ענוה ואנא ידענא שגם אתה ענוותן כרבי ועדיין לא בטלה ענוה משמת רבי, וכן א”ל רב נחמן לזה התנא שהוסיף במשנה משמת רבי בטלה יראת חטא א”ל לתנא לא תיתני יראת חטא שאתה מסתיר מדותיך הטובים ושונה במשנה משמת רבי בטלה יראת חטא ואנא ידענא שגם אתה ירא חטא כרבי, ועדיין לא בטלה יראת חטא משמת רבי, כן ביארתי זה המאמר לפי חומר הנושא.
I could not figure out why this piece was edited out but my friend has a much more logical explanation. In the introduction of the sefer the editors write they hope to collect all the pieces of R. Chaim Berlin on Agadah and print them shortly.
The pieces where he writes:
ועל דבר כסוי ראש האשה במטפחת אחת, אם אין שערה נראין אין בזה שום איסור, ועדיף טובא מפיאה נכרית, ואין צריך כלל שני כסויין, ואם אך אין השער נראה בחוץ די בכסוי אחד אף ברשות הרבים, ורשאי גם לקרות ק”ש כנגדה,ואין להחמיר עוד בזמן הזה.
I also accused the editors of the new edition of censoring this Teshuvah out but that is simply a false accusation. This Teshvah is included in the new edition in volume two p.260.
The pieces where he writes:
לדבר עם אשה בשוק לא נאסר אלא לתלמיד חכם ולא למי שאינו מוחזק בתלמיד חכם, וכשם שתלמיד חכם המדבר עם אשה בשוק גורם בזה חלול השם כן מי שאינו מוחזק לתלמיד חכם הנזהר בזה שלא לדבר עם אשתו לעיני הבריות הוא מיחזי כיוהרא, ויש בזה גם כן חלול השם …
I also accused the editors of the new edition of Censoring this Teshuvah out but that is simply a false accusation. This Teshvah is included in the new edition in volume two p.261. Furthermore in both of these last two pieces, in the new edition we have an addition – the exact question posed to R. Chaim Berlin see p.258-259.
The Piece Pro Chassidus:
R. Chaim Berlin writes:
ולהתפלל בבית הכנסת של החסידים אין שום חשש בזה, וגזירת רבינו הגר”א ז”ל לא הי’ אלא בזמנו שהקילו אז בכבוד תלמידי חכמים לומדי תורה, ולא כן בימינו שהחסידים חולקים כבוד לכל לומדי תורה והם יראי ה’ ושומרים תורהומצוה. אך על דבר שינוי נוסחת התפלה, אסור לשנות בפרהסיא ממנהגיהם ומנוסחאותיהם ובנוסח הקדושה יאמר קדושת כתר בשביל שנאמרת בקול רם ויש בזה איסור לא תתגודדו, וגם שלא לעורר מחלוקת ח”ו, אבל בתפלה בלחש לא ישנה כבודו ממנהג אבותיו וממנהגו מעולם, ויתפלל שמונה עשרה בלחש כנוסח אשכנז.
I claimed that this piece is censored out from the new edition, this too is a a false accusation. This Teshvah is included in the new edition in volume two p. 261. Furthermore in the new edition we have an addition – the exact question posed to R. Chaim Berlin (p.259):
והנה נא הואלתי לשאול עוד דבר אחד לבד. אם ראוי או נכון להתחבר עם החסידים היינו להתפלל בנוסח שלהם, וגם יש בהם חלוקי דעות ואיזה מהם קודם. ואם הגר”א אשר אסר שני פעמים להתחבר עמהם כלל והרחיקם במאוד למה אנו וכל גדולי ישראל נוהגין לקרבן ולהתקרב להם ודבר טוב ראיתי בהם שבחייהם חיי אחדות יותר ממנו.
Reading Newspapers on Shabbos and reliability of Torah Temimah:
Another piece my friend takes issue with is what I write about newspapers on Shabbos. My friend writes: Whether or not the Netziv read newspapers on shabbos I don’t know. I would be inclined to believe what R’ Chaim Berlin says about this; after all even those who opposed him on Volozhin never accused him of being a liar. But either way to bring ‘testimony’ from Mekor Boruch is ludicrous; everyone knows that! As for R’ Meir Bar Ilan’s ‘testimony’ it might be worth something (if his childhood memories can be trusted) it also might be just an ‘echo’ of Mekor Boruch (i.e. he might have sent it there himself), but the truth is that this is not at all important to the issue at hand, because he doesn’t talk about shabbos at all.
First I would like to clarify there have been many many articles written about the Mekor Baruch showing plagiarism and mistakes he made. Others have shown that he is not reliable in his quotes from his father about Chabad. I am not here to add to that all I have to say is anything he wrote about his uncle that was public fact I doubt he played around with or lied about. He received a beautiful haskamah from R. Kook I doubt he would have received one had he said such lies about Netziv his rebbe. Also many people at that time were alive at that time who learnt by the Netziv yet no opposition was expressed as far as we know to date. I am not Chas vesholom calling R’ Chaim Berlin a liar. Perhaps he was expressing his opinion based on a conversation he had with his father early on in life whereas maybe the Netziv changed his mind over time and that was what Mekor Baruch was reporting. As for R’ Meir Bar Ilan he does not write that the Netzv read newspapers on Shabbas. All he says is he did in general and on Shabbas he held it was ok as he wrote in Itur Sofrim. I guess he was not aware of what R. Chaim Berlin said on the topic.
Woman covering their Hair:
Much has been written about how the responsa literature can aid in reconstructing the history of the period, this sefer also shows us this. Just to cite one example in volume one (p. 88) of the newer version (which shockingly was not edited out) someone wrote to R. Chaim:
גלוי וידוע לכבודו עד כמה פשתה הנגע בארצינו וביתר שאת בארצות אוירפפה ושדה תיכלה כמעט בכל בנות ישראל שוע ודל אשר גם בעליהן ואבותיהן המה משלומי אמוני היהודים המחזקים בדתינו הקדוש והמה גם הנה אינן ח”ו מפורקי עול בדרך כלל, ובכל זאת עברו ושנו ונעשה להן כהתיר לילך בגליות שער ראשיהן אחת המרבה ואחת המטמעטת, עיר ועיר ומדינה ומדינה כמנהגה וכפי חוקות המאדע שלה. ולא ישמרו את נפשותיהן מזה לילך כן גם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמסיבות אנשים שרים סביב לשלחן בעת סעודות נשואין שבת ויום טוב…
We see from this that the well known phenomena of woman not covering their hair in previous generations. The question which was posed to R. Chaim was what one should do about saying
berokhot or Shema in front of such a woman. To which R. C. Berlin replied:
לענין קריאת שמע גופא יש מקילין בזמן הזה שכבר נהגו לגלות ראשן ודומה לשער שמחוץ לצמתן… ומעתה למעשה בזמן הזה, מי שאינו מחפש למצוא לו יתד על מה לסמוך, ומקלו יגיד לו, יוכל לסמוך על המקילין. ומי שהוא ירא חטא ורוצה לצאת ידי שמים גם בסתר כבגלוי, ודאין אין לו לסמוך על המקילין.
Some points which my friend pointed out is one this Teshuvah is on p.78, and the writer was referring to Germany in 1909. Another point which is a typo on my part is it should say:
מי שאינו מחפש אלא למצוא לו יתד על מה לסמוך, ומקלו יגיד לו, יוכל לסמוך על המקילין.
Meaning if your looking for a heter you have one but that is not what you should be doing.
One last point my friend made is what R. Chaim Berlin concludes:
והעצה היעוצה לו, לעוצם עיניו, שדבר הזה הוא נקל מאוד… דאם אי אפשר לו באופן אחר, יוכל לסמוך על המתירין עצימת עינים, ומי שעוצם עיניו מראות שוא, יזכה לראות פני שכינה.
In conclusion it is proper to quote the famous words of the Rambam which one should ultimately do:
וממה שראוי שתדעהו שהאדם אין לו לדבר ולדרוש באזני העם עד שיחזור מה שרצונו לדבר בו פעם ושתים ושלש וארבע וישנה אותו היטב ואחר כן ידברו… ועל מה שירשם האדם בידו ויכתבהו ראוי שיחזירהו אלף פעמים אלו יתכן זה… (אגרת השמד, שילת, עמ’ לג-לד).